קריאת כיוון - פרק 6: תנועת ההתיישבות – הדור הבא

התיישבות היא דרך לביסוס הריבונות. המשימה היא לאומית, וככזו איננה יעד של הציונות הדתית בלבד. הציונות הדתית חייבת להיכנס תחת האלונקה כחלק ממהלך גדול של כלל הבית הלאומי ובלי חשבון מה חלקה באוכלוסייה.

לקראת הקמת המדינה נשאו התנועות הקיבוציות בנטל תקומת המדינה בלי התאמה לחלקם באוכלוסייה. גם בימים אלה הן משמעותיות ביישובי עוטף עזה וביישובי המפונים בגליל. חובה לאומית להחזיר את היישובים למקומם, לשמור על אופיים, לחזק אותם ולהגדילם מעל ומעבר לגודלם שלפני השבת השחורה. על ההיתר ההלכתי לצאת בשבת חמושים בנשק ביישובי סְפר גם על "עסקי תבן וקש", אומר רש"י: "יוצאין עליהם שמא ילכדוה ומשם תהא נוחה הארץ להיכבש לפניהם". חזרת היישובים ובעוצמה היא משימה לאומית.מה צריך להיות מקומה של הציונות הדתית במהלך ההתיישבות, מעבר לעשייה ביהודה ושומרון ובקעת הירדן? חיזוק היישובים הדתיים הוותיקים בעוטף, וכל קיבוץ לא דתי שיבקש מיוזמתו את השתתפותנו, כדוגמת כרם שלום. הקמת היישוב הקהילתי המעורב אופיר (חנון), במועצת שדות נגב. חיזוק הערים החשובות באזור העוטף – שדרות, נתיבות ואופקים, על ידי התיישבות נוספת, מצטרפת, המתנהלת בענווה כלפי האוכלוסייה הוותיקה. התיישבות בחבלי ארץ נוספים מתוך הסתכלות על צורכי המדינה לטווח ארוך, כדוגמת חבלי ארץ שהאוכלוסייה היהודית הקטנה בהם עלולה להפוך אותם לארץ גזרה. עיבוי ההתיישבות באזורי הספר אינו נובע רק מסיבות ביטחוניות אלא גם מסיבות דמוגרפיות וחברתיות. עידוד הקמת חוות חקלאיות לתפיסת שטח. התיישבות בחבלי ארץ נוספים

לב הגליל - ייהוד הגליל כמשימה לאומית: ב־15 השנים האחרונות חל בלב הגליל שינוי דמוגרפי, והיהודים, שהיו 25% מתושבי האזור, מהווים כיום רק 14%. אזור לב הגליל מתוחם בין כביש 85 בצפון לכבישים 77 ו־79 בדרום, ובין כביש 65 במזרח לכביש 70 במערב. אין באזור ערים יהודיות ויש רק כמה עשרות מצפים שהוקמו בשנות ה־80.פער הגידול נובע בין היתר מיחס המדינה להתיישבות באזור זה. מכיוון שלב הגליל אינו נחשב אזור בעל עדיפות לאומית, דרישות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מההתיישבות היהודית מקשות על קליטת צעירים באזור. הדור הצעיר מבקש ליצור יותר יישובים מעורבים לדתיים ולחילונים ומומלץ לפעול בכיוון זה. כדאי לבחון שיתוף פעולה של התנועה הקיבוצית והקיבוץ הדתי עם התנועות המיישבות, להקמת מסגרות התיישבות כאלו.

אזור מבואות ערד – הקמת גוש התיישבות שיחצוץ בין דרום הר חברון למרחב הבדואי:קיימת תוכנית של המדינה להקמת יישובי מבואות ערד. התוכנית מציעה הקמה של חמישה יישובים כפריים בבקעת ערד. מתוך יישובים אלה, יישוב אחד מיועד לאוכלוסייה הבדואית. כל אחד מהיישובים היהודים אמור לכלול 500 יחידות דיור וצפי האוכלוסייה שלו הוא 1,800 נפש. העיר ערד עצמה תשמח לעיבוי ההתיישבות הדתית־לאומית בה. בעיר של קרוב ל־30 אלף איש פועל כיום רק בית ספר ממלכתי־דתי אחד ובו כמאתיים תלמידים בלבד. עיבוי העיר ערד וחיזוקה חשובים לעתידו של כל האזור. כיום ערד היא היישוב היהודי היחיד על ציר 31 בין באר־שבע לים המלח.

יישוב ערי הספר בדרום ובצפון הליכה להתיישבות משימתית ולאומית בערי הספר התבטאה בעבר בגרעינים משימתיים ליישובים כגון שדרות, ירוחם, עכו, נוף הגליל וקריית שמונה. באפשרותנו לפתח כלים נוספים אשר יאפשרו לצעירים להצטרף למגורים בערים הללו וביישובים עירוניים נוספים כדוגמת כרמיאל (ראוי לציין שכבר היום כ־10% מתושבי כרמיאל אינם יהודים). אחת הדרכים להבאת צעירים לאזורי הספר, בין לערים ובין ליישובים הכפריים, היא חיזוק מסגרות לצעירים כמו מכינות קדם־צבאיות, מדרשות וישיבות. חיזוק המסגרות הללו עשוי לייצר שאיפה בקרב התלמידים/חניכים לחזור לאזור לאחר סיום שירותם הצבאי או הלאומי. צעירים המגיעים למכינה או למדרשה באזור עדיפות לאומית, שיאומצו על ידי משפחה מארחת ובהמשך יקבלו נקודות זכות במוסד אקדמי סמוך, יש סיכוי שבשלב הבא של חייהם יבקשו להתגורר באותו חבל ארץ. קיים גם מאגר גדול של בני הגיל השלישי שמעוניינים לתרום לחיזוק ההתיישבות - במסגרת "שנת שירות" למבוגרים או כהתיישבות של גרעין מבוגרים בערי הפריפריה.

פנחס ולרשטיין, אלישיב רייכנר

See omnystudio.com/listener for privacy information.