מדברים משפטים

משולש ברמודה: האפליה הנסתרת בקבלה לעבודה

מעסיקים רבים נעזרים בחברות השמה לגיוס עובדים חדשים. האם מותר לחברות ההשמה להפלות בין מועמדים? כיצד יש לאסור על אפליה כזו? בפרק זה ד"ר לילך לוריא, מרצה בכירה וראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב משוחחת עם שי שמואלי ובקי רייס, תלמידות הפקולטה, על מאמרה "משולש ברמודה: מנגנוני אפליה בקבלה לעבודה בתהליכי תיווך של חברות השמה" אותו כתבה עם ד"ר רונית נדיב וד"ר שני קו...

בין אזרחות לאויבות: מי מוסמך להציב את הגבול?

המשפט הבין-לאומי מעניק לכל מדינה ריבונית את הסמכות הבסיסית להחליט מי הם האויבים שלה. מה קורה כאשר המדינה מחליטה שאזרח מן השורה הוא אויב המדינה? האם מותר למדינה להפלות בין אזרחיה, או שזו הבחנה לגיטימית בין פרטים? ד''ר רונית לוין שנור, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, בוחנת את הנושא כחלק ממחקר רחב שנעשה יחד עם ד"ר תמר מגידו, ושעוסק באויבות, חברות וריבונות...

לא רק רווח: לאן צריכה ללכת השקעה?

דמיינו שהשקעתם כסף באחת מקרנות ההשקעה השונות, מתוך מטרה מרכזית אחת – להגדיל את כמות הכסף שברשותכם. אתם שהשקעתם את הכסף, מצפים שאותם גופים שמנהלים את ההשקעה יצליחו במשימה – להרוויח לכם כסף נוסף. אבל, מה אם תגלו שזאת לא המטרה היחידה שמנחה את אותם גופים? בפרק זה, חברת הסגל, ד"ר יפעת נפתלי בן-ציון משוחחת עם תלמידי הפקולטה, ...

ההשפעה והחלום של כתב העת המצרי למשפטים

בשנות ה־40 קמה בקהיר יוזמה שאפתנית: כתב עת למשפט בינלאומי שיפנה לעולם  באמצעות שפה משפטית אוניברסלית. בפרק הזה, מרי חדאד, דוקטורנטית למשפטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת עם טל כץ ושי שמואלי, תלמידות הפקולטה, על כתב העת המצרי שנשכח, על התקווה הפוליטית שהוא גילם, ועל השאלה האם המשפט הבינלאומי יכול לשמש ק...

רפורמה בתובענות ייצוגיות

תובענות ייצוגיות הפכו נפוצות יותר ויותר במשפט הישראלי – לטוב ולרע. בימים אלו נידון בכנסת תיקון 16 לחוק תובענות ייצוגיות, אשר שואף לפתור חלק מהבעיות שעולות מיישום החוק בשטח. בפרק זה אנו מארחים את עו"ד נועה מלצר צ'רנוברודה, מנהלת הקליניקה לתובענות ייצוגיות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, לשיחה עם תלמידי הפקולטה, איל כנפי והדר שמואלוב אודות התיקון המוצע ועמדת הקליניקה אודותיו.  ה...

מדברים משפטים, עונה 4, פרק 9: כשפרסונליזציה שיווקית הופכת לאפליה בהשתתפות פרופ' אורן בר גיל

פרסומות מותאמות אישית באינטרנט ובאפליקציות מלוות אותנו בכל רגע – אבל מאחורי ההתאמה הזו מסתתר אלגוריתם שיודע לא רק מה נרצה, אלא גם כמה נשלם, מתי ניכנע, ומי ייחשף להצעה כזו או אחרת. בפרק זה, פרופ' אורן בר- גיל, מרצה באוניברסיטת תל אביב, משוחח עם טל כץ ובקי רייס, תלמידות הפקולטה, על השאלה מתי פרסונליזציה הופכת לאפליה ו...

מדברים משפטים, עונה 4, פרק 8: בינה מנהלית: צדק יעיל או ייעול צודק

מה קורה כשהמדינה מתחילה להחליף עובדי ציבור בצ’אטבוטים ובאלגוריתמים? האם קבלת החלטות מנהליות יכולה להיות יעילה, מהירה – ועדי...

מדברים משפטים, עונה 4, פרק 7: "טראמפ מול זלנסקי: המאבק על המשפט הבין-לאומי

כניסת הנשיא טראמפ לבית הלבן בשנית גרמה ללא מעט חששות ביחס לגורלו של המשפט הבין-לאומי. הצעתו, שלפיה אוקראינה תספק משאבים בתמורה לסיוע צבאי אמריקאי, מערערת על עקרונות היסוד של ריבונות מדינית ושוויון בין מדינות. פרופ' איל בנבנישתי, פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים, בשיחה עם רומי בן משה ונעם רונן, תלמידות בפקולטה, בוחן את האתגר שמציבות...

נשים הן כיום חלק בלתי נפרד ומשמעותי מעולם המשפט בארץ - אבל לא תמיד כך זה היה. בספרה ״תקדימיות״, שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז מביאה את סיפוריהן של נשים שעמדו בלב הליכים משפטיים, לא כעורכות דין וכשופטות, אלא כתובעות, עותרות, עדות או אף נפגעות עבירה. חלקן נשים ידועות בזירה הציבורית וחלקן גיבורות אלמוניות. לא אחת, גם כאשר הן לא הוזכרו בשמן, הן עמדו במרכז ההתדיינות. בשיחה עם תלמידות הפקולטה שי שמואלי ועדן לוי, שהתקיי...

מדברים משפטים, עונה 4, פרק 5: "להיות או לחדול: פותחים דף חדש בדיני חדלות פירעון

בשנת 2018 נחקק חוק חדש לחדלות פירעון ושיקום כלכלי, ששינה את המסגרת המשפטית המיושנת שהייתה נהוגה בישראל בתחום זה. האם החוק עומד בציפיות? בפרק זה, פרופ' רון חריס, פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ויו"ר ועדת חריס שעסקה בנושא, משוחח עם נעם רונן והדר שמואלוב, תלמידי הפקולטה, על מטרות החוק ועל האתגרים והביקורות ע...

מדברים משפטים, עונה 4, פרק 4: "המס שינצח את משבר האקלים

בשנים האחרונות, המודעות לזיהום שאנחנו יוצרים בפעולות היומיומיות שלנו הולכת וגוברת. בתגובה הוצעו פתרונות שונים למשבר האקלים; רגולציה, תביעות, מיסים ועוד.  בפרק זה פרופ' יורם מרגליות, פרופ' מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחח עם עינת קינן ואיל כנפי, תלמידי הפקולטה, על השאלה מדוע מיסוי ככלי במלחמה במשבר האקלים, עדיף על חלופות אחרות? מהו ...

פרק מיוחד עם כבוד השופט בדימוס פרופ׳ אליקים רובינשטיין. השופט רובישנטיין היה בכל צומת משפטי ומדיני שאפשר להעלות על הדעת בעשורים האחרונים. בפרק זה, הוא משוחח עם פרופ׳ יואב ספיר, חבר סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ולשעבר הסניגור הציבורי הארצי, ועם עינת קינן, סטודנטית בפקולטה, על נושאים בוערים: ועדת חקירה ממלכתית לשבעה באוקטובר, גיוס חרדים לצה"ל, ההצעות לרפורמה משפטית, שחיתות שלטונית, זכויות אסירים ועצורים, וגם ע...

מדברים משפטים, עונה 4, פרק 2: נפלתם על הדור הלא נכון – משבר האקלים וגילנות

משבר האקלים הוא נושא בוער, תרתי משמע, והמאבק בבלימת השלכותיו מתרחש בשלל זירות: בהפגנ...

בעידן הרשתות החברתיות, השימוש בשיימינג (ביוש) כנגד אנשים פרטיים, אנשי ציבור, חברות או תאגידים הוא די נפוץ – היד של כולנו קלה על המקלדת. אבל מה שמפתיע, הוא שגם בתי הדין הרבניים, ואפילו בתי המשפט בישראל מרשים לעשות שיימינג – במקרים של סרבני גט, גברים יהודים שמסרבים לשחרר את בנות הזוג שלהם מהנישואין. האם זה חוקי? ומה הקשר של השיימינג לתקנות הלכתיות שתוקנו לפני מעל 800 שנה?

בפ...

סוגיות של אפליה מלוות את השיח המשפטי זמן רב. מחקר חדש מעלה שגם פעולות צרכניות פשוטות חושפות אותנו לסיכון שניפול קורבן לאפליה פסולה. כל מופע צרכני, קניית חולצה או קניות בסופרמרקט, הוא בעצם חתימה על חוזה, ולא סתם חוזה, אלא חוזה אחיד, שכל הצרכנים חתמו על אותו אחד בדיוק. מחקר חדש מעלה שהחוזים האלו נאכפים בצורה לא שוויונית וכתוצאה מכך נוצרת אפליה.

המחקר מציע פתרונות משפטיים, כמו שינוי חקיקה אך גם שינויים חברתיים שישפיעו על הגורמים שאוכפ...

בשנים האחרונות גובר השימוש בביוש (שיימינג), ככלי אכיפה בידי רגולטורים שונים בארץ ובעולם. מטרות השיימינג הן לקדם אינטרס ציבורי מסוים, כגון שמירה על איכות הסביבה, קבלת שירות אמין ומהיר מחברות ביטוח ופנסיה, שמירה על בריאות הציבור וכדומה.

בפרק זה, ד"ר שרון ידין, מרצה עמיתה בהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת עם תלמידי הפקולטה איתי בן ארצי ושניר קנובל, על מחקרה שהתפרסם...

המשקיעים המוסדיים בישראל מחזיקים נתח עצום משוק ההון המקומי, נתח שהולך ותופח מדי שנה. מדובר בתופעה כלל עולמית שבמסגרתה חסכונות הציבור מתועלים לידי משקיעים מוסדיים, שהם מתווכים פיננסים. השוק בישראל עבר שינוי עקב חוק הריכוזיות, והתערבותם של המשקיעים המוסדיים רק גדלה. למשל, הם  ממנים דירקטורים ויוזמים שינויי תקנון בחברות בהן הם משקיעים.

בפרק זה, פרופ׳ שרון חנס מהפקולטה למשפטים...

פסק הדין מוזיהוק נ' רשות האוכלוסין מעלה לדיון את סוגיית הפגיעה בפרטיות של אנשים שביקשו להיכנס לישראל כתיירים. הפרקטיקה הבעייתית של שיטוט של בקרי הגבול בטלפון הנייד, שמובילה לאובדן שליטה של האדם במידע על אודותיו, הוגדרה בפסיקה כ"חדירה למתחם פרטי ביותר של האדם". האם רשות האוכלוסין מוסמכת לעשות זאת? האם ניתן לקבל הסכמה לבדיקה כחלופה לכך?

בפרק זה עורכת הדין נועה דיאמונד, המנחה...