חרב מעץ חלק ב - הסנדלר והגמדים חלק א

בפרק זה, אנו ממשיכים את סיפורו של הסנדלר החכם והמלך. המלך היה משוכנע שהסנדלר יהיה מסכן לאחר שנאלץ לשמור בכניסה לארמון עם חרב כבדה, אך הופתע לגלות בית מלא בשירה ושמחה.

הסנדלר גילה למלך כיצד מכר את החרב בשוק וקנה אוכל לכולם, ולמרות זאת הצליח לשמור על הארמון עם חרב מעץ שיצר בעצמו. המלך, שהתרשם מחכמתו, שחרר את הסנדלר ונתן לו ארנק מלא מטבעות.

בהמשך, הסיפור עובר לסנדלר אחר, כאשר גמד קטן מגיע לעזרתו ומבצע מעשה טוב. האם יצליחו הסנדלר ואשתו לגלות את סוד הגמדים? כל זאת ועוד בפרק הבא!

Episode Transcript

(00:06):
בוקר טוב לכולם אז המלך, מלך נכנס מה?
לא, אנחנו כבר באמצע של הסיפור נכון אבל אתה צודק הסיפור הזה התחיל בארץ רפוקה
אבל הפעם אנחנו משיכים המלך היה משוכנע שהסנדלר מה הוא יהיה?

(00:31):
הוא יהיה עצוב ולא יהיו לו כסף למה?
כי הסנדלר לא יכול היה ללכת לעבודה כל היום הוא היה צריך לשמור בכניסה של הארמון עם חרב גדולה מברזל,
המלך היה משוקנה והסנדלר יהיה מסכן ולא יהיה לו כסף וכשהוא הגיע לבית של הסנדלר מה הוא ראה?

(00:55):
אנשים שרים ושולחן ארוך וכולם נהנים ואז הוא אמר לסנדר רואו מאיפה כל הטוב הזה
מאיפה כל האוכל הטעים הזה ראה.
הכל בזכות המלך שלנו אמר לו המלך או,

(01:18):
המלך שלנו בטח איש נדיב מאוד
איש חכב אמר לו
הסנדלב לא המלך שלנו
המלך שלנו הוא מלך טיפש המלך שלנו אני אגיד לך מה קרה הוא בא בבוקר והגיעו לפה
חיילים וגרעירו אותי לארמון והם אמרו לי המלך אמר לי שהוא צריך שאני אשמור בכניסה

(01:45):
לארמון עם הרב גדולה מברזן.
ואני לא ידע להשמור, אני לא חייל. מה אני?
סנטלר? אבל נתנו לי חרב גדולה.
והסתובבתי עלו חזור בכנסה לארמון. והיה לי, והיה לי חם, והיה לי כבד כי החרב הזאת היא כבדה מאוד.

(02:08):
אבל לא יכולתי לעבוד כל היום, ולא הרווחתי אפילו מטבע אחד.
אמר לו המלך, רגע!
אז מאיפה כל האוכל? אמר לו אמר לסנדלר אני אגיד לך מה אני עשיתי אני לקחתי כשגברתי
לשמור היום לקחתי את החרב הזאת הלכתי לשוק לחנות איפה ש קונים כל מיני חרבות,

(02:34):
וסכינים ואני מכרתי להם את החרב וקיבלתי הרבה הרבה כסף ובכסף הזה קנינו פה אוכל
לכולם אנחנו שמחים וחוגגים אמר לה המלך רגע אבל,
אם אתה תגיע מחר לארמון לא יהיה לך חרב לשמור הסנדלה נעלו מה הבעיה אני לקחתי מקל

(03:02):
גדול ואת הסכין שלי ואני גילפתי,
חרב וצבעתי אותה מעץ והיא נראית בדיוק כמו החרב של השומרים בשער.
המלך אמר לו, אתה מאוד מאוד?
חכה. והם ישבו ואכלו ונהנו ובסופו של דבר המלך הלך והוא חזר להרמון שלו ובהרמון שלו אמר,

(03:30):
הסנדלר מסנדר מנסה לרמות אותי בוא נראה אם מחר הוא יהיה כזה עמיץ,
בבוקר מיד בבוקר הסנדלר הגיע לשמור בכניסה,
לארמון ויש לו ביד חרב, חרב איזו יפת,

(03:50):
חרב מעץ יש לו חרב מעץ ביד
הוא מסתובב והוא שומר
הוא הולך עם החרב מצד לצד והיותר
קל לא היום כי החרב מעץ היא הרבה יותר
קלה מהחרב נהיה ברזל וכך הוא מסתובב לשומר פתאום השער של הארמון נפתח והיא יוצאה

(04:12):
חוץ החייל החייל אומר לה שומר בוא אלה אתה צריך להיכנס איתי אל המלך המלך רוצה לדבר איתך הכנסה,
סנדלאר אל המלך והמלך אומר לו אני רואה שאתה כבר ביום השני שומר פה בארמון ואני
רואה שלמרות שאתה רק סנדלאר ולא חייל קל לך להרים את החיר.

(04:37):
מעניין, מעניין אם אתה רימית אותי או שאתה באמת שומר עם החרב האמיתית הסנדלר לא ידע מה לעשות?
הסנדלר לא ידע מה לעשות? ואז הוא אמר למלך אדוני המלך לפני שאתה בודק את החרב אני
רוצה להתפלל אני מאוד מאמין ואני רוצה להתפלל.

(05:02):
הסנדלר ירד על הברכה אם הוא
הרים את הידיים לשמיים והוא אמר אלוהים מדהירי אני
שמאמין בך וכולם מאמינים אני רוצה
לראות אולי אתה יכול לעשות נס אולי אתה תהפוך את החרב ברזל הזאת לחרב מעץ הוא הוציא

(05:23):
את החרב הוא הגיש אותה למלך והמלך לקח את השרבית שלו
הוא נתן שתי מכות על החרב ומה שמעו?
שהחרב עשויה ועץ המלך צחק המלך אף פעם לא צחק כל כך הרבה כי המלך ידע שהסנדלר,

(05:47):
שהסנדלר מרמא אותו אבל הוא ראה שהסנדלר הוא גם בן אדם מאוד מאוד חכב והמלך שיחר
את הסנדלר והוא נתן לו אפילו ארנק.
הוא נתן לו ארנק מלא מטבעות
והסנדלר יכול היה לחזור למשפחה
שלו ולהמשיך לסמוח והסנדלר במשפחה שלו חיים באושר ובאושר עד עצם היום הזה אבל לא

(06:18):
בדיוק אתם יודעים כשהסנדלר הזה כשהסנדלר הזה נהיה זקן כן,
כשהסנדלר הזה נהיה זקן והוא היה נשוי ואשתו גם הייתה סכנה הוא כבר לא היה מרוויח
כל יום הרבה כסף כי הוא כבר היה קשה לו לדפור נעליים,

(06:39):
יום אחד הסנדלר היה
כל כך עייף שהוא הכין את
האור לדפור נעלים וכבר לא
היה לו כוח והוא ואשתו נרדמו על הדלפק של החנות באותו ערב במקרה נכנס לחנות גמד

(07:03):
קטן קטן כזה קטן הוא נכנס לחנות ואתם יודעים מה הוא ראה?
הוא ראה שהסנדלר נרדם לרוב
היפות הוא ראה שאשתו ישנה הוא אמר אולי אני אעשה מעשה טוב ואתם יודעים מה הוא עשה

(07:25):
הוא קרא לחבר שלו ושניהם ביחד תפרו את הזוג נעליים.
תפרו את זוג הנעליים שהכין הסנדלר בבוקר הסנדלר קם והוא ידע שהוא צריך הסנדלר ידע
שהוא צריך לתפור זוג נעליים חדש ואתם יודעים מה הוא ראה על הדלפק.

(07:52):
זוג נעליים תפורות. מה איזה יופי! ופתאום הדלית נפתחה, ונכנס לשם האיש,
הוא אומר לו, שלום, יש לך זוג נעלים?
אבל לא בטח. הנה, חדש, רק עכשיו נתפרו.
והוא נתן לאיש למדוד את הנעליים, והנעליים היטימו לו בדיוק.

(08:13):
ואז, האיש שילם לו, ולסונדלר היה כסף. הסונדלר היה שמח.
הוא ישב בחנות, והוא הכין לעצמו עבודה ליותר
מאוחר הוא קנה לעצמו אוכל והם בישלו
את האוכל והמכנו ובינתיים הוא לקח אור והוא חתך בשביל תה זוגות נעליים שיוכל לעשות

(08:35):
מחר הוא אמר אני מחר בבוקר אני אקום מוקדם ואני אתפור את הנעליים ובערב אחרי שהוא הלך לישון,
מי הגיע לחנות שלו?
שני האגמדים, נכון? והגמרדים נכנסו.
לחנות והם ראו אורות מוכנים לנעליים מה הם עשו אתם חושבים?

(09:01):
תפרו במשך הלילה הם תפרו שתי נעליים חדשות והבוקר כשהסנטלרי תורה אתם יודעים מה הוא ראה?
שתי נעליים תפורת ושוב באו
אנשים ושוב קנו ממנו ושוב היה לו כסף והוא סוף גזר אורות לנעליים חדשות ואמר לאשתו
מישהו נכנס פה בלילה ועוזר לנו אנחנו חייבים לראות והם התחבאו מהצד מאחורי המדפים הם ישבו בשקט.

(09:35):
אסנדר ואשתו אבל בגלל שהם ישבו בשקט בשקט מה קרה להם?
נרדמו ושוב הגיעו הגמדים ושוב תפו את הנעליים אבל אשתו של הגמד של החיית סליחה,
אשתו של הסנדלר הייתה חכמה

(09:55):
והשאיר עליהם קצת הוגיות וקצת חלב בבוקר הסנדלר ואשתו התעוררו הם מאוד כעסו על
עצמם שהם ישנו אבל הם ראו שיש שתי זוגות נעליים חדשות על הדלפאק והאוכל שהשאירו נעלם,
הסנדלר אמר לאשתו זהו הפעם אנחנו

(10:18):
נשארים מרים בליילה ואנחנו נראה מה קורה והסנדלר
שוב גזר הוא גזר הפעם ארבע זוגות נעליים והוא התכונן בשקט ובשקט הוא ואשתו ישבו
מאחורה והם אמרו כל אחד אם מישהו נרדם אז הם ייתנו לו מקם הכתף ואם היא תירדם אז
ייתנו לה מקם הכתף ואז בליילה אתם יודעים מה קרה?

(10:39):
נספר בפעם הבאה.