☀️100 - ח״כ נעמה לזימי // צדק אקלימי עושים עם צדק חברתי

בפרק המאה של הפודקאסט, אנחנו חוגגים עם חברת הכנסת ויו"ר ועדת הצעירים של הכנסת, נעמה לזימי ממפלגת העבודה. במהלך השיחה, נעמה משתפת באג'נדות שלה בנושאים כמו עוני אנרגטי, צדק אקלימי, ומס פחמן. היא מסבירה כיצד ניתן לשלב בין צדק חברתי וסביבתי, ומציעה פתרונות למעבר לתחבורה ציבורית יעילה והפחתת הפקקים.

נעמה גם מדברת על חשיבות השיח המהותי על פני השיח הזהותי, ומדגישה את הצורך בהחזרת האמון והמעורבות של הציבור בפוליטיקה כדי להוביל לשינויים משמעותיים. היא מתייחסת לאתגרים הסביבתיים והחברתיים העומדים בפני המדינה, ומציעה דרכים להתמודדות עם המשבר האקלימי ולטיפול בבעיות התחבורה והזיהום.

האזינו לפרק המרתק ושמעו כיצד נעמה לזימי מתכננת לשפר את עתידנו, ומהם הצעדים שהיא מציעה כדי להתמודד עם האתגרים הסביבתיים והחברתיים של ישראל.

 

אלטרנטיבה לינקים: 

פייסבוק - https://www.facebook.com/UptoUs.TLV 

לקבוצה - https://www.facebook.com/groups/522418525225810 

אינסטוש - https://www.instagram.com/uptous.tlv/ 

אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv 

Episode Transcript

(00:00):
Music.

(00:08):
אני יודע, לא פשוט. הכל מסביב דומה שמשתגע, אבל אנחנו פה בשביל להציע אלטרנטיבות.
אנחנו עכשיו חוגגים את פרק המאה בפודקאסט, אז חגיגות הפודקאסט מתחילות.
ואין דרך טובה יותר מפרק איכותי וכל האח עם חברת הכנסת ויור ועדת הצעירים של הכנסת
נעמה לזימי, מפלגת הדמוקרטיים שיאית העבודה.

(00:31):
עכשיו, הפודקאסט אלטרנטיבה לא פוליטי, אני די פרגמטיסט בנושא הזה.
זה משמע שאני אעדיף את מי שעושה טוב במקרה הזה למדינה, טוב למדינה.
והטיעון הוא כזה, עובדה שהמדינה במצב הכי גרוע שאולי הייתה אי פעם,
אולי להוציא את מלחמת השחרור.
עובדה הממשלה הנוכחית הייתה בשלטון בעת ולפני פריצת המלחמה וגם שולטת מאז וגם שלטה

(00:57):
בערך המנהיג של הממשלה ביבי שלט כ-14 שנים לפני,
אז המסקנה שהממשלה לא מצליחה בניו למידינה ולכן אני לא בעדה אני כבר לא בבית מעוד
מעט שנה ואני חושב שהיה אפשר לעשות את הדברים הרבה יותר טוב אבל למזלי,
אני לא פוליטיקאי ואני לא צריך לעשות את זה אבל אני

(01:18):
רק חושב שמישהו בראש לא עושה את זה טוב ובכל מקרה
אני אשמח להערך בפודקאסט כל פוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית
אם הוא או היא מעוניינים לשתף באג'נדה
האקליםית שלהם והצאתי אפילו בפייסבוק לידית סילמן לבוא להתארך והיא לא ענתה לי
אבל מי כן ענתה לי נעמה לזימי שהיא אלופה והיא קולחת והיא בת גילי בערך וזה האנשים

(01:42):
שאני מחפש וזה אנשים שאני חושב שצריכים להוביל את ישראל קדימה ועלה,
אז היה מעניין מאוד, מה דיברנו בפרק? דיברנו על אוני אנרגטי. נעמה הסבירה איך אדום וירוק משתלבים יחד.
לי לקח רגע להבין על מה היא מדברת, ובסוף הבנתי שלא מדובר על צבעים אלא על אג'נדות.
דיברנו על מס פחמן. נעמה הסבירה איך נכון לדעתה להכיל את המאס הזה בצורה פרוגרסיבית,

(02:07):
משמע לא להטיל את המאס על השכבות הנמוכות.
שוחחנו עוד על האג'נדה הקלימית של הצדק הקלימי, עושים יחד עם צדק חברתי, אמרה לי.
היא התקנה אותי שהפקקים בישראל עולים למשק 40 מיליארד שקל בשנה ולכן נעמה בעד מס
גודש ובניית נתיבים ציבוריים ובכל מקרה כל דבר שיעזור במעבר של אנשים מרכב פרטי לתחבורה ציבורית.

(02:31):
ודיברנו על זה שחשוב מאוד להחזיר את שיח המהויות ולא הזהויות.
אנחנו רוצים לדעת מה המנהיגים שלנו רוצים לעשות איך הם מתכננים את העתיד שלנו מה
הם עושים כדי להביא את העתיד הזה להתממשות אז אני מקווה שתיהנו מהפרק ותשתפו אותו
בכל הפלטפורמות שאתם יכולים.
וואטסאפ, לינקדין, פייסבוק, אינסטוש, טיק טק טיק טוק, פיט פט פיט פוט.

(02:53):
כל מי שמאזין לפוד יודע שההתחממות הגלובלית ממשיכה איתנו או בלעדינו.
ולה לא אכפת ממלחמות.
אז כדי שמסר הקיימות יגיע לכמה שיותר אנשים, אנא שתפו את המסר, דברו עליו,
קחו נושא שיחה אחד מכל מה שעלה כאן, ודברו עליו
עם החברים שלכם עם המשפחה שלכם עם אנשים כדי שהם יבינו מה קורה והידעו אז עכשיו

(03:17):
קשה לנו אבל אנחנו נפתור ונעבור את המלחמה הזאת ואז נצטרך לטפל בדבר הזה שנקרא
אקלים והרי it's up to us and it's a wrap קדימה תיהנו.
Music.

(03:53):
הידד, הידד, אתם כאן בפרק המאה לפודקאסט ויש איתי עורכת נחבדה ומאוד מיוחדת היום.
ואני גאה להזמין את חברת הכנסת נעמה לזימי.
מה נשמע נעמה? קבוד פרק מאה אני לא ידעתי שזכיתי לקבוד הזה.
דחית את זה עד כדי כך שכבר נהיה מאה פרקים. אני בעצם דחיתי כל כך הרבה כדי להגיע לפרק המכובד הזה.

(04:18):
זאת היית תהג'נדה מלכתחילה. בדיוק, אז בעצם כל התחיות האלה נעשו כדי שנגיע לפרק המאה,
וכך קרה, אז עידד טוב להיות באמת, באמת טוב שאת פה אני,
באמת הפודקאסט אם מדברים מבחינה פוליטית ובאמת אני מחפש לדבר על הנושאים הלאה עם

(04:39):
פוליטיקאים זה פחות מעניין,
דיברתי עם מיקי חימוביץ', דיברתי עוד בתחילת הפודקאסט
היא פחות או יותר הדמות היחידה שבזמנו
זה היה רלוונטי כלפי הסביבה והיא
עוד הייתה בכנסת אבל מאז גם היה לי שיחות עם פעילי האקלים כאלה ואחרים בפודקאסט

(05:01):
שאין לאקלימיסטים בכנסת בעצם אף בן אדם שהם יכולים להגיד אוקיי הוא בידינו הוא
מישלנו והוא ידאג לסביבה בישראל מה את חושבת על זה?
תשמע, זה גם קצת עצור מה שאתה אומר, בגלל שאני מרגישה שהכנסת הקודמת של ממשלת השינוי,
פתאום הייתה איזו פריחה כזאת.
זאת אומרת אני אגיד, אני שהתייגעתי מאוד עם האג'נדה של מפרט סחיפה והזיהוק האופטרופולין

(05:28):
הזה היה את אלון טאל, פרופסור אלון טאל שהוא באמת היה ההורים ועטומים שלנו פה בכנסת,
בנושאים הסביבתיים, היתה מוסי רז ואת יורילה וארצנו שהוא עדיין ישנו לשמחתנו ובעצם
ראיתי שהיה איזה לובי סביבתי,
זאת אומרת פתאום נוצר דבר כזה ופתאום יש
איזושהי רגרסיה זאת אומרת כמו שאנחנו גם רואות את זה

(05:49):
הפמניסטיות עם סוגיות מגדריות בשבילן מגדרי לתאר
רגרסיה כזאת או סוכויות של הקהילה הגאה במקומות האלה לחלוטין זה יושב גם על הסביבה
שבעצם כנסת שהיא פחות סביבתית בדמויות סביבתיות וגם פשוט פחות עוסקת בזה אבל אני
כן רוצה להגיד משהו שאתה אומר כאילו מישהו שלוקח את זה כאג'נדה.

(06:11):
עכשיו אני חושבת שזה גם הרבה מעבר לזה, זאת אומרת יכול להיות מישהו כמו פרופסור
אלון טל שהוא באמת אי סביבה מובהק אבל בהחלט חסר לי גם דמויות שהיא קחו נושא סביבתי,
והלכו עליו ספציפית למשל רעות ירוקות או.

(06:31):
ביטחון מזון בהקשרים סביבתיים, שטחים פתוחים, אפילו אתה יודע אוני אנרגטי שזה סוגיות
של אוני אנרגטי ומעבר צודק כן לסוגיות שבעצם מביאו אותי יותר לעסוק בנושאים האלו עד כמה שאפשר כן?
תסבירי שנייה אוני אנרגטי לראות שאני והמאזינים מבינים מה הכוונה,

(06:52):
אז קודם כל אני אגיד, באג'נדה שלי היא קודם כל כלכלית חברתית.
גם הנושאים הללו נדחקים בכנסת הזאת נוכח כל מה שקורה.
רגע, נאמה, בסדר זה לא עלייך, אבל אפשר להכריז על הממשלה הגרועה ביותר בתבדות ישראל?
כן, אני כורית לממשלת הקיסטוקרטיה הראשונה.

(07:13):
לחלוטין אנשים הכי אחד לאישיים וכי חסרי קישורים שאפשר לקבל סיכדיו.
מדכא, זה פשוט מדכא. אבל הנה אנחנו פה כדי
לשמוע משהו אחר זה כאילו מדכן אבל מצד
שני זה גם אומר לנו עמדי חייב להיכנס לזירה הזאת ולשקיע
בה ואי אפשר להסתכל על הפוליטיקה כעל
משהו מלוכלך וזר שלא עוסקים בו והציבור צריך להיות מעורב ולהכניס אנשים טובים כי

(07:37):
תראה מה קורה כשאנחנו יותר מדי שנים פשוט לא עושים את זה אני גם שמע הרבה מהחברים
שלי הם חושבים עוד פעם יקרה שהממשלה הזאת יבחר ואנשים ממש ירים אותה ידיים מהמדינה,
כי זה כבר אתה אומר,
אם אחרי כל זה הם יבחרו שוב אז פשוט אין עתיד ואין תקווה.

(07:58):
ולכן זה מחייב אותנו פי כמה להביא לשינוי הזה ולא לא להתייאש כרגע כי השינוי גם
ממש יכול להיות צמיחה מטורפת של המדינה.
וכי הציבור גם הרבה יותר מודע היום והציבור מודה גם, אנחנו מבינים מה אנחנו רוצים
לראות שזה בעיני הדבר הכי משמעותיים אם בעבר היינו יותר עמומים,

(08:20):
ואתה יודע, ימין ושמאל הכל אותו דבר, מה זה משנה מי יש שם?
אתה יודע, משפטים כמו כולם מושחתים, כולם זה.
משפטים כאלה שהם בסופו של דבר פשוט דיקאו את המערכת הפוליטית.
שוב אני גם חושבת שגם לזאת הייתה מדיניות מכוונת. לדכא מהשתתפות אזרחית מעורבת
באמת, כדי שדברים יקרו מאחורי הקלעים.

(08:42):
אבל אנחנו לא שם, ולכן כל מה שנעשה היום כדי לייצר חלופה ואלטרנטיבה,
זה יכול להיות התקומה והתקווה שלנו.
וברור שגם בהקשר הסביבתי. סתם דוגמה, סביבה זה גם חקלאות מיקומית וביטחון מזון, אמרתי את זה. בטח, כן.
אז ראינו עכשיו מלחמה והכל. פתאום, אתה יודע, כל האג'נדה שלי מקנסת קודמת יחד עם

(09:07):
עוד חברים כמובן, עם רם שפע ואלון שוסטר ואחרים על רגע לא להסתמף רק על יבוא,
השטחים הפתוחים בישראל והשטחים החקלאיים הם גם עוגן,
נכון הם לא יכולים לאכיל מדינה שלמה לדווח ארוך אבל זה הסיפור של ביטחון מזון,
התודות שאמורות לשמוע עלינו ופתאום אתה רואה סוגרים מכסים מתורקיה,

(09:31):
אז איפה כל מי שאמרו משק גלובלי ואין סיבה לשמור על החקלאות.
אז אני אומרת בסוף סביבה היא גם תחום שנוגע בהמון סוגיות לאומיות,
ממש לאומיות מנכסי ציבור שלנו.
ואפשר לקחת את זה גם לנושא האנרגיה שפתאום מבינים, וואו אם יש אנרגיה ענכית ברגע

(09:55):
שמפציצים, גם אני הולך לעשות סדרה בפודקאסט על הנושא הזה של ביטחון אנרגטי ואנרגיה מבוזרת, עוד כמה פרקים.
אה, הבטחתי לך תשובה על העוני אנרגטי. נכון, אז נגיע לזה,
אבל זה ממשיך את מה שאמרת, שאם אנחנו מסתמכים על מקור ייכוזי אחד של אנרגיה,
במקום לווזר אותה לאלפי ועשרות אלפי מערכות סולאריות קטנות שיכולות לספק בתים ומיקרו גרידים,

(10:20):
לאורך כל היממה בעזרת הגירה, אז מפספסים פה משהו ענק ובעצם מסכנים אפילו את המדינה
בעת מלחמה במיוחד כשממתינים לטילה שיבוא מאיראן עם ההפחדה הזאת שלא נגמרת ממש ואם להסתכל על הצד,
האופכי של הדבר יש גם את אותה תנועה שמתגברת של אקו פיס של לייצר דווקא פתרונות

(10:47):
סביבתיים שהם גם מייצרים הסדרים מדיניים כן הם היו בפודקאסט זה היה פרק מאוד מעניין על העבודה על הירדן.
ולמכור לירדן מים מוטפלים ולקבל מהם חשמל ירוק אם זה יקרה זה יהיה מרגש את יודעת מה המצב של זה עכשיו?

(11:07):
זה לא כבר עדיין, לא? פיתוחה של זה בכיפאון קשה גם זה הגישה שגם נתחטה עם אקו-פיס מתוך כל הלוגים כן,
אז רגע תחזרי בואי נחזור לעוני אנרגטי ומה התכוון שם לא אבל גם להגיד רגע אני חודרת
לך אבל להגיד לנו שסוגיות כמו באמת יצירת הסדרים סביבתיים סביב המדינות השכנות

(11:32):
זה גם פתאום שם את ישראל כגורם שיכול לשפיע על משברי האקלים.
אז פתאום לא מדינה קטנה, לא משמעותית שמה צריך לעשות בכל מיני תקנות ורגולציות,
אלא פתאום יש לה משמעות והיא יכולה להיות ציר מרכזי שהוא גם חלק מהפחתת זיהון,

(11:52):
מיצירת מודלים יותר סביבתיים שמשליחים גם אזורית באופן הרחב יותר.
וזה פתאום מראה זה לא איזה מקום קטן שלא צריך להתעסק בו בהקשר של אקלים אלא כן
ישראל יכולה להיות דמות ושחקן משמעותי בשינוי סביבתי אקלימי עכשיו.
במיוחד עם כל היכולות של החדשנות בישראל באסטרטיקית. ממש בדיוק ואם אנחנו מדברים

(12:18):
גם על שטחים עצומים אז הסכמים כאלה עם ירדן ועוד זה גם משליח על ברכבים הרבה יותר גדולים גלובלית.
ותראה, למשל כשאני מסתכלת לצורך העניין על אוני ואני אומרת שמלכודות אוני ואי-שוויון
שהוא מובנה במערכתי זו פגיעה בספולות אדם.

(12:39):
זה כל דבר בעניין.
באותה מידה אני חושבת שאי-שימוש באנרגיות מתחדשות וירוקות, וזאת תופענות שהיא קרו
לי עם הזמן כן אבל הן גם ממוסמכות גם במחקרים ובאיגיאולוגיה.
אז בעצם זה באמת פגיעה באוכלוסיות מודרות למה?
קודם כל נדבר על אוליינרגטיה אחר כך נגיד על מעבר צודק כי אם המדינה תתקין תקנות

(13:05):
יותר מחמירות של בנייה ירוקה מגגות סולאריים והכירות מבודדים ו...
ראות ירוקות כמו שאמרת ראות ירוקות על גגות ובכלל והכל, היא בעצם גם מייצרת חיסכון
משמעותי למשק בית והיא מאפשרת למשפחות עוד מותות יכולת,
הרבה יותר יכולת אנרגטית ומפחיתה להם עלויות.

(13:29):
והדבר הזה הוא הולך ביחד, והנה פתאום אנחנו רואים איך האדום והירוק יכולים להשתלב
במה שיוצר גם צדק חברתי וגם צדק סביבתי.
הבנתי את האדום ואת הירוק, לקח לי שנייה, אוקיי?
לגמרי, זה אצלנו ככה אתה יודע, המאבק האדום, המאבק הירוק, והשילוב ביניהם,

(13:50):
ובעצם גם מעין אמירה עקרונית שלא מתקנים אבל בעוול,
שלהפך, עושים תיקון ותיקון נוסף.
למשל עכשיו עם הדיונים הלא פשוטים שיש לנו על המס פחמן שאני קוראת לו מס חשמל,
אז לא יאמן שהמדינה כדי לייצר לעצמה עוד הכנסות היא מעלה את החשמל למשקיע הבית

(14:14):
והיא מקשה על הסירונים נמוכים.
אגב היא מקשה גם על מעמד בינוני כן? כמובן שכולם סופגים את זה, אבל בעצם,
אבל רגע, יש היגיון בלתת מס פחמן. זה כאילו עושים את זה בכל העולם.
אני מנסה להביא את שנייהם. כן, המס הזה לא בנוי כל כך טוב, אז בגלל זה גם יש לנו
ויכוח מה תוות התעשייה והכל ודברים אחרים, אבל בעצם זה מס שהאוצר הביא אותו כדי לקבל עוד כסף.

(14:38):
זאת אומרת, זה לא מס שהגיע מתוך אותה תפיסה סביבתית שרוצה לחייב צמצום פלטות במובן האמור.
אה, אתה אומרת, זה מס שנועד להביא כסף ולא ליצור אימפקט סביבותי.
כן, אגב אני אגיד לך את האמת, אני רואה את זה עם הרבה מיסים, כי כשמדינה רוצה לייצר
אימפקט, אז היא גם צובעת כסף, ולא מסתכלת רק על מה מכניס לי לקופת הגירעון.

(15:04):
קח את המס חד-כאמי שבעיני תאות שביטלו אותו, כן?
ברור שזה תאות, איזה בין דבר הזה, כאילו.
לא, אבל אני אתן רגע איזו ביקורת. זה היה הסימן הסטמפ על הריגרסיה שקרתה עם הממשלה
הזאת, זה פשוט כאילו, בואו ניקח משהו טוב שעשו לפני ופשוט נבטל אותו.
ממש, משהו טוב, וכל המיקרופלסטיק בבריאות שלנו, במזון שלנו והקוסם,

(15:26):
גם בה, הנה שוב, גם במובן של אוכלוסיות שנפגעות מזה, שצורכות יותר חד פעם מאוכלוסיית
בדרך כלל מוחלשות, חד משמעית פגיעה.
אבל, כשהמס הזה חוקק, אני מאלה של סבורות, שאת צריך גם לצבוע כסף בתוך המס לחינוך סביבתי.
כי אנחנו בסופו של דבר אני איתך לא אגב לא את כל הכסף בסדר לגיטימי לחלוטין אבל

(15:53):
יש את זה גם עם קרן העושר מה תוכל להגיד עכשיו על קרן העושר שהיא אמורה להיות צבועה.
להקמת אנרגיות מתחדשות והכסף יושב שם
ולא קורא איתו כלום ורוצים עכשיו לקחת אותו זה מדהים
גם מה שקרה בדיונים על קרן העושר ועל התקשפים בחוק
נכתב שזה חייב להיות גם לאנרגיות מתחדשות כשלא

(16:15):
עבר הכסף שר האוצר אמר זה
אחד המשפטים הגאוניים
שנאמרו בישראל איפה גם אפס זאת
תשובה אני שלחתי על זה מכתב מאוד חריג וחריף
וואו רק לא אפתיע אותך
לא קיבלתי על המכתב את התשובה וואו באמת

(16:37):
לקחנו זמן לנצח את זה חפרנו בפורטופולים משפט
שמראה על החדלות האישיים נכון התחייבנו
לשים כסף לא התחייבנו כמה וגם אפס
זאת תשובה אבל זה בדיוק העניין שסביבה זה צריך להיות שאיפה לאומית שהיא ארוכת דבך
ולכן גם מיסוי שבא לחנף מיסוי סביבתי הוא חייב להיות כזה ולהיות מושקע חזרח לפחות חלקו בציבור,

(17:05):
מתוך קיטה. עכשיו שנייה, אוקיי סליחה תסיימי אני רוצה שנייה.
מס פחמן שלש חשמל הוא כזה שיותר בא כדי לתוכנית המאזנת כדי להכניס הכנסות בגלל המלחמה.
שוב חשוב שיהיה מס חשמל סליחה מס פחמן אבל הייתי רוצה שזה יהיה מס טוב כי.

(17:27):
כנראה לא נעשה את זה שוב ושוב וחייב שזה יהיה רציני גם שיפורים זה יהיה דבר יותר
סביר מאשר כמו שהחוק מגיע כרגע ולא לזכוח את האוכלוסיות המוחנשות שנפגעות בדרך ואפשר לדאוג להן.
זאת אומרת בעולם מס פחמן הוא כזה שהעליית מחירי החשמל הם דיפרנציאליים זאת אומרת

(17:50):
עושים מעל רף צריכה את העלויות הנלוות לאוטומא,
אבל בישראל רוצים להביא כסף לרווחה לליווי קהילתי.
אני לא אומרת שליווי קהילתי הוא לא טוב, אבל מה זה אומר ליווי קהילתי?
תסבירי זאת אומרת אוסיות שילבו אותה אוכלוסיות
שנפגעות והכל וזה אני יודעת שמשרד הרבע חצי צריך כסף אבל אני הייתי רוצה לייצר

(18:12):
ישירות לסירונים הנמוכים מהדר פגיעה כי המעמד הנמוך לא צריך להרגיש ששינוי סביבתי
פוגע בו הדבר הזה לא צריך להיות בהלימה,
והמודלים בעולם מראים שיש אפשרויות אחרות ולכן עוני אנרגטי זאת סוגיה שצריך לעמוד

(18:35):
עליה, אנחנו לא צריכים להגיד זה או מעמד נמוך או שכבות מוחלשות או סביבה, ממש ממש לא.
אנחנו צריכים להגיד אפשר לאזן בין הדברים ואת המעבר הזה לצדק הקלימי עושים יחד עם צדק חברתי.
ובעיניי זה הדבר היותר בריא ונכון לעשות וגם יש אפשרות לזה, פשוט תמיד בוחרים שלא.

(18:56):
הבנתי עכשיו שמאזינות מאזינים
לא יחשבו שאני מתפקד של מפלגת העבודה
אני לא ואני הזמנתי התנעמה פה אפילו לא שאלה אותי מי אני כאילו למי אני מצביע או
דברים כזה זה שאני חושב שהממשלה הנוכחית היא פשוט ביזיון זה לא אומר שאני בא להרגים פה. וחוצה מחנות, כן.

(19:20):
אז קודם כל שידעו שבאמת את באת לפה בלב פתוח, וזה ממש יפה לראות,
אבל אני כן רוצה, הפודקאסט נקרא אלטרנטיבה, ואנחנו פה בעצם מציגים אלטרנטיבות למצב הקיים,
כדי לחיות אורח חיים טוב יותר, מלא יותר, נקי יותר,
ובעל אימפקט יותר גדול גם למדינה וגם לעולם.

(19:42):
אז כן אפשר להגיד כמו שאת אמרת, ישראל מדינה קטנה וזה לא יעזור בכלל אם אנחנו נצמצם
פליטות כי אנחנו 0.2 אחוז מהפליטות העולמיות אז מה זה משנה אם אנחנו אבל בוודאי
שזה משנה אתה לא רוצה לצאת לכביש בתל אביב ולהריח אשן ולקבל סרטן בריאות אתה רוצה.
לחיות טוב ושיישום מכוניות חשמליות, וכל מי שרוב הפעמים רוכש מכונית חשמלית הוא

(20:09):
לא חוזר אחורה, אז לאן אני לוקח את זה?
אני רוצה לשמוע ממך את האלטרנטיבות שלך בעצם למצב הקיים.
אנחנו יודעים שמשהו קורה עכשיו הוא לא טוב, ואני מנסה, קשה לי כי אני באמת מתוסכל
מהתפקוד הגרוע של המדינה בנושאים האלה, אבל אני ממשיך להילחם על זה וממשיך לעשות
הפודקאסט, אז אני אשמח לשמוע ממך קצת תפיסות,
כאילו קצת מה אני מאמין שלך בנושא סביבה, כי החברתי כולם יודעים שאת חברתית ודיברת

(20:34):
על זה במספיק פודקאסטים גם שמעתי,
בוא ניקח את זה לנקודה הסביבתית הסביבתית אז
קודם כל ברמה האישית הדבר הזה שלי שאני חושבת שהעביר
אותי הרבה יותר לסביבה מכל דבר אחר זה ניקוי מפרט סכיפה אני חייבת להגיד אני לא
הייתי פעילה סביבתית בחיפה כשהייתי חברת מועצת עיר וגרתי בחיפה כ-15 שנה כאילו

(20:56):
זה היה אספק לי הייתי מגיעה לפעמים להפגנות הייתי כותבת על זה אבל זה לא היה האג'נדה העיקרית.
וכשהגעתי לכנסת אמרתי אני חיפאית למרות
ש עברנו עכשיו לאכולון בגלל
שאם הילדים הקטנים שלי והכנסת זה
היה כמעט בלתי אפשרי אני לא צריכה לספר לך על הפקקים בישראל אבל כן אגב גם בזה

(21:17):
אפשר לטפל וזה גם מהזו חיבורתית תכף אני גם מגיעה לתחבורה והכל אבל זאת אומרת ההבנה
שיש לי חובה ממש שאני חווה למטרופולין שבו חייתי כפה כל כך ארוכה,
ולמקום הזה שאני כנראה גם אחזור אליו בעתיד אני חווה לוחוב ואנחנו צריכים להבין שאי אפשר להפוך את,

(21:40):
המקום הזה שנקרא חיפה ומטרופולין חלפה לפח הזבל התעשייתי של ישראל ולסכן ככה אזרחים, גם ביטחונית אגב כן?
זה חלוטין מדהים מאיך שבניני סביבה פתאום אין ביטחון צינורי נפט מקצע זה בסדר בזן,
זה בסדר פתאום לא, אין שיקולי סביבה שיקולי ביטחון בהקשר של סביבה.

(22:03):
והאלטרנטיבה, האלטרנטיבה האמיתית כי יש תוכנית לפינוי מפרט זכיפה וכן עברה חתת
ממשלה ואחרי זה מחזיר אותי למה שאתה שאלת מה התפיסה?
אז אני קודם כל רוצה להגיד שזה מתחבר לגמרי
גם ליותיס הצלד דמוקרטית תמיד אני אומרת הויכוח שלי עם האוצר או דף תקציבים או
בכלל הוא ראיה קיצרת דבך לבין ארוכת דבך אוקיי מה היא הוצאה ומה היא השקעה וזה

(22:29):
גם סביבה אני אתן ככה דוגמא נכון,
בגלל כנראה שחיתות מאוד גדולה,
בזן יש להם מנייד זהב ולפנות את בזן זה קרוך בפיצויים לא פשוטים,
אבל ניקוי הקרקע והאפשרויות שקרקע הזאת מגלמת לעתיד זה מדהים, כ-70 אלף יחידות דיו.

(22:55):
אגב עשיתי שם סיור במפעל הוא מטורף באמת מה שהם עשו שם וואו.
קודם כל לחלוטין גם הנסים מתייעל אבל זה בטח לא מספיק וגם צריך להגיד התעשייה הזאת
פשוט צריכה לעבור מתעשיית פקטוקף לתעשייה של אנרגיות ירוקות כזאת שאפשר לחיות לצידה,

(23:15):
ואז זה נכון שתשקעה מאוד כבדה
למדינה אבל היא גם השקעה שהיא
לחלוטין מנוע צמיחה וזה בדיוק הסיפור
האם אנחנו לא מסתכלים קצר טווח ומסתכלים רגע ארוך טווח ואומרים ישראל של עוד 20
שנה תהנה מזה מאוד וככה משנים רגע במהלך היסטורי כלכלה של חברה היא כלכלה ירוקה, היא כלכלת העתיד רגע,

(23:44):
אבל את אומרת שהיית רוצה להעביר את בזן מקום או.
לשנות את כל התיעלות האנרגטית שלהם ואת כל הפליטות שלהם ולשפר אותם ולהתאים אותם
לאזור שהם נמצאים בו עכשיו זה מתחלק, לא יכול להיות שכל הדבר הזה מרוכז באותו מטרופולין
שזה באמת מסכן את הציבור כולו,
והסיפור של ביזור הוא גם חלק מהתוכנית, אבל בכלל אני גם אומרת תזלמנות גם להתייעלות תעשייתית.

(24:09):
אם אנחנו מסתכלים ארוך טווח, אז אנחנו צריכים פשוט,
להעתיק את התעשייה הזאת בחלקה כי חלק מהחומרים אנחנו זקוקים להם,
וחלקם גם רק לעיצור ואנחנו לא צריכים לזהם את הסביבה בשביל עיצור חומרים, כן?
שזה דבר בעיניי צריך לשקול אותו ממש בהיבטים ובסיכונים שלו ומצד שני גם מה שיכול להיות מאזור הזה.

(24:36):
אם אתה משקם את התשתיות, את הקרקע
מעבר ליחידות הדיור ולהכנסות של
המדינה מהקרקעות ומהבנייה ומהכל
עתידית כל הסיפור של
תיירות באזור הופך להיות משהו שפתוח לחלוטין מהנמל
ועד לקישון ולנחל סעדיה וכל האזור צריך שיקום ופתאום אתה מסתכל על הפוטנציאל של

(25:00):
המקום הזה שפשוט שרפו את הנכסים המדהימים של המקום הזה כן הוא מתונף בגדול בענק, הוא פשוט גואל נפש עכשיו.
בקישון נגיד ממש עבדו על החזרת המגוון הביולוגי, אני עשיתי שם גם סיור שזה ממש
מרקד, לא היה שם כלום חי והיום חוזרים שם האמינים השונים, אבל זאת תפיסה שהיא ארוכת דווח.

(25:23):
עכשיו בוא נדבר רגע על משרדי הממשלה.
בעיניי כל משרד ממשלתי הוא גם סביבתי.
אפשר להגיד שהמשרד להגנת הסביבה, תפקידו הוא הגנה על הסביבה, הוא כמו משרד רגולציה,
הוא כזה משרד רגולציה שאמור לשמור על הסביבה.
לצערנו עסקו את כל ההגנות של המשרד הזה ולא נשאר בו הרבה בממשלה הזאת אני יכולה

(25:44):
גם לעבור על הקשלים חוק אוויר נקי שפגעו בקשות, ביטול אבלחוף הנציגויות.
הפוליטיות בוועלת הטכנון הארצית כל הדברים
הללו שקראו השנה שהם אסון גדול למשרד הגנות הסביבה פגיעה מאוד קשה במשרד שהוא בסך
הכל רגולטורי ואמור להגן זו הסרה שבעצם בגללה כל הממשלה שהקודמת נפלה וגיבלה משרד

(26:10):
והיא עשה גם אותו שוחד עלה לנו ביוקר לדורות הבאים ישלמה באמת ככה,
שוחד הזה עלה לנו ביוקר אבל אני רוצה רגע שנבין שכל משרד יש בו אלמנט חשוב בחינוך
לצדק אקלימי ולשינוי סביבתי הזכרת את התחבורה וזה כנראה אחד המשרדים הראשיים,
אפרופו תפיסה קצרת דבך.

(26:33):
כשתעשו את רכבת ישראל ההוצר בהתחלה
התנגד מדינה קטנה לא צריך רכבת היום אנחנו חיכים על חרט שלא עשינו רכבת.
לאזורים גם מודרים כמו קירת שמונה, דאט וכאלה זה היה חוסך המון לא לדבר על האזור
שלי בארץ זה עושה לי כאב סתם.
בוודאי, לא זה כל כך הגיוני כי אתה אומר מדינק כל כך קטן עם פערים כל כך גדולים

(26:57):
בין פריפריה למרכז לא אמורה להיות את פריפריה בישראל, כי בתפיסה שלי,
זה הקיצרות רואי הזו היא לא רק פגיעה,
באיכות החיים שלנו היא פגיעה גם סביבתית ארוכת דבך ועכשיו אתה יודע בחיפה מרבית
המחלות הן מחלות מהחומרים סרטן,

(27:17):
לב אסמה ועוד אני לא יודע אבל יכול לשאיר בגוש דם זה תחבורתי כן הזיהום הוא ממש תחבורתי עכשיו,
כל הדבר הזה היה נפטר עם תכנון תחבורתי אחר,
זאת אומרת הפגיעה בבריאות הציבור שזה לחלוטין סביבה

(27:38):
זו פגיעה ישירה של להיעדר
תכנון ארוך דבך וצפי של גידול האוכלוסייה תוחלת
החיים והכל וגם ההתמרכזות באזורי ביקוש והדבר הזה הוא לגמרי באחראות המדינה לתכנון
ארוך דבך המדינה לא עושה את זה וכל הסוגיות הארוכות טווח הן גם סביבתיות אז מה

(27:59):
קורה נגיד עם המטרו מה הדעה שלך לגבי המטרו.
מתי זה אמור לקרות? המטרה הוא תוכנית לכ-15 שנה.
אז בדיוק הסיפור שמשהו שכבר יכולנו להיות אחרא, והוא הולך להכניס מדינה שלמה לסחר חרב על חיי לעשות אותו.
זאת אומרת בסוף המדינה חייבת אחראות בהמון תחומים, גם בסוגיות האלה התחבורתיות.

(28:20):
אבל תראה נגיד מס הגודש שהקפיאו אותו חייב אותו.
ואני בתחנה הייתי נגדותה עוד דניין, אני ראה לי כמו משהו שהוא געתי מבחינה חברתית
למדתי את זה ואמרתי אוקיי אז מה הטייק החברתי על זה? למה זה לא בסדר?
כי זה כאילו מוסיף עלויות לאנשים שבאים הפריפריה והכל אבל בעצם רגע הוא אוטובוס, מה הבעיה?

(28:43):
יותר מזה, אמרתי לעצמי רגע, הפקקים הם גם חלק מעובדה נפות החיים אם בסופו של דבר
זה ימתן תנועה אז בסוף החיסכון הזה גם חוזר אפילו ברמת הפרט כן היו לי כל מיני
טייקים ויערות על זה בזמנו,
כמו מוניות כמו כאלה שצריכים רגע להבין איך מסנכיינים בין כל גורמי התחבורה הציבורית

(29:07):
השונים גם אם זה נדמה לנו לפעמים לא מדויק,
אבל הנה הם הקפיאו את זה, לא עושים את מס הגודש ואפילו במובן הזה של תכנון רגע,
שהוא תכנון עתידני של איך אפשר לצמצם כניסה לערי המרכז בשעות האומס ולייצר פחות
באמת גם פליטות וזהום וגם אובדן זמן אדיר בפקקים.

(29:32):
הפקקים עולים לישראל בשנה 40 מיליארד, עוד כעשור הם יעלו 70 מיליארד. וואו.
זה מחיר התפיסה קצרת הדבך של אי השקעה.
אז רגע מה שאת אומרת לי אני אחזיר אותך אבל אלטרנטיבה, את אומרת לי שבמידה ואתם
מקימים ממשלה תנסי לגרום למס הגודל.

(29:55):
להתבצע? אני לא אומרת איזה שרה אני אעביר בממשלה הבאה,
אני אומרת אני חושבת שצריך לטפל סתם אני
שואל על האג'נדה הסביבותית שלך אז את כן בעד
המס גודש ואת אומרת לי שאת מן הסתם בעד המטרו ואולי תנסי גם לקדם את זה ואני בעד
הוספת נתיבי תחבורה ציבורית ואני בעד כל מה שבעצם מעביר מרחבים פרטיים לאלטרנטיבה

(30:20):
בצורה יעילה אגב אני אתן פה גילוי נועות לי אין רישיון נהיגה אז אני, כן,
אני תחבורה ציבורית נצרכנית של תחבורה ציבורית אז אני מכירה את חולייה ואני מכירה
גם את השיפורים שכלו בה אגב בחיפה נגיד המטרונית, כלל סיים מאוד ממש נוחה,
ואתה יודע גם בחיפה יש בסופי שבוע זה היה מאוד מאוד נוח.

(30:43):
ורק להגיד ככה אפשר להתנהל בצורה ממש נינוחה ולא חייב להוציא את הרכב מהבית,
ואולי אפילו בעתיד לא צריך רכב בכלל ואז תחשוב שזה למדינה יש יכולת לשלוט בזה אבל
זה לא רק המעבר לתחבורה ציבורית,
זה גם ממש הורדת הרכבים מהכביש וצמצום הזיהום וסיוע בבריאות הציבור אבל אז אנחנו נכנסים,

(31:09):
שניהיים מורידים את הרכבים מהכביש נכנסים פה לעניין הדתי הזה של השבת כי אני בעטה
בו אוקיי תודה בגיעה בחופש התנועה,
זה מטורף.
בגיעה בשכויות של אוכלוסיות, ואפרפוא אוכלוסיות מודרות, הנה החיבור הסביבתי והחברתי.
זה לא הוגן שאנשים שאין להם רכב לא יכולים לסוהב בשבת?

(31:33):
פשוט לא הוגן, וזה לגמרי בסדר שמדינה תתכנן בסוף שבוע תחבורה ציבורית בצורה פחות
סואנת, בצורה מבוקרת ומצומצמת.
אבל מניעה של תנועה, זאת בגיעה בשכויות הדעה.
הסיפור הזה של החיבור בין המאבקים ובין התפיסות הוא מייצר את האלטרנטיבה.

(31:55):
וזה דבר שמאוד חשוב לעמוד עליו. אז עכשיו ניתן דוגמה עוד במשרד הממשלתי, כן? כן.
כשאני הגעתי לביטחון מזון ולחקלאות, אני הגעתי דרך הסוגיה של אי-ביטחון תזונתי.
אוקיי. של אוכלוסיות בעוני שהן לא נגישות למזון בריא או מזון בכלל.

(32:16):
כן. ואני פירצת את הקשר למזון בריא, כי המטרה היא לא שיהיה להם פסטה כל היום ואוכל עתיר סוכר,
והמטרה היא שמדינה גם
תכנן את ביטחון המזון שלה גם באופן שיכול
להקל על אוכלוסיות להיות נגישות לאוכל בריא

(32:36):
שהוא גם אוכל שמונע מחלות עתידיות מאפשר שיפור
תפקוד שזה קשור גם להצלחה בלימודים וגם למנוע אובדן פושר עבודה ובעצם הנה הדבר
הזה מתחבר גם לחקלאות ולשימור עודפי מזון כל דבר הזה שנגיד אמותה כמו לקט ישראל
שאם נגיד אמותה שאחד הסיורים הבאמת,

(32:58):
לא יודע יש קמים מקומות שאתה מגיע אליהם לסיור והם יושבים עליך כל כך הרבה שנים
אז אני כשאני הגעתי ללקט ישראל הרגשתי שהסיור הזה סידר לי הכל בראש,
כאילו איסוף מזון מחקלאים.
והעברה שלו למקומות שצריכים את התבואה המדהימה הזאת, את התוצרים הטובים האלה.

(33:24):
ואיך הכל כזה מסתדר יחד? איזה יופי שאפשר גם לעשות צדק חברתי, גם לתמוך בחקלאות
כי לפעמים הם צריכים שיעזרו להם ביסוף פוטפי מזון, הם תורמים את הכול גם כן.
ובעצם עניין בזבוז מזון זה הדבר הכי סביבתי שיכול להיות.
ולמה נתנה לא עושה את זה? כאילו, לא לוקחת את זה.

(33:45):
אז, אתה פותחת פה עוד שער ענק, שאני מתעסק בו הרבה בפודקאסט, אבל גם באנרגי קום
התעסקנו בו, וזה עניין הפסולת, ופסולת לאנרגיה, בכלל, השעה הוריעה שמתרחשת בישראל, בנושא הפסולת.
מה האג'נדה שלך, של המפלגה, בנושא פסולת, האם, האם לפתוח עוד מטמנות, ולקבור עוד זבל בחול?

(34:10):
האם צריך להמשיך במחזור במקור
שפחות עובד האם אולי כדאי לפתוח כחלק
מהדרך לצמצם את הפסולת מתקנים להשבת
אנרגיה מפסולת שזה גם אגב מה ש גילוי נעות אנחנו הצאנו למדינה לעשות ולהעביר את
הזכות יזום מהמדינה לרשויות מקומיות כדי שזה יתבצע כי 2024 וזה עדיין לא מתבצע

(34:32):
ובעצם עוד רגע נגמר המקום בהפה והן אפוא לקבור את הזהבל בישראל למה בעצם?
אני כאילו איתך כמובן בפתרון השלישי זאת אומרת ששימוש בהקפלות פסולת כמקור אנרגיה
והיכולת בעצם להפוך פסולת לדבר שהמדינה הפכת אותו למשהו שהוא מועיל ולא תומנת ומייצרת
עוד פלטות ובעיה סביבתי אבל למה המדינה לא עושה את זה?

(34:54):
זה כאילו המדינה מונעת מעצמה ההשקעה שהיא בסופו של דבר חיסכון עתידי וגם צירת בעצם
אטרנטיבה למשהו שהוא, כמו שאנחנו אומרים פג תוקף פג תוקפו, זמנת פסולט זה
פתרון שהוא פשוט לא רלוונטי בימים שלנו אבל זה כמעט 100% מהפסולט בישראל היא עדיין מותמנת.

(35:20):
וגם ישראל מדינה קדנה אני כל כך אומרת שטחים פתוחים זה הדבר הכי חשוב שיש לנו זה
לא נתפץ שאנחנו, מבחינתי כל שטח שהוא מבוזבז למשהו שהוא גם מזהם תודה.
וגם לא נגיש לציבור, זה טעות קשה מאוד.
אבל אתה נוגע בדבר הכי משמעותי, דרך תפיסה ארוכת דבך.

(35:45):
את מכירה את המתקן בקופנהגן, שהוא מתקן להשבת אנרגיה מפסולת, והוא גם אתר סקי שהם בנו מעליו?
לא, וואו. וואי, זה ענק, אני אשלח לך את זה, זה מדהים.
אבל זה כאילו מסוג הדברים שקופנהגן, ולא של ישראל, כן, שם באזור הנורדיות הם כרגיל
מובילים, לפני כל העולם, אבל אצלנו אין אפילו מתקן אחד.

(36:08):
יש קול קורא שהוציא ממשרד האוצר, עכשיו הכללי לא זוכר,
הגף התקציבים למתקן הזה בנעות חובב אני לא יודע מה קורה עם זה זה שוב עדיין שנים
מלהתרחש ויותר מזה יש בתחום הפסולת כל כך הרבה כשלים יש עכשיו בעברון,

(36:30):
יש המטמנה בעברון ויש שם המתקן שהם בנו ב-100 מיליון שקל או משהו כזה,
כי אני אל תתפסי אותי במספר, אבל עשרות מיליונים של.
הפרדת פסולת אבל הוא עומד ריק ואין בו כלום והוא חדש מהניילון כבר שנה נראה לי
כי אין מה לעשות עם זרמי הפסולת השונים זה לא כלכלי להפריד אותם מה קורה?

(36:55):
באמת מה עושים?
אבל זה בדיוק העניין האם המדינה מחליטה פשוט לאמץ מודלים שכבר מתקיימים וכמו שאתה
אומר, הנורדיות תמיד קדימה.
זה גם מדהים כאילו, הנורדיות זה אג'נדה סביבתית היא לגמרי,
לגמרי, לגמרי קשורה לפיסה חברתית שם היא מאוד וזה כאילו אתה אומר לעצמך ביטח אם

(37:19):
היינו מוציאים מפה את כל האתגרים הלאומיים והביטחוניים,
יכולנו רגע להרים את הראש וסוף סוף לעסוק בסוגיות שהן.
הקיימות של המקום הזה אתה יודע כל כך הרבה דווקא בתקופה הקשה הזאת היא התקופה הלאומית
הזאת על אהבת המדינה אהבת ישראל אבל האמת אהבת המקום הזה היא גם שמירה עליו במובן

(37:45):
הכי בסיסי שנכסה הטבע והציבור.
והקיימות מה זה אהבת ישראל אם לא שמירה על קיימות של המקום המופלא הזה אתה יודע
עכשיו אנחנו עשינו מאבק כזה,
ככל שהצלחנו נגד הביטול מדיניות איפה סיכונים במפרץ אלת אז כרגע זה נתחל לחודש
הקרוב אבל מחשבה כי המחשבה שבזמן מלחמה הולכים לשנא הכמיות אדירות של נפט ולסכן את תושבי אשקלון,

(38:13):
אשדוד הנגב ואלת,
וכאילו, אתה יודע, אתה אומר, אנחנו בעולם מנותק לחלוטין.
זה אגד גם דוקטרילת האלם על טורבו, כאילו בחסות הקיאוס, בעלי העון סוגרים לעצמם
עכשיו איזה פתרון שלא היה עובר בחיים בשגרה לגמרי כזה.
אז את אומרת שאת מתנגדת לזה?

(38:35):
בוודאי שאני מתנגדת לזה, בבטח לא בביטול המדיניות שכבר עברה, כן?
כאילו, תדע, דבר טוב קורה ואז חוזרים אחורה.
זה כמו שבכנסת הקודמת תמר
זנברג הייתה שרה גנט הסביבה והיא הבירה חוק אקלים בקריאה הראשונה הוא לא היה חוק
מושלם אלא שאחכשיו עידי צילמן מביאה טיוטה שהיא גרועה יותר ואז אתה אומר תעבירי

(39:01):
כבר את החוק של תמי למה המשחק הקרדיט האלה דבר עדיף חוק עם יותר שנים,
עם יעדים עדיף חוק לא מושלם מאשר חוק שכאילו חסר משמעות לחלוטין בגלל שזה לא עד העבר.
וזה פשוט ממש מתעסקל זה להגיע לדיונים ואתה
יודע כאילו אתה אומר עצמך הכל

(39:22):
סמלי ושום דבר לא מהותי לגן רע ניתן לשים לב שזה אבל זה לא רק בישראל זה גם בשאר
העולם שאנשים הולכים לפי אידיאולוגיות של מנהיגים או של סמלים ולא אידיאולוגיות
של מהות, של מה הדברים האלה אומרים.
וצריך לחשוב אם זה בכלל אפשרי לחזור אחורה לעניין המהות ושאנשים יקשיבו למשל אולי

(39:47):
אם אנשים היו מקשיבים לזה שביבי לא אומר כלום כבר במשך עשר שנים אז הם היו מבינים שכאילו טוב,
אז אם אין לו מה להגיד אני מאמינה שנגיע לשם מה עם המהות? מה אנחנו רוצים לעשות?
מה המדיניות שלנו? איזו מציאות אנחנו רוצים להגיע?
ה-visualization שאנחנו רוצים לעשות למדינה שאנחנו רוצים להיות אז איך זה נראה?

(40:11):
ואני אף חום לא ראיתי כאילו לליכוד נכון אין מצע אין מצע, נכון?
מפלגה בלי מצע זהו, אנחנו בחירות נכון עשינו מצע של 42 עמודים תודה ואני רוצה להגיד
לך זה לא עשה יותר מדי כותרות כאילו מפלגה השקרה מציעה מה החזון שלה,
מה הרעיון שלה בכל נושא ותחום איזון חיי-בית-עבודה,

(40:34):
סביבה מונופולים, מה שאתה לא רוצה,
ופשוט לא מעניין אבל אחלה לפחות לכם יש את זה וזה,
גם אם זה לא מעניין אתם יודעים שיש לכם את זה
הם יודעים שאין להם את זה לא והם
להפך הם מתעקשים שלא יניהם אבל אני אומרת אנחנו צריכים להתעקש גם לשינוי סדרי העדיפויות

(40:54):
ולשינוי תפיסות האלה כן להתעקש על מצע כן להתעקש על רעיון עד שבסופו של דבר נחזור
לדבר מהויות במקום הזה דווקא אני אומרת צריך לחצוב בסדר חייבים להציע לציבור.
מה שאנחנו מאמינים בו, אי אפשר לפזר אתה יודע הבטחות או רק לשקוע בפאנלים חייב

(41:15):
להציע אג'נדה וראיון. בגלל זה גם אני הגעתי אליך, כן?
כאילו בעיני זאת החובה שלי לדבר עם ציבור ולהגיד מה אני חושבת מה אני מאמינה לא
רק מה הדימוי או מה נדמה לכם שעמדתי,
אלא זאת חובתי להגיד זה מה יש זאת מורכלטי היא טובה זה אדיר אני ממש מודה לך על

(41:37):
זה ואני די בטוח שהמאזינות ומאזינים של הפודקאסט ממש ממש יאהבו את זה שבאת להגיד
את הדברים האלה גם אם מסכימים,
גם אם לא זה לא משנה כל כך העיקר לשמוע, הבן אדם מדבר את האמת שלו.
ואני מסכים עם רוב מה שאמרת אני מסכים אולי יש פה ושם דברים קטנים ראיתם מה זה דניאל?

(41:58):
כן ואפילו אני לא שמאלן גדול אבל אני בהיבט הכלכלי בהיבט המדיני דווקא כן, לצערי.
אבל אם אני נסכמת איתי על התפיסה ארוכת הדבח של השקעה של אחריות מדינה.
המדינה כמו שאת אמרת, כאילו לתת רישיונות לאנשים להעביר כמויות של נפט כדי לייצא

(42:21):
אותם, ושאנשים אחרים יעשו כסף זה לא נקרא ימני, זה עניין, נכון.
איך שאני רואה אותו הוא לא קשור ימינו שמאל, זה מסכן את המדינה.
אני לא אתן רישיון עכשיו לאף אחד להעביר פה, פה לא משנה גם אם מרוויחים כסף או
לא, אז זה לא כאילו, זה לא שהמדינה מתערבת, היא פשוט מייצרת סטטוס קבוע שלא מסכן אותה.
אז כאילו אני לא רואה פה עניין של שמאל או ימין, אני פשוט רואה פה דאגה לאינטרסים

(42:44):
של המדינה, והאינטרס של המדינה זה שיהיה פה אוויר נקי ושהיה מים נקיים, ושאנשים פה יהיו בריאים.
אז כאילו, אז כן זה אולי שמאלני אבל אני, אולי באמת בהיבט, את פתחת לי את העיניים
שבהיבט הסביבתי אני כנראה יותר שמאלני מימוני, בהיבט הכלכלי אני חייב להגיד שאני יותר ימני משמאלני.

(43:06):
אני יכולה קטן לך גם פה אבל אתה יודע.
לא, אבל אני רוצה להגיד לך גם משהו בהקשר רגע של צעירים וצעירות והדורות הבאים.
תשחררו את כל הדורות הבאים ותיקחו את המושכות, תודה.
אגב, עדייתי שאת נולדת שנה אחרי את בגיל של אחותי, אז אז אנחנו אותו דור.

(43:29):
כן, לגמרי, דור הוואי. דור הוואי.
נכון. קלינטון והסקסופון, זה מה שאני זוכר.
כשנהייתי יור ועדת הצעירים של הכנסת, אז אני ביקשתי סמכויות גם על פיקוח על איסום
יעדי הפיתוח בר קיימה של האומה, SDGs. כן.

(43:52):
לא הביאדו כל כך מה זה אומר וישברו לי את זה בוועדה.
אוקיי. באמת אני חייבות להגיד אני לא כל כך חושבתים ו...
ואז אמרתי לעצמי כי אני ועדת הצעירים, אני רוצה שהיא תעסוק באחריות לדורות הבאים.
הרי בעבר הייתה בישראל פונקציה פורצת בדרך, שישראל היא הזמה אותה, נציבות הדורות הבאים.

(44:17):
הנציבות הזאת הייתה אמורה לבחון כל רפורמה ומדיניות בראי הדורות הבאים.
למשל, מגיע תיקון לחוק אוויר נקי, מה שדיברנו מקודם, אותו נציף היה אמור לבדוק
ולגיד לא זה פוגע בבריאות הציבור של כך וכך ופוגע בדורות הבאים.

(44:40):
אלא שיריב לוין וגפני ביטלו את הפונקציה הזאת לפני כמה שנים,
בכבוד להזכרתי גם את שתי הדמויות הללו כי אני חושבת שהן גם היום חלק מהבעיות גם אין מילים.
אבל ואז אמרתי הוועדה שלי לצד יתר הדברים שהיא תעסוק בה בהקשר שאתה יודע,

(45:05):
צעירים מסטודנטים עד צעירים חסרי אורף משפחתי ובסיכון וכאלה היא תנסה גם לעסוק בראי העתיד,
במשמעות של הדורות הבאים ולכן היהדי פיתוח בר קיימה התשבו טוב לי כסמכות וועדה
ולשמחתי קיבלתי את זה לדעתי כי לא כל כך שמעו לב את מה נתנו לי בוועדה.

(45:26):
ואז, כן, כי זה ממש סוג שנוגע בהכל וזה אפשר לי ממש לדון בהמון המון דברים.
ואז בתוך כדי המלחמה ולמרות למרות שהמצב הלאומי כל כך קשה ומרבית הדיונים שלי על
צעירים מפוניים ועל שורדי המסיבות ועל,
מענים לצעירים בחבר תקומה ודברים כאלה באמת ממש ספציפיים ניהגתי שני דיונים על

(45:51):
ים המלח זה משאב טבע גם, גם סיפור עצוב והמכרז בדיוק אתה יודע.
הנכנס של חילה עומד לי, כן. חיל. ואני שאלתי את הרצאה,
האם אתם תשאירו את הסעיף שנותן לחיל זכות ראשונים לתת הצעה נגדית להצעה שמתקבלת?

(46:16):
ואם כרגע לא מורידים את הסעיף הזה, זה ממש מונופול על מלא.
זאת אומרת אין שום סיבה לאף חברה אחרת לגשת למכרז הזה. זה.
כי לא משנה מה, לחיל יש זכות תגובה ראשונית למכרז וזה ממש מונופול אז הם אומרים שאולי הם יממנו.

(46:36):
יממנו את העלויות של הגשה למכרז, כי זה עלויות מאוד גבוהות לגשת המכרז אתה יודע,
אתם עדיין מייצרים פה תיאום בין חברות,
גם אם שאתם עושים את זה ככה, ברגע שיש איזו זיכרות כזאת עכשיו תשמע,
כשלמדתי את הסוגיה של ים המלח לעומק לפני הטיעונים,
אז אני לא ידעתי שעד שנות ה-80 לא יהיו בולנים בכלל בימי המלח. כן.

(47:03):
והיום יש אלפי בולנים בים המלח. כן.
שזה גם סכנה לציפור, ממש. אבל צוקיל זה נזק מעשה ידי אדם.
עשינו במקום המופלא הזה.
נכס ציבור משאב טבע נדיר נדיר נדיר נדיר בשם קצרות הרואי של יחסי הון שלטון וזה

(47:29):
לגמרי מחבר את האג'נדה שלי לאג'נדה של הסביבה.
וזה, אתה יודע זה גם אומר אותי כי אני אומרת מישהו אוהב את המדינה חייב להתנגד למה שקורה שם.
כן, זה עוד ועוד נושאים קשים באמת עולי בפודקאסט כי המדינה לא טובה בסביבה והיא אף פעם לא הייתה.

(47:52):
אין מה לעשות חוץ מענייני של הדות שמש, חוץ מהקטע של הדות שמש והגווניות שרי תפתפות
אני יודע מה אנחנו גרועים בזה, המדיניות הרגולציה בישראל היא פשוט רעה, היא רעה לסביבה.
תראה, הרגולציה לא כל כך מתפקלת, אבל אנחנו התקנו חוקים ואתכם התקנות, אנחנו פשוט בנסיגה.

(48:13):
זאת אומרת דווקא היינו מדינה כן פורצת דרך בחיקה סביבתית, אתה יודע, ציר זמן מסוים והפסקנו.
ואנחנו יודעים את הפרקות החברתית שלנו היא גם בסוף פרקה אותנו גם מאחריות המדינה בהקשר הסביבתי.
ואי אפשר לנתק את הדבר הזה. אז נכון בדברים מסוימים מדינת המון המון טעויות כמו

(48:35):
מה שקורה במפרץ חיפה ובמקומות אחרים, אבל היו גם מקומות שהמדינה הייתה הכיבו נכון, אבל היא נסוגה לאחור.
נגיד פיטול עבל חוף למשל, הוועדה על שמירה על החופים.
הייתה ועדה מאוד אפקטיבית, מאוד יעילה, עובדת בלוחות זמנים מאוד מאוד מדויקים.
למה לבטל אותה? למה לעקוף אותה עם ועדרה אחרת?

(48:56):
כי זה מפריע למי שחו החוף הוא לא בראש סדר העדיפויות שלהם.
ולכן אני אומרת המדינה צריכה נבחרי ציבור ופוליטיקאים שירצו עמוק בשיקום הסביבה,
ובהדנה על הסביבה ובהדנה על בריאות הציבור.

(49:19):
ודרג מקצועי כבר יבוא אחריהם כי יש פה ממש מספיק אנשים טובים שיעשו את זה אני גם
רוצה להגיד לך שכשתחילו עם ההפכה המשטרית,
אז אני בחודש פברואר קיימתי בוועדת הצעירים את השלכות של אילת הסבירות על בריאות הציבור וגנת הסביבה.
וכשעשיתי את הדיון הזה אמרו לי מה את

(49:41):
קשורה דבר הכי עז שיריב לוין
סאם והוא הולך להאיף את זה וואלה כאילו
זה היה פברואר תחשוב ואז דיברו על הבדל בחירת שופטים
ואמרתי להם מה זה משנה זה סעיף
שנמצא בתוך שד ההפיכה והוא ממש משליך על הסוגיות האלו אתה יודע הבריאות אילת הסבירות

(50:03):
זאת שמנעה את הבנייה בפולוניה שזה קרקע מזוהמת ואת הרחבת בזן בתוך סברה אזרחית.
והיא באמת תעילה ששימשה הרבה פעמים את המדינה, לא תסלחה את בית המשפט כדי לפסול
מדיניות של המדינה כנגד בריאות הציבור והגנת הסביבה.

(50:26):
הדיון הזה היה מדהים כי מי שהגיע ממשרד המשפטים אמרה שאכן בתעילה תומכת שאין התכליס בסוגיות האלו.
אין התכליס בסוגיות האלו. ואז הגענו ליולי ואכן בטלויות עילת הסביבות אבל בסוף
בגץ פסל את הביטול אבל רק להגיד את כמה סוגיות שנראות לנו קשורות בכלל למחנה הליברלי.

(50:49):
וההגנות שלנו בדמוקרטיה זה גם סוגיות סביבתיות לחלוטין בהדנות שלנו,
ובהדת הצעירים איכשהו הצלחתי לדון דיון ממש עמוק בעילה הזאת, עוד כשזה היה נדמה
כמו אז שהולכים להוציא אותה.
אבל איך מגיעים מהדיונים האלה לחוקים?

(51:11):
זו אולי שאלה לפודקאסט הבא שנקליט כי אנחנו כזה כבר מתקרבים לקראת הסוף אבל מעניין
אותי איך אפשר להביא את הדברים האלה וכל הדברים היפים שאמרת לידי זה שיבואו חוקים
גם אם יחוקקו אבל גם יבוצעו כי הממשלה הזאת גם מחוקקת כל מיני חוקים שלא קורה איתם כלום.

(51:32):
ובתחומי האנרגיה זה קורה הרבה שיש החלטת ממשלה החלטת שר ואז מגיעים לוועדת תכנון
ואי אפשר בכלל לבצע כל מיני דברים שהשרים החליטו, כאילו זה קורה הרבה באנרגיה,
במיוחד עם הסולארי וכל מיני נושאים כאלה,
אבל זה נראה לי נשמור לפרק הבא כי אנחנו יושבים פה על החדר, צריכים את החדר גם

(51:53):
הילדים של כן, אני רק אגיד לך משפט אחד אבל זה אתה שלח אותך לשאלות המסכמות של הפרק.
בסדר גמור אני אגיד שיש
חוקים שהם לא תקציביים אלא חוקי כמו שאמרת
רגולציה של לשמור אני מחשבת שגם
בכנסת אפשר לקדם אותם ולעמוד עליהם ובאמת לוודא

(52:15):
שהם יקרו כדי לשמור על ההגנות של
הסביבה בחקיקה וברגולציה אפקטיבית
אבל יש הרבה ממה שאנחנו מדברים עליהם שזה
שינוי סדרי העולם וגם משק קרוכים בעלויות תקציביות
נרחבות זה צריך להיות כבר בהסכמים הקואליציונים אנחנו צריכים לראות איך אנחנו הממשלה
הבאה משקמים את הסביבה בכל מיני אופנים ומתביעים את זה בהסכמים כדי שזה ייכנס לבסיס

(52:43):
תקציב או לתוכנית התקציבית,
וזה לא יהיה משהו שרק מונח כרעיון, אלא התחייבויות קואליציוניות. נגיד...
מיליארד שקלים על חלופות להתמנת פסולת, אוקיי?
אבל צריך לשקיע את זה. צריך שהדבר הזה יהיה בפתח ציב.

(53:05):
ולכן זאת גם הערכות של תפיסת מדיניות של מפלגות.
וחייב לביא את האג'נדה הזאת עם התחייבות. הבנתי.
לחבורה ומהכל כדי שזו תהפוך למדיניות ברפורמות.
הבנתי. אז זאת אומרת עוד לפני, עוד לפני החוקים זה צריך לבוא בהסכמים שלפני, מיד לאחר הבחירות.
זה מה שצריך לבוא בשיח בבחירות ובשיח עם מפגעות ולהפוך את זה למשהו שלא משאירים אותו כזה משהו אמורפי אלא,

(53:35):
אוקיי זה חלק מהמשימות שלנו ביום שאחרי אני טועה שכל קיץ שניה חם יותר אנשים קצת
יותר אנשים יתעוררו ויגידו אוקיי זה חשוב אבל אולי לא בוא נראה אולי צריך מושליס
הרף בקיץ בשביל שזה יזיז למישהו.
מה יש פה ממשלה עם של כמה מכחישי משבר אקלים, אז בואו צריך כן אז טוב נעמל עזימי

(53:57):
תודה רבה על הפרק זה ממש נעים לשמוע.
שליחת ציבור שמדברת ככה את ליבא ו משתפת בנושאים שלא מעניינים יותר מדי שאלות סיכום
מה את הכי אוהבת לספר על עצמך,
כל כך שאני אימא. אימא, מזל טוב. אז היא חיי הרי.

(54:18):
אמא לרונה עשר בת השש ולאראל ציון בן השלוש.
ונשואה לאביה, בת חיי. יש.
זה דבר הכי חשוב שיש בסוף בשבילם אנחנו עושים הכול. איזה כיף.
ושאני בנדט מאוד מאוד אופטימי ואני ממש מאמינה בתקווה לשינוי ואני יודעת שאני אביא

(54:40):
לשם גם בימים מאוד מייאשים אני ממש רואה גם את נקודות האור הגדולות ואת ההצפכחות
הציבורית ואני חושבת שמזמן לנו המון המון המון,
למענה עתיד פה ובתקווה גם סביבתי טוב מהמם תודה רבה זה משהו חשוב אם אפשר בשקעת

(55:03):
אחרון רק שאנחנו כמובן מקביל להחזיר אותך החטופין והחטופות בעסקה עכשיו,
ואנחנו לא נוכל להשתכל אם הם עוד שם, ואנחנו לכן חייבים לחזיר את האחים והאחיות
שלנו שהופקרו ואסור להמשיך לפקיר אותם שם לגמרי,
ואני אוסיף ולהחסיר את הצפון לישראל וואו דניאל נכון אתה מקימ בצדן ואחד משמעית

(55:28):
עסקה כוללת שגם מאפשרת לשושבי הצפון לשוב לביתם לא כמובן שהחטופים זה הרבה יותר
גדול אבל זה גם הקטע הזה לא, הקטע הזה ש...
צמצמו את ישראל רק למרכז, יופי.
ממש וגם צריך להגיד אין מדינה בלי צפון אף מדינה בלי צפון ולכן הצפון זה ישראל זה הצפון,

(55:50):
ושיאללה תוכלו לשקם את חייכה ונוכל לשקם את הצפון אמן ושהיו ימים שקטים יותר ותודה
רבה על הזמן שלך תודה גדולים.
Music.