August 30, 2024 • 59 mins
בפרק המרגש הזה של פודקאסט הקיימות של ישראל, דניאל ברון מארח את דורון פרנקל, יזם סדרתי ומומחה בתחום ניהול האנרגיה, שייסד והוביל את חברת דרייבז. בשיחה נוגעת ללב ומלאת השראה, דורון משתף אותנו במסע היזמי שלו, מהקמת החברה ועד להצלחתה המרשימה.
דורון מספר על השיעורים הגדולים שלמד כמנכ"ל דרייבז, ועל האתגרים וההצלחות שהביאו את החברה להישגים מרשימים כמו ניהול אנרגיה המספיקה לנסיעה של 3,000 פעמים אל הירח ובחזרה. השיחה נוגעת גם בעתיד התחום ובטכנולוגיות המתקדמות כמו חיבור סוללות הרכבים אל הגריד, והמשמעות שלהן עבור ניהול רשתות החשמל.
הפרק הזה הוא חובה לכל מי שמתעניין ביזמות, חדשנות וטכנולוגיות בתחום הקיימות. הצטרפו אלינו כדי לקבל השראה וללמוד איך אפשר להגשים חלומות ולהשפיע על העולם לטובה.
אלטרנטיבה לינקים:
פייסבוק - https://www.facebook.com/UptoUs.TLV
לקבוצה - https://www.facebook.com/groups/522418525225810
אינסטוש - https://www.instagram.com/uptous.tlv/
אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv
Mark as Played
Transcript
Episode Transcript
Available transcripts are automatically generated. Complete accuracy is not guaranteed.
(00:00):
Music.
(00:07):
אתם שוב בפודקאסט הקיימות של ישראל, פרק מספר 101.
איך אני גאה? איזה כיף! חשוב להפיץ את הפודקאסט הזה כמה שניתן,
כדי שיגיע לכמה שיותר אנשים.
כי אמנם יש מלחמות והמצב של ישראל בקנטים, אבל משבר האכלים ממשיך וההתחממות הגלובלית
ממשיכה ואנחנו חייבים לעשות יותר כדי שהאורך החיים שלנו ישתפר ויהיה טוב יותר.
(00:32):
היה לי הכבוד הענק לארח בפרק הזה דורון פרנקל, שהוא יזם סדרתי ומומחה בתחום ניהול
האנרגיה, שהוא ייסד והוביל את דרייבס חברה פורצת דרך בתחום הטעינה של רכבים חשמליים.
בעשור אחרון דורון הוביל את הצוות לפתח פלטפורמה חדשנית
ששינתה את האופן שבו מנהלים את טעינת הרכבים
החשמליים ותחת הנהגתו החברה צמחה
(00:55):
בקץ ומשחרר מי ניהול של אפס אנרגיה לניהול
של כמות אנרגיה המספיקה לנסיעה של 3,000 פעמים
אל הירח ובחזרה בעשרים עשרים ושלוש
הצלחתה המרשימה של דרייבס הוקרה במכירתה לחברת
וונטייר האמריקאית בעסקה של
מאות מיליוני דולרים לפני כשנתיים דורון שימש
(01:15):
כמנכ״ל החברה והאחרונה התפנה לבניית יזמות חדשה
אז דיברתי עם דורון בפודקאסט על המסע היזמי
דיברתי איתו על איך הופכים חברה מכלום לחברה
ששבע מאות מיליוני דולרים והיה פשוט כיף כיף להקשיב ומסתבר שגם אני ודורון גדלנו
באותה שכונה כשהיינו ילדים ובאמת למדתי הרבה בפודקאסט הזה אני לוקח ממנו הרבה השראה
(01:39):
ובעיקר כמו שדורון אמר הוא למד עם הזמן שאפשר להגשים חלומות,
וזה המסר שאני שולח מכאן לכם אפשר להגשים חלומות תבחרו חלום,
תתעסקו בו כל היום ותתאבססו עליו עד שהוא התגשם.
ועכשיו שוב אני אבקש, תפיצו את הפרק הזה לפחות לעוד בן אדם אחד,
לכל מי שנראה לכם רלוונטי.
(01:59):
אתם יכולים לשלוח אותו בוואטסאפ, פייסבוק, טיק טוק, טיק טיק, אינסטגרם,
איפה שבא לכם, לינק דין, כדי שיגיע לכמה שיותר אנשים.
זה תוכן סופר חשוב ומשמעותי לישראל ולעולם. אז יאללה בואו נביא את זה ותיהנו מהפרק.
Music.
אלטרנטיבה, פודקאסט הקיימות של ישראל. כאן דניאל ברון מערך את האנשים שיעצבו לנו
(02:22):
את העתיד קדימה, בואו נביא את זה.
שלום דורון, מה נשמע? תודה שהזמנת אותי בכיף גדול אני הכרתי אותך באיזה כנס של
(02:48):
אקו מושן וישבנו ועזאנו ככה לדברים,
וכבר אז מאוד התחשמתי ורק לאחר מכן גיליתי שאתה גם היית המנכל של דרייבס,
ובסוף כן, בסוף גם דרך אנרגיקום דיברנו וזהו ככה יצא להגיע לפרק הזה איך אתה בימים האלה?
איפה אתה ממוקם? קודם כל המצב לא
(03:10):
פשוט חזרתי יומיים מטיול
ארוך בצפון קנדה וחזרה לתוך
הביצה פה מצב מאתגר הקלאחת כן זה מצב מאתגר בלי התחלה עם צוות סוף כל כך טוב עם
התחלה בעצם כן אני חושב שאנחנו במצב מאוד מאתגר והמשפחות של החטופים ואני מקווה שיחזרו הביתה בקרוב.
(03:37):
וואי, מאוד, גם אני.
טוב, אז אנחנו נכנסים לנושא של
בעצם ככה יזמות וחדשנות
ואולי גם קצת עולם המכוניות
והאוטומוטיב ועולם האנרגיה ובעצם דיברנו
קצת על העניין של דרייב ועל החברה הזאת
(03:58):
ואם אני ישר נכנס לזה אז בואו נבין בעצם מה הדבר מה השיעור הכי גדול שהיה לך בתור
מנכל דרייבס אם נצלול ישר כדי לתת מושג למאזינות ולמאזינים עם מי הם בעצם מדברים
ומה עבר עליך כל התקופה הזאת,
תורפת הזאת שלך בתור מנכל של דרייבס בעצם.
(04:21):
מחברה שהיא סטארט-אפ קטן ושלא שווה עדיין כלום לחברה ענקית ששווה מאוד מדהים.
למדתי, למדתי שחלומות מתקשמים, ואם אנחנו מתמידים מספיק, ומאמינים בדברים,
בונים את הצוות הנכון, ומתמידים,
אפשר להגשים חלום, דבר נוסף זה שחזון זה מטבק, אז אם יש לך חזון,
(04:45):
אנשים מתבקרים עם החזון, והפים קדימה.
כמנכ״ל דרייב זה אני חושב שהדבר הכי חשוב שלמדתי
זה שחשוב מאוד לתכנן את האסטרטגיה מראש לאו
דווקא אתה חייב להצמד לכל הדברים אבל תכנון נכון יכול למנוע ממך לעשות פיווטים
ובמקרה של דרייב זו חברה עם אותו כיוון מהרגע הראשון אז אני חושב שזה מאוד חשוב
(05:09):
לשבת ואני זוכר את הזמן שישבתי על ההרסל בחצר אצלי,
וחשבתי איך ומה ומה עושים והימים האלה או השבועות הארוכים האלה היו מאוד מאוד חשובים לכל להמשיך,
ודבר נוסף זה שההחלטות הכי קשות זה מה לא לעשות כי יש כל כך הרבה הזדמנויות שאתה
(05:30):
מתחיל ורץ לכל תיבונים וההחלטות הקשות זה מה לא והדבר אולי הכי הכי חשוב זה בחירת
הצוות כי זה הוא שעושה את הדברים,
הצוות הנפלא בדרייבס עשה את עשה את החברה למה שהיא,
ודבר נוסף זה להחליט אם מישהו לא מתאים, להחליט את ההחלטות הנכונות בכמה שיותר מוקדם.
(05:57):
אבל אין ספרתי כמו הדרייבס עושה. כן, רציתי שנתחיל דווקא עם השיעור ואז בעצם נמשיך
לדרייבס, לכל מי שלא מכיר, בוא בוא תן לנו תיאור קצר אבל, קצר אך עמוק.
דרייבס היא פלטפורמת תוכנה לניהול טעינה ואנרגיה סביב רכבים חשמליים.
הלקוחות של דרייבס זה חברות שמנהלות רשתות טעינה בעיקר גדולות,
(06:22):
זה יכול להיות חברות חשמל, חברות גז אינוייל, חברות אלק, ציעי רכב גדולים או יצרניות רכב.
החברה פועלת היום ועובדת עם לקוחות, תהיה ברמת מדינה ב-38 מדינות, כלומר זה מאוד מאוד רחב.
כלומר הביקור לכוחות שאני הולך לעשות בשנה הקרובה ייקח כנראה שנה,
(06:46):
ייקח הרבה זמן ומעבר לזה אם מסתכלים על הגודל אז קצת בכמות הכילומטרים שנשוי מהאנרגיה
של דרייבס ניעלה ב-2023 זה שווה ל-3,000 פעמים להירח מחזרה כלומר כשמסתכלים על
הכימות זה התחיל מאפס קילומטרים,
ועלה לכמות עצומה עם הרבה מאוד חיסכון של זיהום אוויר.
(07:11):
אז אני מאוד גאה בהדברים ובמה שעשינו.
החזון של דרייבס זה להשתמש ברכבים החשמליים כאמצעי לאיזון רשת החשמל.
ובאמצעות זה בתפנו נכון למנוע ולהוריד זיהום אוויר בצורה מאוד משמעותית,
ובאמצעות זה ליצור עולם יותר טוב לילדגים שלנו.
(07:32):
אז יש לכם כבר קודם כל זה חזון מדהים השאלה שעולה לי אם יש לכם כבר מחשבה על V2G זה דבר שהוא,
כי אמרת שאתם מתייחסים לרחבים בתור דרך לאזן את רשת החשמל,
אז אם משתמשים ברכבים בתור סוללה גם זה באמת יכול לעשות את זה בצורה מאוד פשוטה,
(07:52):
כאילו לא פשוטה אבל עקרונית פשוטה, מעשית מסובכת מאוד.
דרייסט גם עובד הייתי המנכל של דרייסט אז עד לאחרונה, כלומר אחרי המכירה של דרמייבס,
המשכתי לתפקיד כמנכל למשך תקופה של שנתיים,
ועזב לי את החברה לפני כמה חודשים.
החברה פועלת בתחום של V2G, V2G זה Vehicle to Grid, זו האפשרות של הרכב לטעון חזרה את רשת החשמל.
(08:19):
זה חלק מעולם שלם של ניהול אנרגיה שהוא קריטי לרכבים החשמליים,
כי הרכבים החשמליים מוסיפים עוד אומס גדול מאוד על רשת החשמל, והשאלה היא איך מאזנים את הרשת?
ו-Vehicle to Grid זה אחד האמצעים, כאשר הצ'לנג'ים שנמצאים שזה יהיו ב-Vehicle
to Grid, אחד זה שהרכבים התמורכו בזה,
(08:41):
יותר ויותר רחבים תומכים בתהינה חזרה של רשת, כשתחנות התהינה יתמחו בזה.
שרשת החשמל תתמוך בזה. כל מקום שיש בו מונה חכם יודע לעבוד בי-דירקציונל, דו-כיוונים.
אז הדבר הנוסף, ופה הוא קשור יותר לתוכנה ואיי-איי,
(09:03):
זה לעשות פרידיקשן נכון, על מנת לדעת מתי אפשר לתת חשמל חזרה לגריד ומתי לא,
ומתי הנהג יכול לאפשר את המתן החשמל, ומתי לא.
מה הגורמים שמשפיעים על מתי אפשר לעשות את זה?
דבר ראשון, בוא נחשוב לרגע שאני עכשיו מבקש ממך להיכנס לתוך ה-VCAL 2 GRID.
(09:29):
כן. אני אגיד לך... תגיד, אתה שולח לי באפליקציה הזה הודעה, עכשיו נדרש חשמל הרשת,
לך חבר את הרכב שלך, הוא כנראה מחובר במחובר
עכשיו דני לא תצטרף כרגע
לתוך הדבר הזה אז אתה תגיד לי דורון אני מכיר אותך אבל עם כל הכבוד אני צריך את
החשמל אני לא רוצה לתת אותו ואז השלב הבא יהיה אוקיי אז אני אגיד לך אני אדאג לקחת
(09:57):
את החשמל רק שצריך או שאני אגיד לך אני אשלם לך.
ובמידה אני אגיד לך גם אז אתה תגיד רגע אני צריך את החשמל,
כלומר אני צריך ששני התנאים יקרו אחד זה שאתה תגיד אני כרגע יכול למכור את החשמל
ולא חייב להשתמש בו, ודבר שני זה שאני אשלם לך מספיק,
(10:21):
כדי לעשות את זה חייבים תכנון, חייבים איי-איי,
שמה, האיי-איי הזה הוא יודע לצפות מתי אנחנו נצטרף את האנרגיה הזאת,
ואז להגיד לנהג זה יקרה בדרך כלל בשעות הפיק של החשמל בשבע בערב,
ששבע בערב אז תתכונן בזמן הזה, כאילו לכוונה כזאת.
(10:45):
הכוונה היא לעשות פרדיקשן ולדעת מתי אתה משתמש בחשמל וכמה.
אנחנו לא באמת צורפים את כל החשמל ולא צריכים אותו כל הזמן.
אז מה שצריך זה לדעת לעשות פרדיקשן של מתי אתה תצטרך את החשמל,
ולתת לך גם אפשרות שבמידה ועכשיו אתה עושה משהו שונה ויש לך נסיעה ארוכה תגיד אני עכשיו מחוץ למשחק,
(11:06):
אני כרגע לא רוצה זה גם בסדר אבל צריך שהמערכות שיחליטו אם לוקחים חשמל או לא יהיו
אוטומטיות שלא יטרידו אותך ואז אם הן לא מטרידות אותך השאלה הבאה היא כמה אני יכול לשלם לך עכשיו.
וזה שוב פרדיקשן של כמה עלות החשמל באותה נקודה.
זה מתחבר לרשתות הדימנט ריספונס ולרשתות מאוד מורכבות של ליון חשמל אתה מכיר דוגמאות שזה קורה כבר?
(11:34):
אני ראיתי רק אולי בקליפורניה אפשרו זה קורה זה קורה אבל זה לא נפוץ כי שוב,
לא כל התנאים קיימים עדיין ליצור את המצב הזה וגם כמות הרכבים שנמצאים בכביש הם
עדיין לא במקום שזה מצדיק את הפעולה הזאת צריך לזכור עוד דבר וייקל טוגריד מתאים
(11:55):
לא מתאים לציבורי בטעינה ציבורית, כי אתה בא,
אתה תואל איפה אתה הולך זה סיבורית מהירה היא מתאימה למקומות שבהם אתה נמצא יותר זמן,
זה יכול להיות טעינה בבית, זה יכול להיות טעינה בעבודה זה יכול להיות במגרשי חניה שבו אתה בטעינה איטית,
לא במקומות שאתה בא לעיתון מהר אבל אפילו
יקל טוגריד הוא רק חלק מתוך כל המכלול הרבה יותר
(12:16):
רחב של עולם ניהול רשתו
תהינה או ניהול החשמל כי הדבר הראשון
שצריך לעשות זה להחליט מתי טוענים ומתי לא אחר כך יש עוד פעילויות שונות כמו למשל
החלטות על מה אתה עושה במידה וכרגע הפריקונסי משתנה פריקונסי זה התדר של החשמל
(12:38):
שאם הוא משתנה הוא משפיע על כל המערכות שצורכות את החשמל ואז זה יכול.
לעבוד משבר על רשת החשמל מה זה אומר ולמה הבעיה בכלל קיימת נכנסו קצת עמוק אבל נגע בזה אם מסתכלים על.
כמות החשמל שצורך רכב הוא
(12:58):
כמו פאזה בבית כלומר הוא צורך כמו בית אם יש לי שני רחבים למשל בעולן כשיש לך שני
רחבים חשמליים ואת הצריכה של הבית אתה פתאום משליש את כמות החשמל שהשכונה צריכת
מה שקורה זה גורם לפיק מאוד גדול ואם מסתכלים על המקרה של הולנד,
(13:18):
כל יום הטעינה והצריכה הרגילה היא בסדר חוץ מפיקים ספציפיים במהלך היום,
שגורמים לזה שזה עובר את המגבלות של הגריד.
אם הם לא ישמרו על המצב הזה ויעזנו את הרשת, הפריקונסי בוריח.
ואם הפריקונסי בוריח, כל רשת החשמל לא מאוזנת.
יש היום פעולות צריכים בדברים האלה, כלומר, יש כמו מכרזים, שאתה נכנס לתוך מכרז
(13:44):
שבשעה הקרובה אתה מתחייב להוריד את החשמל על ב-X אחוזים במידה ומישהו יבקש ממך.
הורדת חשמל יכולה לעשות במקומות כמו רכבים חשמליים, או היטינג וכולי.
אין עוד אמצעי שיכול לאזן את רשת החשמל או להוריד אותו מנקודה זמן ספציפית.
כי הם הצרכני חשמל בעצם הכי חזקים?
(14:08):
כי הצרכנים האלה הם צרכנים שאם אתה תוריד את זה לזמן מסוים ולא מדובר על הורדה
של זמן ארוך לפעמים זה ההורדה של חצי דקה רבע דקה לפעמים זה זמני מאוד קטן אז אם
אתה כרגע מוריד את זה לזמן קצת לא משפיע על מערכות ההיטינג, הקולינג והאיביג,
אבל אם לצורך העניין מיליון מזגנים במדינה מפסיקים לחצי דקה זה מאוד משמעותי לרשת
(14:32):
אבל זה לא כזה משמעותי לכל משרד שהיה פה מזגן והוא הפסיק לעבוד לחצי דקה,
מעניין מאוד עוד, מעניין מאוד.
טוב, נחזור קצת יותר שטוח ונחזור שנייה לדרייבס.
הפרקים שאני עושה בעצם עם יזמים, אני אוהב לקחת את השיעורים שלמדתם ולדבר על המסע
(14:56):
היזמי שלכם כדי לתת בעצם השראה ליזמים אחרים בתחום האקלים בעיקר כי הפודקאסט שלי עוסק באקלים ובכיימות.
ולתת אשראה ולהגיד כן זה אפשרי וכן זה אפשרי גם בפרויקטים שקשורים להכלים וגם בנושאים
האלה מעבר לזה שאפשר לתת אימפקט ענקי להשפיע על העולם וגם לעשות מלא כסף אז בגלל
(15:19):
זה באמת חשוב לי לעשות הפודקאסטים האלה,
ובנושא הזה רציתי לשאול אותך מה נתן לך.
מה נתן לך את ההשראה, את הקריאה להקים בעצם את הסטארט-אפ הזה?
מה קרה שם בשנים שלפני, בכמה חודשים שלפני?
אז ככה, קודם כל בהתחלה כשנחשפתי לרכב החשמלי, זה היה נראה לי מאוד מוזר ומה זה החיה הזאת.
(15:41):
אנחנו מדברים על לפני עשור, אז לא היה יותר מדי.
אבל מה שראיתי זה שאנחנו בפתח של שתי מהפכות.
מהפכת המוביליטי ומהפכת האנרגיה. ואני אוהב מהפכות כמה פיכות זה מקום שבו אתה יכול
לשנות אתה יכול לעשות שינוי,
אתה יכול גם לעשות כסף אבל גם לשנות, לשים חותם על העולם תח סוגריים קטנים,
(16:04):
הרקע שלך לפני, מה הוא היה?
קשור גם לעולמות האלה או שהוא בכלל לא קשור לעולם הזה הוא בנה את מה שהיינו צריכים
לעולמות האלה, אז אני בא מרקע טכני, מהנדסת חומרה תוכנה,
ניהול מוצר, זאת אומרת ב-X זה היה Embedded אחר כך תוכנה, ניהול מוצר מחירות,
מנכלות ואחר כך חברות משלי.
(16:25):
מבחינת הדברים שעזרו לי להשראה בעולמות האלה אז אחד זה עולם הטלקו ניהלתי את הבילינג
אופרטיישן של טימובייל בסיאטל מתא הממדוקס בשנת 2000 טימובייל מה זה אומר?
בילינג אופרטיישן זה כל הניהול של פעילות של הבילינג סביב עולם הטלקו עבור חברה.
(16:49):
שהתחילה היה באזור סיאטל ורכשה את כל שער ג'י.ס.אם בארצות הברית ונרכשה על ידי
טימוביל ומה שקרה זה שבשלבים האלה היו המון שאלות מה המודל העסקי?
מי יממן את האנטנות כמו מי יממן את הצ'ארג'רים התשובה הייתה שהיו מספיק סאבסקרייברס,
(17:09):
מספיק מנויים פתאום הבעיות הנושא של המודל העסקי נפטר.
אותו דבר בעולם הרכב החשמלי, ברגע שיש לך מספיק רכבים חשמליים המודל העסקי נפטר.
אז באתי מתוך עולמות של בילינג ושל מהפכות שגורמו לי שינוי מאוד משמעותי בכמות ומספר המתתמשים.
(17:32):
ובמקביל לזה עבדתי גם בחברה שפעלם סביב צייר רכב, פתרונות לצייר רכב.
אז הכרתי את המציא הרכב, הכרתי את עולם הבילינג והפעילויות של ניהול רשתות כשהם
סקייל אפ, כשהן גדלות בצורה משמעותית.
יש לי את הרקע של חומרה ועבדתי בתוכנה והכל התחבר לצרכים של מערכות ניהול לעולם הרכב החשמלי.
(17:59):
אז זה קצת נגיע בדברים,
ואם לחזור למהפכות אז ההבנה של
מהפכה ואם אתם מכירים את הנושא של
ה-Hype Cycle של גרטנר ולאזמים הצעירים ששומעים עכשיו אני מאוד ממליץ להסתכל על
ה-Hype Cycle של גרטנר זה נותן אפשרות לראות איך מתנהלת כל טכנולוגיה בעולם וזה
(18:21):
תמיד מתחיל מעלייה בעיקר לארלי אדאפטרס אחר כך ירידה והעלייה לקראת המסה.
הירידה הזאת נקראת קאזם אם מישהו שמע על
קורוסינג דה קאזם היו הרבה ספרים בעבר על הדבר הזה זה
איך חוצים את הירידה הזאת אני אוהב להיכנס לעולמות הטכנולוגיים שאנחנו לפני הירידה
(18:41):
שכבר יש מומנטום אבל אנחנו עדיין לפני הירידה ויש עוד אפשרות לעשות שינוי משמעותי
ושם נכנסתי לעולם האיבי בשלבים האלה.
האתגרים המרכזיים פה זה שלא יודעים מתי איזה יקרה, מתי השוק יתחיל תורם פעם והשאלה
אז היא איך מממנים פעילות שלא יודעים מתי היא תקרה,
(19:05):
אתה בעצם צריך למכור איזשהו סיפור שאתה נורא מאמין בו לאנשים שהם צריכים,
אתה צריך להשכנע אותם שהסיפור שלך הוא מה שהולך לקרות, הפרדיקטיסט שלך יהיה אמיתית.
אתה צריך לשכנע את עצמך, אתה צריך לשכנע את המשקיעים, אתה צריך לשכנע את הצוות
ואתה צריך לבנות את האסטרטגיה הנכונה כדי ליצור מצב שזה יהיה כלכלי.
(19:29):
אם אתה תתחיל מהר מדי עם יותר מדי כוח, עם השקעה גדולה מדי בשלבים האלה,
אז אתה פשוט תאבד את המומנטום ואת הטיפול.
כדי לחסוד את הקזם... רגע, רגע, תסביר את זה, תסביר בבקשה.
המטרה שלי הייתה ליצור מצב שיש לנו את פלטפורמת התוכנה למיעוץ טעינה של חברים חשמלאים
הכי טובה בעולם כשהשוק מתחיל לעלות.
(19:51):
אם עכשיו אני אעצר את הפלטפורמה הכי מדהימה ואני אשים אלפי אנשים ואלפי תכנתיים
ואני מפני כוח מחירות מאוד חזק רק לפני שהשוק מתחיל אז ההשקעה הזאת פשוט תראית לתמיון.
כי לא יהיה מישהו יקנה את זה ותהיה מוקדם מדי, אז איך אתה עושה את זה בצורה שיתאטים לשוק?
(20:16):
זה חלק מהאתגרים של מנכ״ל שצריך לחשוב מתי אתה פועל, איך אתה פועל ומתי אתה פותח
מבירים, מתי אתה מכניס עוד שלב ועוד שלב ועוד שלב לתוך הסיפור הזה זה במה אתה בונה כרגע?
יותר פיתוח, יותר מחירות, במה אתה משקיע.
זה בעצם הפרודקט מרקד פיט, מדברים עליו הרבה, זה גם נכנס לעניין הזה של הטיימינג, ואם אני מצליח להבשם.
(20:43):
זה גם הפרודקט מרקד פיט, אבל זה הרבה יותר מזה, כי בשלב מסוים אתה חייב להכניס
עוד שלב של תפעול, מתי אתה מכיר, במקרה שלנו זה תפעול באנן,
מתי אתה מתחיל להכניס את הכלים התפעוליים באנן, ואתה הופך את זה למכונת תנן?
וזה אומר הרבה מאוד כלים, שהתמחו בתפעול של הפעילות באנן.
(21:03):
מתי אתה מתחיל להרים לפתוח מבירים ולהרים כוח מחירות כי את כל המחירות בהתחלה אני
עשיתי אז איך אתה עכשיו, אתה עושה את התניהול המוצר זאת אומרת זה התחיל.
מכמה אנשים הייתם בהתחלה דורון בהתחלה
אני ואחר כך חוספתי עוד את יוסי לויש שהוא צמנכאל הפיתוח היום ה-CTO שהוא גם חבר
(21:28):
וגם ארכיטקט תוכנה בחסד שהוא זה שהיה יחד איתי בהתחלה ואחר כך הרחבנו את צוות הפיתוח,
לך אגב אני חושב שרוב האנשים שהיו אותנו בהתחלה עדיין בחברה,
אז הצוות התשאר למשך השנים ואחר כך זו היה תוספת של אנשים נוספים גם בניהול מוצר, גם בשיווג,
(21:54):
גם במכירות, אני חושב שזה חלק מתוך מסלול שאולי כדאי ליגוע בו,
מה זה אומר, מה השלבים השונים שאתה עושה כדי ליצור את המומנטום,
ולאפשר לחברות להיות במקום הנכון בזמן הנכון באמת, איך הם עושים את זה?
נשמע פרויקט בשני עצמו,
התזמונים האלה. זה אוסף של אתגרים, זה אוסף של אתגרים שמשתנה כל הזמן.
(22:19):
אז האתגר הראשון היה בכלל לאפיין את המוצר ובכלל למצוא מתנים.
בהתחלה לא היה לנו מתנים, אז התחלנו לדמיין מה ואיך עושים.
לא היה מתנים בארץ ובעולם מה היה? היו מתנים אבל לא היה לנו גישה למתנים ואז היה
צריך להבין מול מה אנחנו עובדים ואז הסתבר,
(22:41):
שעומד על הפרק תקן שנקרא ה-OCPP,
לא משנה בין המתנים ובין מערכות
הניהול אבל התקן הזה היה במצב שלא כל כך ערבו אותו הוא לא היה נפוץ והיה לנו מזל
גדול בשתי רמות פה בשנת 2014 הצלחנו לגייס את אילד שזה,
(23:06):
אילד זה טעינה בהולנדית, שזה גוף שהוקם לידי קונסורציום שחברות החשמל בהולנד,
על מנת להיכנס לעולם תהינה.
ובזמנו הייתה להם רשת שהייתה הרשת מהגדולות באירופה, והצלחנו לשכנע אותן לעבוד
איתנו, כשהיה להן פתרון מקומי של חברה שהייתה מעבר לרחוב.
(23:28):
פיזית הם ראו את המעצרת השני של הכביש, וזה היה לנו מזל גדול כי ברגע שאמרנו את הרשת אלינו,
בעצם קרה משחקים היה רשת של הלפי מתנים כבר ב-2014, אבל זה לא הדבר היחיד לא המזל
היחיד שהיה לנו שנייה, אני חושב שאפשר אבל להתעכב על זה איך? איך עשית את זה?
(23:50):
איך הם הסכימו ללכת עם חברה כמה עשרות אלפי קילומטרים או לא יודע כמה למול חברה
שהיא מקומית כביכול שאם הם רוצים לתמוך בכלכלה המקומית אז המעשה הנכון הוא ללכת
עם החברה מעבר לרחוב איך הצלחת?
בכמה רמות אחד, אנחנו הוכחנו להם שאנחנו נהיה הפתרון הכי חדשנים מבחינתם ושניתן
(24:13):
להם את התמיכה הכי טובה שיש בעולם.
ולפעמים זה בדברים קטנים, למשל בזמנו הם היו בודקים בצורה ידנית כל 48 שעות איזה
מהתחנות לא מחוברות כי הם לא ידועו אם הבעיה היא בעיה צלולר או בעיה חיבור של התחנות.
שזה דבר משליט לטריוויאלי ואז אמרנו להם תוך עשרה ימים, יש לכם ביטחון אוטומטי
(24:38):
שעושה את זה, והם קיבלו אותו.
אבל איך היה לך את הביטחון וסלח לי את הביצים להגיד להם עוד עשרה ימים אני מטפל בזה כל? איך? איך ידעת?
כי קודם כל הכרתי את המוצר והכרתי את היכולות של הצוות שלנו.
וואו, וזה היה יכולת שהייתה לכם כבר לפני או שהיית צריך לפתח אותה בעשרה ימים?
(25:03):
לא פיתחנו אותה, ידענו שיש לנו תשתית טובה שמסוגלת להכיל את זה,
אבל ידענו שאנחנו מסוגלים לספק את זה, בתוך עשרה ימים סיפקנו את זה.
זאת דוגמה אחת, היו כאלה עשרות דוגמאות.
אנחנו שתנענו אותם שלב אחרי שלב שהפתרון הזה באיפה נותן להם פתרון הרבה יותר טוב
משחרר להם את האנשים ומאפשר להם להגיע הרבה יותר רחוק.
(25:26):
דבר נוסף שקרה אני לא חושב שהוא מעניין והאמת היא שהם הזכירו לי את זה עכשיו כשביקשתי
קצת סרטונים שיצחקו עליי לאורך השנים והם סיפרו את הסיפור שבגלל שנפגשנו ואמרו נכנס לנו הבן אדם הזה ו.
בצורה מאוד בוטאה אומר לנו מה לעשות, עכשיו מה אומר לנו מה לעשות?
הם רצינו לרדת מהפרוטוקול כי העולם לא היה נעים להם וכולם נפלו עליהם והפרוטוקול
(25:52):
הזה שהיום בעצם הוא הפרטוקול דיפקטור,
שמוביל את עולם הטעינה הם חשבו לרדת ממנו ואמרתי מה פתאום אתם ירדים ממנו?
זה משהו שחייבים העולם חייב את זה ואמרתי להם בצורה מאוד ברורה אני עוזר לכם להביא
את זה לכל מקום ואכן זה מה שקרה היו חברות מסוימות שהכניסו את זה לשוק האמריקאי,
(26:15):
אנחנו הכנסנו את ה-OCPP הזה ליפן אפילו.
נכון להגיד היום דרייבס ביפן תופסת משהו כמו 90% מהשוק של הטעינה המהירה ו74% מהטעינה האיטית.
אבל הם היו במצב שלוותר ואני אמרתי להם באותה הרבות, אני מזכיר לזה עכשיו, אין מצב שמבטרים.
(26:36):
מה המשמעות של לוותר על זה בעצם? שכל חברה תעשה פרויקט פוטוקול פרופייטרי,
ולא יהיה סטנדרט שבו אתה יכול לנהל את המתנים.
אה כל אחד עושה מה שהוא מבין, ואין התאמה אפילו בין המתנים, כל יוצרן חומרה, וואו וואו וואו.
כל יוצרן חומרה, כל יוצרן מתנים, למשל ביפן היו משהו כמו 7 סטנדרטים שונים,
(27:02):
7 ספציפיים פרוטוקולים שונים.
אז כל הנושא זה שתיבור לתוך פרוטוקול, שכל העולם עובד איתו הוא מאוד משמעותי, והיום זה מופיע במכרזים.
נחייבים כבר לעבוד עם הפרוטוקולים.
אז חלק מהאנגרים זה היה ליצור את התשתית, את הפרוטוקולים שאיתם נעבוד.
(27:25):
אז אתה אומר להם, אני אטפל לכם בכל דבר, אני אחרא הכי חדשניתי ואתן לכם הכי הרבה ערך ו...
ופשוט הם אחרו כאן. עשית דליבר, כל דבר שאמרת ביצעת אותו תוך עשרה ימים,
ממש זה לא היה מה שקבעת איתם, וכאילו גרמת להם לסמוך עליך.
נכון, וב-2014 אמרנו את הגשת, שזה גם הרצאה בפני עצמה, זו הייתה ההיגרישן הראשון
(27:51):
של מערכת, מתוכנה אחת לתוכנה אחרת, וזו הייתה הפתרון הראשון המסיבי בשוק,
והיה מאוד משמעותי.
תסביר, התוכנה שלכם יושבת בענן ואתה מתמיע אותה בתוכנה שלהם של המתנים?
כן, התוכנה יושבת בענן ומתחברת למתנים הייתה תוכנה אחרת שהיא התחברה למתנים רוב
(28:13):
המתנים התחברו בסלולר היו כאלה שתחברו ב-IP אבל בחיבור קפי אבל רובם בדרך אשת הסלולר
והיינו צריכים להאמין את זה להאמין זה אומר,
לדעת מה קורה עם המשתמשים לדעת מה קורה עם התחנות לדעת את כל הפרטים של התחנה, את ההיסטוריה,
ולהחליט מהי סטרטגית ההאמרה.
(28:35):
האם זה בקאט? במכה? האם זה בשלבים? איך פועלים? מה עושים?
אז פיתחנו את כל המתודולוגיה של מיגריישן ואת הכלים סביב המיגריישן עוד ב-2014.
אחר כך זה שימש אותנו בהרבה מאוד רשתות בעולם כי שנה אחרי זה אמרנו כבר את הרשת
של חברת החשמל של אירלנד שזה כל המתנים הציבוריים באילן בזמנו.
(29:00):
בשנה אחרי זה אמרנו את כל הרשת התהינה של איוויגו, איוויגו זה ספק התהינה המירה
הגדול ביותר בארצות הברית.
אז אותם מתודלוגים, גם כלים סייעו לנו אחר כך לעשות את כל המהלך הזה.
אז היום הסטנדרט בשוק זה מתנים שמכוררים בסלולארי או איך היום רוב המתנים מכוררים?
(29:22):
מה קורה היום? זה מאוד תלוי איפה, אז
רוב המתנים מחוברים הציבוריים בוודאי הם מחוברים דרך אשת הסלולר ומתנים אחרים יכולים
להיות מחוברים או קווי אבל בדרך כלל זה דרך אשת הסלולר מעט מאוד מחוברים בוואי-פיי
כי זה פחות אמין אבל כעיקרון המתנים יודעים לעבוד על IP בראש אתה עובד על IP,
(29:43):
על פורטוקול IP אז אתה יכול לעבוד או דרך
הסלולר או דרך קווי או דרך וואי-פיי כל האמצעים אפשריים זה תלוי יותר במקום שבו
אתה מותקן אם אתה מותקן בחנייה ואין לך קשר לסלולר אז אתה חייב להתחבר בחוץ לסלולר
ובתוך החניון להתחבר או קווי או עם ראוטרים מקומיים אחרים אה...
(30:06):
מה אני סתם חושב על זה עכשיו בקשר לחוסן אנרגטי של עוד שנייה איראן מפציצים את המתקנה חשמל ואין חשמל,
אז כאילו מה הכי נכון לעשות אם אתה עכשיו בא ומתקין לעצמך מתען בחניה אבל זה לא השיחה הזאת.
קודם כל צריך לזכור שהפרוטוקולים מאפשרים למשל עבודה באופליין,
(30:29):
אם מדברים על האופליין של תקשורת אז יש שמות לבנות ושחורות ואז יש הגדרות למטה
שאתה יכול לאפשר לו לעבוד עם כל כרטיס,
זאת אומרת עם הלקוחות או רשימת הלקוחות הספציפית גם באופליין זה לא יש חסינות מסוימת
(30:50):
לכל המערכ הזה של הטעינה וואלה גם יש מאוד עבודה דרך אגב סביב נושא הטעינה
זה ודאי, זה אתגר ענקי אני משאר, אם יש לך כל כך הרבה מתנים,
כולם מחוברים בסלולרי, הכל יושב בענן, ורק מלא פרצות קטנות שקורות לכל מיני האקרים להיכנס בהם לא?
(31:14):
אז יש כאלה שמנסים להיכנס, יש כל מיני דברים, אבל כל נושא הסיקוטי כמו שהוא פועל
בכל הרשתות, פועל גם בנושא של רשתות טינה.
כן, לגמרי.
והאמת שנגענו בזה קצת אבל אם נמסגר את זה מה אתה חושב שהגורמים המרכזיים שטבעמו
להצלחה דווקא שלכם אני גם יודע ואני מכיר הרבה חברות אחרות שמתפקדות בנושאים האלה והן לא הצליחו כמוכם,
(31:42):
וגם אני משאר שהיה עוד עשרות אם לא יותר חברות בעולם מה אתה משאר שהגורמים להצלחה
שלכם היו בתור יזם שמאזין לזה עכשיו? מה הוא יכול לקחת?
היו כמה דברים, אחד זה הטיימינג, התחלנו מוקדם. התחלנו מוקדם, התחלנו בזמן.
הרבה מהפתרונות שהיו בשוק בזמנו היו של יוצרניות חומרה או מתנים שגם נתנו פתרונות
(32:06):
תוכנה וזה לא עבד, זה לא אותו DNA.
אז אנחנו הקפדנו ברמת האסטרטגיה לפעול ולתת פתרונות תוכנה והתעקשנו על זה.
זאת אומרת הרבה מהחברות התחילו לתת שירותים כספקיות שירות, אבל אז הם מתחרו עם
הלקוחות הפוטנציאליים שלהם, אנחנו הקפדנו להיות כאלה שמסתכלים תוכנה ולא מתחרים עם הלקוחות שלנו.
(32:31):
אז הנושא הזה שהיינו כל כך אפילו בצורה פאנטית הסתכנו על הדברים שאנחנו מסתכלים
את התוכנה ולא החומרה והרבה פעמים זה נורא מפתח,
אתה אומר רגע אני יכול גם וגם וגם, אנחנו החלטנו שאנחנו עובדים אסטרטגיה מסוימה
צביב הדברים האלה, החלטנו גם אסטרטגית שאנחנו רוצים לעבוד ולבנות את המוצר לחברות הגדולות למה?
(32:54):
כי האמנו שהחברות הגדולות יבלעו את החברות הקטנות אתה מדברים חברות גדולות של מכוניות,
של מתנים, של מה? טסלות או?
לא ספקיות תאינה, הלקוחות של דרייב זה ספקיות תאינה מעולם התאינה,
זה יהיה קודם חברות חשמל כמו ESB באירלנד זה יכול להיות חברות גז אין אויל, כמו של.
(33:18):
זה יכול להיות סיסטורס, כמו סירקל קיי.
זה יכול להיות צייר רכבים גדולים, זה יכול להיות יצרניות מכוניות, כמו וולווגור.
אז זה ספקיות קימה גדולות, והרבה פעמים זה ברמת המדינה. נבנתי.
אז ברגע שאתה עובד עם לקופות גדולים, אני אתן לך דוגמה נוספת. יש חברה בשם סטאטקראפט.
(33:41):
סטאטקראפט זה יצרן הרניברס, האנרגיה הירועה הכי גדול באירופה.
הם החליטו להיכנס אל העולם הטעינה על ידי רכישה של חברות.
אז הם רכשו שתי חברות טעינה באנגליה, שתיים בגרמניה, את השנייה בגודלה בנורבגיה, השנייה בגודלה בשוודיה,
ומה שקרה זה שברגע שהם בחרו בדרייבס כפתרון,
(34:04):
כל חברה שהן רוכשים הם אמירים אותנו להשיג מייגריישן לתוך דרייבס ואת מה שקורה
האלה זה שדרייבס זוכחה בהגדלה מאוד משמעותית של כמות המנטנים כל פעם שהם עושים
רכישה אבל אתה עובד עם אותו לקוח.
זו הייתה האסטרטגיה בראש כי הבינו שנגיע למצב שהחברות הגדולות בולאות את הקטנות וזה אכן,
(34:29):
מה שקרה זה שוק אכן פעל בצורה הזאת אז אתה אומר אחד מהגורמים שתרמו להצלחה של החברה
זה בעצם אסטרטגיה חזקה ושאמרת שאתה עקבי ב-from day one שזה דווקא די נדיר כי אני
יודע שבאמת הרבה הרבה סטארט-אפים עושים פיווטים כאלה ואחרים.
ואגב אם יש לך צוות חזק שיכול לשאת את זה או להישאר באותה אסטרטגיה זה ייתן לך
(34:52):
את אותה תוצאה שהיא הצלחה אבל אתה אומר אסטרטגיה צוות חזק, מה עוד גורמים להצלחה?
דבר נוסף, אנחנו החלטנו שאנחנו מומחים בשוק בכלל כמומחים.
אתה לא בא למכור כאיש מחירות, אתה בא למכור כממחה. אתה לומד את השוק ורצינו לא
לעשות רק את התפעול השוטף אלא תמיד להוסיף עוד רובט של חדשנות.
(35:15):
אז היה תפעול וחדשנות ואז מה שקרה הסקיילביליטי הפך להיות גם חלק מהחדשנות.
כי אם אנחנו מסתכלים על כמות הטרנסקציות או האיבנס שהיום החברה מנהלת,
מדובר על מאות מיליוני איבנטים בשנה, הם תוך שנתיים צריכים לתנוח בעשרו טרה איבנטים.
(35:35):
זה המון, זה מאוד מאתגר טכנולוגית. אז לדעת לבנות האכיטקטורה שתתאים לאסטרטגיה העסקית, זה מאוד חשוב.
דבר נוסף זה אסטרטגית השקעה.
ב-2018... עוד לא דיברנו על המימון בעצם. הופ, זה הזמן.
אז ב-2018 החלטתי להכניס עוד גופי אשקאפ,
(35:59):
גם אז חשבתי על מה האסטרטגיה הנכונה, ללכת על VC's, corporate VC's,
אם לא מכירים corporate VC's זה VC's של הקורפואט,
שהמטרה שלהם היא הסתכלות אסטרטגית ולימוד התחום שבו הם מתעסיקים,
או לימוד החברות והרחבת הידע של אותו קורפואט על התחום שבו הם משקיעים.
(36:20):
האם זה קורפוייט VC, אבל החשש עם קורפוייט VC היה שהם יגרמו לחברה לנוע בכיוונים
שלהם אז איך אתה בונה איזון?
אז המטרה הייתה לקחת כמה קורפוייט VC שהם כאלה שלא משנים את אסטרטגיה של החברה
אלא רוצים לעזור לחברה ועוד VC אחד שהוא פננצ'ל VC.
(36:42):
והדבר הזה אפשר לנו לאזן את הבורד בצורה שתכוון את הדברים להצלחה של החברה,
ביצענו ניקוי מאוד גדול של כל ההיסטוריה של החוזים, צורת הפעילות ושדרגנו את החברה
הקדימה, הכנסנו לא מעט כסף לחברה ואז אי אפשר לעשות רמפה.
אז פתאום המחירות יכלתי לקים צוות מחירות ולא שכבר אני עושה את המחירות אלא כבר יש לנו יותר אנשים,
(37:06):
הכנו להרחיב את צוות המוצר הכנו להרחיב את הצוות התפעולי,
את כל הניהול של הענן הכנו להרחיב את צוות האיסום מישהו עושה את האימפלמנטציה איסון
בשטח של התוכנה אצל הלקוחות זה אפשר להגדיל את כל החברה,
להרחיב את הצוות לבנות צוות ניהול יותר חזק כן, רציתי לשם משהו כן,
(37:27):
איך קוראים אתה יכול לשתף בחברות שהשקיעו ובביסי בפיננסיון ביסי כן,
אז הכנסנו כן בטח, זה פאבליק זה
פורסם, יצאו פיארים על הדברים הכנסנו ככה את סנטריקה שזה ה-CVC של בריטיש גז.
(37:47):
הכנסנו את אין ון החבר'ה הנפלאים מפרג שזה ה-CVC של חברת החשמל של צ'אז,
חברת החשמל המקומית חברת החשמל בצ'ק ריפובליק לומבו שזה פרנצי ביסי מאנגליה וזה נכנסו משקיעים נוספים,
(38:10):
למשל הכנסנו...
לא היו ישראלים שם?
לא, כי שוק עוד לא היה בשל הישראלים. איבי לא תפס בישראל. זה היה מידע.
היה פה better place וזה היה כישלון וכולם בטח פחדו מזה. בדיוק.
אז כבר ידעתי מראש שזה פחות מעניין ומעבר לזה אני רציתי את הקורפוארט VC זה העולמיים.
(38:35):
רציתי את הכניסה והאחבה העולמית כי בזמנו בישראל לא הייתה הרבה פעילות.
היום כבר אנחנו נמצאים עוד רייבס נמצאת במרבית הספקים, ספקי השירות בישראל, אבל בזמנו עוד לא היה שוק.
אנחנו התחלנו את השוק בחול, ודבר נוסף מעניין אם מסתכלים על המשקיעים,
(38:55):
אנחנו הוספנו, עשינו סיבוב השקעה של וולו גרופ ושל וונטיר, אלה שהרכשו אותנו בסופו של דבר.
במשהו, זה היה שבוע לפני הקוביד.
שבוע לפני הקוביד, סגרנו סיבוב השקעה.
זה sense of urgency לכל היזמים, הוא מאוד מאוד חשוב, לא שידענו מה קורה אבל ההרגשה
(39:15):
שחייבים חייבים נסגור זה היה מאוד חשוב.
שבוע אחרי כבר הייתי בחדר ככה נאול ומנסה לחשוב מה לעשות,
ואגב, אחרי כמה שוברות של חשיבה ודיונים ושיחות עם עוד מנכלים בעולם החלטתי פול
ספיד האד והמון תמך ואפשר לעשות את זה ומה שקרה זה שאחרי,
(39:40):
הסגר השני של הקורונה, היינו כבר עם פי חמש יותר לקוחות.
מה שהיינו לפני. שזה היה באמת וואו. ודבר נוסף אולי קצת עם הדברים האלה,
מחרנו את החברה חודש לפני הכניסה של רוסיה לאוקראינה.
אז כן היה מינוזל. קיים מנזלים של זמן. כן.
(40:02):
תקשיב, בוא נסיים על דרייף קצת כי אני רוצה להוציא ממך עוד כמה פנינות בעלות ערך
למאזינות ולמאזינים ואנחנו כבר די בזמון של הפודקאסט,
אז אני רוצה לדעת איפה ההזדמנויות שיש עכשיו בתחום הרכבים החשמליים לפי דעתך,
בתור יזם וגם עכשיו אתה עושה עוד דברים,
(40:24):
אז איפה אתה רואה עכשיו יושבים יזמים ויזמות והם אומרים דורון אמר לנו שכדאי להיכנס
לפני, אז בוא תגיד להם מה זה הלפני הזה?
איזה תחומים עכשיו דורשים את היזמים שיקנצו אליהם ויעשו אימפקט?
אז יש פה כמה דברים בעולם התאינה אחד,
הדבר הראשון זה נראה לאנרגיה דיברנו על ה-V2G וה-AI שצריך מסביב לזה אבל הדבר הראשון זה אמינות התאינה,
(40:50):
אמינות תאינה לא מספיק טובה צריך לשפר אותה וגם באמצעים טכנולוגיים לגורם לזה שהנהגים
טוענים בפעם הראשונה שהם מתחברים זה לא כל כך מה קורה עכשיו?
אין לי רכב חשמלי אז אני אולי לא מודע למה שקורה תסביר לי מה לא אמין ברגע במה
שקורה מה שקורה זה שהרבה פעמים אתה בא לטעון,
(41:11):
אתה מנסה לטעון מתחיל עם הטעינה הציבורית אתה מכניס את השק הפנימה ומהרבה מאוד
סיבות זה לא טוען או שאתה צריך להוציא או שהם צריכים חיוב לא נכונים או שיש תקלות
בין המטען ובין הרכב יש המון המון בעיות.
שהפתרון להם זה מערכות של self-healing ופתרון אוטומטי
(41:31):
של הבעיות וזיהוי תוך כדי תנועה בריאלטיים
של הבעיות והפתרונות האלה חלק מהבעיות לא ניתנות לפתרון מרחוק אלא זה בעיות חומרה
שצריך לפתור אבל ברוב המקרים ניתן לפתור את הדברים מרחוק עושים פעולה מאוד רצינית
סביב זה היום בארצות הברית אז זה שיפור הטעינה כי אתה לא יכול להיכנס לנו אל אנרגיה
אם הטעינה לא אמינה מספיק אז זה דבר אחד,
(41:54):
השני זה כל הנושא של נוחות הטעינה ובניית אקו-סיסטם שלם, חיבור של עולם הטעינה
לאקו-סיסטם שמסביב. למה? כי אתה צריך להתעון בכל מקום שאתה נמצא אתה נמצא בבית
מלון, אתה רוצה להתעון האם המפתחות של החדר במלון יפתחו את הטעינה?
איך אתה משריין את הדברים מראש? כל הנוחות טעינה מסביב וראים שאתה בתנועה עדיין לא לגמרי פתור.
(42:17):
הנושאים של רומינג ושיתוף הולכים ונפטרים אבל עדיין לא הכל שיתוף של מה?
שיתוף של רשתונות, אם אתה נמצא עכשיו ברומינג זה אומר שאם אתה נהג שטוען ברשת מסוימת,
האם תוכל לטעון גם ברשת מינה שאתה לא מנוי בה.
אז כל הנושא, כיוון הזה יש פרוטוקולים כמו
(42:38):
פרוטוקול OCPI שמאפשר את זה במקומות שונים בעולם בארץ זה עדיין לא עובד טוב ויש
מקומות שזה פועל יותר טוב בעולם וכל החיבור של הדברים האלה לעולם האנרגיה כי אם
אתה נמצא כרגע ובשכונה אתה צורך יותר ממה שהשניים מסוגלים לספק לך,
או חירובת חשמל יכולה לספק לך,
אז צריך למצוא את הדרך לאזן את כל התורים.
(43:00):
אז כל נסוש של ניהול האנרגיה והחיבור של האקו-סיסטם, בצורה שזה יעבוד יותר חלק עבור הנהגים,
יש פה עוד הרבה מאוד נושאים לא פתורים, זה דורש עבודה של יותר אלגוריתמים,
יותר AI, יותר prediction,
כל החיבור של הרחבים החשמליים לעולם ה-demand response, כל הנושא של ההחלטות מתי
(43:21):
טוענים לפין אירועים כספיים או אירועים אחרים זה עדיין דברים שנמצאים.
אתה חושב שעבר זה עדיין מוקדם להיכנס לזה זה לא כבר מאוחר להיכנס למה שחושב על זה?
זה כבר במצב שיש לא מעט חברות שעובדות על הנושאים האלה, אנחנו בעולם של הרכבים
החשמליים כבר לא נמצאים לפני העקומה, אנחנו כבר בישורת.
(43:42):
אז אם מסתכלים על המתיד יש עוד הרבה דברים אחרים שהעולם נכנס אליהם,
שעליהם צריך להסתכל. אתה רוצה לספר לי עליהם?
אני עובד בזה עכשיו, אז עדיין לא.
אבל אם מסתכלים על עולם הרכבים החשמליים עצמן,
אז בעולמות האלה יש עוד המון מקום לפיתוחים אנחנו מצד אחד נמצאים שם במצב של אני
(44:08):
כבר יותר מ-10 שנים אבל העולם רק מתחיל להיכנס לשם בצורה עוצמתית,
אז יש שם הרבה מאוד...
מה אתה חושב שבעצם העתיד של כמה נתח שוק זה יתפוס על רכב החשמלי מסך כל הרכבים?
אתה מאופטימי שאומרים 100% עד 50 או 20-30 איפה אתה עומד?
(44:31):
אני לא חושב שזה 100% אבל אני חושב שזה הרבה, כנועד אם מסתכלים היום.
בנורדיקס למשל בנורדווגיה בתור דוגמה משהו כמו קרוב ל-100% מהמחירות של רכבים חדשים
הם חשמליים אז אין פה חזרה אחורה זה עניין של זמן ולדעתי אנחנו בעוד לא הרבה מאוד
(44:52):
שנים אנחנו נקרא לרכב חשמלי רכב,
אז כן יהיו עוד טכנולוגיות למשל למה
אם מטוסים סליחה תסיים תסיים ואז
אני מסעיות לונג הול למשל כן
יעבדו עם דברים כמו היידרוג'ן או יהיו עוד פתרונות זה לא יהיה פתרון היחיד אבל
בעשור הקרוב חד משמעית האיבי יתפוס את מירב המחירות של רכבים בעיני שאלת לגבי מטוסים
(45:19):
מטוסים ושייט שייט זה בעייתי מאוד.
בשני המקרים, אנחנו רואים פעילות ענפה. אז אנחנו רואים, יש לי חברים שיש להם חברות
של מטוסים חשמליים, שפועלים ועושים עבודה כזה מפייה ומתקדמים מאוד.
לא צריך להתרחק יותר מדי, דרונים הם רכב חשמלי נכון? צריך לטעון אותם.
(45:40):
אז אם אתה מסתכל על דרונים ודרונים מאוישים ומטוסים ואוניות, אנחנו רואים התקדמות
משמעותית בכל התחומים האלה.
מדהים, אז שם אולי יש יותר מקום לחדשנות כלי הזמים כי לצורך העניין עדיין אין כלי
שייט לגמרי חשמליים בטח שאין בארץ,
בארץ האמת שחיפשתי לא מזמן אולי אם
(46:03):
יש מישהו מכיר איזה שהוא כלי שייט שהוא נטען וזה אין אז יש כל מיני דברות שנמצאות
בתחום השייט ובונים את כל התשתית כמו וולו גרופ שבונים תשתיות גם של רכבים כבדים חשמליים,
רכבים כבדים זה הרכבים שנמצאים במחרות וכאלה וגם נושא של עוניות,
(46:26):
אז אנחנו רואים שזה בהחלט מתפתח,
אנחנו רואים שהסוללות מתקדמות, רואים פה הרבה מאוד דברים שקורים בעולמות האלה,
שהם מובילים לקראת זה, ושהחשמו לקרה בה עוד הרבה תחומים, ולא רק בתחום הרכב עצמו.
הרחתי פה את טרולד וינר, הוא משקיע מטרה ונצ'ארס, הוא אמר, אלקטריפי כל מה ומספיק.
(46:52):
אני חושב שהדברים האלה נקראו, אני חושב שגם צריך להסתכל טיפה על החזון,
כי דיברנו על זה ונהגענו בזה קודם,
אם נתייחס למהפכה של הרחבים החשמליים נכון, נוכל לאזן את רשת החשמל,
ולהוריד את זיהום האוויר, בצורה מאוד מאוד מאוד משמעותית.
זה מישן מאוד גדול, תסביר את ההיגיון למי שחושב שזה דווקא מזהה ושאולי הסוללות
(47:16):
הטכנולוגיות של הסוללות הם מאוד לא שם והן מאוד מזעמות,
העבדות של ילדים בקונגו כדי להשיג ליטיום וקובלט וכל מיני כאלה.
למה זה יכול לעזן ולמה זה יכול בעצם להשפיע לטובה על זיהום האוויר מלבד לזה שזה בסדר כן,
אנחנו מבינים שאם רכב נוסע לחשמל אז הוא לא פולט מהאקזוז הדלק אבל הוא כן מתאים
(47:41):
את עצמו לפחות בישראל ברובו על הרובה גדולה שעובדת ברידינג או בחדריה או איפשהו
ושורפת גז טבעי בשביל החשמל.
אז בוא ניגע בזה ככה, קודם כל אם אנחנו
מסתכלים על זיהום האריר בכלל עד 40%
ממנו מגיע מהזיהום סביב ייצור
האנרגיה ועד 40% ממנו מגיע מזיהום של
(48:04):
תחבורה אם אנחנו נהפוך את הרחבים החשמליים לחשמלים אבל נשתמש בחשמל מזוהם אז אנחנו
נגדיל את כמות הזיהום אבל מכיוון אחר כלומר אנחנו צריכים לשאוק לאנרגיה ירוקה ושימוש
שלה ברחבים החשמליים וזה קורה בכל העולם.
אם אני מסתכל היום על הסטטיסטיקות של, למשל תיקח את רשת איביגו שרשת הטעינה המהירה
(48:29):
הגדולה ביותר בארצות הברית, כולה מאנרגיה ירוקה.
כל החשמל שלהם מגיע מאנרגיה ירוקה. וואו. מה זה?
הם בעצם חושבים מספק...
הם גם יכולים לעשות את זה בניגוד לישראל, שעכשיו זה רק מתחיל לספקי האנרגיה הווירטואליים.
זה הנושא הזה, נכון? קודם כל, אני יכול להתבוץ מזה, ברגע שרוב התהינה היא בבית
(48:52):
או בעבודה, זה מאוד תלוי באיך אתה מייצר את החשמל בבית ובעבודה.
קמפוסים ובתים ייצרו יותר ויותר חשמל מ-renewables.
ותקף ניגע בבעיה שסביב הדברים האלה. אנחנו רואים יותר ויותר ייצור חשמל ירוק,
ויש חברות שעוסקות בקרדיטים, זאת אומרת כמה חשמל ירוק אתה עושה מול חשמל אחר וקרדיטים
(49:13):
סביב הדברים האלה, זה אולי מתמתאים לפודקאסט אחר כי זה מאוד רחב.
ואם נחזור אבל לניהול האנרגיה, יש היום בצריכת האנרגיה היא בשני פיקים ביום,
פיק קטן בבוקר ופיק גדול בערב.
מייצרים את החשמל הפיק הגבוה, למה? כי אפשר לעצור את הטורב�ינות או לחילופין הסולר PVs,
(49:35):
הייצור חשמל הסולארי הוא בבוקר ולא בערב אז מה קורה חצי מהחשמל הולך כבזבוז שריפת
כסף וזו יצירה זיהום אוויר מה היינו רוצים לעשות?
היינו רוצים לייצר חצי מכמות החשמל להגור באוף פיק להשתמש בפיק ואז פתאום חסכנו
חצי מן הזיהום נכון איפה הבעיה?
(49:57):
יש לנו בעיה להגור למה? כי אין סוללות גדולות אתה יכול לעלות מים למעלה ולמטה אבל
אין סוללות גדולות אלה אם כן תסתכלו על הרכבים החשמליים כאמצעי הגירה ואז האמצעי
הזה יכול לאזן ברגע שאתה נמצא למקום שיש בו מספיק רכבים חשמליים.
אז אם אנחנו מאמינים שהרכבים חשמליים יתפסו את רוב תעשיית הרכב בשלב מסוים,
(50:21):
זאת אומרת שאם לנו הרבה מאוד סוללות על גלגלים שאפשר להחליט מתי טוענים ומתי פורקים אותם.
אם מסתכלים על הסטטיסטיקה הטעינה בכלל, הרכב מחובר רוב הזמן, הוא הרכב עומד ברוב
הזמן, כלומר הוא יכול להיות מחובר רוב הזמן.
ולכן כל איזון האנרגיה ושימוש באנרגיה ירוקה יכול לבוא לידי ביטוי בצורה מאוד טובה
(50:44):
אם מתאחשים לרכבים בתור סוליות גלגלים.
זה יכול לעבוד שינוי מאוד מהותי בכל עולם האנרגיה.
וברגע שננצל את זה בצורה נכונה אנחנו מצרים עולם יותר טוב לדורות הבאים.
לגמרי, מאוד מסכים בנושא הזה גם הרחתי בכנס אלת אלות פאנל בדיוק בנושא הזה של איך לדאוג לסחנות שניים.
(51:09):
נו, נעלמה לי המילה, תחנות טעינה
לרכבים חשמליים ולהשאיר את הגריד שלו יקרוס כתוצאה מצליחת אנרגיה מוגברת.
ואחד מהפתרונות שהבאנו זה באמת שימוש ברכבים חשמליים בתוך סוללה וזה באמת, לדעתי זה באמת העתיד.
זה פשוט יהיה משאב שאם לא ישתמשו בו זה יהיה נורא מטופש.
(51:31):
קשה לי להאמין שהשוק הפרטי לא ישתמש בכזה משאב עצום, מיליוני מכוניות.
אבל בשביל זה צריך טכנולוגיה שתאפשר שהדבר הזה גם יעבוד עסקית ויקט דאי לכל מי
שנמצא ב-Value Chain, גם לנהגים, גם לחברת החשמל, גם לבעלי הנכסים.
אז יש שם העבודה נוספת. לגבי הסואלות שנגעת, אז זה נכון שהן מזהמות,
(51:54):
אני חושב שהשאלה היא איך משתמשים בסואלות יד שנייה ומרחיבים את השימוש בסואלות לתקופות נוספות.
ואז יש חברות כמו ספרקיון בארץ שיודעת להשתמש ולעשות את הפעולות הנכונות על הסוללות,
למקסם את השימוש בסוללות, על מנת לגרום לזה שהסוללה תשמש אותנו הרבה יותר זמן.
(52:17):
למה? להגירה ברמת המשרד, הבית, לשימושים נוספים.
כי למשל אחד הדברים שהיו לנו בחברה בדרייב זה שלא היה מספיק חשמל בחניון במשך תקופה ארוכה.
ואז מה אתה עושה אז השתמשנו באותה מערכת על מנת להגור בלילה ולהשתמש בה ביום אתה
יכול להטעין חזרה בטריות,
(52:38):
לא רק להכניס להטעין חזרה את הרשת ולמצוא אותה רכבים
ולהזן את כל הרשת המקומית כי האחות CNI Commercial Industrial Buildings או Workspaces
עדיין לא מוכנים לרכבים חשמליים רק החדשים הם מוכנים אז איך אתה מאזן את זה הסיולות
היד שנייה יכולות לעבוד פתרון מאוד מאוד טוב בכלל איזור משתחשמן.
(53:01):
לגמרי, we're all for כלכלה מעגלית ושל שימוש חוזר בהכל ובמיוחד בסוללות שזה כזה,
הם כל כך קשה מתאמצים בשביל להרכיב אחת כזאת יש עוד כל מיני סטארט-אפים לדעתי משתמשים
במחזור השני של ההכנאה סוללה לשימושים אחרים,
זה באמת פתרון יפה תגיד, התחלת לדבר על זה קצת ואנחנו צריכים סיים אז אני רוצה
(53:22):
שתיתן לנו כמה משפטים על התוכניות שלך לעתיד הקרוב ואם אתה מזמין אין פה מאזינות
או מאזינים לדבר איתך בנושאים מסוימים כאלה או אחרים, זה הזמן.
אז קודם כל בהחלט אפשר ליצור קשר ואני אשמח לעזור לאזמים פה,
אני חושב שאנחנו בסקופה מאוד מאתגרת, אז על אחד כמה בכמה אני אשמח לעזור,
(53:42):
רוב השנים האחרונות ראשי היה בחול ופחות בארץ, אז היא הזדמנות לעזור.
הכיוון שלי זה להסתכל על העולמות האלה, כמו שראית אנחנו נענים הרבה פאשיינים לכל
הסביבה של עולם האנרגיה והמוביליטי.
ומה שאני רוצה לעשות זה אחד להמשיך להגשים את החלום הזה באמצעות זה,
(54:04):
שאני אשתמש בכלים שאספתי, שזה אומר גם הקשרים, גם הידע, גם ההבנות,
ובעצם ליצור זירה של פתרונות לעולמות האלה של המוביליטי והאנרגיה.
אז כרגע אני בבנייה של הפעילות הזאת עם הרבה מאוד אנרגיה לקראת בניית עולם האנרגיה
החדש יס, הוא בהחלט חדש והוא מהפכני ביותר כל מה שקורה,
(54:29):
תגיד, זה ממש השאלות של הסוף לספר מה אתה הכי אוהב לספר על עצמך מה אתה הכי אוהב
לומר על עצמך קנת אמרתי שאני צריך לספר על עצמי אבל אני חושב שאיר נחמש.
להגיד תמיד יש לי מה להגיד אז אני אגיד לכם מה, אם אני מסתכל על הדברים, אני פעם פחדתי לחלום.
(54:51):
הגעתי ממקום של שכונה מעט גרת בתל אביב, בלי אמצעים, בלי קשרים,
ובניתי את עצמי סטפויסטר.
בחלקים מריחבים של הקריירה שלי פשוט פחדתי לחלום.
וכשזה עבר ולימדתי את עצמי לחלום, למדתי שאפשר להגשים חלומות בענק.
(55:11):
ואני מאוד גאה לדבר הזה והתהליכים האלה של להאמין בעצמי אז תאמינו בעצמכם כל היזמים ששומעים,
ותחלמו תחלמו הכי בגדול שאפשר כי אפשר להגשים אדיר תגיד איזה שכונה אני גם מתל
אביב יג אל יג או גם אני גדלתי שם עד כית הג'
(55:34):
ראינו שכנים אולי אני בלגרדיה גם אני בנאגרדיה,
יפה עכשיו עושים שם פינוי בינוי זה אני לא יודע אני צריך לסועל ורודוק הרבה זמן להעיד,
יפה, זה אחלה מחנה משותף רוצה לתת המלצה המלצה למאזינות מאזינים,
(56:01):
משהו שנהנת לפגוש לאפרונה.
ההמלצה שלי לכולם זה בעולם הזה שאנחנו נמצאים בו היום, קצת לאסוף אופטימיות,
לחלום גם על עולם יותר טוב.
וזה קשה, אני יודע שזה קשה, אבל כשחולמים מגשימים וצריך לחלום על עולם יותר טוב,
(56:24):
ולייצור עולם יותר טוב, אז אולי להסתכל בצורה יותר נעיבית על ג'ון לנונד באמאג'ן,
לעומת שירים אחרים שאני אוהב, ולהקות אחריות שאני אוהב, ולהיות קצת יותר אופטימיים ונאיבים.
זהו באתי לשאול אותך, כן סליחה לצעיר.
בעיקר להאמין שאפשר ליצור עולם יותר טוב, כי אנחנו נמצאים בתוך עולם שנראה מאוד שחור,
(56:50):
עולם של הסושל מידיה, שהוא טכנולוגיה שאולי אנחנו כולנו יצרנו אנשי ההיי-טק,
אבל היא פוגעת בנו בצורה מאוד חדה, וצריך למצוא את הפתרונות,
להבין איך לומדים מה זה פייק ניוז ולא
פייק ניוז ואיך לומדים לאחד את הכוחות ולאחד
את העם הזה ואת העולם הזה כשהיום יש
(57:10):
כוחות שמנסים לשנשע אותנו אחד בשני
וליצור פה ולבנות פה משהו אחר
שמתגבר על התקלות האלה של עולם הסושיאל
מידיה שפוגיע בנו כל כך אני לא יודע אם זה הסושיאל
מידיה או אם הוא לא משתף משהו פשוט במשהו
קצת אפל בנפש האדם והוא עושה
לה כזה מולטופליי כזה אני חושב שהוא
(57:32):
משמש גופים אפלים אינטרסנטיים להשתמש
בדברים האלה ולגרום למקומות האפלים האלה
לצאת החוצה בצורה שאנחנו לא תמיד הראים
לה ואין לנו את הכלים עדיין להבין ולהתמודד איתם וזה לגמרי נושא לפרק אחר ונושא
ענק אבל מעניין כי הוא גם קשור לקיימות ולהקלים כי גם בסוישיאל מידיה יש שתכרות אין סוף על.
(58:01):
אפילו על ברמטה אם יש התחממות גלובלית או לא זה מגיע עד לשם או עם כדור הארץ הגולבי,
בדיוק וגם כאלה אתה מתפלא כמה אנשים,
מאמינים בדברים האלה באמת זה מקניף אבל זה קורה טוב אנחנו מסיימים פה עם השיר האהוב
עליך לדעתי נוטטו אותו עם אג'ן אבל אם לא זה הזמן נזמזם אותו החוצה.
(58:26):
כן תודה רבה תודה שהירחת אותי אז תודה,
זה היה באמת לקחתי הרבה מהפרק הזה
לקחתי הרבה על האסטרטגיה על העניין
של הטיימינג שטיימינג זה עניין של זמן ואם
משלבים ביחד פזמון נכון עם אסטרטגיה
נכונה באמת שאפשר להגשים חלומות וזה חלק
(58:48):
מהדברים שאמר כך מהשיחה הזאת תודה רבה בהחלט נעורר השראה ונקווה שנתראה באחד האירועים
הקרובים בכיף ונהיה במצב שאכן נשחררו את החטופים ונהיה בעולם יותר טוב פה כי מגיע
לנו עולם יותר טוב מגיע לגמרי.
Music.
Music.
(00:07):
אתם שוב בפודקאסט הקיימות של ישראל, פרק מספר 101.
איך אני גאה? איזה כיף! חשוב להפיץ את הפודקאסט הזה כמה שניתן,
כדי שיגיע לכמה שיותר אנשים.
כי אמנם יש מלחמות והמצב של ישראל בקנטים, אבל משבר האכלים ממשיך וההתחממות הגלובלית
ממשיכה ואנחנו חייבים לעשות יותר כדי שהאורך החיים שלנו ישתפר ויהיה טוב יותר.
(00:32):
היה לי הכבוד הענק לארח בפרק הזה דורון פרנקל, שהוא יזם סדרתי ומומחה בתחום ניהול
האנרגיה, שהוא ייסד והוביל את דרייבס חברה פורצת דרך בתחום הטעינה של רכבים חשמליים.
בעשור אחרון דורון הוביל את הצוות לפתח פלטפורמה חדשנית
ששינתה את האופן שבו מנהלים את טעינת הרכבים
החשמליים ותחת הנהגתו החברה צמחה
(00:55):
בקץ ומשחרר מי ניהול של אפס אנרגיה לניהול
של כמות אנרגיה המספיקה לנסיעה של 3,000 פעמים
אל הירח ובחזרה בעשרים עשרים ושלוש
הצלחתה המרשימה של דרייבס הוקרה במכירתה לחברת
וונטייר האמריקאית בעסקה של
מאות מיליוני דולרים לפני כשנתיים דורון שימש
(01:15):
כמנכ״ל החברה והאחרונה התפנה לבניית יזמות חדשה
אז דיברתי עם דורון בפודקאסט על המסע היזמי
דיברתי איתו על איך הופכים חברה מכלום לחברה
ששבע מאות מיליוני דולרים והיה פשוט כיף כיף להקשיב ומסתבר שגם אני ודורון גדלנו
באותה שכונה כשהיינו ילדים ובאמת למדתי הרבה בפודקאסט הזה אני לוקח ממנו הרבה השראה
(01:39):
ובעיקר כמו שדורון אמר הוא למד עם הזמן שאפשר להגשים חלומות,
וזה המסר שאני שולח מכאן לכם אפשר להגשים חלומות תבחרו חלום,
תתעסקו בו כל היום ותתאבססו עליו עד שהוא התגשם.
ועכשיו שוב אני אבקש, תפיצו את הפרק הזה לפחות לעוד בן אדם אחד,
לכל מי שנראה לכם רלוונטי.
(01:59):
אתם יכולים לשלוח אותו בוואטסאפ, פייסבוק, טיק טוק, טיק טיק, אינסטגרם,
איפה שבא לכם, לינק דין, כדי שיגיע לכמה שיותר אנשים.
זה תוכן סופר חשוב ומשמעותי לישראל ולעולם. אז יאללה בואו נביא את זה ותיהנו מהפרק.
Music.
אלטרנטיבה, פודקאסט הקיימות של ישראל. כאן דניאל ברון מערך את האנשים שיעצבו לנו
(02:22):
את העתיד קדימה, בואו נביא את זה.
שלום דורון, מה נשמע? תודה שהזמנת אותי בכיף גדול אני הכרתי אותך באיזה כנס של
(02:48):
אקו מושן וישבנו ועזאנו ככה לדברים,
וכבר אז מאוד התחשמתי ורק לאחר מכן גיליתי שאתה גם היית המנכל של דרייבס,
ובסוף כן, בסוף גם דרך אנרגיקום דיברנו וזהו ככה יצא להגיע לפרק הזה איך אתה בימים האלה?
איפה אתה ממוקם? קודם כל המצב לא
(03:10):
פשוט חזרתי יומיים מטיול
ארוך בצפון קנדה וחזרה לתוך
הביצה פה מצב מאתגר הקלאחת כן זה מצב מאתגר בלי התחלה עם צוות סוף כל כך טוב עם
התחלה בעצם כן אני חושב שאנחנו במצב מאוד מאתגר והמשפחות של החטופים ואני מקווה שיחזרו הביתה בקרוב.
(03:37):
וואי, מאוד, גם אני.
טוב, אז אנחנו נכנסים לנושא של
בעצם ככה יזמות וחדשנות
ואולי גם קצת עולם המכוניות
והאוטומוטיב ועולם האנרגיה ובעצם דיברנו
קצת על העניין של דרייב ועל החברה הזאת
(03:58):
ואם אני ישר נכנס לזה אז בואו נבין בעצם מה הדבר מה השיעור הכי גדול שהיה לך בתור
מנכל דרייבס אם נצלול ישר כדי לתת מושג למאזינות ולמאזינים עם מי הם בעצם מדברים
ומה עבר עליך כל התקופה הזאת,
תורפת הזאת שלך בתור מנכל של דרייבס בעצם.
(04:21):
מחברה שהיא סטארט-אפ קטן ושלא שווה עדיין כלום לחברה ענקית ששווה מאוד מדהים.
למדתי, למדתי שחלומות מתקשמים, ואם אנחנו מתמידים מספיק, ומאמינים בדברים,
בונים את הצוות הנכון, ומתמידים,
אפשר להגשים חלום, דבר נוסף זה שחזון זה מטבק, אז אם יש לך חזון,
(04:45):
אנשים מתבקרים עם החזון, והפים קדימה.
כמנכ״ל דרייב זה אני חושב שהדבר הכי חשוב שלמדתי
זה שחשוב מאוד לתכנן את האסטרטגיה מראש לאו
דווקא אתה חייב להצמד לכל הדברים אבל תכנון נכון יכול למנוע ממך לעשות פיווטים
ובמקרה של דרייב זו חברה עם אותו כיוון מהרגע הראשון אז אני חושב שזה מאוד חשוב
(05:09):
לשבת ואני זוכר את הזמן שישבתי על ההרסל בחצר אצלי,
וחשבתי איך ומה ומה עושים והימים האלה או השבועות הארוכים האלה היו מאוד מאוד חשובים לכל להמשיך,
ודבר נוסף זה שההחלטות הכי קשות זה מה לא לעשות כי יש כל כך הרבה הזדמנויות שאתה
(05:30):
מתחיל ורץ לכל תיבונים וההחלטות הקשות זה מה לא והדבר אולי הכי הכי חשוב זה בחירת
הצוות כי זה הוא שעושה את הדברים,
הצוות הנפלא בדרייבס עשה את עשה את החברה למה שהיא,
ודבר נוסף זה להחליט אם מישהו לא מתאים, להחליט את ההחלטות הנכונות בכמה שיותר מוקדם.
(05:57):
אבל אין ספרתי כמו הדרייבס עושה. כן, רציתי שנתחיל דווקא עם השיעור ואז בעצם נמשיך
לדרייבס, לכל מי שלא מכיר, בוא בוא תן לנו תיאור קצר אבל, קצר אך עמוק.
דרייבס היא פלטפורמת תוכנה לניהול טעינה ואנרגיה סביב רכבים חשמליים.
הלקוחות של דרייבס זה חברות שמנהלות רשתות טעינה בעיקר גדולות,
(06:22):
זה יכול להיות חברות חשמל, חברות גז אינוייל, חברות אלק, ציעי רכב גדולים או יצרניות רכב.
החברה פועלת היום ועובדת עם לקוחות, תהיה ברמת מדינה ב-38 מדינות, כלומר זה מאוד מאוד רחב.
כלומר הביקור לכוחות שאני הולך לעשות בשנה הקרובה ייקח כנראה שנה,
(06:46):
ייקח הרבה זמן ומעבר לזה אם מסתכלים על הגודל אז קצת בכמות הכילומטרים שנשוי מהאנרגיה
של דרייבס ניעלה ב-2023 זה שווה ל-3,000 פעמים להירח מחזרה כלומר כשמסתכלים על
הכימות זה התחיל מאפס קילומטרים,
ועלה לכמות עצומה עם הרבה מאוד חיסכון של זיהום אוויר.
(07:11):
אז אני מאוד גאה בהדברים ובמה שעשינו.
החזון של דרייבס זה להשתמש ברכבים החשמליים כאמצעי לאיזון רשת החשמל.
ובאמצעות זה בתפנו נכון למנוע ולהוריד זיהום אוויר בצורה מאוד משמעותית,
ובאמצעות זה ליצור עולם יותר טוב לילדגים שלנו.
(07:32):
אז יש לכם כבר קודם כל זה חזון מדהים השאלה שעולה לי אם יש לכם כבר מחשבה על V2G זה דבר שהוא,
כי אמרת שאתם מתייחסים לרחבים בתור דרך לאזן את רשת החשמל,
אז אם משתמשים ברכבים בתור סוללה גם זה באמת יכול לעשות את זה בצורה מאוד פשוטה,
(07:52):
כאילו לא פשוטה אבל עקרונית פשוטה, מעשית מסובכת מאוד.
דרייסט גם עובד הייתי המנכל של דרייסט אז עד לאחרונה, כלומר אחרי המכירה של דרמייבס,
המשכתי לתפקיד כמנכל למשך תקופה של שנתיים,
ועזב לי את החברה לפני כמה חודשים.
החברה פועלת בתחום של V2G, V2G זה Vehicle to Grid, זו האפשרות של הרכב לטעון חזרה את רשת החשמל.
(08:19):
זה חלק מעולם שלם של ניהול אנרגיה שהוא קריטי לרכבים החשמליים,
כי הרכבים החשמליים מוסיפים עוד אומס גדול מאוד על רשת החשמל, והשאלה היא איך מאזנים את הרשת?
ו-Vehicle to Grid זה אחד האמצעים, כאשר הצ'לנג'ים שנמצאים שזה יהיו ב-Vehicle
to Grid, אחד זה שהרכבים התמורכו בזה,
(08:41):
יותר ויותר רחבים תומכים בתהינה חזרה של רשת, כשתחנות התהינה יתמחו בזה.
שרשת החשמל תתמוך בזה. כל מקום שיש בו מונה חכם יודע לעבוד בי-דירקציונל, דו-כיוונים.
אז הדבר הנוסף, ופה הוא קשור יותר לתוכנה ואיי-איי,
(09:03):
זה לעשות פרידיקשן נכון, על מנת לדעת מתי אפשר לתת חשמל חזרה לגריד ומתי לא,
ומתי הנהג יכול לאפשר את המתן החשמל, ומתי לא.
מה הגורמים שמשפיעים על מתי אפשר לעשות את זה?
דבר ראשון, בוא נחשוב לרגע שאני עכשיו מבקש ממך להיכנס לתוך ה-VCAL 2 GRID.
(09:29):
כן. אני אגיד לך... תגיד, אתה שולח לי באפליקציה הזה הודעה, עכשיו נדרש חשמל הרשת,
לך חבר את הרכב שלך, הוא כנראה מחובר במחובר
עכשיו דני לא תצטרף כרגע
לתוך הדבר הזה אז אתה תגיד לי דורון אני מכיר אותך אבל עם כל הכבוד אני צריך את
החשמל אני לא רוצה לתת אותו ואז השלב הבא יהיה אוקיי אז אני אגיד לך אני אדאג לקחת
(09:57):
את החשמל רק שצריך או שאני אגיד לך אני אשלם לך.
ובמידה אני אגיד לך גם אז אתה תגיד רגע אני צריך את החשמל,
כלומר אני צריך ששני התנאים יקרו אחד זה שאתה תגיד אני כרגע יכול למכור את החשמל
ולא חייב להשתמש בו, ודבר שני זה שאני אשלם לך מספיק,
(10:21):
כדי לעשות את זה חייבים תכנון, חייבים איי-איי,
שמה, האיי-איי הזה הוא יודע לצפות מתי אנחנו נצטרף את האנרגיה הזאת,
ואז להגיד לנהג זה יקרה בדרך כלל בשעות הפיק של החשמל בשבע בערב,
ששבע בערב אז תתכונן בזמן הזה, כאילו לכוונה כזאת.
(10:45):
הכוונה היא לעשות פרדיקשן ולדעת מתי אתה משתמש בחשמל וכמה.
אנחנו לא באמת צורפים את כל החשמל ולא צריכים אותו כל הזמן.
אז מה שצריך זה לדעת לעשות פרדיקשן של מתי אתה תצטרך את החשמל,
ולתת לך גם אפשרות שבמידה ועכשיו אתה עושה משהו שונה ויש לך נסיעה ארוכה תגיד אני עכשיו מחוץ למשחק,
(11:06):
אני כרגע לא רוצה זה גם בסדר אבל צריך שהמערכות שיחליטו אם לוקחים חשמל או לא יהיו
אוטומטיות שלא יטרידו אותך ואז אם הן לא מטרידות אותך השאלה הבאה היא כמה אני יכול לשלם לך עכשיו.
וזה שוב פרדיקשן של כמה עלות החשמל באותה נקודה.
זה מתחבר לרשתות הדימנט ריספונס ולרשתות מאוד מורכבות של ליון חשמל אתה מכיר דוגמאות שזה קורה כבר?
(11:34):
אני ראיתי רק אולי בקליפורניה אפשרו זה קורה זה קורה אבל זה לא נפוץ כי שוב,
לא כל התנאים קיימים עדיין ליצור את המצב הזה וגם כמות הרכבים שנמצאים בכביש הם
עדיין לא במקום שזה מצדיק את הפעולה הזאת צריך לזכור עוד דבר וייקל טוגריד מתאים
(11:55):
לא מתאים לציבורי בטעינה ציבורית, כי אתה בא,
אתה תואל איפה אתה הולך זה סיבורית מהירה היא מתאימה למקומות שבהם אתה נמצא יותר זמן,
זה יכול להיות טעינה בבית, זה יכול להיות טעינה בעבודה זה יכול להיות במגרשי חניה שבו אתה בטעינה איטית,
לא במקומות שאתה בא לעיתון מהר אבל אפילו
יקל טוגריד הוא רק חלק מתוך כל המכלול הרבה יותר
(12:16):
רחב של עולם ניהול רשתו
תהינה או ניהול החשמל כי הדבר הראשון
שצריך לעשות זה להחליט מתי טוענים ומתי לא אחר כך יש עוד פעילויות שונות כמו למשל
החלטות על מה אתה עושה במידה וכרגע הפריקונסי משתנה פריקונסי זה התדר של החשמל
(12:38):
שאם הוא משתנה הוא משפיע על כל המערכות שצורכות את החשמל ואז זה יכול.
לעבוד משבר על רשת החשמל מה זה אומר ולמה הבעיה בכלל קיימת נכנסו קצת עמוק אבל נגע בזה אם מסתכלים על.
כמות החשמל שצורך רכב הוא
(12:58):
כמו פאזה בבית כלומר הוא צורך כמו בית אם יש לי שני רחבים למשל בעולן כשיש לך שני
רחבים חשמליים ואת הצריכה של הבית אתה פתאום משליש את כמות החשמל שהשכונה צריכת
מה שקורה זה גורם לפיק מאוד גדול ואם מסתכלים על המקרה של הולנד,
(13:18):
כל יום הטעינה והצריכה הרגילה היא בסדר חוץ מפיקים ספציפיים במהלך היום,
שגורמים לזה שזה עובר את המגבלות של הגריד.
אם הם לא ישמרו על המצב הזה ויעזנו את הרשת, הפריקונסי בוריח.
ואם הפריקונסי בוריח, כל רשת החשמל לא מאוזנת.
יש היום פעולות צריכים בדברים האלה, כלומר, יש כמו מכרזים, שאתה נכנס לתוך מכרז
(13:44):
שבשעה הקרובה אתה מתחייב להוריד את החשמל על ב-X אחוזים במידה ומישהו יבקש ממך.
הורדת חשמל יכולה לעשות במקומות כמו רכבים חשמליים, או היטינג וכולי.
אין עוד אמצעי שיכול לאזן את רשת החשמל או להוריד אותו מנקודה זמן ספציפית.
כי הם הצרכני חשמל בעצם הכי חזקים?
(14:08):
כי הצרכנים האלה הם צרכנים שאם אתה תוריד את זה לזמן מסוים ולא מדובר על הורדה
של זמן ארוך לפעמים זה ההורדה של חצי דקה רבע דקה לפעמים זה זמני מאוד קטן אז אם
אתה כרגע מוריד את זה לזמן קצת לא משפיע על מערכות ההיטינג, הקולינג והאיביג,
אבל אם לצורך העניין מיליון מזגנים במדינה מפסיקים לחצי דקה זה מאוד משמעותי לרשת
(14:32):
אבל זה לא כזה משמעותי לכל משרד שהיה פה מזגן והוא הפסיק לעבוד לחצי דקה,
מעניין מאוד עוד, מעניין מאוד.
טוב, נחזור קצת יותר שטוח ונחזור שנייה לדרייבס.
הפרקים שאני עושה בעצם עם יזמים, אני אוהב לקחת את השיעורים שלמדתם ולדבר על המסע
(14:56):
היזמי שלכם כדי לתת בעצם השראה ליזמים אחרים בתחום האקלים בעיקר כי הפודקאסט שלי עוסק באקלים ובכיימות.
ולתת אשראה ולהגיד כן זה אפשרי וכן זה אפשרי גם בפרויקטים שקשורים להכלים וגם בנושאים
האלה מעבר לזה שאפשר לתת אימפקט ענקי להשפיע על העולם וגם לעשות מלא כסף אז בגלל
(15:19):
זה באמת חשוב לי לעשות הפודקאסטים האלה,
ובנושא הזה רציתי לשאול אותך מה נתן לך.
מה נתן לך את ההשראה, את הקריאה להקים בעצם את הסטארט-אפ הזה?
מה קרה שם בשנים שלפני, בכמה חודשים שלפני?
אז ככה, קודם כל בהתחלה כשנחשפתי לרכב החשמלי, זה היה נראה לי מאוד מוזר ומה זה החיה הזאת.
(15:41):
אנחנו מדברים על לפני עשור, אז לא היה יותר מדי.
אבל מה שראיתי זה שאנחנו בפתח של שתי מהפכות.
מהפכת המוביליטי ומהפכת האנרגיה. ואני אוהב מהפכות כמה פיכות זה מקום שבו אתה יכול
לשנות אתה יכול לעשות שינוי,
אתה יכול גם לעשות כסף אבל גם לשנות, לשים חותם על העולם תח סוגריים קטנים,
(16:04):
הרקע שלך לפני, מה הוא היה?
קשור גם לעולמות האלה או שהוא בכלל לא קשור לעולם הזה הוא בנה את מה שהיינו צריכים
לעולמות האלה, אז אני בא מרקע טכני, מהנדסת חומרה תוכנה,
ניהול מוצר, זאת אומרת ב-X זה היה Embedded אחר כך תוכנה, ניהול מוצר מחירות,
מנכלות ואחר כך חברות משלי.
(16:25):
מבחינת הדברים שעזרו לי להשראה בעולמות האלה אז אחד זה עולם הטלקו ניהלתי את הבילינג
אופרטיישן של טימובייל בסיאטל מתא הממדוקס בשנת 2000 טימובייל מה זה אומר?
בילינג אופרטיישן זה כל הניהול של פעילות של הבילינג סביב עולם הטלקו עבור חברה.
(16:49):
שהתחילה היה באזור סיאטל ורכשה את כל שער ג'י.ס.אם בארצות הברית ונרכשה על ידי
טימוביל ומה שקרה זה שבשלבים האלה היו המון שאלות מה המודל העסקי?
מי יממן את האנטנות כמו מי יממן את הצ'ארג'רים התשובה הייתה שהיו מספיק סאבסקרייברס,
(17:09):
מספיק מנויים פתאום הבעיות הנושא של המודל העסקי נפטר.
אותו דבר בעולם הרכב החשמלי, ברגע שיש לך מספיק רכבים חשמליים המודל העסקי נפטר.
אז באתי מתוך עולמות של בילינג ושל מהפכות שגורמו לי שינוי מאוד משמעותי בכמות ומספר המתתמשים.
(17:32):
ובמקביל לזה עבדתי גם בחברה שפעלם סביב צייר רכב, פתרונות לצייר רכב.
אז הכרתי את המציא הרכב, הכרתי את עולם הבילינג והפעילויות של ניהול רשתות כשהם
סקייל אפ, כשהן גדלות בצורה משמעותית.
יש לי את הרקע של חומרה ועבדתי בתוכנה והכל התחבר לצרכים של מערכות ניהול לעולם הרכב החשמלי.
(17:59):
אז זה קצת נגיע בדברים,
ואם לחזור למהפכות אז ההבנה של
מהפכה ואם אתם מכירים את הנושא של
ה-Hype Cycle של גרטנר ולאזמים הצעירים ששומעים עכשיו אני מאוד ממליץ להסתכל על
ה-Hype Cycle של גרטנר זה נותן אפשרות לראות איך מתנהלת כל טכנולוגיה בעולם וזה
(18:21):
תמיד מתחיל מעלייה בעיקר לארלי אדאפטרס אחר כך ירידה והעלייה לקראת המסה.
הירידה הזאת נקראת קאזם אם מישהו שמע על
קורוסינג דה קאזם היו הרבה ספרים בעבר על הדבר הזה זה
איך חוצים את הירידה הזאת אני אוהב להיכנס לעולמות הטכנולוגיים שאנחנו לפני הירידה
(18:41):
שכבר יש מומנטום אבל אנחנו עדיין לפני הירידה ויש עוד אפשרות לעשות שינוי משמעותי
ושם נכנסתי לעולם האיבי בשלבים האלה.
האתגרים המרכזיים פה זה שלא יודעים מתי איזה יקרה, מתי השוק יתחיל תורם פעם והשאלה
אז היא איך מממנים פעילות שלא יודעים מתי היא תקרה,
(19:05):
אתה בעצם צריך למכור איזשהו סיפור שאתה נורא מאמין בו לאנשים שהם צריכים,
אתה צריך להשכנע אותם שהסיפור שלך הוא מה שהולך לקרות, הפרדיקטיסט שלך יהיה אמיתית.
אתה צריך לשכנע את עצמך, אתה צריך לשכנע את המשקיעים, אתה צריך לשכנע את הצוות
ואתה צריך לבנות את האסטרטגיה הנכונה כדי ליצור מצב שזה יהיה כלכלי.
(19:29):
אם אתה תתחיל מהר מדי עם יותר מדי כוח, עם השקעה גדולה מדי בשלבים האלה,
אז אתה פשוט תאבד את המומנטום ואת הטיפול.
כדי לחסוד את הקזם... רגע, רגע, תסביר את זה, תסביר בבקשה.
המטרה שלי הייתה ליצור מצב שיש לנו את פלטפורמת התוכנה למיעוץ טעינה של חברים חשמלאים
הכי טובה בעולם כשהשוק מתחיל לעלות.
(19:51):
אם עכשיו אני אעצר את הפלטפורמה הכי מדהימה ואני אשים אלפי אנשים ואלפי תכנתיים
ואני מפני כוח מחירות מאוד חזק רק לפני שהשוק מתחיל אז ההשקעה הזאת פשוט תראית לתמיון.
כי לא יהיה מישהו יקנה את זה ותהיה מוקדם מדי, אז איך אתה עושה את זה בצורה שיתאטים לשוק?
(20:16):
זה חלק מהאתגרים של מנכ״ל שצריך לחשוב מתי אתה פועל, איך אתה פועל ומתי אתה פותח
מבירים, מתי אתה מכניס עוד שלב ועוד שלב ועוד שלב לתוך הסיפור הזה זה במה אתה בונה כרגע?
יותר פיתוח, יותר מחירות, במה אתה משקיע.
זה בעצם הפרודקט מרקד פיט, מדברים עליו הרבה, זה גם נכנס לעניין הזה של הטיימינג, ואם אני מצליח להבשם.
(20:43):
זה גם הפרודקט מרקד פיט, אבל זה הרבה יותר מזה, כי בשלב מסוים אתה חייב להכניס
עוד שלב של תפעול, מתי אתה מכיר, במקרה שלנו זה תפעול באנן,
מתי אתה מתחיל להכניס את הכלים התפעוליים באנן, ואתה הופך את זה למכונת תנן?
וזה אומר הרבה מאוד כלים, שהתמחו בתפעול של הפעילות באנן.
(21:03):
מתי אתה מתחיל להרים לפתוח מבירים ולהרים כוח מחירות כי את כל המחירות בהתחלה אני
עשיתי אז איך אתה עכשיו, אתה עושה את התניהול המוצר זאת אומרת זה התחיל.
מכמה אנשים הייתם בהתחלה דורון בהתחלה
אני ואחר כך חוספתי עוד את יוסי לויש שהוא צמנכאל הפיתוח היום ה-CTO שהוא גם חבר
(21:28):
וגם ארכיטקט תוכנה בחסד שהוא זה שהיה יחד איתי בהתחלה ואחר כך הרחבנו את צוות הפיתוח,
לך אגב אני חושב שרוב האנשים שהיו אותנו בהתחלה עדיין בחברה,
אז הצוות התשאר למשך השנים ואחר כך זו היה תוספת של אנשים נוספים גם בניהול מוצר, גם בשיווג,
(21:54):
גם במכירות, אני חושב שזה חלק מתוך מסלול שאולי כדאי ליגוע בו,
מה זה אומר, מה השלבים השונים שאתה עושה כדי ליצור את המומנטום,
ולאפשר לחברות להיות במקום הנכון בזמן הנכון באמת, איך הם עושים את זה?
נשמע פרויקט בשני עצמו,
התזמונים האלה. זה אוסף של אתגרים, זה אוסף של אתגרים שמשתנה כל הזמן.
(22:19):
אז האתגר הראשון היה בכלל לאפיין את המוצר ובכלל למצוא מתנים.
בהתחלה לא היה לנו מתנים, אז התחלנו לדמיין מה ואיך עושים.
לא היה מתנים בארץ ובעולם מה היה? היו מתנים אבל לא היה לנו גישה למתנים ואז היה
צריך להבין מול מה אנחנו עובדים ואז הסתבר,
(22:41):
שעומד על הפרק תקן שנקרא ה-OCPP,
לא משנה בין המתנים ובין מערכות
הניהול אבל התקן הזה היה במצב שלא כל כך ערבו אותו הוא לא היה נפוץ והיה לנו מזל
גדול בשתי רמות פה בשנת 2014 הצלחנו לגייס את אילד שזה,
(23:06):
אילד זה טעינה בהולנדית, שזה גוף שהוקם לידי קונסורציום שחברות החשמל בהולנד,
על מנת להיכנס לעולם תהינה.
ובזמנו הייתה להם רשת שהייתה הרשת מהגדולות באירופה, והצלחנו לשכנע אותן לעבוד
איתנו, כשהיה להן פתרון מקומי של חברה שהייתה מעבר לרחוב.
(23:28):
פיזית הם ראו את המעצרת השני של הכביש, וזה היה לנו מזל גדול כי ברגע שאמרנו את הרשת אלינו,
בעצם קרה משחקים היה רשת של הלפי מתנים כבר ב-2014, אבל זה לא הדבר היחיד לא המזל
היחיד שהיה לנו שנייה, אני חושב שאפשר אבל להתעכב על זה איך? איך עשית את זה?
(23:50):
איך הם הסכימו ללכת עם חברה כמה עשרות אלפי קילומטרים או לא יודע כמה למול חברה
שהיא מקומית כביכול שאם הם רוצים לתמוך בכלכלה המקומית אז המעשה הנכון הוא ללכת
עם החברה מעבר לרחוב איך הצלחת?
בכמה רמות אחד, אנחנו הוכחנו להם שאנחנו נהיה הפתרון הכי חדשנים מבחינתם ושניתן
(24:13):
להם את התמיכה הכי טובה שיש בעולם.
ולפעמים זה בדברים קטנים, למשל בזמנו הם היו בודקים בצורה ידנית כל 48 שעות איזה
מהתחנות לא מחוברות כי הם לא ידועו אם הבעיה היא בעיה צלולר או בעיה חיבור של התחנות.
שזה דבר משליט לטריוויאלי ואז אמרנו להם תוך עשרה ימים, יש לכם ביטחון אוטומטי
(24:38):
שעושה את זה, והם קיבלו אותו.
אבל איך היה לך את הביטחון וסלח לי את הביצים להגיד להם עוד עשרה ימים אני מטפל בזה כל? איך? איך ידעת?
כי קודם כל הכרתי את המוצר והכרתי את היכולות של הצוות שלנו.
וואו, וזה היה יכולת שהייתה לכם כבר לפני או שהיית צריך לפתח אותה בעשרה ימים?
(25:03):
לא פיתחנו אותה, ידענו שיש לנו תשתית טובה שמסוגלת להכיל את זה,
אבל ידענו שאנחנו מסוגלים לספק את זה, בתוך עשרה ימים סיפקנו את זה.
זאת דוגמה אחת, היו כאלה עשרות דוגמאות.
אנחנו שתנענו אותם שלב אחרי שלב שהפתרון הזה באיפה נותן להם פתרון הרבה יותר טוב
משחרר להם את האנשים ומאפשר להם להגיע הרבה יותר רחוק.
(25:26):
דבר נוסף שקרה אני לא חושב שהוא מעניין והאמת היא שהם הזכירו לי את זה עכשיו כשביקשתי
קצת סרטונים שיצחקו עליי לאורך השנים והם סיפרו את הסיפור שבגלל שנפגשנו ואמרו נכנס לנו הבן אדם הזה ו.
בצורה מאוד בוטאה אומר לנו מה לעשות, עכשיו מה אומר לנו מה לעשות?
הם רצינו לרדת מהפרוטוקול כי העולם לא היה נעים להם וכולם נפלו עליהם והפרוטוקול
(25:52):
הזה שהיום בעצם הוא הפרטוקול דיפקטור,
שמוביל את עולם הטעינה הם חשבו לרדת ממנו ואמרתי מה פתאום אתם ירדים ממנו?
זה משהו שחייבים העולם חייב את זה ואמרתי להם בצורה מאוד ברורה אני עוזר לכם להביא
את זה לכל מקום ואכן זה מה שקרה היו חברות מסוימות שהכניסו את זה לשוק האמריקאי,
(26:15):
אנחנו הכנסנו את ה-OCPP הזה ליפן אפילו.
נכון להגיד היום דרייבס ביפן תופסת משהו כמו 90% מהשוק של הטעינה המהירה ו74% מהטעינה האיטית.
אבל הם היו במצב שלוותר ואני אמרתי להם באותה הרבות, אני מזכיר לזה עכשיו, אין מצב שמבטרים.
(26:36):
מה המשמעות של לוותר על זה בעצם? שכל חברה תעשה פרויקט פוטוקול פרופייטרי,
ולא יהיה סטנדרט שבו אתה יכול לנהל את המתנים.
אה כל אחד עושה מה שהוא מבין, ואין התאמה אפילו בין המתנים, כל יוצרן חומרה, וואו וואו וואו.
כל יוצרן חומרה, כל יוצרן מתנים, למשל ביפן היו משהו כמו 7 סטנדרטים שונים,
(27:02):
7 ספציפיים פרוטוקולים שונים.
אז כל הנושא זה שתיבור לתוך פרוטוקול, שכל העולם עובד איתו הוא מאוד משמעותי, והיום זה מופיע במכרזים.
נחייבים כבר לעבוד עם הפרוטוקולים.
אז חלק מהאנגרים זה היה ליצור את התשתית, את הפרוטוקולים שאיתם נעבוד.
(27:25):
אז אתה אומר להם, אני אטפל לכם בכל דבר, אני אחרא הכי חדשניתי ואתן לכם הכי הרבה ערך ו...
ופשוט הם אחרו כאן. עשית דליבר, כל דבר שאמרת ביצעת אותו תוך עשרה ימים,
ממש זה לא היה מה שקבעת איתם, וכאילו גרמת להם לסמוך עליך.
נכון, וב-2014 אמרנו את הגשת, שזה גם הרצאה בפני עצמה, זו הייתה ההיגרישן הראשון
(27:51):
של מערכת, מתוכנה אחת לתוכנה אחרת, וזו הייתה הפתרון הראשון המסיבי בשוק,
והיה מאוד משמעותי.
תסביר, התוכנה שלכם יושבת בענן ואתה מתמיע אותה בתוכנה שלהם של המתנים?
כן, התוכנה יושבת בענן ומתחברת למתנים הייתה תוכנה אחרת שהיא התחברה למתנים רוב
(28:13):
המתנים התחברו בסלולר היו כאלה שתחברו ב-IP אבל בחיבור קפי אבל רובם בדרך אשת הסלולר
והיינו צריכים להאמין את זה להאמין זה אומר,
לדעת מה קורה עם המשתמשים לדעת מה קורה עם התחנות לדעת את כל הפרטים של התחנה, את ההיסטוריה,
ולהחליט מהי סטרטגית ההאמרה.
(28:35):
האם זה בקאט? במכה? האם זה בשלבים? איך פועלים? מה עושים?
אז פיתחנו את כל המתודולוגיה של מיגריישן ואת הכלים סביב המיגריישן עוד ב-2014.
אחר כך זה שימש אותנו בהרבה מאוד רשתות בעולם כי שנה אחרי זה אמרנו כבר את הרשת
של חברת החשמל של אירלנד שזה כל המתנים הציבוריים באילן בזמנו.
(29:00):
בשנה אחרי זה אמרנו את כל הרשת התהינה של איוויגו, איוויגו זה ספק התהינה המירה
הגדול ביותר בארצות הברית.
אז אותם מתודלוגים, גם כלים סייעו לנו אחר כך לעשות את כל המהלך הזה.
אז היום הסטנדרט בשוק זה מתנים שמכוררים בסלולארי או איך היום רוב המתנים מכוררים?
(29:22):
מה קורה היום? זה מאוד תלוי איפה, אז
רוב המתנים מחוברים הציבוריים בוודאי הם מחוברים דרך אשת הסלולר ומתנים אחרים יכולים
להיות מחוברים או קווי אבל בדרך כלל זה דרך אשת הסלולר מעט מאוד מחוברים בוואי-פיי
כי זה פחות אמין אבל כעיקרון המתנים יודעים לעבוד על IP בראש אתה עובד על IP,
(29:43):
על פורטוקול IP אז אתה יכול לעבוד או דרך
הסלולר או דרך קווי או דרך וואי-פיי כל האמצעים אפשריים זה תלוי יותר במקום שבו
אתה מותקן אם אתה מותקן בחנייה ואין לך קשר לסלולר אז אתה חייב להתחבר בחוץ לסלולר
ובתוך החניון להתחבר או קווי או עם ראוטרים מקומיים אחרים אה...
(30:06):
מה אני סתם חושב על זה עכשיו בקשר לחוסן אנרגטי של עוד שנייה איראן מפציצים את המתקנה חשמל ואין חשמל,
אז כאילו מה הכי נכון לעשות אם אתה עכשיו בא ומתקין לעצמך מתען בחניה אבל זה לא השיחה הזאת.
קודם כל צריך לזכור שהפרוטוקולים מאפשרים למשל עבודה באופליין,
(30:29):
אם מדברים על האופליין של תקשורת אז יש שמות לבנות ושחורות ואז יש הגדרות למטה
שאתה יכול לאפשר לו לעבוד עם כל כרטיס,
זאת אומרת עם הלקוחות או רשימת הלקוחות הספציפית גם באופליין זה לא יש חסינות מסוימת
(30:50):
לכל המערכ הזה של הטעינה וואלה גם יש מאוד עבודה דרך אגב סביב נושא הטעינה
זה ודאי, זה אתגר ענקי אני משאר, אם יש לך כל כך הרבה מתנים,
כולם מחוברים בסלולרי, הכל יושב בענן, ורק מלא פרצות קטנות שקורות לכל מיני האקרים להיכנס בהם לא?
(31:14):
אז יש כאלה שמנסים להיכנס, יש כל מיני דברים, אבל כל נושא הסיקוטי כמו שהוא פועל
בכל הרשתות, פועל גם בנושא של רשתות טינה.
כן, לגמרי.
והאמת שנגענו בזה קצת אבל אם נמסגר את זה מה אתה חושב שהגורמים המרכזיים שטבעמו
להצלחה דווקא שלכם אני גם יודע ואני מכיר הרבה חברות אחרות שמתפקדות בנושאים האלה והן לא הצליחו כמוכם,
(31:42):
וגם אני משאר שהיה עוד עשרות אם לא יותר חברות בעולם מה אתה משאר שהגורמים להצלחה
שלכם היו בתור יזם שמאזין לזה עכשיו? מה הוא יכול לקחת?
היו כמה דברים, אחד זה הטיימינג, התחלנו מוקדם. התחלנו מוקדם, התחלנו בזמן.
הרבה מהפתרונות שהיו בשוק בזמנו היו של יוצרניות חומרה או מתנים שגם נתנו פתרונות
(32:06):
תוכנה וזה לא עבד, זה לא אותו DNA.
אז אנחנו הקפדנו ברמת האסטרטגיה לפעול ולתת פתרונות תוכנה והתעקשנו על זה.
זאת אומרת הרבה מהחברות התחילו לתת שירותים כספקיות שירות, אבל אז הם מתחרו עם
הלקוחות הפוטנציאליים שלהם, אנחנו הקפדנו להיות כאלה שמסתכלים תוכנה ולא מתחרים עם הלקוחות שלנו.
(32:31):
אז הנושא הזה שהיינו כל כך אפילו בצורה פאנטית הסתכנו על הדברים שאנחנו מסתכלים
את התוכנה ולא החומרה והרבה פעמים זה נורא מפתח,
אתה אומר רגע אני יכול גם וגם וגם, אנחנו החלטנו שאנחנו עובדים אסטרטגיה מסוימה
צביב הדברים האלה, החלטנו גם אסטרטגית שאנחנו רוצים לעבוד ולבנות את המוצר לחברות הגדולות למה?
(32:54):
כי האמנו שהחברות הגדולות יבלעו את החברות הקטנות אתה מדברים חברות גדולות של מכוניות,
של מתנים, של מה? טסלות או?
לא ספקיות תאינה, הלקוחות של דרייב זה ספקיות תאינה מעולם התאינה,
זה יהיה קודם חברות חשמל כמו ESB באירלנד זה יכול להיות חברות גז אין אויל, כמו של.
(33:18):
זה יכול להיות סיסטורס, כמו סירקל קיי.
זה יכול להיות צייר רכבים גדולים, זה יכול להיות יצרניות מכוניות, כמו וולווגור.
אז זה ספקיות קימה גדולות, והרבה פעמים זה ברמת המדינה. נבנתי.
אז ברגע שאתה עובד עם לקופות גדולים, אני אתן לך דוגמה נוספת. יש חברה בשם סטאטקראפט.
(33:41):
סטאטקראפט זה יצרן הרניברס, האנרגיה הירועה הכי גדול באירופה.
הם החליטו להיכנס אל העולם הטעינה על ידי רכישה של חברות.
אז הם רכשו שתי חברות טעינה באנגליה, שתיים בגרמניה, את השנייה בגודלה בנורבגיה, השנייה בגודלה בשוודיה,
ומה שקרה זה שברגע שהם בחרו בדרייבס כפתרון,
(34:04):
כל חברה שהן רוכשים הם אמירים אותנו להשיג מייגריישן לתוך דרייבס ואת מה שקורה
האלה זה שדרייבס זוכחה בהגדלה מאוד משמעותית של כמות המנטנים כל פעם שהם עושים
רכישה אבל אתה עובד עם אותו לקוח.
זו הייתה האסטרטגיה בראש כי הבינו שנגיע למצב שהחברות הגדולות בולאות את הקטנות וזה אכן,
(34:29):
מה שקרה זה שוק אכן פעל בצורה הזאת אז אתה אומר אחד מהגורמים שתרמו להצלחה של החברה
זה בעצם אסטרטגיה חזקה ושאמרת שאתה עקבי ב-from day one שזה דווקא די נדיר כי אני
יודע שבאמת הרבה הרבה סטארט-אפים עושים פיווטים כאלה ואחרים.
ואגב אם יש לך צוות חזק שיכול לשאת את זה או להישאר באותה אסטרטגיה זה ייתן לך
(34:52):
את אותה תוצאה שהיא הצלחה אבל אתה אומר אסטרטגיה צוות חזק, מה עוד גורמים להצלחה?
דבר נוסף, אנחנו החלטנו שאנחנו מומחים בשוק בכלל כמומחים.
אתה לא בא למכור כאיש מחירות, אתה בא למכור כממחה. אתה לומד את השוק ורצינו לא
לעשות רק את התפעול השוטף אלא תמיד להוסיף עוד רובט של חדשנות.
(35:15):
אז היה תפעול וחדשנות ואז מה שקרה הסקיילביליטי הפך להיות גם חלק מהחדשנות.
כי אם אנחנו מסתכלים על כמות הטרנסקציות או האיבנס שהיום החברה מנהלת,
מדובר על מאות מיליוני איבנטים בשנה, הם תוך שנתיים צריכים לתנוח בעשרו טרה איבנטים.
(35:35):
זה המון, זה מאוד מאתגר טכנולוגית. אז לדעת לבנות האכיטקטורה שתתאים לאסטרטגיה העסקית, זה מאוד חשוב.
דבר נוסף זה אסטרטגית השקעה.
ב-2018... עוד לא דיברנו על המימון בעצם. הופ, זה הזמן.
אז ב-2018 החלטתי להכניס עוד גופי אשקאפ,
(35:59):
גם אז חשבתי על מה האסטרטגיה הנכונה, ללכת על VC's, corporate VC's,
אם לא מכירים corporate VC's זה VC's של הקורפואט,
שהמטרה שלהם היא הסתכלות אסטרטגית ולימוד התחום שבו הם מתעסיקים,
או לימוד החברות והרחבת הידע של אותו קורפואט על התחום שבו הם משקיעים.
(36:20):
האם זה קורפוייט VC, אבל החשש עם קורפוייט VC היה שהם יגרמו לחברה לנוע בכיוונים
שלהם אז איך אתה בונה איזון?
אז המטרה הייתה לקחת כמה קורפוייט VC שהם כאלה שלא משנים את אסטרטגיה של החברה
אלא רוצים לעזור לחברה ועוד VC אחד שהוא פננצ'ל VC.
(36:42):
והדבר הזה אפשר לנו לאזן את הבורד בצורה שתכוון את הדברים להצלחה של החברה,
ביצענו ניקוי מאוד גדול של כל ההיסטוריה של החוזים, צורת הפעילות ושדרגנו את החברה
הקדימה, הכנסנו לא מעט כסף לחברה ואז אי אפשר לעשות רמפה.
אז פתאום המחירות יכלתי לקים צוות מחירות ולא שכבר אני עושה את המחירות אלא כבר יש לנו יותר אנשים,
(37:06):
הכנו להרחיב את צוות המוצר הכנו להרחיב את הצוות התפעולי,
את כל הניהול של הענן הכנו להרחיב את צוות האיסום מישהו עושה את האימפלמנטציה איסון
בשטח של התוכנה אצל הלקוחות זה אפשר להגדיל את כל החברה,
להרחיב את הצוות לבנות צוות ניהול יותר חזק כן, רציתי לשם משהו כן,
(37:27):
איך קוראים אתה יכול לשתף בחברות שהשקיעו ובביסי בפיננסיון ביסי כן,
אז הכנסנו כן בטח, זה פאבליק זה
פורסם, יצאו פיארים על הדברים הכנסנו ככה את סנטריקה שזה ה-CVC של בריטיש גז.
(37:47):
הכנסנו את אין ון החבר'ה הנפלאים מפרג שזה ה-CVC של חברת החשמל של צ'אז,
חברת החשמל המקומית חברת החשמל בצ'ק ריפובליק לומבו שזה פרנצי ביסי מאנגליה וזה נכנסו משקיעים נוספים,
(38:10):
למשל הכנסנו...
לא היו ישראלים שם?
לא, כי שוק עוד לא היה בשל הישראלים. איבי לא תפס בישראל. זה היה מידע.
היה פה better place וזה היה כישלון וכולם בטח פחדו מזה. בדיוק.
אז כבר ידעתי מראש שזה פחות מעניין ומעבר לזה אני רציתי את הקורפוארט VC זה העולמיים.
(38:35):
רציתי את הכניסה והאחבה העולמית כי בזמנו בישראל לא הייתה הרבה פעילות.
היום כבר אנחנו נמצאים עוד רייבס נמצאת במרבית הספקים, ספקי השירות בישראל, אבל בזמנו עוד לא היה שוק.
אנחנו התחלנו את השוק בחול, ודבר נוסף מעניין אם מסתכלים על המשקיעים,
(38:55):
אנחנו הוספנו, עשינו סיבוב השקעה של וולו גרופ ושל וונטיר, אלה שהרכשו אותנו בסופו של דבר.
במשהו, זה היה שבוע לפני הקוביד.
שבוע לפני הקוביד, סגרנו סיבוב השקעה.
זה sense of urgency לכל היזמים, הוא מאוד מאוד חשוב, לא שידענו מה קורה אבל ההרגשה
(39:15):
שחייבים חייבים נסגור זה היה מאוד חשוב.
שבוע אחרי כבר הייתי בחדר ככה נאול ומנסה לחשוב מה לעשות,
ואגב, אחרי כמה שוברות של חשיבה ודיונים ושיחות עם עוד מנכלים בעולם החלטתי פול
ספיד האד והמון תמך ואפשר לעשות את זה ומה שקרה זה שאחרי,
(39:40):
הסגר השני של הקורונה, היינו כבר עם פי חמש יותר לקוחות.
מה שהיינו לפני. שזה היה באמת וואו. ודבר נוסף אולי קצת עם הדברים האלה,
מחרנו את החברה חודש לפני הכניסה של רוסיה לאוקראינה.
אז כן היה מינוזל. קיים מנזלים של זמן. כן.
(40:02):
תקשיב, בוא נסיים על דרייף קצת כי אני רוצה להוציא ממך עוד כמה פנינות בעלות ערך
למאזינות ולמאזינים ואנחנו כבר די בזמון של הפודקאסט,
אז אני רוצה לדעת איפה ההזדמנויות שיש עכשיו בתחום הרכבים החשמליים לפי דעתך,
בתור יזם וגם עכשיו אתה עושה עוד דברים,
(40:24):
אז איפה אתה רואה עכשיו יושבים יזמים ויזמות והם אומרים דורון אמר לנו שכדאי להיכנס
לפני, אז בוא תגיד להם מה זה הלפני הזה?
איזה תחומים עכשיו דורשים את היזמים שיקנצו אליהם ויעשו אימפקט?
אז יש פה כמה דברים בעולם התאינה אחד,
הדבר הראשון זה נראה לאנרגיה דיברנו על ה-V2G וה-AI שצריך מסביב לזה אבל הדבר הראשון זה אמינות התאינה,
(40:50):
אמינות תאינה לא מספיק טובה צריך לשפר אותה וגם באמצעים טכנולוגיים לגורם לזה שהנהגים
טוענים בפעם הראשונה שהם מתחברים זה לא כל כך מה קורה עכשיו?
אין לי רכב חשמלי אז אני אולי לא מודע למה שקורה תסביר לי מה לא אמין ברגע במה
שקורה מה שקורה זה שהרבה פעמים אתה בא לטעון,
(41:11):
אתה מנסה לטעון מתחיל עם הטעינה הציבורית אתה מכניס את השק הפנימה ומהרבה מאוד
סיבות זה לא טוען או שאתה צריך להוציא או שהם צריכים חיוב לא נכונים או שיש תקלות
בין המטען ובין הרכב יש המון המון בעיות.
שהפתרון להם זה מערכות של self-healing ופתרון אוטומטי
(41:31):
של הבעיות וזיהוי תוך כדי תנועה בריאלטיים
של הבעיות והפתרונות האלה חלק מהבעיות לא ניתנות לפתרון מרחוק אלא זה בעיות חומרה
שצריך לפתור אבל ברוב המקרים ניתן לפתור את הדברים מרחוק עושים פעולה מאוד רצינית
סביב זה היום בארצות הברית אז זה שיפור הטעינה כי אתה לא יכול להיכנס לנו אל אנרגיה
אם הטעינה לא אמינה מספיק אז זה דבר אחד,
(41:54):
השני זה כל הנושא של נוחות הטעינה ובניית אקו-סיסטם שלם, חיבור של עולם הטעינה
לאקו-סיסטם שמסביב. למה? כי אתה צריך להתעון בכל מקום שאתה נמצא אתה נמצא בבית
מלון, אתה רוצה להתעון האם המפתחות של החדר במלון יפתחו את הטעינה?
איך אתה משריין את הדברים מראש? כל הנוחות טעינה מסביב וראים שאתה בתנועה עדיין לא לגמרי פתור.
(42:17):
הנושאים של רומינג ושיתוף הולכים ונפטרים אבל עדיין לא הכל שיתוף של מה?
שיתוף של רשתונות, אם אתה נמצא עכשיו ברומינג זה אומר שאם אתה נהג שטוען ברשת מסוימת,
האם תוכל לטעון גם ברשת מינה שאתה לא מנוי בה.
אז כל הנושא, כיוון הזה יש פרוטוקולים כמו
(42:38):
פרוטוקול OCPI שמאפשר את זה במקומות שונים בעולם בארץ זה עדיין לא עובד טוב ויש
מקומות שזה פועל יותר טוב בעולם וכל החיבור של הדברים האלה לעולם האנרגיה כי אם
אתה נמצא כרגע ובשכונה אתה צורך יותר ממה שהשניים מסוגלים לספק לך,
או חירובת חשמל יכולה לספק לך,
אז צריך למצוא את הדרך לאזן את כל התורים.
(43:00):
אז כל נסוש של ניהול האנרגיה והחיבור של האקו-סיסטם, בצורה שזה יעבוד יותר חלק עבור הנהגים,
יש פה עוד הרבה מאוד נושאים לא פתורים, זה דורש עבודה של יותר אלגוריתמים,
יותר AI, יותר prediction,
כל החיבור של הרחבים החשמליים לעולם ה-demand response, כל הנושא של ההחלטות מתי
(43:21):
טוענים לפין אירועים כספיים או אירועים אחרים זה עדיין דברים שנמצאים.
אתה חושב שעבר זה עדיין מוקדם להיכנס לזה זה לא כבר מאוחר להיכנס למה שחושב על זה?
זה כבר במצב שיש לא מעט חברות שעובדות על הנושאים האלה, אנחנו בעולם של הרכבים
החשמליים כבר לא נמצאים לפני העקומה, אנחנו כבר בישורת.
(43:42):
אז אם מסתכלים על המתיד יש עוד הרבה דברים אחרים שהעולם נכנס אליהם,
שעליהם צריך להסתכל. אתה רוצה לספר לי עליהם?
אני עובד בזה עכשיו, אז עדיין לא.
אבל אם מסתכלים על עולם הרכבים החשמליים עצמן,
אז בעולמות האלה יש עוד המון מקום לפיתוחים אנחנו מצד אחד נמצאים שם במצב של אני
(44:08):
כבר יותר מ-10 שנים אבל העולם רק מתחיל להיכנס לשם בצורה עוצמתית,
אז יש שם הרבה מאוד...
מה אתה חושב שבעצם העתיד של כמה נתח שוק זה יתפוס על רכב החשמלי מסך כל הרכבים?
אתה מאופטימי שאומרים 100% עד 50 או 20-30 איפה אתה עומד?
(44:31):
אני לא חושב שזה 100% אבל אני חושב שזה הרבה, כנועד אם מסתכלים היום.
בנורדיקס למשל בנורדווגיה בתור דוגמה משהו כמו קרוב ל-100% מהמחירות של רכבים חדשים
הם חשמליים אז אין פה חזרה אחורה זה עניין של זמן ולדעתי אנחנו בעוד לא הרבה מאוד
(44:52):
שנים אנחנו נקרא לרכב חשמלי רכב,
אז כן יהיו עוד טכנולוגיות למשל למה
אם מטוסים סליחה תסיים תסיים ואז
אני מסעיות לונג הול למשל כן
יעבדו עם דברים כמו היידרוג'ן או יהיו עוד פתרונות זה לא יהיה פתרון היחיד אבל
בעשור הקרוב חד משמעית האיבי יתפוס את מירב המחירות של רכבים בעיני שאלת לגבי מטוסים
(45:19):
מטוסים ושייט שייט זה בעייתי מאוד.
בשני המקרים, אנחנו רואים פעילות ענפה. אז אנחנו רואים, יש לי חברים שיש להם חברות
של מטוסים חשמליים, שפועלים ועושים עבודה כזה מפייה ומתקדמים מאוד.
לא צריך להתרחק יותר מדי, דרונים הם רכב חשמלי נכון? צריך לטעון אותם.
(45:40):
אז אם אתה מסתכל על דרונים ודרונים מאוישים ומטוסים ואוניות, אנחנו רואים התקדמות
משמעותית בכל התחומים האלה.
מדהים, אז שם אולי יש יותר מקום לחדשנות כלי הזמים כי לצורך העניין עדיין אין כלי
שייט לגמרי חשמליים בטח שאין בארץ,
בארץ האמת שחיפשתי לא מזמן אולי אם
(46:03):
יש מישהו מכיר איזה שהוא כלי שייט שהוא נטען וזה אין אז יש כל מיני דברות שנמצאות
בתחום השייט ובונים את כל התשתית כמו וולו גרופ שבונים תשתיות גם של רכבים כבדים חשמליים,
רכבים כבדים זה הרכבים שנמצאים במחרות וכאלה וגם נושא של עוניות,
(46:26):
אז אנחנו רואים שזה בהחלט מתפתח,
אנחנו רואים שהסוללות מתקדמות, רואים פה הרבה מאוד דברים שקורים בעולמות האלה,
שהם מובילים לקראת זה, ושהחשמו לקרה בה עוד הרבה תחומים, ולא רק בתחום הרכב עצמו.
הרחתי פה את טרולד וינר, הוא משקיע מטרה ונצ'ארס, הוא אמר, אלקטריפי כל מה ומספיק.
(46:52):
אני חושב שהדברים האלה נקראו, אני חושב שגם צריך להסתכל טיפה על החזון,
כי דיברנו על זה ונהגענו בזה קודם,
אם נתייחס למהפכה של הרחבים החשמליים נכון, נוכל לאזן את רשת החשמל,
ולהוריד את זיהום האוויר, בצורה מאוד מאוד מאוד משמעותית.
זה מישן מאוד גדול, תסביר את ההיגיון למי שחושב שזה דווקא מזהה ושאולי הסוללות
(47:16):
הטכנולוגיות של הסוללות הם מאוד לא שם והן מאוד מזעמות,
העבדות של ילדים בקונגו כדי להשיג ליטיום וקובלט וכל מיני כאלה.
למה זה יכול לעזן ולמה זה יכול בעצם להשפיע לטובה על זיהום האוויר מלבד לזה שזה בסדר כן,
אנחנו מבינים שאם רכב נוסע לחשמל אז הוא לא פולט מהאקזוז הדלק אבל הוא כן מתאים
(47:41):
את עצמו לפחות בישראל ברובו על הרובה גדולה שעובדת ברידינג או בחדריה או איפשהו
ושורפת גז טבעי בשביל החשמל.
אז בוא ניגע בזה ככה, קודם כל אם אנחנו
מסתכלים על זיהום האריר בכלל עד 40%
ממנו מגיע מהזיהום סביב ייצור
האנרגיה ועד 40% ממנו מגיע מזיהום של
(48:04):
תחבורה אם אנחנו נהפוך את הרחבים החשמליים לחשמלים אבל נשתמש בחשמל מזוהם אז אנחנו
נגדיל את כמות הזיהום אבל מכיוון אחר כלומר אנחנו צריכים לשאוק לאנרגיה ירוקה ושימוש
שלה ברחבים החשמליים וזה קורה בכל העולם.
אם אני מסתכל היום על הסטטיסטיקות של, למשל תיקח את רשת איביגו שרשת הטעינה המהירה
(48:29):
הגדולה ביותר בארצות הברית, כולה מאנרגיה ירוקה.
כל החשמל שלהם מגיע מאנרגיה ירוקה. וואו. מה זה?
הם בעצם חושבים מספק...
הם גם יכולים לעשות את זה בניגוד לישראל, שעכשיו זה רק מתחיל לספקי האנרגיה הווירטואליים.
זה הנושא הזה, נכון? קודם כל, אני יכול להתבוץ מזה, ברגע שרוב התהינה היא בבית
(48:52):
או בעבודה, זה מאוד תלוי באיך אתה מייצר את החשמל בבית ובעבודה.
קמפוסים ובתים ייצרו יותר ויותר חשמל מ-renewables.
ותקף ניגע בבעיה שסביב הדברים האלה. אנחנו רואים יותר ויותר ייצור חשמל ירוק,
ויש חברות שעוסקות בקרדיטים, זאת אומרת כמה חשמל ירוק אתה עושה מול חשמל אחר וקרדיטים
(49:13):
סביב הדברים האלה, זה אולי מתמתאים לפודקאסט אחר כי זה מאוד רחב.
ואם נחזור אבל לניהול האנרגיה, יש היום בצריכת האנרגיה היא בשני פיקים ביום,
פיק קטן בבוקר ופיק גדול בערב.
מייצרים את החשמל הפיק הגבוה, למה? כי אפשר לעצור את הטורב�ינות או לחילופין הסולר PVs,
(49:35):
הייצור חשמל הסולארי הוא בבוקר ולא בערב אז מה קורה חצי מהחשמל הולך כבזבוז שריפת
כסף וזו יצירה זיהום אוויר מה היינו רוצים לעשות?
היינו רוצים לייצר חצי מכמות החשמל להגור באוף פיק להשתמש בפיק ואז פתאום חסכנו
חצי מן הזיהום נכון איפה הבעיה?
(49:57):
יש לנו בעיה להגור למה? כי אין סוללות גדולות אתה יכול לעלות מים למעלה ולמטה אבל
אין סוללות גדולות אלה אם כן תסתכלו על הרכבים החשמליים כאמצעי הגירה ואז האמצעי
הזה יכול לאזן ברגע שאתה נמצא למקום שיש בו מספיק רכבים חשמליים.
אז אם אנחנו מאמינים שהרכבים חשמליים יתפסו את רוב תעשיית הרכב בשלב מסוים,
(50:21):
זאת אומרת שאם לנו הרבה מאוד סוללות על גלגלים שאפשר להחליט מתי טוענים ומתי פורקים אותם.
אם מסתכלים על הסטטיסטיקה הטעינה בכלל, הרכב מחובר רוב הזמן, הוא הרכב עומד ברוב
הזמן, כלומר הוא יכול להיות מחובר רוב הזמן.
ולכן כל איזון האנרגיה ושימוש באנרגיה ירוקה יכול לבוא לידי ביטוי בצורה מאוד טובה
(50:44):
אם מתאחשים לרכבים בתור סוליות גלגלים.
זה יכול לעבוד שינוי מאוד מהותי בכל עולם האנרגיה.
וברגע שננצל את זה בצורה נכונה אנחנו מצרים עולם יותר טוב לדורות הבאים.
לגמרי, מאוד מסכים בנושא הזה גם הרחתי בכנס אלת אלות פאנל בדיוק בנושא הזה של איך לדאוג לסחנות שניים.
(51:09):
נו, נעלמה לי המילה, תחנות טעינה
לרכבים חשמליים ולהשאיר את הגריד שלו יקרוס כתוצאה מצליחת אנרגיה מוגברת.
ואחד מהפתרונות שהבאנו זה באמת שימוש ברכבים חשמליים בתוך סוללה וזה באמת, לדעתי זה באמת העתיד.
זה פשוט יהיה משאב שאם לא ישתמשו בו זה יהיה נורא מטופש.
(51:31):
קשה לי להאמין שהשוק הפרטי לא ישתמש בכזה משאב עצום, מיליוני מכוניות.
אבל בשביל זה צריך טכנולוגיה שתאפשר שהדבר הזה גם יעבוד עסקית ויקט דאי לכל מי
שנמצא ב-Value Chain, גם לנהגים, גם לחברת החשמל, גם לבעלי הנכסים.
אז יש שם העבודה נוספת. לגבי הסואלות שנגעת, אז זה נכון שהן מזהמות,
(51:54):
אני חושב שהשאלה היא איך משתמשים בסואלות יד שנייה ומרחיבים את השימוש בסואלות לתקופות נוספות.
ואז יש חברות כמו ספרקיון בארץ שיודעת להשתמש ולעשות את הפעולות הנכונות על הסוללות,
למקסם את השימוש בסוללות, על מנת לגרום לזה שהסוללה תשמש אותנו הרבה יותר זמן.
(52:17):
למה? להגירה ברמת המשרד, הבית, לשימושים נוספים.
כי למשל אחד הדברים שהיו לנו בחברה בדרייב זה שלא היה מספיק חשמל בחניון במשך תקופה ארוכה.
ואז מה אתה עושה אז השתמשנו באותה מערכת על מנת להגור בלילה ולהשתמש בה ביום אתה
יכול להטעין חזרה בטריות,
(52:38):
לא רק להכניס להטעין חזרה את הרשת ולמצוא אותה רכבים
ולהזן את כל הרשת המקומית כי האחות CNI Commercial Industrial Buildings או Workspaces
עדיין לא מוכנים לרכבים חשמליים רק החדשים הם מוכנים אז איך אתה מאזן את זה הסיולות
היד שנייה יכולות לעבוד פתרון מאוד מאוד טוב בכלל איזור משתחשמן.
(53:01):
לגמרי, we're all for כלכלה מעגלית ושל שימוש חוזר בהכל ובמיוחד בסוללות שזה כזה,
הם כל כך קשה מתאמצים בשביל להרכיב אחת כזאת יש עוד כל מיני סטארט-אפים לדעתי משתמשים
במחזור השני של ההכנאה סוללה לשימושים אחרים,
זה באמת פתרון יפה תגיד, התחלת לדבר על זה קצת ואנחנו צריכים סיים אז אני רוצה
(53:22):
שתיתן לנו כמה משפטים על התוכניות שלך לעתיד הקרוב ואם אתה מזמין אין פה מאזינות
או מאזינים לדבר איתך בנושאים מסוימים כאלה או אחרים, זה הזמן.
אז קודם כל בהחלט אפשר ליצור קשר ואני אשמח לעזור לאזמים פה,
אני חושב שאנחנו בסקופה מאוד מאתגרת, אז על אחד כמה בכמה אני אשמח לעזור,
(53:42):
רוב השנים האחרונות ראשי היה בחול ופחות בארץ, אז היא הזדמנות לעזור.
הכיוון שלי זה להסתכל על העולמות האלה, כמו שראית אנחנו נענים הרבה פאשיינים לכל
הסביבה של עולם האנרגיה והמוביליטי.
ומה שאני רוצה לעשות זה אחד להמשיך להגשים את החלום הזה באמצעות זה,
(54:04):
שאני אשתמש בכלים שאספתי, שזה אומר גם הקשרים, גם הידע, גם ההבנות,
ובעצם ליצור זירה של פתרונות לעולמות האלה של המוביליטי והאנרגיה.
אז כרגע אני בבנייה של הפעילות הזאת עם הרבה מאוד אנרגיה לקראת בניית עולם האנרגיה
החדש יס, הוא בהחלט חדש והוא מהפכני ביותר כל מה שקורה,
(54:29):
תגיד, זה ממש השאלות של הסוף לספר מה אתה הכי אוהב לספר על עצמך מה אתה הכי אוהב
לומר על עצמך קנת אמרתי שאני צריך לספר על עצמי אבל אני חושב שאיר נחמש.
להגיד תמיד יש לי מה להגיד אז אני אגיד לכם מה, אם אני מסתכל על הדברים, אני פעם פחדתי לחלום.
(54:51):
הגעתי ממקום של שכונה מעט גרת בתל אביב, בלי אמצעים, בלי קשרים,
ובניתי את עצמי סטפויסטר.
בחלקים מריחבים של הקריירה שלי פשוט פחדתי לחלום.
וכשזה עבר ולימדתי את עצמי לחלום, למדתי שאפשר להגשים חלומות בענק.
(55:11):
ואני מאוד גאה לדבר הזה והתהליכים האלה של להאמין בעצמי אז תאמינו בעצמכם כל היזמים ששומעים,
ותחלמו תחלמו הכי בגדול שאפשר כי אפשר להגשים אדיר תגיד איזה שכונה אני גם מתל
אביב יג אל יג או גם אני גדלתי שם עד כית הג'
(55:34):
ראינו שכנים אולי אני בלגרדיה גם אני בנאגרדיה,
יפה עכשיו עושים שם פינוי בינוי זה אני לא יודע אני צריך לסועל ורודוק הרבה זמן להעיד,
יפה, זה אחלה מחנה משותף רוצה לתת המלצה המלצה למאזינות מאזינים,
(56:01):
משהו שנהנת לפגוש לאפרונה.
ההמלצה שלי לכולם זה בעולם הזה שאנחנו נמצאים בו היום, קצת לאסוף אופטימיות,
לחלום גם על עולם יותר טוב.
וזה קשה, אני יודע שזה קשה, אבל כשחולמים מגשימים וצריך לחלום על עולם יותר טוב,
(56:24):
ולייצור עולם יותר טוב, אז אולי להסתכל בצורה יותר נעיבית על ג'ון לנונד באמאג'ן,
לעומת שירים אחרים שאני אוהב, ולהקות אחריות שאני אוהב, ולהיות קצת יותר אופטימיים ונאיבים.
זהו באתי לשאול אותך, כן סליחה לצעיר.
בעיקר להאמין שאפשר ליצור עולם יותר טוב, כי אנחנו נמצאים בתוך עולם שנראה מאוד שחור,
(56:50):
עולם של הסושל מידיה, שהוא טכנולוגיה שאולי אנחנו כולנו יצרנו אנשי ההיי-טק,
אבל היא פוגעת בנו בצורה מאוד חדה, וצריך למצוא את הפתרונות,
להבין איך לומדים מה זה פייק ניוז ולא
פייק ניוז ואיך לומדים לאחד את הכוחות ולאחד
את העם הזה ואת העולם הזה כשהיום יש
(57:10):
כוחות שמנסים לשנשע אותנו אחד בשני
וליצור פה ולבנות פה משהו אחר
שמתגבר על התקלות האלה של עולם הסושיאל
מידיה שפוגיע בנו כל כך אני לא יודע אם זה הסושיאל
מידיה או אם הוא לא משתף משהו פשוט במשהו
קצת אפל בנפש האדם והוא עושה
לה כזה מולטופליי כזה אני חושב שהוא
(57:32):
משמש גופים אפלים אינטרסנטיים להשתמש
בדברים האלה ולגרום למקומות האפלים האלה
לצאת החוצה בצורה שאנחנו לא תמיד הראים
לה ואין לנו את הכלים עדיין להבין ולהתמודד איתם וזה לגמרי נושא לפרק אחר ונושא
ענק אבל מעניין כי הוא גם קשור לקיימות ולהקלים כי גם בסוישיאל מידיה יש שתכרות אין סוף על.
(58:01):
אפילו על ברמטה אם יש התחממות גלובלית או לא זה מגיע עד לשם או עם כדור הארץ הגולבי,
בדיוק וגם כאלה אתה מתפלא כמה אנשים,
מאמינים בדברים האלה באמת זה מקניף אבל זה קורה טוב אנחנו מסיימים פה עם השיר האהוב
עליך לדעתי נוטטו אותו עם אג'ן אבל אם לא זה הזמן נזמזם אותו החוצה.
(58:26):
כן תודה רבה תודה שהירחת אותי אז תודה,
זה היה באמת לקחתי הרבה מהפרק הזה
לקחתי הרבה על האסטרטגיה על העניין
של הטיימינג שטיימינג זה עניין של זמן ואם
משלבים ביחד פזמון נכון עם אסטרטגיה
נכונה באמת שאפשר להגשים חלומות וזה חלק
(58:48):
מהדברים שאמר כך מהשיחה הזאת תודה רבה בהחלט נעורר השראה ונקווה שנתראה באחד האירועים
הקרובים בכיף ונהיה במצב שאכן נשחררו את החטופים ונהיה בעולם יותר טוב פה כי מגיע
לנו עולם יותר טוב מגיע לגמרי.
Music.
Popular Podcasts
Dateline NBC
Current and classic episodes, featuring compelling true-crime mysteries, powerful documentaries and in-depth investigations. Follow now to get the latest episodes of Dateline NBC completely free, or subscribe to Dateline Premium for ad-free listening and exclusive bonus content: DatelinePremium.com
Stuff You Should Know
If you've ever wanted to know about champagne, satanism, the Stonewall Uprising, chaos theory, LSD, El Nino, true crime and Rosa Parks, then look no further. Josh and Chuck have you covered.
Intentionally Disturbing
Join me on this podcast as I navigate the murky waters of human behavior, current events, and personal anecdotes through in-depth interviews with incredible people—all served with a generous helping of sarcasm and satire. After years as a forensic and clinical psychologist, I offer a unique interview style and a low tolerance for bullshit, quickly steering conversations toward depth and darkness. I honor the seriousness while also appreciating wit. I’m your guide through the twisted labyrinth of the human psyche, armed with dark humor and biting wit.