June 5, 2024 • 39 mins
בפרק אירחתי את לימור נקר וינסנט, סמנכ"לית בקרן בירד אנרגיה בישראל.
לימור שיתפה אותנו בסיפור שלה, מימי הצעקות בבורסה לניירות ערך ועד לתפקיד הנוכחי בקרן בירד. דיברנו על מטרות הקרן, ההשקעות המוצלחות שלה בתחום האנרגיה, ואיך היא עוזרת לחברות ישראליות לפרוץ לשוק האמריקאי.
בנוסף, לימור נתנה טיפים חשובים כיצד לפנות לחברות אמריקאיות ואיך להכיר את השוק האמריקאי. כל מי שחושב להיכנס לשוק האמריקאי, זה הפרק שלכם ללמוד ולהבין כיצד ניתן להתקדם בעזרת קרן BIRD.
Limor Nakar-Vincent, Deputy Executive Director
of Business Development & BIRD Energy
BIRD Foundation Limorn@birdf.com
https://www.birdf.com/bird_programs/energy/
אלטרנטיבה לינקים:
פייסבוק - https://www.facebook.com/UptoUs.TLV
לקבוצה - https://www.facebook.com/groups/522418525225810
אינסטוש - https://www.instagram.com/uptous.tlv/
אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv
Mark as Played
Transcript
Episode Transcript
Available transcripts are automatically generated. Complete accuracy is not guaranteed.
(00:00):
שלום אלטרנטיבות ואלטרנטיבים, welcome. הפרק הזה יירחתי את לימור נכר ווינסנד שהיא
סמנכלית בברד אנרגיה בישראל.
ברד פונדיישן מי שלא מכיר תעזינו לפרק הזה. בפרק דיברנו קצת על לימור מאיפה היא
הגיעה מה היא עשתה רק על ברד,
ברד פונדיישן וברד אנרגיה וסיפורי הצלחה של השקעות של ברד אנרגיה עם חברות ישראליות
(00:22):
ולאן זה הוביל זה ממש מעניין.
בהמשך נגענו באיך להכיר חברות
אמריקאיות בכלל איך לפנות אליהם איך נכון לפנות אליהם
מתי לא לפנות אליהם ונתנו כל מיני המלצות איך לעשות את זה כל מי שחושב להיכנס לשוק
האמריקאי זה הפרק שלכם להזין ללמוד ולהבין איך ניתן להתקדם לשם בעזרת ברט פונדיישן
(00:43):
שזה פשוט כלי מצוין שיש לישראל בשיתוף פעולה עם ארצות הברית אז יאללה בואו נתחיל.
Music.
(01:17):
שלום אלטרנטיביות ואלטרנטיבים, חזרנו אחרי פרגה של חודש,
אני הייתי בפורטוגל ובספרד ועכשיו חזרתי לישראל ואני שמח מאוד להארח את לימור נקר
וינסנט מבירד פאונדיישן,
בירד אנרגי יותר נכון ולימור, אני ממש שמח לארח אותך, מה נשמע?
(01:39):
איזה כיף להיות פה דנייל ואיזה כיף לראות אותך, לפחות בפודקאטס ולדבר.
כן, הכרנו לאורך השנים שלנו באנרגיה.
אני זוכר האירוע הראשון שהזמנתי אותך היה משקיעים ומשקיעות מדברים.
זה היה כזה פעם ראשונה רצינו להביא את המשקיעים כדי שהיזמים יוכלו לשמוע מהם,
מה הם מחפשים, עצות וכזה, וזה הפעם הראשונה שנתקלתי בך, היה מעולה,
(02:03):
עשינו את זה אז בפרל כהן. זוכרת האירוע הזה?
נכון, חילד דרכיך בתחום האנרגיה. כן, כן, כן, זה היה לשנה כמה שנים.
מה נשמע, הצגתי אותך טוב או פספסתי משהו?
לא בסדר גמור אז אני לימור אני סמנכלית בקרן
ברד ואני גם אחראית התוכנית של ברד אנרגיה
ואני מאוד שמחה לדבר איתך
(02:24):
כי אף המאמת לא יצאנו לעשות שיחה כזאת חופשית תמיד
היינו מאוד עמוקנים יש לנו מטרות מאוד ספציפיות פאנלים מאוד ספציפיים שאנחנו צריכים
להתמקד בהם אז עכשיו זו יותר שיחה כזה יותר חופשית שאני מקווה שנוכל ללמוד אחד
מהשני כן ובעצם המטרה שלנו למאזינות ולמאזינים זה לעזור לכם להבין את הכלי הזה שנקרא ברד אנרגיה,
(02:45):
למה הוא יכול לעזור לכם ולימור עושה עבודה באמת מצוינת כל מי שעובד איתה אומר אתם
תשמעו גם כאן איזה כיף אז אני מקווה שתוכלו להפיק את המירב מהשיחה הזאת כדי להבין
מה אפשר לעשות עם ברד פונדיישן.
ולמה זה טוב אבל לימור בואי נתחיל איתך קצת עם הבן אדם שמעחורי השם המפוצץ איך הגעת לתחום מה הרקע שלך,
(03:10):
אז האמת היא שהרקע שלי הוא בכלל, התחלתי בשוק ההון הישראלי בתור מבצעת,
בתקופה שאתה בורסה צועקת.
אה באמת? את אנליסטית והייתי גם טריידרס בשוק הזה.
איך זה עבד? מה היה שלך? וואו זה הרדים. אחד המפקידים הוא שאם אחיר באדרנלין לכל
אורך הדרך, אתה צריך להיות ממש ממוקד, גם להקשיב, גם לשמוע, גם לדבר, גם לכתוב.
(03:36):
הפקיד הטבע שמרתק. זה שאלה טיפשית, אבל למי צועקים שם כל הזמן? צועקים לקרוז.
אתה קונה ומוכר מלאות או... כולם צועקים על בן אדם אחד? נכון, בדיוק.
הוא בכלל בפלנטה אחרת.
אז זהו, זה היה בתקופה אחרת כי היום הכול הפך להיות דיגיטלי אבל עד היה קרוז שהיה
(03:57):
צריך לשמוע ראשון ממהלת המחיר או מוריד את המחיר וממכר וקונה כן,
תפקיד התאורה זה כמו הסרטים האמריקאיים, לגמרי.
אז אני הייתי שם. וואו. אז אני הייתי שם ממש בתל אביב או בחור?
בתל אביב, בתל אביב. הייתי בתל אביב, שנתיים,
עדפתי ממש לפני שהתחילו לסגור את הבורסה ולהעביר אותה למסחר דיגיטלי,
(04:23):
וזה היה באמת תקופה מאוד מרתקת שנתנה לי הרבה מאוד מידע על חברות ישראליות,
פתאום קלטתי כמה שאני אוהבת ללמוד על חברות ועל תעשייה, משם בעצם הלכתי לקור צוערים של משרד הכלכלה,
היה לי התלבטות, קבלתי גם משרד החוט, גם משרד הכלכלה, אבל בגלל הרקע שלי הזה,
היה לי ברור שהתחום הכלכלי יותר קרוב לליבי.
(04:46):
סיימתי קורס אוהרים, הצטרפתי למחלקת צפון אמריקה במינהל שחר חוץ,
ואחרי שנה מצאתי את עצמי בתור בעצם המחלקה.
השניים האחרים שהיו איתי נשאו לחול, ואני הייתי הבנדם היחיד במחלקה,
קיבלתי קידום מאוד מהיר, הייתי גם ניהלת את עצמי.
(05:07):
לפעמים זה קצת מזל גם. כן?
ובעצם הייתי שלוש שנים וחצי במינהל שחר חוץ במשרד הכלכלה,
ניהלתי את ספון אמריקה יותר מאוחר בעצם
גם הצטרפו אליי צוהרים אבל עד גם ריכזתי את כל תהליך חתימת ההסכם מאזור השחר חופשי
עם קנדה עבדתי על כל נושא שקשורים בין ישראל לבין ארצות הברית הרגנתי את כל המשתחרות
(05:32):
של שר הכלכלה ושר הנציגים בארצות הברית וגם נציגים אחרים.
רמי דרג שבאו לישראל זה היה תקופה
מאוד מרתקת מעניינת וגם מאוד קשוחה כי עבדתי הרבה מאוד שעות בירושלים סיימתי גם
תואר שני בו זמנית וב-97 יצאתי להיות נספחת כלכלית באטלנטה לאחר מכן העבירו אותי לשיקגו.
(06:01):
ונשארתי בארצות הברית כי התחתנתי עם בעל אמריקאי ואתה תשעדו לא בשלבו לישראל אז נשארנו עוד כמה שנים ממש,
בתפקיד של את הנציגה של
קרן ברד בארצות הברית הקרן ברד הכרתי
שבעצם עבדתי בצור נספכת
כלכלית עם דוב ירשברג המנוח זיכרונו לבראשך
(06:22):
הרגנתי לו הרבה מאוד גישות כי ראיתי בקרן ברד
במימון שהיא מעניקה לפרויקטים הזדמנות נהדרת לדפוק על הדלתות של חברות אמריקאיות
ונסות לשכנע אותם לעבוד עם חברות ישראליות וככה בעצם התחיל ההכירות שלי עם הקרן
אז בואי נעבור באמת לקרן כמה דברים בסיסיים של כמה זמן היא קיימת.
(06:44):
מי עזם אותה מה קרה פה,
אז קודם אולי תיאור קטן של מה הקרן עושה ואז נצוין.
אז קרן ברד היא הקרן הדו-לאומית למחר ופיתוח בין ישראל לבין ארצות הברית, כן?
זה נשמע שמפוצץ, בפועל מה שאנחנו בעצם עושים זה קרן שישייכת לשתי הממשלות,
גם ממשלת ישראל וגם ממשלת ארצות הברית והתבצסה החל מ-1977 בעצם במסגרת שלוש קרנות
(07:12):
ששתי הממשלות הקימו ביחד, קרן מדעית ה-BSF,
הקרן המדעית החקלאית הברד וברד.
ברד היא בעצם הקרן התעשייתית שממנת שטופי פעולה טכנולוגי בין חברות ישראליות לבין חברות אמריקאים,
שהמטרה של השטוף הטכנולוגיה הזה היא להביא מוצר, טכנולוגיה, פלטפורמה כלשהי לשוק המסחרי.
(07:37):
היתרון של הקרן שבאמת יש לה endowment
של 110 מיליון דולר ששתי הממשלות
שמו ביחד ואנחנו משתמשים בריבית על אותה קרן וכמלוגים שקיבלנו מפרויקטים שצלחו
ועניו מחירות כדי לממן את שלופי הפעולה שמגשים אלינו לדיום זאת אומרת.
(08:02):
שהפרויקט הכסף לא נגמר בעצם הוא ממשיך להיות.
לא, בואו לא נגזים, בהחלט הכסף נשחק עם השנים, יש אינפלציה, יש בהחלט תהליכים שוחקים
את העלויות הלאו של הפרויקטים, אז יש בהחלט שחיקה.
אבל היתרון של התוכנית הזאת היא שהיא לא מחבד אותנו כל שנה לבקש כספים מהממשלות,
(08:24):
אנחנו לא תלויים בתקציבים השונים שמשתנים באופן תדיר,
ויש בעצם קרן שהיא מאפשרת לנו את הבסיס באופן עקבי לממן את שופעי הפעולה האל וזה
ייתרון מאוד משמעותי כי הרבה פעמים פועלתי שייכים לממשלות זה תלוי בתקציב,
לא ברור אם התקציב יגיע או לא יגיע,
(08:45):
יש קיצוץ תקציבי אנחנו חיים עכשיו בתקופה שאנחנו רואים כן ספריליה זה.
מי כמוך יודע בתור התפקידים שלך בקהילת האנרגיה ברגע שאין קביעות אז קשה מאוד לתכנן
לאורך זמן וזה פוגע מאד משמעותי בתהליך קבלת ההחלטות.
אני חייב להכניס שאלה קטנה שבטח זה כל המאזינות והמאזינים שואלים את עצמם ומה קורה
(09:12):
עכשיו שיש בלגן בקשרים עם ארצות הברית וביידן וטראמפ והם כולם כועסים עלינו וכל
העולם כועס אלינו מה קורה עם הקרן והאם להחלטות פוליטיות יש השפעה לקרן הזאת?
שאלה מצוינת. אז כמו שאמרתי, היתרון שלנו בזה, שיש לנו מערכת מאוד מוסדרת, ותקציבים מובנים.
(09:33):
וכיוון שיש לנו בעצם endowment, אז אנחנו לא תלויים בשינויים כאלו ואחרים,
בעיקר בתקציב הישראלי האמת, שהוא כמובן זה שמשתנה בצורה יותר תדירה מאשר התקציב האמריקאי.
ולמזלנו הנציגים שיושבים בבורט שלנו, בצד הישראלי, זה נציגים שמתמנים על ידי מנכל משרד הכלכלה,
(10:00):
משרד האוצר והיושב ראש של הקרן הישראלי הוא בעצם המדען הראשי של משרד החדשנות.
היא זה אבידון? אלון, לא לאלון. אה אלון הוא שם חדשנות. אבי של משרד המדע, אוקיי.
נכון, אבידון זה משרד המדע בחדשנות ויושב ראש של שמשרד של השטח התשענות הוא בעצם
(10:22):
הסטייקולדר בצד הישראלי, הבכיר.
בצד האמריקאי יש לנו נציגים מהניסט
שבראש הקרן היא מוד בכירה ב-National Institute of Standard Technology.
ונציגים ממשרד האוצר האמריקאי והסטייט דיפרטמן, משרד החוץ האמריקאי.
אז זה בעצם הבורג' שהוא זה שבעצם יכול לקבל את ההחלטות ומחליט איזה פרקטים הוא
(10:44):
רוצה לאשר אני חייבת להגיד שכולם מאוד מקצועיים אנחנו לא תלויים פוליטית העבודה היא באמת מצועית,
והפלטפורמה דווקא היא כל כך משמעותית דווקא בימים האלה שבואים אתה חושב שמה שקורה
בחדשות משפיע על העבודה בשטח ולמזלנו זה לא קורה זה היתרונות שלנו כי אנחנו פועלים
(11:08):
לדבר רחוק ובטח לא לדבר קצר מדהים,
אז כמה זמן הקרן הזאת קיימת בעצם?
קרן בעצם קיימת מ-1977 אה וואו כן,
קרן ותיקה שבעצם נותנה כמעט
במונחים נומינליים היא נותנה כמעט 400 מיליון דולר לשתופי פעולה ישראלים אמריקאים
(11:29):
ומונחים שהם לא נומינלים זה מדובר על סכום הרבה יותר גדול של מעל 600 מיליון דולר
וואו טוב זה לוקח אותנו סליחה סליחה
לא, לא תסיימי מה התחת להגיד אני מצטער אני עם הקפה שלי קוטא אותך מאוד משמעותית
בזה שהיא באמת תורמת היא משקיעה בפרויקטים בכל התחומים הקרן הכללית שלנו היא משקיעה
(11:54):
בעצם בכל התחומים האפשריים בכל מה שיש בו מתקר ופיתוח החל מ Life Science, מדעי החיים.
סייבר, Homeland Security תקשורת אנרגיה אוקיי וכמה מוצב לאנרגיה והכלים והנושאים
האלה שאני מתעסק בהם אז מצוין, זה מביא אותנו בעצם לנושא הבא שלנו.
כן. זאת תוכנית של ברד אנרגיה שהיא תוכנית ורטיקלית.
(12:18):
ב-2009 הקמנו את תוכנית ברד אנרגיה, שהיא ממומנת תקציבית על ידי משרד האנרגיה האמריקאי,
משרד האנרגיה הישראלי ורשות החדשנות פה בישראל.
ולשם אנחנו בעצם מקבלים כל שנה עד היום תקציב של ארבעה מיליון דולר,
שמיועדים ספציפית לתמיכה בפרויקטים של אנרגיה נקייה.
(12:43):
והתקציב הזה, יש לנו תוכנית מפרידת שמאפשרת לפרויקטים בתחומים האלו להגיש את הפרויקטים
שלהם, והיתרון שאלף הם לא מתחירים עם פרויקטים אחרים בתחומים שונים.
ומתחירים אך ורק בפרויקטים בתחומי האנרגיה. מעולה.
וזה אומר שהתקציב שאנחנו יכולים לתת לתחום האנרגיה הרבה יותר גדול.
(13:03):
זאת אומרת היום אני חושבת שלפחות 25% אולי טיפה יותר מהתקציב של כל ברד,
שזה גם התקציב הכללי של קרן ברד תוכנית הכללית וגם של ברד אנרגיה ושאר התוכניות
ניתנים היום לפודטים של אנרגיה מים וסביבה אז זה בכלל מאוד משמעותי.
(13:24):
וזה מוביל אותנו, את אומרת זה קיים באמת הרבה שנים, ומאה 2009 אנרגיה.
בואי נתמקד באנרגיה ובאקלים, כי זה מה שגם מעניין אותי, וגם את המאזינות של הפודקאסט.
תניע לי כמה סיפורי הצלחה, או כמה סיפורים מעניינים, משהו כזה פיקנטי על דברים שקרו לכם?
(13:45):
כמובן עם סטארט-אפים ישראלים אני מדברת. אז זהו,
זאת אומרת שמאה 2009 בעצם עד היום, השתנו
במעלה ל-65 פרויקטים בין חברות ישראלית לבין חברות אמריקאית וגם בין חברות לבין
אוניברסיטאות כי התוכנית שייבארד אנרגיה מאפשרת גם מימון של פרויקטים בין אקדמיה
לתעשייה סיפור כמה סיפורי הצלחה איזה כיף,
(14:11):
תדע אנחנו צריכים ליהנות בסיפורי הצלחה.
באנו גם ליהנות מהצלחות שלנו אז אני טעני כמה סיפורים מעניינים למשל חברת Panoramic
Power חברה ותיקה שהוקמה לפני יותר מעשור,
קיבלו מאיתנו מימון בשלב שבו הם היו צריכים עוד לגייס כסף.
המימון שקיבלו מקרם ברד, ועל זה הם יעידו.
(14:31):
הוא סייע להם לגייס את המימון הנוסף לפיתוח של המוצר שלהם.
פיתחו סוג של חישן ששמם אותו במערכות חשמל והוא יכול באופן גליר בצריחת חשמל וברמוט
לתת מידע על צריכת החשמל ולעשות בעצם מה שנקרא predictive analytics לראות אם יש
בעיה במערכת החשמל או במוצרים השונים של החשמל בתעשייה.
(14:56):
הם עשו פיילוט עם חברה אמריקאית בבית חולים בארצות הברית, כדורסמה בעצם מהפיילוט
והפעילות שהוכחה של המוצר שלהם, הם נקנו על ידי חברת בת של סנטריקה,
סנטריקה קנתה את Panoramic Power והפכה את החברה הישראלית למרכז R&D הגלובלי שלה,
(15:18):
הם גם בזמנו הקימו גם חברת קרנון סיכון, שהשקיעה פה הרבה מאוד כסף בפרויקטים.
אז השיתוף הפעולה הזה בעצם הועיל לחברה הישראלית לצמוח, להוכיח את הטכנולוגיה שלה,
להביא אותה לידי מחירה ולהקמה של מה שנקרא מרכז R&D פה בישראל.
ציפורים אחרים יותר לא מזמן בעצם, את חברת אקופלאנד, גם אני וגם אתה מכירים,
(15:41):
את אווירן יעקוב, הסי-או שלהם, הם בעצם עשו פרויקט עם חברת אטלס, אז חברה בארצות הברית.
אקו פלנט היא בעצם חברה שמייצרת מערכת אופטימיזציה למתחסי אוויר בתעשייה.
הפרויקט שלהם, החברה האמריקאית, אפשר לה בזמן הקורונה לבצע פיילוטים בחברות מזון בארץ תוברין,
(16:04):
זאת תקופה שכמעט אי אפשרה להיכנס לחברות המזון, אבל בגלל שהיה להן את הקשר הזה
עם החברה האמריקאית זה פתח להן את הדלת ויצר להן משתפי פעולה נוספים.
היום הכרן הזאת הודיע לפני, החברה הודיעה לפני מספר חודשים שהיא נרקשה על ידי חברת
אינגרסול, רנדה אמריקאית, חברה מאוד גדולה ובעצם היא הולכת להקים פה את מרכז המחקר הפיתוח שלה פה.
(16:26):
זה הולך לקרות שוב כמו עם סנטריקה משהו דומה? אנחנו מאוד מקווים,
הסיפור של סנטריקה הוא סיפור מוצח מאוד, בטוחה שאבירן יהיה עושה את העבודה הכי
טובה ולהקים פה ולהרחיב פה את הפעילות.
יאללה אז תחברי אותו ונעשה פרק איתו עוד כמה חודשים, מה קרה איתו.
אני אשמח סיפור מגניב
יש לה הרבה lesson learned שיכול לשתף עם
(16:48):
התעשייה אבל יש הרבה פרויקטים אחרים
שהמטרה שלהם בעצם אנחנו מתעסקים
גם בחברות ישראל וגם חברות אמריקאית יש חברות אמריקאיות בשלבים יותר התחלתיים שמחפשים
פה את השיטוש בפעולה פה בישראל שבו הם יכולים לעשות הפיילוטים היינו פרויקטים חברה
אמריקאית הופכה הפיילוט באוניברסיטת בן גוריון אבל יש לנו פרויקטים אחרים שעכשיו
(17:09):
לא מזמן הושלמו הוא כמו פרויקט של ברן מילר,
שבעצם עבדה עם ניו יורק פאואר אסוריטי.
הקים המתקן הגירל בסיס הטכנולוגי שלהם באוניברסיטת קוניס בניו יורק,
ועכשיו העביר את כל האסצ לניהול של האוניברסיטה.
זה פרויקט שבו היא הוכיחה את המוצר שלה בשוק האמריקאי, ועכשיו בעצם פנה למחירות.
(17:34):
חברת זוס פאואר שהעבר צ'אקרטק, שגם עכשיו השלימה את הפיילופין שלה בשוק האמריקאי וקיבלה מיתן למימון.
יש הרבה מאוד סיפורים של פרויקטים, בסך הכל חלק גדול מהתעשייה הישראלית שאני ואתם
מכירים, קיבלו מימון מהקרן, זה סגיע להם בתהליך הפיתוח. איזה כיף. ובאת המוצר משהו.
(17:55):
תגידי, בשביל לחדד ליזמים ויזמות, איזה שלב החברה צריכה להיות כדי,
כי איזה מתאים רוב החברות בשביל לגשת לדבר הזה?
האם חייבים להגיע כבר לשלב המוצר או שעוד אפשר בשלב הפיתוח כי אמרתי יש פה עבודה גם עם אוניברסיטאות.
הסבירי לנו את מה הכי מתאים. אז השאלה המצוינת, אני תמיד אומרת שבעיקר בתחומי האנרגיה,
(18:20):
מה שאנחנו קוראים Research and Development זה בעצם הרבה יותר רחב.
זה Research, Development, Demonstration ו-Deployment. כן.
כי זה לא מספיק רק לפתח את המוצר,
או לקבל עליו אישור רגולטורי כזה או אחר, בלי שמבצעים את הדמונסטרציה בשטח,
ובלי שאחר כך זה מאפשר לך בעצם לעשות אתמאה בשטח, אז קשה מאוד להביא מוצרים לשוק.
(18:45):
וזה תחום שהוא רף סיכון, שהוא ארוך טווח, שבאמת מיועד לאנשים שרוצים לעשות שינוי
אמיתי, והם מוכנים לקחת את הסיכון עליהם לאורך זמן. וגם למשקיעים,
זה אותו דבר על המשקיעים. לגמרי.
בלי ההשקעות האלו, ואמונה שאישר לעשות שינוי מהוטי בתחום שהוא מאוד קונסרבטיבי,
(19:07):
אז אי אפשר בעצם לבנות פה חברות וזה פה,
מפה גם נגזר הקושי כי גם יש רגולציה מחייבת.
ובכל אחד מהמקומות שבהם אנחנו רוצים לעבוד ברחובי עוד,
אני תמיד אומרת שזה כמו בזוגיות מישהו חכם אמר לי פעם שההחלטה הכי חשובה בחיים
(19:30):
היא הבחירת הבית זוג שלך או בית זוג שלך כי זה מה שיקרה יחריע את המצב הנפשי שלך הכלכלי שלך,
החברתי שלך וכו' יוצא בזה ואז השאלה היא כשמדברים על matchmaking בעולם התעשייה.
באיזה שלב אתה מספיק אטרקטיבי או את מספיק אטרקטיבית עבור הפרטנר האמריקאי,
(19:54):
אוקיי כי בסופו של יום אתה לבירד באים זוגות אנחנו לא ממונים עם חברה כזו או אחרת,
אנחנו אמנים בעצם שותפות בין חברות, והשתפות הזאת היא מתבססת לא רק על החדשנות
של החברה שרוצות לפתח מוצר מסוים,
(20:16):
אלא בעיקר על הסינרגיה בין החברות. איך הן ביחד משתפות פעולה?
איך הן ביחד עובדות בשביל להביא את המוצר לשוק?
האם התהליך הוא research, development, או בעיקר תהליך של התמאה ו-piloting?
גורם תוליד בשלב שבו החברות נמצאות להיות כדי לעבוד ביחד.
אז שנייה, רק כדי לא לרתום את המרכבה לפני הסוסים, אז כדי להגיש בעצם בקשה לברד ולקבל מענק או מימון.
(20:45):
אז חייבים ליצור קשר עם חברה אמריקאית, ליצור איזשהו הסכם שותפות ורק אז ביחד אפשר
לגשת לברד ולבקש את המימון. נכון?
זה הדרך פעולה. כן, בתהליך ההגשה עצמו של לבקשות המימון אתה חייב לבוא עם מה שנקרא
חברה אמריקאית. אז חברה ישראלית או חברה אמריקאית, או מוסד מחקר, תלוי.
(21:07):
ואז אפשר להגיש בעצם את הבקשה למימון.
ופעם בשנה יש לנו בעצם כל קורא, דרך כלל הגשה למימון הראשונית מתקיימת בסוף יוני,
תחילת יולי, יש סלב ראשון שבו מגישים בעצם את הקציר המנהלים של הפרויקט שרוצים להגיש.
אז עכשיו זה קורה? השנה זה קורה עכשיו? שנה זה קורה.
(21:29):
התאריך כרגע נתחב על התאריך הסופי הוא ה-8 ביולי, שבו ניתן עד השמיני ביולי להגיש
לנו תקצירי מנהלים של הפרויקטים שרוצים לעשות ביחד עם שותף האמריקאי.
בשלב הזה כבר צריך להיות איך שותף אמריקאי, כמובן שאני תמיד אומרת לחברות ששווה
לדבר איתנו הרבה לפני, גם שנוכל אולי לסייע, אני לא מתיימרת להיות מומחית בכל התחומים השונים,
(21:53):
אבל אנחנו יכולים לכיוון, נסות לפחות לסנות לחברה אחת או שתיים אחרי דיון ממשי
עם החברה הישראלית ולנסות להבין מה הם מחפשים, ומה הם יכולים לתת לחברה האמריקאית.
אבל בעיקרון התהליך הגשה הוא של שותפות.
בשלב הראשון התקציר מנהלי, שהוא צד מוגש לקרן עד דייד ליין מסוים,
(22:14):
שאותו אנחנו בעצם עוברים עליו, זה פרויקטים שמראש נחשוב שהם לא בשלים,
אנחנו מציע לא להגיש את הפרויקט, את התוכנית לפרויקט המלא.
ואחר מכן החברות מגישות מה שנקרא פרופוזה, זה בעצם הצעה לפי ההנכיות שלנו,
והצעה הזאת נבחנת על ידי הסטייקוולרים, הגופים שאך ראים על התוכנית של ברד הגופים שבעצם מממנים אותה,
(22:39):
אז בצד הישראלי פרויקט יעבור בדיקה של רשות החדשנו, של המומחים.
מראשות החדשנות ומשרד האנרגיה. בצד האמריקאים הם עברו בעצם בדיקה של המומחים שמתמנים
על ידי משרד האנרגיה האמריקאי, וכל צד יגיש את חווה דעתו.
(23:01):
לוועדה, לבורד שמחליט להתכנס כנראה בנובמבר אני מקווה בישראל, והבורד הזה בעצם
מחליט איזה פולטים הוא רוצה לממן, ומה המימון שהוא נותן לכל פרויקט.
צריך להזכיר שאנחנו בעצם מממנים עד 50% מעוצרות המחקר והפיתוח של הפרויקט המשותף,
אבל המימון המקסימלי לכל פרויקט יכול להיות מיליון וחצי דולר.
(23:25):
כמובן שהמימון הזה מתחלק בין שני השותפות, אנחנו גם נותנים הצד הישראלי וגם נותנים
הצד האמריקאי וזה דבר חשוב להדגיש כי אנחנו לא גורם ישראלי אנחנו גורם אמריקאי-ישראלי
וחשוב לנו שיהיו הפרויקטים שיגשו,
יהיה להם ערך מוסף גם לצד הישראלי וגם הצד האמריקאי, אבל זה אנחנו מאוד מאוד מקטעים.
כן, וגם בשיחה המקדימה שלנו דיברנו על זה ש...
(23:48):
אפשר להודות באמת, הצד הישראלי יכול להיות, אולי במילים יפות, יכול להפיק יותר
אולי מהשותפות הזאת באופן כללי, לא במקרים פרטניים, כיוון שזה עוזר לו להיכנס לשוק של ארצות הברית,
וזה שוק פי מיליון יותר גדול מפה.
אז דיברנו על זה, איך כדאי לגשת לחברה האמריקאית, ואפילו הייתי מתחיל לפני זה,
(24:09):
זה איך בכלל אתה מבין לאיזה חברה לגשת,
איך הכי נכון להכיר אינדיבידואלס אנשים מכל חברה, האם את רואה את זה דרך כנסים
בחול, לישוע לחול להכיר את האנשים,
או שאת ממליצה לשלוח מיילים בכמויות ולקוות שמישהו יענה, שזה בדרך כלל צר להגיד זה לא עובד.
(24:29):
מה עושים? אני עכשיו יזם ואני נכנס ואני אומר אוקיי, יש לי מוצר ואני מתחיל כמעט
להיסגר עליו, ואני מרגיש שיש לי משהו ביד, מה אני עושה?
שאלה ממש שמש טובה, זה בעצם השאלה שאני תמיד מילאת את הדיון כמעט עם כל חברה ישראלית
או אמריקאית צעירה שפונה אלינו.
אני חושבת דבר הכי משמעותי זה א' קודם כל להבין האם אתה בשלב המתאים שבו אתה יכול
(24:53):
להיות מספיק אטרקטיבי עבור השותף האמריקאי? איך אני מבין את זה?
איך אתה מבין את זה? זה א' להגדיר מה היכר מוסף שאתה מביא לשותף האמריקאי.
בפעמים אנחנו כמאדן נוטים להתבקד במה שיש לנו. אני עושה כך וכך, אני מבין כך וכך.
סבבה נחמד, אבל אוקיי, אם אתה עושה שותפות, אז איך אתה בעצם יודע להבהיר את הערך שלך לצד האמריקאי?
(25:21):
מה אתה יכול... בסופו של יום, כלכלות נבנות על שורמידימני.
Return on investment. עם כל הכבוד למונחים של לעשות טוב לעולם ולקדם את התעשייה.
אתה צריך לקחת את כל מה שבעצם עשית וביצעת, ולהסביר איך אתה יכול לייצר כסף עבור הצד השני.
(25:47):
מה אתה יכול לתת לו שכרגע אין לו?
איזה בעיה אתה חושב שיש לו, ואתה מסוגל לפתור לו את הבעיה?
איך אתה יכול לחסוך לו בעלויות? איך אתה יכול לפתוח עבורו שבקים חדשים שבהם כרגע
הוא מדשדש או בכלל לא נמצא?
ובסופו של היום זה באמת נתמקד ב שומי דה מני לפרטנר האמריקאים.
(26:14):
סוג של מיפוי בעיות שיש לחברות ואז להבין איפה אתה יכול לפתור אותם לגמרי,
אני ממש לא מאמינה בלשלוח מיילים
בכמויות זה גם ערכאי גם
אנשים הם לא המערכית שלהם מגינה עליהם מפני ספאם זה לא עובד אבל אני כן חושבת שחשוב
(26:35):
לנסות להגדיר מי הם חברות היעד שכלפיהם אתה יכול להגיד בצורה מאוד ברורה מה איך
שאתה מביא להם וזה דורש עבודה דורש הבנה א'
השוק שבו אתה מתמודד מי המתחרים שלך בשוק באיזה בעיות השוק הזה מתמודד כרגע ומה אתה יכול לתת בתמורה.
(26:59):
ואני מאוד מאמינה בכנסים אני חושבת שכנסים זה דרך מעולה לפגוש אנשים כי כולם באים
לכנס מתוך מטרה לפגוש אנשים וללמוד.
אז כנסים זה דבר יוצא מן הכלל והרבה פעמים אני מראית לחברות,
אל תבואו ותגידו אני רוצה למכור לכם, כי זה לא יעזור. אבל אני גם חושבת שהרבה פעמים
(27:20):
נכון להגיע בצורה שיותר מה שנקרא באנגלית humble, צנועה. I want to get your advice.
אני רוצה לקבל את הצעה שלך.
אנשים, דווקא בתקופה הזאת היא כפה שהיא לא פשוטה לתעשייה הישראלית,
יש הרבה מאוד אנשים בארצות הברית שבכן רוצים לתמוך בנו וכן רוצים לעזור לנו ואם
(27:41):
נבוא ונגיד האם אתה יכול לייעץ לי?
ואתה יכול, כמובן, ברמה שלו לברינסטורם מה שנקרא.
אתה לא לוקח להם הרבה מדי את הזמן, אבל אתה כן מבקש חצי שעה מזמנן לברינסטורם,
כדי להבין מה הם רואים בשוק שאני לא רואה כי הם נוצאים בשוק.
אנשים כן מוכנים לסייע ולעזור, וזה אגב אנחנו כן נותנים לחברות ומשתדלים לתת לחברות
(28:04):
במידה שאנחנו מכירים אנשים בתחום.
אנחנו בדיוק עכשיו סיימנו את הכנס הארפאי, הקולגות שלי בארצות הברית,
לא ציינתי, אבל קרנברד מוקבת מ-12 איש,
זה לא הרבה אבל יש לי שלושה קולגות מדהימות שנמצאות בשוק האמריקאי אנדריה יונה
שמוצאת בחוף המזרחים ואחרי גם
(28:24):
על המידווסט ענת בן יוסף שיושבת באוסטין טקסאס ואחראית על דרום ארצות הברית.
וענת גוליאנוור שיושבת ליד סם פרנסיסקו ואחראית על החופם הערבי הן נוצאות בארצות
הברית הן בעצם קשובות לשוק ואיתם אנחנו עובדים עם הרבה מאוד מה שנקרא,
אנחנו קוראים להם באנגלית Local Baird Representative.
(28:46):
בעצם אנשים שמטרה שלהם היא לקדם את הסחר ואת הפעילות בין ישראל ובין ארצות הברית
אבל הם גם מסייעים לנו בקידום פרויקטים של ברד באזורים שלהם אז יש לנו נטווארק
מאוד מעניין כולל כל הנספכיות הכלכליות של ישראל בארצות הברית שגם הם עושים עבודה מדהימה,
(29:06):
ומסייעים לנו בתהליכים השונים במציאת שותפים ואנשים האלו בעצם עוזרים לנו למפות
ולנסות להגיע לאנשים המתאימים הרבה פעמים אנחנו גם עושים מה שנקרא קול-קול בניות
קרות לכל מיני חברות אבל היתורון שלנו שאנחנו באים ואומרים אנחנו קרן שישייכת,
תוכנית שישייכת גם הצד הישראלי וגם הצד האמריקאי הדהואים ממנו אותנו אנחנו נותנים
(29:30):
אימון לפרויקט משותף אנחנו מציגים לכם חבריים בחדשות טכנולוגית שיכולה לספור לכם XYZ,
ואז הם מנסים בעצם להגיע לשיחה משותפת
שבה החברות יכולות להציג אחת את השנייה ולהבין יותר טוב האם יש לנו בסיס.
אז מה היה בכנס הזה של ה-4E שאמרת?
אז כנס ה-4E הוא כנס מצוין שלצערי לא ממש מוכר פה בישראל ה-40 תובת המאזינים זה
(29:59):
נקרא Advanced Research Projects Energy Agency באנרגי וזה בעצם מודל שמתבסס על דרפה.
דרפה זה בעצם הארגון שהייך, שהוא קם על ידי הקונגרס האמריקאי, שנותן בעצם אימון
לכל מיני תחומים, עתירי ידע בשוק האמריקאי.
(30:20):
אז ארפאי זה גורם שהוא קם על ידי הקונגרס, שמיועד ספציפית לקידום נושא האנרגיה,
שלהם בערך תקציב של משהו כמו 400 מיליון דולר בשנה, משתנה אבל זה בערך,
והוא נותן אימון לחברות ולאוניברסיטאות, בספציפית בתחומי האנרגיה.
עכשיו הדגש הוא אנרגיה נקייה, בעיקר בעקבות חגיקה בארצות הברית ה-IRA מועדת את זה.
(30:45):
והם עושים כנס כל שנה בכנס הזה שתייבתי בשנה שעברה וגם בשנים שלפני כן אבל השנה הזאת,
הקולגות שלי אנת בן יוסף ואנדריה יונה
השתתפו ובכנס הזה יש אפשרות מדהימה להיפגש
עם הרבה מאוד גורמים יש להם גם כנס
שבו הם מגדירים את היעדים של RPI
הם בעצם מציגים את הפרויקטים שבהם הם תמכו ומימינו אז אתה נפגש פה עם הרבה מאוד
(31:10):
חברות בתחת קוראת גלד 1 ויש היופי של מערכת שמאפשרת בעצם להיפגש עם הרבה מאוד חברות
צעירות בנוניות ויותר מבוססות,
ופה אנחנו גם לומדים על מה מעניין את האמריקאים איפה הדגשים שהם שמים בשנה מקולבוד,
של כל מיני של שימוש בפחמן לצריכים שונים הוא נושא שהפך להיות מאוד מאוד משמעותיים,
(31:34):
ושם בעצם יהיו הרבה מאוד תקציבים.
אז ההמלצה שלי היא דווקא ללכת לכנסים האלו שבראש אנשים באים לא רק למכור את מרכולתם,
אלא גם בעיקר להיפגש ולייצר את הקשרים.
אחלה כנס, ממליצה בחום להרבה מאוד חברות ישראליות לבחון את השתתפות.
אנחנו מגיעים לשם כל שנה, ונשמח לסייע אם במידה אתה צורך.
(31:58):
מעולה, טוב לימור אנחנו מגיעים לקראת הסוף אני רוצה שתחשבי וואו כל כך מהר לא אצפת
לי לדבר בדיוק אז תחשבי טוב טוב אם יש עוד משהו שרצית להגיד כדי שזה יהיה פרק מושלם מבחינתך,
ושהמאזינות והמאזינים יפיקו את המירב ואז אני שואל אותך כמה שאלות קצת יותר אישיות
ואז אנחנו נסיים אז יש משהו שלא עברנו עליו ממה שרצינו?
(32:21):
הדבר החשוב שאני רוצה להגיד לחברות ישראליות היא באמת לפנות אליהן אנחנו לא מבטיחים
גבוהות ונצורות אבל אני חושבת שחשוב לנסות להבין מה הם עושים באיזה שלב הם נמצאים ואנחנו תמיד נשמח לחבר,
לתת הצעה לתת מידע וזה מה שנקרא גם חינם גם בגלל שהתפקיד שלנו לעשות את זה אנחנו
(32:44):
יותר מאשר רק מממנים באמת חשוב לנו להיות קטליזטור שמקדם את התעשייה הישראלית והאמריקאית אז המלצה,
תפנו אלינו אתם יכולים לפנות אליי ישירות לקולגות שלי טל,
כלן ועומר קרמל שנמצאים פה בארץ תשלחי לי את הדברים אני אשים באינפו של הפרק אני
אשלח את כל הפרטים ואת כל האימילים אנחנו מאוד פתוחים.
(33:08):
ממש המנצה שלי לפנות לנו וגם לגופים אחרים שהמטרה שלהם בעצם מקדם את התעשייה הישראלית ופה וגם האמריקאית,
אז אני בהחלט איתן את כל שמות אנשי הקשר
רגישו נוח לפנות אלינו אני מבטיחה
להיות מאוד ישירה וכנה ואם אני חושבת שאתם
בשלבים התחילתיים מדי אני גם אגיד את זה אנחנו לא
(33:29):
רוצים להציג חברות בשלבים התחילתיים אנחנו לא רוצים לסורף אותכם בתהליך ונפעמים
זה גם קורה שמציגים חברה בשלבים מוקדמים מדי אז יש את הסיכון שתסורף אותה בהמשך
הדרך אבל המטרה שלנו באמת פה היא לקדם פה את התעשייה ואנחנו עושים את זה על ידי דתי מכל הלב,
וואי מעולה, ממש שיחה לדעתי שיכולה לעזור להרבה הרבה יזמים.
(33:52):
עכשיו לשאלות קצת יותר פיקנטיות שאני שואל את כולם, אם אין לך תשובה זה בסדר נעשה
next, השאלה הראשונה זה ביידן או טראמפ?
את לא חייבת לענות אבל בואו נתחיל את זה ככה, אנחנו מתקרבים, מתקרבים בצעדי הענק
לבחירות שלהם אז מה... מכיוון שהקרן שלנו שייך את גל הממשל ישראל וגם ארץ דברית,
I will take the fifth, I will pass.
(34:15):
טוב שרה הבא אז אני רוצה שתיתנים אולי המלצות אם זה קשור לאנרגיה או אקלים אבל
לא חייב משהו שאת רוצה להמליץ עליו עכשיו למאזינים שהיכנסו לעולם שלך,
סדרה, ספר מעניין מישהו לעקוב אחריו האמת היא שיש הרבה פודקאסטים נורא מעניינים
בארצות הברית אני עוקבת אחרי אני צריך לזכיר מה השם שלו אם אני אמצא פה,
(34:38):
תכף אני זוכרת בשם יש לי אחד שאני עוקב אחריו קוראים לו קטליסט קטליס מצוין ויש
רגע יש אנרגי 360 שגם עליו אני עובדת וואלה, דור מקר כן,
אנרגי 360 אני עוקבת אחריו שמעת אותו בעדיקות.
(34:58):
שמאפשר לי גם להבין על מה שמטריט האמריקאים ומה שקורה בעולם הגדול בעולם הרחב זה
מאוד מעניין אני חושבת שאני עוקבת גם גם אחרי האתר של ארפאי,
לי מאוד חשוב להבין את המימון ולאיזה פרויקטים ואיזה חברות הם נותנים.
אני לא מסתכלת על החברות שעכשיו נותנים את המימון שלו עכשיו בשלב הזה,
(35:22):
אבל אני תמיד בודקת איזה מימון בתחומים ספציפיים חברות או גוזד מחקר קיבלים לפני 3, 4 ו-5 שנים,
כי עכשיו בשלב הזה הן כבר יותר בשלים, ולהם אני הרבה פעמים פונה בהקשר של ברד אנרגיה,
אז זה גם דרך למצוא חברות אמריקאיות.
מאוד חשוב באמת לחדל את הפיץ'
את ההבנה, מה אתה או את,
(35:44):
מה החברה שלכם נותנת לצד השני ולהבין
גם את אני הרבה פעמים מסתכלת על
הפיירים שחברות מוציאות כי זה מאפשר לי גם להבין מה מעניין אותם ומה מטריד אותם
כי בדרך כלל כשחברה מוציאה פייר היא בדרך כלל מוציאה להצליחה שלה אבל היא גם מוציאה
מתוך מטרה להבין באיזה תחומים הם באמת מתמקדים עכשיו ומה יכול להיות רלוונטי עבורם אז אני קוראת פיארין.
(36:11):
עניין יפה, יפה זה חלק ממה שאני עושה בתהליך הזה של מציאת חברות טוב, עכשיו השאלה שהורזת,
ותמיד אנשים קצת לוקח להן שנייה לחשוב אבל נראה לי שאת תשלפי את זה מהר מה את הכי אוהבת לספר על עצמך?
מה זה הדבר הזה שאת תגידי לכל בן אדם שתכירי עלייך? אני חושבת את זה אין.
(36:36):
יש לי תשוקה ליחסי ישראל לארצות הברית, אני בטח, אני יודעת שאני נשמע אולי פלצני, אני מתנצלת.
בסדר? זה בא עם התפקיד, אני מבין.
לא, אני חושבת שפשוט כל החיים שלי, ידעתי שישראל וארצות הברית,
זה משהו שחשוב לי, הרבה עוד, עוד לפני השיעורות הצבאי שלי,
הדרכתי כל מיני משלוחות, שהגיעו מארצות הברית, בצבא וגם אחר כך,
(37:01):
ואני באמת מאמינה שהקשר הזה בין ישראל לבין ארצות הברית, הוא מאוד משמעותי.
אני מאמינה גדולה בקילת. את אופטימית בו עכשיו? באמת אני שואל,
בענימה האישית זה כאילו קשה עכשיו להיות אופטימי כל מה שקורה.
אז אני חושבת שאלף, סיימתי תואר שני לא מזמן על יהדות ארצות הברית,
על היסטוריה של יהדות ארצות הברית. נמאת.
ומתוך מטרה להבין את ההיבט ההיסטורי.
(37:24):
כי רוב הפעמים אנחנו כאנשים מסתכלים על מה שעכשיו וקיים. ואני נורא אוהבת היסטוריה.
וכשלומדים היסטוריה אז מבינים שהחיים הם סייקלס בטח
בתחום הכלכלי אנחנו יודעים את זה ושחשוב ללמוד
מה שהיה בעבר אני דווקא חושבת שאנחנו
בתקופה ביחסים שלנו עם כל הקושי היא
(37:44):
תקופה שהיא משמעותית עבורנו החיבור הזה
לאמריקה הוא אקוטי למדינת ישראל והתפקיד
שלי הוא לייצר כמה שיותר חיבורים ברמה האישית
ברמה הכלכלית ברמה החברתית ואני באמת כמו שאמרתי מאמינה בפעילות הזאת וזה הפאשן
שלי טוב מעולה לימור לדעתי אנשים יפיקו מלא ערך מהפרק הזה אני ממליץ לכם לשלוח הודעות,
(38:12):
מיילים והתייעץ עם לימור אם אתם בשלב המתאים לא להציג סתם אבל כן באמת להשתמש בכלי
הזה זה חבל על הזמן לימור אנחנו מתראים עוד שבוע אני חושב,
אני מקווה שאת תגיעי לאירוע שלנו כשזמנתי אותך,
וזהו בואי נסיים פה יש עוד משהו שחשוב להגיד לפני הסוף לימור תודה רבה,
(38:35):
נהניתי היה ממש כיף הרקעים שלנו גם מתאימים ואתם לא תראו את זה,
בסאונד אבל it's up to us.
Music.
שלום אלטרנטיבות ואלטרנטיבים, welcome. הפרק הזה יירחתי את לימור נכר ווינסנד שהיא
סמנכלית בברד אנרגיה בישראל.
ברד פונדיישן מי שלא מכיר תעזינו לפרק הזה. בפרק דיברנו קצת על לימור מאיפה היא
הגיעה מה היא עשתה רק על ברד,
ברד פונדיישן וברד אנרגיה וסיפורי הצלחה של השקעות של ברד אנרגיה עם חברות ישראליות
(00:22):
ולאן זה הוביל זה ממש מעניין.
בהמשך נגענו באיך להכיר חברות
אמריקאיות בכלל איך לפנות אליהם איך נכון לפנות אליהם
מתי לא לפנות אליהם ונתנו כל מיני המלצות איך לעשות את זה כל מי שחושב להיכנס לשוק
האמריקאי זה הפרק שלכם להזין ללמוד ולהבין איך ניתן להתקדם לשם בעזרת ברט פונדיישן
(00:43):
שזה פשוט כלי מצוין שיש לישראל בשיתוף פעולה עם ארצות הברית אז יאללה בואו נתחיל.
Music.
(01:17):
שלום אלטרנטיביות ואלטרנטיבים, חזרנו אחרי פרגה של חודש,
אני הייתי בפורטוגל ובספרד ועכשיו חזרתי לישראל ואני שמח מאוד להארח את לימור נקר
וינסנט מבירד פאונדיישן,
בירד אנרגי יותר נכון ולימור, אני ממש שמח לארח אותך, מה נשמע?
(01:39):
איזה כיף להיות פה דנייל ואיזה כיף לראות אותך, לפחות בפודקאטס ולדבר.
כן, הכרנו לאורך השנים שלנו באנרגיה.
אני זוכר האירוע הראשון שהזמנתי אותך היה משקיעים ומשקיעות מדברים.
זה היה כזה פעם ראשונה רצינו להביא את המשקיעים כדי שהיזמים יוכלו לשמוע מהם,
מה הם מחפשים, עצות וכזה, וזה הפעם הראשונה שנתקלתי בך, היה מעולה,
(02:03):
עשינו את זה אז בפרל כהן. זוכרת האירוע הזה?
נכון, חילד דרכיך בתחום האנרגיה. כן, כן, כן, זה היה לשנה כמה שנים.
מה נשמע, הצגתי אותך טוב או פספסתי משהו?
לא בסדר גמור אז אני לימור אני סמנכלית בקרן
ברד ואני גם אחראית התוכנית של ברד אנרגיה
ואני מאוד שמחה לדבר איתך
(02:24):
כי אף המאמת לא יצאנו לעשות שיחה כזאת חופשית תמיד
היינו מאוד עמוקנים יש לנו מטרות מאוד ספציפיות פאנלים מאוד ספציפיים שאנחנו צריכים
להתמקד בהם אז עכשיו זו יותר שיחה כזה יותר חופשית שאני מקווה שנוכל ללמוד אחד
מהשני כן ובעצם המטרה שלנו למאזינות ולמאזינים זה לעזור לכם להבין את הכלי הזה שנקרא ברד אנרגיה,
(02:45):
למה הוא יכול לעזור לכם ולימור עושה עבודה באמת מצוינת כל מי שעובד איתה אומר אתם
תשמעו גם כאן איזה כיף אז אני מקווה שתוכלו להפיק את המירב מהשיחה הזאת כדי להבין
מה אפשר לעשות עם ברד פונדיישן.
ולמה זה טוב אבל לימור בואי נתחיל איתך קצת עם הבן אדם שמעחורי השם המפוצץ איך הגעת לתחום מה הרקע שלך,
(03:10):
אז האמת היא שהרקע שלי הוא בכלל, התחלתי בשוק ההון הישראלי בתור מבצעת,
בתקופה שאתה בורסה צועקת.
אה באמת? את אנליסטית והייתי גם טריידרס בשוק הזה.
איך זה עבד? מה היה שלך? וואו זה הרדים. אחד המפקידים הוא שאם אחיר באדרנלין לכל
אורך הדרך, אתה צריך להיות ממש ממוקד, גם להקשיב, גם לשמוע, גם לדבר, גם לכתוב.
(03:36):
הפקיד הטבע שמרתק. זה שאלה טיפשית, אבל למי צועקים שם כל הזמן? צועקים לקרוז.
אתה קונה ומוכר מלאות או... כולם צועקים על בן אדם אחד? נכון, בדיוק.
הוא בכלל בפלנטה אחרת.
אז זהו, זה היה בתקופה אחרת כי היום הכול הפך להיות דיגיטלי אבל עד היה קרוז שהיה
(03:57):
צריך לשמוע ראשון ממהלת המחיר או מוריד את המחיר וממכר וקונה כן,
תפקיד התאורה זה כמו הסרטים האמריקאיים, לגמרי.
אז אני הייתי שם. וואו. אז אני הייתי שם ממש בתל אביב או בחור?
בתל אביב, בתל אביב. הייתי בתל אביב, שנתיים,
עדפתי ממש לפני שהתחילו לסגור את הבורסה ולהעביר אותה למסחר דיגיטלי,
(04:23):
וזה היה באמת תקופה מאוד מרתקת שנתנה לי הרבה מאוד מידע על חברות ישראליות,
פתאום קלטתי כמה שאני אוהבת ללמוד על חברות ועל תעשייה, משם בעצם הלכתי לקור צוערים של משרד הכלכלה,
היה לי התלבטות, קבלתי גם משרד החוט, גם משרד הכלכלה, אבל בגלל הרקע שלי הזה,
היה לי ברור שהתחום הכלכלי יותר קרוב לליבי.
(04:46):
סיימתי קורס אוהרים, הצטרפתי למחלקת צפון אמריקה במינהל שחר חוץ,
ואחרי שנה מצאתי את עצמי בתור בעצם המחלקה.
השניים האחרים שהיו איתי נשאו לחול, ואני הייתי הבנדם היחיד במחלקה,
קיבלתי קידום מאוד מהיר, הייתי גם ניהלת את עצמי.
(05:07):
לפעמים זה קצת מזל גם. כן?
ובעצם הייתי שלוש שנים וחצי במינהל שחר חוץ במשרד הכלכלה,
ניהלתי את ספון אמריקה יותר מאוחר בעצם
גם הצטרפו אליי צוהרים אבל עד גם ריכזתי את כל תהליך חתימת ההסכם מאזור השחר חופשי
עם קנדה עבדתי על כל נושא שקשורים בין ישראל לבין ארצות הברית הרגנתי את כל המשתחרות
(05:32):
של שר הכלכלה ושר הנציגים בארצות הברית וגם נציגים אחרים.
רמי דרג שבאו לישראל זה היה תקופה
מאוד מרתקת מעניינת וגם מאוד קשוחה כי עבדתי הרבה מאוד שעות בירושלים סיימתי גם
תואר שני בו זמנית וב-97 יצאתי להיות נספחת כלכלית באטלנטה לאחר מכן העבירו אותי לשיקגו.
(06:01):
ונשארתי בארצות הברית כי התחתנתי עם בעל אמריקאי ואתה תשעדו לא בשלבו לישראל אז נשארנו עוד כמה שנים ממש,
בתפקיד של את הנציגה של
קרן ברד בארצות הברית הקרן ברד הכרתי
שבעצם עבדתי בצור נספכת
כלכלית עם דוב ירשברג המנוח זיכרונו לבראשך
(06:22):
הרגנתי לו הרבה מאוד גישות כי ראיתי בקרן ברד
במימון שהיא מעניקה לפרויקטים הזדמנות נהדרת לדפוק על הדלתות של חברות אמריקאיות
ונסות לשכנע אותם לעבוד עם חברות ישראליות וככה בעצם התחיל ההכירות שלי עם הקרן
אז בואי נעבור באמת לקרן כמה דברים בסיסיים של כמה זמן היא קיימת.
(06:44):
מי עזם אותה מה קרה פה,
אז קודם אולי תיאור קטן של מה הקרן עושה ואז נצוין.
אז קרן ברד היא הקרן הדו-לאומית למחר ופיתוח בין ישראל לבין ארצות הברית, כן?
זה נשמע שמפוצץ, בפועל מה שאנחנו בעצם עושים זה קרן שישייכת לשתי הממשלות,
גם ממשלת ישראל וגם ממשלת ארצות הברית והתבצסה החל מ-1977 בעצם במסגרת שלוש קרנות
(07:12):
ששתי הממשלות הקימו ביחד, קרן מדעית ה-BSF,
הקרן המדעית החקלאית הברד וברד.
ברד היא בעצם הקרן התעשייתית שממנת שטופי פעולה טכנולוגי בין חברות ישראליות לבין חברות אמריקאים,
שהמטרה של השטוף הטכנולוגיה הזה היא להביא מוצר, טכנולוגיה, פלטפורמה כלשהי לשוק המסחרי.
(07:37):
היתרון של הקרן שבאמת יש לה endowment
של 110 מיליון דולר ששתי הממשלות
שמו ביחד ואנחנו משתמשים בריבית על אותה קרן וכמלוגים שקיבלנו מפרויקטים שצלחו
ועניו מחירות כדי לממן את שלופי הפעולה שמגשים אלינו לדיום זאת אומרת.
(08:02):
שהפרויקט הכסף לא נגמר בעצם הוא ממשיך להיות.
לא, בואו לא נגזים, בהחלט הכסף נשחק עם השנים, יש אינפלציה, יש בהחלט תהליכים שוחקים
את העלויות הלאו של הפרויקטים, אז יש בהחלט שחיקה.
אבל היתרון של התוכנית הזאת היא שהיא לא מחבד אותנו כל שנה לבקש כספים מהממשלות,
(08:24):
אנחנו לא תלויים בתקציבים השונים שמשתנים באופן תדיר,
ויש בעצם קרן שהיא מאפשרת לנו את הבסיס באופן עקבי לממן את שופעי הפעולה האל וזה
ייתרון מאוד משמעותי כי הרבה פעמים פועלתי שייכים לממשלות זה תלוי בתקציב,
לא ברור אם התקציב יגיע או לא יגיע,
(08:45):
יש קיצוץ תקציבי אנחנו חיים עכשיו בתקופה שאנחנו רואים כן ספריליה זה.
מי כמוך יודע בתור התפקידים שלך בקהילת האנרגיה ברגע שאין קביעות אז קשה מאוד לתכנן
לאורך זמן וזה פוגע מאד משמעותי בתהליך קבלת ההחלטות.
אני חייב להכניס שאלה קטנה שבטח זה כל המאזינות והמאזינים שואלים את עצמם ומה קורה
(09:12):
עכשיו שיש בלגן בקשרים עם ארצות הברית וביידן וטראמפ והם כולם כועסים עלינו וכל
העולם כועס אלינו מה קורה עם הקרן והאם להחלטות פוליטיות יש השפעה לקרן הזאת?
שאלה מצוינת. אז כמו שאמרתי, היתרון שלנו בזה, שיש לנו מערכת מאוד מוסדרת, ותקציבים מובנים.
(09:33):
וכיוון שיש לנו בעצם endowment, אז אנחנו לא תלויים בשינויים כאלו ואחרים,
בעיקר בתקציב הישראלי האמת, שהוא כמובן זה שמשתנה בצורה יותר תדירה מאשר התקציב האמריקאי.
ולמזלנו הנציגים שיושבים בבורט שלנו, בצד הישראלי, זה נציגים שמתמנים על ידי מנכל משרד הכלכלה,
(10:00):
משרד האוצר והיושב ראש של הקרן הישראלי הוא בעצם המדען הראשי של משרד החדשנות.
היא זה אבידון? אלון, לא לאלון. אה אלון הוא שם חדשנות. אבי של משרד המדע, אוקיי.
נכון, אבידון זה משרד המדע בחדשנות ויושב ראש של שמשרד של השטח התשענות הוא בעצם
(10:22):
הסטייקולדר בצד הישראלי, הבכיר.
בצד האמריקאי יש לנו נציגים מהניסט
שבראש הקרן היא מוד בכירה ב-National Institute of Standard Technology.
ונציגים ממשרד האוצר האמריקאי והסטייט דיפרטמן, משרד החוץ האמריקאי.
אז זה בעצם הבורג' שהוא זה שבעצם יכול לקבל את ההחלטות ומחליט איזה פרקטים הוא
(10:44):
רוצה לאשר אני חייבת להגיד שכולם מאוד מקצועיים אנחנו לא תלויים פוליטית העבודה היא באמת מצועית,
והפלטפורמה דווקא היא כל כך משמעותית דווקא בימים האלה שבואים אתה חושב שמה שקורה
בחדשות משפיע על העבודה בשטח ולמזלנו זה לא קורה זה היתרונות שלנו כי אנחנו פועלים
(11:08):
לדבר רחוק ובטח לא לדבר קצר מדהים,
אז כמה זמן הקרן הזאת קיימת בעצם?
קרן בעצם קיימת מ-1977 אה וואו כן,
קרן ותיקה שבעצם נותנה כמעט
במונחים נומינליים היא נותנה כמעט 400 מיליון דולר לשתופי פעולה ישראלים אמריקאים
(11:29):
ומונחים שהם לא נומינלים זה מדובר על סכום הרבה יותר גדול של מעל 600 מיליון דולר
וואו טוב זה לוקח אותנו סליחה סליחה
לא, לא תסיימי מה התחת להגיד אני מצטער אני עם הקפה שלי קוטא אותך מאוד משמעותית
בזה שהיא באמת תורמת היא משקיעה בפרויקטים בכל התחומים הקרן הכללית שלנו היא משקיעה
(11:54):
בעצם בכל התחומים האפשריים בכל מה שיש בו מתקר ופיתוח החל מ Life Science, מדעי החיים.
סייבר, Homeland Security תקשורת אנרגיה אוקיי וכמה מוצב לאנרגיה והכלים והנושאים
האלה שאני מתעסק בהם אז מצוין, זה מביא אותנו בעצם לנושא הבא שלנו.
כן. זאת תוכנית של ברד אנרגיה שהיא תוכנית ורטיקלית.
(12:18):
ב-2009 הקמנו את תוכנית ברד אנרגיה, שהיא ממומנת תקציבית על ידי משרד האנרגיה האמריקאי,
משרד האנרגיה הישראלי ורשות החדשנות פה בישראל.
ולשם אנחנו בעצם מקבלים כל שנה עד היום תקציב של ארבעה מיליון דולר,
שמיועדים ספציפית לתמיכה בפרויקטים של אנרגיה נקייה.
(12:43):
והתקציב הזה, יש לנו תוכנית מפרידת שמאפשרת לפרויקטים בתחומים האלו להגיש את הפרויקטים
שלהם, והיתרון שאלף הם לא מתחירים עם פרויקטים אחרים בתחומים שונים.
ומתחירים אך ורק בפרויקטים בתחומי האנרגיה. מעולה.
וזה אומר שהתקציב שאנחנו יכולים לתת לתחום האנרגיה הרבה יותר גדול.
(13:03):
זאת אומרת היום אני חושבת שלפחות 25% אולי טיפה יותר מהתקציב של כל ברד,
שזה גם התקציב הכללי של קרן ברד תוכנית הכללית וגם של ברד אנרגיה ושאר התוכניות
ניתנים היום לפודטים של אנרגיה מים וסביבה אז זה בכלל מאוד משמעותי.
(13:24):
וזה מוביל אותנו, את אומרת זה קיים באמת הרבה שנים, ומאה 2009 אנרגיה.
בואי נתמקד באנרגיה ובאקלים, כי זה מה שגם מעניין אותי, וגם את המאזינות של הפודקאסט.
תניע לי כמה סיפורי הצלחה, או כמה סיפורים מעניינים, משהו כזה פיקנטי על דברים שקרו לכם?
(13:45):
כמובן עם סטארט-אפים ישראלים אני מדברת. אז זהו,
זאת אומרת שמאה 2009 בעצם עד היום, השתנו
במעלה ל-65 פרויקטים בין חברות ישראלית לבין חברות אמריקאית וגם בין חברות לבין
אוניברסיטאות כי התוכנית שייבארד אנרגיה מאפשרת גם מימון של פרויקטים בין אקדמיה
לתעשייה סיפור כמה סיפורי הצלחה איזה כיף,
(14:11):
תדע אנחנו צריכים ליהנות בסיפורי הצלחה.
באנו גם ליהנות מהצלחות שלנו אז אני טעני כמה סיפורים מעניינים למשל חברת Panoramic
Power חברה ותיקה שהוקמה לפני יותר מעשור,
קיבלו מאיתנו מימון בשלב שבו הם היו צריכים עוד לגייס כסף.
המימון שקיבלו מקרם ברד, ועל זה הם יעידו.
(14:31):
הוא סייע להם לגייס את המימון הנוסף לפיתוח של המוצר שלהם.
פיתחו סוג של חישן ששמם אותו במערכות חשמל והוא יכול באופן גליר בצריחת חשמל וברמוט
לתת מידע על צריכת החשמל ולעשות בעצם מה שנקרא predictive analytics לראות אם יש
בעיה במערכת החשמל או במוצרים השונים של החשמל בתעשייה.
(14:56):
הם עשו פיילוט עם חברה אמריקאית בבית חולים בארצות הברית, כדורסמה בעצם מהפיילוט
והפעילות שהוכחה של המוצר שלהם, הם נקנו על ידי חברת בת של סנטריקה,
סנטריקה קנתה את Panoramic Power והפכה את החברה הישראלית למרכז R&D הגלובלי שלה,
(15:18):
הם גם בזמנו הקימו גם חברת קרנון סיכון, שהשקיעה פה הרבה מאוד כסף בפרויקטים.
אז השיתוף הפעולה הזה בעצם הועיל לחברה הישראלית לצמוח, להוכיח את הטכנולוגיה שלה,
להביא אותה לידי מחירה ולהקמה של מה שנקרא מרכז R&D פה בישראל.
ציפורים אחרים יותר לא מזמן בעצם, את חברת אקופלאנד, גם אני וגם אתה מכירים,
(15:41):
את אווירן יעקוב, הסי-או שלהם, הם בעצם עשו פרויקט עם חברת אטלס, אז חברה בארצות הברית.
אקו פלנט היא בעצם חברה שמייצרת מערכת אופטימיזציה למתחסי אוויר בתעשייה.
הפרויקט שלהם, החברה האמריקאית, אפשר לה בזמן הקורונה לבצע פיילוטים בחברות מזון בארץ תוברין,
(16:04):
זאת תקופה שכמעט אי אפשרה להיכנס לחברות המזון, אבל בגלל שהיה להן את הקשר הזה
עם החברה האמריקאית זה פתח להן את הדלת ויצר להן משתפי פעולה נוספים.
היום הכרן הזאת הודיע לפני, החברה הודיעה לפני מספר חודשים שהיא נרקשה על ידי חברת
אינגרסול, רנדה אמריקאית, חברה מאוד גדולה ובעצם היא הולכת להקים פה את מרכז המחקר הפיתוח שלה פה.
(16:26):
זה הולך לקרות שוב כמו עם סנטריקה משהו דומה? אנחנו מאוד מקווים,
הסיפור של סנטריקה הוא סיפור מוצח מאוד, בטוחה שאבירן יהיה עושה את העבודה הכי
טובה ולהקים פה ולהרחיב פה את הפעילות.
יאללה אז תחברי אותו ונעשה פרק איתו עוד כמה חודשים, מה קרה איתו.
אני אשמח סיפור מגניב
יש לה הרבה lesson learned שיכול לשתף עם
(16:48):
התעשייה אבל יש הרבה פרויקטים אחרים
שהמטרה שלהם בעצם אנחנו מתעסקים
גם בחברות ישראל וגם חברות אמריקאית יש חברות אמריקאיות בשלבים יותר התחלתיים שמחפשים
פה את השיטוש בפעולה פה בישראל שבו הם יכולים לעשות הפיילוטים היינו פרויקטים חברה
אמריקאית הופכה הפיילוט באוניברסיטת בן גוריון אבל יש לנו פרויקטים אחרים שעכשיו
(17:09):
לא מזמן הושלמו הוא כמו פרויקט של ברן מילר,
שבעצם עבדה עם ניו יורק פאואר אסוריטי.
הקים המתקן הגירל בסיס הטכנולוגי שלהם באוניברסיטת קוניס בניו יורק,
ועכשיו העביר את כל האסצ לניהול של האוניברסיטה.
זה פרויקט שבו היא הוכיחה את המוצר שלה בשוק האמריקאי, ועכשיו בעצם פנה למחירות.
(17:34):
חברת זוס פאואר שהעבר צ'אקרטק, שגם עכשיו השלימה את הפיילופין שלה בשוק האמריקאי וקיבלה מיתן למימון.
יש הרבה מאוד סיפורים של פרויקטים, בסך הכל חלק גדול מהתעשייה הישראלית שאני ואתם
מכירים, קיבלו מימון מהקרן, זה סגיע להם בתהליך הפיתוח. איזה כיף. ובאת המוצר משהו.
(17:55):
תגידי, בשביל לחדד ליזמים ויזמות, איזה שלב החברה צריכה להיות כדי,
כי איזה מתאים רוב החברות בשביל לגשת לדבר הזה?
האם חייבים להגיע כבר לשלב המוצר או שעוד אפשר בשלב הפיתוח כי אמרתי יש פה עבודה גם עם אוניברסיטאות.
הסבירי לנו את מה הכי מתאים. אז השאלה המצוינת, אני תמיד אומרת שבעיקר בתחומי האנרגיה,
(18:20):
מה שאנחנו קוראים Research and Development זה בעצם הרבה יותר רחב.
זה Research, Development, Demonstration ו-Deployment. כן.
כי זה לא מספיק רק לפתח את המוצר,
או לקבל עליו אישור רגולטורי כזה או אחר, בלי שמבצעים את הדמונסטרציה בשטח,
ובלי שאחר כך זה מאפשר לך בעצם לעשות אתמאה בשטח, אז קשה מאוד להביא מוצרים לשוק.
(18:45):
וזה תחום שהוא רף סיכון, שהוא ארוך טווח, שבאמת מיועד לאנשים שרוצים לעשות שינוי
אמיתי, והם מוכנים לקחת את הסיכון עליהם לאורך זמן. וגם למשקיעים,
זה אותו דבר על המשקיעים. לגמרי.
בלי ההשקעות האלו, ואמונה שאישר לעשות שינוי מהוטי בתחום שהוא מאוד קונסרבטיבי,
(19:07):
אז אי אפשר בעצם לבנות פה חברות וזה פה,
מפה גם נגזר הקושי כי גם יש רגולציה מחייבת.
ובכל אחד מהמקומות שבהם אנחנו רוצים לעבוד ברחובי עוד,
אני תמיד אומרת שזה כמו בזוגיות מישהו חכם אמר לי פעם שההחלטה הכי חשובה בחיים
(19:30):
היא הבחירת הבית זוג שלך או בית זוג שלך כי זה מה שיקרה יחריע את המצב הנפשי שלך הכלכלי שלך,
החברתי שלך וכו' יוצא בזה ואז השאלה היא כשמדברים על matchmaking בעולם התעשייה.
באיזה שלב אתה מספיק אטרקטיבי או את מספיק אטרקטיבית עבור הפרטנר האמריקאי,
(19:54):
אוקיי כי בסופו של יום אתה לבירד באים זוגות אנחנו לא ממונים עם חברה כזו או אחרת,
אנחנו אמנים בעצם שותפות בין חברות, והשתפות הזאת היא מתבססת לא רק על החדשנות
של החברה שרוצות לפתח מוצר מסוים,
(20:16):
אלא בעיקר על הסינרגיה בין החברות. איך הן ביחד משתפות פעולה?
איך הן ביחד עובדות בשביל להביא את המוצר לשוק?
האם התהליך הוא research, development, או בעיקר תהליך של התמאה ו-piloting?
גורם תוליד בשלב שבו החברות נמצאות להיות כדי לעבוד ביחד.
אז שנייה, רק כדי לא לרתום את המרכבה לפני הסוסים, אז כדי להגיש בעצם בקשה לברד ולקבל מענק או מימון.
(20:45):
אז חייבים ליצור קשר עם חברה אמריקאית, ליצור איזשהו הסכם שותפות ורק אז ביחד אפשר
לגשת לברד ולבקש את המימון. נכון?
זה הדרך פעולה. כן, בתהליך ההגשה עצמו של לבקשות המימון אתה חייב לבוא עם מה שנקרא
חברה אמריקאית. אז חברה ישראלית או חברה אמריקאית, או מוסד מחקר, תלוי.
(21:07):
ואז אפשר להגיש בעצם את הבקשה למימון.
ופעם בשנה יש לנו בעצם כל קורא, דרך כלל הגשה למימון הראשונית מתקיימת בסוף יוני,
תחילת יולי, יש סלב ראשון שבו מגישים בעצם את הקציר המנהלים של הפרויקט שרוצים להגיש.
אז עכשיו זה קורה? השנה זה קורה עכשיו? שנה זה קורה.
(21:29):
התאריך כרגע נתחב על התאריך הסופי הוא ה-8 ביולי, שבו ניתן עד השמיני ביולי להגיש
לנו תקצירי מנהלים של הפרויקטים שרוצים לעשות ביחד עם שותף האמריקאי.
בשלב הזה כבר צריך להיות איך שותף אמריקאי, כמובן שאני תמיד אומרת לחברות ששווה
לדבר איתנו הרבה לפני, גם שנוכל אולי לסייע, אני לא מתיימרת להיות מומחית בכל התחומים השונים,
(21:53):
אבל אנחנו יכולים לכיוון, נסות לפחות לסנות לחברה אחת או שתיים אחרי דיון ממשי
עם החברה הישראלית ולנסות להבין מה הם מחפשים, ומה הם יכולים לתת לחברה האמריקאית.
אבל בעיקרון התהליך הגשה הוא של שותפות.
בשלב הראשון התקציר מנהלי, שהוא צד מוגש לקרן עד דייד ליין מסוים,
(22:14):
שאותו אנחנו בעצם עוברים עליו, זה פרויקטים שמראש נחשוב שהם לא בשלים,
אנחנו מציע לא להגיש את הפרויקט, את התוכנית לפרויקט המלא.
ואחר מכן החברות מגישות מה שנקרא פרופוזה, זה בעצם הצעה לפי ההנכיות שלנו,
והצעה הזאת נבחנת על ידי הסטייקוולרים, הגופים שאך ראים על התוכנית של ברד הגופים שבעצם מממנים אותה,
(22:39):
אז בצד הישראלי פרויקט יעבור בדיקה של רשות החדשנו, של המומחים.
מראשות החדשנות ומשרד האנרגיה. בצד האמריקאים הם עברו בעצם בדיקה של המומחים שמתמנים
על ידי משרד האנרגיה האמריקאי, וכל צד יגיש את חווה דעתו.
(23:01):
לוועדה, לבורד שמחליט להתכנס כנראה בנובמבר אני מקווה בישראל, והבורד הזה בעצם
מחליט איזה פולטים הוא רוצה לממן, ומה המימון שהוא נותן לכל פרויקט.
צריך להזכיר שאנחנו בעצם מממנים עד 50% מעוצרות המחקר והפיתוח של הפרויקט המשותף,
אבל המימון המקסימלי לכל פרויקט יכול להיות מיליון וחצי דולר.
(23:25):
כמובן שהמימון הזה מתחלק בין שני השותפות, אנחנו גם נותנים הצד הישראלי וגם נותנים
הצד האמריקאי וזה דבר חשוב להדגיש כי אנחנו לא גורם ישראלי אנחנו גורם אמריקאי-ישראלי
וחשוב לנו שיהיו הפרויקטים שיגשו,
יהיה להם ערך מוסף גם לצד הישראלי וגם הצד האמריקאי, אבל זה אנחנו מאוד מאוד מקטעים.
כן, וגם בשיחה המקדימה שלנו דיברנו על זה ש...
(23:48):
אפשר להודות באמת, הצד הישראלי יכול להיות, אולי במילים יפות, יכול להפיק יותר
אולי מהשותפות הזאת באופן כללי, לא במקרים פרטניים, כיוון שזה עוזר לו להיכנס לשוק של ארצות הברית,
וזה שוק פי מיליון יותר גדול מפה.
אז דיברנו על זה, איך כדאי לגשת לחברה האמריקאית, ואפילו הייתי מתחיל לפני זה,
(24:09):
זה איך בכלל אתה מבין לאיזה חברה לגשת,
איך הכי נכון להכיר אינדיבידואלס אנשים מכל חברה, האם את רואה את זה דרך כנסים
בחול, לישוע לחול להכיר את האנשים,
או שאת ממליצה לשלוח מיילים בכמויות ולקוות שמישהו יענה, שזה בדרך כלל צר להגיד זה לא עובד.
(24:29):
מה עושים? אני עכשיו יזם ואני נכנס ואני אומר אוקיי, יש לי מוצר ואני מתחיל כמעט
להיסגר עליו, ואני מרגיש שיש לי משהו ביד, מה אני עושה?
שאלה ממש שמש טובה, זה בעצם השאלה שאני תמיד מילאת את הדיון כמעט עם כל חברה ישראלית
או אמריקאית צעירה שפונה אלינו.
אני חושבת דבר הכי משמעותי זה א' קודם כל להבין האם אתה בשלב המתאים שבו אתה יכול
(24:53):
להיות מספיק אטרקטיבי עבור השותף האמריקאי? איך אני מבין את זה?
איך אתה מבין את זה? זה א' להגדיר מה היכר מוסף שאתה מביא לשותף האמריקאי.
בפעמים אנחנו כמאדן נוטים להתבקד במה שיש לנו. אני עושה כך וכך, אני מבין כך וכך.
סבבה נחמד, אבל אוקיי, אם אתה עושה שותפות, אז איך אתה בעצם יודע להבהיר את הערך שלך לצד האמריקאי?
(25:21):
מה אתה יכול... בסופו של יום, כלכלות נבנות על שורמידימני.
Return on investment. עם כל הכבוד למונחים של לעשות טוב לעולם ולקדם את התעשייה.
אתה צריך לקחת את כל מה שבעצם עשית וביצעת, ולהסביר איך אתה יכול לייצר כסף עבור הצד השני.
(25:47):
מה אתה יכול לתת לו שכרגע אין לו?
איזה בעיה אתה חושב שיש לו, ואתה מסוגל לפתור לו את הבעיה?
איך אתה יכול לחסוך לו בעלויות? איך אתה יכול לפתוח עבורו שבקים חדשים שבהם כרגע
הוא מדשדש או בכלל לא נמצא?
ובסופו של היום זה באמת נתמקד ב שומי דה מני לפרטנר האמריקאים.
(26:14):
סוג של מיפוי בעיות שיש לחברות ואז להבין איפה אתה יכול לפתור אותם לגמרי,
אני ממש לא מאמינה בלשלוח מיילים
בכמויות זה גם ערכאי גם
אנשים הם לא המערכית שלהם מגינה עליהם מפני ספאם זה לא עובד אבל אני כן חושבת שחשוב
(26:35):
לנסות להגדיר מי הם חברות היעד שכלפיהם אתה יכול להגיד בצורה מאוד ברורה מה איך
שאתה מביא להם וזה דורש עבודה דורש הבנה א'
השוק שבו אתה מתמודד מי המתחרים שלך בשוק באיזה בעיות השוק הזה מתמודד כרגע ומה אתה יכול לתת בתמורה.
(26:59):
ואני מאוד מאמינה בכנסים אני חושבת שכנסים זה דרך מעולה לפגוש אנשים כי כולם באים
לכנס מתוך מטרה לפגוש אנשים וללמוד.
אז כנסים זה דבר יוצא מן הכלל והרבה פעמים אני מראית לחברות,
אל תבואו ותגידו אני רוצה למכור לכם, כי זה לא יעזור. אבל אני גם חושבת שהרבה פעמים
(27:20):
נכון להגיע בצורה שיותר מה שנקרא באנגלית humble, צנועה. I want to get your advice.
אני רוצה לקבל את הצעה שלך.
אנשים, דווקא בתקופה הזאת היא כפה שהיא לא פשוטה לתעשייה הישראלית,
יש הרבה מאוד אנשים בארצות הברית שבכן רוצים לתמוך בנו וכן רוצים לעזור לנו ואם
(27:41):
נבוא ונגיד האם אתה יכול לייעץ לי?
ואתה יכול, כמובן, ברמה שלו לברינסטורם מה שנקרא.
אתה לא לוקח להם הרבה מדי את הזמן, אבל אתה כן מבקש חצי שעה מזמנן לברינסטורם,
כדי להבין מה הם רואים בשוק שאני לא רואה כי הם נוצאים בשוק.
אנשים כן מוכנים לסייע ולעזור, וזה אגב אנחנו כן נותנים לחברות ומשתדלים לתת לחברות
(28:04):
במידה שאנחנו מכירים אנשים בתחום.
אנחנו בדיוק עכשיו סיימנו את הכנס הארפאי, הקולגות שלי בארצות הברית,
לא ציינתי, אבל קרנברד מוקבת מ-12 איש,
זה לא הרבה אבל יש לי שלושה קולגות מדהימות שנמצאות בשוק האמריקאי אנדריה יונה
שמוצאת בחוף המזרחים ואחרי גם
(28:24):
על המידווסט ענת בן יוסף שיושבת באוסטין טקסאס ואחראית על דרום ארצות הברית.
וענת גוליאנוור שיושבת ליד סם פרנסיסקו ואחראית על החופם הערבי הן נוצאות בארצות
הברית הן בעצם קשובות לשוק ואיתם אנחנו עובדים עם הרבה מאוד מה שנקרא,
אנחנו קוראים להם באנגלית Local Baird Representative.
(28:46):
בעצם אנשים שמטרה שלהם היא לקדם את הסחר ואת הפעילות בין ישראל ובין ארצות הברית
אבל הם גם מסייעים לנו בקידום פרויקטים של ברד באזורים שלהם אז יש לנו נטווארק
מאוד מעניין כולל כל הנספכיות הכלכליות של ישראל בארצות הברית שגם הם עושים עבודה מדהימה,
(29:06):
ומסייעים לנו בתהליכים השונים במציאת שותפים ואנשים האלו בעצם עוזרים לנו למפות
ולנסות להגיע לאנשים המתאימים הרבה פעמים אנחנו גם עושים מה שנקרא קול-קול בניות
קרות לכל מיני חברות אבל היתורון שלנו שאנחנו באים ואומרים אנחנו קרן שישייכת,
תוכנית שישייכת גם הצד הישראלי וגם הצד האמריקאי הדהואים ממנו אותנו אנחנו נותנים
(29:30):
אימון לפרויקט משותף אנחנו מציגים לכם חבריים בחדשות טכנולוגית שיכולה לספור לכם XYZ,
ואז הם מנסים בעצם להגיע לשיחה משותפת
שבה החברות יכולות להציג אחת את השנייה ולהבין יותר טוב האם יש לנו בסיס.
אז מה היה בכנס הזה של ה-4E שאמרת?
אז כנס ה-4E הוא כנס מצוין שלצערי לא ממש מוכר פה בישראל ה-40 תובת המאזינים זה
(29:59):
נקרא Advanced Research Projects Energy Agency באנרגי וזה בעצם מודל שמתבסס על דרפה.
דרפה זה בעצם הארגון שהייך, שהוא קם על ידי הקונגרס האמריקאי, שנותן בעצם אימון
לכל מיני תחומים, עתירי ידע בשוק האמריקאי.
(30:20):
אז ארפאי זה גורם שהוא קם על ידי הקונגרס, שמיועד ספציפית לקידום נושא האנרגיה,
שלהם בערך תקציב של משהו כמו 400 מיליון דולר בשנה, משתנה אבל זה בערך,
והוא נותן אימון לחברות ולאוניברסיטאות, בספציפית בתחומי האנרגיה.
עכשיו הדגש הוא אנרגיה נקייה, בעיקר בעקבות חגיקה בארצות הברית ה-IRA מועדת את זה.
(30:45):
והם עושים כנס כל שנה בכנס הזה שתייבתי בשנה שעברה וגם בשנים שלפני כן אבל השנה הזאת,
הקולגות שלי אנת בן יוסף ואנדריה יונה
השתתפו ובכנס הזה יש אפשרות מדהימה להיפגש
עם הרבה מאוד גורמים יש להם גם כנס
שבו הם מגדירים את היעדים של RPI
הם בעצם מציגים את הפרויקטים שבהם הם תמכו ומימינו אז אתה נפגש פה עם הרבה מאוד
(31:10):
חברות בתחת קוראת גלד 1 ויש היופי של מערכת שמאפשרת בעצם להיפגש עם הרבה מאוד חברות
צעירות בנוניות ויותר מבוססות,
ופה אנחנו גם לומדים על מה מעניין את האמריקאים איפה הדגשים שהם שמים בשנה מקולבוד,
של כל מיני של שימוש בפחמן לצריכים שונים הוא נושא שהפך להיות מאוד מאוד משמעותיים,
(31:34):
ושם בעצם יהיו הרבה מאוד תקציבים.
אז ההמלצה שלי היא דווקא ללכת לכנסים האלו שבראש אנשים באים לא רק למכור את מרכולתם,
אלא גם בעיקר להיפגש ולייצר את הקשרים.
אחלה כנס, ממליצה בחום להרבה מאוד חברות ישראליות לבחון את השתתפות.
אנחנו מגיעים לשם כל שנה, ונשמח לסייע אם במידה אתה צורך.
(31:58):
מעולה, טוב לימור אנחנו מגיעים לקראת הסוף אני רוצה שתחשבי וואו כל כך מהר לא אצפת
לי לדבר בדיוק אז תחשבי טוב טוב אם יש עוד משהו שרצית להגיד כדי שזה יהיה פרק מושלם מבחינתך,
ושהמאזינות והמאזינים יפיקו את המירב ואז אני שואל אותך כמה שאלות קצת יותר אישיות
ואז אנחנו נסיים אז יש משהו שלא עברנו עליו ממה שרצינו?
(32:21):
הדבר החשוב שאני רוצה להגיד לחברות ישראליות היא באמת לפנות אליהן אנחנו לא מבטיחים
גבוהות ונצורות אבל אני חושבת שחשוב לנסות להבין מה הם עושים באיזה שלב הם נמצאים ואנחנו תמיד נשמח לחבר,
לתת הצעה לתת מידע וזה מה שנקרא גם חינם גם בגלל שהתפקיד שלנו לעשות את זה אנחנו
(32:44):
יותר מאשר רק מממנים באמת חשוב לנו להיות קטליזטור שמקדם את התעשייה הישראלית והאמריקאית אז המלצה,
תפנו אלינו אתם יכולים לפנות אליי ישירות לקולגות שלי טל,
כלן ועומר קרמל שנמצאים פה בארץ תשלחי לי את הדברים אני אשים באינפו של הפרק אני
אשלח את כל הפרטים ואת כל האימילים אנחנו מאוד פתוחים.
(33:08):
ממש המנצה שלי לפנות לנו וגם לגופים אחרים שהמטרה שלהם בעצם מקדם את התעשייה הישראלית ופה וגם האמריקאית,
אז אני בהחלט איתן את כל שמות אנשי הקשר
רגישו נוח לפנות אלינו אני מבטיחה
להיות מאוד ישירה וכנה ואם אני חושבת שאתם
בשלבים התחילתיים מדי אני גם אגיד את זה אנחנו לא
(33:29):
רוצים להציג חברות בשלבים התחילתיים אנחנו לא רוצים לסורף אותכם בתהליך ונפעמים
זה גם קורה שמציגים חברה בשלבים מוקדמים מדי אז יש את הסיכון שתסורף אותה בהמשך
הדרך אבל המטרה שלנו באמת פה היא לקדם פה את התעשייה ואנחנו עושים את זה על ידי דתי מכל הלב,
וואי מעולה, ממש שיחה לדעתי שיכולה לעזור להרבה הרבה יזמים.
(33:52):
עכשיו לשאלות קצת יותר פיקנטיות שאני שואל את כולם, אם אין לך תשובה זה בסדר נעשה
next, השאלה הראשונה זה ביידן או טראמפ?
את לא חייבת לענות אבל בואו נתחיל את זה ככה, אנחנו מתקרבים, מתקרבים בצעדי הענק
לבחירות שלהם אז מה... מכיוון שהקרן שלנו שייך את גל הממשל ישראל וגם ארץ דברית,
I will take the fifth, I will pass.
(34:15):
טוב שרה הבא אז אני רוצה שתיתנים אולי המלצות אם זה קשור לאנרגיה או אקלים אבל
לא חייב משהו שאת רוצה להמליץ עליו עכשיו למאזינים שהיכנסו לעולם שלך,
סדרה, ספר מעניין מישהו לעקוב אחריו האמת היא שיש הרבה פודקאסטים נורא מעניינים
בארצות הברית אני עוקבת אחרי אני צריך לזכיר מה השם שלו אם אני אמצא פה,
(34:38):
תכף אני זוכרת בשם יש לי אחד שאני עוקב אחריו קוראים לו קטליסט קטליס מצוין ויש
רגע יש אנרגי 360 שגם עליו אני עובדת וואלה, דור מקר כן,
אנרגי 360 אני עוקבת אחריו שמעת אותו בעדיקות.
(34:58):
שמאפשר לי גם להבין על מה שמטריט האמריקאים ומה שקורה בעולם הגדול בעולם הרחב זה
מאוד מעניין אני חושבת שאני עוקבת גם גם אחרי האתר של ארפאי,
לי מאוד חשוב להבין את המימון ולאיזה פרויקטים ואיזה חברות הם נותנים.
אני לא מסתכלת על החברות שעכשיו נותנים את המימון שלו עכשיו בשלב הזה,
(35:22):
אבל אני תמיד בודקת איזה מימון בתחומים ספציפיים חברות או גוזד מחקר קיבלים לפני 3, 4 ו-5 שנים,
כי עכשיו בשלב הזה הן כבר יותר בשלים, ולהם אני הרבה פעמים פונה בהקשר של ברד אנרגיה,
אז זה גם דרך למצוא חברות אמריקאיות.
מאוד חשוב באמת לחדל את הפיץ'
את ההבנה, מה אתה או את,
(35:44):
מה החברה שלכם נותנת לצד השני ולהבין
גם את אני הרבה פעמים מסתכלת על
הפיירים שחברות מוציאות כי זה מאפשר לי גם להבין מה מעניין אותם ומה מטריד אותם
כי בדרך כלל כשחברה מוציאה פייר היא בדרך כלל מוציאה להצליחה שלה אבל היא גם מוציאה
מתוך מטרה להבין באיזה תחומים הם באמת מתמקדים עכשיו ומה יכול להיות רלוונטי עבורם אז אני קוראת פיארין.
(36:11):
עניין יפה, יפה זה חלק ממה שאני עושה בתהליך הזה של מציאת חברות טוב, עכשיו השאלה שהורזת,
ותמיד אנשים קצת לוקח להן שנייה לחשוב אבל נראה לי שאת תשלפי את זה מהר מה את הכי אוהבת לספר על עצמך?
מה זה הדבר הזה שאת תגידי לכל בן אדם שתכירי עלייך? אני חושבת את זה אין.
(36:36):
יש לי תשוקה ליחסי ישראל לארצות הברית, אני בטח, אני יודעת שאני נשמע אולי פלצני, אני מתנצלת.
בסדר? זה בא עם התפקיד, אני מבין.
לא, אני חושבת שפשוט כל החיים שלי, ידעתי שישראל וארצות הברית,
זה משהו שחשוב לי, הרבה עוד, עוד לפני השיעורות הצבאי שלי,
הדרכתי כל מיני משלוחות, שהגיעו מארצות הברית, בצבא וגם אחר כך,
(37:01):
ואני באמת מאמינה שהקשר הזה בין ישראל לבין ארצות הברית, הוא מאוד משמעותי.
אני מאמינה גדולה בקילת. את אופטימית בו עכשיו? באמת אני שואל,
בענימה האישית זה כאילו קשה עכשיו להיות אופטימי כל מה שקורה.
אז אני חושבת שאלף, סיימתי תואר שני לא מזמן על יהדות ארצות הברית,
על היסטוריה של יהדות ארצות הברית. נמאת.
ומתוך מטרה להבין את ההיבט ההיסטורי.
(37:24):
כי רוב הפעמים אנחנו כאנשים מסתכלים על מה שעכשיו וקיים. ואני נורא אוהבת היסטוריה.
וכשלומדים היסטוריה אז מבינים שהחיים הם סייקלס בטח
בתחום הכלכלי אנחנו יודעים את זה ושחשוב ללמוד
מה שהיה בעבר אני דווקא חושבת שאנחנו
בתקופה ביחסים שלנו עם כל הקושי היא
(37:44):
תקופה שהיא משמעותית עבורנו החיבור הזה
לאמריקה הוא אקוטי למדינת ישראל והתפקיד
שלי הוא לייצר כמה שיותר חיבורים ברמה האישית
ברמה הכלכלית ברמה החברתית ואני באמת כמו שאמרתי מאמינה בפעילות הזאת וזה הפאשן
שלי טוב מעולה לימור לדעתי אנשים יפיקו מלא ערך מהפרק הזה אני ממליץ לכם לשלוח הודעות,
(38:12):
מיילים והתייעץ עם לימור אם אתם בשלב המתאים לא להציג סתם אבל כן באמת להשתמש בכלי
הזה זה חבל על הזמן לימור אנחנו מתראים עוד שבוע אני חושב,
אני מקווה שאת תגיעי לאירוע שלנו כשזמנתי אותך,
וזהו בואי נסיים פה יש עוד משהו שחשוב להגיד לפני הסוף לימור תודה רבה,
(38:35):
נהניתי היה ממש כיף הרקעים שלנו גם מתאימים ואתם לא תראו את זה,
בסאונד אבל it's up to us.
Music.
Popular Podcasts
Dateline NBC
Current and classic episodes, featuring compelling true-crime mysteries, powerful documentaries and in-depth investigations. Follow now to get the latest episodes of Dateline NBC completely free, or subscribe to Dateline Premium for ad-free listening and exclusive bonus content: DatelinePremium.com
Stuff You Should Know
If you've ever wanted to know about champagne, satanism, the Stonewall Uprising, chaos theory, LSD, El Nino, true crime and Rosa Parks, then look no further. Josh and Chuck have you covered.
Intentionally Disturbing
Join me on this podcast as I navigate the murky waters of human behavior, current events, and personal anecdotes through in-depth interviews with incredible people—all served with a generous helping of sarcasm and satire. After years as a forensic and clinical psychologist, I offer a unique interview style and a low tolerance for bullshit, quickly steering conversations toward depth and darkness. I honor the seriousness while also appreciating wit. I’m your guide through the twisted labyrinth of the human psyche, armed with dark humor and biting wit.