August 4, 2024 • 50 mins
ברוכות הבאים למיני סדרה החדשה - אופנה בת קיימא
בפרק הזה של "אלטרנטיבה", דניאל ברון מציג סדרה חדשה ומרתקת על אופנה בת קיימא מול אופנה מהירה. בפרק המבוא, נעמיק בנושא החשוב הזה ונשוחח עם עורכת דין מרוות עודה, מנכ"לית ומייסדת עמותת מנדיל, שתשתף אותנו בעשייה שלה בתחום האופנה בחברה הערבית.
נלמד מהי אופנה בת קיימה, מדוע היא חשובה וכיצד היא מציעה פתרונות לאתגרים שמביאה עימה האופנה המהירה. נדבר על ההשפעות הסביבתיות והחברתיות של תעשיית האופנה ונבחן דרכים פשוטות שכל אחד מאיתנו יכול לאמץ כדי להיות חלק מהשינוי.
הצטרפו אלינו למסע מרתק זה ולמדו איך הבחירות האופנתיות שלנו יכולות לתרום לעולם בר קיימא.
פתיח:
מכירים את זה שאתם מפונים מהבית לעשרה חודשים ופתאום מוצאים את עצמכם בלי הארון שלכם. כל הזמן הזה, חיים על מזוודה או שתיים, ולמרבה הפלא מגלים שזה מספיק. מכירים את זה שמדי שבועיים אתם חוזרים לבקר בבית כדי לקחת עוד כמה דברים, ואז רואים ארון מלא בבגדים ושואלים את עצמכם למה יש לכם כל כך הרבה בגדים?
מכירות? מכירות את זה שכל החוויה גורמת לכן לזרוק חצי ארון לשקיות ולשלוח לתרומה? מכירים ש 80% מהבגדים האלה מגיעים לפח הזבל ונשרפים או נקברים באדמה? מכירות את זה שתעשיית האופנה היא התעשייה השניה או השלישית הכי מזהמת בעולם?
https://www.weforum.org/agenda/2020/01/fashion-industry-carbon-unsustainable-environment-pollution/
אז נתחיל בסדרה קצרה יחסית, שתכלול שני פרקים. על נושא הכי לא אופנתי בעולם, המיני סדרה החדשה שלנו עוסקת בתחום מרתק וחשוב - אופנה בת קיימא אל מול אופנה מהירה”
“בפרק המבוא נסקור בקצרה מהי אופנה בת קיימא, מדוע היא חשובה, ומה תוכלו לצפות בפרק הבא” לאחר שאסיים לתת לכם קצת נתונים כיפיים כאלה נמשיך לשיחה עם עו״ד מרוות עיסא אישה מרתקת שתשתף אותנו בעשייה שלה בתחום האופנה בישראל ובחברה הערבית בישראל.
הגדרת אופנה בת קיימא:
אופנה בת קיימא היא גישה לתעשיית האופנה שמטרתה לצמצם את ההשפעה הסביבתית והחברתית של ייצור בגדים. מדובר בשימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, שיטות ייצור אתיות, ומחזור בגדים.
חשיבות הנושא:
תעשיה מהירה זאת תורמת לזיהום סביבתי משמעותי ולבעיות חברתיות כמו תנאי עבודה גרועים במדינות מתפתחות. על זה נדבר יותר בפרק הבא עם האורחת האגדית ד״ר מיטל פלג מזרחי. אופנה בת קיימא מציעה פתרון פוטנציאלי לאתגרים הרבים שמביאה איתה האופנה המהירה.
נתונים על תעשיית האופנה
כמות בגדים המיוצרים ביום: תעשיית האופנה מייצרת מדי שנה כ-100 מיליארד פריטי לבוש, שהם כ-274 מיליון פריטים ביום.
פסולת תעשיית האופנה: תעשיית האופנה מייצרת כ-92 מיליון טון פסולת בשנה, שהם כ-252 אלף טון פסולת ביום. רוב הפסולת הזו מגיעה למטמנות פסולת או נשרפת, ורק חלק קטן ממוחזר או משוחזר
מיחזור בתעשיית האופנה: רק כ-20% מהבגדים בעולם ממוחזרים, בעוד שכ-80% מהם מגיעים למטמנות פסולת או נשרפים https://www.mdpi.com/journal/sustainability/special_issues/Clothing_Sustainability
פליטות גזי חממה: תעשיית האופנה אחראית לכ-10% מפליטות גזי החממה הגלובליות, מה שהופך אותה לאחת מהתעשיות המזהמות ביותר. התעשייה מזהמת בגלל השימוש בחומרים כמו פוליאסטר ופוליוויניל כלוריד (PVC), השימוש בכימיקלים רעילים בתהליכי צביעה, וההשפעות הסביבתיות של גידול כותנה הדורש כמות מים עצומה.
תעשיית האופנה היא אחת התעשיות המזהמות ביותר בעולם. היא אחראית לכ-10% מפליטות הפחמן העולמיות, מה שמעמיד אותה במקביל לפליטות של כל הטיסות הבינלאומיות והשייטים יחדיו. בנוסף, תעשיית האופנה היא הצרכנית השנייה בגודלה של מים בעולם, ומשתמשת בין 20 ל-200 טריליון ליטר מים בשנה
נתונים על ישראל
צריכת אופנה: משקי הבית בישראל מוציאים כ-21-22 מיליארד שקל בשנה על בגדים, ללא מע”מ.
Mark as Played
Transcript
Episode Transcript
Available transcripts are automatically generated. Complete accuracy is not guaranteed.
(00:00):
Music.
(00:28):
ברוכים הבאים לאלטרנטיבה, פודקאסט הקיימות של ישראל. כאן דניאל ברון, היוצר והמגיש שלכם.
לכבוד חגיגות המאה אני רוצה להציג פרויקט חדש בפודקאסט.
מין הסדרות בתחום האקלים והקיימות.
בעזרת הסדרות נגיע לעומק הנושאים יותר מאשר פרק אחד עם עורך אחד.
(00:49):
אז אתם בטח שואלים איפה נתחיל? אני אגיד לכם.
מכירים את זה שאתם מפונים מהבית לעשרה חודשים ופתאום אתם מוצאים את עצמכם בלי הארון
שלכם כל הזמן הזה חיים על מזוודה אחת או שתיים,
ולמרבה הפלא מגלים שזה מספיק מכירים את זה שמדי שבועיים אתם חוזרים לבקר בבית כדי
(01:10):
לקחת כמה דברים ואז רואים ארון מלא בבגדים ושואלים את עצמכם למה יש לכם כל כך הרבה בגדים?
מכירות? מכירות את זה שכל החוויה גורמת לכן לזרוק חצי ארון לסקיות ולשלוח אותם לתרומה?
אתן יודעות ש-80% מהבגדים האלה מגיעים לפח הזבל ונסרפים או נקברים באדמה.
(01:32):
מכירים את זה שתעשיית האופנא תעשייה השנייה או השלישית הכי מזהמת בעולם, תלוי את מי שואלים?
אז כן, הבנתם נכון. אנחנו נתחיל במיני סדרה קצרה יחסית שתכלול שני פרקים על הנושא הכי לא אופנתי בעולם.
המיני סדרה החדשה עוסקת בתחום מרתק וחשוב אופנה בת קיימה אל מול אופנה מהירה.
(01:54):
בפרק המבוא נזכור בקצרה, מה היא אופנה בת קיימה? מדוע היא חשובה?
ונערך את עורכת דין מרבת עודה, שהיא אישה מרתקת שתשתף אותנו בעשייה שלה בתחום האופנה בישראל ובחברה הערבית,
אבל בואו נתחיל קצת, מה זה אופנה בתקיימה?
אופנה בתקיימה היא גישה לתעשיית האופנה שמטרתה לצמצם את ההשפעה הסביבתית והחברתית של ייצור בגדים.
(02:20):
זאת אומרת שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, שיטות ייצור אתיות,
מחזור בגדים, העסקה הוגנת ועוד.
הנושא הזה חשוב כי התעשייה המהירה של
האופנה בניקוד תורמת לזיום סביבתי וחברתי
משמעותי מאוד ובנושא החברתי לתנאי
עבודה גרועים במדינות מתפתחות ועבדות
(02:43):
של ילדים וזיהום של נערות ומדינות שלמות
קורסות תחת הררי הבגדים המשומשים
שלנו אבל על זה נדבר יותר בפרק הבא עם האורכת האגדית דוקטור מיטל פלג מזרחי אבל
בפרק הזה אנחנו עוד נמשיך על אופנה בתקיימה ומדוע היא מציעה פתרון פוטנציאלי לאתגרים
הרבים שמביאה איתה אופנה מהירה אז קצת נתונים ככה בשביל הכיף.
(03:08):
תעשיית אופנה מייצרת מדי שנה כ-100 מיליארד פרטיי לבוש, כן?
שהם 274 מיליון פריטים ביום וכמובן שכל הנתונים האלה אני מביא לכם בסוף באינפו
של הפרק יחד עם הלינקים אתם יכולים לבדוק, הכל מגובה אז איזה פסולת התעשייה הזאת מייצרת?
תעשיית אופנה מייצרת 92 מיליון טון פסולת בשנה, שהם כ-252 אלף טון פסולת ביום.
(03:36):
רוב הפסולת הזו מגיעה למתמנות פסולת או נשרפת ורק חלק באמת קטן ממוחזר,
משוכזר או שקורה איתו כלכלה מעגלית
כלשהי אז בעצם רק 20 אחוז מהבגדים בעולם הם מוחזרים בעוד ש-80 אחוז מהם נשרפים
או נקברים ומלבד לזבל בואו נדבר קצת על הפליטות של הבגדים האלה אז תעשיית האופנה
(04:01):
חיית ל-10 אחוז מפליטות גזי החממה הגלובליות.
וזה מה שהופך אותה לאחת מהתעשיות המזהמות ביותר.
התעשייה מזהמת בגלל השימוש בחומרים כמו פוליאסטר, פילוביינל חלוריד, PVC,
שימוש בכמיקלים רעילים בתהליכי הצביעה, שגם לנושא הזה אנחנו נגע בסוף הפרק הבא
עם חברה סטארט-אפ ישראלי שנקרא סונוביה, מעניין מאוד, וההשפעות הסביבותיות של גידול
(04:27):
קוטנה הדורשת כמות עצומה של מים.
לסיכום, התעשיית האופנא היא מאוד מזהמת אחראית ל-10% מפליטות פחמן והגזי חממה העולמיות
ומה שמעמיד אותה במקביל לפליטות של הטיסות הבינלאומיות והשייט בכל העולם ביחד.
בנוסף תעשיית האופנה היא הצרכנית השנייה בגודלה של מים הוא משתמש את בין 20 ל-200
(04:52):
טריליון ליטר מים בשנה הידד,
קצת נדבר על ישראל ונגמור את
המבוא הזה אז צריכת אופנה משקי
הבית בישראל מוציאים 21 עד 22
מיליארד שקל בשנה על בגדים כ-20 אחוז מכוח הקנייה של משקי הבית מתבטא בכניות מקוונות
(05:12):
ושני שלישים מהרכישות האלה מבוצעות
באתרים זרים שיין וכל האתרים הטובים האלה ובוא נדבר על פסולת הטקסטיל,
ישראל מייצרת כ-500 אלף טונות של פסולת טקסטיל
בשנה בעלות של כמעט 150 מיליון שקל הפסולת הזאת נקברת באפאה או באתר אחר כלשהו
(05:37):
ולעיתים נשלחת לחול אז בוא נדבר מה אופנה בת קיימה מציעה לעומת האופנה המהירה הזאת
בת קיימא מציעה מחזור ושימוש חוזר.
למשל, כל אחד מאיתנו יכול לקנות בגדים ביד שנייה או לקחת מחברים, לקחת מחברות וכן הלאה.
יש חברה בשם פטגוניה שהיא מציעה תוכניות להחזרת בגדים ישנים לשימוש חוזר. אני אשים לינק.
(05:57):
דבר נוסף שאופנה בת קיימא מציעה היא מציעה יצור בר קיימא.
לדוגמה, החברה טנטרי משתמשת במפעלים
ניטרליים פחמן שמופעלים באמצעות אנרגיה מתחדשת. אז זו דרך אחת לעשות את זה.
בדרכים נוספות ניתן לעשות שימוש בחומרים מתחדשים ומתמחזרים, כמו פוליאסטר ממוחזר
או קוטנה אורגנית, ולהטמיע טכנולוגיות חדשות, כמו ייצור משי סינתטיה מיוצר באמצעות חיידקים מאונדסים.
(06:22):
זה רק דרכים מסוימות וחדישות לעשות ייצור בר קיימה. יש עוד הרבה.
נושא נוסף שאופנה בת קיימה מציאה זה עיצוב ותפירה אתיים.
יש חברה שנקראת פיניאטקס שהיא
מייצרת אור טבעוני ידידותי לסביבה המעלים של האננס כן כן בנוסף לזה אפשר לעבור
לשיטות יצור אתיות ושימוש בחומרים אקולוגיים שיפור תנאי העבודה והכפדה על זכויות
(06:47):
העובדים בכל שרשרת היצור כן סביר להניח שאם קנינו בגט בשין אז זה ילדה קטנוויסינית.
תפרה את הבגד הזה בתנאים לא כל כך כיפיים וקיבלה
על זה מעט מאוד כסף לא סתם זה עלה לנו חמש
שקל אוקיי דבר נוסף ואיתו
אני אסיים של אופנה בת קיימה זה שינוי התנהגות צרכנים
(07:07):
בעצם השינוי שלנו אז אנחנו צריכים להעלות את המודעות לצרכנות אחראית לעודד קניית
בגדים איכותיים שיחזיקו מעמד זמן רב ולא אחרי שתי כביסות יערסו והשתתפות בקמפיינים
לידוד קנייה ממותגים ברי פקיימה ופשוט קנייה מיד שנייה.
בזה זה מסתכם, כן?
(07:29):
אז בואו נסכם את כל הדבר הזה לפני שנעבור לשיחה עם מרבת.
אופנה בתקיימה היא לא רק מגמה חולפת, היא עתיד התעשייה. אין לנו לאן לברוח,
אין מקום לכל הבגדים האלה בעולם.
אני מזמין אתכם להצטרף אלינו למיני סדרה המרתקת הזאת.
ללמוד איך כל אחד מאיתנו יכול לתרום לעולם בר קיימה יותר דרך הבחירות האופנתיות שלו.
(07:51):
דבר נוסף חשוב מאוד כדי שהפודקאסט יגיע
ליותר ויותר אנשים אני צריך שתעכבו אחרי הפודקאסט ותשתפו אותו לפחות עם חבר או
חברה או בן משפחה או בת משפחה אחת שיכולים להפיק ערך מהפרק הזה תודה רבה ויאללה
בואו נציל את העולם איצא פתועס הרי ועכשיו אני מזמין את עורך דין מרבת עודה.
(08:11):
Music.
מרבת אודה, עורך דין ומנכ״לית ומייסדת של עמותת מנדיל שעוסקת במודעות לנזקי תעשיית
האופנה בחברה הערבית יועצת תדמית וקיימות ויזמית סביבתית.
עורך דין מרבת אודה, מה נשמע?
(08:35):
בסדר, הכל בסדר. מנסים באמת לחזור לשגרה כל העולם מתחמם לנו מתחת לרגליים יש עכשיו,
אני לא בארץ אני בטיילנד המאזינות והאדינים יודעים.
וואי פה יש שבוע כבר של חם וגשום שאת יודעת,
(08:57):
היוני הכי קם מאה שנה כן שמעתי וגם עכשיו יש שומס חום לא איזה 40 מעלות נכון אבל
אבל זה מה שאומרים משברי אקלים, אולם מתחמם.
כן למרות שמבחינת הגלי חום קור עידן קרח אנחנו אמורים כבר להתקדם לקראת עידן הקרח
(09:21):
הבא אבל בינתיים רק מתחמם אז לכל הקונספירטורים שחושבים שאין משבר אקלים.
תעזינו לפודקאסט, נראה מה תחשבו. אז מרבת אני מאוד,
מתכבד שהסכמת לבוא לפודקאסט אנחנו
מתקרבים לפרק המאה וכדי להתחיל ככה במיני
(09:41):
סדרה שלנו על אופנה בת קיימה אני רוצה שתגידי מה השיר האהוב עליך ואז ניכנס לפודקאסט
לצלילי הפעמונים אני חושבת ששירים הם כמו בגדים הם מטועים במצב הרוח שלנו איזה
מצב הרוח אתם אמרנו ואז נפליט איזה שיר לשנוע ואיזה בגד ללבוש אז כן,
יש פעמים שאני כזה רגועה ובא לי שיר רגוע ואז אני שומעת אם קלטום למשל,
(10:04):
פיירוז, שרים כזה של נוסלגיה ולפעמים יש לי מצב לוח כזה של רעננות ואז אני שומעת
מוזיקה חדשה של שרים שהם כזה טרנדיים.
אני מבקש שתשלחי לי בוואטסאפ את הלינקים לשירים שאת אוהבת של פאירוז ושל אום קולטון
וגם מה שאמר ואני אשים את זה באינפו של הפרק חשוב שאנשים ידעו,
(10:26):
לא כולם מכירים אז עכשיו נתחיל טיפה יותר להיכנס.
לרעיון של הפרק אבל לפני זה דיברנו על זה שאת בעצם גדלת בחיפה ורציתי לשמוע איך
זה היה לגדול שם והאמא, האם זה שגדלת שם בעצם משפיע על התפיסה שלך באופנה בתקיימה?
(10:47):
איך את רואה את הקשר בין הגדילה שם בחיפה לבין מה שאת עושה היום?
האמת היא שכן נולדתי וגדלתי בחיפה והסבא וסבתא שלי גרו ליד ויצו שהיה שם חנות יד
שנייה אז נגיד זה למעלה מ-20 שנה ואז כל הזמן נחנכתי לחנות והסתכלתי ואמרתי למה
איך אנשים פיקורים דברים כאלה כאילו למה אנשים לובשים בבגדים שהם משומשים,
(11:10):
למרות שהיה לי חנות של ויצו כן,
היה אחת ויצו שלא נקרא בגודית כמו היום זה היה משהו,
לקחו איזשהו חדר ריק ושמו בגדים שמשומשים ואז זבא שלי כל הזמן אסף לנו צעצועים
משם והנהנו לשחק גם עם הצעצועים שמשומשים וזה היה החוויית הילדות שלי כחיפה חתנתי
(11:33):
ועברתי לגור בכפר קאנה לאט לאט התחלתי להבין שפסר לי הקונספט הזה זה בכפר,
ואז במבט יותר מעמיק הבנתי שבכלל חסר כל הנושא של קונצפט יעד פניה בחברה הערבית,
ועל זה אנחנו נדון היום בהרחובה.
אז באמת זה קצת יותר מאוחר בפרק, הקונצפט של יעד שניה כחלק מהפתרונות לאופנה המהירה
(11:55):
שבעצם דיברתי עליה בתחילת הפרק.
שברמת העיקרון מייצרת עוד ועוד בגדים שאף אחד לא לובש, ורובם מסתיימים בתוך הפח,
נשרפים או בתוך מטמנות פסולת וזה עצוב מאוד.
כן, תעשייה שלמה שהיא מ�המת ואנשים לא מודעים באמת, אני אגיד לך הרבה אנשים שאני
(12:19):
מדברת על השפעה טיטסית אופנה המירה באמת על הכלים והסכמיות,
אז אנשים נדהמים שבגדים מזהמין ביקר, בסלע, הם חושבים שזה משהו שהוא כזה אורגני,
פותנה צמר, זה מתקלה, לא בתאום זה מזהם.
נכון, לא סיפרו לנו על זה במשך שנים, אני נחשפתי לזה לראשונה עם מיטל בעצם,
(12:42):
שדיברנו עליה גם, שהיא תהיה האורחת השנייה במיני סדרה הזאת, הלופנה בת קיימה.
מיטל תהילית זרחת גם ברצה שלי ואלופה.
אלופה והיא בעצם גם חשפה אותי לרעיונות האלה בפרק, אחד מהפרקים הראשונים בפודקאסט,
אני גם ישים לכם את זה אותו באינפו וניגע בנושאים האלה אבל אני רוצה לשאול אותך
(13:03):
מה היחס בעצם של החברה הערבית לאופנה בת קיימה או בוא נגיד לברוש חוזר ולבגדים באופן כללי לי,
האם רק קונים בגדים חדשים?
האם, כמו שאמרת, החנות ויצו הזאת בחיפה, האם זה בסדר לבוא ולקנות שם בגד? מה קורה?
(13:25):
אז קודם כל אנחנו בחברה ערבית בחברה הערבית פלסטינית בישראל,
בכלל בשנות ה-80 לבשנו בגדים שהם מקיימים יצרנו את הבגדים שלנו בעצמנו והיה לנו
איזשהו קונספט של אנחנו סליפים בגדים בינינו לבין עצמנו לובשים אקטים ואחיות שלנו
מעבירים את הסמלה מקלה אחת לקלה שנייה,
(13:46):
זה היה מקובל הקונספט הזה של יד שנייה ולאט לאט כשהייצור הפך להיות יותר המוני
ונגיש וזול אז התחלנו להיות חברה צרכנית שקונה הרבה בגדים ולבש לנו.
נתקענו עם סטיגמה שאנחנו לא לובשים משהו שמשוכר לבש,
בגלל שאנחנו חברה כזה קרובה וסגורה וכולם רואים את כולם וכל המקרים את כולם אז
(14:10):
אני לא אלבש משהו שמישהי ספציפית לבשה ומאיך שבו עליי אם אני לובשת משהו שהוא משומש
וכזה יש סביב כל הנושא גם סטיגמה,
גם ראשה, גם מחשבות וסטריאוטיפים בגלל ומה שמחזק את זה גם התפיסה שבגדים הם זולים,
אז למה אני צריכה לבוא משהו שמישהו חבר לה נכון כן, זה גם מאוד הרי מחזק את התפיסה
(14:33):
וגם יש הרבה רוודים של קשר בין מראה חיצוני למעמד טלטלי, מעמד חضורתי.
וגם גם זה מורכב בהרבה רבדים, אבל בעיקר אנחנו היום במקום שבו סורחים הרבה בגדים שהם חדשים בעיקר,
ופחות סוגלים רוצים,
(14:54):
אני לא אגיד רוצים, אבל לא מודעים באמת שאחת החלופות עכשיו לאופנה מהירה היא אופניתית
או אופנת יד שנייה, ובכלל גם אין לנו בחברה הערבית אז אנשים לא חצפים לזה,
ובינסטם הם לא מתנסים בזה.
ומה לדעתך בעצם מהפתרונות היותר טובים שאת בתור פעילה בנושא הזה רוצה בעצם להציע
לאנשים ולמאזינות ומאזינים, בניגוד לאופנה מהירה?
(15:18):
אם זה, אני גם אמרתי את זה בתחילת הפרק, פתרונות של שימוש חוזר, שזה בעצם בגדים יד שנייה.
פתרונות של מחדוש, שעל זה דיברתי בפרק הראשון עם איטאל פלג מזרחי,
שבעצם אם לוקחים איזה מכנס ישן, אפשר לקחת אותו לעשות ממנו תיק,
ויצרת משהו חדש בעצם, בלי בכלל בכלל בכלל לקנות כלום.
(15:40):
אז איזה תפיסה יש לך?
לפני שמגיעים באמת לתפיסה ולאלטרנטיבות, חשוב לי שאנשים יחריק פה תפיסה,
כאילו זה במיינדסטייט, שאנשים יבינו שלמה הם צריכים לעשות את זה בכלל,
כי חישוב באמת להבין, למה אני צריכה ללבוש גדים יותר מפעם אחת,
אם זה קל וזול וכל הזמן יש טרנדיים,
(16:02):
למה אני צריכה באמת לדאוג ולהשקיע זמן לשדרג איזשהו בגד או לתפור אותו למשהו כבדש
כי גם ככה אנשים עסוקים כל הזמן ואין להם זמן להתעסק בדברים הקטנים האלה אז חשוב
להבין באמת שכל שאנחנו קונים יותר בגדים יש לזה השפעה על הסביבה ועל משבר האקלים,
ככל שאנחנו קונים יותר בגדים, אז אנחנו גם לא
(16:22):
מצליחים למצוא את הבגדים בתוך הרון שלנו וזה מציף אותר
פה מסוים ואנחנו כל הזמן עם התחושה שאין לי מה ללבוש כי גם אני לא מוצאת את הבגדים
שיש לי בעלון מרוב פסקדים אשתי יכולה לספר לך על זה היא רק היינו מפונים מהבית
ואז כמה חודשים לא היינו בבית ופתאום חזרנו קלטנו כמה בגדים יש לנו שאנחנו לא לובשים,
(16:44):
זרקנו חצי ערון כאילו לא זרקנו תרמנו ונתנו אבל זה ממש חצי ערון.
בדיוק, אז זהו, שאנשים כל הזמן חושפים לעוד פרסומות ועוד New Collection ועוד מגמות
חדשות, וגם המדיה היום היא תורמת לתחושה הזאת שלנו, שאין לנו מספיק בגדים,
כי לכולם יש את הבגדים שאין לי בארון.
(17:05):
ואז זה כל הזמן... גם הרשתות החברתיות במעירות של צרכנות יתר,
שבה אם אנחנו נבין מה דוחף אותנו באמת לקנות,
שזה לא באמת צורך אמיתי, אלא זה צורך רגשי, ושלאט לאט נזהה את פוס הקנייה שלנו
ולמצוא את החלופות לצורך הרגשי שלנו אז באמת נתייחדת לארון שלנו אחרת ונבין שבגד
(17:30):
הכי מקיים זה כבר מה שיש לנו בארון ואם אנחנו פשוט נסתכל עליו נמצא אותו בכלל,
נראה מה יש לנו בארון, נבין שיש לנו מספיק פרידים והרבה אנשים מוצאות בניים שהם
עדיין בתיקט והן לא זוכרות שיש להם את זה בארון זה מטורף,
גם אם.
נגיד אני רוצה לקנות חדש ויש לי קושי נגיד
(17:52):
עם בגדים יל שנייה אז אפשר באמת לקנות בגדים באיכות גבוהה שאני יודעת מראש שאני
כמונה אותם באמת שימשיכו להיות איתי בעירון עוד כמה שנים טובות ולא בתפיסה של לבשתי
אותו פעם אחת והעשה את שלו ואני כבר יכולה לזרוק אותו זהו אבל איך משנים לאנשים
את התפיסה של במיוחד בגדי אירועים?
אני מכיר אנשים, גברים ונשים שלאירוע הם ילבשו בגד פעם אחת ובשבילו הם יקנו בגד
(18:18):
אחד לאירוע זה כאילו ממש לפעם אחת, זה קורה בסדר, כולנו מכירים את סמלת הקלה,
ידועה לשמצא שכל אישה כמעט לובשת פעם אחת, וזהו.
כאילו, אבל זה לא רק שם קורה, זה קורה. די שמצא זה, יש קצת יותר מדי נגיד,
לא, אבל אני אגיד לך מה, זה צורך גם חברתי, למה כל אחת יש את החלום הזה של סמלה
(18:41):
יפה, סמלה אלבנה יפה וממרשימה, זה חלום של אנשים, והיא אפשר לפסות פה,
כי גם אנחנו צריכים למצוא את האיזונים,
בין מה הצורך הרגשי שלנו, הצורך החברתי שלנו, ובאמת האימפקט של החוויות והצרכים שלנו לסביבה.
אז זה בקשר של סמלת קלאביה ואז לסמלת הערב, שסמלות הערב שנפוצות גם במיוחד בחברה
(19:05):
הארבית, שהן מאוד יקרות ומשכאות ונוצצות, והרבה כסף אנשים מוצאים על זה.
ואין באמת איפה לידו שזה אחרי הרועדה, כי גם זה מאוד מיוחד, מאוד...
זה צריך להיות קרבה מאוד גדולה בין תחלה לבין חפתן או כללה כדי ללבש סמלות פה מהודרות.
ואז אין לאנשים מה לעשות איתנו.
ואז בעמותה שהקמתי מצאנו עכשיו פתרון בעיניין שאנחנו אוספות את הסמלות שנשים גברות
(19:32):
צריכות ואז מארגנות איזשהו אני לא אקרא לזה בזר,
נגיד איזושהי תצוגה שנשים אחרות יכולות
לבוא ולקנות את זה כעד שנייה במציר סמלי ואז אנחנו פתרנו בעיה גם לנשים של מלאסות
עם הסמלה וגם לנשים אחרות שרוצות לקנות והיא מבינות ללבישו פעם אחת ובגלל שאין
חלופות בגלל שזה לא מוצא כאופציה לנשים אז נאלצות ללכת ולקנות את זה בהרבה כסף
(19:56):
כי זה גם צורך חברתי אצל אנשים,
וגם לנשיא, לא על ידי את הפן הרגישי אבל גם.
אז הובלת אותי, הובלת אותי ליוזמה הזאת, ספרי עוד על זה, מה זו היוזמה הזאת של ה...
אז זהו, אני קמתי עמותה, מה שהתחלתי להגיד, שהמטרה שלה גם לעלות מודעות לנסקת תעשיית
אופנה, כי אנחנו בחברה הערבית, ואני חושבת גם בחברה ישראלית בכלל,
(20:18):
יש מחסור בידע לגבי כמה אופנה באמת מזהמת.
ואז הקמתי את העמותה, גם כחלק מהמסדרה, עמותת מנדיל נכון?
שהמשמעות של זה, המשמעות של זה מתפחת ראש. מטפחת ראש מעולה מה שנאגו נשים פלסטינות
לבוש זה אוי המנדיל שיש בו כל מיני איזה מנדיל יפה זו מטפחת יפה,
(20:40):
איך אני אקרא על זה אני שלח לי אחרי תמונה חרוזים כאלה חרוזים.
וזה תפור בצורה מיוחדת ואלגנטית אז הנשים התעבדרו במטפחות האלה ומפה בשעה כי פעם נשים לפשו בגדים, או קנו,
צריכו בגדים לפי הצורך האמיתי שלהם לא קנות גם בגדים עוד פסקת ועולכות לתופרת,
(21:06):
בכפר ותופרות לעצמן בגדים לפי הצורך ואז כל העמותה בקונספט שלה היא קודם כל להעלות
מודעות באמת לסקט אסיה את האופנה מהירה ולהגיש חלופות בחברה הערבית שכפי שהתחלתי
ואמרתי אין לנו היום חלופות זה מה שמאלץ נשים גם אלה שמודעות שלצלוח בגדים אם חדשים,
כי אין הרבה חלופות נגישות בחברה הערבית. אוקיי גמר.
(21:30):
אז איזה עוד חלופות בחברה הערבית את יכולה להציע בעצם חוץ ממנדיל?
יש גם עוד יוזמה שלך אחרת שאני הייתי שמח שתספרי עליה.
כן, יש, זהו, יש את הדולב, שזה ארון גם בעברית, זה גם ארון וגם מסוגל גל,
יש לזה שתי משמעיות וזה מתיישב עם הקונספט של דולב, שהוא הוינטאג' ראשון בחברה הערבית שבאה להציע,
(21:54):
בגדים שהם אופנה עתית, או בגדים שנוצרו לפני איזה 30 שנה ומעלה,
שיש להם ערך רגשי והסטורי.
אנשים אוהבות את הייחודיות של הבגדי וינטאג' כי הם לא... את הבגדים האלה היום, זה מה שמייחד אותן.
גם אנחנו עם הרגשי ואז מתחברות לרגש והסיפור מאחורי הבאגל וזה גם חושא שוב החסם
(22:17):
של נשים עם יד שנייה אין לזה סטיגמט של יד שנייה רגילה אלא יותר יוקרה.
זאת יד שנייה בקונספט של יוקרה, וגם נותן ערך לבגדים למחורות בארון של אימא שלהם
וצבתו שלהם שהן לא לובשות את זה כי זה לא טרנד אז הפכנו את זה להיות טרנד ואז נשים.
ובחורות צעירות מחפשות באמת בגדים שהן ישנים בארונות של אימא שלהם,
(22:37):
סבתא שלהם, דוד שלהם והן מתחילות לבש את זה מחדש.
וזה עובד טוב? תגידי איך זה עובד, מה המצב שלכם?
כן, הבינטד זה באמת היה הצלחה מסוחרת, כי נשים, אני אומרת לך, אם אנחנו מעלות מודו
במיוחד לנשיאים הערביות, זאת אומרת הם רוצות להיות חלק, ולהיות יזמיות בכל הנושא של שינוי.
(22:58):
שינוי חברתי, שינוי סביבתי, שנוי צודרתי.
ואז הם אפו על הרעיון, הרבה נשים קנו ושרו את החסם שלהן עם יד שנייה דרך דולב.
אנחנו עושים אירועים שבהן מזמינות נשים, מדברות באמת על הנושא של אוכריות סביבתית,
על בגדים על הקשר ביניהם, איך אפשר אחרת אפשר להחליט את הכניעה הרגשית בסתם קפה
(23:19):
עם חברה לקנות ספר, לקנות תציץ לתעסק בדברים אחרים שהם,
ממלאים אותך ברגש במקום כל הזמן לקנות ולהשים בערון ולחזור לגלגל הזה של צריכה
מיותרת זה כן דולב בעיקר מציע חלופה שאחת החלופות שמנדי לא עושה כל הזמן לתת לחבריו
גם בזארן של יד שנייה של סמלות יצאנו, גם וינטג'
(23:42):
גם אפילו עשינו אירוע של מיד ליד
כדי חג ביום אלפחן בשיתוף
עם המתנס שם והיה גם משהו שהוא חדש ייחודי והיה הרבה תרגשות לקראת האירוע הזה כי
לא הבנו או לא יכולנו להווה איך אנשים יגיבו לזה שאנחנו מציעים בגדים שהם משומשיים
(24:03):
אבל לככה משנים את החברה לאט לאט.
זה מגיע בעצם בתור אירועים לא בתור חנות פיזית שקיימת מתור אירועים של פה פאפה
אנחנו באים ומסמימים והולכים כי חנות חנות זה עדיין, אני כלומר הגענו לשלב של חנות
כי צריך להכין את הקרקע לפני,
(24:24):
צריך לשוואר את הכסם מישהו נכנס לחנות זה לא משהו שזקוק, מישהו נשקט צריך לשנות
את התפיסה ואת הקברה ולהכינותها ואז לפתוח חנויות,
זה רעיון מצוין דולב רוצה התממש לדעתי בתור חנות אני משאיר לך את זה בזמן המתאים
(24:44):
אבל אני רוצה להתחבר למשהו שאמרת ולדעתי הוא לא רק של אנשים מערביות,
הוא של כל החברה המערבית בעצם,
בעולם לדעתי.
ולא רק אישה או גבר, לדעתי כולם פשוט.
יש איזה צורך רגשי באמת שמתעורר בגלל לא הרבה פעם קונים בגדים סתם.
(25:05):
את יכולה להסביר טיפה למה התכוונת?
זה נראה לי נקודה ממש פשוטה. היום יש הרבה מחקרים שמראים קשר בין בגדים וההשפטם
על האדם גם בתפיסה שלך כלפי עצמך, דמוי עצמי, חברה תופסת אותך.
מבחינים מראים שהבגדים משפיעים יותר על נשים מאשר על גברים.
אז מנהלתם זה גם, כן, אז אני מניע אותה על כל הזמן לקנות בגד שישפיע עליי,
(25:30):
על התחושה שלי, על איך אני תופס את עצמי.
בכלל על התפוקות שלי, גם בגדים משפיעים על התפוקות של האדם, ככל שאנחנו רושמים
בגדים שאנחנו תופסים אותם כמשהו שהוא חשוב ומשמעותי, אז אנחנו ננהג בהתאם.
זה נקרא קוגניציה מבוססת בגד, קוגניציה מבוססת בגד? כן.
(25:52):
מעניין. זה איך שאתה תופס את הבגד שלך, אז הוא משפיע עליך.
אז לאנשים יש את הפנטזיה הזאת שהם ממשים דרך בגדים, יש את החלום הזה שמתממש דרך
בגדים, יש את הביטוי העצמי שלך גם מתבמש דרך בגד, ואז זה כלי, כלי של תקשורת בעצם,
שכמו שהתחלתי ואמרתי, תלוי במצב רוח שלך, אתה בוחר את הבגד שלך, אז ככה גם.
(26:13):
מה אני רוצה להראות לעולם? מה אני רוצה להגיד? מה האמירה שלי?
לאן אני הולכת? מה אני מרגיש? יש הרבה אלמנטים שמשפיעים על בחירת הבגדים.
אז ככל שיש לי ארון שהוא יותר, נגיד, מלא בבגדים מגוונים, אז אני אוכל באמת לדייק
במסרים שלא רוצה לעבר לעולם.
יחד עם זאת צריך למצוא את האיזון בין מה אני צריכה להעביר, מה אני צריכה להעביר,
(26:35):
מה אני מרגישה, מה הצורך שלי ומה, וכמה אני יכולה להתחזק בבגדים בארון שלי ולא
כל הזמן לקנות ולשים, בכלל לא לשתמש בהם.
אז אני אהבתי, את גם בעצם אומרת לי שאת משתמשת ויש פילוסופיה שלמה מאחורי מה שאתה
לובש ואיך אתה מתקשר עם הסביבה בעצם בלי מילים בעזרת הלבוש שלך אני מודה שבתור אבדיי גמור,
(26:58):
אז לפעמים אני סתם שם עליי משהו ואני.
לעצמי לא מנסה להגיד כלום לסביבה לא וזה אולי טעות כי בוודאי שאנשים מקבלים...
אנשים עושים את זה גם בלי להיות מודעים לנושא נגיד אם אתה תלבש בגדי ערב, אז אתה תרגיש יותר מהודר.
ויש מחקרים גם שמראים את הבחירות שלך לגבי בגדים, והתבחורות שלך לגבי אוכל,
(27:20):
אז אם אתה לובש בגדים מהודרים, יש לך נטייה יותר לאכול אוכל שהוא יותר בריא,
נגיד, ואם אתה תלבש בגדי רחוב, אז אתה יאכל בוחר רחוב.
אגב, זה ככה גם אני...
סליחה? לא, אני אומרת שאני, לא תמיד מודעים לקשר בין הבגדים והאשפעה עליהם. לגמרי.
על ההתנהגות שלנו, אבל יש קצר, הוא נבדק וזה נחקר במחקרים רבים.
(27:45):
כן, זה עושה היגיון, יש גם מחקרים על כך שהתנועות גוף שלך אם אתה פותח את הכתפיים
מזדקף, אתה גם מרגיש יותר טוב, מרגיש יותר שולט בסיטואציה או מחקרים כאלה.
ואני יכול להגיד לך שבעופן אישי אם אתה למשכת בבגדים.
אם אתה תופס אותם כיפים, אז אתה יושב ככה בגוף, ואתה כזה בגאווה שתראו מה אני לובש,
(28:11):
ואז זה גם משפיע על איך אתה יושב, מאוד הגוף שלך, ואפילו טון הדיבור שלך יהיה יותר כזה ביטחון עצמי.
נכון, ומבחינה אישית אני יכול לשתף אותך, שנגיד שאני התחלתי להתאמן,
ובכלל, יש תקופה שאני לא מתאמן, ויש תקופה שאני מתאמן, אז בעצם זה שהתאמנתי גורם
(28:31):
לי לאכול יותר בריא, כי אני אומר עכשיו התאמנתי ואני בריא, אני טוב וזה ואז אני
לא אוכל עכשיו ג'נק פוד. מה אני גמור?
אז זה גם הכל מתחבר לפסיכולוגיה הבין-אישית, לפאזל הזה שמרכיב את האנושיות וגם
התבטר בבגדים. אגב לימון יש גם מחקר על בגדים של לימון אם אתה תלווה שנגיד בגדי ספורט.
גם אם אתה לא הולך לעשות ספורט, אז אתה מרגיש שאם מרץ מסוים ואתה רוצה לעשות איזה
(28:55):
שונות, יהיו את כל הזמן עם הגוף שוחת. באמת?
לסתם אם תלווהש פיז'מה למשל, אז יש לך תחושת שלא צריך לנוח וככה וואי מצוין,
את יכולה לשלוח לי אנחנו שנוסיף את זה בפרק באינפו,
זה ממש מעניין למחקרים האלה הם עומדים שעוסקים בהשפעת
הבגדים על האדם וזה מה שמניע אנשים כל הזמן לקנות כי הם מחפשים את הסיפוק שלהם
(29:17):
או את המסרים שהם רוצים מדייק דרך הבגדים או גם את המעמד החברתי והכלכלי גם אנשים
קונים בגדים שהם נראים מיהודרים או המותגים כמולי מניהם כי הם רוצים לעבר מסר לעולם, שנגיד בו יש לי כסף,
אני יכול להרשות לעצמי לקנות מותגים. וכולי וכולי.
מדהים עכשיו בוא ניקח את זה קדימה את רואה איזה מגמות חדשות בתחום האופנה בהתקיימה
(29:42):
שהולכות לקחת את הנושא הזה קדימה גם בחברה הערבית אבל אולי גם בעולם את רואה איזה.
האם את רואה, אולי נשאלת גם קצת אחרת האם יותר שימוש חוזר ובעצם בגדים יד שנייה
את חושבת שזה הכיוון שצריך ללכת איתו או האם יותר עניין של,
חינוך ובעצם לרכוש פחות או האם פסיפס כלשהו האם יש משהו חדש שאני לא מודע אליו
(30:08):
שאת חושבת שאולך להיות המגמוס בעולם הם מתחלקות לכמה חלקים האחד זה רגולציה באמת
בכל הנושא של על ייצור בגדים,
להגביל ייצור בגדים, לדאוג יותר שהבגדים יהיו ביוצר של ידות תהיל הסביבה שמצעדק סוברטים.
איתן אני חושבת שתדבר על זה בהחווה רבה יותר כי היא עושה דוקטורט בנושא,
(30:30):
אבל יש את החלק של הרגולציה בכל הקשור לאופנה בת קיימה, יש את החלק של,
הטכנולוגיה שמתקדמת שמנסים לפתח איזשהו גדים שהם יותר מתכליים נגיד אחרי השימוש,
פחות מזיקים בלסביבה, ומנסים באמת לפצח את המקום הזה של,
טכנולוגיה ידודתית לסביבה בכל הייצור של הבגדים.
(30:53):
לגבי מיקומי, אני חושבת שהחברה לאט לאט נהיית יותר מודעת.
למשבר האקלים, ואז החיבור של בגדים למשבר
האקלים יותר מעורר אצלהם תאחריות לא בהכתרף
כדי לדאוג לסביבה אנחנו מסכמים לליוות שעות שנייה זה אחת החלופות והיא לא מתאימה
לכולם בחברה הערבית אני רואה אני מתחילה לראות ניצנים של שינוי בעיקר לאחר באמת
(31:17):
גל המודעות שהצפנו בו את החברה וגם החלופות נשים פחות חוששות ללבוש שנייה,
יותר מבינות את הקשר בין באמת אחריות אישית וזבבתית וכך בגדים שאני אחראית.
לחשבת לקנות מיקומי נגיד לקנות בדים שהם באיכות גובה ולא התפסה של כאילו לבשנו
(31:39):
פעם וזרקנו וזרקנו, אלא יותר באמת לקנות,
לקנות בגדים אם כבר אנחנו קונים אז יקנה בגד שעדיין לי לארון שאני צריכה אותו שאני
אלבש אותו לטווח רחוק זה גם אחרפת חלופות ולהאג'אק באמת זה מתחיל לחלחל.
זה אני גם יש גם את הגרינגוש למניהם שאנחנו רואים היום יותר בגלל שיש צורך ויש
מטורף צורך של אנשים. ספריר זה קצת.
(32:04):
אבל לא דיברתי על גרין ווש בפודקאסט, אבל המאזינים במאזינות בדרך כלל יודעים, מכירים את הסיפור.
כן, אז יותר ויותר צעירים מודעים למשבר האקלים, והם מחפשים מבגדים שהם מקיימים,
ואז התגובה של חברות האופיקה, הם שהן שומעות איזשהו פסי ייצור של מבגדים,
שהם נגיד ממוחזרים או יש בהם חלק ממוחזר, גם מכניסים לתוך זה פלסטיק,
(32:29):
כי איפה שמכנסים לזה תוך זה באמת חלק.
ריסייקל פאבריק, אנחנו רואים הרבה את התגע היום של הריסייקל פאבריק וזה תגובה באמת
לצורך של אנשים לאופנה מקיימת אבל יש גם הרבה יזמות יזמיות מוקמויות שמייצרות מעט
בגדים עם יוצור בתעסוקה הוגנת מבגדים שהם אורגניים,
(32:50):
בדים קוטנבי שהוא אורגנית אבל גם
צריך את התגובה של הצרכנים יותר יהיו יותר אחראיים
לדעת שהעשר הזה הוא מכיר הוא יעלה לנו
בכדור הארץ בסופו של יום אפשר לשלם קצת
יותר כסף לקבל מוצר שהוא יותר רכותי ושהוא
יותר מתחשב בזביבה נראה לי
גם זה כמו העניין עם אוכל ועם אוכל מקיים ובריא ואוכל מקומי אנחנו קוראים לאנשים
(33:16):
תקנו אוכל מקומי גם תתמכו בכלכלה המקומית וגם בעסקים קטנים אני מדברת הרבה על דרכה
בגלל כלכלה מקומית כן אבל זה גם לוקח לכיוון שאת אומרת של אופנה,
לקנות ממעצבים מקומיים וממישהו שעושה את זה כאן בארץ וזה מישהו שהוא לא מעויד עשרות
אלפי עובדים בסין ילדים קטנים שאתה לא יודע זה מייצר לפי דרישה,
(33:39):
לא מייצר הרבה ואז זורקים את זה אם לא נמכר, אז הם יוצרים לפי דרישה בכמות קטנה מדויק.
כן, אז את לוקחת אותי בעצם לשאלה שרציתי לשאול אותך ואם אתה יכול לתת לנו כמה טיפים
בעצם דרכים פשוטות שכל אחד מאיתנו יכול לאמץ כדי להיות קצת יותר בעצם.
(34:00):
לתמוך קצת יותר באופנה בתקיימה, ופחות באופנה מהירה וזדונית.
סתם. אבל אני, זה הפודקאסט שלי, לי מותר להגיד את הדברים הללו.
קודם כל, אם נשים מרגישות שיש להן, אני מדבר פעמים בעיקר בנשים,
אבל זה לכולם, כל מי שמדביש שהוא כונה יותר בידי הבגדים, בשעור ארון שלו מוצף בבגדים,
ארון שלו או שלה מוצף בה הרבה בגדים, שהם לא משתמשים בהם,
(34:22):
אתה צריך לשאול את עצמו, השאלה החשובה, אני עדיין ממשיך לקנות בגדים למה אני עדיין
ממשיכה לקנות הרבה בגדים אם יש לי בארון כל כך הרבה בגדים ואז אז שלא ממש טובה מה איך נעים על זה?
זה כאילו אוקיי אני אלך לפסיכולוג זה באמת שאלה טובה אבל אתה יודע מכרו לנו את
המשפט הזה ששופלינג יותר זול בפסיכולוג ואנחנו ערכנו על זה קונות כל הבגדים במטרה שזה יתאפל בעל פקולוגיה,
(34:50):
מרבת לא הכרתי את זה התחילה שלי אנחנו נצכור עם הרבה בגדים במותה הבעיה,
ועם חשבון מלופח בסוף החודש של קצה האשראי.
אפשר לקרוא ככה לפרק, שופינג זול יותר מפסיכולוג, אמנם סתם.
אז זהו באמת שזה פלאסטר בסופו של יום, אנחנו רק רוצות לעלות ההורמון של הדופמין
(35:11):
שלנו, ואז אנחנו, זה רגעי, זה לא פותר בעיות,
זה דווקא רק גורם לי יותר בעיות, גם אם עכשיו היום המצב הכלכלי מאוד קשה אצל אנשים,
ואז הן נדחקות למקום הזה, וחוזרות למעגל
של וואי יש לי חוב בסוף החודש ואני מדוקט ואז אני צריכה עוד משהו שירים את המסע
ברוך שלי ואז אני חוזרת לקנות כי זה זול וזה מאפשר וזה נגיש בא אליי הביתה למה
(35:34):
לא והיא קצת לפחון לשאול את עצמנו השאלות הגדולות, מה המסיר באמת האמיתי של הבג'
שאני משלמת גם כלכלית, גם סביבתית, גם חברתית כמה אני יכולה להפק על העלון שלי
ולמצוא בגדים ששרצו אותי מבלי שכל הזמן אני פני חדש איך אפשר לשדרג את הבגדים שלי
באמצעות דברים שהם מאוד פשוטים, נגיד סיכה,
איזשהו מטפחת יפה, לעשות שילובים חדשים ואפשר.
(35:58):
היום יש הרבה תמונות באתרים של פינטרס ובדוגמה של פינטרס ובגוגל שנותנות לכם ללמוד על הבגדים שלנו,
שילובים חדשים מעניינים בלי שאני אעץ כל הזמן לקנות כדי להרגיש שהתחדשתי במילא אותך.
אפשר לעשות שילובים חדשים, אפשר לשדר גם דברים מאוד קטנים, אפשר באמת לעשות, אם יש לנו זמן, לעשות...
(36:21):
מחדוש של בגד, מחדוש קל כזה עם הדבקה, כל מיני חירוזים ולי מניהם, זה עונה לצורת.
במקום הכסף שאנחנו כל הזמן נוצאים על בגדים, אפשר לעשות איזשהו לחסוך ולעשות משהו
משמעותי עם הכסף הזה אם באמת, ולהרגיש משמעותי בעצייה.
זה ממש מרגיש טוב.
אני אגיד לך את האתגר העיקרי שתמיד נשים אומרות מה אני עכשיו?
(36:44):
זה רק אני מזהמת או שרק אני אפתור פעל משבר האקלים או שזה לא רק אני בתוך העברה,
ולא מספיק שאני בעצמי נקוט את צעדין באמת ואז אשתני.
אבל אם כל אחד ייקח אחריות אישית, והפכית בצריכה ב-20% מהצריכה שלו,
נגיד 20% במכלל העולם, אז זה הפכתה משמעותית.
(37:04):
לא כל הזמן להגיד שזה לא מאחריות שלי, וזה לא רק אני, וזה לא קם ונופל עליי.
לקחת אחריות אישית ולהבין את ההשלכות באמת של הקניאות שלנו, וחלופות.
כי החלופות הן מרובות ובספורה של יום זה כמו להתחיל לאכול בריא,
אז זה בהתחלה קשה והבהתחלה מאתגר ואז אתה מתרגל לזה ומרגיש שיותר קטן,
(37:25):
מרגיש שיותר בריא, מרגיש שיותר אחראי ונותן תחושה של סיפוק.
זה כמו המשפט הזה את מכירה שאמרים זה רק כוס פלסטיק חד פעמית אחת,
אמרו 8 מיליארד אנשים בעולם, כאילו
זה שמונה מיליארד קוסות חד פעמיות עם כל
אחד בעולם מפחית כאילו זה מספרים באמת
(37:46):
מטורפים אבל את צודקת זה נורא קשה לאנשים שוב סליחה שאני לוקח את זה מהאופנה לכלל
נושא האקלים כי זה מה שכולם אומרים בכל נושא כאילו אני אקח תקש הזה ואני אשתי איתו
כי זה רק אני אני עכשיו ידליק את המסגן כי זה רק אני, אבל זה כולם.
ואני עושה עכשיו ברכב ולא ברכבת, זה רק אני אעשה את זה.
(38:08):
זה כולם, זה בסוף מצטבר למספרי ענק זה עניין של חינוך, אני מאמין איך את חושבת
שאפשר לעזור בחינוך אנשים לדברים האלה?
זה גם חינוך אבל לא רק כי גם צריך תשתיות נגיד אם יש חלופות בשוק היום ואתה תמצא הרבה חלופות אז אתה,
ויש לך מודעות אז המודעות אלמול חלופות מרובות אז אתה יכול לקחת את ההחלטה הנכונה
(38:30):
אבל אם יש מחסור במודעות ויש מחסור בחלופות אז אתה תמשיך לעצות את מה שאתה עושה בדרך כלל.
לגמרי זה תרוי להרבה תשתיות אבל תשתיות גם מגיעות מאיתנו בתור צרכנים אם אנחנו
לא דורשים משהו אז השוק הפרטי לא יגרום לו לקרוא יש מעין, אנחנו צריכים לבקש את זה,
כן, אז מודעות, אנחנו לאט-לאט מגדלים אל תוך מודעות אחרת, אל תוך שינוי של תפיסה
(38:55):
ושל שינוי של אחריות אישית, שהיא לא כוללת רק את הבית שלי והחצר שלי, זה לה הרבה מעבר.
ולאט-לאט אם אנחנו נגדל לדור האחראי הזה, הוא יהיה השינוי של מחר,
הוא יגדל להיות המאנדס באיזושהי חברה, הוא מקבל ההחלטה בממשלה,
הוא יהיה גם הרבה בכל המקומות התשובים, ואז גם העכבות שלנו גם כאנשים,
(39:16):
גם כהורים, גם כמורים גם כפייזמים זוותיים וגם את הפודקאסט הכי פשוט שאתה עושה,
במקרה מישהו יעזין אליו והיא אוררת שלא משהו,
אנחנו עושינו את שלנו בעולם הזה מודעות הסברה וגם חלופות,
אבל בהקשר של בגדים זה הרבה פחות נגיד מפלסטיק כי בפלסטיק אתה צריך חלופות החלופות
(39:39):
דורשות ממך מאמץ אז אני צריך.
לאכול ברב פעמי ואז לשתוף אותו ואהבה אין לי זמן ואין לי כוח אבל להבדל בבגדים
זה רק דורש ממצואה אחרת על בגדים ולהסתכל על הבגד שלך בצורה אחרת ולא כל הזמן לקנות
ולקנוע זה לא דורש מאמץ פיזי ונפשי רעב אלא יותר משונות תפיסיו,
(40:01):
סיכולוגי, סוג של מאמץ סיכולוגי, כן?
לגמרי טוב אנחנו מתקרבים לסוף מרוואט קודם כל שיחה מרתקת תודה רבה את פותחת פה
כל מיני זוויות נורא מעניינות ואני שמח שאת פועלת ככה בחברה ולוקחת את כל הנושא
הזה כל כך ברצינות וגם בחברה הערבית ממש,
מדהים לשמוע אבל איך את מתכוונת לקחת את זה קדימה מה הצעדים הבאים שלך מה התוכניות
(40:26):
שלך בנושא הזה איך את רוצה להתקדם.
אני מתקדמת לאט לאט, אבל בצעדים שהם על הקט כמו שאומרים יש להם הדים.
אז בעיקר אנחנו מנשוקים לעלות מודעות ולהציג אלטרנטיבות פה ושם עד שזה יהיה מקובל יותר בחברה,
עד שזה יהפוך להיות נורמה בחברה ואז אנחנו נבחן חנויות יד שנייה שיהיה בכל כפר
(40:49):
ועיר ערבית תחנות של יד שנייה שבאמת תציע את הפתרון הזה זה שנעולה.
יש בגדים שלנו ויש מאיפה לקנות חלופות ולשנות פחת,
כי אנשים חושבים מיד שנייה שזה בגדים שהם בלויים
בגדים שהם לא ראים לשימוש בגדים כזה סוג ב ואז כשהתחילו באמת להבין שזה לא לאט
(41:11):
לאט נשבור את החסם זה צוג של נורמה ושינוי אחד בהכרח מביא לשינוי אחר אז ברגע שגרמנו
לאנשים לשנות את ההתנהגות שלהם ולקבל יותר אחריות בנושא אחד
ספציפי שהוא קל ומדבר אליהם, וחיי היום יום שלהם.
אז לאט לאט התחילו לשאול את עצמן, איפה אני כן יכול להרחיב את מעגל האפוריות שלי לגבי דברים אחרים?
(41:31):
במקום נגיד לשתות בבקבוק פלסטיק, אז אולי אני אשתי בירה פעמי, אולי באמת אני אקח
שקית בד במקום שקית נאנון.
ואז פעם, השינויים האלה הקטנים לאט לאט התחילו לחלחל.
כך לפחות אני עשיתי את הדרך שלי והתחלתי מבאמת,
מודעות של אסס בכל הנושא שאתה תדבר, היום אני עושה קומפוסט נגיד ליד הבית איזה
יופי בבית באיזה רוחע אני כן אף פעם לא חשבתי שאני אלך עם בקבוק נירוסתא, חשבתי שיש לזה טעם לוואי.
(41:57):
אז אני כתמיד שחישתי את זה בפלסטיק ואז איפה הולכת שלי, אני אראה לך את שלי.
בתילנד, תילנד וביתי וואו כן אני גם לקחת אותו איטי לכל אגב גם זה.
נהיה הנורמה ואתה לא מתאמץ באמת להכניס את השנים האלה לתוך וזה פחות דורש ממך מאמץ
ואתה פתאום שואל את עצמך איפה אני יכול לשדרג יותר בהתנהגות שלי במקומות אחרים.
(42:21):
לגמרי, טוב שתי שאלות אחרונות ואני משחרר אותך לשארית היום שלך,
בואי תמליץ לי לנו על דברים שאת רוצה, שאת חושבת שחשוב שהמעזינות והמעזינים ישמעו, כל דבר שתרצי להמליץ.
יש סרט מצוין שמדבר על משבר אקלים שהוא מזעזען, למשל אני הצדעזעתי או אני בכיתי
יומיים בסרט הזה, מה זה? דוקומנטלי, Breaking Boundaries,
(42:45):
שמעת לה? נראה לי שכן, נראה לי... אני לא זוכר.
אני כבר כל כך משוכנה שאני בעצמי כבר הפסקתי לראות את הסרטים, אני יודע הכל,
אני כמו, אני אראה את הסרט, אני אכנס לדיכאון.
כן, אבל צריך יהיה לנו משהו שיזעזע אותנו כדי לשנות התפיסה שלנו ולהאמין שאנחנו
עושים את הדברים הניפונים בדרך המקונה.
(43:07):
אז פרייק עם באונדריז הוא נקרא בנטפליקס.
שאני ממליצה עליו, והיא גם יש ספר שהוא נקרא יש
הרבה ספרים אגב של כלכלה ההתנהגותית שמדברים על
הצרכנות שלנו ועל איך שמניעים אותנו לצרכנות יטר
שהיא הכל בסופו של יום זה פיקציה רגשית ומנטלית שדוחה את אותנו לקניפות ועוד ועוד
(43:29):
ואז כאילו אנחנו נבין מה הטריקים שהם משתמשים בהם נגיד לנו ואז נוכל להיות יותר
חסינים ולהיות מודעים יותר בקנייה שלנו נגיד למשל הפומו שכל הזמן משדרורים בפרסומות,
שמהרו לפני זה נגמר גובל, כל הזה שמפעיל אותנו שאנחנו מפחדים להפסיד פעם אגב אני
(43:49):
שהיו אומרים סל בחניות אני לא אגיד שם עוד של חנויות אז הייתי כמו בעטרף שאני רוצה
לרוץ לחנות לפני שקוראים את הבגדים היפים לפניי ואז לא רואים את הסל יאללה,
אז ככה פעם הייתי במקום הזה כי הסל הפעילתי כאילו, עכשיו אני אקנה בבדים שהם זולים
ואיכותיים ויפים והואה, אני תחדש במינתך ופתאום כשאני נהייתי יותר מודעת,
(44:13):
אז הסל כבר לא מפעיל אותי בכלל.
ואז אני כל הזמן מסקרת על אנשים, כשיש סל והכניונים מלאים, אני אומרת מה מחלקים גדולים בחינם?
איך הייתי כך פעם ככה ישר?
וואי צריך לראות את הסלים בארצות הברית, שהם פורוצים שם על החנויות, ומטורפים לגמרי.
מודעות זה כוח. מודעות לגמרי. זה עניין של מודעות וחינוך לגמרי.
(44:38):
טוב, שאלה אחרונה של הפודקאסט מרוואת, מה את הכי אוהבת לספר על עצמך?
אני הכי אוהבת לספר, וואו, זו שאלה קשה טוב, האמת שהכי אני אוהבת,
שאני גם בעצמי בדרך שעברתי כשהייתי קטנה היה לי חלום שאני אעשה משהו משמעותי בחברה ככה חלמתי כשאית ילדה,
(44:58):
היום אני מממשת החלום הזה לא דמיינתי בכלל, עברתי דרך כן,
למדתי הרבה דברים, יש לי תורה ראשון במשפטים תורת שנים מדעי מדינה בקורת פנים למדתי
הרבה דברים, והכל התנקז על תוך העצייה שאני עושה היום.
הכל תרם לי בלא מודע באמת לגבש את האשיות שאני היום מקדמת בה, הרבה דברים חשובים בחברה הערבית.
(45:22):
אני חלוצה בתפון וחשוב לי... מרגש.
כן, כי אני אגיד לך כאן, יש לנו איזה מחירים מאוד כבידים. באמת? למה?
כי אני כל הזמן מקדמת בעמותה בהתנדבות, אני נפגש עם אנשים בהתנדבות על חשבון הזמן שלי, על חשבון הבית שלי.
במקום לעבוד ולהכניס עוד כסף לזונים.
(45:45):
מתמקדת בלקדם פרויקטים בחברה שמשותפי הפעולה עם הרבה גופים,
כי גם אנחנו עמותה חדשה של הרבה תקציבים, אז במקום לחכות שיהיה תקציב יפון, היא גם חושבת ודואגת,
חושבת ששותפויות יקדמו את האינטראס שלי, אז אני נפגשת עם הרבה אנשים להציע שיתופים
בכל מיני פרויקטים, אני כותבת פרויקטים ואני מנסה לגייס ספרים,
(46:07):
לגייס קהילה, הכל הכל הכל בהתנדבות שזה הרבה זמן והתעסקות.
כל הכבוד. שאם לא הייתי מאמינה בדרך ובשינוי ובחשיבות באמת, לא הייתי בזמן מבטרת.
זה הרבה אתגרים, הרבה אנרגיות, הרבה זמן, אבל...
לא, לא, אני בשם כל המאזינות והמאזינים בפודקאסט,
מבקש ממך להמשיך, תמשיך לי, זה חשוב מאוד אני
(46:30):
גידו לך שאני שמעת אבל כשאני שמעת
נשים שבאות אליי ואומרות לי וואי אחרי שנפגשנו אותך
או שנחטפנו על התכנים שלך או שמעתו ההצעה שלך אז
אני משנה את ההתנהגות שלי אני קונה פחות מחפתי
את האפליקציות של האופנה ה-extra fast
fashion למניהן אז אני אזכיר שמות גם אפשר להזכיר את כל השין והדברים הזוועתיים
(46:53):
האלה לא צריך אנשים דיווחו שהם מחקו את האפליקציה של השין שזה בשבילי הישג הוא
שהם נגיד כמה חודשים טובים שהם לא קנו בגדי וואו זה בשבילי עוד הרבה השג יותר גדול.
ואנרגיה להמשיך ולעסוק באמת כי התחלתי לראות שינוי והשינוי הוא אמיתי כאן ועכשיו מקווה באמת שזה,
(47:16):
יקבל תהודה ותאוצה ואלוואי בכל החברה תהיה יותר מודעת ואחראית ונהיים במצב,
הוא יותר טוב מאשר הצלחנות המוגזמת שלנו היום עכשיו חוץ יש משהו שרצית להעביר ולא
דיברנו עליו בפודקאסט זה הזדמנות האחרונה שלך.
(47:37):
אני חושבת שנגענו באמת בעולם של הבגדים בכמה היבטיים על האיזונים של הצורך שלנו
כבגדים, כמשהו שהוא פסיצי משהו שהוא ריקשי, משהו שהוא חברתי סוציולוגי, פסיכולוגי,
והמעצת השני של הבגדים את המחיר האמיתי של הבגדים זה לא רק מה שאנחנו משלמים בתמורה
של כתף, אלא זה באמת כמה ניצול של משאבי טבע,
(48:00):
משאבי כוח אדם כמה באמת זה משאבים שלנו עשיים כלכליים,
אנחנו עובדים הרבה זמן ומתאמצים בשביל הכסף הזה
בסופו של יום קונים מחטיכת או פיסת בגד שלא לובשים וזורקים אז צריך למצוא את האיזון
בין באמת הבגד כמשהו בסיסי חברתי וצורך אמיתי לבין כמה באמת אני צריכה בגדים בערון
(48:20):
שלי איפה עוד נהיה הגבול ומה אפשר לעשות שהוא לא יהיה טובעני מדי עבורי,
שיהיה קל ויש משהו בשגרת החיים שלי שאנחנו נבין שזה,
משהו שאנחנו צריכים לעבר לדור החדש, חינוך שהוא לא בהקשר של תעשה ואל תעשה אלא
מההתנהגות האישית שלנו שהיא התנהגות לדוגמא גם לדור הבא בצופה שהיא תנהג אחר את גבר.
(48:43):
בטח אם את שואלת אותי כל המנהיגים של היום זה כבר פסם הם חיים את העולם של פעם
והם ממשיכים להרוס את העולם במקום לייצר משהו שהוא חדש וטוב יותר,
אבל זה אני הקטן, ואני מסכים איתך. תודה רבה על הזמן. תודה רבה לך.
אז הנה, סיימנו את הפרק הראשון, במיני סדרה על אופנה בת קיימה.
(49:03):
בפרק הבא אני מערך את דוקטור מיטל פלג מזרחי, שתשתף אותנו בתובנות מהמחקרים ההתקניים
ביותר של הבייל בנושא אופנה בת קיימה.
בנוסף בסוף הפרק אני מערך את חברת סונוביה,
שיש להם פתרון מעניין מאוד וחדשני בתחום
צביעת הבגדים כאמור גם התחום הזה משפיע רבות על תעשיית אופנה וגורם לה להיות מזהמת
(49:29):
עוד יותר אז הם יציגו לנו את הפתרון שלהם וכיצד הם עוזרים לתעשייה הזאת להיות פחות
מזהמת אז בינתיים שיהיה שבוע טוב ונתראה בפרק הבא.
Music.
Music.
(00:28):
ברוכים הבאים לאלטרנטיבה, פודקאסט הקיימות של ישראל. כאן דניאל ברון, היוצר והמגיש שלכם.
לכבוד חגיגות המאה אני רוצה להציג פרויקט חדש בפודקאסט.
מין הסדרות בתחום האקלים והקיימות.
בעזרת הסדרות נגיע לעומק הנושאים יותר מאשר פרק אחד עם עורך אחד.
(00:49):
אז אתם בטח שואלים איפה נתחיל? אני אגיד לכם.
מכירים את זה שאתם מפונים מהבית לעשרה חודשים ופתאום אתם מוצאים את עצמכם בלי הארון
שלכם כל הזמן הזה חיים על מזוודה אחת או שתיים,
ולמרבה הפלא מגלים שזה מספיק מכירים את זה שמדי שבועיים אתם חוזרים לבקר בבית כדי
(01:10):
לקחת כמה דברים ואז רואים ארון מלא בבגדים ושואלים את עצמכם למה יש לכם כל כך הרבה בגדים?
מכירות? מכירות את זה שכל החוויה גורמת לכן לזרוק חצי ארון לסקיות ולשלוח אותם לתרומה?
אתן יודעות ש-80% מהבגדים האלה מגיעים לפח הזבל ונסרפים או נקברים באדמה.
(01:32):
מכירים את זה שתעשיית האופנא תעשייה השנייה או השלישית הכי מזהמת בעולם, תלוי את מי שואלים?
אז כן, הבנתם נכון. אנחנו נתחיל במיני סדרה קצרה יחסית שתכלול שני פרקים על הנושא הכי לא אופנתי בעולם.
המיני סדרה החדשה עוסקת בתחום מרתק וחשוב אופנה בת קיימה אל מול אופנה מהירה.
(01:54):
בפרק המבוא נזכור בקצרה, מה היא אופנה בת קיימה? מדוע היא חשובה?
ונערך את עורכת דין מרבת עודה, שהיא אישה מרתקת שתשתף אותנו בעשייה שלה בתחום האופנה בישראל ובחברה הערבית,
אבל בואו נתחיל קצת, מה זה אופנה בתקיימה?
אופנה בתקיימה היא גישה לתעשיית האופנה שמטרתה לצמצם את ההשפעה הסביבתית והחברתית של ייצור בגדים.
(02:20):
זאת אומרת שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, שיטות ייצור אתיות,
מחזור בגדים, העסקה הוגנת ועוד.
הנושא הזה חשוב כי התעשייה המהירה של
האופנה בניקוד תורמת לזיום סביבתי וחברתי
משמעותי מאוד ובנושא החברתי לתנאי
עבודה גרועים במדינות מתפתחות ועבדות
(02:43):
של ילדים וזיהום של נערות ומדינות שלמות
קורסות תחת הררי הבגדים המשומשים
שלנו אבל על זה נדבר יותר בפרק הבא עם האורכת האגדית דוקטור מיטל פלג מזרחי אבל
בפרק הזה אנחנו עוד נמשיך על אופנה בתקיימה ומדוע היא מציעה פתרון פוטנציאלי לאתגרים
הרבים שמביאה איתה אופנה מהירה אז קצת נתונים ככה בשביל הכיף.
(03:08):
תעשיית אופנה מייצרת מדי שנה כ-100 מיליארד פרטיי לבוש, כן?
שהם 274 מיליון פריטים ביום וכמובן שכל הנתונים האלה אני מביא לכם בסוף באינפו
של הפרק יחד עם הלינקים אתם יכולים לבדוק, הכל מגובה אז איזה פסולת התעשייה הזאת מייצרת?
תעשיית אופנה מייצרת 92 מיליון טון פסולת בשנה, שהם כ-252 אלף טון פסולת ביום.
(03:36):
רוב הפסולת הזו מגיעה למתמנות פסולת או נשרפת ורק חלק באמת קטן ממוחזר,
משוכזר או שקורה איתו כלכלה מעגלית
כלשהי אז בעצם רק 20 אחוז מהבגדים בעולם הם מוחזרים בעוד ש-80 אחוז מהם נשרפים
או נקברים ומלבד לזבל בואו נדבר קצת על הפליטות של הבגדים האלה אז תעשיית האופנה
(04:01):
חיית ל-10 אחוז מפליטות גזי החממה הגלובליות.
וזה מה שהופך אותה לאחת מהתעשיות המזהמות ביותר.
התעשייה מזהמת בגלל השימוש בחומרים כמו פוליאסטר, פילוביינל חלוריד, PVC,
שימוש בכמיקלים רעילים בתהליכי הצביעה, שגם לנושא הזה אנחנו נגע בסוף הפרק הבא
עם חברה סטארט-אפ ישראלי שנקרא סונוביה, מעניין מאוד, וההשפעות הסביבותיות של גידול
(04:27):
קוטנה הדורשת כמות עצומה של מים.
לסיכום, התעשיית האופנא היא מאוד מזהמת אחראית ל-10% מפליטות פחמן והגזי חממה העולמיות
ומה שמעמיד אותה במקביל לפליטות של הטיסות הבינלאומיות והשייט בכל העולם ביחד.
בנוסף תעשיית האופנה היא הצרכנית השנייה בגודלה של מים הוא משתמש את בין 20 ל-200
(04:52):
טריליון ליטר מים בשנה הידד,
קצת נדבר על ישראל ונגמור את
המבוא הזה אז צריכת אופנה משקי
הבית בישראל מוציאים 21 עד 22
מיליארד שקל בשנה על בגדים כ-20 אחוז מכוח הקנייה של משקי הבית מתבטא בכניות מקוונות
(05:12):
ושני שלישים מהרכישות האלה מבוצעות
באתרים זרים שיין וכל האתרים הטובים האלה ובוא נדבר על פסולת הטקסטיל,
ישראל מייצרת כ-500 אלף טונות של פסולת טקסטיל
בשנה בעלות של כמעט 150 מיליון שקל הפסולת הזאת נקברת באפאה או באתר אחר כלשהו
(05:37):
ולעיתים נשלחת לחול אז בוא נדבר מה אופנה בת קיימה מציעה לעומת האופנה המהירה הזאת
בת קיימא מציעה מחזור ושימוש חוזר.
למשל, כל אחד מאיתנו יכול לקנות בגדים ביד שנייה או לקחת מחברים, לקחת מחברות וכן הלאה.
יש חברה בשם פטגוניה שהיא מציעה תוכניות להחזרת בגדים ישנים לשימוש חוזר. אני אשים לינק.
(05:57):
דבר נוסף שאופנה בת קיימא מציעה היא מציעה יצור בר קיימא.
לדוגמה, החברה טנטרי משתמשת במפעלים
ניטרליים פחמן שמופעלים באמצעות אנרגיה מתחדשת. אז זו דרך אחת לעשות את זה.
בדרכים נוספות ניתן לעשות שימוש בחומרים מתחדשים ומתמחזרים, כמו פוליאסטר ממוחזר
או קוטנה אורגנית, ולהטמיע טכנולוגיות חדשות, כמו ייצור משי סינתטיה מיוצר באמצעות חיידקים מאונדסים.
(06:22):
זה רק דרכים מסוימות וחדישות לעשות ייצור בר קיימה. יש עוד הרבה.
נושא נוסף שאופנה בת קיימה מציאה זה עיצוב ותפירה אתיים.
יש חברה שנקראת פיניאטקס שהיא
מייצרת אור טבעוני ידידותי לסביבה המעלים של האננס כן כן בנוסף לזה אפשר לעבור
לשיטות יצור אתיות ושימוש בחומרים אקולוגיים שיפור תנאי העבודה והכפדה על זכויות
(06:47):
העובדים בכל שרשרת היצור כן סביר להניח שאם קנינו בגט בשין אז זה ילדה קטנוויסינית.
תפרה את הבגד הזה בתנאים לא כל כך כיפיים וקיבלה
על זה מעט מאוד כסף לא סתם זה עלה לנו חמש
שקל אוקיי דבר נוסף ואיתו
אני אסיים של אופנה בת קיימה זה שינוי התנהגות צרכנים
(07:07):
בעצם השינוי שלנו אז אנחנו צריכים להעלות את המודעות לצרכנות אחראית לעודד קניית
בגדים איכותיים שיחזיקו מעמד זמן רב ולא אחרי שתי כביסות יערסו והשתתפות בקמפיינים
לידוד קנייה ממותגים ברי פקיימה ופשוט קנייה מיד שנייה.
בזה זה מסתכם, כן?
(07:29):
אז בואו נסכם את כל הדבר הזה לפני שנעבור לשיחה עם מרבת.
אופנה בתקיימה היא לא רק מגמה חולפת, היא עתיד התעשייה. אין לנו לאן לברוח,
אין מקום לכל הבגדים האלה בעולם.
אני מזמין אתכם להצטרף אלינו למיני סדרה המרתקת הזאת.
ללמוד איך כל אחד מאיתנו יכול לתרום לעולם בר קיימה יותר דרך הבחירות האופנתיות שלו.
(07:51):
דבר נוסף חשוב מאוד כדי שהפודקאסט יגיע
ליותר ויותר אנשים אני צריך שתעכבו אחרי הפודקאסט ותשתפו אותו לפחות עם חבר או
חברה או בן משפחה או בת משפחה אחת שיכולים להפיק ערך מהפרק הזה תודה רבה ויאללה
בואו נציל את העולם איצא פתועס הרי ועכשיו אני מזמין את עורך דין מרבת עודה.
(08:11):
Music.
מרבת אודה, עורך דין ומנכ״לית ומייסדת של עמותת מנדיל שעוסקת במודעות לנזקי תעשיית
האופנה בחברה הערבית יועצת תדמית וקיימות ויזמית סביבתית.
עורך דין מרבת אודה, מה נשמע?
(08:35):
בסדר, הכל בסדר. מנסים באמת לחזור לשגרה כל העולם מתחמם לנו מתחת לרגליים יש עכשיו,
אני לא בארץ אני בטיילנד המאזינות והאדינים יודעים.
וואי פה יש שבוע כבר של חם וגשום שאת יודעת,
(08:57):
היוני הכי קם מאה שנה כן שמעתי וגם עכשיו יש שומס חום לא איזה 40 מעלות נכון אבל
אבל זה מה שאומרים משברי אקלים, אולם מתחמם.
כן למרות שמבחינת הגלי חום קור עידן קרח אנחנו אמורים כבר להתקדם לקראת עידן הקרח
(09:21):
הבא אבל בינתיים רק מתחמם אז לכל הקונספירטורים שחושבים שאין משבר אקלים.
תעזינו לפודקאסט, נראה מה תחשבו. אז מרבת אני מאוד,
מתכבד שהסכמת לבוא לפודקאסט אנחנו
מתקרבים לפרק המאה וכדי להתחיל ככה במיני
(09:41):
סדרה שלנו על אופנה בת קיימה אני רוצה שתגידי מה השיר האהוב עליך ואז ניכנס לפודקאסט
לצלילי הפעמונים אני חושבת ששירים הם כמו בגדים הם מטועים במצב הרוח שלנו איזה
מצב הרוח אתם אמרנו ואז נפליט איזה שיר לשנוע ואיזה בגד ללבוש אז כן,
יש פעמים שאני כזה רגועה ובא לי שיר רגוע ואז אני שומעת אם קלטום למשל,
(10:04):
פיירוז, שרים כזה של נוסלגיה ולפעמים יש לי מצב לוח כזה של רעננות ואז אני שומעת
מוזיקה חדשה של שרים שהם כזה טרנדיים.
אני מבקש שתשלחי לי בוואטסאפ את הלינקים לשירים שאת אוהבת של פאירוז ושל אום קולטון
וגם מה שאמר ואני אשים את זה באינפו של הפרק חשוב שאנשים ידעו,
(10:26):
לא כולם מכירים אז עכשיו נתחיל טיפה יותר להיכנס.
לרעיון של הפרק אבל לפני זה דיברנו על זה שאת בעצם גדלת בחיפה ורציתי לשמוע איך
זה היה לגדול שם והאמא, האם זה שגדלת שם בעצם משפיע על התפיסה שלך באופנה בתקיימה?
(10:47):
איך את רואה את הקשר בין הגדילה שם בחיפה לבין מה שאת עושה היום?
האמת היא שכן נולדתי וגדלתי בחיפה והסבא וסבתא שלי גרו ליד ויצו שהיה שם חנות יד
שנייה אז נגיד זה למעלה מ-20 שנה ואז כל הזמן נחנכתי לחנות והסתכלתי ואמרתי למה
איך אנשים פיקורים דברים כאלה כאילו למה אנשים לובשים בבגדים שהם משומשים,
(11:10):
למרות שהיה לי חנות של ויצו כן,
היה אחת ויצו שלא נקרא בגודית כמו היום זה היה משהו,
לקחו איזשהו חדר ריק ושמו בגדים שמשומשים ואז זבא שלי כל הזמן אסף לנו צעצועים
משם והנהנו לשחק גם עם הצעצועים שמשומשים וזה היה החוויית הילדות שלי כחיפה חתנתי
(11:33):
ועברתי לגור בכפר קאנה לאט לאט התחלתי להבין שפסר לי הקונספט הזה זה בכפר,
ואז במבט יותר מעמיק הבנתי שבכלל חסר כל הנושא של קונצפט יעד פניה בחברה הערבית,
ועל זה אנחנו נדון היום בהרחובה.
אז באמת זה קצת יותר מאוחר בפרק, הקונצפט של יעד שניה כחלק מהפתרונות לאופנה המהירה
(11:55):
שבעצם דיברתי עליה בתחילת הפרק.
שברמת העיקרון מייצרת עוד ועוד בגדים שאף אחד לא לובש, ורובם מסתיימים בתוך הפח,
נשרפים או בתוך מטמנות פסולת וזה עצוב מאוד.
כן, תעשייה שלמה שהיא מ�המת ואנשים לא מודעים באמת, אני אגיד לך הרבה אנשים שאני
(12:19):
מדברת על השפעה טיטסית אופנה המירה באמת על הכלים והסכמיות,
אז אנשים נדהמים שבגדים מזהמין ביקר, בסלע, הם חושבים שזה משהו שהוא כזה אורגני,
פותנה צמר, זה מתקלה, לא בתאום זה מזהם.
נכון, לא סיפרו לנו על זה במשך שנים, אני נחשפתי לזה לראשונה עם מיטל בעצם,
(12:42):
שדיברנו עליה גם, שהיא תהיה האורחת השנייה במיני סדרה הזאת, הלופנה בת קיימה.
מיטל תהילית זרחת גם ברצה שלי ואלופה.
אלופה והיא בעצם גם חשפה אותי לרעיונות האלה בפרק, אחד מהפרקים הראשונים בפודקאסט,
אני גם ישים לכם את זה אותו באינפו וניגע בנושאים האלה אבל אני רוצה לשאול אותך
(13:03):
מה היחס בעצם של החברה הערבית לאופנה בת קיימה או בוא נגיד לברוש חוזר ולבגדים באופן כללי לי,
האם רק קונים בגדים חדשים?
האם, כמו שאמרת, החנות ויצו הזאת בחיפה, האם זה בסדר לבוא ולקנות שם בגד? מה קורה?
(13:25):
אז קודם כל אנחנו בחברה ערבית בחברה הערבית פלסטינית בישראל,
בכלל בשנות ה-80 לבשנו בגדים שהם מקיימים יצרנו את הבגדים שלנו בעצמנו והיה לנו
איזשהו קונספט של אנחנו סליפים בגדים בינינו לבין עצמנו לובשים אקטים ואחיות שלנו
מעבירים את הסמלה מקלה אחת לקלה שנייה,
(13:46):
זה היה מקובל הקונספט הזה של יד שנייה ולאט לאט כשהייצור הפך להיות יותר המוני
ונגיש וזול אז התחלנו להיות חברה צרכנית שקונה הרבה בגדים ולבש לנו.
נתקענו עם סטיגמה שאנחנו לא לובשים משהו שמשוכר לבש,
בגלל שאנחנו חברה כזה קרובה וסגורה וכולם רואים את כולם וכל המקרים את כולם אז
(14:10):
אני לא אלבש משהו שמישהי ספציפית לבשה ומאיך שבו עליי אם אני לובשת משהו שהוא משומש
וכזה יש סביב כל הנושא גם סטיגמה,
גם ראשה, גם מחשבות וסטריאוטיפים בגלל ומה שמחזק את זה גם התפיסה שבגדים הם זולים,
אז למה אני צריכה לבוא משהו שמישהו חבר לה נכון כן, זה גם מאוד הרי מחזק את התפיסה
(14:33):
וגם יש הרבה רוודים של קשר בין מראה חיצוני למעמד טלטלי, מעמד חضורתי.
וגם גם זה מורכב בהרבה רבדים, אבל בעיקר אנחנו היום במקום שבו סורחים הרבה בגדים שהם חדשים בעיקר,
ופחות סוגלים רוצים,
(14:54):
אני לא אגיד רוצים, אבל לא מודעים באמת שאחת החלופות עכשיו לאופנה מהירה היא אופניתית
או אופנת יד שנייה, ובכלל גם אין לנו בחברה הערבית אז אנשים לא חצפים לזה,
ובינסטם הם לא מתנסים בזה.
ומה לדעתך בעצם מהפתרונות היותר טובים שאת בתור פעילה בנושא הזה רוצה בעצם להציע
לאנשים ולמאזינות ומאזינים, בניגוד לאופנה מהירה?
(15:18):
אם זה, אני גם אמרתי את זה בתחילת הפרק, פתרונות של שימוש חוזר, שזה בעצם בגדים יד שנייה.
פתרונות של מחדוש, שעל זה דיברתי בפרק הראשון עם איטאל פלג מזרחי,
שבעצם אם לוקחים איזה מכנס ישן, אפשר לקחת אותו לעשות ממנו תיק,
ויצרת משהו חדש בעצם, בלי בכלל בכלל בכלל לקנות כלום.
(15:40):
אז איזה תפיסה יש לך?
לפני שמגיעים באמת לתפיסה ולאלטרנטיבות, חשוב לי שאנשים יחריק פה תפיסה,
כאילו זה במיינדסטייט, שאנשים יבינו שלמה הם צריכים לעשות את זה בכלל,
כי חישוב באמת להבין, למה אני צריכה ללבוש גדים יותר מפעם אחת,
אם זה קל וזול וכל הזמן יש טרנדיים,
(16:02):
למה אני צריכה באמת לדאוג ולהשקיע זמן לשדרג איזשהו בגד או לתפור אותו למשהו כבדש
כי גם ככה אנשים עסוקים כל הזמן ואין להם זמן להתעסק בדברים הקטנים האלה אז חשוב
להבין באמת שכל שאנחנו קונים יותר בגדים יש לזה השפעה על הסביבה ועל משבר האקלים,
ככל שאנחנו קונים יותר בגדים, אז אנחנו גם לא
(16:22):
מצליחים למצוא את הבגדים בתוך הרון שלנו וזה מציף אותר
פה מסוים ואנחנו כל הזמן עם התחושה שאין לי מה ללבוש כי גם אני לא מוצאת את הבגדים
שיש לי בעלון מרוב פסקדים אשתי יכולה לספר לך על זה היא רק היינו מפונים מהבית
ואז כמה חודשים לא היינו בבית ופתאום חזרנו קלטנו כמה בגדים יש לנו שאנחנו לא לובשים,
(16:44):
זרקנו חצי ערון כאילו לא זרקנו תרמנו ונתנו אבל זה ממש חצי ערון.
בדיוק, אז זהו, שאנשים כל הזמן חושפים לעוד פרסומות ועוד New Collection ועוד מגמות
חדשות, וגם המדיה היום היא תורמת לתחושה הזאת שלנו, שאין לנו מספיק בגדים,
כי לכולם יש את הבגדים שאין לי בארון.
(17:05):
ואז זה כל הזמן... גם הרשתות החברתיות במעירות של צרכנות יתר,
שבה אם אנחנו נבין מה דוחף אותנו באמת לקנות,
שזה לא באמת צורך אמיתי, אלא זה צורך רגשי, ושלאט לאט נזהה את פוס הקנייה שלנו
ולמצוא את החלופות לצורך הרגשי שלנו אז באמת נתייחדת לארון שלנו אחרת ונבין שבגד
(17:30):
הכי מקיים זה כבר מה שיש לנו בארון ואם אנחנו פשוט נסתכל עליו נמצא אותו בכלל,
נראה מה יש לנו בארון, נבין שיש לנו מספיק פרידים והרבה אנשים מוצאות בניים שהם
עדיין בתיקט והן לא זוכרות שיש להם את זה בארון זה מטורף,
גם אם.
נגיד אני רוצה לקנות חדש ויש לי קושי נגיד
(17:52):
עם בגדים יל שנייה אז אפשר באמת לקנות בגדים באיכות גבוהה שאני יודעת מראש שאני
כמונה אותם באמת שימשיכו להיות איתי בעירון עוד כמה שנים טובות ולא בתפיסה של לבשתי
אותו פעם אחת והעשה את שלו ואני כבר יכולה לזרוק אותו זהו אבל איך משנים לאנשים
את התפיסה של במיוחד בגדי אירועים?
אני מכיר אנשים, גברים ונשים שלאירוע הם ילבשו בגד פעם אחת ובשבילו הם יקנו בגד
(18:18):
אחד לאירוע זה כאילו ממש לפעם אחת, זה קורה בסדר, כולנו מכירים את סמלת הקלה,
ידועה לשמצא שכל אישה כמעט לובשת פעם אחת, וזהו.
כאילו, אבל זה לא רק שם קורה, זה קורה. די שמצא זה, יש קצת יותר מדי נגיד,
לא, אבל אני אגיד לך מה, זה צורך גם חברתי, למה כל אחת יש את החלום הזה של סמלה
(18:41):
יפה, סמלה אלבנה יפה וממרשימה, זה חלום של אנשים, והיא אפשר לפסות פה,
כי גם אנחנו צריכים למצוא את האיזונים,
בין מה הצורך הרגשי שלנו, הצורך החברתי שלנו, ובאמת האימפקט של החוויות והצרכים שלנו לסביבה.
אז זה בקשר של סמלת קלאביה ואז לסמלת הערב, שסמלות הערב שנפוצות גם במיוחד בחברה
(19:05):
הארבית, שהן מאוד יקרות ומשכאות ונוצצות, והרבה כסף אנשים מוצאים על זה.
ואין באמת איפה לידו שזה אחרי הרועדה, כי גם זה מאוד מיוחד, מאוד...
זה צריך להיות קרבה מאוד גדולה בין תחלה לבין חפתן או כללה כדי ללבש סמלות פה מהודרות.
ואז אין לאנשים מה לעשות איתנו.
ואז בעמותה שהקמתי מצאנו עכשיו פתרון בעיניין שאנחנו אוספות את הסמלות שנשים גברות
(19:32):
צריכות ואז מארגנות איזשהו אני לא אקרא לזה בזר,
נגיד איזושהי תצוגה שנשים אחרות יכולות
לבוא ולקנות את זה כעד שנייה במציר סמלי ואז אנחנו פתרנו בעיה גם לנשים של מלאסות
עם הסמלה וגם לנשים אחרות שרוצות לקנות והיא מבינות ללבישו פעם אחת ובגלל שאין
חלופות בגלל שזה לא מוצא כאופציה לנשים אז נאלצות ללכת ולקנות את זה בהרבה כסף
(19:56):
כי זה גם צורך חברתי אצל אנשים,
וגם לנשיא, לא על ידי את הפן הרגישי אבל גם.
אז הובלת אותי, הובלת אותי ליוזמה הזאת, ספרי עוד על זה, מה זו היוזמה הזאת של ה...
אז זהו, אני קמתי עמותה, מה שהתחלתי להגיד, שהמטרה שלה גם לעלות מודעות לנסקת תעשיית
אופנה, כי אנחנו בחברה הערבית, ואני חושבת גם בחברה ישראלית בכלל,
(20:18):
יש מחסור בידע לגבי כמה אופנה באמת מזהמת.
ואז הקמתי את העמותה, גם כחלק מהמסדרה, עמותת מנדיל נכון?
שהמשמעות של זה, המשמעות של זה מתפחת ראש. מטפחת ראש מעולה מה שנאגו נשים פלסטינות
לבוש זה אוי המנדיל שיש בו כל מיני איזה מנדיל יפה זו מטפחת יפה,
(20:40):
איך אני אקרא על זה אני שלח לי אחרי תמונה חרוזים כאלה חרוזים.
וזה תפור בצורה מיוחדת ואלגנטית אז הנשים התעבדרו במטפחות האלה ומפה בשעה כי פעם נשים לפשו בגדים, או קנו,
צריכו בגדים לפי הצורך האמיתי שלהם לא קנות גם בגדים עוד פסקת ועולכות לתופרת,
(21:06):
בכפר ותופרות לעצמן בגדים לפי הצורך ואז כל העמותה בקונספט שלה היא קודם כל להעלות
מודעות באמת לסקט אסיה את האופנה מהירה ולהגיש חלופות בחברה הערבית שכפי שהתחלתי
ואמרתי אין לנו היום חלופות זה מה שמאלץ נשים גם אלה שמודעות שלצלוח בגדים אם חדשים,
כי אין הרבה חלופות נגישות בחברה הערבית. אוקיי גמר.
(21:30):
אז איזה עוד חלופות בחברה הערבית את יכולה להציע בעצם חוץ ממנדיל?
יש גם עוד יוזמה שלך אחרת שאני הייתי שמח שתספרי עליה.
כן, יש, זהו, יש את הדולב, שזה ארון גם בעברית, זה גם ארון וגם מסוגל גל,
יש לזה שתי משמעיות וזה מתיישב עם הקונספט של דולב, שהוא הוינטאג' ראשון בחברה הערבית שבאה להציע,
(21:54):
בגדים שהם אופנה עתית, או בגדים שנוצרו לפני איזה 30 שנה ומעלה,
שיש להם ערך רגשי והסטורי.
אנשים אוהבות את הייחודיות של הבגדי וינטאג' כי הם לא... את הבגדים האלה היום, זה מה שמייחד אותן.
גם אנחנו עם הרגשי ואז מתחברות לרגש והסיפור מאחורי הבאגל וזה גם חושא שוב החסם
(22:17):
של נשים עם יד שנייה אין לזה סטיגמט של יד שנייה רגילה אלא יותר יוקרה.
זאת יד שנייה בקונספט של יוקרה, וגם נותן ערך לבגדים למחורות בארון של אימא שלהם
וצבתו שלהם שהן לא לובשות את זה כי זה לא טרנד אז הפכנו את זה להיות טרנד ואז נשים.
ובחורות צעירות מחפשות באמת בגדים שהן ישנים בארונות של אימא שלהם,
(22:37):
סבתא שלהם, דוד שלהם והן מתחילות לבש את זה מחדש.
וזה עובד טוב? תגידי איך זה עובד, מה המצב שלכם?
כן, הבינטד זה באמת היה הצלחה מסוחרת, כי נשים, אני אומרת לך, אם אנחנו מעלות מודו
במיוחד לנשיאים הערביות, זאת אומרת הם רוצות להיות חלק, ולהיות יזמיות בכל הנושא של שינוי.
(22:58):
שינוי חברתי, שינוי סביבתי, שנוי צודרתי.
ואז הם אפו על הרעיון, הרבה נשים קנו ושרו את החסם שלהן עם יד שנייה דרך דולב.
אנחנו עושים אירועים שבהן מזמינות נשים, מדברות באמת על הנושא של אוכריות סביבתית,
על בגדים על הקשר ביניהם, איך אפשר אחרת אפשר להחליט את הכניעה הרגשית בסתם קפה
(23:19):
עם חברה לקנות ספר, לקנות תציץ לתעסק בדברים אחרים שהם,
ממלאים אותך ברגש במקום כל הזמן לקנות ולהשים בערון ולחזור לגלגל הזה של צריכה
מיותרת זה כן דולב בעיקר מציע חלופה שאחת החלופות שמנדי לא עושה כל הזמן לתת לחבריו
גם בזארן של יד שנייה של סמלות יצאנו, גם וינטג'
(23:42):
גם אפילו עשינו אירוע של מיד ליד
כדי חג ביום אלפחן בשיתוף
עם המתנס שם והיה גם משהו שהוא חדש ייחודי והיה הרבה תרגשות לקראת האירוע הזה כי
לא הבנו או לא יכולנו להווה איך אנשים יגיבו לזה שאנחנו מציעים בגדים שהם משומשיים
(24:03):
אבל לככה משנים את החברה לאט לאט.
זה מגיע בעצם בתור אירועים לא בתור חנות פיזית שקיימת מתור אירועים של פה פאפה
אנחנו באים ומסמימים והולכים כי חנות חנות זה עדיין, אני כלומר הגענו לשלב של חנות
כי צריך להכין את הקרקע לפני,
(24:24):
צריך לשוואר את הכסם מישהו נכנס לחנות זה לא משהו שזקוק, מישהו נשקט צריך לשנות
את התפיסה ואת הקברה ולהכינותها ואז לפתוח חנויות,
זה רעיון מצוין דולב רוצה התממש לדעתי בתור חנות אני משאיר לך את זה בזמן המתאים
(24:44):
אבל אני רוצה להתחבר למשהו שאמרת ולדעתי הוא לא רק של אנשים מערביות,
הוא של כל החברה המערבית בעצם,
בעולם לדעתי.
ולא רק אישה או גבר, לדעתי כולם פשוט.
יש איזה צורך רגשי באמת שמתעורר בגלל לא הרבה פעם קונים בגדים סתם.
(25:05):
את יכולה להסביר טיפה למה התכוונת?
זה נראה לי נקודה ממש פשוטה. היום יש הרבה מחקרים שמראים קשר בין בגדים וההשפטם
על האדם גם בתפיסה שלך כלפי עצמך, דמוי עצמי, חברה תופסת אותך.
מבחינים מראים שהבגדים משפיעים יותר על נשים מאשר על גברים.
אז מנהלתם זה גם, כן, אז אני מניע אותה על כל הזמן לקנות בגד שישפיע עליי,
(25:30):
על התחושה שלי, על איך אני תופס את עצמי.
בכלל על התפוקות שלי, גם בגדים משפיעים על התפוקות של האדם, ככל שאנחנו רושמים
בגדים שאנחנו תופסים אותם כמשהו שהוא חשוב ומשמעותי, אז אנחנו ננהג בהתאם.
זה נקרא קוגניציה מבוססת בגד, קוגניציה מבוססת בגד? כן.
(25:52):
מעניין. זה איך שאתה תופס את הבגד שלך, אז הוא משפיע עליך.
אז לאנשים יש את הפנטזיה הזאת שהם ממשים דרך בגדים, יש את החלום הזה שמתממש דרך
בגדים, יש את הביטוי העצמי שלך גם מתבמש דרך בגד, ואז זה כלי, כלי של תקשורת בעצם,
שכמו שהתחלתי ואמרתי, תלוי במצב רוח שלך, אתה בוחר את הבגד שלך, אז ככה גם.
(26:13):
מה אני רוצה להראות לעולם? מה אני רוצה להגיד? מה האמירה שלי?
לאן אני הולכת? מה אני מרגיש? יש הרבה אלמנטים שמשפיעים על בחירת הבגדים.
אז ככל שיש לי ארון שהוא יותר, נגיד, מלא בבגדים מגוונים, אז אני אוכל באמת לדייק
במסרים שלא רוצה לעבר לעולם.
יחד עם זאת צריך למצוא את האיזון בין מה אני צריכה להעביר, מה אני צריכה להעביר,
(26:35):
מה אני מרגישה, מה הצורך שלי ומה, וכמה אני יכולה להתחזק בבגדים בארון שלי ולא
כל הזמן לקנות ולשים, בכלל לא לשתמש בהם.
אז אני אהבתי, את גם בעצם אומרת לי שאת משתמשת ויש פילוסופיה שלמה מאחורי מה שאתה
לובש ואיך אתה מתקשר עם הסביבה בעצם בלי מילים בעזרת הלבוש שלך אני מודה שבתור אבדיי גמור,
(26:58):
אז לפעמים אני סתם שם עליי משהו ואני.
לעצמי לא מנסה להגיד כלום לסביבה לא וזה אולי טעות כי בוודאי שאנשים מקבלים...
אנשים עושים את זה גם בלי להיות מודעים לנושא נגיד אם אתה תלבש בגדי ערב, אז אתה תרגיש יותר מהודר.
ויש מחקרים גם שמראים את הבחירות שלך לגבי בגדים, והתבחורות שלך לגבי אוכל,
(27:20):
אז אם אתה לובש בגדים מהודרים, יש לך נטייה יותר לאכול אוכל שהוא יותר בריא,
נגיד, ואם אתה תלבש בגדי רחוב, אז אתה יאכל בוחר רחוב.
אגב, זה ככה גם אני...
סליחה? לא, אני אומרת שאני, לא תמיד מודעים לקשר בין הבגדים והאשפעה עליהם. לגמרי.
על ההתנהגות שלנו, אבל יש קצר, הוא נבדק וזה נחקר במחקרים רבים.
(27:45):
כן, זה עושה היגיון, יש גם מחקרים על כך שהתנועות גוף שלך אם אתה פותח את הכתפיים
מזדקף, אתה גם מרגיש יותר טוב, מרגיש יותר שולט בסיטואציה או מחקרים כאלה.
ואני יכול להגיד לך שבעופן אישי אם אתה למשכת בבגדים.
אם אתה תופס אותם כיפים, אז אתה יושב ככה בגוף, ואתה כזה בגאווה שתראו מה אני לובש,
(28:11):
ואז זה גם משפיע על איך אתה יושב, מאוד הגוף שלך, ואפילו טון הדיבור שלך יהיה יותר כזה ביטחון עצמי.
נכון, ומבחינה אישית אני יכול לשתף אותך, שנגיד שאני התחלתי להתאמן,
ובכלל, יש תקופה שאני לא מתאמן, ויש תקופה שאני מתאמן, אז בעצם זה שהתאמנתי גורם
(28:31):
לי לאכול יותר בריא, כי אני אומר עכשיו התאמנתי ואני בריא, אני טוב וזה ואז אני
לא אוכל עכשיו ג'נק פוד. מה אני גמור?
אז זה גם הכל מתחבר לפסיכולוגיה הבין-אישית, לפאזל הזה שמרכיב את האנושיות וגם
התבטר בבגדים. אגב לימון יש גם מחקר על בגדים של לימון אם אתה תלווה שנגיד בגדי ספורט.
גם אם אתה לא הולך לעשות ספורט, אז אתה מרגיש שאם מרץ מסוים ואתה רוצה לעשות איזה
(28:55):
שונות, יהיו את כל הזמן עם הגוף שוחת. באמת?
לסתם אם תלווהש פיז'מה למשל, אז יש לך תחושת שלא צריך לנוח וככה וואי מצוין,
את יכולה לשלוח לי אנחנו שנוסיף את זה בפרק באינפו,
זה ממש מעניין למחקרים האלה הם עומדים שעוסקים בהשפעת
הבגדים על האדם וזה מה שמניע אנשים כל הזמן לקנות כי הם מחפשים את הסיפוק שלהם
(29:17):
או את המסרים שהם רוצים מדייק דרך הבגדים או גם את המעמד החברתי והכלכלי גם אנשים
קונים בגדים שהם נראים מיהודרים או המותגים כמולי מניהם כי הם רוצים לעבר מסר לעולם, שנגיד בו יש לי כסף,
אני יכול להרשות לעצמי לקנות מותגים. וכולי וכולי.
מדהים עכשיו בוא ניקח את זה קדימה את רואה איזה מגמות חדשות בתחום האופנה בהתקיימה
(29:42):
שהולכות לקחת את הנושא הזה קדימה גם בחברה הערבית אבל אולי גם בעולם את רואה איזה.
האם את רואה, אולי נשאלת גם קצת אחרת האם יותר שימוש חוזר ובעצם בגדים יד שנייה
את חושבת שזה הכיוון שצריך ללכת איתו או האם יותר עניין של,
חינוך ובעצם לרכוש פחות או האם פסיפס כלשהו האם יש משהו חדש שאני לא מודע אליו
(30:08):
שאת חושבת שאולך להיות המגמוס בעולם הם מתחלקות לכמה חלקים האחד זה רגולציה באמת
בכל הנושא של על ייצור בגדים,
להגביל ייצור בגדים, לדאוג יותר שהבגדים יהיו ביוצר של ידות תהיל הסביבה שמצעדק סוברטים.
איתן אני חושבת שתדבר על זה בהחווה רבה יותר כי היא עושה דוקטורט בנושא,
(30:30):
אבל יש את החלק של הרגולציה בכל הקשור לאופנה בת קיימה, יש את החלק של,
הטכנולוגיה שמתקדמת שמנסים לפתח איזשהו גדים שהם יותר מתכליים נגיד אחרי השימוש,
פחות מזיקים בלסביבה, ומנסים באמת לפצח את המקום הזה של,
טכנולוגיה ידודתית לסביבה בכל הייצור של הבגדים.
(30:53):
לגבי מיקומי, אני חושבת שהחברה לאט לאט נהיית יותר מודעת.
למשבר האקלים, ואז החיבור של בגדים למשבר
האקלים יותר מעורר אצלהם תאחריות לא בהכתרף
כדי לדאוג לסביבה אנחנו מסכמים לליוות שעות שנייה זה אחת החלופות והיא לא מתאימה
לכולם בחברה הערבית אני רואה אני מתחילה לראות ניצנים של שינוי בעיקר לאחר באמת
(31:17):
גל המודעות שהצפנו בו את החברה וגם החלופות נשים פחות חוששות ללבוש שנייה,
יותר מבינות את הקשר בין באמת אחריות אישית וזבבתית וכך בגדים שאני אחראית.
לחשבת לקנות מיקומי נגיד לקנות בדים שהם באיכות גובה ולא התפסה של כאילו לבשנו
(31:39):
פעם וזרקנו וזרקנו, אלא יותר באמת לקנות,
לקנות בגדים אם כבר אנחנו קונים אז יקנה בגד שעדיין לי לארון שאני צריכה אותו שאני
אלבש אותו לטווח רחוק זה גם אחרפת חלופות ולהאג'אק באמת זה מתחיל לחלחל.
זה אני גם יש גם את הגרינגוש למניהם שאנחנו רואים היום יותר בגלל שיש צורך ויש
מטורף צורך של אנשים. ספריר זה קצת.
(32:04):
אבל לא דיברתי על גרין ווש בפודקאסט, אבל המאזינים במאזינות בדרך כלל יודעים, מכירים את הסיפור.
כן, אז יותר ויותר צעירים מודעים למשבר האקלים, והם מחפשים מבגדים שהם מקיימים,
ואז התגובה של חברות האופיקה, הם שהן שומעות איזשהו פסי ייצור של מבגדים,
שהם נגיד ממוחזרים או יש בהם חלק ממוחזר, גם מכניסים לתוך זה פלסטיק,
(32:29):
כי איפה שמכנסים לזה תוך זה באמת חלק.
ריסייקל פאבריק, אנחנו רואים הרבה את התגע היום של הריסייקל פאבריק וזה תגובה באמת
לצורך של אנשים לאופנה מקיימת אבל יש גם הרבה יזמות יזמיות מוקמויות שמייצרות מעט
בגדים עם יוצור בתעסוקה הוגנת מבגדים שהם אורגניים,
(32:50):
בדים קוטנבי שהוא אורגנית אבל גם
צריך את התגובה של הצרכנים יותר יהיו יותר אחראיים
לדעת שהעשר הזה הוא מכיר הוא יעלה לנו
בכדור הארץ בסופו של יום אפשר לשלם קצת
יותר כסף לקבל מוצר שהוא יותר רכותי ושהוא
יותר מתחשב בזביבה נראה לי
גם זה כמו העניין עם אוכל ועם אוכל מקיים ובריא ואוכל מקומי אנחנו קוראים לאנשים
(33:16):
תקנו אוכל מקומי גם תתמכו בכלכלה המקומית וגם בעסקים קטנים אני מדברת הרבה על דרכה
בגלל כלכלה מקומית כן אבל זה גם לוקח לכיוון שאת אומרת של אופנה,
לקנות ממעצבים מקומיים וממישהו שעושה את זה כאן בארץ וזה מישהו שהוא לא מעויד עשרות
אלפי עובדים בסין ילדים קטנים שאתה לא יודע זה מייצר לפי דרישה,
(33:39):
לא מייצר הרבה ואז זורקים את זה אם לא נמכר, אז הם יוצרים לפי דרישה בכמות קטנה מדויק.
כן, אז את לוקחת אותי בעצם לשאלה שרציתי לשאול אותך ואם אתה יכול לתת לנו כמה טיפים
בעצם דרכים פשוטות שכל אחד מאיתנו יכול לאמץ כדי להיות קצת יותר בעצם.
(34:00):
לתמוך קצת יותר באופנה בתקיימה, ופחות באופנה מהירה וזדונית.
סתם. אבל אני, זה הפודקאסט שלי, לי מותר להגיד את הדברים הללו.
קודם כל, אם נשים מרגישות שיש להן, אני מדבר פעמים בעיקר בנשים,
אבל זה לכולם, כל מי שמדביש שהוא כונה יותר בידי הבגדים, בשעור ארון שלו מוצף בבגדים,
ארון שלו או שלה מוצף בה הרבה בגדים, שהם לא משתמשים בהם,
(34:22):
אתה צריך לשאול את עצמו, השאלה החשובה, אני עדיין ממשיך לקנות בגדים למה אני עדיין
ממשיכה לקנות הרבה בגדים אם יש לי בארון כל כך הרבה בגדים ואז אז שלא ממש טובה מה איך נעים על זה?
זה כאילו אוקיי אני אלך לפסיכולוג זה באמת שאלה טובה אבל אתה יודע מכרו לנו את
המשפט הזה ששופלינג יותר זול בפסיכולוג ואנחנו ערכנו על זה קונות כל הבגדים במטרה שזה יתאפל בעל פקולוגיה,
(34:50):
מרבת לא הכרתי את זה התחילה שלי אנחנו נצכור עם הרבה בגדים במותה הבעיה,
ועם חשבון מלופח בסוף החודש של קצה האשראי.
אפשר לקרוא ככה לפרק, שופינג זול יותר מפסיכולוג, אמנם סתם.
אז זהו באמת שזה פלאסטר בסופו של יום, אנחנו רק רוצות לעלות ההורמון של הדופמין
(35:11):
שלנו, ואז אנחנו, זה רגעי, זה לא פותר בעיות,
זה דווקא רק גורם לי יותר בעיות, גם אם עכשיו היום המצב הכלכלי מאוד קשה אצל אנשים,
ואז הן נדחקות למקום הזה, וחוזרות למעגל
של וואי יש לי חוב בסוף החודש ואני מדוקט ואז אני צריכה עוד משהו שירים את המסע
ברוך שלי ואז אני חוזרת לקנות כי זה זול וזה מאפשר וזה נגיש בא אליי הביתה למה
(35:34):
לא והיא קצת לפחון לשאול את עצמנו השאלות הגדולות, מה המסיר באמת האמיתי של הבג'
שאני משלמת גם כלכלית, גם סביבתית, גם חברתית כמה אני יכולה להפק על העלון שלי
ולמצוא בגדים ששרצו אותי מבלי שכל הזמן אני פני חדש איך אפשר לשדרג את הבגדים שלי
באמצעות דברים שהם מאוד פשוטים, נגיד סיכה,
איזשהו מטפחת יפה, לעשות שילובים חדשים ואפשר.
(35:58):
היום יש הרבה תמונות באתרים של פינטרס ובדוגמה של פינטרס ובגוגל שנותנות לכם ללמוד על הבגדים שלנו,
שילובים חדשים מעניינים בלי שאני אעץ כל הזמן לקנות כדי להרגיש שהתחדשתי במילא אותך.
אפשר לעשות שילובים חדשים, אפשר לשדר גם דברים מאוד קטנים, אפשר באמת לעשות, אם יש לנו זמן, לעשות...
(36:21):
מחדוש של בגד, מחדוש קל כזה עם הדבקה, כל מיני חירוזים ולי מניהם, זה עונה לצורת.
במקום הכסף שאנחנו כל הזמן נוצאים על בגדים, אפשר לעשות איזשהו לחסוך ולעשות משהו
משמעותי עם הכסף הזה אם באמת, ולהרגיש משמעותי בעצייה.
זה ממש מרגיש טוב.
אני אגיד לך את האתגר העיקרי שתמיד נשים אומרות מה אני עכשיו?
(36:44):
זה רק אני מזהמת או שרק אני אפתור פעל משבר האקלים או שזה לא רק אני בתוך העברה,
ולא מספיק שאני בעצמי נקוט את צעדין באמת ואז אשתני.
אבל אם כל אחד ייקח אחריות אישית, והפכית בצריכה ב-20% מהצריכה שלו,
נגיד 20% במכלל העולם, אז זה הפכתה משמעותית.
(37:04):
לא כל הזמן להגיד שזה לא מאחריות שלי, וזה לא רק אני, וזה לא קם ונופל עליי.
לקחת אחריות אישית ולהבין את ההשלכות באמת של הקניאות שלנו, וחלופות.
כי החלופות הן מרובות ובספורה של יום זה כמו להתחיל לאכול בריא,
אז זה בהתחלה קשה והבהתחלה מאתגר ואז אתה מתרגל לזה ומרגיש שיותר קטן,
(37:25):
מרגיש שיותר בריא, מרגיש שיותר אחראי ונותן תחושה של סיפוק.
זה כמו המשפט הזה את מכירה שאמרים זה רק כוס פלסטיק חד פעמית אחת,
אמרו 8 מיליארד אנשים בעולם, כאילו
זה שמונה מיליארד קוסות חד פעמיות עם כל
אחד בעולם מפחית כאילו זה מספרים באמת
(37:46):
מטורפים אבל את צודקת זה נורא קשה לאנשים שוב סליחה שאני לוקח את זה מהאופנה לכלל
נושא האקלים כי זה מה שכולם אומרים בכל נושא כאילו אני אקח תקש הזה ואני אשתי איתו
כי זה רק אני אני עכשיו ידליק את המסגן כי זה רק אני, אבל זה כולם.
ואני עושה עכשיו ברכב ולא ברכבת, זה רק אני אעשה את זה.
(38:08):
זה כולם, זה בסוף מצטבר למספרי ענק זה עניין של חינוך, אני מאמין איך את חושבת
שאפשר לעזור בחינוך אנשים לדברים האלה?
זה גם חינוך אבל לא רק כי גם צריך תשתיות נגיד אם יש חלופות בשוק היום ואתה תמצא הרבה חלופות אז אתה,
ויש לך מודעות אז המודעות אלמול חלופות מרובות אז אתה יכול לקחת את ההחלטה הנכונה
(38:30):
אבל אם יש מחסור במודעות ויש מחסור בחלופות אז אתה תמשיך לעצות את מה שאתה עושה בדרך כלל.
לגמרי זה תרוי להרבה תשתיות אבל תשתיות גם מגיעות מאיתנו בתור צרכנים אם אנחנו
לא דורשים משהו אז השוק הפרטי לא יגרום לו לקרוא יש מעין, אנחנו צריכים לבקש את זה,
כן, אז מודעות, אנחנו לאט-לאט מגדלים אל תוך מודעות אחרת, אל תוך שינוי של תפיסה
(38:55):
ושל שינוי של אחריות אישית, שהיא לא כוללת רק את הבית שלי והחצר שלי, זה לה הרבה מעבר.
ולאט-לאט אם אנחנו נגדל לדור האחראי הזה, הוא יהיה השינוי של מחר,
הוא יגדל להיות המאנדס באיזושהי חברה, הוא מקבל ההחלטה בממשלה,
הוא יהיה גם הרבה בכל המקומות התשובים, ואז גם העכבות שלנו גם כאנשים,
(39:16):
גם כהורים, גם כמורים גם כפייזמים זוותיים וגם את הפודקאסט הכי פשוט שאתה עושה,
במקרה מישהו יעזין אליו והיא אוררת שלא משהו,
אנחנו עושינו את שלנו בעולם הזה מודעות הסברה וגם חלופות,
אבל בהקשר של בגדים זה הרבה פחות נגיד מפלסטיק כי בפלסטיק אתה צריך חלופות החלופות
(39:39):
דורשות ממך מאמץ אז אני צריך.
לאכול ברב פעמי ואז לשתוף אותו ואהבה אין לי זמן ואין לי כוח אבל להבדל בבגדים
זה רק דורש ממצואה אחרת על בגדים ולהסתכל על הבגד שלך בצורה אחרת ולא כל הזמן לקנות
ולקנוע זה לא דורש מאמץ פיזי ונפשי רעב אלא יותר משונות תפיסיו,
(40:01):
סיכולוגי, סוג של מאמץ סיכולוגי, כן?
לגמרי טוב אנחנו מתקרבים לסוף מרוואט קודם כל שיחה מרתקת תודה רבה את פותחת פה
כל מיני זוויות נורא מעניינות ואני שמח שאת פועלת ככה בחברה ולוקחת את כל הנושא
הזה כל כך ברצינות וגם בחברה הערבית ממש,
מדהים לשמוע אבל איך את מתכוונת לקחת את זה קדימה מה הצעדים הבאים שלך מה התוכניות
(40:26):
שלך בנושא הזה איך את רוצה להתקדם.
אני מתקדמת לאט לאט, אבל בצעדים שהם על הקט כמו שאומרים יש להם הדים.
אז בעיקר אנחנו מנשוקים לעלות מודעות ולהציג אלטרנטיבות פה ושם עד שזה יהיה מקובל יותר בחברה,
עד שזה יהפוך להיות נורמה בחברה ואז אנחנו נבחן חנויות יד שנייה שיהיה בכל כפר
(40:49):
ועיר ערבית תחנות של יד שנייה שבאמת תציע את הפתרון הזה זה שנעולה.
יש בגדים שלנו ויש מאיפה לקנות חלופות ולשנות פחת,
כי אנשים חושבים מיד שנייה שזה בגדים שהם בלויים
בגדים שהם לא ראים לשימוש בגדים כזה סוג ב ואז כשהתחילו באמת להבין שזה לא לאט
(41:11):
לאט נשבור את החסם זה צוג של נורמה ושינוי אחד בהכרח מביא לשינוי אחר אז ברגע שגרמנו
לאנשים לשנות את ההתנהגות שלהם ולקבל יותר אחריות בנושא אחד
ספציפי שהוא קל ומדבר אליהם, וחיי היום יום שלהם.
אז לאט לאט התחילו לשאול את עצמן, איפה אני כן יכול להרחיב את מעגל האפוריות שלי לגבי דברים אחרים?
(41:31):
במקום נגיד לשתות בבקבוק פלסטיק, אז אולי אני אשתי בירה פעמי, אולי באמת אני אקח
שקית בד במקום שקית נאנון.
ואז פעם, השינויים האלה הקטנים לאט לאט התחילו לחלחל.
כך לפחות אני עשיתי את הדרך שלי והתחלתי מבאמת,
מודעות של אסס בכל הנושא שאתה תדבר, היום אני עושה קומפוסט נגיד ליד הבית איזה
יופי בבית באיזה רוחע אני כן אף פעם לא חשבתי שאני אלך עם בקבוק נירוסתא, חשבתי שיש לזה טעם לוואי.
(41:57):
אז אני כתמיד שחישתי את זה בפלסטיק ואז איפה הולכת שלי, אני אראה לך את שלי.
בתילנד, תילנד וביתי וואו כן אני גם לקחת אותו איטי לכל אגב גם זה.
נהיה הנורמה ואתה לא מתאמץ באמת להכניס את השנים האלה לתוך וזה פחות דורש ממך מאמץ
ואתה פתאום שואל את עצמך איפה אני יכול לשדרג יותר בהתנהגות שלי במקומות אחרים.
(42:21):
לגמרי, טוב שתי שאלות אחרונות ואני משחרר אותך לשארית היום שלך,
בואי תמליץ לי לנו על דברים שאת רוצה, שאת חושבת שחשוב שהמעזינות והמעזינים ישמעו, כל דבר שתרצי להמליץ.
יש סרט מצוין שמדבר על משבר אקלים שהוא מזעזען, למשל אני הצדעזעתי או אני בכיתי
יומיים בסרט הזה, מה זה? דוקומנטלי, Breaking Boundaries,
(42:45):
שמעת לה? נראה לי שכן, נראה לי... אני לא זוכר.
אני כבר כל כך משוכנה שאני בעצמי כבר הפסקתי לראות את הסרטים, אני יודע הכל,
אני כמו, אני אראה את הסרט, אני אכנס לדיכאון.
כן, אבל צריך יהיה לנו משהו שיזעזע אותנו כדי לשנות התפיסה שלנו ולהאמין שאנחנו
עושים את הדברים הניפונים בדרך המקונה.
(43:07):
אז פרייק עם באונדריז הוא נקרא בנטפליקס.
שאני ממליצה עליו, והיא גם יש ספר שהוא נקרא יש
הרבה ספרים אגב של כלכלה ההתנהגותית שמדברים על
הצרכנות שלנו ועל איך שמניעים אותנו לצרכנות יטר
שהיא הכל בסופו של יום זה פיקציה רגשית ומנטלית שדוחה את אותנו לקניפות ועוד ועוד
(43:29):
ואז כאילו אנחנו נבין מה הטריקים שהם משתמשים בהם נגיד לנו ואז נוכל להיות יותר
חסינים ולהיות מודעים יותר בקנייה שלנו נגיד למשל הפומו שכל הזמן משדרורים בפרסומות,
שמהרו לפני זה נגמר גובל, כל הזה שמפעיל אותנו שאנחנו מפחדים להפסיד פעם אגב אני
(43:49):
שהיו אומרים סל בחניות אני לא אגיד שם עוד של חנויות אז הייתי כמו בעטרף שאני רוצה
לרוץ לחנות לפני שקוראים את הבגדים היפים לפניי ואז לא רואים את הסל יאללה,
אז ככה פעם הייתי במקום הזה כי הסל הפעילתי כאילו, עכשיו אני אקנה בבדים שהם זולים
ואיכותיים ויפים והואה, אני תחדש במינתך ופתאום כשאני נהייתי יותר מודעת,
(44:13):
אז הסל כבר לא מפעיל אותי בכלל.
ואז אני כל הזמן מסקרת על אנשים, כשיש סל והכניונים מלאים, אני אומרת מה מחלקים גדולים בחינם?
איך הייתי כך פעם ככה ישר?
וואי צריך לראות את הסלים בארצות הברית, שהם פורוצים שם על החנויות, ומטורפים לגמרי.
מודעות זה כוח. מודעות לגמרי. זה עניין של מודעות וחינוך לגמרי.
(44:38):
טוב, שאלה אחרונה של הפודקאסט מרוואת, מה את הכי אוהבת לספר על עצמך?
אני הכי אוהבת לספר, וואו, זו שאלה קשה טוב, האמת שהכי אני אוהבת,
שאני גם בעצמי בדרך שעברתי כשהייתי קטנה היה לי חלום שאני אעשה משהו משמעותי בחברה ככה חלמתי כשאית ילדה,
(44:58):
היום אני מממשת החלום הזה לא דמיינתי בכלל, עברתי דרך כן,
למדתי הרבה דברים, יש לי תורה ראשון במשפטים תורת שנים מדעי מדינה בקורת פנים למדתי
הרבה דברים, והכל התנקז על תוך העצייה שאני עושה היום.
הכל תרם לי בלא מודע באמת לגבש את האשיות שאני היום מקדמת בה, הרבה דברים חשובים בחברה הערבית.
(45:22):
אני חלוצה בתפון וחשוב לי... מרגש.
כן, כי אני אגיד לך כאן, יש לנו איזה מחירים מאוד כבידים. באמת? למה?
כי אני כל הזמן מקדמת בעמותה בהתנדבות, אני נפגש עם אנשים בהתנדבות על חשבון הזמן שלי, על חשבון הבית שלי.
במקום לעבוד ולהכניס עוד כסף לזונים.
(45:45):
מתמקדת בלקדם פרויקטים בחברה שמשותפי הפעולה עם הרבה גופים,
כי גם אנחנו עמותה חדשה של הרבה תקציבים, אז במקום לחכות שיהיה תקציב יפון, היא גם חושבת ודואגת,
חושבת ששותפויות יקדמו את האינטראס שלי, אז אני נפגשת עם הרבה אנשים להציע שיתופים
בכל מיני פרויקטים, אני כותבת פרויקטים ואני מנסה לגייס ספרים,
(46:07):
לגייס קהילה, הכל הכל הכל בהתנדבות שזה הרבה זמן והתעסקות.
כל הכבוד. שאם לא הייתי מאמינה בדרך ובשינוי ובחשיבות באמת, לא הייתי בזמן מבטרת.
זה הרבה אתגרים, הרבה אנרגיות, הרבה זמן, אבל...
לא, לא, אני בשם כל המאזינות והמאזינים בפודקאסט,
מבקש ממך להמשיך, תמשיך לי, זה חשוב מאוד אני
(46:30):
גידו לך שאני שמעת אבל כשאני שמעת
נשים שבאות אליי ואומרות לי וואי אחרי שנפגשנו אותך
או שנחטפנו על התכנים שלך או שמעתו ההצעה שלך אז
אני משנה את ההתנהגות שלי אני קונה פחות מחפתי
את האפליקציות של האופנה ה-extra fast
fashion למניהן אז אני אזכיר שמות גם אפשר להזכיר את כל השין והדברים הזוועתיים
(46:53):
האלה לא צריך אנשים דיווחו שהם מחקו את האפליקציה של השין שזה בשבילי הישג הוא
שהם נגיד כמה חודשים טובים שהם לא קנו בגדי וואו זה בשבילי עוד הרבה השג יותר גדול.
ואנרגיה להמשיך ולעסוק באמת כי התחלתי לראות שינוי והשינוי הוא אמיתי כאן ועכשיו מקווה באמת שזה,
(47:16):
יקבל תהודה ותאוצה ואלוואי בכל החברה תהיה יותר מודעת ואחראית ונהיים במצב,
הוא יותר טוב מאשר הצלחנות המוגזמת שלנו היום עכשיו חוץ יש משהו שרצית להעביר ולא
דיברנו עליו בפודקאסט זה הזדמנות האחרונה שלך.
(47:37):
אני חושבת שנגענו באמת בעולם של הבגדים בכמה היבטיים על האיזונים של הצורך שלנו
כבגדים, כמשהו שהוא פסיצי משהו שהוא ריקשי, משהו שהוא חברתי סוציולוגי, פסיכולוגי,
והמעצת השני של הבגדים את המחיר האמיתי של הבגדים זה לא רק מה שאנחנו משלמים בתמורה
של כתף, אלא זה באמת כמה ניצול של משאבי טבע,
(48:00):
משאבי כוח אדם כמה באמת זה משאבים שלנו עשיים כלכליים,
אנחנו עובדים הרבה זמן ומתאמצים בשביל הכסף הזה
בסופו של יום קונים מחטיכת או פיסת בגד שלא לובשים וזורקים אז צריך למצוא את האיזון
בין באמת הבגד כמשהו בסיסי חברתי וצורך אמיתי לבין כמה באמת אני צריכה בגדים בערון
(48:20):
שלי איפה עוד נהיה הגבול ומה אפשר לעשות שהוא לא יהיה טובעני מדי עבורי,
שיהיה קל ויש משהו בשגרת החיים שלי שאנחנו נבין שזה,
משהו שאנחנו צריכים לעבר לדור החדש, חינוך שהוא לא בהקשר של תעשה ואל תעשה אלא
מההתנהגות האישית שלנו שהיא התנהגות לדוגמא גם לדור הבא בצופה שהיא תנהג אחר את גבר.
(48:43):
בטח אם את שואלת אותי כל המנהיגים של היום זה כבר פסם הם חיים את העולם של פעם
והם ממשיכים להרוס את העולם במקום לייצר משהו שהוא חדש וטוב יותר,
אבל זה אני הקטן, ואני מסכים איתך. תודה רבה על הזמן. תודה רבה לך.
אז הנה, סיימנו את הפרק הראשון, במיני סדרה על אופנה בת קיימה.
(49:03):
בפרק הבא אני מערך את דוקטור מיטל פלג מזרחי, שתשתף אותנו בתובנות מהמחקרים ההתקניים
ביותר של הבייל בנושא אופנה בת קיימה.
בנוסף בסוף הפרק אני מערך את חברת סונוביה,
שיש להם פתרון מעניין מאוד וחדשני בתחום
צביעת הבגדים כאמור גם התחום הזה משפיע רבות על תעשיית אופנה וגורם לה להיות מזהמת
(49:29):
עוד יותר אז הם יציגו לנו את הפתרון שלהם וכיצד הם עוזרים לתעשייה הזאת להיות פחות
מזהמת אז בינתיים שיהיה שבוע טוב ונתראה בפרק הבא.
Music.
Popular Podcasts
Dateline NBC
Current and classic episodes, featuring compelling true-crime mysteries, powerful documentaries and in-depth investigations. Follow now to get the latest episodes of Dateline NBC completely free, or subscribe to Dateline Premium for ad-free listening and exclusive bonus content: DatelinePremium.com
Stuff You Should Know
If you've ever wanted to know about champagne, satanism, the Stonewall Uprising, chaos theory, LSD, El Nino, true crime and Rosa Parks, then look no further. Josh and Chuck have you covered.
Intentionally Disturbing
Join me on this podcast as I navigate the murky waters of human behavior, current events, and personal anecdotes through in-depth interviews with incredible people—all served with a generous helping of sarcasm and satire. After years as a forensic and clinical psychologist, I offer a unique interview style and a low tolerance for bullshit, quickly steering conversations toward depth and darkness. I honor the seriousness while also appreciating wit. I’m your guide through the twisted labyrinth of the human psyche, armed with dark humor and biting wit.