September 13, 2024 • 36 mins
שלום אלטרנטיביות ואלטרנטיבים, כאן דניאל ברון עם פרק 102 והפעם על נושא קריטי מאוד להתמודדות עם משבר האקלים. בפרק זה, נדון בהשפעות הבנייה על הסביבה ודרכים להפחית את הפליטות באמצעות בנייה ירוקה.
הפרק נערך בשיתוף פעולה עם האגודה לאקולוגיה ומדעי הסביבה, ומארח את אדריכל חן שליטא, מייסד אלפא פרויקטים ירוקים. נדבר על החשיבות של תכנון נכון, התייעלות אנרגטית ושימוש באנרגיות מתחדשות בבניינים, וכיצד ניתן להפוך בניינים קיימים ליותר ירוקים.
נשמע את סיפורו האישי של חן על כניסתו לעולם האקלים, ועל פרויקטים מיוחדים כמו הספרייה הלאומית בירושלים. נדון גם בהיבטים הכלכליים של בנייה ירוקה וכיצד ניתן להפוך אותה לכלכלית ומשתלמת לטווח הארוך.
הצטרפו אלינו לשיחה מרתקת ומעשירה על בנייה ירוקה ועתיד בר-קיימה.
לינק לחברת אלפא: https://alfaprojects.co.il/
לינק לועידה: https://conference.isees.org.il/
מוזמנים להצטרף לסדנה מעוררת השראה על איך לקחת חלק בשינוי עולמי בעזרת יעדי הפיתוח בר-קיימא של האו"ם (SDGs) עם מנחי הסדנה: 🔹 חן שליטא, מנכ"ל ומייסד אלפא פרויקטים 🔹 עינב הנסון, יועצת קיימות לפרטים נוספים והרשמה: https://alfaprojects.co.il/sdg_game/ נשמח לראותכם 🌿👥📈
Mark as Played
Transcript
Episode Transcript
Available transcripts are automatically generated. Complete accuracy is not guaranteed.
(00:00):
Music.
(00:05):
שלום אלטרנטיביות ואלטרנטיבים, כאן דניאל ברון עם פרק 102 והפעם על נושא קריטי
מאוד להתמודדות עם משבר האקלים.
אז נתחיל בהתחלה, בחודשים האלה שאני כאן בקופן גן אני מובטל לגלות שהבתים של כל
התיירים הם אמנם יפים ומסודרים מוזר כי הטיילנדים מחליטים לסדר אותם עם כזה מיטה
(00:28):
ענקית באמצע ולא יותר מדי דברים מסביב ומזגן גדול.
וכל החדרים האלה הם חמים ממש ואי אפשר לחיות בהם, אי אפשר להיות בהם בלי מזגן ובתור
אקולוג וואנאבי אני לא רוצה להיות עם מזגן כל הזמן אלא רק שאני חייב אז למה?
למה אני פותח את החלונות בבית הזה ועדיין אין בו אוויר?
(00:50):
למה הבית פולט חום כל הלילה מהקירות?
זה הזכיר לי משהו זה הזכיר לי את הבית החמוד שלי בקיבוץ דן,
שחטף השבוע כתבם לא הבית אלא הקיבוץ וחבר כיתת קוננות נפצע ואני שולח לו איכולי
החלמה מהירה וגם בדן אני פותח חלונות ואין אוויר והבית חם וגם בבית הזה הקירות
(01:14):
פולטים חום כל הלילה וחייבים מזגן.
וכל הדברים האלה מובילים למקום אחד
לתפיסה ייחודית בבנייה שיכולה לשנות
את כל ההתנהלות האנרגטית שלנו ואת כל
השירות בבית שלנו במידה ותבוצע טוב
ומדובר לבנייה ירוקה אז הפרק
הזה נערך בשיתוף פעולה עם האגודה לאקולוגיה ומודעי הסביבה
(01:35):
כדי להזמין את מאזיני הפודקאסט להגיע לוועידה
השנתית מספר 52 למדע וסביבה ואתם
יודעים שעשיתי לא מעט פרקים עם החבר'ה האלה והם
עושים עבודה מדהימה כדי לשמור על הסביבה בישראל אז בפרק
הזה הרחתי את אדריכל חן שליטא שהוא מנכל
הוא מייסד אלפו פרויקטים ירוקים ויורה מוצא
(01:56):
ישראלית לבנייה ירוקה וגם הוא
יהיה בכנס והוא יעביר סדנה לפני הכנס אז אתם מוזמנים לבדוק בלינק שאני אצרף פה
באינפו חן סיפר איך הוא נכנס לעולם האקלים מדוע הוא החליט לשלב את יכולותיו האדריכליות
עם יכולות אקלימיות ועם עשייה אקלימית והפחתת פליטות.
(02:17):
דיברנו למה צריך לאפס פליטות של סקטור המניעה בכלל, למה עושים את זה,
מה צריך לעשות כדי לעשות את זה מבחינה טכנולוגית, מבחינה כלכלית.
דיברנו על התייעלות אנרגטית בבניינים.
למשל שאפשר לסובב בניין ב-90 מעלות כדי להפוך אותו להרבה יותר יעיל אנרגטית.
ודיברנו על אנרגיות מתחדשות בבניינים ואיך הן משתלבות בבניין ועוזרות לו להיות
(02:41):
מאופס אנרגיה או הרבה יותר יעיל,
ודיברנו על איך עושים את כל הדבר הזה בצורה כלכלית כי אם זה לא כלכלי,
זה פשוט לא קורה וחשוב לנו שדברים יקרו אחרת מה הכל זה שווה יאללה, כאן אני מסיים בוא נתחיל.
Music.
(03:22):
שלום, חן, מה נשמע? טוב מאוד דניאל, שמח להיות איתך פה.
אני מאוד שמח ומתכבד להערך אותך כאן בפודקאסט, פרק 102.
כפה התחלנו את המאה השני לפודקאסט עם נושא חשוב ובוער, שנקרא בנייה ירוקה.
(03:42):
ובפרק הזה נצלול לענייני הבנייה ירוקה, ונראה לי אין בן אדם יותר טוב ממך לדבר
על הנושא הזה, אז חשבתי לאחר שעשיתי לך את ההקדמה בתחילת הפרק,
שאולי תספר מה הביא אותך לתחום האקלים, כי אתה בשיחה המקדימה שעשינו סיפרת לי שלא הגעת מהעולם הזה.
אבל משהו קרה ובעצם הכניס אותך לעולם האקלים והקיימות הבנייה הירוקה. אני אשמח לשמוע.
(04:07):
אוקיי, אז אני הדריכל בהשכלתי למדתי בטכניון,
אבל כל החיים הייתי בעצם מסביב עולם התעופה, אני למעשה לא עסקתי בדריכלות,
אז איפה שהוא במחצית חיי בגיל 42
נשאנו כל המשפחה לקנדה עשינו
רילוקיישן לכמה שנים ואז התחלתי
(04:29):
לעבוד כדריכל תיאר באחת המשרדים הגדולים בקנדה סביב אותם ימים חודשים הבן שלי שהיה
אז בבן 10 התחיל לסתח פחדים שקשורים לסביבה ובהתחלה כהורי אנחנו רגילים שהפחדים חושך,
מלחמות, מחבלים וכדומה אבל הילד באמת שידר פחדים מאוד עמוקים מנושא האקלים וממש
(04:57):
היינו יושבים באוטו והוא היה מתחנן שנחבא את המנוע כדי לא לזהם והתעובה הראשונית שלי בהתחלה הייתה להקטין.
זה שטויות, עזוב את זה לא רציני וכו' וכו',
אבל הילד כמובן ילד חכם יונתן קוראים לו ואני פשוט התחלתי לקרוא וללמוד יותר על
(05:20):
העולם הזה של קיימות וככל שהמקתי וככל שלמדתי אני ראיתי שבאמת אין תשובות,
והימים היו באותם ימים הקופה של inconvenient truth של אל גור והנושא הזה רק התחיל
להיכנס למודעות ובעצם זה דחף אותי.
(05:41):
להיכנס לעולם הזה של בנייה ירוקה בבניינים
לשלב בעצם בין הדרי חללות שעשיתי מצדיי הראשונים עם העולם של קיימות ואני שם מאז
אגב הבן שלי אחרי שורה כשאני הכנסתי עמוד לתחום הוא משחרר והיום אני מאיר לו לחוות
החשמל אחריו אבל בכל אופן אני בפירוש חייב לו את,
(06:03):
התחום המקצועי הזה כי זה באמת בזכות השאלות שהוא התחיל לשאול,
זה אחלה סיפור אני מזדהה עם הבן שלך, גם לי היה את התקופה הזאת של החרדה הקלימית הזאת,
מה שגם הובילו אותי בין היתר לפתוח את הפודקאסט ולהתעסק בנושאים האלה,
אז אני דווקא נשארתי, אני מקווה שגם הבן שלך יחזור ובסוף אולי הוא,
(06:26):
היובא לבנייה יורה מועצה לבנייה עירוקה בעצמו ביום מן הימים אולי תספר קצת על החברה
שלכם מה אתם עושים בשתי מילים ומה הייחודיות שלכם בישראל בעצם.
בית אלפא שהוקמה, כשחזרנו מחול, ב-2010, היא חברה שעוסקת בתחום של Building Science.
(06:46):
בעברית התרגום הפשוט הוא מדע הבנייה. ובעצם אנחנו אדריכלים ומאנדסים צוות,
אני חושב שהוא נהדר, שאני זוכה לעמוד בראשו, של אנשים מוכשרים שעוסקים בתחום התפקודי של הבניין.
זאת אומרת, אנחנו לא מעצבים את הבניינים בשביל זה שאתה אדריכלים,
(07:06):
אנחנו עובדים גם עם כל צוות התכנון יועצי מיזוג,
חשמל, מים וקונסטרופציה ועוד על בעצם הנושאים התפקודיים של הבניין ויש פה הרבה
מאוד עבודה אינטגרטיבית זאת אומרת,
הנושא של אנרגיה הוא מתחלק גם אצל אדריכל במעטפת של הבניין ובצורה של הבניין וגם אצל יועץ המיזוג,
(07:28):
כמובן מערכות המיזוג וגם חשמל ומים וכולי וכולי ולכן החיבורים הרוחביים האלה, שחיבורים נניח לאנרגיה,
הם חיבורים שאנחנו עובדים עליהם חזק מאוד.
זה תחום מאוד מעניין, מאוד יצירתי שדורש הרבה ידע כדי למצוא פתרונות ותמיד הפתרונות
הן בעבודת צוות וזה גם מה שמאוד יפה בזה אז אנחנו עובדים באמת על פרויקטים עם היזמים הגדולים פה בישראל,
(07:54):
אנחנו עובדים גם משרדי ממשלה משרד האנרגיה, משרד
הגנבת הסביבה משרד הביטחון ואנחנו גם עובדים
על פרויקטים של תאגידים בינלאומיים גם בישראל
וגם בחול חברות הטכנולוגיה הגדולות הם לקוחות שלנו זה מאוד יפה לראות שאת דווקא
הסקטור העסקי ורואים את זמן בצורה מאוד מובהקת הוא מאוד חשוב לו הנושא הסביבתי
(08:18):
מהרבה סיבות אבל החברות האלה בישראל מקדימת הממשלה, לא?
כן, למעשה אני חושב שהסקטור הזה באופן וולונטרי מקדים את הרגולציה.
אני חושב שזה מצב טוב, יש עדיין תפקיד מאוד חשוב לרגולציה, אבל יש לזה בפירול דרישה
והלקוחות שלנו מאוד מכוונים למקומות הגבוהים.
(08:39):
אני חושב שאנחנו בריא מזל באמת לעבוד על פרויקטים מאוד מיוחדים שמכוונים למקומות
הכי גבוהים מבחינת בני האירוקה.
עכשיו מה, למה? בוא נתחיל לשאלה הכי בסיסית בנושא הזה. זה למה,
למה צריך לאפס פליטות של סקטור הבנייה והקונסטרוקציה ולמה זה כל כך חשוב בעצם?
אוקיי, אז בשביל זה רגע הקדמה.
(09:02):
אני מניח שהשומעים המאזינים מכירים את נושאים הסביבתיים בכל זאת 60 שניות על משבר האקלים.
בעצם האטמוספירה שמכיפה את כדור הארץ היא מה שמאפשרת לנו חיים.
אילולי האטמוספירה הזאת, הטמפרטורות היו
מאוד מאוד קיצוניות מינוס 18 מעלות ולא
(09:23):
היה מתאפשר פה שום בתכונת של חיים
אז הסמיכה הזאת של האטמוספירה היא
הדבר הטוב שקיים מה שקורה
בחמישים שנה האחרונות בעיקר סביב פעילות
אנושית ושריפת דלקים פוסיליים זה שאותה
סמיכה של אטמוספירה בעצם מעובה כל יום על ידי גזי חממה והגזה המרכזית שכולם שומעים
(09:48):
עליו זה ה-CO2 CO2 הוא כמובן גז טבעי באטמוספירה אבל כל פעם שאנחנו מדליקים נורא
חשמלי כל פעם שאנחנו מפעילים מזגן,
כל פעם שאנחנו נוסעים באוטו זה גורם לסריפה של דלקים פוסיליים או ברכב או בתחנת
כוח הצריפה של הדלקים פוסיליים מאבע את פליטת הפחמן ופליטת הפחמן גורמת בעצם לאפקט החממה.
(10:14):
האיזון שהיה במשך מאות אלפי שנים על פני כדור הארץ עם אמפליטודות מאוד נמוכות של
טמפרטורה היום יצא מאיזון ובעצם אנחנו נמצאים למגמת התחממות וההתחממות הזאת,
שהיא נמדדת בחצאי מעלות בודדות גורמת ליציאה מאיזון של המון מערכות אקולוגיות ואנחנו
(10:34):
רואים פגיעה במיני צמחים, פגיעה בים,
פגיעה בבעלי חיים וכדומה אקלים, אקלים קיצוני וכל הדבר הזה בעצם הביא למצב שאומות
העולם החליטו כבר בוועידת פריז להגביל את עליית הטמפרטור למהליו החצי ובשביל זה,
ופה אני חוזר לענייננו בשביל זה צריך לאפס את פליטות הפחמן באופן כללי מכל הצרכנים
(10:58):
ולהקטין אותם למספרים שהם היו בעצם לפני המהפכה התרום תעשייתי זה אפשרי מסתבר אבל
למה זה חשוב לנושא כבר לדעתי עברנו את המערב החצי הזאת,
אז אנחנו מתוך המעלה וחצי נמצאים כבר היום במעלה פסיק אחד.
אז עדיין נשאר לנו 0.4, היו כבר שנים שכבר בממוצע הגענו למעלה וחצי,
(11:22):
אבל עוד פעם, הממוצע הגלובלי הוא עדיין מעלה פסיק אחד, ונשאר לנו זמן, ואפשר לעשות את ה...
אפשר לעמוד באתגר הבאמת בלתי נתפס הזה, איך מאבסים פליטות לכלל כדור הארץ,
אבל עוד פעם אני רוצה רגע להדגיש, שהפולט המרכזי של פליטות פחמן, הוא סקטור הבנייה.
(11:42):
הוא אחראי על קרוב ל-40% מסך הפליטות, יותר ממגזרים אחרים כמו תחבורה, תעשייה וכו'.
וזה מתחלק בפני עצמו לשני דחומים.
28% זה העיקלום של בניינים, מזוג, חימום, קירור, חימום מים וכדומה.
ועוד 12% לדחום מאוד מעניין שהמודעות אליו עלתה בתמאן האחרון, וזה הנושא של Embodied
(12:08):
Carbon, פחמן גלול בעצם הפחמן שנפלט לאטמוספריה כתוצאה מייצור של חומרי הבניין,
המרכזי שבה זה הבטון כמובן, אבל כמובן פלדה זכוכית, אלומיניום ועוד ועוד, גורמים לפליטות פחמן,
קשופה מעצם זה שהם דורשים מהדלקים פוסיניים.
אז בואו ניקח דקה רק על הבטון הזה, מה קורה שם שבעצם פולט כל כך הרבה פחמן? אתה יכול להסביר בקצרה?
(12:34):
ממש בקצרה. כן, שמייצרים, ממש בקצרה, שהם יוצרים את הצמנט, אז בכלינקרים הטמפרטורות
עולות ל-1400-1600 מעלות,
ומדובר בתנורים מסיביים, ששוב פעם, צורכים במקרה טוב גז, במקרה רע פחם,
אבל נדרשת שם כמות עצומה של אנרגיה, וזה בעצם הבעיה הבסיסית בבטון,
(13:00):
ותכף נגיע לזה, אבל אנחנו רואים הרבה מאוד תהליכים של באמת גם את זה לצמצם ולהקטין,
ואסוף להגיע לבטון עם תביעת רגל פחמנית הרבה יותר נמוכה.
הבנתי, עכשיו מה בעצם השלבים שאתה רואה כדי,
בוא נגדיר איך בונים בצורה ירוקה ומה צריך לעשות בבנייה כדי להחשיב אותה פתאום
(13:23):
לירוקה בניגוד לבניית הסטנדרטית המסורותית?
אוקיי אז קודם כל אני רגע אסביר באופן כללי שיש שלושה תחומים שצריכים לעשות אותם
נכון בעיקר, זה לא אומר אגב יותר יקר ואפשר גם קצת לדבר על הנושא של הויות בנייה.
לא, אני אשמח שקודם נבין את הטכנולוגיה ואת הפרוצדורה, ואז שניגע בפן הכלכלי שהוא,
(13:47):
אם הוא לא יעבוד אז שום דבר מזה לא יעבוד איך שאני רואה את זה.
זה גם נכון, אנחנו חייבים בסוף לתת פתרונות כלכליים ופרקטיים.
אבל התחום הראשון הוא קשור לנושא של התיעלות אנרגטית.
ואני, רגע, אם נהיה את שלושת התחומים, התחום הראשון זה התיעלות אנרגטית,
התחום השני זה אנרגיה מתחדשת בבניינים, בטקסט נדבר על זה, והתחום השלישי זה פחמן
(14:11):
גלות להוריד את תביעת הרגל הפחמנית של החומרים.
אז בנושא של התעלות אנרגטית בבניינים אנחנו בעצם צריכים קודם כל לתכנן נכון וזה מפה הכול מתחיל.
התכנון הנכון הוא הבסיס שהרבה פעמים לא עולה כסף, הוא פשוט דורש לעשות עבודה נכונה.
(14:31):
אנחנו קוראים לזה תכנון פאסיבי סולרי ואני אומר את זה כאדריכל ומלמד היום באוניברסיטת
תל אביב את הסטודנטים לארכיטקטורה על כמה חשוב,
מה התפקיד האדריכל בדבר הזה איזה תפקיד קריטי
יש לו שהוא שם בניין שיעמוד עכשיו
לפעמים 100 שנה והספיק שהוא יהיה סובב אותו ב-90 מעלות ככה שהחזיתות שלו היו מותאמות
(14:54):
למסלול השמש ופתיחת החלונות יהיה מותאמת למסלול השמש ולמשל בישראל מקובל באופן
שגוי לפתוח חלונות ענקיים וויטרינות של זכוכית מערה רבה.
אבל מה שקורה בפועל, כביכול נוף לים, זה שמעה שעה 12.5 בצהריים אנחנו חייבים להוריד וילון,
(15:17):
כי השמש היא נוראית, ועכשיו יש לנו מצב שעשינו חלון הידר מערה רבה,
אבל אנחנו לא יכולים להשתמש בזה, כי זה פשוט בואים למסגה ולהתחממות יתר וכולי ופולי.
אז תכנון פסיפי סולרי הוא לא אומר, חלילה להיות במבנים חשובים,
הוא אומר להיות בלי יסך ומבנים עם הרבה אוריום, עם הרבה עברו.
תלוי גם בגיאוגרפיה, בארץ נרצה כאילו כן לחסום את השמש ברוב השנה.
(15:44):
ובסקנדינביה כנראה שדווקא אולי המפנה הערב הזה אולי יותר מתאימי בישראל,
אני סתם זורק יכול להיות שלא.
נכון ונהיה, אבל באופן מעניין, העקרונות של תכנון פסיפי סולרי הם נכונים לכל העולם.
כמובן שיש דקויות כאלה לכאן ולכאן, אבל למשל דווקא החזית הדורומית,
אם כבר נגענו בזה, אז באופן קצת שונה מהאינטואיציה, היא החזית הכי טובה מבחינת
(16:07):
הבניין, כי היא מאפשרת לנו.
ברגע שאנחנו מיישרים את החזית הגדולה, ואני עכשיו עובד פה למשל במשרד,
שהחזית הגדולה שלו עם חלונות היא לכיוון דרום, זה מכניס
אור יום פטסטי אנחנו עכשיו בקיץ מה שעשינו זה הצללות מעל החלונות הצללות תופקיות
אז שהשמש גבוהה בקיץ היא נחסמת על ידי הצללות בחורף באמת שהיא נמוכה היא חודרת
(16:30):
פנימה ומחממת לנו את החללים וזה משהו שהוא לאו-טק הוא לא הייטק,
הוא לאו-טק הוא קשוט נכון כי השמש עושה מסלול שאפשר לצפות אותו ולתכנן לפיו במשך כל השנה וזה,
תכנו אגב שידועו אותו או גם האדריכלים בארץ ישראל שבנו פה בשנות השלושים והארבעים
ושישים, בדיוק תכננו ככה.
(16:51):
איפשהו בשנות השבעים שנכנסו למערכות המיזור, קצת שכחנו מה שנקרא,
האדריכלות שכחה את זה, והיום היא לשמחתי קצת חוזרת לעיקרונות, שהן עיקרונות נכונים,
שרואים אותם גם בארכיטקטורה המסורתית.
ויש לנו כל מיני לימוד ולהגבל את הארכיטקטורה המסורתית.
כן, ואם אפשר אבל שנייה להעצר אותך בנושא הזה?
(17:11):
כן. כי אתה צודק בטח לגבי
בנייה חדשה אבל רוב המבנים בעולם
וגם בישראל זה מבנים שהם כבר מבנים ישנים ואי אפשר עכשיו לתכנן אותם מחדש ולסובב
אותם בתשעים מעלות אז מה אפשר כן לעשות במבנים האלה כדי להפוך אותם גם לקצת יותר
איך נקרא לזה איך אמרת סולארים פוסיביים סולארים פוסיביים סולארים.
(17:37):
למדתי משהו חדש נגעת באמת בפילי שבחדר, כי בעצם אם כל הדגש שנותנים בצדק למבנים
חדשים, שכך יהיו יעילים וירוקים בסטנדרטים גבוהים,
אז עדיין המסה העיקרית, ובין 60 ל-80 אחוז מהבניינים שיהיו כאן בעוד 40 שנה,
(17:59):
הם בניינים שכבר פנויים היום.
ולכן חייבים לטפל בהם, חייבים שהם יהיו יעילים אנרגטיים, אבל יש פה הזדמנות בלתי
רגילה, כי בעצם כל בניין קיים שאנחנו נניח משדרגים אותו ומשפרים אותו,
הוא חוסך לנו את כל אותם המשאבים סביבתיים שהיינו נדרשים להשקיע,
(18:19):
את אותם אלפי תונות של בטון ופלדה שהיינו צריכים לשים בשביל בניין חדש.
ולכן היום המודעות לשימוש בבניינים קיימים היא מאוד גבוהה, היא מאוד סביבתית, היא מאוד נכונה.
זה דבר איתך, הדבר שני זה שלסמכתנו באזור
שלנו אנחנו התרבות המקומית נדברת על
בנייה עם מסה טרמית מאוד גבוהה אנחנו רואים את
(18:41):
זה גם בבתים הבנייה הערבית עם קירות אבן מאוד עביבים ותכף אני אסביר מה זה מסה
טרמית ואנחנו רואים את זה גם בביטון ביטון בסוף על אף שהוא דורש הרבה אנרגיה בהקמה
שמנו אותו בבניין הוא חומר מאוד טוב מבחינת מסה טרמית ועכשיו פרויקט שהוא,
פרויקט חדש שרק מדגים את העקרונות של מס הטרמית, זה פרויקט הספרייה הלאומית בירושלים,
(19:05):
שאנחנו עשינו ביחד עם הצוות אנחנו היינו אחראים על הבנייה הירוקה אלפא והוא סמך
לנימפלאטינום של בעליד הגבוה ביותר והיא נפתחה כבר או שזה רק בנוי כבר?
היא נפתחה וחובה לרוץ לראות את זה, זה פרויקט מהמן אבל הספרייה נפתחה?
פעם שעברה שהייתי זה עדיין היה רק בבנייה אז היא כבר עובדת ארבעה חודשים,
(19:27):
ופשוט שווה לראות. ולמה אני מספר?
כי עוד פעם יש לנו אלמנט שנקרא רוקסטור, והקרדיט הגיע לכל הצוות,
ובראשו זאת תעבורה בינלאומית שנקראת ארופ שגם הביאה את ההנדסה אבל מה שיש פה בעצם
זה מאגרי אבן קצת קרקעיים שנחרום מתוך החפירה, פשוט שמעו את האבנים בצד,
(19:49):
בנו להם כמו שכבצים במקלטים שאנחנו לפעמים רואים.
מרשתות, והחזירו את האבן הזאת בעצם לתוך המרטף,
יש גם חלונות מהחנייה שאפשר לראות
את המערך הזה של אבנים שנמצא בתת
קרקע של הבניין בשעות הלילה שועבים אוויר דרך פתחי יניקה שעובר דרך הלפירינט הזה
(20:13):
של האבנים בתת הקרקע הוא בעצם מקרר את האבנים זה הופך להיות כמו מצבר טרמי שאנחנו
בלילה מקררים אותו וביום הופכים את,
בעצם לא הופכים אבל מנשיכים, הופכים את הפונקציה ועכשיו
האבנים האלה שהתקרירו בלילה משמשות לקירור
של אוויר שנשאב לתוך הבניין בשעות היום ומקרר
(20:36):
את האוויר שנפנס לתוך הבניין ולמעשה הבניין הזה זקוק לה הרבה פחות מיזוג עד שעות
מאוד מתקדמות ונתפמים אפילו במשך כל היום כתוצאה מהמאגר הטרמי המאוד גדול הזה שנמצא
לו בקרקע זה מה שנבכר מדגים את העיקרון של מס הטרמית ולמה היא כל כך נוחה וחסכונית.
(20:57):
וזה דבר שאנחנו מאוד אוהבים להשתמש פה.
יש סטארט-אפים באנרגיה בישראל שמשתמשים בהגירת חום וקור כדי להגור אנרגיה בעצם,
סוג של טכנולוגיות דומות שהן פשוט גרות ככה אנרגיה ולא ממש משתמשות בזה למיזוג,
אלא אחרי זה מייצות אנרגיה מהחום שנצבר או מהקור שנצבר בהתאמה.
(21:20):
נכון, אז תיכף שפה להגיד כמה מילים על הבאמת אולי התפקיד של ישראל כמדימטית מדינה
עם הרבה סטארט-אפים, אבל לפני זה עוד הערה קטנה על נושא של אנרגיה מתחדשת.
אנחנו מצד אחד רואים את השדות הסולאריים בנגיה, וזה מהלך מבורח שגם הרבה גופים בישראל שמקדמים אותו.
אבל דווקא הפוטנציאל של בניינים הוא פוטנציאל שהולך ומתפתח, גם בעולם וגם בישראל.
(21:45):
ואנחנו בעצם מדברים על ייצוג של אנרגיה מתחדשת לא רק מהגגות של הבניינים.
ויש יתרון גדול לייצר לבניין שמייצר את האנרגיה שלו על הגג שלו בדמות עצמאות אנרגטית
וזה חבר לנו גם לקופות משבר וחירום לא רק ביטחוני אלא גם אקלימי,
(22:06):
לדוגמה אם עכשיו תהיה סופה מאוד חזקה שתפיל
את כל קווי המתח אז בניינים שהיו פרטיים והיום יש לכם התקנה מחייבת לבנייה פרטית
עם גגות סולרים בעצם בעזרת הגיריים יוכנו להמשיך לקיים לעצמם דנאים של אנרגיה בלתי
מוגבלים בזמן כי ביום זה נטען ויכול לטעון את הסוללה מהשמש,
(22:28):
בלילה אתה משתמש בסוללה הזאת ואפשר בקלות וזה מה שנקרא מבנים מעופסי אנרגיה שקיימים יותר ויותר.
אז זה מהדגות אבל אני גם מציין פה משהו חשוב לגבי החזיתות ואנחנו רואים היום מוצרים
שמאכשרים לייצר אנרגיה בחזיתות ומשולבים בצורה אדריכלית כולל מפעלים בישראל שהם
(22:49):
יצרים את הטכנולוגיה הזאת והיא טכנולוגיה ש...
נכון, ובאופן רציף הופכת להיות יותר זולה ויותר יעילה, ככה שיותר ויותר משתלם באמת לשלב אותה בבניין.
אז אתה אומר לי שיש שלושה דברים שבעצם הופכים בנייה ליותר ירוקה,
איך שאתה מסתכל על הדברים, אחד זה להשתמש באנרגיות מתחדשות בבניינים קיימים,
(23:15):
ולהשתמש, אם זה בעזרת הגירה או אפילו רק בזמן שהשמש למעלה,
אפשר להגיד להשתמש באנרגיה הזאת כדי להפחית את צריכת החשמל של הבניין.
אתה אומר דבר ראשון נוספת משהו אחר ועדיין לא נגעת לי בעניין של הבטון ואיך להשתמש בו.
(23:35):
אבל מה היה הדבר הראשון שאמרת? אם אני מסכם אותך.
אז אמרנו, דיברנו על קיילות אנרגטית, דיברנו על אנרגיה מתחרדת ודיברנו על פחמן
גלום, על צמצום פחמן בחומרים.
ובעצם המטרה פה היא לא רק לעשות בניינים ירוקים, מה שנקרא nice to have,
אלא באמת בסופו של דבר מצד אחד לאפס את פליטות האנרגיה, את צריכות האנרגיה ופליטות הפחמן.
(24:02):
ודווקא זה אמרנו, זו הזדמנות פנטסטית להשיג בניינים שהם יותר טובים,
הם יותר חסכוניים, הם יותר בריאים, הם יותר נוחים.
שזה בעצם מה שמעניינת של רוב הדיירים בבניינים אבל זה אפשרי כי אתה בעצם נמצא בבניין
שהוא הרבה יותר טכנולוגי והוא הרבה יותר מותאם לסביבה שלו, והתפקוד שלו שהזכרתי אותו בהתחלה,
(24:24):
התפקוד שלו הוא הרבה הרבה יותר טוב אז אני אתן דוגמה למשל לפרויקט שאנחנו נמצאים
בו במשרדים של אלפא בכפר ויטגין אנחנו פרויקט הראשון בישראל שזכה להסמיך בניין ל-Zero Carbon ארבון,
לפני מספר חודשים לפי גוף בינלאומי שנקרא Global Network for Zero ובעצם איך עשינו את זה?
(24:47):
עשינו את זה קודם כל על ידי התיעלות אנרגטית שורה ארוכה של דברים שקשורת להצללות
של חלונות ולהחברת הוריום ותאורה חסכונית ומיזוג חסכוני זה דבר ראשון.
דבר שני זה הנושא של אנרגיה מתחדשת אנחנו מייצרים את כל האנרגיה שלנו מאנרגיה סולארית
על הגג ודבר שלישי, ופה אני נוגע במה ששאלת זה הנושא באמת של צמצום פחמן גלום,
(25:11):
אז מה שעשינו קודם כל, זה הקמנו את רוב הבניין, אנחנו הקמנו בבניין קיים.
אנחנו עשינו שינויים יחסית קטנים לבניין קיים, שהיה בעבר מחסן חקלאים,
ואנחנו פשוט הרתחנו לו חרונות צפונה למקומות שאפשר, זה דבר אחד.
דבר שני, אנחנו בנינו בעץ, יש פה גלריה, עשרות מטרים מרובעים, שבנויים בקונסטרוקציית
(25:32):
עץ, לא מרבים לפנות בקונסטרוקציית עץ בארץ, יש לזה...
אתה יכול לראות את זה אפילו מעליי, אבל העץ הוא חומר עם פחמן גלום שלילי,
כי הוא בעצם במהלך הצמיחה שלו, הוא עוגר פחמן.
ולכן הוא יהיה הרבה יותר טוב מפלדה ובטון, ויש בעולם אדמה כללית,
(25:53):
כולל גם בישראל, להגדיל את השימוש בעץ,
כמובן ממקומות שמבוקרים, זאת אומרת אנחנו לא רוצים לחרוט את כל היערות שלנו,
אז יש יערות שהם יערות מבוקרים, ואנחנו בעצם מביאים את העץ משם,
ולכן קמפוס האלפא, המשרדים שלנו,
היינו צריכים להיות טובים בשבילות הקטגוריות שסיימתי.
(26:15):
עדיין היה לנו צריכת אנרגיה ופליטות פחמן שהיינו צריכים לאפס על ידי קרדיטים וזה
תחום מאוד מעניין שמתפתח.
כל נושא כלכלת הפחמן, אותו היום וולונטרי, ולהערכתי זה רק אינשנזמן עד שהוא גם
יהפוך להיות חלק מהרגולציה, אבל בעצם הרעיון שאתה משלם על פחמן,
לפחמן יש מחיר, הוא שווה כסף.
(26:37):
אתה פולט פחמן, אתה משלם, אתה חוסך פחמן, אתה מרוויח, גם הכלכלה הזאת היא כלכלה
חשובה, ואפילו נשמנו אותה פה בפרויקט הזה כדי לקבל את ההשמחה.
אני ראיתי מסמך שאומר שכנראה כבר בחודשים הקרובים יהיה איזה מס פחמן,
לא מנבא פה כלום אבל כבר זה ממש בשלבים האחרונים גם בישראל.
(27:00):
מה שהרציתי כן לגעה בו לפני שנסיים זה העניין הכלכלי כי אם זה לא יהיה כלכלי כולנו
יודעים כאילו אמרת שזה מעניין אנשים והם רוצים לחיות בבניין אולי שהוא ירוק,
זה נגיד אולי אחוז אחד מכל האנשים בעולם שהם קצת סביבתיים אבל כל השאר הם ישמחו
לשלם כמה שקלים פחות דולרים או יורעים או ינים או בתים במקרה של איפה אני מוצא אז מה הכלכלה פה?
(27:27):
האם זה כלכלי כרגע לבנות בית כזה?
האם זה כלכלי לבנות בניין כזה? כמה אני אצטרך כמה זמן ייקח לי להחזיר את ההשקעה
הזאת שאני אשקיע יחסית לבניין רגיל בבניין כזה.
אז אני אתחיל ואומר שבנייה ירוקה עולה מעט יותר כסף,
(27:48):
המספר שהוא הפך להיות מן חוק העצמה כללי הוא סביב השלושה אחוז לפנייה רגילה מהסיבה
שאתה משקיע בחומרים ומערכות שהם יותר מתקדמים.
אבל השלושה אחוז העודפים האלה של תקציב פרויקט הם מוחזרים תמיד בכך שאתה בעצם משפר
(28:12):
את התפקוד, משפר את הטיעלות,
את התפעול של הבניין שלך ופה אנחנו תמיד מודדים את ה-ROI, Return on Investment, מהם את החזר ההשקעה.
אם החזר ההשקעה לאלמנטים מסוימים הוא עשר שנים ומעלה, אז אנחנו הרבה פעמים נמליץ
לא לעשות אותו, כי כלכלית שלו היא מאוד נמוכה עד לא קיימת.
לעומת זה, כמעט כל אלמנט שציינתי פה, מעבר לזה שהוא נוח ובריא,
(28:38):
הוא בדרך כלל גם מרכיב של חזר השקעה.
דברים שקשורים לאנרגיה ומים, ככה הם ננדדים. זאת אומרת שבדיי-ואן,
בהחלוף של הבניין אתה שילמת יותר.
אבל אחרי משך היחזר התקעה, וזה תמיד נמדד באור חודשים או שנים בודדות ובן אדם מחזיק דירה 40 שנה,
אז תמיד אחרי השנה שביעית שמינית יש לו לצורך העניין נכס מניב הוא השקיע בנכס שהוא
(29:03):
עכשיו יותר כלכלי הוא חוסך לו כסף והוא שווה גם יותר, היום גם,
הערכת ערך של מבנים ירוקים היא יותר גבוהה, ולכן אין פה זה no brainer מה שנקרא
אתה חייב לבנות ככה כי זה הדבר הנכון לטווח ארוך, בתנאי שאתה מסתכל על הטווח הארוך.
ופה אני גם רוצה להתחבר רגע,
באמת לאיזושהי סדנה יותר רחבה שאנחנו הולכים לקיים במסגרת הכנס למדע וסביבה, זה נקרא SDG 2030.
(29:34):
וזה נוגע, אני מציין את זה כי זה נוגע לשלוט הרגליים של הקיימות בריאה באמת יותר הוליסטית.
זאת אומרת שאם אנחנו עושים בנייה ירוקה שהיא לא כלכלית היא לא בנייה ירוקה, היא גרינוואש.
והנושאים הסביבתיים הם
חייבים לשבת גם לא רק על הרגל הסביבתית
אלא גם על הרגל החברתית הם חייבים להיות כלפי
(29:56):
כל האוכלוסיות באופן משתף וגם על
הרגל הכלכלית ולהיות כלכליים ולהיות נכונים מבחינה
כלכלית שלות הרגליים האלה הם
בעצם הבסיס של קיימות והם גם
הבסיס ל-17 ידי הפיתוח בר
קיימת שקבע האום ב-2015 ובמסגרת הסדנה
שאנחנו עושים אז
(30:20):
בעצם אנחנו מעבירים את המשתתפים שלנו דרך חוויה אישית מאוד מיוחדת שבעצם מראה שהיעדים
הגלובלים האלה הם בסופו של דבר דברים שאנחנו שולטים בהם ובעצם המשחק הזה לוקח את הקבוצה שמשחקת בו.
זה סוג של סימולציה לתהליך שהוא
(30:43):
מדמה מה יכול לקרות בעולמנו מעכשיו עד 20-30 ואיך ההחלטות שלנו הקטנות היומיומיות
הן משפיעות על דברים מעגלים הרבה הרבה יותר רחבים זה תהליך מאוד מאוד מעניין שאנחנו
יוצאים איתו לדרך עם כל הקבוצה ומקיימים אך איזה דיון שאני חושב שהתובנות שלו,
ללפחות הם היו מאוד חשובות כלפי החיים שלי
(31:04):
החיים האישיים ועל איך אנחנו מנהלים
אותם ואיך הדבר הזה באמת מתקשר לנושאים הרבה
יותר גדולים כמו ה-17 ידי פיתוח בר קיימה של האום ולמה הדבר הזה באמת כל כך נוגע
גם לנו כבני אדם מעולה אז קודם כל אתה התפרצת לדלת ממש ממש פתוחה כי מה שאמרת על
השלושה רגליים של פרויקטים מקיימים זה בדיוק מה שאני אומר בפודקאסט ועוד אמרנו
(31:30):
בתחילת הפודקאסט כשפתחנו אותו.
אני וגיא שכל דבר סביבתי שעושים הוא חייב להיות גם כלכלי וגם חברתי אחרת אם לא
מסתכלו על שורת הרווח המשולשת זה לא באמת יעבוד וכמה שרוצים לסמוך על טוב לב האנשים לצערנו זה לא עובד ככה,
מה שעובד זה שזה יושב על שלוש רגליים חזקות גם מבחינה כלכלית, גם מבחינה סביבתית
(31:52):
וגם מבחינה חברתית אז תודה על זה וכן כמו שאמרת,
הפודקאסט הזה הוא נעשה בשיתוף עם הוועידה לאקולוגיה ומדעי הסביבה,
של האגודה לאקולוגיה ומדעי הסביבה, ואנחנו מזמינים את כל מי שבעצם מאזין לבוא לוועידה,
ויהיה כאן לינק באינפו של הפרג.
עכשיו בנושא שלך נשאר לנו עוד דקה וחצי, כן, תגיד לי מה אתה הכי אוהב לספר על עצמך?
(32:15):
תראה, אני חושב שהנושא שהוא באמת חשוב לי ככה להגיד אותו.
אני לא יודע אם זה לספר על עצמי, אבל זה בעיניי משהו שאני באמת מאוד מאמין בו ומשתדל לחיות ככה.
וזה באמת ההסתכלות זאת האור קטבה. ואני חושב שבהסתכלות על המדינה שלנו,
(32:37):
רבוית הצרות והבעיות בתקופה עכשיו לא קלה עם מלחמה וחטופים וכולי.
אני חושב שהדרך הנכונה היא בעצם קשורה לקיימות, היא קשורה להסתכלות ארוכה טווח שתאפשר צמיחיו סגסוג.
פשוטו כמשמעות, זאת אומרת לא לעמוד בפיתויים של כאן ועכשיו ורווח מידי ולהסתכל
(33:03):
יותר ברמה של התועלות ארוכות הטווח,
הן צריכות להיות סביבתיות, זה היה אזור, הן חייבות להיות חברתיות והן חייבות להיות
כלכליות וככל שנסתכל על זה בפרספקטיבה ארוכת שנים ונחשוב על הפתרונות הארוכי שנים בכל הלבלים,
גם בלבנים של הבנייה וגם בלבנים של החיים
(33:24):
שלנו ושל הדו-קיום שלנו בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין שכנינו אז הפתרונות שנגיע
אליהם הם פתרונות יותר בריא קיימה אלה שיהיו פה עם זכות קיום גם למאות שנים הבאות
אז אני בעצם מאחל לנו שאנחנו מאמץ קישה ברת קיימה.
טוטאלית לגבי כל החיים שלנו ואני
(33:46):
בטוח שזה יעשה לנו טוב עכשיו שאלה קצת
אישית אם אפשר תענה איך שאתה רוצה אבל אם
עכשיו יש עוד כל מיני אנשים כמו
הבן שלך שהוא אמר לך שהוא היה בחרדה האקלימית הזאת ויש הרבה כאלה וגם מאזינים לפודקאסט
יש לך איזו הצע אתה עשית איזשהו טויסט אמרת בגיל 42 ופתאום עברת אתה לעיסוק שהוא
(34:08):
מתעסק בתחום הזה וזה משהו שהוא לדעתי מאוד מעניין ומעורר השראה.
איך אתה מציע לגשת לכזה שינוי אם בן אדם רוצה פתאום לעשות משהו עם קצת יותר אימפקט,
משהו שקצת עושה טוב מעבר לשכלים הטובים שנכנסים לתוך הכיס?
יש לך פה איזה הצעה לתת? כן, אני חושב, אני ממש גם יכול שוב לספר על החוויה שלי,
(34:32):
שגם אני, אפילו שהתחלתי לפעם לעסוק בבניי הירוקה, עוד לא הבניתי את מושג המושג הקיימות.
בעקבות איזשהו סדנה שעברתי גם ברצות הברית, שהיא הייתה מאוד מעניינת,
אז היה שם מנכל שנבחר כמנכל המצטיין של 2021.
צורנסון קראו לו בחברת תעופות גדולה והוא סיפר לנו,
(34:55):
ואני מאוד הרשים אותי באותו זמן שהוא מכנס לתפקיד כמנכ״ל הזיז את הסמנכל של ימינו במשרד לימינו,
ושם שם סמנכל קיימון הכניס את המושג
של תוך החברה שהוא עבד בה הוא אומר שההכנסות שלנו
גדלו פי חמש אז זה בדיוק הרעיון שאתה הרבה פעמים חושב אין לי כסף עכשיו להתעסק
(35:16):
אין לי כסף להיות ירוב אין לי זמן כי אני אעסוק כל כך בשוטף אבל יש פה איזה מעלייה
רצינים שחייבים לשבור אותו וההסתכלו את ארוכת טווח ולעשות את הסוויץ' הזה,
וכן להסתכל על הארוך הטווח, הוא בסופו של דבר ממש ממש מיטיב איתנו בטווח הקצר גם כן טוב,
מצוין, תקשיב אנחנו צריכים לסיים כאן, אז אנחנו נתראה בוועידה,
(35:40):
ויאללה מכולם צריכים לדעת,
שמחתי באמת שמחתי שעל ההזדמנות ושמחתי לשיחך איתך תודה רבה על העבודה חשיבה מאוד,
נעביר אותך לעוד פרק בפרויקט העצום הבא שתעשו ותסביר קצת יותר לעומק אני אשמח לשמוע
על עוד פרויקטים כמו הספרייה הלאומית תודה רבה על הזמן.
(36:04):
Music.
Music.
(00:05):
שלום אלטרנטיביות ואלטרנטיבים, כאן דניאל ברון עם פרק 102 והפעם על נושא קריטי
מאוד להתמודדות עם משבר האקלים.
אז נתחיל בהתחלה, בחודשים האלה שאני כאן בקופן גן אני מובטל לגלות שהבתים של כל
התיירים הם אמנם יפים ומסודרים מוזר כי הטיילנדים מחליטים לסדר אותם עם כזה מיטה
(00:28):
ענקית באמצע ולא יותר מדי דברים מסביב ומזגן גדול.
וכל החדרים האלה הם חמים ממש ואי אפשר לחיות בהם, אי אפשר להיות בהם בלי מזגן ובתור
אקולוג וואנאבי אני לא רוצה להיות עם מזגן כל הזמן אלא רק שאני חייב אז למה?
למה אני פותח את החלונות בבית הזה ועדיין אין בו אוויר?
(00:50):
למה הבית פולט חום כל הלילה מהקירות?
זה הזכיר לי משהו זה הזכיר לי את הבית החמוד שלי בקיבוץ דן,
שחטף השבוע כתבם לא הבית אלא הקיבוץ וחבר כיתת קוננות נפצע ואני שולח לו איכולי
החלמה מהירה וגם בדן אני פותח חלונות ואין אוויר והבית חם וגם בבית הזה הקירות
(01:14):
פולטים חום כל הלילה וחייבים מזגן.
וכל הדברים האלה מובילים למקום אחד
לתפיסה ייחודית בבנייה שיכולה לשנות
את כל ההתנהלות האנרגטית שלנו ואת כל
השירות בבית שלנו במידה ותבוצע טוב
ומדובר לבנייה ירוקה אז הפרק
הזה נערך בשיתוף פעולה עם האגודה לאקולוגיה ומודעי הסביבה
(01:35):
כדי להזמין את מאזיני הפודקאסט להגיע לוועידה
השנתית מספר 52 למדע וסביבה ואתם
יודעים שעשיתי לא מעט פרקים עם החבר'ה האלה והם
עושים עבודה מדהימה כדי לשמור על הסביבה בישראל אז בפרק
הזה הרחתי את אדריכל חן שליטא שהוא מנכל
הוא מייסד אלפו פרויקטים ירוקים ויורה מוצא
(01:56):
ישראלית לבנייה ירוקה וגם הוא
יהיה בכנס והוא יעביר סדנה לפני הכנס אז אתם מוזמנים לבדוק בלינק שאני אצרף פה
באינפו חן סיפר איך הוא נכנס לעולם האקלים מדוע הוא החליט לשלב את יכולותיו האדריכליות
עם יכולות אקלימיות ועם עשייה אקלימית והפחתת פליטות.
(02:17):
דיברנו למה צריך לאפס פליטות של סקטור המניעה בכלל, למה עושים את זה,
מה צריך לעשות כדי לעשות את זה מבחינה טכנולוגית, מבחינה כלכלית.
דיברנו על התייעלות אנרגטית בבניינים.
למשל שאפשר לסובב בניין ב-90 מעלות כדי להפוך אותו להרבה יותר יעיל אנרגטית.
ודיברנו על אנרגיות מתחדשות בבניינים ואיך הן משתלבות בבניין ועוזרות לו להיות
(02:41):
מאופס אנרגיה או הרבה יותר יעיל,
ודיברנו על איך עושים את כל הדבר הזה בצורה כלכלית כי אם זה לא כלכלי,
זה פשוט לא קורה וחשוב לנו שדברים יקרו אחרת מה הכל זה שווה יאללה, כאן אני מסיים בוא נתחיל.
Music.
(03:22):
שלום, חן, מה נשמע? טוב מאוד דניאל, שמח להיות איתך פה.
אני מאוד שמח ומתכבד להערך אותך כאן בפודקאסט, פרק 102.
כפה התחלנו את המאה השני לפודקאסט עם נושא חשוב ובוער, שנקרא בנייה ירוקה.
(03:42):
ובפרק הזה נצלול לענייני הבנייה ירוקה, ונראה לי אין בן אדם יותר טוב ממך לדבר
על הנושא הזה, אז חשבתי לאחר שעשיתי לך את ההקדמה בתחילת הפרק,
שאולי תספר מה הביא אותך לתחום האקלים, כי אתה בשיחה המקדימה שעשינו סיפרת לי שלא הגעת מהעולם הזה.
אבל משהו קרה ובעצם הכניס אותך לעולם האקלים והקיימות הבנייה הירוקה. אני אשמח לשמוע.
(04:07):
אוקיי, אז אני הדריכל בהשכלתי למדתי בטכניון,
אבל כל החיים הייתי בעצם מסביב עולם התעופה, אני למעשה לא עסקתי בדריכלות,
אז איפה שהוא במחצית חיי בגיל 42
נשאנו כל המשפחה לקנדה עשינו
רילוקיישן לכמה שנים ואז התחלתי
(04:29):
לעבוד כדריכל תיאר באחת המשרדים הגדולים בקנדה סביב אותם ימים חודשים הבן שלי שהיה
אז בבן 10 התחיל לסתח פחדים שקשורים לסביבה ובהתחלה כהורי אנחנו רגילים שהפחדים חושך,
מלחמות, מחבלים וכדומה אבל הילד באמת שידר פחדים מאוד עמוקים מנושא האקלים וממש
(04:57):
היינו יושבים באוטו והוא היה מתחנן שנחבא את המנוע כדי לא לזהם והתעובה הראשונית שלי בהתחלה הייתה להקטין.
זה שטויות, עזוב את זה לא רציני וכו' וכו',
אבל הילד כמובן ילד חכם יונתן קוראים לו ואני פשוט התחלתי לקרוא וללמוד יותר על
(05:20):
העולם הזה של קיימות וככל שהמקתי וככל שלמדתי אני ראיתי שבאמת אין תשובות,
והימים היו באותם ימים הקופה של inconvenient truth של אל גור והנושא הזה רק התחיל
להיכנס למודעות ובעצם זה דחף אותי.
(05:41):
להיכנס לעולם הזה של בנייה ירוקה בבניינים
לשלב בעצם בין הדרי חללות שעשיתי מצדיי הראשונים עם העולם של קיימות ואני שם מאז
אגב הבן שלי אחרי שורה כשאני הכנסתי עמוד לתחום הוא משחרר והיום אני מאיר לו לחוות
החשמל אחריו אבל בכל אופן אני בפירוש חייב לו את,
(06:03):
התחום המקצועי הזה כי זה באמת בזכות השאלות שהוא התחיל לשאול,
זה אחלה סיפור אני מזדהה עם הבן שלך, גם לי היה את התקופה הזאת של החרדה הקלימית הזאת,
מה שגם הובילו אותי בין היתר לפתוח את הפודקאסט ולהתעסק בנושאים האלה,
אז אני דווקא נשארתי, אני מקווה שגם הבן שלך יחזור ובסוף אולי הוא,
(06:26):
היובא לבנייה יורה מועצה לבנייה עירוקה בעצמו ביום מן הימים אולי תספר קצת על החברה
שלכם מה אתם עושים בשתי מילים ומה הייחודיות שלכם בישראל בעצם.
בית אלפא שהוקמה, כשחזרנו מחול, ב-2010, היא חברה שעוסקת בתחום של Building Science.
(06:46):
בעברית התרגום הפשוט הוא מדע הבנייה. ובעצם אנחנו אדריכלים ומאנדסים צוות,
אני חושב שהוא נהדר, שאני זוכה לעמוד בראשו, של אנשים מוכשרים שעוסקים בתחום התפקודי של הבניין.
זאת אומרת, אנחנו לא מעצבים את הבניינים בשביל זה שאתה אדריכלים,
(07:06):
אנחנו עובדים גם עם כל צוות התכנון יועצי מיזוג,
חשמל, מים וקונסטרופציה ועוד על בעצם הנושאים התפקודיים של הבניין ויש פה הרבה
מאוד עבודה אינטגרטיבית זאת אומרת,
הנושא של אנרגיה הוא מתחלק גם אצל אדריכל במעטפת של הבניין ובצורה של הבניין וגם אצל יועץ המיזוג,
(07:28):
כמובן מערכות המיזוג וגם חשמל ומים וכולי וכולי ולכן החיבורים הרוחביים האלה, שחיבורים נניח לאנרגיה,
הם חיבורים שאנחנו עובדים עליהם חזק מאוד.
זה תחום מאוד מעניין, מאוד יצירתי שדורש הרבה ידע כדי למצוא פתרונות ותמיד הפתרונות
הן בעבודת צוות וזה גם מה שמאוד יפה בזה אז אנחנו עובדים באמת על פרויקטים עם היזמים הגדולים פה בישראל,
(07:54):
אנחנו עובדים גם משרדי ממשלה משרד האנרגיה, משרד
הגנבת הסביבה משרד הביטחון ואנחנו גם עובדים
על פרויקטים של תאגידים בינלאומיים גם בישראל
וגם בחול חברות הטכנולוגיה הגדולות הם לקוחות שלנו זה מאוד יפה לראות שאת דווקא
הסקטור העסקי ורואים את זמן בצורה מאוד מובהקת הוא מאוד חשוב לו הנושא הסביבתי
(08:18):
מהרבה סיבות אבל החברות האלה בישראל מקדימת הממשלה, לא?
כן, למעשה אני חושב שהסקטור הזה באופן וולונטרי מקדים את הרגולציה.
אני חושב שזה מצב טוב, יש עדיין תפקיד מאוד חשוב לרגולציה, אבל יש לזה בפירול דרישה
והלקוחות שלנו מאוד מכוונים למקומות הגבוהים.
(08:39):
אני חושב שאנחנו בריא מזל באמת לעבוד על פרויקטים מאוד מיוחדים שמכוונים למקומות
הכי גבוהים מבחינת בני האירוקה.
עכשיו מה, למה? בוא נתחיל לשאלה הכי בסיסית בנושא הזה. זה למה,
למה צריך לאפס פליטות של סקטור הבנייה והקונסטרוקציה ולמה זה כל כך חשוב בעצם?
אוקיי, אז בשביל זה רגע הקדמה.
(09:02):
אני מניח שהשומעים המאזינים מכירים את נושאים הסביבתיים בכל זאת 60 שניות על משבר האקלים.
בעצם האטמוספירה שמכיפה את כדור הארץ היא מה שמאפשרת לנו חיים.
אילולי האטמוספירה הזאת, הטמפרטורות היו
מאוד מאוד קיצוניות מינוס 18 מעלות ולא
(09:23):
היה מתאפשר פה שום בתכונת של חיים
אז הסמיכה הזאת של האטמוספירה היא
הדבר הטוב שקיים מה שקורה
בחמישים שנה האחרונות בעיקר סביב פעילות
אנושית ושריפת דלקים פוסיליים זה שאותה
סמיכה של אטמוספירה בעצם מעובה כל יום על ידי גזי חממה והגזה המרכזית שכולם שומעים
(09:48):
עליו זה ה-CO2 CO2 הוא כמובן גז טבעי באטמוספירה אבל כל פעם שאנחנו מדליקים נורא
חשמלי כל פעם שאנחנו מפעילים מזגן,
כל פעם שאנחנו נוסעים באוטו זה גורם לסריפה של דלקים פוסיליים או ברכב או בתחנת
כוח הצריפה של הדלקים פוסיליים מאבע את פליטת הפחמן ופליטת הפחמן גורמת בעצם לאפקט החממה.
(10:14):
האיזון שהיה במשך מאות אלפי שנים על פני כדור הארץ עם אמפליטודות מאוד נמוכות של
טמפרטורה היום יצא מאיזון ובעצם אנחנו נמצאים למגמת התחממות וההתחממות הזאת,
שהיא נמדדת בחצאי מעלות בודדות גורמת ליציאה מאיזון של המון מערכות אקולוגיות ואנחנו
(10:34):
רואים פגיעה במיני צמחים, פגיעה בים,
פגיעה בבעלי חיים וכדומה אקלים, אקלים קיצוני וכל הדבר הזה בעצם הביא למצב שאומות
העולם החליטו כבר בוועידת פריז להגביל את עליית הטמפרטור למהליו החצי ובשביל זה,
ופה אני חוזר לענייננו בשביל זה צריך לאפס את פליטות הפחמן באופן כללי מכל הצרכנים
(10:58):
ולהקטין אותם למספרים שהם היו בעצם לפני המהפכה התרום תעשייתי זה אפשרי מסתבר אבל
למה זה חשוב לנושא כבר לדעתי עברנו את המערב החצי הזאת,
אז אנחנו מתוך המעלה וחצי נמצאים כבר היום במעלה פסיק אחד.
אז עדיין נשאר לנו 0.4, היו כבר שנים שכבר בממוצע הגענו למעלה וחצי,
(11:22):
אבל עוד פעם, הממוצע הגלובלי הוא עדיין מעלה פסיק אחד, ונשאר לנו זמן, ואפשר לעשות את ה...
אפשר לעמוד באתגר הבאמת בלתי נתפס הזה, איך מאבסים פליטות לכלל כדור הארץ,
אבל עוד פעם אני רוצה רגע להדגיש, שהפולט המרכזי של פליטות פחמן, הוא סקטור הבנייה.
(11:42):
הוא אחראי על קרוב ל-40% מסך הפליטות, יותר ממגזרים אחרים כמו תחבורה, תעשייה וכו'.
וזה מתחלק בפני עצמו לשני דחומים.
28% זה העיקלום של בניינים, מזוג, חימום, קירור, חימום מים וכדומה.
ועוד 12% לדחום מאוד מעניין שהמודעות אליו עלתה בתמאן האחרון, וזה הנושא של Embodied
(12:08):
Carbon, פחמן גלול בעצם הפחמן שנפלט לאטמוספריה כתוצאה מייצור של חומרי הבניין,
המרכזי שבה זה הבטון כמובן, אבל כמובן פלדה זכוכית, אלומיניום ועוד ועוד, גורמים לפליטות פחמן,
קשופה מעצם זה שהם דורשים מהדלקים פוסיניים.
אז בואו ניקח דקה רק על הבטון הזה, מה קורה שם שבעצם פולט כל כך הרבה פחמן? אתה יכול להסביר בקצרה?
(12:34):
ממש בקצרה. כן, שמייצרים, ממש בקצרה, שהם יוצרים את הצמנט, אז בכלינקרים הטמפרטורות
עולות ל-1400-1600 מעלות,
ומדובר בתנורים מסיביים, ששוב פעם, צורכים במקרה טוב גז, במקרה רע פחם,
אבל נדרשת שם כמות עצומה של אנרגיה, וזה בעצם הבעיה הבסיסית בבטון,
(13:00):
ותכף נגיע לזה, אבל אנחנו רואים הרבה מאוד תהליכים של באמת גם את זה לצמצם ולהקטין,
ואסוף להגיע לבטון עם תביעת רגל פחמנית הרבה יותר נמוכה.
הבנתי, עכשיו מה בעצם השלבים שאתה רואה כדי,
בוא נגדיר איך בונים בצורה ירוקה ומה צריך לעשות בבנייה כדי להחשיב אותה פתאום
(13:23):
לירוקה בניגוד לבניית הסטנדרטית המסורותית?
אוקיי אז קודם כל אני רגע אסביר באופן כללי שיש שלושה תחומים שצריכים לעשות אותם
נכון בעיקר, זה לא אומר אגב יותר יקר ואפשר גם קצת לדבר על הנושא של הויות בנייה.
לא, אני אשמח שקודם נבין את הטכנולוגיה ואת הפרוצדורה, ואז שניגע בפן הכלכלי שהוא,
(13:47):
אם הוא לא יעבוד אז שום דבר מזה לא יעבוד איך שאני רואה את זה.
זה גם נכון, אנחנו חייבים בסוף לתת פתרונות כלכליים ופרקטיים.
אבל התחום הראשון הוא קשור לנושא של התיעלות אנרגטית.
ואני, רגע, אם נהיה את שלושת התחומים, התחום הראשון זה התיעלות אנרגטית,
התחום השני זה אנרגיה מתחדשת בבניינים, בטקסט נדבר על זה, והתחום השלישי זה פחמן
(14:11):
גלות להוריד את תביעת הרגל הפחמנית של החומרים.
אז בנושא של התעלות אנרגטית בבניינים אנחנו בעצם צריכים קודם כל לתכנן נכון וזה מפה הכול מתחיל.
התכנון הנכון הוא הבסיס שהרבה פעמים לא עולה כסף, הוא פשוט דורש לעשות עבודה נכונה.
(14:31):
אנחנו קוראים לזה תכנון פאסיבי סולרי ואני אומר את זה כאדריכל ומלמד היום באוניברסיטת
תל אביב את הסטודנטים לארכיטקטורה על כמה חשוב,
מה התפקיד האדריכל בדבר הזה איזה תפקיד קריטי
יש לו שהוא שם בניין שיעמוד עכשיו
לפעמים 100 שנה והספיק שהוא יהיה סובב אותו ב-90 מעלות ככה שהחזיתות שלו היו מותאמות
(14:54):
למסלול השמש ופתיחת החלונות יהיה מותאמת למסלול השמש ולמשל בישראל מקובל באופן
שגוי לפתוח חלונות ענקיים וויטרינות של זכוכית מערה רבה.
אבל מה שקורה בפועל, כביכול נוף לים, זה שמעה שעה 12.5 בצהריים אנחנו חייבים להוריד וילון,
(15:17):
כי השמש היא נוראית, ועכשיו יש לנו מצב שעשינו חלון הידר מערה רבה,
אבל אנחנו לא יכולים להשתמש בזה, כי זה פשוט בואים למסגה ולהתחממות יתר וכולי ופולי.
אז תכנון פסיפי סולרי הוא לא אומר, חלילה להיות במבנים חשובים,
הוא אומר להיות בלי יסך ומבנים עם הרבה אוריום, עם הרבה עברו.
תלוי גם בגיאוגרפיה, בארץ נרצה כאילו כן לחסום את השמש ברוב השנה.
(15:44):
ובסקנדינביה כנראה שדווקא אולי המפנה הערב הזה אולי יותר מתאימי בישראל,
אני סתם זורק יכול להיות שלא.
נכון ונהיה, אבל באופן מעניין, העקרונות של תכנון פסיפי סולרי הם נכונים לכל העולם.
כמובן שיש דקויות כאלה לכאן ולכאן, אבל למשל דווקא החזית הדורומית,
אם כבר נגענו בזה, אז באופן קצת שונה מהאינטואיציה, היא החזית הכי טובה מבחינת
(16:07):
הבניין, כי היא מאפשרת לנו.
ברגע שאנחנו מיישרים את החזית הגדולה, ואני עכשיו עובד פה למשל במשרד,
שהחזית הגדולה שלו עם חלונות היא לכיוון דרום, זה מכניס
אור יום פטסטי אנחנו עכשיו בקיץ מה שעשינו זה הצללות מעל החלונות הצללות תופקיות
אז שהשמש גבוהה בקיץ היא נחסמת על ידי הצללות בחורף באמת שהיא נמוכה היא חודרת
(16:30):
פנימה ומחממת לנו את החללים וזה משהו שהוא לאו-טק הוא לא הייטק,
הוא לאו-טק הוא קשוט נכון כי השמש עושה מסלול שאפשר לצפות אותו ולתכנן לפיו במשך כל השנה וזה,
תכנו אגב שידועו אותו או גם האדריכלים בארץ ישראל שבנו פה בשנות השלושים והארבעים
ושישים, בדיוק תכננו ככה.
(16:51):
איפשהו בשנות השבעים שנכנסו למערכות המיזור, קצת שכחנו מה שנקרא,
האדריכלות שכחה את זה, והיום היא לשמחתי קצת חוזרת לעיקרונות, שהן עיקרונות נכונים,
שרואים אותם גם בארכיטקטורה המסורתית.
ויש לנו כל מיני לימוד ולהגבל את הארכיטקטורה המסורתית.
כן, ואם אפשר אבל שנייה להעצר אותך בנושא הזה?
(17:11):
כן. כי אתה צודק בטח לגבי
בנייה חדשה אבל רוב המבנים בעולם
וגם בישראל זה מבנים שהם כבר מבנים ישנים ואי אפשר עכשיו לתכנן אותם מחדש ולסובב
אותם בתשעים מעלות אז מה אפשר כן לעשות במבנים האלה כדי להפוך אותם גם לקצת יותר
איך נקרא לזה איך אמרת סולארים פוסיביים סולארים פוסיביים סולארים.
(17:37):
למדתי משהו חדש נגעת באמת בפילי שבחדר, כי בעצם אם כל הדגש שנותנים בצדק למבנים
חדשים, שכך יהיו יעילים וירוקים בסטנדרטים גבוהים,
אז עדיין המסה העיקרית, ובין 60 ל-80 אחוז מהבניינים שיהיו כאן בעוד 40 שנה,
(17:59):
הם בניינים שכבר פנויים היום.
ולכן חייבים לטפל בהם, חייבים שהם יהיו יעילים אנרגטיים, אבל יש פה הזדמנות בלתי
רגילה, כי בעצם כל בניין קיים שאנחנו נניח משדרגים אותו ומשפרים אותו,
הוא חוסך לנו את כל אותם המשאבים סביבתיים שהיינו נדרשים להשקיע,
(18:19):
את אותם אלפי תונות של בטון ופלדה שהיינו צריכים לשים בשביל בניין חדש.
ולכן היום המודעות לשימוש בבניינים קיימים היא מאוד גבוהה, היא מאוד סביבתית, היא מאוד נכונה.
זה דבר איתך, הדבר שני זה שלסמכתנו באזור
שלנו אנחנו התרבות המקומית נדברת על
בנייה עם מסה טרמית מאוד גבוהה אנחנו רואים את
(18:41):
זה גם בבתים הבנייה הערבית עם קירות אבן מאוד עביבים ותכף אני אסביר מה זה מסה
טרמית ואנחנו רואים את זה גם בביטון ביטון בסוף על אף שהוא דורש הרבה אנרגיה בהקמה
שמנו אותו בבניין הוא חומר מאוד טוב מבחינת מסה טרמית ועכשיו פרויקט שהוא,
פרויקט חדש שרק מדגים את העקרונות של מס הטרמית, זה פרויקט הספרייה הלאומית בירושלים,
(19:05):
שאנחנו עשינו ביחד עם הצוות אנחנו היינו אחראים על הבנייה הירוקה אלפא והוא סמך
לנימפלאטינום של בעליד הגבוה ביותר והיא נפתחה כבר או שזה רק בנוי כבר?
היא נפתחה וחובה לרוץ לראות את זה, זה פרויקט מהמן אבל הספרייה נפתחה?
פעם שעברה שהייתי זה עדיין היה רק בבנייה אז היא כבר עובדת ארבעה חודשים,
(19:27):
ופשוט שווה לראות. ולמה אני מספר?
כי עוד פעם יש לנו אלמנט שנקרא רוקסטור, והקרדיט הגיע לכל הצוות,
ובראשו זאת תעבורה בינלאומית שנקראת ארופ שגם הביאה את ההנדסה אבל מה שיש פה בעצם
זה מאגרי אבן קצת קרקעיים שנחרום מתוך החפירה, פשוט שמעו את האבנים בצד,
(19:49):
בנו להם כמו שכבצים במקלטים שאנחנו לפעמים רואים.
מרשתות, והחזירו את האבן הזאת בעצם לתוך המרטף,
יש גם חלונות מהחנייה שאפשר לראות
את המערך הזה של אבנים שנמצא בתת
קרקע של הבניין בשעות הלילה שועבים אוויר דרך פתחי יניקה שעובר דרך הלפירינט הזה
(20:13):
של האבנים בתת הקרקע הוא בעצם מקרר את האבנים זה הופך להיות כמו מצבר טרמי שאנחנו
בלילה מקררים אותו וביום הופכים את,
בעצם לא הופכים אבל מנשיכים, הופכים את הפונקציה ועכשיו
האבנים האלה שהתקרירו בלילה משמשות לקירור
של אוויר שנשאב לתוך הבניין בשעות היום ומקרר
(20:36):
את האוויר שנפנס לתוך הבניין ולמעשה הבניין הזה זקוק לה הרבה פחות מיזוג עד שעות
מאוד מתקדמות ונתפמים אפילו במשך כל היום כתוצאה מהמאגר הטרמי המאוד גדול הזה שנמצא
לו בקרקע זה מה שנבכר מדגים את העיקרון של מס הטרמית ולמה היא כל כך נוחה וחסכונית.
(20:57):
וזה דבר שאנחנו מאוד אוהבים להשתמש פה.
יש סטארט-אפים באנרגיה בישראל שמשתמשים בהגירת חום וקור כדי להגור אנרגיה בעצם,
סוג של טכנולוגיות דומות שהן פשוט גרות ככה אנרגיה ולא ממש משתמשות בזה למיזוג,
אלא אחרי זה מייצות אנרגיה מהחום שנצבר או מהקור שנצבר בהתאמה.
(21:20):
נכון, אז תיכף שפה להגיד כמה מילים על הבאמת אולי התפקיד של ישראל כמדימטית מדינה
עם הרבה סטארט-אפים, אבל לפני זה עוד הערה קטנה על נושא של אנרגיה מתחדשת.
אנחנו מצד אחד רואים את השדות הסולאריים בנגיה, וזה מהלך מבורח שגם הרבה גופים בישראל שמקדמים אותו.
אבל דווקא הפוטנציאל של בניינים הוא פוטנציאל שהולך ומתפתח, גם בעולם וגם בישראל.
(21:45):
ואנחנו בעצם מדברים על ייצוג של אנרגיה מתחדשת לא רק מהגגות של הבניינים.
ויש יתרון גדול לייצר לבניין שמייצר את האנרגיה שלו על הגג שלו בדמות עצמאות אנרגטית
וזה חבר לנו גם לקופות משבר וחירום לא רק ביטחוני אלא גם אקלימי,
(22:06):
לדוגמה אם עכשיו תהיה סופה מאוד חזקה שתפיל
את כל קווי המתח אז בניינים שהיו פרטיים והיום יש לכם התקנה מחייבת לבנייה פרטית
עם גגות סולרים בעצם בעזרת הגיריים יוכנו להמשיך לקיים לעצמם דנאים של אנרגיה בלתי
מוגבלים בזמן כי ביום זה נטען ויכול לטעון את הסוללה מהשמש,
(22:28):
בלילה אתה משתמש בסוללה הזאת ואפשר בקלות וזה מה שנקרא מבנים מעופסי אנרגיה שקיימים יותר ויותר.
אז זה מהדגות אבל אני גם מציין פה משהו חשוב לגבי החזיתות ואנחנו רואים היום מוצרים
שמאכשרים לייצר אנרגיה בחזיתות ומשולבים בצורה אדריכלית כולל מפעלים בישראל שהם
(22:49):
יצרים את הטכנולוגיה הזאת והיא טכנולוגיה ש...
נכון, ובאופן רציף הופכת להיות יותר זולה ויותר יעילה, ככה שיותר ויותר משתלם באמת לשלב אותה בבניין.
אז אתה אומר לי שיש שלושה דברים שבעצם הופכים בנייה ליותר ירוקה,
איך שאתה מסתכל על הדברים, אחד זה להשתמש באנרגיות מתחדשות בבניינים קיימים,
(23:15):
ולהשתמש, אם זה בעזרת הגירה או אפילו רק בזמן שהשמש למעלה,
אפשר להגיד להשתמש באנרגיה הזאת כדי להפחית את צריכת החשמל של הבניין.
אתה אומר דבר ראשון נוספת משהו אחר ועדיין לא נגעת לי בעניין של הבטון ואיך להשתמש בו.
(23:35):
אבל מה היה הדבר הראשון שאמרת? אם אני מסכם אותך.
אז אמרנו, דיברנו על קיילות אנרגטית, דיברנו על אנרגיה מתחרדת ודיברנו על פחמן
גלום, על צמצום פחמן בחומרים.
ובעצם המטרה פה היא לא רק לעשות בניינים ירוקים, מה שנקרא nice to have,
אלא באמת בסופו של דבר מצד אחד לאפס את פליטות האנרגיה, את צריכות האנרגיה ופליטות הפחמן.
(24:02):
ודווקא זה אמרנו, זו הזדמנות פנטסטית להשיג בניינים שהם יותר טובים,
הם יותר חסכוניים, הם יותר בריאים, הם יותר נוחים.
שזה בעצם מה שמעניינת של רוב הדיירים בבניינים אבל זה אפשרי כי אתה בעצם נמצא בבניין
שהוא הרבה יותר טכנולוגי והוא הרבה יותר מותאם לסביבה שלו, והתפקוד שלו שהזכרתי אותו בהתחלה,
(24:24):
התפקוד שלו הוא הרבה הרבה יותר טוב אז אני אתן דוגמה למשל לפרויקט שאנחנו נמצאים
בו במשרדים של אלפא בכפר ויטגין אנחנו פרויקט הראשון בישראל שזכה להסמיך בניין ל-Zero Carbon ארבון,
לפני מספר חודשים לפי גוף בינלאומי שנקרא Global Network for Zero ובעצם איך עשינו את זה?
(24:47):
עשינו את זה קודם כל על ידי התיעלות אנרגטית שורה ארוכה של דברים שקשורת להצללות
של חלונות ולהחברת הוריום ותאורה חסכונית ומיזוג חסכוני זה דבר ראשון.
דבר שני זה הנושא של אנרגיה מתחדשת אנחנו מייצרים את כל האנרגיה שלנו מאנרגיה סולארית
על הגג ודבר שלישי, ופה אני נוגע במה ששאלת זה הנושא באמת של צמצום פחמן גלום,
(25:11):
אז מה שעשינו קודם כל, זה הקמנו את רוב הבניין, אנחנו הקמנו בבניין קיים.
אנחנו עשינו שינויים יחסית קטנים לבניין קיים, שהיה בעבר מחסן חקלאים,
ואנחנו פשוט הרתחנו לו חרונות צפונה למקומות שאפשר, זה דבר אחד.
דבר שני, אנחנו בנינו בעץ, יש פה גלריה, עשרות מטרים מרובעים, שבנויים בקונסטרוקציית
(25:32):
עץ, לא מרבים לפנות בקונסטרוקציית עץ בארץ, יש לזה...
אתה יכול לראות את זה אפילו מעליי, אבל העץ הוא חומר עם פחמן גלום שלילי,
כי הוא בעצם במהלך הצמיחה שלו, הוא עוגר פחמן.
ולכן הוא יהיה הרבה יותר טוב מפלדה ובטון, ויש בעולם אדמה כללית,
(25:53):
כולל גם בישראל, להגדיל את השימוש בעץ,
כמובן ממקומות שמבוקרים, זאת אומרת אנחנו לא רוצים לחרוט את כל היערות שלנו,
אז יש יערות שהם יערות מבוקרים, ואנחנו בעצם מביאים את העץ משם,
ולכן קמפוס האלפא, המשרדים שלנו,
היינו צריכים להיות טובים בשבילות הקטגוריות שסיימתי.
(26:15):
עדיין היה לנו צריכת אנרגיה ופליטות פחמן שהיינו צריכים לאפס על ידי קרדיטים וזה
תחום מאוד מעניין שמתפתח.
כל נושא כלכלת הפחמן, אותו היום וולונטרי, ולהערכתי זה רק אינשנזמן עד שהוא גם
יהפוך להיות חלק מהרגולציה, אבל בעצם הרעיון שאתה משלם על פחמן,
לפחמן יש מחיר, הוא שווה כסף.
(26:37):
אתה פולט פחמן, אתה משלם, אתה חוסך פחמן, אתה מרוויח, גם הכלכלה הזאת היא כלכלה
חשובה, ואפילו נשמנו אותה פה בפרויקט הזה כדי לקבל את ההשמחה.
אני ראיתי מסמך שאומר שכנראה כבר בחודשים הקרובים יהיה איזה מס פחמן,
לא מנבא פה כלום אבל כבר זה ממש בשלבים האחרונים גם בישראל.
(27:00):
מה שהרציתי כן לגעה בו לפני שנסיים זה העניין הכלכלי כי אם זה לא יהיה כלכלי כולנו
יודעים כאילו אמרת שזה מעניין אנשים והם רוצים לחיות בבניין אולי שהוא ירוק,
זה נגיד אולי אחוז אחד מכל האנשים בעולם שהם קצת סביבתיים אבל כל השאר הם ישמחו
לשלם כמה שקלים פחות דולרים או יורעים או ינים או בתים במקרה של איפה אני מוצא אז מה הכלכלה פה?
(27:27):
האם זה כלכלי כרגע לבנות בית כזה?
האם זה כלכלי לבנות בניין כזה? כמה אני אצטרך כמה זמן ייקח לי להחזיר את ההשקעה
הזאת שאני אשקיע יחסית לבניין רגיל בבניין כזה.
אז אני אתחיל ואומר שבנייה ירוקה עולה מעט יותר כסף,
(27:48):
המספר שהוא הפך להיות מן חוק העצמה כללי הוא סביב השלושה אחוז לפנייה רגילה מהסיבה
שאתה משקיע בחומרים ומערכות שהם יותר מתקדמים.
אבל השלושה אחוז העודפים האלה של תקציב פרויקט הם מוחזרים תמיד בכך שאתה בעצם משפר
(28:12):
את התפקוד, משפר את הטיעלות,
את התפעול של הבניין שלך ופה אנחנו תמיד מודדים את ה-ROI, Return on Investment, מהם את החזר ההשקעה.
אם החזר ההשקעה לאלמנטים מסוימים הוא עשר שנים ומעלה, אז אנחנו הרבה פעמים נמליץ
לא לעשות אותו, כי כלכלית שלו היא מאוד נמוכה עד לא קיימת.
לעומת זה, כמעט כל אלמנט שציינתי פה, מעבר לזה שהוא נוח ובריא,
(28:38):
הוא בדרך כלל גם מרכיב של חזר השקעה.
דברים שקשורים לאנרגיה ומים, ככה הם ננדדים. זאת אומרת שבדיי-ואן,
בהחלוף של הבניין אתה שילמת יותר.
אבל אחרי משך היחזר התקעה, וזה תמיד נמדד באור חודשים או שנים בודדות ובן אדם מחזיק דירה 40 שנה,
אז תמיד אחרי השנה שביעית שמינית יש לו לצורך העניין נכס מניב הוא השקיע בנכס שהוא
(29:03):
עכשיו יותר כלכלי הוא חוסך לו כסף והוא שווה גם יותר, היום גם,
הערכת ערך של מבנים ירוקים היא יותר גבוהה, ולכן אין פה זה no brainer מה שנקרא
אתה חייב לבנות ככה כי זה הדבר הנכון לטווח ארוך, בתנאי שאתה מסתכל על הטווח הארוך.
ופה אני גם רוצה להתחבר רגע,
באמת לאיזושהי סדנה יותר רחבה שאנחנו הולכים לקיים במסגרת הכנס למדע וסביבה, זה נקרא SDG 2030.
(29:34):
וזה נוגע, אני מציין את זה כי זה נוגע לשלוט הרגליים של הקיימות בריאה באמת יותר הוליסטית.
זאת אומרת שאם אנחנו עושים בנייה ירוקה שהיא לא כלכלית היא לא בנייה ירוקה, היא גרינוואש.
והנושאים הסביבתיים הם
חייבים לשבת גם לא רק על הרגל הסביבתית
אלא גם על הרגל החברתית הם חייבים להיות כלפי
(29:56):
כל האוכלוסיות באופן משתף וגם על
הרגל הכלכלית ולהיות כלכליים ולהיות נכונים מבחינה
כלכלית שלות הרגליים האלה הם
בעצם הבסיס של קיימות והם גם
הבסיס ל-17 ידי הפיתוח בר
קיימת שקבע האום ב-2015 ובמסגרת הסדנה
שאנחנו עושים אז
(30:20):
בעצם אנחנו מעבירים את המשתתפים שלנו דרך חוויה אישית מאוד מיוחדת שבעצם מראה שהיעדים
הגלובלים האלה הם בסופו של דבר דברים שאנחנו שולטים בהם ובעצם המשחק הזה לוקח את הקבוצה שמשחקת בו.
זה סוג של סימולציה לתהליך שהוא
(30:43):
מדמה מה יכול לקרות בעולמנו מעכשיו עד 20-30 ואיך ההחלטות שלנו הקטנות היומיומיות
הן משפיעות על דברים מעגלים הרבה הרבה יותר רחבים זה תהליך מאוד מאוד מעניין שאנחנו
יוצאים איתו לדרך עם כל הקבוצה ומקיימים אך איזה דיון שאני חושב שהתובנות שלו,
ללפחות הם היו מאוד חשובות כלפי החיים שלי
(31:04):
החיים האישיים ועל איך אנחנו מנהלים
אותם ואיך הדבר הזה באמת מתקשר לנושאים הרבה
יותר גדולים כמו ה-17 ידי פיתוח בר קיימה של האום ולמה הדבר הזה באמת כל כך נוגע
גם לנו כבני אדם מעולה אז קודם כל אתה התפרצת לדלת ממש ממש פתוחה כי מה שאמרת על
השלושה רגליים של פרויקטים מקיימים זה בדיוק מה שאני אומר בפודקאסט ועוד אמרנו
(31:30):
בתחילת הפודקאסט כשפתחנו אותו.
אני וגיא שכל דבר סביבתי שעושים הוא חייב להיות גם כלכלי וגם חברתי אחרת אם לא
מסתכלו על שורת הרווח המשולשת זה לא באמת יעבוד וכמה שרוצים לסמוך על טוב לב האנשים לצערנו זה לא עובד ככה,
מה שעובד זה שזה יושב על שלוש רגליים חזקות גם מבחינה כלכלית, גם מבחינה סביבתית
(31:52):
וגם מבחינה חברתית אז תודה על זה וכן כמו שאמרת,
הפודקאסט הזה הוא נעשה בשיתוף עם הוועידה לאקולוגיה ומדעי הסביבה,
של האגודה לאקולוגיה ומדעי הסביבה, ואנחנו מזמינים את כל מי שבעצם מאזין לבוא לוועידה,
ויהיה כאן לינק באינפו של הפרג.
עכשיו בנושא שלך נשאר לנו עוד דקה וחצי, כן, תגיד לי מה אתה הכי אוהב לספר על עצמך?
(32:15):
תראה, אני חושב שהנושא שהוא באמת חשוב לי ככה להגיד אותו.
אני לא יודע אם זה לספר על עצמי, אבל זה בעיניי משהו שאני באמת מאוד מאמין בו ומשתדל לחיות ככה.
וזה באמת ההסתכלות זאת האור קטבה. ואני חושב שבהסתכלות על המדינה שלנו,
(32:37):
רבוית הצרות והבעיות בתקופה עכשיו לא קלה עם מלחמה וחטופים וכולי.
אני חושב שהדרך הנכונה היא בעצם קשורה לקיימות, היא קשורה להסתכלות ארוכה טווח שתאפשר צמיחיו סגסוג.
פשוטו כמשמעות, זאת אומרת לא לעמוד בפיתויים של כאן ועכשיו ורווח מידי ולהסתכל
(33:03):
יותר ברמה של התועלות ארוכות הטווח,
הן צריכות להיות סביבתיות, זה היה אזור, הן חייבות להיות חברתיות והן חייבות להיות
כלכליות וככל שנסתכל על זה בפרספקטיבה ארוכת שנים ונחשוב על הפתרונות הארוכי שנים בכל הלבלים,
גם בלבנים של הבנייה וגם בלבנים של החיים
(33:24):
שלנו ושל הדו-קיום שלנו בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין שכנינו אז הפתרונות שנגיע
אליהם הם פתרונות יותר בריא קיימה אלה שיהיו פה עם זכות קיום גם למאות שנים הבאות
אז אני בעצם מאחל לנו שאנחנו מאמץ קישה ברת קיימה.
טוטאלית לגבי כל החיים שלנו ואני
(33:46):
בטוח שזה יעשה לנו טוב עכשיו שאלה קצת
אישית אם אפשר תענה איך שאתה רוצה אבל אם
עכשיו יש עוד כל מיני אנשים כמו
הבן שלך שהוא אמר לך שהוא היה בחרדה האקלימית הזאת ויש הרבה כאלה וגם מאזינים לפודקאסט
יש לך איזו הצע אתה עשית איזשהו טויסט אמרת בגיל 42 ופתאום עברת אתה לעיסוק שהוא
(34:08):
מתעסק בתחום הזה וזה משהו שהוא לדעתי מאוד מעניין ומעורר השראה.
איך אתה מציע לגשת לכזה שינוי אם בן אדם רוצה פתאום לעשות משהו עם קצת יותר אימפקט,
משהו שקצת עושה טוב מעבר לשכלים הטובים שנכנסים לתוך הכיס?
יש לך פה איזה הצעה לתת? כן, אני חושב, אני ממש גם יכול שוב לספר על החוויה שלי,
(34:32):
שגם אני, אפילו שהתחלתי לפעם לעסוק בבניי הירוקה, עוד לא הבניתי את מושג המושג הקיימות.
בעקבות איזשהו סדנה שעברתי גם ברצות הברית, שהיא הייתה מאוד מעניינת,
אז היה שם מנכל שנבחר כמנכל המצטיין של 2021.
צורנסון קראו לו בחברת תעופות גדולה והוא סיפר לנו,
(34:55):
ואני מאוד הרשים אותי באותו זמן שהוא מכנס לתפקיד כמנכ״ל הזיז את הסמנכל של ימינו במשרד לימינו,
ושם שם סמנכל קיימון הכניס את המושג
של תוך החברה שהוא עבד בה הוא אומר שההכנסות שלנו
גדלו פי חמש אז זה בדיוק הרעיון שאתה הרבה פעמים חושב אין לי כסף עכשיו להתעסק
(35:16):
אין לי כסף להיות ירוב אין לי זמן כי אני אעסוק כל כך בשוטף אבל יש פה איזה מעלייה
רצינים שחייבים לשבור אותו וההסתכלו את ארוכת טווח ולעשות את הסוויץ' הזה,
וכן להסתכל על הארוך הטווח, הוא בסופו של דבר ממש ממש מיטיב איתנו בטווח הקצר גם כן טוב,
מצוין, תקשיב אנחנו צריכים לסיים כאן, אז אנחנו נתראה בוועידה,
(35:40):
ויאללה מכולם צריכים לדעת,
שמחתי באמת שמחתי שעל ההזדמנות ושמחתי לשיחך איתך תודה רבה על העבודה חשיבה מאוד,
נעביר אותך לעוד פרק בפרויקט העצום הבא שתעשו ותסביר קצת יותר לעומק אני אשמח לשמוע
על עוד פרויקטים כמו הספרייה הלאומית תודה רבה על הזמן.
(36:04):
Music.
Popular Podcasts
Dateline NBC
Current and classic episodes, featuring compelling true-crime mysteries, powerful documentaries and in-depth investigations. Follow now to get the latest episodes of Dateline NBC completely free, or subscribe to Dateline Premium for ad-free listening and exclusive bonus content: DatelinePremium.com
Stuff You Should Know
If you've ever wanted to know about champagne, satanism, the Stonewall Uprising, chaos theory, LSD, El Nino, true crime and Rosa Parks, then look no further. Josh and Chuck have you covered.
Intentionally Disturbing
Join me on this podcast as I navigate the murky waters of human behavior, current events, and personal anecdotes through in-depth interviews with incredible people—all served with a generous helping of sarcasm and satire. After years as a forensic and clinical psychologist, I offer a unique interview style and a low tolerance for bullshit, quickly steering conversations toward depth and darkness. I honor the seriousness while also appreciating wit. I’m your guide through the twisted labyrinth of the human psyche, armed with dark humor and biting wit.