לפני כמה שנים ביום בהיר אחד - אסרו על קטשופ היינץ, ככל הנראה הקטשופ המפורסם בעולם, להיקרא קטשופ בישראל. הסיבה הייתה שבישראל מי שקובע מה נקרא קטשופ הוא מכון התקנים. אותו מכון תקנים נשלט בין היתר על ידי נציגי עובדים ומפעלים ישראליים. העובדים והיצרנים הם המתחרים של היינץ, ולכן הם קבעו שאסור להיינץ להיקרא קטשופ, מתוך הנחה שזה יפגע להם במכירות. באותה מידה - במשך לא מעט שנים - היה מאוד קשה לייבא תה לארץ. התקן, אשר שירת את חברת התה המובילה בארץ - אסר על שימוש בשקיקים (תיונים) הסגורים בסיכת מתכת, שיטה שהייתה נהוגה בחו”ל. כך יצרנית מקומית בעצם מנעה תחרות באמצעות מכון התקנים, מה שהוביל להתייקרות התה שכולנו שותים. מכון התקנים הוקם מתוך חזון ומטרה ראויים להערכה - לשמור על פני הישראלים מפני מוצרים פגומים ובעייתים. לדאוג לכך שכשנקנה מוצר חשמל - לא נצטרך לדאוג משריפה בבית. לדאוג שכשנקנה מאכל - לא נדאג מהרעלה. אך בגלל המבנה של מכון התקנים, בגלל הניהול שלו על ידי תעשיינים מקומיים ועובדים - הוא גוף מועד לפורענות. מה שגם מלכתחילה לא ברור למה צריכים תקנים ישראלים ייחודיים. האם התקנים שמספיק טובים כדי לשמור על האירופאים והאמריקאים לא מספיקים לנו? ***** אחת ההוצאות היקרות ביותר של המדינה היא קצבאות זקנה. מדי שנה הביטוח הלאומי משלם בערך 35 מיליארד שקל קצבאות זקנה ושארים. בגסות מדובר על בערך 10% מתקציב המדינה. אך הביטוח הלאומי מבחינה כלכלית הוא לא בדיוק ביטוח. שכן אמנם מי שמקבל היום קצבת זקנה שילם ביטוח לאומי כל השנים, אבל הסכומים שהוא שילם לא קרובים ללהספיק כדי לכסות את מה שהוא מקבל. בנוסף, למרות שיש מס נפרד לביטוח לאומי - הוא לא ממש מנוהל בנפרד מתקציב המדינה. לכן, מבחינה כלכלית ביטוח לאומי הוא לא ביטוח - הוא סתם עוד קצבה. אף אחד מאיתנו לא רוצה חלילה לחשוב על כמה קשה למבוגרים עניים. מבוגרים עניים, כמו נכים הם אוכלוסייה קשת יום שגם לא ממש יכולה לעבוד ברובה. ולכן, מאוד חשוב לדאוג להם בבגרות אם הם סובלים ממצב כלכלי קשה. ולכן מפלגות רבות קוראות להעלות את קצבת הזקנה. מה שרובן לא אומרות - הוא שהמבוגרים שלא נהנים מפנסיה שמנה - מקבלים במקביל לקצבת זקנה גם השלמת הכנסה למבוגרים. למעשה הקצבת זקנה הייתה תחליף לפנסיה בימים בהן לא הייתה פנסיה במדינה. אך היום - מיליונרים ומיליארדרים מקבלים קצבת זקנה שעולה הרבה כסף למדינה. קצבת זקנה שכשאנחנו נצא לפנסיה - לא יהיה מי שישלם אותה, כי הביטוח הלאומי משלם כל שנה יותר מכמה שהוא גובה. תחשבו כמה יכלנו לעזור למבוגרים העניים יותר, אם היינו מבטלים הדרגתית, ולא במכה את קצבת הזקנה, אך מעלים את השלמת ההכנסה למבוגרים לסכום ראוי יותר ובמקביל היינו חוסכים לא מעט כסף שיכל לשמש לחינוך, לרווחה, או אולי אפילו להישאר בכיס שלנו - האזרחים העובדים. ***** אלו בדיוק הדברים עליהם אנחנו מדברים בפודקאסט. תמיד הרגשתם שאתם רוצים לדעת עוד על כלכלה, אבל אין דרך נוחה? שנקל הוא הפודקאסט בשבילכם. בפודקאסט עידן ארץ ורועי שוורץ תיכון, שני כלכלנים, שעוסקים כבר מעל חמש שנים כל אחד בהנגשת כלכלה בכלי התקשורת המובילים, בין היתר - TheMarker, Ynet, N12, גלובס, מאקו ויותר חשוב מכך - בפייסבוק ובטוויטר, איפה שהקוראים באמת נמצאים היום - מדברים על כלכלה בשפה פשוטה ולא מפחידה, כך שכל אחד יוכל להבין. ”זאת הכלכלה, טמבל”, למרות שהחדשות הן בד”כ על ביטחון, או מציגות את הפוליטיקה כטלנובלה, ולמרות שכלכלה הוא לא מקצוע הנלמד בבתי הספר, הכלכלה קובעת כל כך הרבה בחיינו. כשאנחנו צעירים אנחנו לומדים בבית ספר ובאוניברסיטה - כדי להעלות את כושר ההשתכרות בעתיד. אחר כך אנחנו משרתים בצבא, מה שמבחינה כלכלית הוא מס, כמו בכסף, רק בעבודה, ואז אנחנו תקועים שעות רבות בפקקים בדרך לעבודה, רק כדי לעבוד בערך חצי מהשעות בהן אנחנו ערים, כדי לחסוך כסף לפנסיה. כל הדברים האלו - הם בעצם הכלכלה. אנחנו בשנקל לא חושבים שהכלכלה פחותה מהביטחון, חינוך או רווחה. אנחנו מאמינים שהיא הכלי כדי לאפשר לנו את הטוב ביותר מכולם. אנחנו מאמינים שבאמצעות מדיניות כלכלית נכונה, אך במקרים רבים לא אינטואיטיבית - השמים הם הגבול וישראל תוכל להשיג הכל. לכן, אנחנו נהנים ללמוד על כלכלה וללמד על כלכלה. אנחנו מאמינים שככל שהציבור יבין יותר בכלכלה הוא לא ”יקנה” הבטחות ריקות מתוכן של פוליטיקאים. ככל שהציבור יבין יותר בכלכלה - המצב של כל אזרח בישראל ישתפר. ולכן, אנחנו כאן. אז בואו תשמעו את השנקל שלנו על כלכלה.
בפרק הנוכחי אירחתי את דני בולר (כן כן, זה מהטיקטוק) וטל לוריא ממורים מובילים שינוי - ארגון של מורים שמטרתו שיפור התמריצים במערכת החינוך על מנת לשפר את איכות מערכת החינוך. הפרק הוקלט ב-16.05.2023
חוק ההסדרים 2023 חלק ה’ - בפרק דיברנו על הסיבות לכך שחוק ההסדרים הנוכחי הוא איך לומר... קצת חלבי, על יבוא מזון והכניסה של קרפור לארץ, גז טבעי, התקציב האלטרנטיבי שלפיד הציע ועל הפנסיה התקציבית בצרפת.
הפרק הוקלט ב-16.05.2023, לפני שעבר חוק ההסדרים וייתכן ...
חוק ההסדרים 2023 חלק ד’ - בפרק דיברנו על קרן הארנונה, נושא שאשכרה עורר דיון כלכלי מעניין במדינה ועל רגולציה פיננסית וסביבתית - שני החלקים הארוכים ביותר בחוק ההסדרים.
הפרק הוקלט ב-16.05.2023, שימו לב כי עד שיעבור חוק ההסדרים, צפויים שינויים בו, ולפעמים ה...
חוק ההסדרים 2023 חלק ג’ - בפרק דיברנו על שני תחומים מאוד חשובים שלא נעים לדבר - סיעוד למבוגרים ומוגבלות בילדים. לאחר מכן עברנו לדבר על שיפור ההכשרות המקצועיות בעיקר לאוכלוסיה החרדית.
הפרק הוקלט ב-15.02.2023, שימו לב כי עד שיעבור חוק ההסדרים, צפויים שינו...
הפרק הנוכחי עסק בשלושה תחומים עצומים ויקרים לליבנו - תחבורה, בריאות וחינוך. רשויות מטרופוליניות, תחבורה בשבת, מיסוי נסועה ואגרות גודש - מה זוממים במשרד האוצר לעשות לתחבורה הציבורית בישראל? איך מקצרים תורים, מקלים על אישור תרופות והרגולציה על בתי המרקחת? ומה הצעד הביזארי להחריד כדי לתת קצת יותר גמישות ניהולית לבתי הספר?
בימים אלו אין נושא חם כמו ה"רפורמה המשפטית" או ה"הפיכה המשפטית". תלוי את מי שואלים. התלבטתי מה הדרך שלי להתייחס לכך ואם בכלל. הדיון על כמה לקואליציה וכמה לאופוזיציה בועדה לבחירת שופטים הוא מאוד קשה, עשוי לייאש, דורש המון איזון והתקשורת מלאה בו. ולכן החלטתי לחזור צעד אחד אחורה ולשאול את השאלה - "למה צריך רפורמה?". לכן הזמנתי את דורון נחמיה שהוא עו"ד וחבר, שמדבר כבר שנים על הצורך בשינוי במערכת...
חוק הסדרים חדש משמע עונה חדשה, והפעם עסקנו בשינויים הנדרשים בתשתיות: חשמל ורכבים חשמליים, מים, ביוב ופסולת; והחלק לו כולכם חיכיתם - חקלאאאאווווווווותתתתת - מה יקרה למועצות הצמחים ואגוזי האדמה (כן כן יש דבר כזה) והאם יהיה לנו אבוקדו לסושי?
אם עדיין לא האזנתם לפרק 0, הפרק הקודם שהוא מבוא לחוק ההסדרים 2023, אז - גללו ...
בסוף ינואר 23 פורסם חוק הסדרים חדש וזה הזמן שלנו לחזור לעונה חדשה. מה קרה עם חוק ההסדרים הקודם? מה הלו"ז של חוק ההסדרים הנוכחי? מה ישתנה בעונה הזו מכל העונות? ומה חדש בחיים של עידן?
פרק 1 כבר הוקלט ויתפרסם ממש בקרוב :) לטיוטת חוק ההסדרים
לשיר "בצהרי יום"
Read more
בפרק שוחחנו עם עו"ד\רו"ח\אצן אולימפי אמיר קופר על מיסוי חברות בינלאומיות. בשקט בשקט בלי שאף אחד מאיתנו שמע על זה רוב המדינות בעולם החלו לנסח תקנות גלובליות עם ראשי תיבות מפחידים כמו BEPS ו-DEMPE כדי להסדיר את המיסוי הבינלאומי של חברות גלובליות. כחלק מכך הן מתכוונות למסות הכנסות בהתאם לאיפה שהערך נוצר ולא בהתאם למקלט המס שבו החברה רשומה ולקדם מס חברות גלובלי מינימלי.
Read more
בפרק שוחחנו עם עו"ד\רו"ח\אושיית האינסטוש אמיר קופר על אקלים, הפרק עסק בדרכים כלכליות לצמצום פליטות הפחמן ובעיקר בתכנית של האיחוד האירופי "פיט פור 55" שהשאיפה הצנועה שלה היא למנוע "דליפת פחמן" ולחייב כל עסק בעולם (טוב, נו, רק את אלו שמעוניינים ליצא לעולם המערבי) לשלם מכס על פליטות הפחמן שלו. בפרק דנו על פרטי התכנית, המחשבות שלנו עליה ועל מידת המוסריות שלה.
החודש עבר חוק הסדרים מהפכני, שיקל עלינו האזרחים, יפחית בירוקרטיה, יגדיל את התחרות ויוזיל את המחירים. בפרק הזה אנחנו מסבירים על הפוליטיקה מאחורי חוק ההסדרים והתקציב - למה הם נראים כמו שהם נראים ועוברים רפורמה רפורמה בחוק ההסדרים ומסבירים אותה בקצרה, מה עבר, מה נגרע ומה נשאר על רצפת ועדות הכנסת ויעבור בחוק אחר או בתקנות.
בשעה טובה, אנחנו מסיימים סדרה שהתחל...
אחד החלקים הכי חשובים בחוק ההסדרים עוסק בהגברת התחרות במשק. ולכן, זו הזדמנות מעולה להסביר למה כלכלנים כל כך אוהבים תחרות ושוק חופשי. מה היתרונות שלו ושל ריבוי חברות ומה החסרונות (והיתרונות) של מונופולים. בפרק עסקנו ספציפית בפתיחת המשק לתחרות בחקלאות, כשרות, בנקאות ופיננסים ובנק הדואר.
אחד הנושאים החשובים ביותר בחוק ההסדרים ובמשק הוא הרגולציה, אחד החסמים העיקריים לצמיחה, וחוק ההסדרים עוסק בלא מעט רפורמות שישפרו אותה: מרישוי עסקים, דרך בנייה, קנאביס ואיכות הסביבה. לא אתם לא מתבלבלים, גם הפרק הקודם בסדרת חוק ההסדרים עסק ברגולציה. הוא עסק ברפורמה הכי גדולה בתחום, והפרק הזה עוסק בכל שאר הרפורמות בחוק ההסדרים, שכל אחת מהן מאוד חשובה בפני עצמה, וביחד הן כנראה יותר חשובות מהקמת רשו...
אחרי שהמלצנו לפחות שש פעמים על "כשבגרוש היה חור" הצענו לרועי גרון, הפודקאסטר הגאון, להקליט פרק משותף. בפרק בו אנחנו מספרים את הסיפורים הכי מעניינים על מיסים - לא רק בישראל, אלא בעולם כולו. מהמס על הבחירה האופנתית שהונהג ברוסיה הצארית, דרך המס המוזר שגבו באנגליה כדי להגן על פרטיות האזרחים ועד הארגון שפתח במלחמה חשאית מול הממשל האמריקאי כדי לא לשלם מיסים.
...
אחת הרפורמות החשובות ביותר בחוק ההסדרים היא התכנית הלאומית לשיפור הרגולציה, הרפורמה הופכת את תחום הרגולציה במשרד ראש הממשלה לרשות לה יהיו כלים להכשיר, ללמד ולאכוף סטנדרטים מקובלים בעולם, ומומלצים בחום על ידי ה-OECD, בתחום הרגולציה. כך הרשות תוכל לעזור למשרדים השונים לבחון שהרגולציה שומרת על האינטרסים הבריאותיים, הסביבתיים והחברתיים והכלכליים בצורה הטובה ביותר. בפרק הנוכחי אנחנו מספרים על הרשות...
בקרוב יהיו כאן אגרות גודש! או שלא?
אגרות גודש הם בין הצעדים הבודדים הכי חשובים שאפשר ליישם במשק, אם הן ייושמו כהלכה נוכל לאבד את התואר המפוקפק "המדינה הכי פקוקה ב-OECD" ואולי לצמצם את הפקקים שעולים כ-30 מיליארד ש"ח בשנה.
לאור הכנסת אגרות הגודש לחוק ההסדרים 2021 (החוק הזה שכמעט ולא דיברנו עליו בפודקאסט), בתקווה שייש...
אחד הקרבות המשמעותיים ביותר בתקציב המדינה הוא הקרב בין משרד הביטחון למשרד האוצר. מצד אחד טובי הטנקים, המטוסים והספינות שהאנושות יכולה להציע ומהצד השני טובי המוחות הכלכליים שהאוניברסיטאות בישראל יכולות להציע. הפרק הנוכחי הוא הפרומו לקרבות התקציב בין שני הצדדים שילוו אותנו בתקופה הקרובה. אנחנו מקווים שברור בצד של מי אנחנו.
Read more
בפרק זה דיברנו על תכניות הממשלה למו"פ, השכלה גבוהה ותקשורת, ענפים שונים, אך מבחינת הממשלה כולם קשורים באופן ישיר או עקיף להייטק. עסקנו בשינויים המוצעים בחוק ההסדרים, אך בעיקר בשאלות שמטרידות את כולנו - האם תלמידי הכולל דומים לסטודנטים למדעי הרוח? האם הממשלה צריכה להשקיע בהייטק? בריחת המוחות, אמת או פיקציה?
זהו הפרק ה-13 בפודקאסט והתשיעי בסדרת חוק ההסדרים ...
אנחנו משלמים המון כסף למדינה: מס הכנסה על המשכורת, מע"מ על המוצרים, בלו על הדלק והאלכוהול, ומס חברות ומכסים בעקיפין דרך יוקר המחיה. יש המון סוגי מיסים בישראל, עם השפעות שונות, מגוונות ולעיתים סותרות. פעמים רבות דווקא המיסים ה"פופולריים" הם המזיקים ביותר, והשנואים ביותר הם היעילים. על זה נדבר בפרק, שאינו חלק מסדרת חוק ההסדרים, אלא נועד לעזור לכם לעשות סדר במיסים בישראל.
Read more
לסיעות הממשלה ה-36 יש מעט מן המשותף בתחום המדיני, בדיוק מהסיבה הזו הרבה מאוד מההסכמות ביניהן הן בתחום הכלכלי. בפרק הזה אנחנו צוללים להסכמים הקואליציוניים ומנתחים את החזון של הממשלה החדשה לניהול מדינת ישראל.
לקווי היסוד ולהסכמים הקואליציוניים.
הפרק הוקלט ב-14.06.2021.
'Monster: BTK', the newest installment in the 'Monster' franchise, reveals the true story of the Wichita, Kansas serial killer who murdered at least 10 people between 1974 and 1991. Known by the moniker, BTK – Bind Torture Kill, his notoriety was bolstered by the taunting letters he sent to police, and the chilling phone calls he made to media outlets. BTK's identity was finally revealed in 2005 to the shock of his family, his community, and the world. He was the serial killer next door. From Tenderfoot TV & iHeartPodcasts, this is 'Monster: BTK'.
If you've ever wanted to know about champagne, satanism, the Stonewall Uprising, chaos theory, LSD, El Nino, true crime and Rosa Parks, then look no further. Josh and Chuck have you covered.
Current and classic episodes, featuring compelling true-crime mysteries, powerful documentaries and in-depth investigations.
The official podcast of comedian Joe Rogan.
Listen to 'The Bobby Bones Show' by downloading the daily full replay.