February 13, 2024 • 64 mins
שלום אלטרנטיבות - הפעם נמליץ לכם לראות את הפרק ביוטיוב כיוון שיש גם מצגת:
https://www.youtube.com/watch?v=C2pSPoiAYaA
הפרק דניאל ברון מארח את ברוך וובר, מומחה במערכת הסביבתית של ישראל. הם דנים בהשלכות הרגולציה הסביבתית, במידת הפליטה של גזי חממה בישראל ובהתמודדות עם אתגרים סביבתיים שונים.
הדיון מאתגר את תפיסתנו על התעשייה כמהזהמת העיקרית, ומגלה שיש מקום להתמקד בהתמודדות עם פסולת בחשיפה לחומרים רעילים לפני המלחמה בגזי החממה שפולטת התעשיה.
במהלך השיחה, משתמשים במספרים ונתונים מהשטח על מנת למקד את הדיון ולהבין טוב יותר את האתגרים שעומדים בפנינו.
בחלקו השני של הפודקאסט, הם ממחישים את הבעיות שנוצרות מהטמנת הפסולת בישראל, והצורך בחשיבה חדשנית ובמציאת פתרונות קיימים.
לסיום, הם מתמקדים במדיניות הסביבתית של ישראל ובאתגרים שבה, ומעלים שאלות חשובות לעתידה הקרוב.
לינקדין של ברוך:
https://www.linkedin.com/in/baruch-weber-0739b22/
כתבה מאת ברוך:
אלטרנטיבה לינקים:
פטרון - https://www.patreon.com/user?u=95997525
תאהבו אותנו - פייסבוק - https://www.facebook.com/UptoUs.TLV
בואו לקבוצה - הכל על קיימות - https://www.facebook.com/groups/522418525225810
תעקבו אחרינו - אינסטוש - https://www.instagram.com/uptous.tlv/
אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv
Mark as Played
Transcript
Episode Transcript
Available transcripts are automatically generated. Complete accuracy is not guaranteed.
(00:00):
שלום אלטרנטיביות ואלטרנוטיבים יקרים, הפעם באופן חד פעמי אני אמליץ לכם לראות
את הפרק ביוטיוב ולא רק לשמוע אותו באפליקציה כיוון שברוך ובר היקר הכין מצגת מפורטת
מעניינת ושלדעתי תתרום הרבה לשיחה.
אני ממליץ באופן חד פעמי לראות את הפרק ביוטיוב בעמוד של הפודקאסט ואני אצרף אותו באינפו אז בואו נתחיל.
(00:28):
Music.
אלטרנטיבה, פודקאסט הקיימות של ישראל כאן דניאל ברון מערך את האנשים שיעצבו לנו
את העתיד קדימה, בואו נביא את זה.
(00:53):
שלום אלטרנטיביות ואלטרנטיבים יקרים
איזה כיף להיות באלטרנטיבה בפרק נוסף
כאן מעין תמר אשר בדרום ים המלח אני בצד אחד של הזום ובצד השני אדון ברוך היקר
ברוך ובר שהיה בזמנו ממונה על אזורים מרחבים בתור הממונה של המסעד לאיכות הסביבה ברוך בוא תדייק אותי,
(01:19):
כן, אני הייתי מנהל מחוז תל אביב, ולאחר מכן מנהל מחוז דרום של משרד הגנת הסביבה.
לפני כן הקמתי אגף מקצועי, שהוא היה שפרי תעשייה בקרקעות מזוהמות במשרד.
יצרתי את הדיסיפטינה של קרקעות מזוהמות אי-שם לפני הרבה מאוד שנים. כן. זהו.
(01:40):
ובאמת ברוך ואני הכרנו בעבודה שאנרגיקום
כתבה בנושא השבת אנרגיה לפסולץ' ברוך בפעילותו ניסה לקדם את העניין הזה מה שעדיין
תקוע ועדיין אין בישראל מתקן להשבת אנרגיה וזה אומר שכל הפסולת בישראל as we speak
נכברת בתוך האדמה ומזהמת את הכל.
(02:00):
הבאתי ביקורת על הנושא הזה כבר באמת הרבה זמן אבל אנחנו לא נדבר רק על זה בפרק הזה אבל גם על זה,
בגדול אני אמסגר לכם את זה, ברוך הולך לתת אלטרנטיבות לרגולציה שקיימת היום על
ידי המשרד להגנת הסביבה ועל ידי אולי מוסדות אחרים ושונים,
האמת שאני עומד לשמוע את ההרצאה הזאת פעם ראשונה בדיוק כמו כן וכמו כן מאזינות יקרות ומאזינים יקרים.
(02:27):
וברוך אתה רוצה שנפתח את המצגת שלך וכבר תציג לנו הכל או שאתה רוצה להתחיל?
אני אתן כמה מילות על הדבר.
ראשית, אני איש המערכת, אני מדבר מתוך היוטי שמבסד הרבה מאוד שנים,
ואני מדבר מתוך הווה... כמה שנים בערוך?
אני בערך כ-30-35 שנה עובד עבור המדינה. וואו.
(02:51):
התחלתי את העבודה שלי כדוגם ביום גדול, כדוגם שפחים, והעליתי אט-אט במלא הזרם,
עד שהגעתי לתפקידים שתיארתי קודם, וחשוב לי להדגיש... עד שהגעת לשפדן.
עד שהגעתי לאיפה שהגעתי, אני הייתי שייך לענלת המשרד הגנות הסיבה.
(03:12):
הייתי, אני ממש כך שהייתי כל קצת שונה במשרד, ציפור טיפה שונה מהציפורים מהכן,
ואני כל הדברים שאני אומר לומר ואני עומד לומר ביקורת אולי אפילו ביקורת נוקבת
כלפי העולם שבו גדלתי באותו אני מאוד אוהב ואני ממשיך לעמוד.
זה בא לא על מנת להטיל רפש מהמקום שאותו עזבתי אלא אני בא מתוך מקום של אהבה מאוד גדולה לסביבה.
(03:38):
ושכן כזה אני סבור שאנחנו בגלל קנייה לטרנדים עולמיים שאני לא רוצה כעת להיכנס
לביקוח אם הם נכונים או לא נכונים.
אנחנו עסוקים כל כך בהם שאנחנו פשוט מזניחים את היסודות ואי אפשר לטפל בדרדים העולמים האלה.
(04:00):
מבין לטפל קודם כל ביסודות כי הנזק הוא פשוט בבסיס שאנחנו חלקנו לא מודעים אליו הוא עצום.
אחרי שמרתי את ההקדמה הזאת אני יאלץ. כן אני רק אני גם מתחיל ברוך ואני אני מספר
את זה למאזינות ולמאזינים אנחנו לא מסכימים על הרבה נושאים אבל אנחנו,
מסכימים גם על הרבה נושאים וזה היופי שאני פתוח לשמוע דברים אחרים גם שלא טעמים
(04:25):
ב-100% את השקפת עולמי, כי זה מהות הפודקאסט וזו מהותה של אלטרנטיבה וככה צריך
להתנהג בשביל להגיע למקומות גבוהים יותר.
מי שמכיר את התיאוריות הטזה, אנטיטזה וסינתזה בשביל להגיע לסינתזה המושלמת צריך
לשמוע דעות שהן לא כמו שלך.
ואני לא יודע מה ברוך יגיד פה אבל אני בטוח שחלק מהדברים אני לא אשכים.
(04:48):
אני אעשה לך בחינה בסוף אני אהיה מאוד מאוד את האם אתה לא תסכים למה שאני אומר
לא, האמת שהרגולציה מיותרת אני כבר מסכים כאילו נקודה אפשר סיים את ה,
זו המטרה זו המטרה העיקרית כי אני רוצה כבר להפתיע את כולם ולומר שהרגולציה בישראל
ואני עומד בחור עם מה שהוא אומר היא הקיצונית ביותר בעולם וואו.
(05:08):
כן ואני אראה לכם את זה במספרים. אוקיי יאללה בוא נתחיל. יש לנו הרבה מאוד חומרים
אני מנסה להקיף הרצאה שאני נותן אותו לפעמים בארבע שעות אז אני קצת המהר אם לא
יהיה ברור אז תעצור אותי בבקשה ונתחיל מההתחלה. תודה ברור.
ככן האישו המרכזי שאני רואה אותו הרבה מאוד בפוצאת הוואטסאפ העיקרה של אנרגיקון מדברת על האקלים.
(05:35):
יש מקנים אותו משבר האקלים יש מקנים אותו שינוי אקלים אין שהוא ספק שהאקלים משתנה
ואני לא רוצה להיכנס לסוגיה הזאת סוגיה שארצה נפרדת ויש לי גם כמעט לומר בנושא
זה אבל אם נכניס את עצמנו לפרימינג ונראה מה ישראל תורמת בסך הכל,
אז אתם רואים את זה על קבל המצב ישראל תורמת
(05:57):
סך של 0.14% מסך
פליטות גזע חממה בעולם ולעומת זאת
דומה שהעיסוק בגזי החממה הוא עיסוק
די מרכזי בפעילות הסביבתית של
גונים הסביבתים והוא עיסוק גם די מרכזי בפעילות
של המשרד הגנת הסביבה והטענה שאני מנסה
(06:19):
לטעון כעת היא שההתמקדות בפליטאות גזי חממה בישראל מהווה השכת דת מנוסים סביבתיים
תחופים הרבה יותר לטעמי שאינם מתופלים באוכל נראוי הייתי אומר שאנחנו ממצאים בין
המדינות הגרועות בעולם ה-OECD בפוצת ה-OECD והטענה הנוספת,
טענה נלווה ואני אראה גם אותה שאם אנחנו נתעסק בדברים שאנחנו לא עוסקים בהם בעצימות
(06:44):
גדולה מספיק אז גם לפתור חלק מבעיית כי זה החממה של ישראל פולידנץ אז על מה אנחנו מדברים?
קודם כל קצת נתונים וכל נתון
שאני מביא לכם כאן במצגת הזו זה נתון ממוסמך בין אם אני מסכים אליו או לא מסכים
אליו זה נתון אופורמלי של מדינת ישראל ובדרך כלל כשאני שואל אנשים כשאני מתחיל
את ההרצאות שלי מהו השיעור פליטת החומרים המסרטנים שהתעשייה פולטת התעשייה מאוד
(07:08):
מעסיקה בני הארון ברוני הגז כל מיני קינויים כאלה שאנחנו זוכרים,
לפעילות התעשייתית של מדינת ישראל שהיא תשתית כלכלית של מדינת ישראל אנשים משוכנעים
שהתעשייה היא שורש כולרה וצריך להגביר את הביקור זה להגביר את האכיפה ואז אני שואלת
השאלה כמה חומרים מסרטנים נפלטים מהתעשייה בתוך סך המאה אחוז.
(07:32):
וכולם נדהמים אני רוצה לומר לך גם כשאני הייתי במשרד הגנת הסביבה חבר הנלה ושאלתי את חבריי.
הרוב האנשים לא מכירים את העובדות והמספר הוא נורא פשוט הוא מסומן לכן פה בצבע סגול.
סליחה? זה צבע ירוק.
סגול זה משהו אחר, סגול זה גם כן משהו מקטין. הירוק סך הכל שיעור פליטת החומרים
(07:55):
מסרטנים במדינת ישראל מהתעשייה ומהיצור החשמל מיצור האנרגיה הוא שלושה אחוז,
ואיפה הוא מגיע? 3% בלבד.
זה וואו, וכל אחד שאני עושה את הבבחן הפשוט הזה, כמעט כל אמת שאני מנגיע לקבוצת
אנשים כזו ואחרת, והמספרים שאני מקבל 20%, 50%, 70%, 3% בלבד.
(08:20):
רגע, זה כולל לצורך העניין את תחנת רוטנברג?
כולל את תחנות הכוח, וזה מסמך פורמלי של המשרד לגנת הסיבה.
המשפט לגנת הסיבה כחלק מהמחיימות שלו
נסתר לאור אי-סידי כשבדיאלית ישראל נכנסה לאור אי-סידי היה
מחויב לעשות מה שנקרא מרשם פליטות מסמך מרתק
(08:40):
אני יכול למצוא בו גם ליקויים אבל זה היום המסמך הקורמלי שמדינת ישראל והוא מכיל
עיתונים מדהימים שלא יודעים להרבה מאוד אנשים והנה אנחנו רואים מה מקורות פליטת
החומרים המסרטני 3% התעשייה בערך כ33% סולד חקלאית.
שריפה של פסולת חקלאית פשוט אני אומר את זה גם למי שמאזין ולא רואות בלעור,
(09:05):
צריך להגיד למי שמאזין ולא רואות בינתי ישראל אין במדינת ישראל.
כמעט שום מתקן לטיפול לפסולת
חקלאית אבל בעצם המתקן היחיד לטיפול לפסולת
חקלאית זה גבירו או ההרמות של חומרים אורגניים והרדתי לסבר את האוזן כשהייתי מנהל
מחוץ דרום אז זה ביקשנו ודרשנו וקיבלנו עורכה של כמות הפסולת החקלאית שיש רק במועצה
(09:31):
אחת שהצטברה בה אותה מועצה מפעילות חקלאית,
אני מדובר על המוצא אזורי תשכול והערכה מדוברת על מיליון טון פסולת חקלאית שנחכים לגבוה,
הכוונה שלך שעומדים לשרוף אותם ככה מתחת לשמיים לא, לא שרופים אותם,
זה לא חוקי לשרוף אותם אבל זה נשרף משום מה או בפעילות
(09:52):
איזומה או בגלל תניחים כיוויים מי
שיודע חומר אורגני שנצבע ראשון נטייה להגיע
לתנאי מנהרובי ולהידלק או אפילו
אני לא יכול יש מספר מאוד של עדויות כתוצאה מהפעילות המלחמתית ואנחנו אומרים 35-33%
יותר משליש מפליטת החומרים המסרטנים בינתייסר אבל זה לא רק הפסולת הרגילה,
(10:20):
הפסולת הביאטית שלנו אנחנו זורקים את זה לפח הזבל,
את מה שאנחנו לא צריכים ולא צורכי,
וגמרנו לצרוך. ואנחנו לא יודעים איפה זה הולך.
אז חלקו הולך למתמינות חוקיות, שמתופעלות, ואני רוצה לומר לכם בעדות ישירה,
כאחד שעשה שימועים ללא מעט המתמינות, הם מתופעלות בדרך כלל מצוין.
אפילו היינו ביחד בפאה, נכון? וגם כאלה שמתופעלות מצוין, עולתות חומרים מסמטנים,
(10:47):
אני יכול להסביר מאוחר יותר למה.
אבל, ואני אראה את זה מאוחר יותר הרבה מאוד מהפסולות האלה לא מגיעות למדמלות חוקיות
בפעילות עבריינית הן מגיעות פשוט לשטחים הפתוחים של מדינת ישראל,
שנתון מעניין שמוסס על עורכים מספרים של לקוחים מיבוא, של כל מיני חומרים לקמינים.
(11:11):
הקמינים במדינת ישראל פולטים על פי דהלים מהמשרד לגנת השגרה, יותר חומרים מסורתיים
בשרכו על התעשייה במדינה.
וואו! וזה מה שאתה רואה בצבע הסדר.
איפה יש כל כך הרבה קמינים? אני בתור אדם גלילי אז יש אצל הדרוזים בדרך כלל,
אולי הם שורפים שם הרבה קמינים, שורפים הרבה עצים.
(11:33):
קצת בגולן אצל חבר שלי בשאל, הם משתמשים בפלט, אבל זה לא הרבה, זה לא כמויות.
את הערכים האלה קיבלו מערכים חישוביים על פי יבוא של... על פי היבוא של החומר גלם.
לחומר גלם ואני לא יכול עכשיו להיכנס לבידג'ופ למאזן החשבונאי של האחרי,
(11:56):
על ראשון פליטות חומרים לסביבה, אני כן נכנסתי בעבודות אחרות שעשיתי כיועץ לבשיות מקומיות.
ואתה רואה שזה מבוסס על רשימת מצאי קיימת בכל מיני הערכות כאלו ואחרות,
על כל פנים זה המסמך הפורמלי של מדינת ישראל.
בין אם הוא שגורי, בין אם הוא נכון, זה המסמך הפורמלי של מדינת ישראל.
(12:18):
התעשייה שכולנו אוהבים להתעלל בה, לפני הביטוח היחרי, היא לא הבעיה.
אני יכול להבטיח אותך וזה לא מצגת הלוכחית שאחד מהתורמים הגדולים של חומרי מאוד
בעייתי במדינת ישראל זה דוגמה מתכון כבדות מי סייע על פליטת המרטוחות הכבדות להעביר ברפי ישראל? שאלה.
(12:41):
נמלים אבל המוביל היה אמיץ כל עונייה,
אוקיי נמלים כן משחררים באמת לא רנט אלא נמלים פורט אתה רואה שהם הסיינים של פליטת
התחולות גבוהות הם גם סיינים של דוגמה פליטת התחולות גבוהות,
(13:05):
הרבה יותר מהתעשייה, הרבה יותר ממיתחמות הכוח של מדינת ישראל.
ואתה מדבר על זירה שמשום מה רוב הציבור, גם הסביבתי בכלל לא סופר אותה, לא מכיר אותה.
עכשיו אנחנו נורא נוח לנו לדקוך את התעשייה, שלושה אחוז, אבל שימו לב בשקף שנת 2022, זה סיכום שנת 2022,
(13:26):
אתה תראה שהתחפורה היא עצמה, האחראית על לא מעט, על 17 אגוסט מסך פליטות החומרים מסרטנים.
כשאנחנו מדברים על זהום אוויר, זהום אוויר זה מורכב בהרבה פרמטרים,
ואני לא אלה אתכם בפרמטר אחר פרמטר, אני יכול רק לומר לכם שזה המצב כמעט בכל,
בכל הכל המגזרים, אגב במקרה הזה של בנזן, של חומרים מסרטנים,
(13:52):
אז אנחנו בכלל לא נוקחים לדללה מרשם את הפליטת של המשק הביתי,
אבל במשק הביתי עצמו, גמור פולט לא מעט חומרים מסרטנים, אפילו הדלקת הגז בבית שלנו,
מספכים של היטייל, מייצרת גם היא גז עם כל שריפה, כל שהיא בדיברטורה שלא מאוד מאוד
גבוהה, יוכלה לצורך חומרים וסרטנים.
רגע, מה עוד בצריכה הביתית מייצר פליטות כאלה?
(14:18):
מלבד... לפני הרבה מאוד זמן אני עשיתי דיקה של קרקע מזולמת בתאס השלון,
וכרפרנס אנחנו עלינו לבניין סמוך לקומה שלישית ולקחנו דיגומים כדי שלנו גם בקרה,
ולאבטינו בקומה השלישית של אותו מבנה היו יותר חומרים מסרטנים אשר מצאנו ביטת הקרקע
שהייתה רבויה בחומרים תסיעתיים מסרטנים שנשפכו משם במשך עשרות שנים מסתבר שהדבר
(14:43):
הזה הגיע פשוט מאיזה שטיח קיר שמגיע מאחד מדינות דורום-מזרח אסיה,
החומר המקשר שבו התנטף לאט לאט, החומר המקשר הוא מסרטן וואו, אוקיי אתה יכול למצוא
את גליפות של חומרים מסרטנים גם ממרבסות וניקוי יבש.
היה מקרה שאני בדקתי אותם כרפרנס מרתף.
(15:06):
שהתיפל בבגדי קלות להשכרה כל קלה שהחליפה את הבגד שלה עבר ניקוי יבש באותו מרתף
מצאנו לא מעט חומרים סרטנים,
וחיינה וחיינה וחיינה אני אקח דוגמה אחת והיא הדוגמה של חומרים נישימים של אותו
גגרי האבק אז התעשייה אחראית על 18%,
(15:31):
אבל החקלאות והשרפות שאותם ציאתתי קודם, חריטה אחראים על 43%.
התחבורה על 31%. כל תשומת הלב הציבורית מופנית כלפי התעשייה.
אנחנו אימד ולא מפנים תשומת לב למקור הבעיה העיקרי.
(15:52):
למשהו שבסדר גודל כמעט או הרבה יותר משנה תעשייה, כי נוח לנו לטפל בתעשייה,
יש לנו כתוב בדקורה, אבל אנחנו מזליחים בצורה מאוד רצינית את הדברים שאפשר לטפל בהם.
ואני חושב שמה שקורה הוא שהמדינה נוח לנו להטפל בסקטור הפרטי,
אבל היא עצמה מזלימות הגדולה ביותר, כי הסיבה לסריפות הללו זה שנים רבות של הדישוב
(16:18):
במשלדית, או חוסר תוחרת במשלדית. וכאחד.
מהצבטים שהיה אמור לטפל בבעיה הזאת, אני קורא את זה גם כלפי עצמי אני הרגשתי אבל,
שלמרות הנתונים שזועקים והפרסומים הפורמאליים של המשרה לגנת הסיבה,
בגלל התנועות הסביבתיות ובגלל המודעות הסביבתית המאוד מאוד נגשה שכל מה שקשור למילה תעשייה,
(16:42):
אנשים פשוט לא תחו עיניים מלראות המציאות בפשיעה עצמה. אני אראה את זה במספרים ביותר.
אז ואז כשאנחנו רואים את הנתונים האלה, וכמו שאני אמרתי, זה חוזר על עצמו מתחוק
תגבדות, מחוגת תרכבות גופיים, תרכובות קנקן ואמוניה.
התעשייה היא לא אחד מגורמי הזיהום העיקרי בבנינה.
(17:05):
בשיעור הפליטם הסקטור הצולט, הסקטור
הביתי והסקטור החקלאי הוא לאינשהו
הרבה יותר גדול מאותה פריטציה סיאבטית ואז כשאתה רואה את הנתונים עצמם אתה צועק
בתוך עצמך אתה מציב שאלה למה אנחנו לא מפנים מספיק תשומת לב באותם דברים שאנחנו
עצמנו מזהנים במסמכים פורמליים שמע ביי למה ברוך, למה?
(17:30):
אני משאיר את השאלה הזו תלויה באוויר, אבל בתור מי שהיה שם בפנים אין לך תשובה?
יש לי את התשובה, אני חושב שמה שקורה זה ש...
אני לא רוצה לקראת לפוליטיקות הפנימיות, אבל אין שום ספק שהרגישות הציבורית מאוד
נתתה כלפי סוגיות מאוד סקסיות, כמו משבר האקלים, או החיל,
(17:53):
או ברוני הגז וכל מיני קינויים כאלה שהופרכו לאוויר.
ועוצמתם הייתה כזו גדולה שמטבע הדברים, פרנסי המשרד בנאצל סיבה הגיבו לדעת הקהל
אבל דעת הקהל היא לא הייתה מספיק מודעת לצרי הרב זה פורסם הרב,
כל דוח מפלס מפורסם מאוד
(18:13):
והדר זוכן איזו כתבה ובדרך כלל
מה שלוקחים מתוך הכתבה הזו זה התעשייה התעשייה המזהנת וכמעט כל הדברים אחרים נבלאים
ואני מראה את המספרים ותבדקו אותי כל מספר שאני אראה לכם במצגת הזו נשמח על דוח
כזור אחר פורמלי של מדינת ישראל אוקיי,
(18:34):
בוא נראה ואז נמשיך הלאה ונדבר,
כמו שיודעים אנחנו מתכחסים לסוגיאת
גזע החממה אז חלק ממרכיבים בגזע החממה העיקרים או הבולטיים זה מטן נכון.
והמספרים של משרד ההלגנות הסבא אומרים שהמתמנות כל מלבק של מדינת ישראל,
(18:57):
מהכמנות אבסולט משחררות קרוב לעשרה אחוז מסך גזי החמורה של מדינת ישראל.
הנה אני אתן לכם כתובת נורא ברורה, נורא יסימה, נורא מוגדרת, יש מעט מאוד מתמנות במדינת ישראל.
הנה הכתובת שבמיקוד תשומת לג ובהתנגדות של מדינת ישראל בנושא ברור,
(19:21):
הוא מוגדר תחום, ואנחנו יודעים איך לטפל בו.
אפשר בבת אחת להוריד עשרה אחוז מנטל גזי החממה של מדינת ישראל.
הנה לכם. מעניין.
ואם נעבור הלאה להתפלגות של הפליטות, אתה רואה פה בשקף 12% מסך פליטת גזי החממה בישראל למגז המיתר.
(19:44):
דיברנו שמתוכן 9% וזה מתמינות.
אגב המספרים משתנים קצת משנה לשנה, כי במפלס של 2022, אני מראה לכם פה את המפלס
2021, המספרים כבר ימיני ליטוי 13-14%.
אבל בין אם יש 12% או 14%, אנחנו יודעים שרוב פליטות המיתן מנת ציפוראיל מגיע מהטיפול הלקוי בבסולנץ.
(20:09):
אגב, בין השאר חלק מההתנגדות בזמנו לשימוש במה שנקרא איון בגרעת בישראל זה נקרא
כך גז וחצפים פתטי ישראלי.
ככה שבכל העולם קוראו לו גז טבעי.
אז היה חשש והיו זרקות שזה יהיה מקור לפלידות מתן לטמוסיבה וישראל עוד תכביד את
(20:31):
הנטל של פלידות מגזרי חממה.
ואז מסתבר שבתוך סך המאה אחוז של פליטות מטן במדינת ישראל,
מערכת אגז, מערכת שדות אגז שלנו והעוולה, ההפקה והעובלה מפונטית אחרי רק 0.3% מסך
פליטות המטן כלומר אנחנו נמצאים,
(20:53):
בו צורה מובהקת עוד פעם התעשייה היא
לא זו שהשימה אלא הליקוי החסר של
מדינת ישראל של הסקטור הציבורי בסוגנית הפסולת
הוא אחראי לפליטות גזח הממה במקרה הספציפי הזה רגע ומה זה 70% מסך פליטות המתן
מגיע מהתמנה של פסולת לא מעובדת שזה 12% למעשה זה כבר 14% במפלא של שנה לאחר מכן
(21:18):
יש מסך פליטת גזי החמורה זה מתעד,
ובתוך ה-12-14 אחוז, יותר מ-3.5 מזה מגיע לטיפול מקסומי.
והשאר מהחקלאות? השאר זה יכול להגיע ממטשים אקסטנסיביים, ומהחקלאות. אוקיי.
והשוליים של השוליים של השוליים, זה הפקת גז טבעי. אוקיי. פליטות במהלך הפקת גז הטבעי.
(21:44):
ומה קורא לנו במתמנות בישראל? נהלת ישראל
עשתה מהפכה בשנות 2000 וסגרה קרוב לארבע
מאות מתמינות פירטיות אגב אנחנו עשינו
את זה בפרק זמן מהיר באופן כזה שהקולוגה שלי שייך אל התחום הוא זמן לא אחת לאום
כדי לתת הרצאות כיצד אפשר בתרגנות מופלאה להסדר את שוק המתמינות בצורה כל כך מהירה
(22:09):
אבל השאלה מה היה המשפחה שנעשתה בשנות אלפיים נצרה?
לא, גם מה היה האנט גול? מה הייתה המטרה בסופו של דבר שיקרה עם זה?
אתה סוגר, סוגר, סוגר, בסדר. מה האלטרנטיבה?
אתה סוגר, סוגר, סוגר דורים פיראטי, ומישהו זוכר את הציפורים שמאל חיריה,
מי שהיה מספיק מבוגר כדי לראות את ענני הציפורים שהייתה סוף בסמוך במחיטות של מטוסים
(22:35):
על יסידת תופע בין אוריון.
אז היום התופעה הזו אגב היא קיימת גם כן, אבל לא בהיקפים שאתה קיימת פעם היא היום
מסכנת את בית הסכל האוויר בדרוק, אבל לפחות המתמינות החדשות מתמינות שהם עובדות by the book.
אני אגב עומדות במילה אחת שאני ירד בערך בהמשך המצגת שלמרות שניתונים אוכלומיים
(23:01):
אומרים שהמתמינות אחריות על תשע עוד עשרה אחוז.
מסך פליטת גזי החממה במדינת ישראל אני טוען שזה 23 אחוז ואני אראה לכם זה הרבה
יותר המספרים מעולם מדברים על 20 אחוז אבל בימדת ישראל זה כנראה הרבה יותר.
ויש שם מידידות אחרות שלא נכנסו למכנס אני אזכיר אותן במילה החדשה אוקיי אני פה
(23:25):
בשביל להעיץ אותנו כי הזמננו קצר אנחנו.
נמצאים במשבר עצום של התמנה השקף הזה כמה יחסר לנו בשנת 2024 למעשה אנחנו נהיה
בדירון על פי השקף הזה ששקף שהוכן לא לפני הרבה מאוד שנים ומראה שמנת ישראל נגמרו אתרי ההטמנה.
(23:48):
אחרי אתר הולכים לסגר ונסגרו.
אנחנו למעשה נמצאים במסוקה של נפח התמנה, מדי פעם מוציאים כל מיני ניסים נספך השמן
ופתאום מוצאים עוד איזה כך וכך נפח התמנה לכמה חודשים או שמאפשרים להגבה של מטמנה בניגוד לתוכנית...
כן, הנה, אתם יכולים להגביר בעוד 4 מטר כן, זה בערך הפרוצדור היום אבל אבל אנחנו
(24:14):
נמצאים בתשוקה עצומה שנפח התמונה. וזו בעיה.
רגע מה האסטרטגיה עכשיו של המשרד לגבי מה לעשות שהנפח התמנה יסתיים כאילו מה עכשיו.
אנחנו בכל מקרה נצטרך מתמינות גם מדינות הכי מתוקנות בעולם צריכו אתם מתמינות לא
(24:34):
אין דבר היה אבל עכשיו מסתיימים אז מה עושים.
העיקרון שמדינת ישראל צריכה להגיע לאכן מקורבאל בעולם המתקדם זה לא להתמיד פסולת
של אוגבה עיצוב תחשבי פנית המותר זו הקסם. פסולת שלא עברה מה?
עיצוב, ועיצוב אבל העיצוב הוא או שריפה בהפקת הפסולת לאנרגיה או לקחת החומר האורגני
(24:57):
שהוא אחראי פליטת המתן איבודו יצירת מתן באופן מבוקר,
יצירת אנרגיה מהמתן, והיתרה ומה
שנותר או להתת ליישום חקלאי או לתמון
אלה הופציות שקיימות אני רק
ואני הולך לבולט הרביעי אני לא אעלה אתכם בכל הפרטים אבל היו מדידות שנעשו בזמנו
(25:20):
ב-FA באמצעים טכני מתקדמים ועל פי המדידות הללו ואני נבטן פה את שם החברה ואפשר
לקבל אצלי את שם החוקר עשה שקפר מטאן נפלט מהמתמינת התפגדול פי 6.
מערכות המדובכות במסע לגן הסיבה ועל פי אקסטרופולציות כאלה ואחרות עם הכמויות שהן
(25:42):
מעורחות מקיטת מתן ומתמינות הוא 30 אלף טול לשנה,
הם מגיעים למספרים של 250 או 500 אלף טול לשנה.
דהיינו שזה הרבה יותר מה-19 אחוז שמטובח על ידי משרד גנת הסיבה.
והנה אני נותן לכל שוחרי אקלים בונוס ממוקד כיצד להקטין בצורה דרמטית את קיטות גזעך הממש מדינת ישראל.
(26:08):
מה צריך לעשות בשביל שזה יקרה אבל?
תאריך בעיקר, בעיקר להקים מתקני השוואה.
השוואת אנרגיה מפסולת. השוואת אנרגיה מפסולת, נכון.
עכשיו יש איזה הרבה דקויות שאני לא יודע אם אני אוכל להיכנס אליהן במשך הזמן שגזרת
עליי, אבל פה אני אביא לכם מספר תמונות.
במקרה הזה אתם ראית אותן תמונות מתמנות מסודרות, ואתם רואים את הדיפון היפה בצבע
(26:31):
שחור, הפלסטיק השחור הזה,
ואתם רואים את הקיצד סריפה פורצת שם ומחבש מנסים לחבות,
ואני יכול לומר לך שבשריפה אחת מז'ורית שהייתה בשנות 2018 בסריפות בכמה מתמינות
על פיה מדיווחי המשרד גוונת הסיבר החש להם ש-50% מכמות הבנזן שנפלטה בישראל בנזן
(26:51):
זאת תוך כמו שמצא מבנזין אז קרוב מ-50%,
43% יותר דיוק מפליטות הבנזן, על
פיה הערכות כל הערכות מגיעה מסריפה בתוך
מתמינות חוקיות וכאלה שמתנה חוקיות
אוקיי
(27:35):
או אפילו אנשים שרוצים להיות קצת יותר.
פתרון יותר פשוט, אם לא היה משהו שיתן לסריפה בתוך מדמנות, שום דבר לא יהיה נשרד.
אוקיי בסדר. ואת השם נורא למנוע ולעשות פיקוח על כל פחזבי והפחזבן,
ולכן הפתרון הוא פתרון הקצה.
אוקיי נמשיך הלאה. אבל אתה שנייה, אתה אומר פתרון הקצה,
אז אתה בעצם אומר הפוך מכל מה שהמשרד להגנת הסביבה אומר,
(27:58):
שהוא אומר מתחילים בחלוקה במיון במקור בעצם,
בטיפול במקור וזה אומר בואו אתם אנשים תפרידו את הפחים תשימו פלסטיק בפח הקטון תשימו,
לנו בצפון היה בזמנו פח חום לזבל אורגני אבל במרכז הדבר הזה לא נמצא לא ויש לקוח
(28:19):
גדול מאוד קודם כל הפרוייקט שהושקעו בו מאות מיליונים.
בכספי הציבור נכשל בשנת 2013 כמו שכולנו
יודעים ויש עמית נגבה במשרד הגנת הסביבה
לעזור לפרויקט הזה למרות שהוא נכשל בעבר אני באוכן פרטי ואני קטעתי לזה מאמר ואפשר
(28:40):
אפשר לחקור ולחפור בנושא זה אני חושב שהפתרון הוא כנראה לא הצלח מונת ישראל אני
רוצה גם להזכיר שיש מקומות בעולם שבהם סורפים את כל הפסולת,
וכשאני מדבר עם בעלי, עם חברות יזוניות, הן בהחלט לא עוררות ערך בשפת כל הפסולד.
זה בניגוד לאידיאולוגיה של כיצד לטפל בפסולד, אבל במקום שבו אנחנו נמצאים בגיוון
(29:04):
תרבותי מאוד גדול, ובבתים מציפות מאוד גדולה, בבתים משותפים, שאתה לא יכול לפקח על כל אחד ואחד,
מה קורה בסכית הזגש זורק, אני קודם כל חושב שצריך לפתוח את בעיית העובדה שאנחנו מטמינים חומר לא יציב.
ולהרבות במהירות בהתקנת מתקני השוואה. ככל שמבחינה כלכלית, מדברים על התעלת מס
(29:26):
פחמן על הסריפ הענות, ככל שמבחינה כלכלית,
יסתבר בשלבים מאוחרים יותר שיש ערך בחילוץ חלק מהזרמים מאותה המספר הכדולרה,
אז מן הסתם השוקי ה-SHL, אם תמרוס ממשלתי.
אבל שניה, למי שלא בכיף בזה אתה אומר, אתה רוצה להתחיל מנקודה שסורפים את כל הפסולת,
(29:49):
ואז אם יהיה ערך, אמרת לאחד מהזרמים אז אני אסביר שלצורך העניין,
אם יהיה ערך להוציא את הפלסטיק או להוציא את הזבל האורגני מתוך השריפה הגדולה ולייצר
ממנו חומר אחר שהוא כלכלי, אז אתה אומר אז נעשה את זה אבל אתה רוצה להתחיל מההתחלה שסורפים את הכל.
פה לדעתי יש מקום, סליחה?
(30:09):
יותר רע מחם גם כאשר עושים התקנה, עושים בהחוות דבר מקור על פי כל הכלים.
כמו בגרמניה יש אחד מהאייקונים הסודתיים שלנו, והם אחד מהמוטביליים.
אז בגרמניה יש 100 מתקני השוואה, ונדבר על עיתונים של 2015.
בצרפת יש את זה 120-130, אני אראה לכם את השקט בעניין הזה.
לא, לא, ברור, אבל... אם אתה שואל שאתה חושב במחרת המקורת, אז זה עדיין צריך מתקני השוואה.
(30:33):
כן, כן, בסדר. לא, זה ברור, אני תומך במתקני השוואה, אבל אני חושב שראוי לפעול בשני הכיוונים גם יחד.
גם למחזר מה שניתן, וגם מה שלא ניתן ומה שאין יכולת אז לשרוף כי אין יכולת כרגע
בישראל למחדר כלום כמעט אבל בואו נגיד שאם בעתיד יהיה אז אני רואה ערך גדול בזה
(30:55):
אפילו אם זה רק ערך אידיאולוגי ולא כלכלי כרגע.
אני רק רוצה להגיד לך שמתקן מיון, יש אפשרות היום בדרומולוגיה המתקדמת של היום,
ומי שנוסע על פי שעבר מבנה מפואר בחירייה.
זה מתקן מיון אוטומטי שבאמצעות אינפרה רייל יודע לזהות חומרים שבלי ערך קלורי ואינרטיים
ויודע לפנות את המיזו מצולת הפרי.
(31:17):
ואז אתה, את המתקן מיון כזה יכול ללא 150-200 ליונשקט, שיעור המרזול,
שעור החומרים ברי ערך קלטני שאפשר להוציא מתוך הזרם התלי של הפסולת עומד כבר משהו כמו חמישה אחוז.
רק שאל לך סדר גודל של מספרים.
אבל בעתיד זה יכול להיות הרבה יותר גדול. אני לא רואה את זה.
(31:41):
אבל יתרה מך, גם כשאתה עושה את המדיניות הגרמנית, אתה תמיד נשאר עם זרם שאתה לא יכול למרזל על פסולת.
לכן מתקנה השווה, אתה צריך בכל במקרה,
בכל מדיניות שלך וכאן אנחנו מסכימים במיליון אחוז זה הנקודה שאנחנו מסכימים בסוגיה
האחרת שיש לנו קשר שוק ואנחנו אני כשהייתי מנהל בחוס דרום ראיתי בידי פעם.
(32:06):
כל מיני קבלות מנצרת ומקומות משלמי בצפון, שבהם הגיעה פסולת מהצפון הרחוק,
ונזרקה בשטחים הפתוחים של הדרום.
והכמוונות שאתם רואים פה אני לא יודע כמה זה יוצא ברור בתוך ביוטיוב,
אבל אתם רואים פתאום אדמה ופתאום עשן במעבע מבטן האדמה.
(32:26):
על אחד המקרים זה מול אישו גיבוד בר,
מצאנו להפתעת אלו רבא אחרי תלונות של סירחון וזה וזה,
מצאנו שהאדמה מעלה אשן ומסתבר שנשאו
שם הפעולות להכשרת קרקע לצורך התיישבות הבדואית וכשאתה חושף את הקרקע אתה מרדיר
חמצן כשאתה מרדיר חמצן אתה יוצר שריפה ואז הסתבר שטמנו שם בנלות שאנחנו ישנו לא
(32:50):
עבדנו ולא פיקחנו התמינו ועשו שם מתמינת פסולת והיינו צריכים לחפור אותה,
לגרד אותה נדבר על כמויות של 200 אלף תום על חשבים שלם המשימה הישראלי כדי לפתור
את הבעיה הזאת של האשן הביטמיר מתוך הקרקע ואני עוד רוצה לומר לך שיש הרבה מאוד
(33:11):
נותרים כאלה שאולי לא פינינו.
וגם אף אחד לא יודע איפה אנחנו יודעים אני משאר שגם יש כאלה שלא יודעים עדיין כי
פשוט מישהו בא והתמין בזדון ובלי להגיד לאף אחד אנחנו יודעים אני אתן לך מספרים
מזהזים יותר לגבי קסומית הבניין,
ועד בשאר 2018 הקנסת פרסמת דוח שעוד פעם מבוססה על הערכות לפי ידי הדוח שגוי בערכות הרבה יותר חמורות,
(33:38):
אבל לפי הערכות של המספח הומרלי של מדינת ישראל 5% מהזבל של מדינת ישראל מאבסולטא
אירונית נשרף בשטחים בטוחים.
עכשיו זה מובוסס על ערכות כיבועי אש לכיבועי אש לא מגיעה כל שריפה בשריפה,
כאשר שריפה שלא מסכנת ציוד ולא מסכנת חיי אדם מחבאי אש לא מגיעים לשטח לא מחבאים וגם לא מתופחים עליה.
(33:59):
ואני יכול לומר לך שכשהייתי מנהל מחוז דרום יחידה שלי של שלושה ארבע אנשים,
שגויסה לה לטובת המשרה הגנת הצבא מרתג. מה זה רטג?
רטג זאת הרשות הטבע והגנים, שהיא תופלת מדי פעם לכל מיני פרויקטים הדוק בממון למשרה
הגנת הצבא, מצאנו במחוז דרום איזה אלפיים-אלפיים חמש מאות סריפות בשנה.
(34:21):
וואו. אני אומר על הסריפות הוציניות.
אוקיי? אז יש לנו, אנחנו נמצאים פה כמו מדינת העולם השלישי.
והנה מספר תמונות שמייצגות עד כדי כך שיש סריפה אני אז כן נאמר חודרי הייתי שולח צוות הכולנות שלנו,
היינו מודידים את זה מהעביר לפעמים היינו ממליצים למשטרה להורות לתושבים להיות
(34:44):
בהסגר בגלל הבעיה הבריאותית.
במקרה הזה בעיקר סריפות שאתה רואה במגזר בלבין.
אז שנייה, למי שמאזין מדובר פשוט סרפה של מתמנות פירטיות שפשוט זורקים זהבל איפשהו
לא, לא, התמנות פשוט היימר שבא ומוריד וסורפים את הזהבל כן, כן איזה,
(35:06):
אוקיי מתמנות וגם סרפות של ריבייות.
נעבור שנייה, והאם יש משבר אני רוצה לציינת אותו זה משבר בפסולת החלקלית כמו את
הפסולת החלקלית היא כמו את הפסולת היעונית מה שכמו 6 מיליון תום וואו, שישה-שבע מיליון.
כזה כולל בעצם נגיד העץ סיים את חייו או הצמח אז כתבתי את הפלפלים ונשאר לי בעצם
(35:33):
צמח שלם ומדובר עליו, נכון? נכון, נכון.
זה גזם מתאים אבל בעיקר, ואתה רואה
זה בעיקר בדורום, זה הפסולת השיעורית לאחר שהעונת בבתי הצמיחה סימה את חיה.
ואנחנו מדברים על מיליון כמעט מיליון וחצי תולה שנה בין מיליון ומיליון וחצי תולה
(35:55):
שנה היום אין פתרון אין פתרון ממוסד לאפסודית הזו הרגע,
מדובר על שש מיליון מהפרש בעלי חיים,
ועוד 1.3 מהחקמאות הצמחית
עומד לשבעה מיליאנטות וואו אז יש פתאון חלקי לא מתאים אני בכלל לא מתאים כי אני
(36:19):
כשהייתי בתפקיד מדי פעמים זורקים זהבל הופות לא מעובד סמוך לב ונדבר על קמניות
גדולות מאוד ואז עיר שלמה פתאום לא ישנה בלילה נדבר על קיה דגת,
נדבר על בר שבע נדבר על הערים הפתרון שהיש
לנו היום הוא לא מספיק כוח אדם שמקצה לטיפול בזה במשרד הגנת הציבה או בשרד החקלאות
(36:39):
שואף לאפס ואנחנו למרות שאנחנו מודעים למצוקת הציבור שלא מגיעה לתקשורת היכולת
הטיפול שלנו במשרד הבנת הצבעה בתחומים האלה היא מאוד מאוד מוגבלת. ומה הפתרון פה?
שורה של פתרונות, גם מנקני השוואה לפסולת חוקלאית, גם מנקני קורפוסטציה,
גם אפשרות של כיצוץ והתמנה בשדות.
(37:00):
והתחילו כבר מספר מודלים ללרוץ בארץ בעיקר בדרום, אבל בגדול לגבי הפסולת הצמחית
אין פתרון כוללני לפסולת צמחית במדינת ישראל. ולפרש בעלי חיים?
לפרש בעלי חיים אתה יכול במקרים מסוימים, יש לך מתקנים, מתקני ההפקת אנרגיה,
לפחות שאנוש כאלה בישראל של פרש רפתות, יש איזה טיפולים אבל גם הם תקועים בסופו
(37:24):
של עניין עם הבוצע שנשארת וגם כן יש בעיה היית לא?
בוודאי, קודם כל בעיה של פטוגנים אתה מפזל בני שדות פטוגנים של בעלי חיים,
ומישהו מכיר את שפת האופורות אז בעלי הכנף
מוקר לא רציני להעברת פטוגנים
שיכולים לשפיע גם על בריאות הסיבור ואתה
(37:47):
מדבר על סלמונדות מדבר על כל השאר עכשיו יש
להם כל מיני הוראות כאלה ואחרות
כיצד לטפל בפרש בלי חיים בפועל ובמציאות זה מעידוץ השירה ומטופל שלא קהל אחר לא
בצורה מספקת אם היא יכולה לפיקוח שואפת לאפס כשכל הפיקוח המועט שהיה לי כמניל מאחוז
היה מפניל את העשייה כשאני רואה את רוב המפגעים הסוותים מגיעים למקומות אחרים.
(38:13):
אוקיי אוקיי, נמשיך הלאה וכאן קבעת תמונות, הנה דוגמה למרכז שבו חקלאים נורמטיליים
שלא רצו לשרוף בעצמם הביאו את הפסולת החוקלית.
תראי הר שהן גזם. זה הר שיבוא. מדובר בהר של גזם בתמונה ולידו כל מיני נוזלים שנראים.
(38:33):
ואני אראה תמונות של שריפות של פסולת חוקלית.
הן מראה שחיה בדרום, בין אור בדרום. שריפה ענקית, אתה רואה היא מאופיק לאופיק.
וזו שרפה גדולה מאוד בזור הרבה התיכונה אני יכול לומר לכם שהיו שרפות כאלה של בית
תלונות ברחק של 20 קילומטר צפון באזור ימי מלך בתוצאה לשרפה שהייתה באותם משאבים
(38:57):
חבלאיים שלא היה להן פתרון לפסולט חבלי.
ובמקרה הזה את רואו את הפסולט שמפעלה להגיע מבתי הצמיחה ואת רואו את הופעה של גמורת
הפסולט באופן פרטיזני בתוך כדי חפירה בחול והכיסוי.
שעל הדרך אנשים שמפחות מורוטיבים גם גונבין חומי.
(39:18):
גם גונבים חול הרצחת וגם ירשת בעצם זה עסקה אני מדבר על החליטה לא נורמטי הרוב אנו הם נורמטיביים.
ואז שאני הולך ואני אבל אנחנו יודעים שהצוות החקלאית מהבא שלושים שלושה אחוז מהחומרים
המסרטנים אז במתי המשרה לגנץ הסיבה יש בן אדם וחצי שמטפל בזה בעוד שיש קרוב מנני
תואה מספר עשרות אנשים כאן נראה קרוב למאה. שמטפלים בנושא התעשייה.
(39:43):
תעשייה פוליטית של 3% זוכה לאובס גונטורי עצום, החקלאות שאחרית ה-33% כמעט ולא
זוכה למענה בכוח אדם, כי זה משום מה לא מגיע לתודעה.
יכול להיות אבל שזה לא רק עניין של תודה אלא העניין של כלכלה, הכוונה שלי מהתאגידים
האלה אפשר להוציא מיסים, והם יכולים לשלם כסף לקופה של המדינה.
(40:08):
כפי שמסוים לגן התצביבה מעולם לא
הייתי מותרד בקופת המדינה ומעולם לא ראיתי את עצמי כוקטור שצריך לשנות קופת המדינה
ראיתי את עצמי כקוטור שנועד צמצם מזהום אבל אין קורלציה בכמה שעובדים יש לכמה כסף
ניתן להשיג מאותו גורם כן,
(40:28):
אבל אני חושב שהסיבה היא שהתעשייה גם בצדד לפני 20 שנה התעשייה הייתה מאוד מזוממת
אני אראה לכם את המספרים אם יישאר זמן ואנחנו נשארנו עדיין בתודה שלפני 20 שנה
התעשייה היום נמצאת במקום אחר לדברי ואנחנו עדיין מקים באותו אחד שכבר סידר את
עצמו ושוכחים להעביר את האמצעים לכיבומים שהם מוזנחים.
ואני כנהל מחוץ דורון, מול תופעת הפסוליות החקלאית,
(40:52):
פסוליות הבניין, מזיקים ועוד כל מראים בשיען שנכנסים תחת הקטגורה שנקראת תשתיות אצלנו במשרד,
היו לי ארבע עובדים ומול התעשייה היה לי קרוב לעשרה עובדים אז היכולת שלי לתת מענה
במקומות שבהם היה באמת חסר סיבתי,
היה מאוד מתשמצון,
(41:13):
וכמה מילים על אופציות הערונית המעורבת הגרף הזה מתאר את מצדה של ישראל מבחינת
שיעור המרזור הנמוך בשיעור התמנה הפנטסטי אנחנו במוקום הכי גרוע בעולם הערבי כמעט
הכי גרוע אני רואה שטורקיה,
אולי טורקיה גרמה מאיתנו. טורקיה מתחרה בנו, נכון.
יופי, זה המתחרים שאנחנו אוהבים. טורקיה ולא עצמייה.
(41:36):
אנחנו ברמה של הטורקיה כנראה קצת פחות מאיתנו, במצא פחות טוב מאיתנו,
אבל אנחנו מקום נכבד אחריינו.
וואו. כן, ממידעות האור לגועים. כל כך מבאס לשמוע, אתה חושב שהיינו רוצים להיות
אור לגועים, במיוחד במדינה כל כך קטנה? לא, אנחנו אור לגועים.
(41:57):
ברוך נפלת לי ברוך כן אני שומע אותך הנה עכשיו בואו נמשיך זה נפל,
נגונטוריות מול התעשייה. אנחנו הכי קיצוני בעולם. אני אראה את זה, אם ישר זמן.
ואני רק, איש פה הרבה מל עליי, הוא מתאר את זה בקצרה, שאמנם המדיניות הראויה שניסינו
(42:21):
לקדם, זה הפרדה במקור, המדיניות הזו נפלה בישראל,
גם הבדינות המתקדמות, שבהן נעשה תפרדה, של מוצלחת של פסולת ונזום,
ככל שאפשר, יש קבלות מאוד גדולות של מתקני השוואה ונכון בלפני עשר שנים בצרפת היו 25 מתקנים.
(42:41):
בגרמניה כ-100 מתקנים רגע, אבל הרגע, שנייה אתה אומר ב-2015 מה קורה אצלהם עכשיו?
אולי הם הקטינו את הכמות כי יש יותר אני גם אקח את המילה שלך אבל אתה אומר אין
מצב שהם הקטינו בגלל שהם הבינו שזה פחות מועיל אלא אתה אומר הם הגדילו כי ככה הם עצרו לנסות.
(43:02):
אתה עושה השבה ומרזור פנטסטי, יש לך תמיד בערך, לא יודע, 50% 50% בערך, כן, זה המספר.
50% שאי אפשר למחזר ואין מה לעשות איתו, ואותו צריך להשיב.
ונניח שאתה רוצה לקדם מדינות הפרדה במקור שוב בישראל, אבל אני אומר לך שזה ליכוחי קשה מאוד.
(43:23):
שניה, אבל פרוך, אני רוצה לעצור פה, כי אתה אומר זה נכשל ב-2013,
אני לא יודע מה זה אומר נכשל, אני לא מכיר את הסיפור, בוא תיתן לי דקה על זה.
תיתן לי דקה על זה. אבל קצרה.
לקדם מדיניות של הפרדה המקור, היה לנו פח חום ופח ירוק, או פח חום, פח ירוק ופח כתום.
מה שקרה זה שמצד אחד קידמו הפרדה בהצלחה לא מאוד גדולה במרכזים העירונים,
(43:46):
בהצלחה יותר גדולה במועצות אזוריות, אבל מה שקרה הוא שמול ההפרדות הללו לא היו
מתקנים שיודעו לקלוט את הפסולות המופרדות.
והעלות של ההפרדה גרמה גם לנזקים סרטיים כי הייתי צריך לוגיסטיקה כפולה צי נפרד
של מסעיות להתחיל להוביל את הפסודת לסוגיה שונים למקומות שונים העלות מאוד גדלה,
(44:12):
כמעט כל הרשויות המקומיות זנחו את הפרויקט שהם תוקציבו בו בהרבה מאוד מיליונים של שכנים.
עד שמזמנו של הסצר גבי הודיע על מות נשיקה של התוכנית הזאת, והדבר הזה סתם את הגולל
על הפרעדה במקור שהתחילה בערך 2011-2013 או משהו כזה.
(44:35):
אוקיי. אבל הבעיה יותר חמורה, כדי לעשות לנו מצב רוח טוב, הבעיה יותר חמורה מפסולת המאורמת ופסולת הבניין.
שימו לב למספרים. אנחנו מוצרים הכל מספרים פורמליים,
ומקורות שונים הוקים מספרים שונים אבל סדר הגודל של הערכה מנת ישראל הוא שיש לנו
6 מיליון טון פסולת בניין לשנה,
(44:59):
שמתוכם אנחנו יכולים לעקוב אחרי 2 מיליון טון שממוחזרים מה קורה עם 4 מיליון טון?
מה? הם תזרקים בשטחים הפתוחים מה זה הזבל הזה? מה יש בו?
פסולת בניין אתה יכול מכל טוב הטוב מה זה? בלוקים? מה זה?
בלוקים אסבסטים המון אסבסט אני עכשיו הלכתי פה לריצה בבוקר, וראיתי אסבסט באמצע המדבר בין תמר.
(45:24):
הראיתי what the fuck? איך זה הגיע לפה?
מישהו רצה לחסוך את הקמה גרושים כדי להתבין את זה בצורה מסודרת,
ויש לנו מתמנות נוסרות לאסבסט, ורים את ההייבר.
והקדם של הרמת ההייבר הוא בסבירות 500 מסעיות ליום לפי הארחן. וואו.
עכשיו אנחנו כמובן צדים אחרי המסעיות האלה, ובשנת, במקרה במובילה של אוטו,
(45:52):
בשנת 2018, בגאווה רבה משרד הגלנט הסירלה תפץ 250 מסעיות.
שזה 0.1 אחוז מסך למסעיות של השביעות.
עדיף מכלום, אבל כן, זה די. כשאנחנו מדברים על אירחות למשבר האקלים,
דניאל, אני רוצה לומר לך שאני מכיר ערוצי נחל במחוז דרום שהם כבר לא ערוצי נחל, הם קווקא ישרה.
(46:18):
וואו. אם אנחנו מדברים על הצורך בניכוזים מפני שיטפונות, בזרים מאוד שיטפוניות,
אנחנו מציעים במצב קטסטרופלי.
עכשיו, השורה האחרונה בשקת הזה,
יריית רעת, שהגב הייתה פורצת דרך מבחינת הטיפול בהשלחה כפסול בניין באמת הייתה
(46:39):
פורצת דרך היא החליטה שרוצה ללקוח את עצמה ונבנה חשבון כמה זה עליה לה,
ירי אחת 300 מיליון שח זו הרכבת הכנסות יפה.
במשבר אמיתי סביבתי בריאותי ואנחנו עדיין מתעסקים ב-0.14% פליטה של מדינת ישראל
(47:04):
שנגד זה חממה למשבר העולמי שהולכים את המשלחת השנייה בגודלה לגלזבו, לבידת האקלים,
אבל נושא כזה בסיסי אני איתך בנושא
הזה הוועידות האלה זה באמת מטופש תעשו משהו ותשתמשו בכסף בשביל לייצר ערך נכון
(47:26):
אתה מגיע למצב יש להם תוכניות והבעיה היא לא לא כדאי לנסוע לגן הצלילה, הבעיה היא קשל פוליטי.
מי שהתנגד להצעת חוק, שהייתה אמורה להסדר את הדברים האלה, זה רשויות המקומיות העשירות,
שמדברים פה על צדק סינוטי, פורום ה-15, שבכין יותר מאשר ב-15,
בראש שיעות העשירות בניינת ישראל, שהתנגדו לחקיקה, שהייתה אמורה להסדיר את בעת
(47:48):
הפסולת הפירטית הזאת, בכך שכמו שהם יודעים לטפל בפסולת ביתי,
ביקשנו מהם גם לטפל בפסולת בניין, שיקבו הגרל ויתפלו
הם בעצמם שלא אפשר להניח מחולת שיפוצה
ברחוב מבלי שתקבל ראשון מהעיריה תוריות דבדות פוליטיות וכובתו של השר אלקין עלתה
הצעה שבמקום מחר בנגשנו לא נעביר את החלט הזו לראשות מקומיות עלתה הצעה לעשות מן
(48:14):
תאגידים אזוריים שרק בעל רישיון ספציפי.
שיקבל רישיון כזה שיוכל להניח מקולות של כל מחולם המחולה ל-GPS,
ואפשר להעקוב, ואם הוא ינהג שלא קראו ייבד את הרישיון שלו ואתה ככה פותר את תופעת החפריות בשוק הזו.
היינו שהצלת החוק הזו עברה כמה כנסות הקריאה ראשונה אבל הכנסות התפזרו ולא הוכלה ליעדים בציפות.
(48:40):
מבטיחים לי הצלת החוק הזו עברה בהחנוצות ממשלה לאחרונה והצלת התוקציב האחרונה ומבטיחים
לי שהיא תוכן להתעלל לכנסת בעולם הכל חודש הקבוע.
ואנחנו כל כך מייחלים לטיפול הקזה בסיסי בפסולת במדינת ישראל שאולי יפתור את הבעיה
שמשטחים התנוכם שלנו במדבר וכל מי שנטעיל בישראל,
(49:03):
שהיא מחרידה נורא והיום, ורגע החוק שאמרת עכשיו זה מתייחס רק לפסולת בניין או לכל הפסולת?
זה לפסולת בניין זה אולם שמורכב מפסולת חקלי, פסולת בניין פסולת מעורבת.
ולקרות משטחי בטוחים. אלה בערך ארבעת תתי הנושאים העיקרים שאני יכול לספר להם על הפסולנד.
(49:27):
אוקיי? אוקיי, יאללה יש לנו בערך עוד 10 דקות בארוך.
אז אני אעזור לפסולנד הביניהן ואני אגיע לרגולציה, בסדר? יאללה.
אוקיי, אנחנו, בתוך פעולת הממשללית צמצום הנטל בירוקרטי מוטל הלבסתים דו-1920 אנחנו
נמצאים באחד המקומות הגורמים בעולם המערבי המתקדם בקהלות נעשיית העסקים.
(49:49):
זה נראה לי שכל כל יזם, כל חברה מכירה את העניין הזה.
ואגב, גם אני רואה את זה בפורום שלנו, של EndoG-Com,
שכל יזם בעתפולאות של אנרגיה ארוכה, שנכורה יש לה הסכמה של המבסד שצריך לקדם את זה,
ואנחנו רואים כל הקשיים הרגולטוריים, ומי שקרא את הספר של מנכ״ל חברת נופר שמספר
(50:10):
כיצד הוא מתמודד נגד הרגולציה הישראלית,
שווה לקרוא לא מהיבט של כן פיווי או לא אופי ולכן קצת יזם מתמודד עם הרגולציה עם
הדרישות הלא הגניוניות ואני אומר לך כרגילטור אתה בהחלט מזדעזע לראות איך אנחנו
יודעים לעצור כל הזמן בנאט ישראל.
דירוקרטיה אבל אני עכשיו אסדר על החלק של משה לגנת הסביבה זה לא רגולציה רק השמשלה
(50:32):
בידיים של המשרה לגנת הסביבה אני בתוך מלמלי הקטן יכול לדבר אז בוא נראה במורה בישראל.
אז כמו שאני הזכרתי קודם הרגולציה הצלתית
בישראל היא מתמקנת בעולם בסקטור התעשייתי שהוא
המזהים הכי קטן כמו שהראיתי קודם היא המחמירה ביותר בעולם בארכי פליטה להביב היא
כוללת דרשות ואין ספור אישורים באופן שמקביל דינמיות עסקית הופך את העבירות מנהליות
(50:57):
לעבירות פליליות ובכילה הרבה מאוד דורות שלחלקן לא ניתן להאכיפה זה המצב.
מה כוון ההוראות של לא ניתן להכיפה? מה זה אומר?
אתה יכול לראות תנאי בראשון עסק, או תנאי ביתר כזה או אחרת. תעשה את המרב על מנת
לצמסם את הפליטות הסביבתיות שבאה.
אוקיי, אם אפשר לאכוף את זה, אז זה לא משנה כל כך. מה?
(51:20):
אני אומר, אם אפשר לאכוף את זה, זה לא משנה יותר מדי, זה לא מקשה עליי, זה פשוט מתופש.
אבל זה לא מקשה. זאת אומרת, אתה יכול לבוא ולהזמין אותנו לפני לשימוע,
ולהגיד לו, שמע, לדעתי לא עשית מספיק אוקיי זה אוקי זה מתכוון שאתה לא יכול להפוך.
אבל כלל ידוע בדין הפלילים דין הפלילים חיים להיות מאוד חד נקודותי וברור ולא אמום.
(51:43):
עכשיו מה קורה בתעשייה בישראל אני שקף שמשווה בין 21 ל 22 יש לי גם שקט טוב מתקדם
ביחס לעשות הקודם את רואה שהתעשייה הבכיתה היא ניקחת תחמוצות גופריות 80 אחוז.
חלקיקי PM10 70% חומרים מסרטניים קרוב ל-50% התעשייה עשתה כברה דרך עצומה התנמיש
(52:06):
שיצרת מהבית סדק לפני 20 שנה לא קיימת כיום,
והמשרד לגנות תעשייה במסמכים הפורמליים שלו מדבר על ירידה בסדר גודל אחד מיותר
של מזהמים מהתעשייה כלומר התעשייה היום לא בעיה אוקיי,
קיבלתי את אבל מה קורה אחרי הפליטה לעבר בישראל אני אראה לכם איזה,
(52:28):
אני לא ייכנס בקצרה, אנחנו עובדים אחרי ייחוד אירופאי שהוא קבע פה מיני מסמכי יחוס.
מאוחר יותר הוא הפך את המסמכי היחוס האלה שאחר שעבדו במבחן הנשיאות,
הפך את הערכים החייבים, בערכים הרבה חייבים, הערכים הם בדרך כלל יותר מקלים מאותם מסמכי יחוס,
(52:49):
ומה שקורה שהמשרד הגנת הסביבה גזרת הערכים שלו ממשמכי היחוס, ובדרך כלל אם ניתנו
שם הטווחים של מזען מסוים לקחנו את המחמד ביותר.
וכאשר ברוב מדינות אירופה לקחו את הירח והמקל בטווח שהוגנץ על ידי אותם מסמכים
אנחנו תמיד, היה לנו רב קל לבפור בערכים המחמדים יותר אוקיי,
(53:14):
גם ישנו מסמכי יחוס שלא בחייבים באירופה, ונלקחו ערכים ממסמכים שפעמות לא.
פתרני כך, ואני אראה לך טבלה, וזה מתוך הצגת שאני לקחתי במשרד הגלת הסיבאי כשהייתי חבר נאלם.
כן, רק תסביר אותה למי שלא רואה את היוטיוב.
כן, בטרק, מה הפרומטרים שעוברים ביקורת שותפת בארצות הברית?
(53:36):
7 מזאנים, באירופה מתחכמים ודורשים 12 מזאנים, ובמשרד האיחוד הסביבה הישראלי,
הגנת הסביבה הישראלי אנחנו דורשים בקווה על 28 מזעמים.
לא תשמע אני אוהב את זה אני אשמח שבאמת
הם יקפידו על הדברים האלה אבל גם יטפלו בכל השאר
(53:58):
אתה מבין מה אני מתכונן נכון נכון אבל לא
זה לא יש לצמח חלק כלכלית כי משמעות היא ויש שקף שאני לא
מראה אותו שמשלם מסוים הפסיקו להקים
מפעלי תעשייה מדינת ישראל כי הרבה יותר קל להקים אותם במקומות אחרים בעולם וחלק
מהחיל הגדולה יש שם מפעלים באירופה יותר רבים מאשר בישראל כי קלה יותר לתנהל באירופה
(54:20):
מחמירן והמתקדמת והמודרנית מאשר בארץ ישראל חיל יש לו מפעלים באבסטרדם ברוטרדם,
בסדר עברתי פה במפעל שלהם בערוך וואו אני הייתי בשוק מהגודל.
כן כל מפעל כזה הוא כמו אסתומר שהוא 20 מפעלים אחרים בוא ניקח פרמטרים אחרים של
הרכבי סביבה אז מה שמסומן פה בצהוב זה ישראל יותר מחמירה מאשר בכל מקום אחר בעולם.
(54:48):
הפרמטור היחיד שאנחנו תראו מכלים זה פרמטור של חלקיקים באוויר מהסיבה הבשותה שאנחנו
סובלים לסופות טבק ולכן אי אפשר לשים פרמטרים של דומים אלה של אירופה אבל בכל פרמטר
אחר, גופרין דור חמצנית חנקן דור חמצני,
בנזן, פחמן חד חמצני ארסן, קאדמי וניקל וכל שאת בעיני יצאת ישראל לסם ערכים שבעתיים
(55:10):
יותר מחמילים ממקומן בעולם המקדם אז אתה אומר לי אז אתה אומר לי,
בוא נשווה את זה לאירופה לא יותר מזה. זה מה שאתה אומר בגדול.
נכון, אמת זה אלטרניטי. אני בכלל חושב שההחלטה צריכה להיות פוליטית.
אנחנו עכשיו נקרא את הדרכים המקומלים בעולם וההחלטה הפוליטית צריך להחליט מהמחומר יותר.
לאמצע, לשליש העליון ושליש התחתון ואחרי שלחליט ההחלטה הזאת אזי הפקידים ינסו להתאים
(55:34):
את הפיקוח להחלטה מינאלית אבל מה שקרה היום שהפקידים הקדימו את החלטה הפוליטית
ולפקיד שלא מודע לענויות הכספיות,
נורם כוח לקחת את המוכמר ביותר זה
לא עולה לו הוא רוצה לטעון ביותר אתה אומר
שזה משפיע עסקית על הרבה מאוד וזה שקף
(55:55):
שמגיע ממאמר ההודי לגבי בנזן
מדינת ישראל היא המחמירה ביותר
בעולם לגבי ריכוזי בנזן הנפלטים לסביבה רק עם הממוצע האירופאי לבדיקה שנתית ל-5
מיקרוגרם במטר קום אנחנו דורשים 1.3 שליש מהערך המקובל באירופה.
(56:20):
אני אראה לך אבל נטל פליטת החומרים מסרטנים מתעשייה גם תעשיית זקוק הנפט מדברים
על בזן המפורסם הידוע לשמצא פליטת החומרים המסרטנים מתעשיית הזקוק הישראלית היא נמוכה הרבה יותר,
מהתעשיות המקבילות בגרמניה, הולנד, במדיניות המתקדמות באירופה.
(56:44):
אין בעיה, אני רפא שאת לא יודע, שנייה, אני לא יודע אם באירופה הם גם נמצאים באמצע חיפה, אתה מבין?
אבל זה בסדר, כאילו, אני מבין את הנקודה שלך. אתה יכול, נכון, יש לזה אמפליקציות
נוספות, ויש מצב מתיאורולוגי מסוים גם בחיפה, ואני לא מצטרך עם זה בכלל,
אבל התחושה היא שאנחנו הסוטר המזעמים,
(57:04):
באופן אוביוקטיבי, לא באופן שהוא מקומי כזה או אחר, היא פשוט לא נכונה פר יחידת
ייצור, פר יחידה זיקוק נפט, מדינת ישראל אל תהיה משרה לגנות השביבה פוליטית הכי פחות מזמין.
אוקיי, אני יכול לספר לך נהל בירוקרטי ואני לא אכנס פה,
זו שורה של הבחנות שאני עושה והמלצות שאני מנסה להמליץ, אבל כך לדוגמה דיברתי על
(57:29):
החלטה הפוליטית שצריכה להיות מאיזה טווח בניינת ישראל צריכה לקחת ערכים המקובלים בעולם.
אנחנו יוצאים במצב שמפעל יכול לקבל הוראות על סך של 250 עבודים A4 עם עשרות דרישות,
חלקם כמו שתיארתי בלתי תנות להכיפה חלקן עומד בסטיראים ורועי משרדי משנה החנוי
(57:51):
יש תמיד את הזכויות בין פיקוד העורף לבין המשרד הגנת הסיבה זה פחות או יותר נשאר,
בין משרד הבריאות למשרד הגנת הסיבה,
יש קפס כל משרד מושך לכיוון שלו וליון תעשייה היום במצב בלתי אפשרי לחנותי אוקיי?
רגע, שניה, אנחנו ממסגרים את
העניין נשאר לנו 5 דקות עכשיו אנחנו מגיעים להמלצות שלך באופן כללי, אוקיי?
(58:15):
בואו ניתן את ההמלצות שלך כדי לסיים את הפודקאסט עם משהו שאני אפילו,
אתה יודע, יוכל לערוץ יתועה עליו כשאני אפגש לדוגמה עם נעמה לזימי כנראה בעוד כמה
פודקאסטים ומציגי ממשלה כאלה או אחרים.
הממלצות שלי נורא פשוטות, להעביר חלק מהאמצעים שהם מוטלים על התעשייה,
(58:36):
כרי היריעה תמיד קצרה להעביר חלק מהאמצעים לבעיות שהמשרד הגנת הסיבה המקזיק אותם
כפולטות זיור הדומיננסיים של מדינת ישראל וזה התחבורה,
הנמלים הסקטור החקלאי ובעיקר סקטור אבסונט סקטור התעשייה הוא נמצא בשד הזיון אף
(58:57):
החלקו היחסי מינורי ביחס לסקטורים אחרים ולא נשכיל להעביר חלק מהאמצעים שהיו מושתם
על התעשייה כלפי סקטור ואחרים,
המצב הסלולתי של מדינת ישראל יהיה הרבה, אבל הרבה יותר טוב.
דבר שני, אני טוען שאפשר לקבל את אותה סביבה עם מחצית ואולי פחות מענאת על הרגולטורי לתעשייה.
(59:21):
יש לזה ערך גדול מאוד כי מי שמרזיק בסופו של דבר את כלכנת ישראל זו התעשייה והתעשייה הלא הכתוב תסתמצמת.
מדינה שהיא מסתמכת רק על ההיי-טנק זה לא כלכלה בריאה.
מדינה צריכה להסתמך על כל אנושי התעשייה. ביזור, מסכים זו מסקנה מספר 2,
מסקנה מספר 3 להביא סוף כל סוף להקמת מתקנים לטיפול מבשונת חקלאית.
(59:45):
רוב החקלאים הם חקלאים נורמטיביים יש כאלה שלא,
אבל הרוב הם חקלאים נורמטיביים שמאוד לא
נרחלים עם הזיהום שהם יוצרים אבל אם לא
יכולו לעשות את זה לבד חקלאי אחד קטן לא יכול להקים נטל של מתקן השבה למסונת חקלאית
וצריך להיות מוזרים עם אמצעי כוח דם אמצעים כספיים כדי לשחבר את החקלג הישראלי
(01:00:10):
מהנזק הגדול שהוא גורם לסביבה שלו ברוצונות בדרך כלל,
מסקנה נוספת חייבים לקדם אתמול את חוק פסולת הבניין התעתיקו לחוק הניקיון שנפטור
את קשל השוק שגורם לכך שיותר משני שליש על תיאר אחת המשרד הגלת סביבה.
מהפסולת הבניין מתפזרת בשטחי פתוחי ומשנת 2011 מצאתי נתום שכמויות הפסולות בניין
(01:00:38):
שמצאות בשטחים פתוחיים בינית ישראל ב-2011 זה 100 מיליון טון.
אחרי שאנחנו נסדיר את קשר לשוק הזה
ואנחנו נהיה מבצע שיפסיקו לזרוק סולן בניין בשטחים
פתוחים ונכלים ושמורות טבע צריך
לחשוב על תקצוב של מיקוי המדינה המלוכלכת שלנו זה השלב הבא אבל כן והדבר שהוא חשוב
(01:01:02):
גם למשך האנרגיה מדינת ישראל החליטה על מתקנה שווה ראשון בנאות חובב והיא כבר עוברה את שלב הפיק יום,
וביחד יתפרסם כנראה במלאך השנה הקרובה אנחנו צריכים לקחות עוד 4-5 מתקנים כאלה.
ועל זה אנרגיקום כתבה מסמך שאני הייתי
שותף קצת תרמתי קצת לעריכתו ואנחנו
(01:01:25):
חייבים לקדם את מתקני ההשעלה מדינת ישראל בין
אם נעשה הפרדה במקור בין אם לא נעשה הפרדה במקור בין אם אנחנו נמצא פתרון לתקנו
פסולת אורגנית כשזה סוגיה שלא נכנסתי אליה או בין אם לא נמצא בראש ובראשונה אנחנו
צריכים לנצור פתרון שגם אם נעשה כמודל האירופאי נצטרך לשרוק חמשים רוחות מפסולת
ואין לנו אפילו מתקן ספר אחד.
(01:01:46):
אנחנו צריכים להגיע למצב שבו בהתמנות בישראל לא תפלוטנם מפסולת שלא מיוצבת שלא תפלוט מטל.
בצורה כזאת גם נכנסים בצורה דרמטית את שיעור פליטה גזרה חממה מדינת ישראל תודה
וואו תודה לך עכשיו למה אתה לא מסכים?
אתה אבטר, אתה אמרת לי שאתה נראה יש דברים שלא תסכים אז תגידי למה אתה
(01:02:09):
לא מסכים אני שניה הנה אני אחזיר את המצלמה אליי
קודם כל אני אני מסכים לרוב
לרוב היה כמה דברים שבאמצע אמרתי לך לא דווקא פה אפשר גם לעשות את המחזור וגם וגם
לייצר השבה השבת אנרגיה ו כמו שאתה אומר בכל מקרה כמעט 50% צריך להיות מטופל בהשבה
(01:02:32):
בדרך כזו או אחרת כמו בשער העולם,
אז אני פשוט מסכים עם כל כך הרבה דברים שאמרת ויש כמה דברים שאני חושב שדורשים
דיוק וכיוונון לארץ ישראל אבל.
זה כמו שאתה אומר מספיק להסתובב בחוץ ולראות נחל מלא בפסולת ולהבין שמשהו לא עובד
פה בישראל בכלל ולכן ממש היה חשוב לי לעשות את הפרק הזה.
(01:02:53):
טוב בדרך כלל אני שואל ברוך שאלות גם אישיות על האורח אבל אני עכשיו כבר אחרי שהכרתי
ברבע שעת הפגישה שהייתה אמורה להיות אז שאלה אחרונה הדבר שאתה הכי אוהב לספר על עצמך וכאן אנחנו נסיים.
פתונתי, אני לא נושא פה על זה. אז אתה אוהב לספר על זה שצריך מתקני השוואה, השוואת אלרגיה מסכימית.
(01:03:16):
אני מדבר מתוך דאגה כנעה לסביבה, ובין אם יש צורך לטפל בנושא של השינוי הקליני,
או בין אם אין צורך לטפל, שזה סוגיה אחרת, אני מניח שכולם יסכימו איתנו,
וזה לא עובד על מקביל, כי אין מספיק אמצלי לעבודה במקביל.
צריך להפנות תשומת לב עיקרית בכוח הדם, ובאמצעים לטיפול ולבעשות היסוד שנטפל בעיות
(01:03:40):
היסוד בואו נתפנן את תיקונות של העולם אנחנו לא יכולים לתקן את העולם בגלל שהמסד שלנו ראוה כל כך,
אהבתי מאוד ברוך ואנחנו נקבע
עוד פרק שנוכל להרוס את הפרק הזה אבל גם לגעת בנושאים אחרים שאולי אנחנו קצת יותר
חלוקים בהם אבל זה גם מעניין זהו אני חייב להמשיך זה היה מעניין מאוד אני אבקש
(01:04:03):
ממך כל מיני לינקים ותמונות בפרטי it's up to us and it's a wrap תודה רבה ברוך.
Music.
שלום אלטרנטיביות ואלטרנוטיבים יקרים, הפעם באופן חד פעמי אני אמליץ לכם לראות
את הפרק ביוטיוב ולא רק לשמוע אותו באפליקציה כיוון שברוך ובר היקר הכין מצגת מפורטת
מעניינת ושלדעתי תתרום הרבה לשיחה.
אני ממליץ באופן חד פעמי לראות את הפרק ביוטיוב בעמוד של הפודקאסט ואני אצרף אותו באינפו אז בואו נתחיל.
(00:28):
Music.
אלטרנטיבה, פודקאסט הקיימות של ישראל כאן דניאל ברון מערך את האנשים שיעצבו לנו
את העתיד קדימה, בואו נביא את זה.
(00:53):
שלום אלטרנטיביות ואלטרנטיבים יקרים
איזה כיף להיות באלטרנטיבה בפרק נוסף
כאן מעין תמר אשר בדרום ים המלח אני בצד אחד של הזום ובצד השני אדון ברוך היקר
ברוך ובר שהיה בזמנו ממונה על אזורים מרחבים בתור הממונה של המסעד לאיכות הסביבה ברוך בוא תדייק אותי,
(01:19):
כן, אני הייתי מנהל מחוז תל אביב, ולאחר מכן מנהל מחוז דרום של משרד הגנת הסביבה.
לפני כן הקמתי אגף מקצועי, שהוא היה שפרי תעשייה בקרקעות מזוהמות במשרד.
יצרתי את הדיסיפטינה של קרקעות מזוהמות אי-שם לפני הרבה מאוד שנים. כן. זהו.
(01:40):
ובאמת ברוך ואני הכרנו בעבודה שאנרגיקום
כתבה בנושא השבת אנרגיה לפסולץ' ברוך בפעילותו ניסה לקדם את העניין הזה מה שעדיין
תקוע ועדיין אין בישראל מתקן להשבת אנרגיה וזה אומר שכל הפסולת בישראל as we speak
נכברת בתוך האדמה ומזהמת את הכל.
(02:00):
הבאתי ביקורת על הנושא הזה כבר באמת הרבה זמן אבל אנחנו לא נדבר רק על זה בפרק הזה אבל גם על זה,
בגדול אני אמסגר לכם את זה, ברוך הולך לתת אלטרנטיבות לרגולציה שקיימת היום על
ידי המשרד להגנת הסביבה ועל ידי אולי מוסדות אחרים ושונים,
האמת שאני עומד לשמוע את ההרצאה הזאת פעם ראשונה בדיוק כמו כן וכמו כן מאזינות יקרות ומאזינים יקרים.
(02:27):
וברוך אתה רוצה שנפתח את המצגת שלך וכבר תציג לנו הכל או שאתה רוצה להתחיל?
אני אתן כמה מילות על הדבר.
ראשית, אני איש המערכת, אני מדבר מתוך היוטי שמבסד הרבה מאוד שנים,
ואני מדבר מתוך הווה... כמה שנים בערוך?
אני בערך כ-30-35 שנה עובד עבור המדינה. וואו.
(02:51):
התחלתי את העבודה שלי כדוגם ביום גדול, כדוגם שפחים, והעליתי אט-אט במלא הזרם,
עד שהגעתי לתפקידים שתיארתי קודם, וחשוב לי להדגיש... עד שהגעת לשפדן.
עד שהגעתי לאיפה שהגעתי, אני הייתי שייך לענלת המשרד הגנות הסיבה.
(03:12):
הייתי, אני ממש כך שהייתי כל קצת שונה במשרד, ציפור טיפה שונה מהציפורים מהכן,
ואני כל הדברים שאני אומר לומר ואני עומד לומר ביקורת אולי אפילו ביקורת נוקבת
כלפי העולם שבו גדלתי באותו אני מאוד אוהב ואני ממשיך לעמוד.
זה בא לא על מנת להטיל רפש מהמקום שאותו עזבתי אלא אני בא מתוך מקום של אהבה מאוד גדולה לסביבה.
(03:38):
ושכן כזה אני סבור שאנחנו בגלל קנייה לטרנדים עולמיים שאני לא רוצה כעת להיכנס
לביקוח אם הם נכונים או לא נכונים.
אנחנו עסוקים כל כך בהם שאנחנו פשוט מזניחים את היסודות ואי אפשר לטפל בדרדים העולמים האלה.
(04:00):
מבין לטפל קודם כל ביסודות כי הנזק הוא פשוט בבסיס שאנחנו חלקנו לא מודעים אליו הוא עצום.
אחרי שמרתי את ההקדמה הזאת אני יאלץ. כן אני רק אני גם מתחיל ברוך ואני אני מספר
את זה למאזינות ולמאזינים אנחנו לא מסכימים על הרבה נושאים אבל אנחנו,
מסכימים גם על הרבה נושאים וזה היופי שאני פתוח לשמוע דברים אחרים גם שלא טעמים
(04:25):
ב-100% את השקפת עולמי, כי זה מהות הפודקאסט וזו מהותה של אלטרנטיבה וככה צריך
להתנהג בשביל להגיע למקומות גבוהים יותר.
מי שמכיר את התיאוריות הטזה, אנטיטזה וסינתזה בשביל להגיע לסינתזה המושלמת צריך
לשמוע דעות שהן לא כמו שלך.
ואני לא יודע מה ברוך יגיד פה אבל אני בטוח שחלק מהדברים אני לא אשכים.
(04:48):
אני אעשה לך בחינה בסוף אני אהיה מאוד מאוד את האם אתה לא תסכים למה שאני אומר
לא, האמת שהרגולציה מיותרת אני כבר מסכים כאילו נקודה אפשר סיים את ה,
זו המטרה זו המטרה העיקרית כי אני רוצה כבר להפתיע את כולם ולומר שהרגולציה בישראל
ואני עומד בחור עם מה שהוא אומר היא הקיצונית ביותר בעולם וואו.
(05:08):
כן ואני אראה לכם את זה במספרים. אוקיי יאללה בוא נתחיל. יש לנו הרבה מאוד חומרים
אני מנסה להקיף הרצאה שאני נותן אותו לפעמים בארבע שעות אז אני קצת המהר אם לא
יהיה ברור אז תעצור אותי בבקשה ונתחיל מההתחלה. תודה ברור.
ככן האישו המרכזי שאני רואה אותו הרבה מאוד בפוצאת הוואטסאפ העיקרה של אנרגיקון מדברת על האקלים.
(05:35):
יש מקנים אותו משבר האקלים יש מקנים אותו שינוי אקלים אין שהוא ספק שהאקלים משתנה
ואני לא רוצה להיכנס לסוגיה הזאת סוגיה שארצה נפרדת ויש לי גם כמעט לומר בנושא
זה אבל אם נכניס את עצמנו לפרימינג ונראה מה ישראל תורמת בסך הכל,
אז אתם רואים את זה על קבל המצב ישראל תורמת
(05:57):
סך של 0.14% מסך
פליטות גזע חממה בעולם ולעומת זאת
דומה שהעיסוק בגזי החממה הוא עיסוק
די מרכזי בפעילות הסביבתית של
גונים הסביבתים והוא עיסוק גם די מרכזי בפעילות
של המשרד הגנת הסביבה והטענה שאני מנסה
(06:19):
לטעון כעת היא שההתמקדות בפליטאות גזי חממה בישראל מהווה השכת דת מנוסים סביבתיים
תחופים הרבה יותר לטעמי שאינם מתופלים באוכל נראוי הייתי אומר שאנחנו ממצאים בין
המדינות הגרועות בעולם ה-OECD בפוצת ה-OECD והטענה הנוספת,
טענה נלווה ואני אראה גם אותה שאם אנחנו נתעסק בדברים שאנחנו לא עוסקים בהם בעצימות
(06:44):
גדולה מספיק אז גם לפתור חלק מבעיית כי זה החממה של ישראל פולידנץ אז על מה אנחנו מדברים?
קודם כל קצת נתונים וכל נתון
שאני מביא לכם כאן במצגת הזו זה נתון ממוסמך בין אם אני מסכים אליו או לא מסכים
אליו זה נתון אופורמלי של מדינת ישראל ובדרך כלל כשאני שואל אנשים כשאני מתחיל
את ההרצאות שלי מהו השיעור פליטת החומרים המסרטנים שהתעשייה פולטת התעשייה מאוד
(07:08):
מעסיקה בני הארון ברוני הגז כל מיני קינויים כאלה שאנחנו זוכרים,
לפעילות התעשייתית של מדינת ישראל שהיא תשתית כלכלית של מדינת ישראל אנשים משוכנעים
שהתעשייה היא שורש כולרה וצריך להגביר את הביקור זה להגביר את האכיפה ואז אני שואלת
השאלה כמה חומרים מסרטנים נפלטים מהתעשייה בתוך סך המאה אחוז.
(07:32):
וכולם נדהמים אני רוצה לומר לך גם כשאני הייתי במשרד הגנת הסביבה חבר הנלה ושאלתי את חבריי.
הרוב האנשים לא מכירים את העובדות והמספר הוא נורא פשוט הוא מסומן לכן פה בצבע סגול.
סליחה? זה צבע ירוק.
סגול זה משהו אחר, סגול זה גם כן משהו מקטין. הירוק סך הכל שיעור פליטת החומרים
(07:55):
מסרטנים במדינת ישראל מהתעשייה ומהיצור החשמל מיצור האנרגיה הוא שלושה אחוז,
ואיפה הוא מגיע? 3% בלבד.
זה וואו, וכל אחד שאני עושה את הבבחן הפשוט הזה, כמעט כל אמת שאני מנגיע לקבוצת
אנשים כזו ואחרת, והמספרים שאני מקבל 20%, 50%, 70%, 3% בלבד.
(08:20):
רגע, זה כולל לצורך העניין את תחנת רוטנברג?
כולל את תחנות הכוח, וזה מסמך פורמלי של המשרד לגנת הסיבה.
המשפט לגנת הסיבה כחלק מהמחיימות שלו
נסתר לאור אי-סידי כשבדיאלית ישראל נכנסה לאור אי-סידי היה
מחויב לעשות מה שנקרא מרשם פליטות מסמך מרתק
(08:40):
אני יכול למצוא בו גם ליקויים אבל זה היום המסמך הקורמלי שמדינת ישראל והוא מכיל
עיתונים מדהימים שלא יודעים להרבה מאוד אנשים והנה אנחנו רואים מה מקורות פליטת
החומרים המסרטני 3% התעשייה בערך כ33% סולד חקלאית.
שריפה של פסולת חקלאית פשוט אני אומר את זה גם למי שמאזין ולא רואות בלעור,
(09:05):
צריך להגיד למי שמאזין ולא רואות בינתי ישראל אין במדינת ישראל.
כמעט שום מתקן לטיפול לפסולת
חקלאית אבל בעצם המתקן היחיד לטיפול לפסולת
חקלאית זה גבירו או ההרמות של חומרים אורגניים והרדתי לסבר את האוזן כשהייתי מנהל
מחוץ דרום אז זה ביקשנו ודרשנו וקיבלנו עורכה של כמות הפסולת החקלאית שיש רק במועצה
(09:31):
אחת שהצטברה בה אותה מועצה מפעילות חקלאית,
אני מדובר על המוצא אזורי תשכול והערכה מדוברת על מיליון טון פסולת חקלאית שנחכים לגבוה,
הכוונה שלך שעומדים לשרוף אותם ככה מתחת לשמיים לא, לא שרופים אותם,
זה לא חוקי לשרוף אותם אבל זה נשרף משום מה או בפעילות
(09:52):
איזומה או בגלל תניחים כיוויים מי
שיודע חומר אורגני שנצבע ראשון נטייה להגיע
לתנאי מנהרובי ולהידלק או אפילו
אני לא יכול יש מספר מאוד של עדויות כתוצאה מהפעילות המלחמתית ואנחנו אומרים 35-33%
יותר משליש מפליטת החומרים המסרטנים בינתייסר אבל זה לא רק הפסולת הרגילה,
(10:20):
הפסולת הביאטית שלנו אנחנו זורקים את זה לפח הזבל,
את מה שאנחנו לא צריכים ולא צורכי,
וגמרנו לצרוך. ואנחנו לא יודעים איפה זה הולך.
אז חלקו הולך למתמינות חוקיות, שמתופעלות, ואני רוצה לומר לכם בעדות ישירה,
כאחד שעשה שימועים ללא מעט המתמינות, הם מתופעלות בדרך כלל מצוין.
אפילו היינו ביחד בפאה, נכון? וגם כאלה שמתופעלות מצוין, עולתות חומרים מסמטנים,
(10:47):
אני יכול להסביר מאוחר יותר למה.
אבל, ואני אראה את זה מאוחר יותר הרבה מאוד מהפסולות האלה לא מגיעות למדמלות חוקיות
בפעילות עבריינית הן מגיעות פשוט לשטחים הפתוחים של מדינת ישראל,
שנתון מעניין שמוסס על עורכים מספרים של לקוחים מיבוא, של כל מיני חומרים לקמינים.
(11:11):
הקמינים במדינת ישראל פולטים על פי דהלים מהמשרד לגנת השגרה, יותר חומרים מסורתיים
בשרכו על התעשייה במדינה.
וואו! וזה מה שאתה רואה בצבע הסדר.
איפה יש כל כך הרבה קמינים? אני בתור אדם גלילי אז יש אצל הדרוזים בדרך כלל,
אולי הם שורפים שם הרבה קמינים, שורפים הרבה עצים.
(11:33):
קצת בגולן אצל חבר שלי בשאל, הם משתמשים בפלט, אבל זה לא הרבה, זה לא כמויות.
את הערכים האלה קיבלו מערכים חישוביים על פי יבוא של... על פי היבוא של החומר גלם.
לחומר גלם ואני לא יכול עכשיו להיכנס לבידג'ופ למאזן החשבונאי של האחרי,
(11:56):
על ראשון פליטות חומרים לסביבה, אני כן נכנסתי בעבודות אחרות שעשיתי כיועץ לבשיות מקומיות.
ואתה רואה שזה מבוסס על רשימת מצאי קיימת בכל מיני הערכות כאלו ואחרות,
על כל פנים זה המסמך הפורמלי של מדינת ישראל.
בין אם הוא שגורי, בין אם הוא נכון, זה המסמך הפורמלי של מדינת ישראל.
(12:18):
התעשייה שכולנו אוהבים להתעלל בה, לפני הביטוח היחרי, היא לא הבעיה.
אני יכול להבטיח אותך וזה לא מצגת הלוכחית שאחד מהתורמים הגדולים של חומרי מאוד
בעייתי במדינת ישראל זה דוגמה מתכון כבדות מי סייע על פליטת המרטוחות הכבדות להעביר ברפי ישראל? שאלה.
(12:41):
נמלים אבל המוביל היה אמיץ כל עונייה,
אוקיי נמלים כן משחררים באמת לא רנט אלא נמלים פורט אתה רואה שהם הסיינים של פליטת
התחולות גבוהות הם גם סיינים של דוגמה פליטת התחולות גבוהות,
(13:05):
הרבה יותר מהתעשייה, הרבה יותר ממיתחמות הכוח של מדינת ישראל.
ואתה מדבר על זירה שמשום מה רוב הציבור, גם הסביבתי בכלל לא סופר אותה, לא מכיר אותה.
עכשיו אנחנו נורא נוח לנו לדקוך את התעשייה, שלושה אחוז, אבל שימו לב בשקף שנת 2022, זה סיכום שנת 2022,
(13:26):
אתה תראה שהתחפורה היא עצמה, האחראית על לא מעט, על 17 אגוסט מסך פליטות החומרים מסרטנים.
כשאנחנו מדברים על זהום אוויר, זהום אוויר זה מורכב בהרבה פרמטרים,
ואני לא אלה אתכם בפרמטר אחר פרמטר, אני יכול רק לומר לכם שזה המצב כמעט בכל,
בכל הכל המגזרים, אגב במקרה הזה של בנזן, של חומרים מסרטנים,
(13:52):
אז אנחנו בכלל לא נוקחים לדללה מרשם את הפליטת של המשק הביתי,
אבל במשק הביתי עצמו, גמור פולט לא מעט חומרים מסרטנים, אפילו הדלקת הגז בבית שלנו,
מספכים של היטייל, מייצרת גם היא גז עם כל שריפה, כל שהיא בדיברטורה שלא מאוד מאוד
גבוהה, יוכלה לצורך חומרים וסרטנים.
רגע, מה עוד בצריכה הביתית מייצר פליטות כאלה?
(14:18):
מלבד... לפני הרבה מאוד זמן אני עשיתי דיקה של קרקע מזולמת בתאס השלון,
וכרפרנס אנחנו עלינו לבניין סמוך לקומה שלישית ולקחנו דיגומים כדי שלנו גם בקרה,
ולאבטינו בקומה השלישית של אותו מבנה היו יותר חומרים מסרטנים אשר מצאנו ביטת הקרקע
שהייתה רבויה בחומרים תסיעתיים מסרטנים שנשפכו משם במשך עשרות שנים מסתבר שהדבר
(14:43):
הזה הגיע פשוט מאיזה שטיח קיר שמגיע מאחד מדינות דורום-מזרח אסיה,
החומר המקשר שבו התנטף לאט לאט, החומר המקשר הוא מסרטן וואו, אוקיי אתה יכול למצוא
את גליפות של חומרים מסרטנים גם ממרבסות וניקוי יבש.
היה מקרה שאני בדקתי אותם כרפרנס מרתף.
(15:06):
שהתיפל בבגדי קלות להשכרה כל קלה שהחליפה את הבגד שלה עבר ניקוי יבש באותו מרתף
מצאנו לא מעט חומרים סרטנים,
וחיינה וחיינה וחיינה אני אקח דוגמה אחת והיא הדוגמה של חומרים נישימים של אותו
גגרי האבק אז התעשייה אחראית על 18%,
(15:31):
אבל החקלאות והשרפות שאותם ציאתתי קודם, חריטה אחראים על 43%.
התחבורה על 31%. כל תשומת הלב הציבורית מופנית כלפי התעשייה.
אנחנו אימד ולא מפנים תשומת לב למקור הבעיה העיקרי.
(15:52):
למשהו שבסדר גודל כמעט או הרבה יותר משנה תעשייה, כי נוח לנו לטפל בתעשייה,
יש לנו כתוב בדקורה, אבל אנחנו מזליחים בצורה מאוד רצינית את הדברים שאפשר לטפל בהם.
ואני חושב שמה שקורה הוא שהמדינה נוח לנו להטפל בסקטור הפרטי,
אבל היא עצמה מזלימות הגדולה ביותר, כי הסיבה לסריפות הללו זה שנים רבות של הדישוב
(16:18):
במשלדית, או חוסר תוחרת במשלדית. וכאחד.
מהצבטים שהיה אמור לטפל בבעיה הזאת, אני קורא את זה גם כלפי עצמי אני הרגשתי אבל,
שלמרות הנתונים שזועקים והפרסומים הפורמאליים של המשרה לגנת הסיבה,
בגלל התנועות הסביבתיות ובגלל המודעות הסביבתית המאוד מאוד נגשה שכל מה שקשור למילה תעשייה,
(16:42):
אנשים פשוט לא תחו עיניים מלראות המציאות בפשיעה עצמה. אני אראה את זה במספרים ביותר.
אז ואז כשאנחנו רואים את הנתונים האלה, וכמו שאני אמרתי, זה חוזר על עצמו מתחוק
תגבדות, מחוגת תרכבות גופיים, תרכובות קנקן ואמוניה.
התעשייה היא לא אחד מגורמי הזיהום העיקרי בבנינה.
(17:05):
בשיעור הפליטם הסקטור הצולט, הסקטור
הביתי והסקטור החקלאי הוא לאינשהו
הרבה יותר גדול מאותה פריטציה סיאבטית ואז כשאתה רואה את הנתונים עצמם אתה צועק
בתוך עצמך אתה מציב שאלה למה אנחנו לא מפנים מספיק תשומת לב באותם דברים שאנחנו
עצמנו מזהנים במסמכים פורמליים שמע ביי למה ברוך, למה?
(17:30):
אני משאיר את השאלה הזו תלויה באוויר, אבל בתור מי שהיה שם בפנים אין לך תשובה?
יש לי את התשובה, אני חושב שמה שקורה זה ש...
אני לא רוצה לקראת לפוליטיקות הפנימיות, אבל אין שום ספק שהרגישות הציבורית מאוד
נתתה כלפי סוגיות מאוד סקסיות, כמו משבר האקלים, או החיל,
(17:53):
או ברוני הגז וכל מיני קינויים כאלה שהופרכו לאוויר.
ועוצמתם הייתה כזו גדולה שמטבע הדברים, פרנסי המשרד בנאצל סיבה הגיבו לדעת הקהל
אבל דעת הקהל היא לא הייתה מספיק מודעת לצרי הרב זה פורסם הרב,
כל דוח מפלס מפורסם מאוד
(18:13):
והדר זוכן איזו כתבה ובדרך כלל
מה שלוקחים מתוך הכתבה הזו זה התעשייה התעשייה המזהנת וכמעט כל הדברים אחרים נבלאים
ואני מראה את המספרים ותבדקו אותי כל מספר שאני אראה לכם במצגת הזו נשמח על דוח
כזור אחר פורמלי של מדינת ישראל אוקיי,
(18:34):
בוא נראה ואז נמשיך הלאה ונדבר,
כמו שיודעים אנחנו מתכחסים לסוגיאת
גזע החממה אז חלק ממרכיבים בגזע החממה העיקרים או הבולטיים זה מטן נכון.
והמספרים של משרד ההלגנות הסבא אומרים שהמתמנות כל מלבק של מדינת ישראל,
(18:57):
מהכמנות אבסולט משחררות קרוב לעשרה אחוז מסך גזי החמורה של מדינת ישראל.
הנה אני אתן לכם כתובת נורא ברורה, נורא יסימה, נורא מוגדרת, יש מעט מאוד מתמנות במדינת ישראל.
הנה הכתובת שבמיקוד תשומת לג ובהתנגדות של מדינת ישראל בנושא ברור,
(19:21):
הוא מוגדר תחום, ואנחנו יודעים איך לטפל בו.
אפשר בבת אחת להוריד עשרה אחוז מנטל גזי החממה של מדינת ישראל.
הנה לכם. מעניין.
ואם נעבור הלאה להתפלגות של הפליטות, אתה רואה פה בשקף 12% מסך פליטת גזי החממה בישראל למגז המיתר.
(19:44):
דיברנו שמתוכן 9% וזה מתמינות.
אגב המספרים משתנים קצת משנה לשנה, כי במפלס של 2022, אני מראה לכם פה את המפלס
2021, המספרים כבר ימיני ליטוי 13-14%.
אבל בין אם יש 12% או 14%, אנחנו יודעים שרוב פליטות המיתן מנת ציפוראיל מגיע מהטיפול הלקוי בבסולנץ.
(20:09):
אגב, בין השאר חלק מההתנגדות בזמנו לשימוש במה שנקרא איון בגרעת בישראל זה נקרא
כך גז וחצפים פתטי ישראלי.
ככה שבכל העולם קוראו לו גז טבעי.
אז היה חשש והיו זרקות שזה יהיה מקור לפלידות מתן לטמוסיבה וישראל עוד תכביד את
(20:31):
הנטל של פלידות מגזרי חממה.
ואז מסתבר שבתוך סך המאה אחוז של פליטות מטן במדינת ישראל,
מערכת אגז, מערכת שדות אגז שלנו והעוולה, ההפקה והעובלה מפונטית אחרי רק 0.3% מסך
פליטות המטן כלומר אנחנו נמצאים,
(20:53):
בו צורה מובהקת עוד פעם התעשייה היא
לא זו שהשימה אלא הליקוי החסר של
מדינת ישראל של הסקטור הציבורי בסוגנית הפסולת
הוא אחראי לפליטות גזח הממה במקרה הספציפי הזה רגע ומה זה 70% מסך פליטות המתן
מגיע מהתמנה של פסולת לא מעובדת שזה 12% למעשה זה כבר 14% במפלא של שנה לאחר מכן
(21:18):
יש מסך פליטת גזי החמורה זה מתעד,
ובתוך ה-12-14 אחוז, יותר מ-3.5 מזה מגיע לטיפול מקסומי.
והשאר מהחקלאות? השאר זה יכול להגיע ממטשים אקסטנסיביים, ומהחקלאות. אוקיי.
והשוליים של השוליים של השוליים, זה הפקת גז טבעי. אוקיי. פליטות במהלך הפקת גז הטבעי.
(21:44):
ומה קורא לנו במתמנות בישראל? נהלת ישראל
עשתה מהפכה בשנות 2000 וסגרה קרוב לארבע
מאות מתמינות פירטיות אגב אנחנו עשינו
את זה בפרק זמן מהיר באופן כזה שהקולוגה שלי שייך אל התחום הוא זמן לא אחת לאום
כדי לתת הרצאות כיצד אפשר בתרגנות מופלאה להסדר את שוק המתמינות בצורה כל כך מהירה
(22:09):
אבל השאלה מה היה המשפחה שנעשתה בשנות אלפיים נצרה?
לא, גם מה היה האנט גול? מה הייתה המטרה בסופו של דבר שיקרה עם זה?
אתה סוגר, סוגר, סוגר, בסדר. מה האלטרנטיבה?
אתה סוגר, סוגר, סוגר דורים פיראטי, ומישהו זוכר את הציפורים שמאל חיריה,
מי שהיה מספיק מבוגר כדי לראות את ענני הציפורים שהייתה סוף בסמוך במחיטות של מטוסים
(22:35):
על יסידת תופע בין אוריון.
אז היום התופעה הזו אגב היא קיימת גם כן, אבל לא בהיקפים שאתה קיימת פעם היא היום
מסכנת את בית הסכל האוויר בדרוק, אבל לפחות המתמינות החדשות מתמינות שהם עובדות by the book.
אני אגב עומדות במילה אחת שאני ירד בערך בהמשך המצגת שלמרות שניתונים אוכלומיים
(23:01):
אומרים שהמתמינות אחריות על תשע עוד עשרה אחוז.
מסך פליטת גזי החממה במדינת ישראל אני טוען שזה 23 אחוז ואני אראה לכם זה הרבה
יותר המספרים מעולם מדברים על 20 אחוז אבל בימדת ישראל זה כנראה הרבה יותר.
ויש שם מידידות אחרות שלא נכנסו למכנס אני אזכיר אותן במילה החדשה אוקיי אני פה
(23:25):
בשביל להעיץ אותנו כי הזמננו קצר אנחנו.
נמצאים במשבר עצום של התמנה השקף הזה כמה יחסר לנו בשנת 2024 למעשה אנחנו נהיה
בדירון על פי השקף הזה ששקף שהוכן לא לפני הרבה מאוד שנים ומראה שמנת ישראל נגמרו אתרי ההטמנה.
(23:48):
אחרי אתר הולכים לסגר ונסגרו.
אנחנו למעשה נמצאים במסוקה של נפח התמנה, מדי פעם מוציאים כל מיני ניסים נספך השמן
ופתאום מוצאים עוד איזה כך וכך נפח התמנה לכמה חודשים או שמאפשרים להגבה של מטמנה בניגוד לתוכנית...
כן, הנה, אתם יכולים להגביר בעוד 4 מטר כן, זה בערך הפרוצדור היום אבל אבל אנחנו
(24:14):
נמצאים בתשוקה עצומה שנפח התמונה. וזו בעיה.
רגע מה האסטרטגיה עכשיו של המשרד לגבי מה לעשות שהנפח התמנה יסתיים כאילו מה עכשיו.
אנחנו בכל מקרה נצטרך מתמינות גם מדינות הכי מתוקנות בעולם צריכו אתם מתמינות לא
(24:34):
אין דבר היה אבל עכשיו מסתיימים אז מה עושים.
העיקרון שמדינת ישראל צריכה להגיע לאכן מקורבאל בעולם המתקדם זה לא להתמיד פסולת
של אוגבה עיצוב תחשבי פנית המותר זו הקסם. פסולת שלא עברה מה?
עיצוב, ועיצוב אבל העיצוב הוא או שריפה בהפקת הפסולת לאנרגיה או לקחת החומר האורגני
(24:57):
שהוא אחראי פליטת המתן איבודו יצירת מתן באופן מבוקר,
יצירת אנרגיה מהמתן, והיתרה ומה
שנותר או להתת ליישום חקלאי או לתמון
אלה הופציות שקיימות אני רק
ואני הולך לבולט הרביעי אני לא אעלה אתכם בכל הפרטים אבל היו מדידות שנעשו בזמנו
(25:20):
ב-FA באמצעים טכני מתקדמים ועל פי המדידות הללו ואני נבטן פה את שם החברה ואפשר
לקבל אצלי את שם החוקר עשה שקפר מטאן נפלט מהמתמינת התפגדול פי 6.
מערכות המדובכות במסע לגן הסיבה ועל פי אקסטרופולציות כאלה ואחרות עם הכמויות שהן
(25:42):
מעורחות מקיטת מתן ומתמינות הוא 30 אלף טול לשנה,
הם מגיעים למספרים של 250 או 500 אלף טול לשנה.
דהיינו שזה הרבה יותר מה-19 אחוז שמטובח על ידי משרד גנת הסיבה.
והנה אני נותן לכל שוחרי אקלים בונוס ממוקד כיצד להקטין בצורה דרמטית את קיטות גזעך הממש מדינת ישראל.
(26:08):
מה צריך לעשות בשביל שזה יקרה אבל?
תאריך בעיקר, בעיקר להקים מתקני השוואה.
השוואת אנרגיה מפסולת. השוואת אנרגיה מפסולת, נכון.
עכשיו יש איזה הרבה דקויות שאני לא יודע אם אני אוכל להיכנס אליהן במשך הזמן שגזרת
עליי, אבל פה אני אביא לכם מספר תמונות.
במקרה הזה אתם ראית אותן תמונות מתמנות מסודרות, ואתם רואים את הדיפון היפה בצבע
(26:31):
שחור, הפלסטיק השחור הזה,
ואתם רואים את הקיצד סריפה פורצת שם ומחבש מנסים לחבות,
ואני יכול לומר לך שבשריפה אחת מז'ורית שהייתה בשנות 2018 בסריפות בכמה מתמינות
על פיה מדיווחי המשרד גוונת הסיבר החש להם ש-50% מכמות הבנזן שנפלטה בישראל בנזן
(26:51):
זאת תוך כמו שמצא מבנזין אז קרוב מ-50%,
43% יותר דיוק מפליטות הבנזן, על
פיה הערכות כל הערכות מגיעה מסריפה בתוך
מתמינות חוקיות וכאלה שמתנה חוקיות
אוקיי
(27:35):
או אפילו אנשים שרוצים להיות קצת יותר.
פתרון יותר פשוט, אם לא היה משהו שיתן לסריפה בתוך מדמנות, שום דבר לא יהיה נשרד.
אוקיי בסדר. ואת השם נורא למנוע ולעשות פיקוח על כל פחזבי והפחזבן,
ולכן הפתרון הוא פתרון הקצה.
אוקיי נמשיך הלאה. אבל אתה שנייה, אתה אומר פתרון הקצה,
אז אתה בעצם אומר הפוך מכל מה שהמשרד להגנת הסביבה אומר,
(27:58):
שהוא אומר מתחילים בחלוקה במיון במקור בעצם,
בטיפול במקור וזה אומר בואו אתם אנשים תפרידו את הפחים תשימו פלסטיק בפח הקטון תשימו,
לנו בצפון היה בזמנו פח חום לזבל אורגני אבל במרכז הדבר הזה לא נמצא לא ויש לקוח
(28:19):
גדול מאוד קודם כל הפרוייקט שהושקעו בו מאות מיליונים.
בכספי הציבור נכשל בשנת 2013 כמו שכולנו
יודעים ויש עמית נגבה במשרד הגנת הסביבה
לעזור לפרויקט הזה למרות שהוא נכשל בעבר אני באוכן פרטי ואני קטעתי לזה מאמר ואפשר
(28:40):
אפשר לחקור ולחפור בנושא זה אני חושב שהפתרון הוא כנראה לא הצלח מונת ישראל אני
רוצה גם להזכיר שיש מקומות בעולם שבהם סורפים את כל הפסולת,
וכשאני מדבר עם בעלי, עם חברות יזוניות, הן בהחלט לא עוררות ערך בשפת כל הפסולד.
זה בניגוד לאידיאולוגיה של כיצד לטפל בפסולד, אבל במקום שבו אנחנו נמצאים בגיוון
(29:04):
תרבותי מאוד גדול, ובבתים מציפות מאוד גדולה, בבתים משותפים, שאתה לא יכול לפקח על כל אחד ואחד,
מה קורה בסכית הזגש זורק, אני קודם כל חושב שצריך לפתוח את בעיית העובדה שאנחנו מטמינים חומר לא יציב.
ולהרבות במהירות בהתקנת מתקני השוואה. ככל שמבחינה כלכלית, מדברים על התעלת מס
(29:26):
פחמן על הסריפ הענות, ככל שמבחינה כלכלית,
יסתבר בשלבים מאוחרים יותר שיש ערך בחילוץ חלק מהזרמים מאותה המספר הכדולרה,
אז מן הסתם השוקי ה-SHL, אם תמרוס ממשלתי.
אבל שניה, למי שלא בכיף בזה אתה אומר, אתה רוצה להתחיל מנקודה שסורפים את כל הפסולת,
(29:49):
ואז אם יהיה ערך, אמרת לאחד מהזרמים אז אני אסביר שלצורך העניין,
אם יהיה ערך להוציא את הפלסטיק או להוציא את הזבל האורגני מתוך השריפה הגדולה ולייצר
ממנו חומר אחר שהוא כלכלי, אז אתה אומר אז נעשה את זה אבל אתה רוצה להתחיל מההתחלה שסורפים את הכל.
פה לדעתי יש מקום, סליחה?
(30:09):
יותר רע מחם גם כאשר עושים התקנה, עושים בהחוות דבר מקור על פי כל הכלים.
כמו בגרמניה יש אחד מהאייקונים הסודתיים שלנו, והם אחד מהמוטביליים.
אז בגרמניה יש 100 מתקני השוואה, ונדבר על עיתונים של 2015.
בצרפת יש את זה 120-130, אני אראה לכם את השקט בעניין הזה.
לא, לא, ברור, אבל... אם אתה שואל שאתה חושב במחרת המקורת, אז זה עדיין צריך מתקני השוואה.
(30:33):
כן, כן, בסדר. לא, זה ברור, אני תומך במתקני השוואה, אבל אני חושב שראוי לפעול בשני הכיוונים גם יחד.
גם למחזר מה שניתן, וגם מה שלא ניתן ומה שאין יכולת אז לשרוף כי אין יכולת כרגע
בישראל למחדר כלום כמעט אבל בואו נגיד שאם בעתיד יהיה אז אני רואה ערך גדול בזה
(30:55):
אפילו אם זה רק ערך אידיאולוגי ולא כלכלי כרגע.
אני רק רוצה להגיד לך שמתקן מיון, יש אפשרות היום בדרומולוגיה המתקדמת של היום,
ומי שנוסע על פי שעבר מבנה מפואר בחירייה.
זה מתקן מיון אוטומטי שבאמצעות אינפרה רייל יודע לזהות חומרים שבלי ערך קלורי ואינרטיים
ויודע לפנות את המיזו מצולת הפרי.
(31:17):
ואז אתה, את המתקן מיון כזה יכול ללא 150-200 ליונשקט, שיעור המרזול,
שעור החומרים ברי ערך קלטני שאפשר להוציא מתוך הזרם התלי של הפסולת עומד כבר משהו כמו חמישה אחוז.
רק שאל לך סדר גודל של מספרים.
אבל בעתיד זה יכול להיות הרבה יותר גדול. אני לא רואה את זה.
(31:41):
אבל יתרה מך, גם כשאתה עושה את המדיניות הגרמנית, אתה תמיד נשאר עם זרם שאתה לא יכול למרזל על פסולת.
לכן מתקנה השווה, אתה צריך בכל במקרה,
בכל מדיניות שלך וכאן אנחנו מסכימים במיליון אחוז זה הנקודה שאנחנו מסכימים בסוגיה
האחרת שיש לנו קשר שוק ואנחנו אני כשהייתי מנהל בחוס דרום ראיתי בידי פעם.
(32:06):
כל מיני קבלות מנצרת ומקומות משלמי בצפון, שבהם הגיעה פסולת מהצפון הרחוק,
ונזרקה בשטחים הפתוחים של הדרום.
והכמוונות שאתם רואים פה אני לא יודע כמה זה יוצא ברור בתוך ביוטיוב,
אבל אתם רואים פתאום אדמה ופתאום עשן במעבע מבטן האדמה.
(32:26):
על אחד המקרים זה מול אישו גיבוד בר,
מצאנו להפתעת אלו רבא אחרי תלונות של סירחון וזה וזה,
מצאנו שהאדמה מעלה אשן ומסתבר שנשאו
שם הפעולות להכשרת קרקע לצורך התיישבות הבדואית וכשאתה חושף את הקרקע אתה מרדיר
חמצן כשאתה מרדיר חמצן אתה יוצר שריפה ואז הסתבר שטמנו שם בנלות שאנחנו ישנו לא
(32:50):
עבדנו ולא פיקחנו התמינו ועשו שם מתמינת פסולת והיינו צריכים לחפור אותה,
לגרד אותה נדבר על כמויות של 200 אלף תום על חשבים שלם המשימה הישראלי כדי לפתור
את הבעיה הזאת של האשן הביטמיר מתוך הקרקע ואני עוד רוצה לומר לך שיש הרבה מאוד
(33:11):
נותרים כאלה שאולי לא פינינו.
וגם אף אחד לא יודע איפה אנחנו יודעים אני משאר שגם יש כאלה שלא יודעים עדיין כי
פשוט מישהו בא והתמין בזדון ובלי להגיד לאף אחד אנחנו יודעים אני אתן לך מספרים
מזהזים יותר לגבי קסומית הבניין,
ועד בשאר 2018 הקנסת פרסמת דוח שעוד פעם מבוססה על הערכות לפי ידי הדוח שגוי בערכות הרבה יותר חמורות,
(33:38):
אבל לפי הערכות של המספח הומרלי של מדינת ישראל 5% מהזבל של מדינת ישראל מאבסולטא
אירונית נשרף בשטחים בטוחים.
עכשיו זה מובוסס על ערכות כיבועי אש לכיבועי אש לא מגיעה כל שריפה בשריפה,
כאשר שריפה שלא מסכנת ציוד ולא מסכנת חיי אדם מחבאי אש לא מגיעים לשטח לא מחבאים וגם לא מתופחים עליה.
(33:59):
ואני יכול לומר לך שכשהייתי מנהל מחוז דרום יחידה שלי של שלושה ארבע אנשים,
שגויסה לה לטובת המשרה הגנת הצבא מרתג. מה זה רטג?
רטג זאת הרשות הטבע והגנים, שהיא תופלת מדי פעם לכל מיני פרויקטים הדוק בממון למשרה
הגנת הצבא, מצאנו במחוז דרום איזה אלפיים-אלפיים חמש מאות סריפות בשנה.
(34:21):
וואו. אני אומר על הסריפות הוציניות.
אוקיי? אז יש לנו, אנחנו נמצאים פה כמו מדינת העולם השלישי.
והנה מספר תמונות שמייצגות עד כדי כך שיש סריפה אני אז כן נאמר חודרי הייתי שולח צוות הכולנות שלנו,
היינו מודידים את זה מהעביר לפעמים היינו ממליצים למשטרה להורות לתושבים להיות
(34:44):
בהסגר בגלל הבעיה הבריאותית.
במקרה הזה בעיקר סריפות שאתה רואה במגזר בלבין.
אז שנייה, למי שמאזין מדובר פשוט סרפה של מתמנות פירטיות שפשוט זורקים זהבל איפשהו
לא, לא, התמנות פשוט היימר שבא ומוריד וסורפים את הזהבל כן, כן איזה,
(35:06):
אוקיי מתמנות וגם סרפות של ריבייות.
נעבור שנייה, והאם יש משבר אני רוצה לציינת אותו זה משבר בפסולת החלקלית כמו את
הפסולת החלקלית היא כמו את הפסולת היעונית מה שכמו 6 מיליון תום וואו, שישה-שבע מיליון.
כזה כולל בעצם נגיד העץ סיים את חייו או הצמח אז כתבתי את הפלפלים ונשאר לי בעצם
(35:33):
צמח שלם ומדובר עליו, נכון? נכון, נכון.
זה גזם מתאים אבל בעיקר, ואתה רואה
זה בעיקר בדורום, זה הפסולת השיעורית לאחר שהעונת בבתי הצמיחה סימה את חיה.
ואנחנו מדברים על מיליון כמעט מיליון וחצי תולה שנה בין מיליון ומיליון וחצי תולה
(35:55):
שנה היום אין פתרון אין פתרון ממוסד לאפסודית הזו הרגע,
מדובר על שש מיליון מהפרש בעלי חיים,
ועוד 1.3 מהחקמאות הצמחית
עומד לשבעה מיליאנטות וואו אז יש פתאון חלקי לא מתאים אני בכלל לא מתאים כי אני
(36:19):
כשהייתי בתפקיד מדי פעמים זורקים זהבל הופות לא מעובד סמוך לב ונדבר על קמניות
גדולות מאוד ואז עיר שלמה פתאום לא ישנה בלילה נדבר על קיה דגת,
נדבר על בר שבע נדבר על הערים הפתרון שהיש
לנו היום הוא לא מספיק כוח אדם שמקצה לטיפול בזה במשרד הגנת הציבה או בשרד החקלאות
(36:39):
שואף לאפס ואנחנו למרות שאנחנו מודעים למצוקת הציבור שלא מגיעה לתקשורת היכולת
הטיפול שלנו במשרד הבנת הצבעה בתחומים האלה היא מאוד מאוד מוגבלת. ומה הפתרון פה?
שורה של פתרונות, גם מנקני השוואה לפסולת חוקלאית, גם מנקני קורפוסטציה,
גם אפשרות של כיצוץ והתמנה בשדות.
(37:00):
והתחילו כבר מספר מודלים ללרוץ בארץ בעיקר בדרום, אבל בגדול לגבי הפסולת הצמחית
אין פתרון כוללני לפסולת צמחית במדינת ישראל. ולפרש בעלי חיים?
לפרש בעלי חיים אתה יכול במקרים מסוימים, יש לך מתקנים, מתקני ההפקת אנרגיה,
לפחות שאנוש כאלה בישראל של פרש רפתות, יש איזה טיפולים אבל גם הם תקועים בסופו
(37:24):
של עניין עם הבוצע שנשארת וגם כן יש בעיה היית לא?
בוודאי, קודם כל בעיה של פטוגנים אתה מפזל בני שדות פטוגנים של בעלי חיים,
ומישהו מכיר את שפת האופורות אז בעלי הכנף
מוקר לא רציני להעברת פטוגנים
שיכולים לשפיע גם על בריאות הסיבור ואתה
(37:47):
מדבר על סלמונדות מדבר על כל השאר עכשיו יש
להם כל מיני הוראות כאלה ואחרות
כיצד לטפל בפרש בלי חיים בפועל ובמציאות זה מעידוץ השירה ומטופל שלא קהל אחר לא
בצורה מספקת אם היא יכולה לפיקוח שואפת לאפס כשכל הפיקוח המועט שהיה לי כמניל מאחוז
היה מפניל את העשייה כשאני רואה את רוב המפגעים הסוותים מגיעים למקומות אחרים.
(38:13):
אוקיי אוקיי, נמשיך הלאה וכאן קבעת תמונות, הנה דוגמה למרכז שבו חקלאים נורמטיליים
שלא רצו לשרוף בעצמם הביאו את הפסולת החוקלית.
תראי הר שהן גזם. זה הר שיבוא. מדובר בהר של גזם בתמונה ולידו כל מיני נוזלים שנראים.
(38:33):
ואני אראה תמונות של שריפות של פסולת חוקלית.
הן מראה שחיה בדרום, בין אור בדרום. שריפה ענקית, אתה רואה היא מאופיק לאופיק.
וזו שרפה גדולה מאוד בזור הרבה התיכונה אני יכול לומר לכם שהיו שרפות כאלה של בית
תלונות ברחק של 20 קילומטר צפון באזור ימי מלך בתוצאה לשרפה שהייתה באותם משאבים
(38:57):
חבלאיים שלא היה להן פתרון לפסולט חבלי.
ובמקרה הזה את רואו את הפסולט שמפעלה להגיע מבתי הצמיחה ואת רואו את הופעה של גמורת
הפסולט באופן פרטיזני בתוך כדי חפירה בחול והכיסוי.
שעל הדרך אנשים שמפחות מורוטיבים גם גונבין חומי.
(39:18):
גם גונבים חול הרצחת וגם ירשת בעצם זה עסקה אני מדבר על החליטה לא נורמטי הרוב אנו הם נורמטיביים.
ואז שאני הולך ואני אבל אנחנו יודעים שהצוות החקלאית מהבא שלושים שלושה אחוז מהחומרים
המסרטנים אז במתי המשרה לגנץ הסיבה יש בן אדם וחצי שמטפל בזה בעוד שיש קרוב מנני
תואה מספר עשרות אנשים כאן נראה קרוב למאה. שמטפלים בנושא התעשייה.
(39:43):
תעשייה פוליטית של 3% זוכה לאובס גונטורי עצום, החקלאות שאחרית ה-33% כמעט ולא
זוכה למענה בכוח אדם, כי זה משום מה לא מגיע לתודעה.
יכול להיות אבל שזה לא רק עניין של תודה אלא העניין של כלכלה, הכוונה שלי מהתאגידים
האלה אפשר להוציא מיסים, והם יכולים לשלם כסף לקופה של המדינה.
(40:08):
כפי שמסוים לגן התצביבה מעולם לא
הייתי מותרד בקופת המדינה ומעולם לא ראיתי את עצמי כוקטור שצריך לשנות קופת המדינה
ראיתי את עצמי כקוטור שנועד צמצם מזהום אבל אין קורלציה בכמה שעובדים יש לכמה כסף
ניתן להשיג מאותו גורם כן,
(40:28):
אבל אני חושב שהסיבה היא שהתעשייה גם בצדד לפני 20 שנה התעשייה הייתה מאוד מזוממת
אני אראה לכם את המספרים אם יישאר זמן ואנחנו נשארנו עדיין בתודה שלפני 20 שנה
התעשייה היום נמצאת במקום אחר לדברי ואנחנו עדיין מקים באותו אחד שכבר סידר את
עצמו ושוכחים להעביר את האמצעים לכיבומים שהם מוזנחים.
ואני כנהל מחוץ דורון, מול תופעת הפסוליות החקלאית,
(40:52):
פסוליות הבניין, מזיקים ועוד כל מראים בשיען שנכנסים תחת הקטגורה שנקראת תשתיות אצלנו במשרד,
היו לי ארבע עובדים ומול התעשייה היה לי קרוב לעשרה עובדים אז היכולת שלי לתת מענה
במקומות שבהם היה באמת חסר סיבתי,
היה מאוד מתשמצון,
(41:13):
וכמה מילים על אופציות הערונית המעורבת הגרף הזה מתאר את מצדה של ישראל מבחינת
שיעור המרזור הנמוך בשיעור התמנה הפנטסטי אנחנו במוקום הכי גרוע בעולם הערבי כמעט
הכי גרוע אני רואה שטורקיה,
אולי טורקיה גרמה מאיתנו. טורקיה מתחרה בנו, נכון.
יופי, זה המתחרים שאנחנו אוהבים. טורקיה ולא עצמייה.
(41:36):
אנחנו ברמה של הטורקיה כנראה קצת פחות מאיתנו, במצא פחות טוב מאיתנו,
אבל אנחנו מקום נכבד אחריינו.
וואו. כן, ממידעות האור לגועים. כל כך מבאס לשמוע, אתה חושב שהיינו רוצים להיות
אור לגועים, במיוחד במדינה כל כך קטנה? לא, אנחנו אור לגועים.
(41:57):
ברוך נפלת לי ברוך כן אני שומע אותך הנה עכשיו בואו נמשיך זה נפל,
נגונטוריות מול התעשייה. אנחנו הכי קיצוני בעולם. אני אראה את זה, אם ישר זמן.
ואני רק, איש פה הרבה מל עליי, הוא מתאר את זה בקצרה, שאמנם המדיניות הראויה שניסינו
(42:21):
לקדם, זה הפרדה במקור, המדיניות הזו נפלה בישראל,
גם הבדינות המתקדמות, שבהן נעשה תפרדה, של מוצלחת של פסולת ונזום,
ככל שאפשר, יש קבלות מאוד גדולות של מתקני השוואה ונכון בלפני עשר שנים בצרפת היו 25 מתקנים.
(42:41):
בגרמניה כ-100 מתקנים רגע, אבל הרגע, שנייה אתה אומר ב-2015 מה קורה אצלהם עכשיו?
אולי הם הקטינו את הכמות כי יש יותר אני גם אקח את המילה שלך אבל אתה אומר אין
מצב שהם הקטינו בגלל שהם הבינו שזה פחות מועיל אלא אתה אומר הם הגדילו כי ככה הם עצרו לנסות.
(43:02):
אתה עושה השבה ומרזור פנטסטי, יש לך תמיד בערך, לא יודע, 50% 50% בערך, כן, זה המספר.
50% שאי אפשר למחזר ואין מה לעשות איתו, ואותו צריך להשיב.
ונניח שאתה רוצה לקדם מדינות הפרדה במקור שוב בישראל, אבל אני אומר לך שזה ליכוחי קשה מאוד.
(43:23):
שניה, אבל פרוך, אני רוצה לעצור פה, כי אתה אומר זה נכשל ב-2013,
אני לא יודע מה זה אומר נכשל, אני לא מכיר את הסיפור, בוא תיתן לי דקה על זה.
תיתן לי דקה על זה. אבל קצרה.
לקדם מדיניות של הפרדה המקור, היה לנו פח חום ופח ירוק, או פח חום, פח ירוק ופח כתום.
מה שקרה זה שמצד אחד קידמו הפרדה בהצלחה לא מאוד גדולה במרכזים העירונים,
(43:46):
בהצלחה יותר גדולה במועצות אזוריות, אבל מה שקרה הוא שמול ההפרדות הללו לא היו
מתקנים שיודעו לקלוט את הפסולות המופרדות.
והעלות של ההפרדה גרמה גם לנזקים סרטיים כי הייתי צריך לוגיסטיקה כפולה צי נפרד
של מסעיות להתחיל להוביל את הפסודת לסוגיה שונים למקומות שונים העלות מאוד גדלה,
(44:12):
כמעט כל הרשויות המקומיות זנחו את הפרויקט שהם תוקציבו בו בהרבה מאוד מיליונים של שכנים.
עד שמזמנו של הסצר גבי הודיע על מות נשיקה של התוכנית הזאת, והדבר הזה סתם את הגולל
על הפרעדה במקור שהתחילה בערך 2011-2013 או משהו כזה.
(44:35):
אוקיי. אבל הבעיה יותר חמורה, כדי לעשות לנו מצב רוח טוב, הבעיה יותר חמורה מפסולת המאורמת ופסולת הבניין.
שימו לב למספרים. אנחנו מוצרים הכל מספרים פורמליים,
ומקורות שונים הוקים מספרים שונים אבל סדר הגודל של הערכה מנת ישראל הוא שיש לנו
6 מיליון טון פסולת בניין לשנה,
(44:59):
שמתוכם אנחנו יכולים לעקוב אחרי 2 מיליון טון שממוחזרים מה קורה עם 4 מיליון טון?
מה? הם תזרקים בשטחים הפתוחים מה זה הזבל הזה? מה יש בו?
פסולת בניין אתה יכול מכל טוב הטוב מה זה? בלוקים? מה זה?
בלוקים אסבסטים המון אסבסט אני עכשיו הלכתי פה לריצה בבוקר, וראיתי אסבסט באמצע המדבר בין תמר.
(45:24):
הראיתי what the fuck? איך זה הגיע לפה?
מישהו רצה לחסוך את הקמה גרושים כדי להתבין את זה בצורה מסודרת,
ויש לנו מתמנות נוסרות לאסבסט, ורים את ההייבר.
והקדם של הרמת ההייבר הוא בסבירות 500 מסעיות ליום לפי הארחן. וואו.
עכשיו אנחנו כמובן צדים אחרי המסעיות האלה, ובשנת, במקרה במובילה של אוטו,
(45:52):
בשנת 2018, בגאווה רבה משרד הגלנט הסירלה תפץ 250 מסעיות.
שזה 0.1 אחוז מסך למסעיות של השביעות.
עדיף מכלום, אבל כן, זה די. כשאנחנו מדברים על אירחות למשבר האקלים,
דניאל, אני רוצה לומר לך שאני מכיר ערוצי נחל במחוז דרום שהם כבר לא ערוצי נחל, הם קווקא ישרה.
(46:18):
וואו. אם אנחנו מדברים על הצורך בניכוזים מפני שיטפונות, בזרים מאוד שיטפוניות,
אנחנו מציעים במצב קטסטרופלי.
עכשיו, השורה האחרונה בשקת הזה,
יריית רעת, שהגב הייתה פורצת דרך מבחינת הטיפול בהשלחה כפסול בניין באמת הייתה
(46:39):
פורצת דרך היא החליטה שרוצה ללקוח את עצמה ונבנה חשבון כמה זה עליה לה,
ירי אחת 300 מיליון שח זו הרכבת הכנסות יפה.
במשבר אמיתי סביבתי בריאותי ואנחנו עדיין מתעסקים ב-0.14% פליטה של מדינת ישראל
(47:04):
שנגד זה חממה למשבר העולמי שהולכים את המשלחת השנייה בגודלה לגלזבו, לבידת האקלים,
אבל נושא כזה בסיסי אני איתך בנושא
הזה הוועידות האלה זה באמת מטופש תעשו משהו ותשתמשו בכסף בשביל לייצר ערך נכון
(47:26):
אתה מגיע למצב יש להם תוכניות והבעיה היא לא לא כדאי לנסוע לגן הצלילה, הבעיה היא קשל פוליטי.
מי שהתנגד להצעת חוק, שהייתה אמורה להסדר את הדברים האלה, זה רשויות המקומיות העשירות,
שמדברים פה על צדק סינוטי, פורום ה-15, שבכין יותר מאשר ב-15,
בראש שיעות העשירות בניינת ישראל, שהתנגדו לחקיקה, שהייתה אמורה להסדיר את בעת
(47:48):
הפסולת הפירטית הזאת, בכך שכמו שהם יודעים לטפל בפסולת ביתי,
ביקשנו מהם גם לטפל בפסולת בניין, שיקבו הגרל ויתפלו
הם בעצמם שלא אפשר להניח מחולת שיפוצה
ברחוב מבלי שתקבל ראשון מהעיריה תוריות דבדות פוליטיות וכובתו של השר אלקין עלתה
הצעה שבמקום מחר בנגשנו לא נעביר את החלט הזו לראשות מקומיות עלתה הצעה לעשות מן
(48:14):
תאגידים אזוריים שרק בעל רישיון ספציפי.
שיקבל רישיון כזה שיוכל להניח מקולות של כל מחולם המחולה ל-GPS,
ואפשר להעקוב, ואם הוא ינהג שלא קראו ייבד את הרישיון שלו ואתה ככה פותר את תופעת החפריות בשוק הזו.
היינו שהצלת החוק הזו עברה כמה כנסות הקריאה ראשונה אבל הכנסות התפזרו ולא הוכלה ליעדים בציפות.
(48:40):
מבטיחים לי הצלת החוק הזו עברה בהחנוצות ממשלה לאחרונה והצלת התוקציב האחרונה ומבטיחים
לי שהיא תוכן להתעלל לכנסת בעולם הכל חודש הקבוע.
ואנחנו כל כך מייחלים לטיפול הקזה בסיסי בפסולת במדינת ישראל שאולי יפתור את הבעיה
שמשטחים התנוכם שלנו במדבר וכל מי שנטעיל בישראל,
(49:03):
שהיא מחרידה נורא והיום, ורגע החוק שאמרת עכשיו זה מתייחס רק לפסולת בניין או לכל הפסולת?
זה לפסולת בניין זה אולם שמורכב מפסולת חקלי, פסולת בניין פסולת מעורבת.
ולקרות משטחי בטוחים. אלה בערך ארבעת תתי הנושאים העיקרים שאני יכול לספר להם על הפסולנד.
(49:27):
אוקיי? אוקיי, יאללה יש לנו בערך עוד 10 דקות בארוך.
אז אני אעזור לפסולנד הביניהן ואני אגיע לרגולציה, בסדר? יאללה.
אוקיי, אנחנו, בתוך פעולת הממשללית צמצום הנטל בירוקרטי מוטל הלבסתים דו-1920 אנחנו
נמצאים באחד המקומות הגורמים בעולם המערבי המתקדם בקהלות נעשיית העסקים.
(49:49):
זה נראה לי שכל כל יזם, כל חברה מכירה את העניין הזה.
ואגב, גם אני רואה את זה בפורום שלנו, של EndoG-Com,
שכל יזם בעתפולאות של אנרגיה ארוכה, שנכורה יש לה הסכמה של המבסד שצריך לקדם את זה,
ואנחנו רואים כל הקשיים הרגולטוריים, ומי שקרא את הספר של מנכ״ל חברת נופר שמספר
(50:10):
כיצד הוא מתמודד נגד הרגולציה הישראלית,
שווה לקרוא לא מהיבט של כן פיווי או לא אופי ולכן קצת יזם מתמודד עם הרגולציה עם
הדרישות הלא הגניוניות ואני אומר לך כרגילטור אתה בהחלט מזדעזע לראות איך אנחנו
יודעים לעצור כל הזמן בנאט ישראל.
דירוקרטיה אבל אני עכשיו אסדר על החלק של משה לגנת הסביבה זה לא רגולציה רק השמשלה
(50:32):
בידיים של המשרה לגנת הסביבה אני בתוך מלמלי הקטן יכול לדבר אז בוא נראה במורה בישראל.
אז כמו שאני הזכרתי קודם הרגולציה הצלתית
בישראל היא מתמקנת בעולם בסקטור התעשייתי שהוא
המזהים הכי קטן כמו שהראיתי קודם היא המחמירה ביותר בעולם בארכי פליטה להביב היא
כוללת דרשות ואין ספור אישורים באופן שמקביל דינמיות עסקית הופך את העבירות מנהליות
(50:57):
לעבירות פליליות ובכילה הרבה מאוד דורות שלחלקן לא ניתן להאכיפה זה המצב.
מה כוון ההוראות של לא ניתן להכיפה? מה זה אומר?
אתה יכול לראות תנאי בראשון עסק, או תנאי ביתר כזה או אחרת. תעשה את המרב על מנת
לצמסם את הפליטות הסביבתיות שבאה.
אוקיי, אם אפשר לאכוף את זה, אז זה לא משנה כל כך. מה?
(51:20):
אני אומר, אם אפשר לאכוף את זה, זה לא משנה יותר מדי, זה לא מקשה עליי, זה פשוט מתופש.
אבל זה לא מקשה. זאת אומרת, אתה יכול לבוא ולהזמין אותנו לפני לשימוע,
ולהגיד לו, שמע, לדעתי לא עשית מספיק אוקיי זה אוקי זה מתכוון שאתה לא יכול להפוך.
אבל כלל ידוע בדין הפלילים דין הפלילים חיים להיות מאוד חד נקודותי וברור ולא אמום.
(51:43):
עכשיו מה קורה בתעשייה בישראל אני שקף שמשווה בין 21 ל 22 יש לי גם שקט טוב מתקדם
ביחס לעשות הקודם את רואה שהתעשייה הבכיתה היא ניקחת תחמוצות גופריות 80 אחוז.
חלקיקי PM10 70% חומרים מסרטניים קרוב ל-50% התעשייה עשתה כברה דרך עצומה התנמיש
(52:06):
שיצרת מהבית סדק לפני 20 שנה לא קיימת כיום,
והמשרד לגנות תעשייה במסמכים הפורמליים שלו מדבר על ירידה בסדר גודל אחד מיותר
של מזהמים מהתעשייה כלומר התעשייה היום לא בעיה אוקיי,
קיבלתי את אבל מה קורה אחרי הפליטה לעבר בישראל אני אראה לכם איזה,
(52:28):
אני לא ייכנס בקצרה, אנחנו עובדים אחרי ייחוד אירופאי שהוא קבע פה מיני מסמכי יחוס.
מאוחר יותר הוא הפך את המסמכי היחוס האלה שאחר שעבדו במבחן הנשיאות,
הפך את הערכים החייבים, בערכים הרבה חייבים, הערכים הם בדרך כלל יותר מקלים מאותם מסמכי יחוס,
(52:49):
ומה שקורה שהמשרד הגנת הסביבה גזרת הערכים שלו ממשמכי היחוס, ובדרך כלל אם ניתנו
שם הטווחים של מזען מסוים לקחנו את המחמד ביותר.
וכאשר ברוב מדינות אירופה לקחו את הירח והמקל בטווח שהוגנץ על ידי אותם מסמכים
אנחנו תמיד, היה לנו רב קל לבפור בערכים המחמדים יותר אוקיי,
(53:14):
גם ישנו מסמכי יחוס שלא בחייבים באירופה, ונלקחו ערכים ממסמכים שפעמות לא.
פתרני כך, ואני אראה לך טבלה, וזה מתוך הצגת שאני לקחתי במשרד הגלת הסיבאי כשהייתי חבר נאלם.
כן, רק תסביר אותה למי שלא רואה את היוטיוב.
כן, בטרק, מה הפרומטרים שעוברים ביקורת שותפת בארצות הברית?
(53:36):
7 מזאנים, באירופה מתחכמים ודורשים 12 מזאנים, ובמשרד האיחוד הסביבה הישראלי,
הגנת הסביבה הישראלי אנחנו דורשים בקווה על 28 מזעמים.
לא תשמע אני אוהב את זה אני אשמח שבאמת
הם יקפידו על הדברים האלה אבל גם יטפלו בכל השאר
(53:58):
אתה מבין מה אני מתכונן נכון נכון אבל לא
זה לא יש לצמח חלק כלכלית כי משמעות היא ויש שקף שאני לא
מראה אותו שמשלם מסוים הפסיקו להקים
מפעלי תעשייה מדינת ישראל כי הרבה יותר קל להקים אותם במקומות אחרים בעולם וחלק
מהחיל הגדולה יש שם מפעלים באירופה יותר רבים מאשר בישראל כי קלה יותר לתנהל באירופה
(54:20):
מחמירן והמתקדמת והמודרנית מאשר בארץ ישראל חיל יש לו מפעלים באבסטרדם ברוטרדם,
בסדר עברתי פה במפעל שלהם בערוך וואו אני הייתי בשוק מהגודל.
כן כל מפעל כזה הוא כמו אסתומר שהוא 20 מפעלים אחרים בוא ניקח פרמטרים אחרים של
הרכבי סביבה אז מה שמסומן פה בצהוב זה ישראל יותר מחמירה מאשר בכל מקום אחר בעולם.
(54:48):
הפרמטור היחיד שאנחנו תראו מכלים זה פרמטור של חלקיקים באוויר מהסיבה הבשותה שאנחנו
סובלים לסופות טבק ולכן אי אפשר לשים פרמטרים של דומים אלה של אירופה אבל בכל פרמטר
אחר, גופרין דור חמצנית חנקן דור חמצני,
בנזן, פחמן חד חמצני ארסן, קאדמי וניקל וכל שאת בעיני יצאת ישראל לסם ערכים שבעתיים
(55:10):
יותר מחמילים ממקומן בעולם המקדם אז אתה אומר לי אז אתה אומר לי,
בוא נשווה את זה לאירופה לא יותר מזה. זה מה שאתה אומר בגדול.
נכון, אמת זה אלטרניטי. אני בכלל חושב שההחלטה צריכה להיות פוליטית.
אנחנו עכשיו נקרא את הדרכים המקומלים בעולם וההחלטה הפוליטית צריך להחליט מהמחומר יותר.
לאמצע, לשליש העליון ושליש התחתון ואחרי שלחליט ההחלטה הזאת אזי הפקידים ינסו להתאים
(55:34):
את הפיקוח להחלטה מינאלית אבל מה שקרה היום שהפקידים הקדימו את החלטה הפוליטית
ולפקיד שלא מודע לענויות הכספיות,
נורם כוח לקחת את המוכמר ביותר זה
לא עולה לו הוא רוצה לטעון ביותר אתה אומר
שזה משפיע עסקית על הרבה מאוד וזה שקף
(55:55):
שמגיע ממאמר ההודי לגבי בנזן
מדינת ישראל היא המחמירה ביותר
בעולם לגבי ריכוזי בנזן הנפלטים לסביבה רק עם הממוצע האירופאי לבדיקה שנתית ל-5
מיקרוגרם במטר קום אנחנו דורשים 1.3 שליש מהערך המקובל באירופה.
(56:20):
אני אראה לך אבל נטל פליטת החומרים מסרטנים מתעשייה גם תעשיית זקוק הנפט מדברים
על בזן המפורסם הידוע לשמצא פליטת החומרים המסרטנים מתעשיית הזקוק הישראלית היא נמוכה הרבה יותר,
מהתעשיות המקבילות בגרמניה, הולנד, במדיניות המתקדמות באירופה.
(56:44):
אין בעיה, אני רפא שאת לא יודע, שנייה, אני לא יודע אם באירופה הם גם נמצאים באמצע חיפה, אתה מבין?
אבל זה בסדר, כאילו, אני מבין את הנקודה שלך. אתה יכול, נכון, יש לזה אמפליקציות
נוספות, ויש מצב מתיאורולוגי מסוים גם בחיפה, ואני לא מצטרך עם זה בכלל,
אבל התחושה היא שאנחנו הסוטר המזעמים,
(57:04):
באופן אוביוקטיבי, לא באופן שהוא מקומי כזה או אחר, היא פשוט לא נכונה פר יחידת
ייצור, פר יחידה זיקוק נפט, מדינת ישראל אל תהיה משרה לגנות השביבה פוליטית הכי פחות מזמין.
אוקיי, אני יכול לספר לך נהל בירוקרטי ואני לא אכנס פה,
זו שורה של הבחנות שאני עושה והמלצות שאני מנסה להמליץ, אבל כך לדוגמה דיברתי על
(57:29):
החלטה הפוליטית שצריכה להיות מאיזה טווח בניינת ישראל צריכה לקחת ערכים המקובלים בעולם.
אנחנו יוצאים במצב שמפעל יכול לקבל הוראות על סך של 250 עבודים A4 עם עשרות דרישות,
חלקם כמו שתיארתי בלתי תנות להכיפה חלקן עומד בסטיראים ורועי משרדי משנה החנוי
(57:51):
יש תמיד את הזכויות בין פיקוד העורף לבין המשרד הגנת הסיבה זה פחות או יותר נשאר,
בין משרד הבריאות למשרד הגנת הסיבה,
יש קפס כל משרד מושך לכיוון שלו וליון תעשייה היום במצב בלתי אפשרי לחנותי אוקיי?
רגע, שניה, אנחנו ממסגרים את
העניין נשאר לנו 5 דקות עכשיו אנחנו מגיעים להמלצות שלך באופן כללי, אוקיי?
(58:15):
בואו ניתן את ההמלצות שלך כדי לסיים את הפודקאסט עם משהו שאני אפילו,
אתה יודע, יוכל לערוץ יתועה עליו כשאני אפגש לדוגמה עם נעמה לזימי כנראה בעוד כמה
פודקאסטים ומציגי ממשלה כאלה או אחרים.
הממלצות שלי נורא פשוטות, להעביר חלק מהאמצעים שהם מוטלים על התעשייה,
(58:36):
כרי היריעה תמיד קצרה להעביר חלק מהאמצעים לבעיות שהמשרד הגנת הסיבה המקזיק אותם
כפולטות זיור הדומיננסיים של מדינת ישראל וזה התחבורה,
הנמלים הסקטור החקלאי ובעיקר סקטור אבסונט סקטור התעשייה הוא נמצא בשד הזיון אף
(58:57):
החלקו היחסי מינורי ביחס לסקטורים אחרים ולא נשכיל להעביר חלק מהאמצעים שהיו מושתם
על התעשייה כלפי סקטור ואחרים,
המצב הסלולתי של מדינת ישראל יהיה הרבה, אבל הרבה יותר טוב.
דבר שני, אני טוען שאפשר לקבל את אותה סביבה עם מחצית ואולי פחות מענאת על הרגולטורי לתעשייה.
(59:21):
יש לזה ערך גדול מאוד כי מי שמרזיק בסופו של דבר את כלכנת ישראל זו התעשייה והתעשייה הלא הכתוב תסתמצמת.
מדינה שהיא מסתמכת רק על ההיי-טנק זה לא כלכלה בריאה.
מדינה צריכה להסתמך על כל אנושי התעשייה. ביזור, מסכים זו מסקנה מספר 2,
מסקנה מספר 3 להביא סוף כל סוף להקמת מתקנים לטיפול מבשונת חקלאית.
(59:45):
רוב החקלאים הם חקלאים נורמטיביים יש כאלה שלא,
אבל הרוב הם חקלאים נורמטיביים שמאוד לא
נרחלים עם הזיהום שהם יוצרים אבל אם לא
יכולו לעשות את זה לבד חקלאי אחד קטן לא יכול להקים נטל של מתקן השבה למסונת חקלאית
וצריך להיות מוזרים עם אמצעי כוח דם אמצעים כספיים כדי לשחבר את החקלג הישראלי
(01:00:10):
מהנזק הגדול שהוא גורם לסביבה שלו ברוצונות בדרך כלל,
מסקנה נוספת חייבים לקדם אתמול את חוק פסולת הבניין התעתיקו לחוק הניקיון שנפטור
את קשל השוק שגורם לכך שיותר משני שליש על תיאר אחת המשרד הגלת סביבה.
מהפסולת הבניין מתפזרת בשטחי פתוחי ומשנת 2011 מצאתי נתום שכמויות הפסולות בניין
(01:00:38):
שמצאות בשטחים פתוחיים בינית ישראל ב-2011 זה 100 מיליון טון.
אחרי שאנחנו נסדיר את קשר לשוק הזה
ואנחנו נהיה מבצע שיפסיקו לזרוק סולן בניין בשטחים
פתוחים ונכלים ושמורות טבע צריך
לחשוב על תקצוב של מיקוי המדינה המלוכלכת שלנו זה השלב הבא אבל כן והדבר שהוא חשוב
(01:01:02):
גם למשך האנרגיה מדינת ישראל החליטה על מתקנה שווה ראשון בנאות חובב והיא כבר עוברה את שלב הפיק יום,
וביחד יתפרסם כנראה במלאך השנה הקרובה אנחנו צריכים לקחות עוד 4-5 מתקנים כאלה.
ועל זה אנרגיקום כתבה מסמך שאני הייתי
שותף קצת תרמתי קצת לעריכתו ואנחנו
(01:01:25):
חייבים לקדם את מתקני ההשעלה מדינת ישראל בין
אם נעשה הפרדה במקור בין אם לא נעשה הפרדה במקור בין אם אנחנו נמצא פתרון לתקנו
פסולת אורגנית כשזה סוגיה שלא נכנסתי אליה או בין אם לא נמצא בראש ובראשונה אנחנו
צריכים לנצור פתרון שגם אם נעשה כמודל האירופאי נצטרך לשרוק חמשים רוחות מפסולת
ואין לנו אפילו מתקן ספר אחד.
(01:01:46):
אנחנו צריכים להגיע למצב שבו בהתמנות בישראל לא תפלוטנם מפסולת שלא מיוצבת שלא תפלוט מטל.
בצורה כזאת גם נכנסים בצורה דרמטית את שיעור פליטה גזרה חממה מדינת ישראל תודה
וואו תודה לך עכשיו למה אתה לא מסכים?
אתה אבטר, אתה אמרת לי שאתה נראה יש דברים שלא תסכים אז תגידי למה אתה
(01:02:09):
לא מסכים אני שניה הנה אני אחזיר את המצלמה אליי
קודם כל אני אני מסכים לרוב
לרוב היה כמה דברים שבאמצע אמרתי לך לא דווקא פה אפשר גם לעשות את המחזור וגם וגם
לייצר השבה השבת אנרגיה ו כמו שאתה אומר בכל מקרה כמעט 50% צריך להיות מטופל בהשבה
(01:02:32):
בדרך כזו או אחרת כמו בשער העולם,
אז אני פשוט מסכים עם כל כך הרבה דברים שאמרת ויש כמה דברים שאני חושב שדורשים
דיוק וכיוונון לארץ ישראל אבל.
זה כמו שאתה אומר מספיק להסתובב בחוץ ולראות נחל מלא בפסולת ולהבין שמשהו לא עובד
פה בישראל בכלל ולכן ממש היה חשוב לי לעשות את הפרק הזה.
(01:02:53):
טוב בדרך כלל אני שואל ברוך שאלות גם אישיות על האורח אבל אני עכשיו כבר אחרי שהכרתי
ברבע שעת הפגישה שהייתה אמורה להיות אז שאלה אחרונה הדבר שאתה הכי אוהב לספר על עצמך וכאן אנחנו נסיים.
פתונתי, אני לא נושא פה על זה. אז אתה אוהב לספר על זה שצריך מתקני השוואה, השוואת אלרגיה מסכימית.
(01:03:16):
אני מדבר מתוך דאגה כנעה לסביבה, ובין אם יש צורך לטפל בנושא של השינוי הקליני,
או בין אם אין צורך לטפל, שזה סוגיה אחרת, אני מניח שכולם יסכימו איתנו,
וזה לא עובד על מקביל, כי אין מספיק אמצלי לעבודה במקביל.
צריך להפנות תשומת לב עיקרית בכוח הדם, ובאמצעים לטיפול ולבעשות היסוד שנטפל בעיות
(01:03:40):
היסוד בואו נתפנן את תיקונות של העולם אנחנו לא יכולים לתקן את העולם בגלל שהמסד שלנו ראוה כל כך,
אהבתי מאוד ברוך ואנחנו נקבע
עוד פרק שנוכל להרוס את הפרק הזה אבל גם לגעת בנושאים אחרים שאולי אנחנו קצת יותר
חלוקים בהם אבל זה גם מעניין זהו אני חייב להמשיך זה היה מעניין מאוד אני אבקש
(01:04:03):
ממך כל מיני לינקים ותמונות בפרטי it's up to us and it's a wrap תודה רבה ברוך.
Music.
Popular Podcasts
Dateline NBC
Current and classic episodes, featuring compelling true-crime mysteries, powerful documentaries and in-depth investigations.
Stuff You Should Know
If you've ever wanted to know about champagne, satanism, the Stonewall Uprising, chaos theory, LSD, El Nino, true crime and Rosa Parks, then look no further. Josh and Chuck have you covered.
The Nikki Glaser Podcast
Every week comedian and infamous roaster Nikki Glaser provides a fun, fast-paced, and brutally honest look into current pop-culture and her own personal life.