☀️91 - עומר מוסנזון // איך פותרים בעיה?

עומר מוסינזון הוא המנכ״ל של סייב איט - בעיני הוא יזם שמצליח להגשים את שורת הרווח המשולשת שאני וגיא הדגשנו במהלך השנים בפודקאסט: עסק שעושה טוב לסביבה, לחברה, ומצליח כלכלית.

שתפו את הפרק עם חברים שיכולים להפיק ממנו ערך. 

 

שמחתי מאוד לארח את עומר שהוא אדם שאני מאוד מעריך והאורח ה 3 אי פעם באלטרנטיבה!

 

עומר הסביר לנו מה עושה Save it החברה שהקים עם שני שותפים לפני 5 שנים.

מה שהנחה את שלושת השותפים זה לפתור בעיית הפסולת בתוך ארגונים גדולים.

מחד, החברה מתמחה בשירותים מתקדמים לניהול וטיפול בפסולת של אירגונים גדולים מאוד כמו מייקרוסופט, עזריאלי, מכון ויצמן וכו. ומאידך צד טכנולוגי שאוסף נתונים על איסוף הפסולת של כל ארגון.

הפסולת החד פעמית המתכלה למתקן קומפוסט מאושר, ואת הפסולת האורגנית מפנים לטיפול במתקן ביוגז. תוך כל זה הם אסופים המון דאטה אודות הפסולת בארגון. דאטה שלא קיים היום.

 

דיברנו על סיווג של דיווח של פליטות גזי חממה - סקופ 3 - כל הפליטות הנגרמות מכל שרשרת הערך של הארגון.

 

עומר הדגיש את עניין העירוב פתרונות למען מלחמה במשבר האקלים. אין פתרון אחד שיספיק כדי לפתור את משבר האקלים, צריך להשתמש בהמון פתרונות, טכנולוגיים, תרבותיים ובעצם כל סוג של פתרון כדי להגיע למקום מאוזן עם סביבת כדור הארץ וייצר האדם.

 

תודה עומר על פרק נהדר.

 

לינקים:

אתר https://www.save-it.co/

 

אלטרנטיבה לינקים: 

פייסבוק - https://www.facebook.com/UptoUs.TLV 

לקבוצה - https://www.facebook.com/groups/522418525225810 

אינסטוש - https://www.instagram.com/uptous.tlv/ 

אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv 

 

Episode Transcript

(00:00):
Music.

(00:27):
שלום אלטרנטיביות ואלטרנטיבים, בוקר
טוב לשביעי באפריל 24 חצי שנה לאחר שהתחיל המלחמת אז אחרי רוות ברזל וואטאבר שהכישלון
הגדול בתולדות ישראל ואנחנו כאן עדיין מייצרים את הפודקאסט, עברנו את פרק 90,

(00:47):
פרק 91 עם עומר מוסינזון שהוא חבר יקר של הקהילה, של המערכת, יזם אקלים מצוין ואיש
מדהים שהכרתי בזכות העשייה בעולם האקלים. עומר מה המצב?
אולן אולן שלום. איך נראה לי לא הצעגתי אותך מספיק טוב אז חוץ מזה שאתה מנכל סייבית.

(01:10):
כן אז קודם כל אני ממש שמח להיות פה ואתה אמרת עליי מילים יפדו גם אתה נחמד לתת
פה הרבה קרדיט גם על העשייה, גם על הפודקאסט מאז שאני התרנתי פה לפני כמה?
שלוש שנים שלוש שנים, כן הרשימה תורכים והתוכן גם כאילו באמת דברים מדהימים שאנחנו עושים,
אנשים סופו מעניינים וסיחות מצוינות אז כל הכבוד ואני אציג את עצמי למי שלא מכיר

(01:35):
מרגיש פה קצת בבית בפודקאסט הזה שלך אתה אכן בבית כן,
אז לי קוראים רומר מוסנזון אני מנכל במעשה של חברה שנקראת Save It,
יחד מהחברות אימפאקט הסביבתיות המובילות בישראל.
שבעצם אנחנו מספיקים שירותים מתקדמים למיול בטיפול פסולת, וזה מאוד מעניין כי בפודקאסט

(01:58):
האחרון שהתראיינתי פה, שזה הפרק 2,
או פרק 3, אז באמת דיברתי שם על
הרבה דברים, ודברים שמאם התקדמנו והעברנו רבה מאז. אז זה מה שאני עושה היום.
אז מה קורה לנו פה?
אז קודם כל יזם אקלים, ועסק של אקלים, שרד שלוש שנים והוא מצליח,

(02:22):
ואתה חי ממנו, זה כאילו זה קרה, זה קורה אחי, זה מצליח.
אז אתה פה מעלה באמת משהו שאני משתדל שלא לחשוב עליו כדי לא להכות את את החדות
שאני צריך בשביל לפועל בתחום, אבל זה באמת מטורף,
אנחנו באוגוסט הקרוב,

(02:44):
אנחנו נהיה חמש שנים בפעילות.
עברנו, מה לעברנו? עברנו קורונה, עברנו משפחת פוליטיים,
עברנו מיתון בהייטק, עברנו כל כך הרבה דברים במלחמות, וכן, תשמע,
זה די מטורף, אני זוכר, גם הייתה לי הבנה לא מזמן שמכל ה...

(03:05):
הרי אנחנו הכרנו ב-2019, ה-19, פחות או יותר. כן.
הייתה, היה איזשהו גל גלובלי של כזה עליית מודעות והמון מיזמים ופרויקטים בתחום הסביבה שהתחילו,
ובאמת הסתכלתי על זה לפני כמה חודשים וקלטתי שאנחנו פחות או יותר שנשארנו,
כאילו הרבה מיזמים כבר לא איתנו.

(03:27):
לא קל, כאילו לא קל, אבל אני חושב שזה מתגמר וזה גם, וזה יציב.
אז כאילו בהקשר הזה אני אגיד שבמיתון שהיה ב-ITEC, שהרבה חברות מאוד גדולות פתרו את העובדים, אז היה.
לי פחות, אני מאוד מאמין בזה, אבל היה איזשהו חשש מסוים אצלנו במעגלים שקשורים

(03:48):
לחברה, שאצל חלק מהלקוחות שהם חברות גדולות, יצמצמו את התקציבים של הקיימות.
יש מישון לפרטרים עובדים אז היא נועד שנייה מקצת צוג גם בהקיימות וזה לא קרה כאילו התקציבים רגלו,
והפעילות שלהם רק התרחבה אצל הלקוחות האלה אז וואללה לא קל אבל העתיד לפי דעתי

(04:11):
מזיר איזה כיף איזה כיף איזה כיף לשמוע שמישהו מתעסק בדבר שהוא טוב לעולם הוא טוב בשביל עצמו,
והוא טוב גם בשביל החברה אז כאילו, אתה בעצם מגשים את ה...
כשפתחנו את הפודקאסט, אז בעצם תמיד היינו מדברים גיא ואני על שורת רווח המשולשת.

(04:32):
על הסביבתי, כלכלי, חברתי.
וזה בעצם סייב איתה אני מרגיש שהיא עושה פחות או יותר את כולם.
ואני אומר את זה כדי שמאזינים יוכלו לדעת שכן, אפשר לעשות דברים שאתה מאמין בהם
והם טובים לעולם וגם להרוויח מהם כסף. נקורה?
אנשים חיים ככה. אני חושב שאפשר, תראה יש פה כאילו בעשייה שלנו היה.

(04:58):
כאילו צריך להבין שזה לא קל כל מי שיזם או
כאילו כל הכלישות על הסיפור הזה הן נכונות כאילו כמות ההשקעה עבודה אינסופית המקום
הזה שבו זה כבר לא נהיה עבודה ללא אתן סופשים כל הדברים האלה נכונים ואני חושב
שהם מחוצים אבל אומר תקן אותי אם אני טועה כל יזם גם אם הוא לא באקלים,

(05:22):
הוא יחווה את הדבר שאתה אמרת אז כאילו.
אני פשוט אומר שזה כאילו זה מאוד מורכב אבל, ובאמת צריך ללך את הדרך הזאת של הקט
הציכון של להשקיע את כל מה שאפשר, אבל בסוף כאן זה מצליח אני חושב שהיה לנו.
היה קצת מזל, היה תזמון מאוד נכון, כי באמת התזמון שטפסנו את הדבר הזה,

(05:45):
היה אפשר לנו, ממש לקיים פעילות עסקית.
אז רגע, עכשיו לפני שנמשיך עם מה שאמרת, בואו נחזור לסייביט, ולמי שלא שמע את פרק
2 בפודקאסט, מה זה סייביט?
בואו ניתן את זה בכמה שורות, ואז נמשיך לדברים ברומו של עולם, שנראה לי אנחנו הולכים לדבר עליהם.

(06:05):
אז סייב איתו היום חברה שמעשה פקט שירותים מתקדמים לניהול וטיפול פסולת,
נרגונים מאוד גדולים ביני מייקרוסופט, אפל, קבוצת אזריאלי, מכון ויצמן, מנדי ועוד חברות.
שהראיון בעצם זה לקחת ארגונים מאוד גדולים, תראי תקציב והבנה שצריך להשקיע בניהול

(06:27):
של הפסולת שלהם בתחומי הקיימות,
ואנחנו דואגים שהפסולת של הארגונים האלה תגיע לטיפול סביבתי, אפשר לחלק את החברה
שלנו לשני תחומי פעילות אחד זה שירותים אופרטיביים אופרציה, ממש לדאוג שהפסולת יגיע למתקנאי קצה,
שאנחנו עובדים איתם, והצד השני זה צד טכנולוגי זה בעצם מערכת שפיתחנו שמתלבשת על

(06:49):
הצד האופרטיבי ואוספת נתונים על ייצור פסולת של החברות האלה.
סליחה מה שדיברתי בפרק
2 שתיים זה היה זה המקום שממנה צמחנו שאפשר
אולי להתאכס לזה בקצרה אבל באנו כשאנחנו התחלנו
את הפעילות שלנו רצינו לפתור בעיה כלומר

(07:11):
מה שהם ממש הלכה אותנו וזה גם אני ושותף שלי חן חלפון השותף השלישי נו חלפון אנחנו
אנחנו אנשים עוד פרקטיים כלומר אנחנו מוצאים לפועל של יתרונות ישימים וכשתחלנו
את האסטק אז רצינו להצליח בוקטור אחד ואז מההצלחה הזאת היא לשכופל את זה לא מפעילות.
וממש התחלנו ממקום אחר, התחלנו מכאילו לא מקום אחר אבל ממש שהוא סופר ממוקד,

(07:38):
התחלנו מממש לטפל בחד פעמים מתקלה שיש לו אישור התקלות לפי תקן בינלאומי,
בדוגמה מרתון תל אביב שדאגנו שכל הקוסות, שכל הפלסטיק במרתון שמבנו נבזג מים יהפוך למוצרים מתקלים.
ואז אספנו את החומרים המתקלים עליה והברנו את זה למתקן קומפוסט.
אז זה היה אופי הפעילות שלנו בעבר, והם אנחנו מספקים מניפה רחבת לשירותים.

(08:03):
אז זהו, אני זוכר שהיה את העניין של הקוסות והמוצרים האחד פעמים שבעצם אתם מגיעים,
מביאים ספק שהוא גם ספק שיודע להביא מוצרים מתקלים
אבל אנשים לא יודעים שגם אם השתמשת במוצר מתקלה אתה זורק אותו לפח אז הוא לא מתקלה
יותר והוא נהפך להיות פסולט כשאר הפסולט ובעצם פולט הרבה פליטות ועושה את הנזק

(08:23):
שלו לסביבה ובעצם לא עשית כלום חוץ מלקנות מוצר קצת יותר יקר אז אתם בעצם יודעים לקחת את העוסף,
את הזרם פסולט הזה שהוא אמור להתקלות,
ולקחת אותו למקום שיגרום לו להתקלות באמת, כפי שכתוב בה ריזה. אני מדייק?
כן. אז זה באמת איך התחלנו את הפעילות שלנו, אבל אני אתן פה קצת אינפוט ממה שאני יודע על הדבר הזה.

(08:49):
אז לשימוש פעם מוצרים מתקלים יש שתי יתרונות.
יתרון אחד שזה צמצום שימוש בתעשיית הנפט והגז, כלומר, כשאתה קונה מוצר חד פעמים
מתקלה או שאתה משתמש בחומר שהוא לא מגיע לתעשיית הנפט והגז, כבר יש לך איזושהי עביפות סביבתית.
אתה אומר בעצם זה שלא קניתי משהו שהוא מתעשיית הנפט והגז, אז אני קצת מקטין את

(09:13):
התעשייה הזו וזה עוזר גם לסביבה.
נכון, ויש הרבה בשנים האחרונות מתפרסם על הדרך שבאה החברות האלה שהם ניסו לבלבל
את הציבור ואת הקהילה המדעית, לגבי הנזיק הסביבתי שלהם.
ובתוך זה הם יש גם הרבה דיסאינפורמציה או בלבול, או דיון שלו נגמר לגבי האם אחת

(09:36):
פעם מי המתקלה ביצור שלו הוא עדיף, או הוא יותר מזהם?
אז הם עושים את החברות הבאה כל אובר אגן.
בדיוק. ויש מסמך שהוא, יש לי מסמך של הרווארד,
שהם עשו איזשהו עבודה של 15 עמודים, שמראה בבירור איך תעשיית נפט והגז לקחה את
הפלייבוק של תעשיית הטבקו ועכשיו בעצם אסנת את זה על המוצרים שלה וכל המוצרים המגדלים הם בגדול,

(10:04):
אם אתה חושב על זה אמורים להחליף את המוצרים של תעשיית הנפט כן?
כאילו תעשיית הנפט עכשיו התצפי ירידה במחירות של נפט לאנרגיה בגלל כל המעבר לאנרגיות
מתחדשות אז הם החליטו שם ללכת על אסטרטגיה שתעזור להם לצאת מהבעיה הזאת של לרידה
במחירות על ידי קידום פלסטיק, וש...

(10:25):
המון עבודות, אני יכול לשלוח לינקים לכל מיני מקורת מידע וארגונים שחוקרים את הדבר הזה.
בעצם מראים שתעשיית הנפט והגז החליטה אסטרטגית למכור יותר פלסטיק כדי להגדיל את
ההכנסות שלה, והמוצרים המתקלים,
שהם נרדף לשימוש במקורות מתחדשים, אז מאיימים על המוצרים שלהם בגלל זה יש פה איזשהו

(10:48):
דיון שלא נגמר לפי דתי ורבה דיסאינפורמציה.
אז שורות התחתנות, אנחנו לפי הגורמים שאנחנו עובדים איתם, גם אקדמיים,
גם מקצועיים, ממליצים על שימוש מקורות מתחדשים לאיפה שאפשר.
ואז כמו כל סוג פסולט צריך לקחת את החומרים האלה לטיפול סביבתי.
זה שני דברים, אחד זה מעבר והשני זה לטפל בזה במתקן קומפוסט שזה מה שאנחנו עושים.

(11:13):
אז כמו שאמרת אתה אומר דבר
ראשון זה עדיף להשתמש בזה בניגוד למה שאמרתי שזה רק
יותר יקר אלא זה בעצם מוריד את היקף הפעילות
את הכלכלה של כל המוצרים שאינם מתחדשים
ולכן אתה ממליץ להשתמש בהם גם אם לא יודעים לנטב את זה לזרם התקלה בסיום השימוש

(11:34):
אני אגיד אני חושב שעדיף להשתמש ברב פעמי במידה ואתה לא יכול לעזור לזה בוא נגיד
את זה שזה יהיה ברור כי הדיון פה על הסיפור הזה.
נתחיל אותו בזה שעדיף להשתמש ברב פעמי.
עקרונית, מדעית, פילוסופית, תרכית, עדיף תמיד להשתמש ברב פעמי.
החוויית משתמש שלכם גם תהיה הרבה יותר נעימה לשתות בכוס טובה או להשתמש בצלחת אמיתית. לגמרי, לגמרי.

(12:01):
ואז אחת פעם, לגמרי, רב פעמי עדיף, אבל איפשה...
זה לא מה שרציתי להגיע, אני רציתי לשאול כאילו, אתה עכשיו איך אתה דואג שהחומר
הזה יהיה מוחזר כאילו שעכשיו אספת את המוצרים האלה אז לאיזה מתקנים מביאים אותם
זה קצת גיקי וכזה להבין אתה מאחורי הקלעים אבל מה באמת קורה שם,

(12:22):
לאן אתה לוקח את הפסולת הזאת?
כן בסווית יש לנו שירות האופרציה שני זרמים עיקרים שאנחנו מטפלים בהם זרמי פסולת,
אנחנו מטפלים באחד פעם עם התקלה שמחזיק אישור תקינה בינלאומית האישור הזה מבטיח
לנו שאנחנו אנחנו מעביר את הפסולת הזאת למתקן קומפוסט, שהיא באמת תתפרק.

(12:44):
והזרם השני שאנחנו מטפלים בו זה פסולת אורגנית, שזה שערת מזון.
את אחת פעמי המתקלה אנחנו מעבירים למתקן קומפוסט תעשייתי בביקת הירדן,
בפארק מחזוב אור, יש להם שם מתקן קומפוסט, אני חושב שהוא הכי גדול בישראל,
הוא גם נראה לי הכי גדול פה באזור של המיזך התיכון.
ושם בקומפוסט אור הם עושים עבודה פשוט מטורפת ומטפלים בבוצה שמגיעה ממכוני תיאור

(13:09):
שפחים, ובפסולת גזם בכל ישראל,
וזה מתקן ענק ואני מזמין מיפו שרוצה לבוא לסיור להתרשם מתקן תעשייתי באמת השורה
הראשונה בישראל מוזמן ואז במתקן הקומפוסטור הם מטפלים בבוצב ובגזם ואנחנו מעבירים
אליהם גם את אחת פעם מהמתקלה שאנחנו אוספים מהלקוחות שלנו.

(13:32):
ומה נוצר ממנו? מה התוצר שלו? מה קורה איתו?
אז הסיבה שאנחנו אנחנו הצלחנו לעבוד עם מתקן קומפוסט תעשייתי, זה בגלל שהקמנו איזשהו
מערך בדיקה מקדים לדבר הזה.
כל השירותים האופרטיביים שלנו עובדים במתחמים סגורים.
מה זה כמוני המתחמים הסגורים? בבניין משרדים, באירוע, בכל מוקום שאפשר לטחם אותו.

(13:55):
למה אנחנו עובדים במתחמים סגורים? כי אנחנו חלק מהפילוסופיה של ניהול פסולת שלנו,
שאנחנו יודעים מה נכנס למתחם, ואז לפי זה שאנחנו יודעים מה נכנס,
אנחנו יודעים להתאים את השתית ניהול הפסולת, את כל ההדרכה ולדעת מה אנחנו צפויים לקבל.
אז במתחם סגור, לדוגמה בין המשרדים, אנחנו דואגים שכל מה שמסופק במשרד שהוא חד פעמי,

(14:19):
הוא מחזיק איזשהו תקן בינלאומי או ה-BPI האמריקאי או לפי ה-EN13432 האירופי.
בעצם זה מבטיח לנו שהפסולת שנעביר להם מכאן קצה היא בעצם מחזיקה את האישור שמראה שהיא יכולה להתפרק,
ואז אנחנו מבדים, אני נכנס לבינה משרדים, דואגים שהפסולת תנועל בתוך הבניין כמו

(14:43):
שצריך, עם הדרכה, הסברה, עם מערך קמפיינים פנים ארגוני, שאנחנו יודעים לעשות שילוטים
מותמים, שילוטים ביגיטליים, תיבורו במייל.
אז אחרי שהפסולת תנועלה כמו שצריך במניין, היא עוברת תהליך של בקרה. מה? רגע, רגע.
סורי, אני מתעקב על הקטנון, כי זה מעניין אותי דווקא.
אז אתה מחלק כמה פחים, אז יש פחלה חד-פעמי, פחלה אורגני ופחלה שאר, כאילו איך זה עובד בפועל?

(15:10):
אנחנו ממש מגיעים ללקוחות שלנו והם עושים תהליך של הקמה של מערך ניהול פסולת.
כל הרון שצייב את זה One Stop Shop מהתחלה עד הסוף,
אז אנחנו דואגים שיהיו התפחים לפי הזרמים השונים, שיהיו הפחים למעלה שטועמים תשתית
שקיימת למטה, כי אנחנו כבר הגענו לקוחות כאילו באמת מהחברות המובילות בעולם שיש להם משרדים פה.

(15:36):
והגענו ללקוחות ואתה רואה יש 8 פחים למעלה, היה כל הפרדה לרמה הכי קטנה של זה ואז
אתה מגיע למטה ואתה רואה שיש לי פח אחד.
אז אנחנו דואגים שכאילו תהיה התאמה.
אבל זהו, יש פה בעיה, אני עכשיו בתל אביב אתה יודע כי אני מפונה, ויש פה רק פח ירוק, אשקרה.

(15:56):
אין לי, אני רוצה למחזיר, אני לא יכול. נכון, בחלקים מסביבתי בתל אביב באמת אין
פח כתום, ואף שיש פח כתום הם עולים על אגדותיהם, כי חושב שהאנשים פשוט רוצים למחזור.
אשכרה, אנשים בתל אביב יותר רוצים ממה שניתן להם. זה אמת לעמיד תאפיל.
אני חושב שכן כי בגלל שאני עוסק בזה ונפשי בדבר, אני כל הזמן מאבחן את זה אז אני

(16:20):
רואה שהפחים הקטומיים מלאים. תמיד כן.
לא אבל גם עכשיו אני בשוק לוינסקי לדוגמה, גר פה באזור הזה. אין פה כלום, קודם כל בקושי יש פחים.
בגלל שזה רחובות כאלה קטנים אתה צריך ללכת עד לארצה להגיע לפח בסדר.
אני אלך רחוק לפח, זה גורם לי לרצות לייצר פחות
זבל שזה טוב אבל אז אני מגיע לפח והוא גם

(16:41):
מלא על קדוטה והוא גם רק פח ירוק אז כאילו אנחנו
מקיימים דעת סן איזושהי תשתית ארטרנטיבית לדבר הזה כאילו אנחנו באמת הבנו שיש חברות
בינלאומיות שצריכות לעמוד ברגולציה בינלאומית ובמקרה יש להם נכסים פה בישראל והם
צריכים חייבים את הדין בחשבון לא לרגולציה הישראלית על הרגולציה בינלאומית ולמשקיעים שלהם.

(17:05):
אז אנחנו ממש קמנו עבורם את הדבר הזה.
אז אנחנו, כמו שאמרתי מקודם, ממש מקימים את המערך ניל פסולת בתוך הבניין,
ומי שנראה לו שזה דבר קל, מה הסיפור?
רק תשימו פחים וזה יעבוד?
זה נשמע לי הכי מסובך בעולם אומר.
באמת זה, כי בבניין שמגיעים אליו 1,500 איש ביום, אז זה כאילו נהיה אירוע מאוד מורכב,

(17:32):
אז אנחנו דואגים להקים את זה, דואגים שזה יתנהל כמו שצריך בתוך הבניין,
שהמנקים, ציטט החזוקה, כולם ידעו לתפעל את הדבר הזה שנקרא פסולת.
ואז אנחנו מעבירים או את האחד פעם מהמתקלה, המושר למתקן קומפוסט,
או את הפסולת האורגנית לטיפול במתקן ביוגאץ.
ועל הדבר הזה אנחנו בעצם מהיום הראשון נוספים נתונים.

(17:56):
וכי אנחנו מבינים שדאטה זה דבר שהוא מאוד חשוב, צריך למדוד את מה שאנחנו עושים
כדי לייצר השוואה לזאת, הזדמנויות לשיפור, ובתחום אבסולט אף אחד אין לו נתונים
על שום דבר, אז זה תחום שהוא בשטח החפור מאוד.
מה זה ברמת הקילו עם משקלים? ברמת הליטרים? ברמת הנפחים? איך זה עובד?

(18:17):
אנחנו אוספים משקלית, אנחנו אוספים נתון משקלי מהלקוחות שלנו, וכן,
יש לנו מערכת של משקלים ובקרים שהיא נמצאת אצל הלקוחות והיא יודעת לאסוף לעלות ניתונים באופן רציף.
אז אני אתן דוגמה ללמה, איך זה מייצר ערך.
אז יש לנו, המערכת נמצאת אצל הלקוחות והיא מודדת בצורה רציפה את המשקל של הפסולת לפי הזרמים השונים.

(18:39):
ואז לדוגמה מדענו אצל לקוח מסוים שכל יום הוא מייצר 250 קילו של פסולת אורגנית.
ואף אחד שמנו לב שהוא ייצא רק 50 קילו של פסולת אורגנית אז הדבר הזה אומר ש-200
קילו של פסולת אורגנית קרה להם משהו ואז אתה מגיע לבניין,
אתה מקבל את החיווי הזה מידי, אתה מגיע לבניין ואתה מגלה שהצוות ניקיון של המקולה

(19:05):
התחלף והמנקים הנחמדים לא הבאש מדם,
ראו סכית, זרקו אותה על הדחסן הרגיל ואז אתה ממש בפרק זמן של ימים יכול לדאוג שה-200
קילו האלה יחזורו להפך הנכון ויחזורו לטיפול סביבתי.
אז זה כל הנושא של המערכות. אז אפשר לדבר על ההיקף פעילות שלכם בתל אביב,

(19:27):
בישראל? איך זה עובד בעולם? מה הכיוון שלך?
אז אנחנו היום עובדים עם מייקרוסופט בכל המשרדים שלנו בישראל, אנחנו עובדים עם
אפל בכל המשרדים שלנו בישראל.
אנחנו עובדים בקבוצת הזריאלי בכל נושא של המערכות, יש לנו היום שלוש מערכות פעילות
שאוספות מתונים על יצור פסולת, זה בכל הנושא של סקופ 3 זה גם דבר מאוד מעניין שקרה,

(19:55):
אמרו לי בפודקאסט שאני מדבר ואנשים לא מבינים
מה אני רוצה הרבה פעמים אז בוא נדבר על סקופ 3 סקופ
3 זה בעצם המדידה של כל משהו קשור לפעילות שלך אבל הוא לא מיוצר על ידך זאת אומרת
אם אני עכשיו חברת טכנולוגיה ואני סוחר את משרדים ובבני המשרדים שלי מיוצרת פסולת

(20:16):
אז זה בעצם נכנס בקטגוריה של סקופ 3,
אם יש לי ספאק שמביא לי עכשיו אוכל לתוך המשרדים, אז הספאק הזה,
המסעיות שלו, זה בעצם נכנס בסקופ 3, זה מתייחס ל-value, לספלייצ'יין שלי.
כן, בעצם הספלייצ'יין זה העניין פה בסקופ 3 ממה שאני הבנתי,

(20:38):
בעצם מדובר על כל מה שכאילו האחרון הספאקים שלך הוא עדיין נחשב בסקופ הזה זה והוא
יימדד לך כאשר ימדדו את הפליטות שאתה שהמפעל שלך מייצר כן בדיוק אז אם נעשה איזשהו
סיכום קצר המדידה של הסקופ 1,
2 ו3 נועדה בעצם לייצר איזושהי הבנה של ההשפעה הסביבתית של הארגון שלך כל מספר

(21:05):
המהיד על תחום פעילות אחרת 1 ו2 זה דברים שיותר קל למדוד אותם כי הם ממוצאים באחריות
של הארגון הסקופ 3 הוא דבר שהוא קצת יותר מורכב רק כי אתה צריך ליישר את כל הספקים שלך,
את כל שיישרת הערך, לפעמים זה קשה,
לפעמים הספקים לא מבינים, או לא יכולים בעצמם להשיג את הנתונים האלה.
ולשם אנחנו נכנסים, כלומר סייבית מתעסקת בסקופ שלוש.

(21:27):
עכשיו, אז למה זה מעניין? בגלל שעכשיו הרשות האמריקאית לנהרות ערך,
ה-SEC, אווירו חוק שדיווח של סקופ אחד ושתיים הוא חובה.
כלומר, חברות אמריקאיות שנסחוק בבורסה האמריקאית חייבות לדבר על סקופ אחד ושתיים.

(21:47):
בדבר הזה נהיה תהליך מאוד משמעותי של פשוט הרבה משאבים שנכנסים לתחום הזה,
של מדידה של השפעה סביבתית וחיפוש בעיות, חיפוש פתרונות לבעיות שנובעות מההשפעה הסביבתית הזאת.
וגם סקופ 3 זה נתן שם דחיפה.
זהו, אם אני זוכר הם אמרו להם, ותחילו לבדוק בכלל את השרשרת, פקים שלכם את השרשרת ערך הזאתי.

(22:13):
וקודם כל תמפו אותה, לדעתי זה עד 2026, תמפו אותה, תדעו מי זה היצרנים האלה,
ואז מ-2026, או וואי אני לא זוכר את הזמנים, הייתי באיזה כנסת חזרה. כן, זה ב-2016, נכון.
ואז הם יתחילו גם עליהם אתם תצטרכו לשלם את המס הזה או את המסחר הזה שאתם צריכים לעשות.
כלומר אתם תצטרךו לדווח ולהיות אקאונטבול, כלומר זה שאתה מדווח או מציר שתגיע ליעץ

(22:38):
סביבותי מסויים, אתה לא סתם תציר,
אתה באמת תהיה מוכרע להמוד בו, ואם לא תעמוד בו תקבל כנסות, וזה מתקשר גם לחוק
האירופאי של איסור על גרינמושים שזה גם איזשהו תקדימ מסוים שכאילו מה, ספר לזה?
אני, האמת את זה אני לא מכיר ספר לי
בעיקרים כנראים האיחוד האירופי עביר חוק גיידלינס מאוד

(22:59):
ברורים למה אתה יכול להגיד ומה אתה לא יכול להגיד כלומר אתה יכול להציע מוצר ולקרוא
לו אקו ווטבר או משהו סביבתי בלי שיש לך גיבוי מאוד מאוד ברור בצורה אירופאית מאוד
כאילו ברורה למה קביעו מנחים של הצרות שאתה יכול לעשות.
כאילו גם היעדים הסביבתיים שלך, שאתה צריך ממש לקחת אחריות על אם אתה התחייב את

(23:24):
ה... לא יודע מה שזה, 100% בלי פלסטיק?
אז אתה באמת עכשיו, אתה באמת תבדק.
אני זוכר שהתחלנו את ה...
כמו שאמרת 2019, שבאמת הייתה תנופה הזאת של הרבה ארגונים וזה,
זה יצא לי גם בדיוק בשנה שאני עזבתי תל אביב ואת
כל העניין וזה וזו עד היה לפני הקורונה אז כאילו
עוד לאנשים היה קשב על אקלים וכזה דבר

(23:48):
אז אני כל הזמן נורא נורא התעצבנתי
מזה ש עכשיו אוסם מייצרים ביסלי ואז ההריזה של הביסלי אני שקניתי אני צריך להתמודד
איתה למרות שהם ייצרו אותה ו זה לא זה לא עליהם להתמודד עם זה ואני אף פעם לא הבנתי
את זה איך זה הגיוני שאני צריך לי כאילו למה זה לא מגולם לתוך,

(24:10):
קודם כל שהם יטפלו את זה ושאין לי בעיה שהטיפול בזה
שלהם יהיה מושה בתוך
המחיר של המוצר שאני קניתי אבל אני לא הבנתי למה אני או העירייה שלי או המדינה
צריכה להתעסק עם הדבר הזה ולא היצרן עד היום אני לא מבין את זה אבל לאט לאט עם
כל הדברים האלה באמת אירופה וארצות הברית למזלנו מתעסקים בדברים האלה.

(24:36):
כן, פחות טובה ותמיד אומרים שהרגולציה הישראלית היא בין הרגולציה הסביבתית הישראלית
היא בין המובילות בעולם כלומר מפחד התקדימיות שלה,
ממש העקרונות שלה שממש חוק אחריות יצרה, חוק האריזות חוק הפיקדון אז זה החקיקה

(24:56):
מאוד מתקדמת הפיכוח והאיסום של זה לא קורה אז כאילו זה פה איזשהו דיסיוננס מסוים,
ומה שאתה מדבר עליו זה טכניקה לא יודע איך להגדיר את זה אבל של ארגונים שמזהמים
שזה נקרא השמת הצרכן שכאילו בסופו, אתה יודע,
מגלגלים את זה אלך הוא יכול להרגיש שאתה צריך לטפל בזיום בזמן שאתה לו מייצר את

(25:19):
רוב הזיון אני לא אשכח את זה.
שנכנסתי יום אחד לאיזה סופר אחרי שהיה לי את ה...
אתה יודע, נראה לי כמו הרבה פעילים סביבתיים אתה נחשף לעומק הבעיה משבר האקלים,
whatever עבר, גם אם לא ניקח את זה להקלים ניקח את
זה להכרסת מגוון המינים או ניקח
את זה לאיכות אוויר הירודה או כל מה שגם

(25:40):
אם אין התחממות גלובלית בסדר ואין כלום עדיין
דברים קורים ואתה מגלה את עומק הבעט
אתה נכנס לחרדה בדרך כלל ואז אחרי החרדה אתה אומר אוקיי אני אעשה משהו בטח קרה
לך דבר דומה ואז אני זוכר שנכנסתי לסופר פעם ראשונה אחרי כל הדבר הזה ואז במקום
אוכל פשוט ראיתי פלסטיק כל דבר פלסטיק כל פלסטיק למה הכל פלסטיק?

(26:04):
כאילו למה הכול עטוף בפלסטיק כל פח מלא אתה רואה אתה נכנס לסופר אין שום דבר שהוא
לא עטוף בפלסטיק אתה אומר לעצמך אם אנחנו מדברים ספציפית על זה אז נגיד לדוגמה
שנותנים בעד שימוש בחומרים מתקלים אז תחשוב שבמקום,
שתענת נגד המוצרים המתקלים זו שומעים שאם כל הפלסטיק יהיה ממקורות מתחדשים אז לא

(26:30):
היה מספיק שטח לגדל את הטירס ווטבר.
אז כאילו, דוגמה טובה לשימוש בחומרים מתקלים שעשויים את סמכים,
שזה מקור מתחדשים, זה להרוז את כל הדברים היפים האלה בסופר.
כי מה קורה, פלסטיק בסופר, עכשיו שלכל המוצרים שיש להם תוקף חיימדף קצב,

(26:50):
וכל הדברים הטריעים לדוגמה.
אז תחשוב שאם אתה קונה לא יודע מה, כוס ברע, ואז היא עטופה בפלסטיק,
אז אם אתה רוצה למחזיר את הפלסטיק ואת הכוס ברע, אתה צריך להפריד את הפלסטיק,
לשטוף אותו ושילה לו חומר אורגני ואז אתה לוקח אותו למחזור.
אני חושב שאם הקוסבר הייתה עטופה ב-PLA או באיזשהו חומר מתקלה,

(27:12):
והקוסבר נגמרה ואתה עכשיו רוצה גם לטפל בקוסבר וגם בפלסטיק, אז תיאורייטית היית
יכול לקרות את הפלסטיק המתקלא עם הקוסבר ולזרוק את זה לזלום אורג�י. לגמרי.
אתה יודע שעשיתי פודקאסט עם מייד רייט שהם מכירו אותם?
לא. made right, סטארט-אופ ישראלי ישב בקריאת שמונה בפסטארט,

(27:34):
חממת פוטק מקום מה זה מגניב עכשיו
הם כמובן מפוזרים all over the place כמוני והם מייצרים פתריה שהיא עושה סרקול
הרכונומי בשתי דרכים אחד הפתריה עצמה היא גדלה על פסולת אורגנית ותעשייתית נגיד
כל חברה שמייצרת הרבה ממשהו נגיד עץ ונשאר לה מלא עץ

(27:56):
לא יודעת מה לעשות איתו, אז פסולת אורגנית אחרת, הפטריה גדלה על זה,
ואז הפטריה מייצרת חומר, שממנו הם מכינים בעצם את המרכיב, באריזה ששומר על התריות.
הוא הסביר גם בפודקאסט, כולם יכולים להזין למייד ראיט, בדרך כלל בכל אריזה יש שני מרכיבי אריזה.
אחד זה בחוץ, מה שעליו מצוירים המותגים והציורים וואטאבר, ובפנים חומר ששומר על התריות.

(28:23):
ומבודד את זה מהסביבה באיזושהי דרך, ובדרך כלל
בגלל שהשני דברים האלה דבוקים אחד לשני זה הסיבה שאי אפשר למחזר אותם בדרך כלל
כי אם הם היו מופרדים אולי היה אפשר יותר בקלות ומאוד קשה להפריד אותם אז הם עובדים
על המרכיב הזה של התריות שבדיוק מה שאתה אמרת שאולי עוד כמה שנים זה יהיה מורכב
מהפטרייה שלהם ותחשוב באמת זה יהיה פגז מדהים,

(28:46):
כן אני ממש אוהב את הסטארט-אפים האלה בישראל,
כן תשמע תחום מטורף אני חושב שלגמרי יש מקום לכולם בתחום הזה כאילו זה גם,
אני חושב שזה היה ככה סיכמנו את הפרק הקודם שקיימות זה העתיד.
ניתן לשלם איזה משפט שקיימות זה העתיד.

(29:08):
איזה כיף איזה כיף תשמע גם עם כל המלחמה אתה יודע אנחנו חצי שנה לתוך המלחמה כך התחלנו את השיחה גם קודם,
חצי שנה לתוך המלחמה והמצב של ישראל באמת לא נראה לי היה אף פעם רע יותר באמת,
כאילו הרגשה כולם גם פסימיים במיוחד אם אתה רואה חדשות אתה נופל איזו מינמרה שכורה

(29:29):
של הכול עבוד אבל אם אתה בעשייה של היום יום אתה רואה שמלא אנשים מאוד חכמים ומאוד
נמרצים עובדים פה על דברים מטורפים.
וגם אני אישית היום כתבתי פוסט בפייסבוק על זה שאני חצי שנה מפונה,
ותודה לממשלת ישראל, הזו שהיא הכי גרועה שהייתה בתולדות המדינה, ותודה לביבי ולקולם.

(29:52):
איך אתה עם הזה? זוכר שדיברנו קצת בטלפון, כינוי, איפה אתה נמצא עכשיו?
ארץ אלף מאזינים, מישהו שאל אותך שאלות.
אז אמרתי לך, אני בשוק לוינסקי בתל אביב,
האזור אולי הכי שיקי עכשיו שיש, זה במקרה קרה, אשתי רצתה לבוא לגור פה במרכז,

(30:12):
כי בהתחלה אתה יודע איך זה היה בהתחלה אתה כמו שאתה קפצת למילואים אני כבר משוחרר אז לא היה לי מילואים.
ופשוט כאילו בהתחלה אתה לא יודע כמה זמן זה ייקח בטח קצת הורים,
קצת חברים עוברים מפה לשם ואז אתה פתאום קולט,
ושאר הקיבוץ שלנו לדוגמה היה בבית מלון

(30:32):
מסוים בחיפה אבל נתנו לך
אופציה או בעצם ללכת לבית מלון או שמביאים לך
תקציב די קטן ואתה תסתדר לבד וככה זה עולה להם כנראה קצת פחות מאשר להלין אותך
במלון אבל יש לך את הבחירה לישון איפה שאתה רוצה ולהרגן לעצמך חיים ולאט לאט אתה
קולט שזה לא נגמר וכאילו זה לא נגמר שזה כאילו זה המצב,

(30:57):
ואיך אתם התאקרמתם שם בדירה, אתם כאילו כזה התרגלתם לווייפ שאתם באירוע אז בהתחלה
אני לא יודע אם אתה יודע שאני תל אביבי במקור ואני די מציט איתך אז אני הייתה לי אינטגרציה קלה,
אבל כאילו זה שוב פעם כן זה תל אביב, כן האגזוזים וכן האוויר וכן המדרכות כל הזמן

(31:24):
מריחות מפיפי, וכן יש פה קאקי בכל מקום.
אז אני עדיין נתגעגע לצפון בצורה מוזרה, אבל מה שאני בא להגיד לך זה,
עכשיו אנחנו גם החלטנו להישאר עד ה-22,
ב-22 לטוס קצת לחול, כי פשוט אין לנו בית גם ככה, אז אנחנו נטוס לחול,
נהיה קצת בחול, ואז נחזור.

(31:46):
ובחזרה הזאת אני תואל לעצמי אולי להחזור לצפון ולקיטת קוננות ולכל ה...
מטורף, והמצב שאני עושה זה כאילו אזור
מלחמה נכון כאילו אני חצי סגור לא הוא
לא סגור לדעתי רק מקומות מסוימים סגורים
אני לא רוצה להגיד איזה כי אולי אסור אבל חלק סגורים ספציפית אצלנו לא אבל יש אנשים

(32:13):
שבאים לגור בתוך הבלאגן הזה אבל תחשוב שגם אם אתה בוחר לגור שם אתה תהיה שם לבד
ואין שם שום פעילות עסקית, לא פעילות חברתית ולא פעילות קהילתית.
אתה לבד אז כאילו כן, אתה יכול לחזור לבית שלך לקחת את הסיכון שהפגן נונטט אבל
גם זה לא יחד זה באמת שזה המצב זה כאילו כל כך לא הגיוני וזה מה שאמרתי לך לפני

(32:33):
שהתחלת ההקראתה שאני משהו בי לא מצליח כאילו אני חושב שאני לא מצליח לדון בזה,
כי לא מצליח לחשוב על זה אפילו.
גם אני מרגיש אותו דבר עם העניין של החטופים כל פעם שרק עולה בי ההרגשה הזאת אני כזה,
אני לא מאמין שאני חי פה את החיים שלי ויש שם 136 אנשים כבר חצי שנה שהם אזרחים

(32:54):
רגילים קמו יום אחד בבוקר ומאז הם באז הכאילו זה פשוט מטורף אני.
לא יודע מה להגיד, כן. אני גם לא יודע מה להגיד, אבל כדי להמשיך מהנושא הזה לנושא
הבא התחלנו קודם לדבר על הציור שמאחוריך ואמרת לי ככה זה פה במשרדים אז אני רציתי,

(33:14):
מי שלא רואה קודם יכול לדעת שמאחוריך יש איור של משהו אגריטק משהו...
סיפור מאוד יפה אנחנו המשרדים של סייבית היום נמצאים במיקווי ישראל שזה בחולון,
זה בעצם שטח שהוא שטח מיוחד הוא ישות עצמאית, הוא לא משוייך לשום עירייה מה?

(33:37):
אני אספר למה רגע רגע, קודם כל אתם מקימות גיאוגרפית, חולון אני מבין חולון,
תל אביב יש את המובילת הירוקה הזאת בין אזור איך זה נקרא?
אזור ליד רמת גן גם.

(33:57):
חולון תל אביב חירייה, יש מובלעת כזה תפתחו בגוגול מפס איפה לראות ממש מובלעת ירוקה של 3,000 דונם.
בעצם מקביל ישראל זה זו שהוא שטח עצמאי ב-1870,
הוקם פה הבית ספר החקלאי הראשון בארץ

(34:19):
ישראל בעצם זה היה בית ספר החקלאי הראשון שהוקם אי פעם כי בזמנו הזה לפני שבאמת
האמינו שתקום פה מדינה זה היה באמת זה היה בסוף זה היה ב1870 בחור בשם קארל נטר
הגיע לכאן בתמיכה של כל ישראל חברים שזה הארגון צרפתי.
שהם הדבנים, ובעצם קארל נטר האמין שבישראל צריך לקום בית ספר חקלאי עברי כדי לקדם את הרעיון הציוני.

(34:48):
והוא הגיע לכאן, שהיה פה בעצם שום דבר, הוא השלטון אימפרה רתומאנית והוא הקים פה בית ספר חקלאי,
וממש כאן זה היסודות של מה שאנחנו מכירים היום כמדינת ישראל, ויש פה שלושה מבנים היסטוריים,
שבאחד מהמבנים הוקם היום מרכז נטר, שהמרכז נטר זה מרכז חדשנות לקיימות לאגרוטק וקלינטק,

(35:13):
ובעצם זאת שהיא חממה כזאת, שהיא גם מספקת סודים להסכרה לחברות מהתחומים הרלוונטיים.
גם מעבדות שהקמו פה עוד מעט, שזה יהיה קונציפט שמעבדות להסכרה, סטייל ווירורק,
וגם המקום הזה הוא נשמש כאיזשהו מוקד יעדה, חיבור למשקיעים שהם רוצים להכניס לכאן

(35:34):
בקרוב, ואנחנו מתחילים כאן.
איך קוראים לחממה? איך זה נקרא? זה נקרא מרכז ניתר לחדשנות.
וזה כאילו מקום מטורף, כי יש פה מלא שטחים פתוחים, והמטרה היא שאם יש לך סטארט-אפ
בתחום האגרוטק, כלומר אתה צריך איזה שדה לבדוק את המוצר שלך,

(35:57):
או הלול או רפת או משהו כזה, אתה יכול לבוא לפה לקבל גם את התמיכה המקצועית,
כי האנשים שמנהלים את המתחם הם קשורים לחקלאות, תנועה קיבוצית, כל מיני גורמים כאלה.
והמשרדים שלנו כאן במרכז נטר לחגשנות, אתם מוזמנים לבוא לבקר מי שרוצה סיור.
עכשיו נראה לי אנחנו צריכים לעשות סיור גם אצלכם וגם אחרי זה למה שאמרת למתקן,

(36:24):
קומפוסט, כן. איפה הוא נמצא המתקן הזה?
בביקת הירדן, ליד יישוב מסועה. ולא להתבלבל, יש שם שני אתרים, הם חולקים גדר,
אז אנחנו מדברים על אתר קומפוסט, קומפוסט אור, בפארק מחזור אור,
ואני חושב שאתה צריך לבוא לעשות ציור פה במקווה, כי זה ממש קרוב.

(36:44):
זה רבע שעה מאיפה שאתה נמצא. יאללה אני בא השבוע, עומר, אני כובע איתך אחרי הזה.
מגמר, מגמרי.
אז תגיד רגע, אתה יודע הייתי בשבוע שעבר בכנס אגרו-פי-וי של מיגאל,
מכיר את זה? מכיר את מיגאל?
כן, כן, מיגאל זה כזה... מחקור, הנה, מיגאל,

(37:07):
מכון למחקר מדעי יסומי בגליל ומיגאל
הוא מכון מחקר יסומי הפועל בתחומיה אגרותכנולוגיה, חקלאות, מדעי הסביבה,
מדעי המחשבת, זונה והביותכנולוגיה שהוקם בשנת 79 זה לא קרוב לשנת 1870 ולקארל נטר
היקר אבל יחסית לגליל זה נחשב מזמן כי הגליל יש לו את הקצב שלו,

(37:31):
בכל מקרה הם התלבשו על נושא אגרופי-וי, מה זה בעצם?
אגרופי-וי זה לקחת שדה חקלאי ולשים גם עליו פאנלים סולרים כך שהוא לא יפגע בגידול
ואולי רק יעזור לגידול וגם ייצר חשמל.
מה הרציונל מאחורי הטכנולוגיות האלה במיוחד למדינת
ישראל אבל גם לשאר העולם אין בישראל

(37:52):
שטח אנחנו יהיה אנרגטי פחות או יותר זה אומר
שאנחנו לא יכולים לסחור בחשמל ובדברים
אחרים עם מדינות שכנות אנחנו צריכים הכל לעשות פה לבד וגם יש לנו שטח מוגבל מה
עושים לוקחים את השדות החקלאיים ומשתמשים גם בהם להפקת אנרגיה בעזרת פאנלים סולאריים
או אולי טורבינות רוח קטנות עכשיו יש 100 פילוטים בדרך להיבנות בישראל.

(38:17):
בעבודה של משרד האנרגיה ומשרד החקלאות כדי להבין לאיזה גידולים זה מתאים,
איך אפשר לבנות את השדות סולאריים האלה מבלי לפגוע בתנובה החקלאית,
כי משרד החקלות חושש ובצדק קצת שאם יזם יוכל להפוך את שדה טירס שלו לשדה אנרגיה

(38:38):
שבטוח מביא לו הרבה יותר כסף, אז לא ישאר פה חקלאות בישראל.
בקיצור זה די תקוע, לומר את האמת זה תקוע כבר שלוש שנים,
אבל משרד האנרגיה לפחות עובד נורא קשה ותחשוב כמה מטורף זה יכול להיות,
שדונמים על גבי הם הראו בכנס כמה דונם חקלאי יש פה במדינת ישראל באמת מיליונים
תשמע זה באמת מגע כי בסוף כמו שאתה אמר הדבר הזה תקוע זה פוטנציאל מדהים,

(39:05):
זה תקוע בעיניי כמו הגגות כל העניין של הדושימוש,
וכמו אתה יודע אם לוקח את זה לתחום של הפסולת אז אתה קשור שאתה יכול להיצר גם חשמל
מפסולת אורגנית כל הסיפור של הצוסה לא רק אורגנית, גם בעיקר לא אורגנית.
אתה צריך לשמוע את הפרק, עשיתי פה פרק עם זוהר לוי כי כתבנו, מה זה?

(39:28):
עם ברוך ובר? לא, עם ברוך ובר גם אבל גם לפניו עשיתי עם זוהר לוי שכתבנו עבודה
שלמה בתחום של השבת אנרגיה מפסולת.
שאצלנו זה לא רק אורגני כי גם בייחוד האירופי גם אחרי שאתה עושה את כל הזרמים ומחלק
תמיד יישאר לך פסולת שאין לי כמה לעשות איתה.
משמעית. אז לעשות עם ה-50% הנותרים האלה, waste to energy.

(39:53):
בישראל אין אפילו מתקן אחד כזה. אז זה אולי משהו שהייתי רוצה לשניה לדבר עליו,
שתמיד אני חושב שגם בחיים, כשמישהו אומר לכם שיש לו פתרון, והוא הפתרון היחידי,
והוא הפתרון היחידי שצריך, והוא הכי טוב, צריך להטיל בזה ספק.
אז בסביבה מה שאתה אומר זה חשוב, זה נקרא עירוב פתרונות.

(40:14):
כלומר, שיהיה כמה פתרונות, אז בתיאוריה שמדברים על הקמה של מערך ניהול פסולת לאומי,
זה צריך מהכל וגם צריך מתכנס רפאה, waste to energy זה משהו שצריך לעשות.
צריך גם קומפוסט, צריך גם מחזור של פלסטיק, צריך גם מתקנה אנרגי בהפרדה,
וגם צריך מתקנה אנרגיה, כי באמת יש חומרים שהם לא ניתנים למחזור,

(40:35):
וצריך להפיק מהם איזשהו ערך.
אז אני גם... הכול אומר, דיברנו על סיורים, אז הלכתי מאנרגי קום לסיור במתמנת אברון.
מתמנה שעומדת להיסגר תוך כמה חודשים, נגמר המקום להכניס פסולת.
עכשיו הם בנו שם בעלות של 100 מיליון שקל או יותר מתקן הפרדה, הייתי שם מהניילונים

(40:59):
מטורף עומר, המתקן תעשייתי אתה נכנס, אתה בעלם מה בנו שם,
והוא ריק, קילו פסולת לא נכנס לשם, הוא עומד ארבעה חודשים.
מוכן, תלחץ בלי תכניס, למה הוא לעובד תשאל למה הוא לעובד כי זה לא שווה להבליג

(41:20):
את הכפתור, זה לא שווה את הקנסל של מה שניצא ממנה,
זאת אומרת, כן, אפשר אולי לדבר על זה שישראל במשבר פסולט.
אני חושב שזה בין הנושאים הכי פחות מדוברים בישראל ומעניין למה זה לא למה באמת
אנשים לא מדברים על זה זה לא סקסי?
זה לא מעניין? אני חושב ש...
כאילו... חמור אז בגלל זה עשינו את העבודה הזאת ואנחנו הצלחנו כן בתחום האנרגיה

(41:46):
להעלות את זה לשיח אז אם עכשיו תראה כנסים בנושא אנרגיה מתחדשת בישראל אז יהיה
תמיד מושב פסולת לאנרגיה כי...
אנחנו סלחנו להכניס את זה לדיון, אבל בסביבה, בעולם הסביבה לא מדברים על זה? אני לא יודע למה.
אז אין ארגוני הסביבה, לא כאילו, אין אף אחד שמדבר על זה שבאמת ישראל הנתון הרשמי

(42:08):
של נסועה לגרד סביבה זה 83% מהפסולט מגיעה להתמנה.
עכשיו אני בתור מישהו בטחום, אני חושב שזה יותר מ-83% מגיעה להתמנה וכאילו זה משהו שהוא...
אני רק זוכר מבחינת כמויות, אני זוכר שמשרד הגנת הסביבה הוא אומר 1.7 קילו ביום פסולט לכל אדם,

(42:32):
תכפיל את זה בכמה אנחנו 9 מיליון עכשיו תכפיל את זה ליום.
וזה פשוט לא אני איתך, אני כאילו עושה על זה הרבה פרקים אבל אתה יודע אנשים לא
כזה אוהבים להזין לזה גם אני לא יודע למה אולי שווה,
אני צריך לדבר גם עם בר סטפנסקי להתחיל לעשות קצת רעש גם בנושא של הקטע של הפסולת

(42:57):
כי הפרק עם ברוך רוביר מה שאתה אמרת הוא אומר בתור בן אדם שהיה בחברה להגן במשרד,
משרד להגנת לאיכות הסביבה תמיד מתבלבל אז הוא אומר.
שהמעשה הכי אקלימי כביכול שאפשר אפשר לעשות, כביכול, גם לא יש בעיה עם ההתחממות הגלובלית, ומה...

(43:23):
אני לא כבר אוהב שאני אמור להתקן או לא, אני בעיקר מתייחס לבעיות קונקרטיות,
כאילו, לא משנה למה אתה מאמין. בסוף יש לך בעיה של פסולת.
מייצרים הרבה, אין מה לעשות איתה, זה לא כאילו פה, ממש אפשר לראות את זה בעיניים.
אני לא יודע למה לא עושים את זה כלום, אומר, אולי נוצר לנו לחשוב על משהו לעשות
ביחד. לי בעצם, ואני כאילו קצת יודע למה לא עושים זה כלום, אני חושב שאני מעדיף לרדבר על זה פה.

(43:48):
אנשים מרוויחים כסף, כאילו זה מתמצא בזה תמיד, זה לא ממש אחר.
בגדול כן, זה חלק מהעניין, כן? אני חושב אבל שמה שכן צריך להגיד זה שלחץ ציבורי ממש עוזר.
צריך לחץ ציבורי, כאילו אם המאזינים הנחמדים שלנו ואנחנו נמשיך ללחוץ, בסוף זה עוזר.
כי אם חברות מסוימות או ארגונים מסוימים מבינים שלמלכת ציבורי,

(44:14):
הם כן עושים מהלכים בשיפור.
אפשר לתת את הדוגמה של ה-RPET, מי שלא מכיר זה.
כל הבקבוקים בקבוקי משקה עשויים פולימא שנקרא PET,
PT זה הרשת אבות, ובעקבות לחץ ציבורי של השנים האחרונות, של אנשים שאומרים לחברות
האלה שמעצרות הרבה פלסטיק,

(44:35):
תפסיקו לייצר כל כך הרבה פלסטיק, הם בעצם חייבו שהפלסטיק שמעצרים יהיה פלסטיק ממוחזר אז יש PET,
זה הפלסטיק הבטולין ו-RPET זה Recycled P.E.T,
ואז אתה רואה שלחץ הציבורי גרם לחברות שקונות הרבה פט לשנות את התמהיל לרכש שלהן,

(44:56):
מ-100% פט ל-50-50 פט וארפט.
ומה שהדבר הזה בעצם עשה הוא יוצא על הכלכלה, כי אם פעם פלסטיק ממוחזר הוא היה.
הוא לא היה כלכלי, כאילו הוא היה עולה יותר מהפלסטיק הבטולי, אז מאז שהביקוש לארפט
עלה, אז גם הערך שלו עלה ואז נוצרה איזושהי כלכלת מחזור בעקבות לחץ ציבורי,

(45:23):
הציבור דרש חומר ממוחזר חברות רצו לקנות הרבה חומר ממוחזר, המחיר של החומר ממוחזר
זה עלה ואז נוצר מצב שהיום בקבוקים של חברות מסוימות עשויים באחוזים גבוהים של פלסטיק ממוחזר,
יש חברות שמעצרות מ-50% פלסטיק ממוחזר ויש חברה אחת שולטת להשיג מוצר שיהיה בקבוק
100% מארפט וזה ממש בעקבות לחץ ציבורי שיצר כלכלה של אבל שניה נרד לעומק העניין הזה אומר,

(45:52):
ושנינו כבר עוסקים בזה לא מעט אתה שואל את הסמכה מה המחיר של הבקבוק הממוחזר הזה?
זה ברור, אני לא אומר פה כאילו... לא, אני שואל כי אני לא יודע,
אני לא יודע את התשובה אני לא בדקתי.
אני חושב שזה עדיף ולהשתמש בחומר גלם בתולי אין אני חושב שלא להוציא פחמן מהאדמה
ולייצר ממנו פלסטיק, זה פשוט, זה הדבר הכי פחות.

(46:15):
כן, אבל אם התהליך שהעברת את הפלסטיק הממוחדר הזה הוא היה, הוא ייצר יותר פליטות
מאשר להוציא מהאדמה, זה עדיין שווה? אני לא יודע, אין לי תשובה.
אתה בעצם אומר שיש שני תהליכים, יש תהליך אחד שלא הוציא פחמן מהאדמה,
להעביר אותו באיזשהו מפעל ואז המפעל זה מייצר את החומר הגילם של הפלסטיק ואז משנים
את זה למפעל אחר, שם מייצרים את המוצר.

(46:37):
לבין תהליך של לקראת את המוצר שייצר, להעביר אותו לאיזשהו מפעל לעשות תהליף.
כנראה לחמם אותו ממש לפלוט חומרים ואז להחזיר אותו אני לא יודע כי אני לא מהנדס
ולא עשיתי את החישוב של מה יותר עדיף אבל בטוח הכי נכון זה או לא לצרוך אותו או.

(46:59):
להכין חדש מחומרים מתקלים זה נשמע לי פתרון יותר טוב אתה מבין?
אני גם לא מדען, לי ממה שאני קרא אותי וממה שאני יודע להשתמש בחומר גלם כאילו אם
אתה יכול להשתמש בפט הזה ולייצר ממנו עוד בקבוק אז אני חושב שזה ידיף מאשר לווציא
פחמן חדש שקלו באדמה ולייצר ממנו פלסטיק.

(47:21):
וזה גם ככה הדירקטיב האירופאית אומרת, היא אומרת שעדיף לך לעשות ריסייקל מאשר שאתם
משהו בחומרים חדשים. אני חושב שעדיף להגיד עדיף לעשות ריסייקל בתנאים שאתה בעצם
חוסך פליטות ולא בכל תמונן.
אבל אם אתם מערכי מקומי בישראל שלא מצליחים לקחת הבקבוקים האלה ולהפריד אותם והתהליך

(47:43):
שאתה צריכה לעשות איך זה מצומצם אולי אני לא חושב שמישהו גם עשת מה הבעיה היה ב-LCA
או בכלימה למדידה של השפעת סביבה,
שהרבה פעמים אף אחד לא עושה עבודה נקודתית על משהו שקורה באזור מסוים,
זה מישהו עשה עבודה איפשהו ולוקחים כל מיני כללי אצבע ואז יצרים לך את המחכב.

(48:07):
ויכול להיות שפה בישראל שווה לך להקים איזושהי כלכלה מקומית, של מחזור של דברים
ספציפיים, זה יהיה לך כאילו כדאי כלכלית מאשר להביא את החומרי גלם,
את הפלסטיק אני לא יודע להגיד,
אבל אולי שווה לעשות פרק עם מישהו שהוא כזה מומחה פולימריים.
וואי לגמרי, לגמרי. אעשה הסתרה בדבר הזה כי זה אישית אני האזין לפרק.

(48:32):
הלאה אני חושב לי עורכים לאלטרנטיבה אז אתה אומר לי מומחה פולימריים?
כאילו על הפלסטיק כן, כן, כאילו, אז טיפה, עשינו לאן?
כי כזה מדברים הרבה על אנרגיה מתחדשת. מדברים על הרבה איזה... בוא נדבר על חומרי גלם אלטרנטיביים.
כאילו, מה אפשרו את שיש לנו היום?
זה תחום שהוא באמת שלא מדובר, אנחנו היינו, אתה יודע שהתראיינתי בפרק 3, אז היינו באזורים האלה,

(49:01):
הבנתי שזה פשוט שנוי במפלוקת מדי, ויש שם איוודאות קורנית, אז התקדמנו משם.
אוקיי, תשמע זה מעניין, אנחנו מגיעים כזה לבר יותר משעה, אני ניסיתי בתקופות האחרונות
לרדת משעה, אבל בשיחות טובות אני מקפיד להאריך משעה, כי זה כיף ומעניין.

(49:22):
לא אבל מה שאני רוצה לסיים איתו
זה בעקבות הפוסט שכתבת לקראת הפרק שאגב זה היה פוסט מרגש אני אסיף אותו באינפו
ומזמין את האנשים לקרוא מה שכתבת אז כתבת בסוף שמעתי את הפרק בצד מבוכה קלה וביקורת
אישית מאוד משמח לראות את הדרך שעברנו,

(49:42):
את המסלול המטורף של לעסוק באחד התחומים הכי מורכבים וקשים שיש וכמה למדנו מאז למה אני מקריא את זה?
כדי שאולי תיתן כזה בסיום הפרק, ליזם אקלים המתחיל הבא, שבאמת הוא שמע בתחילת הפרק, שהנה יש דבר כזה,
שמיזם אקלים כבר מחזיק חמש שנים ומצליח וזה קורה.

(50:05):
אז אולי לתת כזה כמה עצות, כמה המלצות למישהו שעבר את הדרך ועדיין עובר אותה.
מה לעשות? אולי מה לא לעשות? אולי ממה להימנע?
אתה יכול לתת פה איזה משהו כזה? אז זה שאלה טובה אני חושב שזה באמת תלוי מה הייתם
רוצים לעשות נחשיב שנדבר רגע ברמה אישית.

(50:25):
השאלה הכי טובה ששאלות לי בחיים זאת עוצר עם טנצ'ן של אותי את גם באנגלית כלומר זה מה הכוונה שלך.
ובגלל שאת מבין מה הכוונה שלך אתה יכול לגזור אחורה את הדרך שבה תעתילת.
וזה חשוב לדעת מה הייתם רוצים להיות, הייתם רוצים להיות CEO and co-founder של
סטארט-אפ שמגייס כסף? הייתם רוצים לפתור בעיה?
הייתם רוצים להקים מיזם שיש לו מנוע אחר בכלל?

(50:49):
אני חושב שהשאלות האלה הן מאוד חשובות. אישית נראה לי יותר חשובות מהכל.
אז רגע, אתה יכול לשתף במה היה השאלה שלך, כדי שנבין מה זה סוג של שאלה כזאת?
מה התשובה שלך? מה אני רציתי לעשות?
אם בא לך לשתף, אני לא... אז אני רציתי.

(51:10):
שזה יעבוד כאילו, לי ממש הפריע שדברים לא עובדים כי זה הצבן אותי,
אמרתי מה הבעיה בננה הזאת צריכה לנסוע ברכב כלשהו ולהגיע למתקן שיסו עם זה משהו נכון?
פשוט על פניו והיא צבאל אותי שזה לא עובר ואז אמרתי טוב, אף אחד לא עושה כלום עם
שום דבר אנחנו מתקדמים אז אני רוצה לפתוח את זה זה יעבוד ופה לשם חמש שנים והקמתי

(51:35):
חברה שעושה דברים מאוד גדולים,
אז אני רציתי שיהיה לי יכולת להשפיע על הסביבה כי אני ראיתי איך אפשר לעשות דברים
אחרת בצורה אלטרנטיבית ואז קמתי את החברה, הרעיון היה בכלל,
הוא באמת, הרעיון היה גדול אבל התחלנו מאיזשהו מקום ממש קטן וספציפי שותף שלי ואני,

(51:56):
חלחלפון שמחשוב להזכיר אותו כי הוא פה הסיבה שהוא בעצם שותף שלי וממש אני זה שהוגע
את הדברים הזויים והמורכבים והבילתי אפשריים והוא זה שגורם להם בסוף לקרות,
מעולה. הוא עינון, אז אני התחלתי כי רציתי לשנות משהו, היום סייב איתי לא סטארט-אפ,

(52:18):
אנחנו חברת אימפקט, וזה גם מאוד חשוב להבין איזה דרך אתם רוצים ללכת, כי כל דרך היא דרך שונה.
רגע, אז מה ההבדל בין חברת אימפקט לבין סטארט-אפ בתחום?
אתה יכול לתת הדגשים? שאנחנו לא גייסנו כסף, אנחנו חברה עם הכנסות,
אנחנו במימון עצמי מלא, מה שנקרא בודסטרפ.

(52:41):
והדרך הזאת היא דרך ספציפית, בכל דרך בין אם אתם רוצים לקחת איזשהו רעיון ולגייס
עליו כסף, או בין אם אתם ממציאים איזה שהוא מודל שמעץ להכנסות, זה גם דרך.
אני חושב שאחרי כל הסיפור הסוג של שבר פיננסי שהעברנו בשנתיים האחרונות,

(53:02):
אז אני מעדיף מודלים עסקיים נכונים מאשר מודל של סטארט-אפים.
אני חושב שכל המהות של סטארט-אפ זה דבר שהוא לא מקיים לקחת הרבה כסף,
להשקיע אותו במשהו שאתה לא בטוח עובד אפשר לראות כל הכסף.

(53:22):
שהולך פשוט לפח על הרבה חברות שהתחילו לבוץ לפני שעלה משהו ודאי אז אנחנו חבר'ה שיש לה מודלים,
רווחים וככה אנחנו צומחים זה יותר איטי,
זה יותר יציב וזה משהו ממשי זה
פחות פיתוח של מוצר שלא קיים ויותר שימוש במה שקיים בשביל לפתור בעיות נכון,

(53:46):
זה ממש באמת דברים פרקטיים שמייצרים ערך
ופחות דורים תיאורטיים שהוא אולי עם הרבה
דבר שיקרו בדרך יעצרו איזשהו ערך ואני חושב
שזה באמת מה שהלם הזה של האימפקט הסביבתי
צריך יותר כאילו צריך גם כמו שאמרנו צריך גם וגם אבל אני חושב שמה שחסר בו זה באמת

(54:12):
פתרונות תכלסים פרקטיים שיעבדו אני רואה הרבה,
פתרונות שהן פתרונות שהן נשמעים מאוד טוב אבל מה שלא יודעים שמאחורי הפתרונות האלה
יש מודלים ששרופים כסף של משקיעים והן באמת התכנות כלכלית.
אורך נשימה לדבר הזה זה מייצר הרבה אתגרים,

(54:34):
אתה יודע, נשאיר חושמים של הנה מה הבעיה, תעסוק כמו איקס, כי הם מציעים שירות כזה
וכזה, אבל אז אתה רואה שאיקס נסגר אחרי שנה, ואז אתה אומר כזה טוב, אז...
כאילו יש פה פער. אז אתה אומר ככה, המלצות ליזמים,
עצות ליזמים, לייזמות מתחילות, אחד זה לשאול את עצמך מה האינטנשן שלך ולגזור אחורה

(54:56):
מזה, מה הכוונה שלך, מה אתה רוצה לעשות בגדול ולגזור אחורה מזה,
את הפעילות שלך, ושתיים להבין באיזה מסלול נכון לכוונה הזאת.
נכון. האם זה מסלול ש... אולי חברה?
נכון. איזה, אני חושב שזה באמת... אגב, אולי חלץ חברה לתועלת הציבור אולי דברים

(55:18):
אחרים יש כאילו הרבה כיוונים ללכת אליהם וואי זה...
אולי עמותה אפילו כאילו באמת זה ממש תלוי
אני חושב שזה ביכולת האישיות שלך בתור אזם אחד הקלים החשובים בתור אזם זה פיתוח
אישי כלומר זה לעשות את העבודה העצמית הזאת לראות מה אתה מקדם אצלך מה אתה משנה
קצת וזה באמת להבין אני יודע שאנחנו לא לא ויסי מטיריאל, כמו שאני אעביק כל הזה.

(55:44):
כלומר, אנחנו לא חבר'ה שהם יכולים להיות מקרנות השקעה, הם מחפשו משהו אחר, וזה עזר לנו.
לעבין איזה דרך אנחנו הולכים, וזה באמת מייצר הרבה יותר בהירות בעשייה שלנו,
בכוונה שלנו. אז זה מאוד חשוב בעיניי.
עומר, שלוש שאלות אחרונות לסיום הפרק. אחד, מה החטא הסביבתי שלך?

(56:06):
החטא הסביבתי. שאלה שהחזרתי בעקבות בקשה של לוס, האורחת שאתה עלה היום.
אז קודם כל שאלה מצוינת, אני לצערי אליו מאשן סיגליות, אני חושב שזה אחד מהוייסז
היקרים שלי שאני בורח אליהם בגלל האומס וקושי,
אני גם מודע לזה שזה לא בריא, ואני

(56:28):
לא אוהב את זה. אבל לא זרקתי בדל על הרצפה בערך 2011, אז אני יכול להגיד.
יופי. אז יש לי המלצה בנושא הזה, שזה גם השאלה הבאה אליך, תן המלצה אחת,
אבל לפני ההמלצה שלך אני אתן המלצה, זה נקרא אפליקציה טקוויט נאו,
והיא חינמית, אתה כותבת תאריך שהפסקת בו לאשן,

(56:50):
כמה אישנת, כמה כסף זה עלה, ואז זה מחשב לך כמה סיגריות חסכת, כמה כסף חסכת וכמה
ימים הרווחת שבמקום אישנת עשית משהו אחר. זה דבר.
וואלה שמעתי לזה משהו מעניין, סליחה שאני ארצה אותך לשאל את שבעצם,
לא זוכר אם שמעתי לזה אבל שהחברות טאבק בעצם התלבשו על צורך נורא בסיסי ועשו איזושהי

(57:15):
התניה על הצורך של הנשימה כאילו ממש על הצורך שלנו לנשום הם הלבישו לך את המוצרה
שלהם ובגלל זה מרקטינג כל כך יעיל,
כי זה מתחבר לצורך בסיסי.
מדהים. באמת, זה כאילו אז... אבל בעצם כן, הרבה חברות עושות את זה גם על אוכל, על recreation.

(57:35):
אז אני אתן לך את זה, 916 ימים בלי,
שזה שנתיים ו186 יום 18,300 סיגריות ו-17,000 שקל שחסכתי, הרווחתי 76 ימים נכון.
איזה חישוב מצחיק זה כזה, כך הוא נראה מעניין אני רוצה לראות לך את זה משקרה.

(57:59):
אני מקווה שעד הפרק הבא בעזורת השם שאני אתראיין ואני יכול לעשות את החשב אז בוא
תיתן המלצה לפני הסוף המלצה בן אדם לעקוב אחרי רב ספר לקרוא משחק לשחק, טיול לטייל,
אוכל לאכול,
מעניין, אתה פה מתקיר אותי זו שאלה גדולה מדי יש פה תנגב שירות אז כן.

(58:25):
שנייה, תן לי רגע, אה סרט אני יכול להמליץ זה לא קשור לכלום, כן, כן, תן לי את זה.
דיון, מישהו לא ראה דיון אחר? דיון הכי, תראה, סרט, באמת יש את העולם של סטאר וורס,
שאני מאוד אהבתי, ואני כזה וואו סטאר וורס ג'דאים איזה עולם מגניב,
ואז ראיתי את דיון, מסתבר שהעולם של דיון הרבה יותר מעניין,

(58:49):
וואלה, מי שוהב את התחום הזה שהוא קצת גיק, כאילו אז יש שם הדברים נראה לי הרבה
גיקים מאזינים פה לפודקאסט אז נראה לי הם יאוהבו את זה ויש דיון 2 עכשיו בכל נוער יאללה,
ודבר אחרון מה אתה הכי אוהב לספר על עצמך אומר מוסינזון מה אני אוהב לספר על עצמי,

(59:09):
שאלה מצוינת לא סיימתי זה לא הכי רעיב אבל אני אספר את זה לא סיימתי 12 שנות לימוד
וואלה כן אני למדתי לימודי תעודה וגם אותם אני באורך פלא ממש ביום האחרון לא סיימתי אותם כן,
ואני חושב שזה משהו חשוב אז אני מספר את זה כדי לתת כזה השראה ותקווה לכל מי שכזה

(59:35):
רוצה להשפיע והוא חושב שהוא או לא מלומד מספיק או שהוא לא לותח יכולות.
מעולה נראה לי זה אהבתי אז
ככה אפשר בלי לסיים 12
שנות לימוד להקים מיזם חברה עסקית
שעובדת ומחזיקה 5 שנים בתחום

(59:55):
האקלים לא פשוט אבל עם
אימפקט כמעט אינסופי יחסית לפה נגיד
value for time אתה שם
את הזמן שלך בשביל ערך שאתה מוציא אז אולי אין דבר יותר טוב מאימפקט של אקלים או
אימפקט חברתי או סביבתי אז עומר מוסימזון תודה היה ממש כיף אני אמון תודה אני מערכתי

(01:00:19):
העשייה שלכם ותענוגה להתארך פעם נוספת תודה רבה עומר it's up to us and it's a wrap.
Music.