January 30, 2024 • 48 mins
מזמין אתכם לתמוך בפודקאסט דרך תרומה של 5$ בפטריון - https://www.patreon.com/user?u=95997525&fan_landing=true&view_as=public
בפרק הזה של הפודקאסט אני, דניאל ברון, אירחתי את רונן גפני, פילוסוף עסקי, שמתמחה בשאלות חדשות בעולם העסקים והטכנולוגיה. המפגש הראשון שלנו היה בפודקאסט הראשון שלי ״מה עושים?״, ועכשיו רונן חוזר עם טוויסט חדש על החיים.
דיברנו על ההתפטרות הגדולה, תופעה משמעותית במהלך תקופת הקורונה, שבה התפטרו אנשים במספרים אדירים ממקומות העבודה שלהם. רונן מציע אלטרנטיבות יצירתיות לעולם עבודה שונה, אחר וחופשי מהיררכיה. תוך כדי כך הכלכלה החדשה מתמקדת באיכות חיים, בטבע, בחדשנות וביצירה.
הפרק מציג גישה חדשה לעשייה העסקית, שמקנה ערך לאיכות החיים, זמן הפנאי והמשמעות, ולא רק לרווח המקסימלי. השיחה מחפשת לחקור דרכים חכמות וחדשניות ליצור רווח וערך לעולם ולאדם או האישה ולא להשאיר את הכל בידי התאגיד.
מה חשבתם על הפרק? ספרו לי.
האתר של רונן
Www.ronengafni.com
פלייליסט של הפודקאסטים שרונן התארח בהם
https://open.spotify.com/playlist/5ETQlWdYAXb8ZzJJGhIynx?si=ge8mbs82TCe22brTwSz6ug&pi=e-W2p6uC1LQsSM
אלטרנטיבה לינקים:
פטרון - https://www.patreon.com/user?u=95997525
תאהבו אותנו - פייסבוק - https://www.facebook.com/UptoUs.TLV
בואו לקבוצה - הכל על קיימות - https://www.facebook.com/groups/522418525225810
תעקבו אחרינו - אינסטוש - https://www.instagram.com/uptous.tlv/
אלטרנטיבה - הפודקאסט של Up to Us - כאן - https://linktr.ee/Uptous.tlv
Mark as Played
Transcript
Episode Transcript
Available transcripts are automatically generated. Complete accuracy is not guaranteed.
(00:00):
Music.
(00:27):
שלום אלטרנטיבות אלטרנטיבים, הגעתם לפודקאסט הקיימות של ישראל, איזה כיף להיות פה.
כאן דניאל ברון כרגיל איתכם והיה יום עורך מיוחד, עורך עם תפיסה חדשנית ויצירתית לגבי המציאות.
הוא התארח בפודקאסט הראשון שהיה לי אשר ענה לשמה עושים ועכשיו אני מביא אותו שוב
(00:50):
לאלטרנטיבה כדי לקבל קצת טוויסט על החיים.
תודה רבה רונן גפני שהצטרפת אליי.
היי בני איר, תקדם לך פה. כן, כן, ממש כיף.
מתחילים ככה את שבוע, יום ראשון. סיפרתי חמית ערך פה בפרקים האחרונים.
(01:10):
הפרק האחרון שהלכתי לומר לך היה שימי רף, שהוא בעצם המדריך של המדריכים של הליקוט בישראל.
התחשג לי קצת לגעת באדמה ובצמחים, כי הרבה פרקים הם הוא לאחרונה יותר מדעיים,
יותר שפים, יותר הייטקיסטים,
ואיתו רציתי לקחת את זה לאדמה והעניין הזה, ואיתך אני רוצה לקחת את הפרק ליצירתיות וחדשנות.
(01:33):
כי זה מה שאתה מתעסק בבופן כללי. אולי תיתן איזה שתי דקות על עצמך למי שלא מכיר?
מעולה. אז אני עונג גפני, ואני...
קרא לזה פילוסוף עסקי, אני בעצם מתעסק עם לשאול כל מיני שאלות חדשות בעולמות של
יזמות ועסקים, כדי לפתוק האם הדרך שבה אנחנו משחקים את המשחק הזה היא נכונה,
(01:57):
מהיטיבה איתנו, אז אני אעשה את זה בשנים האחרונות באמצעות קודם כל משחק לורקשט פיתחתי, שמתאף ראש ביז,
ועל הבסיס שלו מעבירים סבנאות בארץ ובעולם, שמפתחים חשיבה יצירתית, יזמית, שיפופי פעולה,
איזשהו סוג של קונטרה לתודעת המונופול שגדלנו עליה, של משחק סכום אפס.
(02:19):
ובשנתיים האחרונות אני בעיקר חוקר את עולמות היצירה המשותפת,
כי ביחד עם משותפה סטודיו ליצירה משותפת, ואנחנו מפתחים מתודולוגיות וטכנולוגיות
לאיך אנשים יכולים לעבוד ביחד במבנים של חופש, בלי היררכיה.
ואיך אנשים יכולים בעצם ליצור סוג של כלכלה חדשה, שנראה לשאליה אנחנו נדבר בעיקר
(02:42):
היום, שהיא אקולוגית יותר בתפיסתה שלנו.
בואו נתחיל אולי עם מה לדעתך לא טוב בכלכלה הישנה ולמה זה משפיע לשינוי האקלים?
וואו, כל כך הרבה דברים בעייתיים בשיטה הכלי עמת, אבל בואו ניגע בכמה דברים קטנים.
(03:02):
אבל בואו נבין קודם כל, בואו נסתכל על זה רגע מאיזושהי טרוספקטיבה של משהו שקרה
לנו בשלוש שנים האחרונות ברגע הדליק איזה שהיא נורא למה הבעיה בתוך הכלכלה הזאת.
ואני מדבר על תופעה שקנתה במהלך הקורונה שנקרא את ההתפטרות הגדולה. הגרייט רזיגניישי.
אני לא יודע אם אתה מכיר או לא אבל בעצם במהלך הקורונה בארצות אמרית משהו כמו 40-50
(03:28):
מיליון אנשים התפטרו ממקומות העבודה שלהם,
ועוד כמה עשרות מיליונים ברחבי העולם וזו תופעה מאוד מאוד מעניינת כי מצד אחד אנחנו חווינו.
אחד המשברים הכי גדולים שאנחנו ניכרנו בחיינו, בטח הדור הזה.
זאת אומרת אתה חווה איזשהו חוסר יציבות מאוד מאוד גדול בתמונת המציאות שלך,
(03:54):
שההתנהגות הטבעית שאתה מצפה לראות מהאנשים במצבים של חוסר וודאות זה האחזות בקיים,
ואתה רואה שהתנועה שאנשים עושים היא להתפטר ממקומות העבודה שלהם, בעשרות מיליונים.
זאת אומרת משהו שהוא קצת counter intuitive לתפיסה שאתה מצפש אותי יש לנו חוסר בדעות.
(04:15):
בוא נאחז במקומות העבודה שלנו ולא נמאל כל כך לאבד אותם והיה תנועה מאוד מאוד חזקה
שאנשים מתפטרים במקומות העבודה שלנו מה שמעלה שאלה מאוד מעניינת למה זה קרה,
אז סיבה אחת זה אתה יודע יש ממשלות שהיא גם מנישבת ארץ ברית שזכה לתושבים שלה כל
כך הרבה כסף שחלקם באמת יכלו רגע,
(04:37):
להישאר טיפה אחורה ולהגיד בוא נראה מה אני רוצה לעשות אבל זה לא עומד בפני עצמו
תודה אנשים לא זורקים את הקריירה שהן בנו במשך שנים בגלל שזרקו עליהם כמה מענקים אז מה קדם קרה,
ומה שקרה פה בעיניו רגע עכשיו שנייה, זה תיאוריה שלך?
או שזה תיאוריה קיימת בעולם ואנשים מדברים עליה או שזה משהו אחר?
(04:59):
אז קודם כל ההתפטרות הגדולה קרתה זה לא כן, לא אבל עכשיו אתה מסביר לי כאילו את
הסיבות עכשיו אני מסביר לך איך אני רואה את הדבר אוקיי יש לנו סיפורת מכל מיני כיוונים אבל נגרי גם,
מסביר לך איך אני רואה את הדבר ולמה זה קשור בעיניי לאקולוגיה אוקיי.
עניינת, עניינת. כן. אז קרה משהו מאוד מאוד מעניין.
(05:24):
בעצם בקורונה קרו כמה דברים.
מצד אחד מישהו ככה הרים את האמברקס על כל העולם בבת אחת, על כל העולם המשוגעתי
שאנחנו חיים בו וכאילו נחזר את כל המשחק לנגן.
שזה בפני עצמו איזושהי איזשהו רגל של פרפקט סטורם.
זאת אומרת מה הסיכוי שנקרא משהו בעולם שככה נוכל להרים את האמברקס ולעצור את כל
(05:48):
המשחק ברמה הגלובלית שזה מתורך לעצמו ולא רק שנעצר נכנסנו הביתה,
סגרו אותנו בבתים ולא רק
סגרו אותנו בבתים הבחינו אותנו למוות והשילום הזה יצא על זה משהו מאוד מעניין וזה
(06:08):
אין בטוח שאתה וכל אחד מהמאזיניק שלנו לא יכול רגע להתחבר לזה ברמה האישית אחד
כשמפחידים אנשים למוות קורית תופעה מאוד מעניינת הם מתאורדים על החיים שלו,
כן כי אתה פתאום מתחיל לנהל מה שנקרא.
שיחות של בנחה לבין עצמך או בין החברים שלך או המשפחה שלך מה שנקרא שיחות חרטה
(06:32):
השיחות שבדרך כלל אנשים מנהלים רגעים לפני המרות בסוף החיים שלהם פתאום כל העולם ניהל את השיח הזה כן,
זה עכשיו קורה אצלנו בישראל אני מרגיש בגלל המלחמה גם בדיוק שאתה יודע נעשו מלא
מחקרים על הדברים האלה ואתה מגלה,
לתדמתנו שאחד הדברים שהאנשים לא מצטערים עליו בסיכות החלטה שלהם זה שהם לא בילו
(06:56):
עוד כמה שרוק במשרה זה לא קורה איפשהו,
שzial תמיד מספרים לך על הדברים שהם לא
עשו על הדברים שהם לא ממשו על החלומות שהם לא הגשים על החברים שהם לא בילו איתם
מספיק זמן על זה שהם לא עשו את התחביבים שלהם על זה שהם לא בילו מספיק עם הילדים
שלהם שכשאתה פוגע שתקוטון בגיל 40 או 50 או 30 כשאתה ניהול בבית ומדבר על מוות
(07:18):
בינך לבנס מחר עם החברים שלך אתה אומר רגע,
משהו לא מסתבר אולי אני משקיע יותר מדי זמן בעבודה.
ובסוף לזה היינו בבית, גורים כתודי האנשים ראו את הילדים שלהם באור יום,
ברורה יש נרסה ערה של הדבר הזה זה גם מעניין,
אתה יודע, יש אנשים שבמשך שנות פוגשים את הילדים שלהם רק שמגיעים בשמונה בערב הביתה
(07:41):
וזה רק הנרסה ההנשנה של הילדים שלהם וואללה דווקא חמודים אולי לפעמים לא בלו אותם
קצת יותר זמן אבל היא גם יכולה לקרוא מקרי הפוך אני בטוח שגם קרה,
קרה הרבה קראו מלא אבל קראו מלא תופעות שאנשים פתאום יצאו יותר לטבע לא יודע אם
זה קרה לך, אני בליטי בטבע בקורונה הרבה טובה שבליטי בטבע בכל ה-10 שנים האחרון, או פחות או יותר.
(08:03):
אצלנו בקיבוץ דן היה קורונה מדהימה. אנחנו חבורה של צעירים ופשוט היה כיף חיים באמת.
אז אנחנו היינו בבינימינה, אתה יודע יש לי מאחורי הבית שדות של דונמים על דונמים,
וביליתי כל היום בשדות בבינימינה.
זה מטורם. כן זה אדיר.
מלא אנשים יצאו לטבע, אבל מי שגר בעיר לא היה יכול, זה היה הבעיה של העירוניים,
(08:26):
הם ממש נתפקו בכיתה הזה אבל אז מה הם עשו?
התחילו לעבור מחוץ לעיר כן, ואז כל האזור שלנו התחיל להתמלא בהגזמה אני עכשיו גר
בפרט הסכנה התנועה שהייתה אותם בעקבות הקורונה היא מטורצת זה קרה בכל העולם אנשים
הולכים לנסות את הנפרד האדמה שלהם אנשים פתאום התעושפים עם התחבבים שלהם אנשים התחילו לנגן,
(08:49):
לשיר לצייר, לעשות פודקאסטים בדיוק, כל האינסטגרם מתמלה באנשים עושים את התחבבים
שלהם האנשים גילו שהחיים זה מעבר ללעבוד מצד החמאל והצטרם שמה הקליף מאוד מאוד מאוד מעניין.
ואיך הדבר הזה מתחבר לאקולוגיה אני מרצה מלא על הנושא של יסיר המשפט והמשחק הישן
(09:12):
וכל זה אז שאלת אותי מה לא בסדר במשחק הישן כן כל מה שלא בסדר במשחק הישן פסח בתוך
השלוש שנים האלה של הקורונה למה?
כי המשחק הישן יש לו כמה כללי משחק אחד, מטרך משחק היא צמיחה אינסופית כן להרוויח מה... כן, להרוויח.
פקת כהל סופי זה משחק שאי אפשר לנצח בו.
(09:34):
נכון? כי תמיד יש יותר, אתה מתגביר. ויש מספר אחד מסף אחרי המספר שהגעת לספור.
כן, זה אין סופי. אי אפשר לייצר שם תחושת הגשמה.
כי אתה תמיד מפסיד במשחק הזה, תמיד יהיה מישהו שיש לו יותר, תמיד אפשר לעשות עוד
אחוזי צמיחה, תמיד אפשר עוד.
זה משחק מאוד מאוד בעייתי. הוא גם משחק לא אקולוגי. נכון, זה מתקשר לכלכלת הדונט באמת שיש את הספר הזה.
(10:01):
בדיוק, זה משחק לא אקולוגי כי הטבע לא בנוי על צמיחה מסופית.
נכון, הוא בנוי להפך, להפך על איזון.
בדיוק, אז הבעיה היא שכל הזמן דוחסים אותנו להשיג יותר.
עכשיו אנחנו מבינים שלצמיחה הנוטורפת הזאת של המהפכה התעשייתית ב-250 שנה האחרונות
(10:23):
המחיר ששילמנו עליו עד היום הוא שיצרנו כוכב לא אקולוגי אנחנו.
קורטים הרבה יותר רציני מה שצומחים חדשים אנחנו רוצים הרבה יותר דגים העיה ממה שנולדים חדשים,
אנחנו עושים הכל אנחנו מכחידים המון חיות אנחנו פוצעים את האדמה ואנחנו יודעים
(10:45):
את זה ואנחנו עדיין קמים ביום ראשון והולכים לעבודה כן למה?
כי אין לנו בריבה אבל אז לי זה מזכיר את מרטין היידיגר שהוא פילוסוף שפעל בגרמניה
במצעני האקודמית הוא אחרי מלחמת העולם השנייה בא ואמר תראו,
(11:06):
עכשיו שמעו את העולם באיזשהו מצב שהוא צריך לבחור בין קפיטליזם לבין קומוניזם, נכון?
התחילה נצחמה הכרה אוקיי, כן וכל פילוסופת חיים קדשה וכל פילוסופת חיים הנסה להוכיח
שיהיה נכונה יותר היי דיקר זה תזה סינתזה תזה אנטיתזה וסינתזה הוא בא ואמר ישמעו,
(11:29):
זה שטויות, עובדים עליכם. אין לך דרך בין קפיטליזם לבין קומוניזם בפילוסופיית התחיים הבסיסית.
למה? כי בשתי פילוסופיות החיים האלה אנחנו רואים את העולם כאוסף של מה שאבנים זמינים לשימוש.
לגמרי. אנחנו לא רואים עץ. אני מתחבר.
או שורחן ואם צריך נקרות את העץ. כי אנחנו גם לא מבינים מה זה עושה ליער.
(11:54):
אם היינו מבינים מה זה עושה ליער אולי לא היינו ממערים כל כך לברוט את העץ.
אנחנו לא באמת רואים נער אנחנו רואים תודה איזשהו אמצעי להפליג דחנת כוח ואמצא
לך שאנחנו נסית אותו ממשלולו וגם את זה אנחנו עושים הוא אמר ארץ ישבור זה נורא נורא מסוכן, למה?
כי יגיע היום ואנחנו נתייחס אחד לשני ככאלה תעשה פאסט פורוד 80 שנה קדימה,
(12:17):
תיכנס לכל ארגון בעולם תבקש ללכת למחלקה שמטפלת באנשים לאיזה מחלקה יקחו אותך? HR, לא?
HR בעברית משאבי אנוש אנחנו משאב או,
אני לא מתבייש בזה זה כתוב על הלוח זה כתוב רק על השלט על הדלת אתה משאב יצור בתוך
(12:41):
משחק מסוים זאת אומרת אם אני ועץ משאבי יצור אז קודם כל זה מעלה כמה שאלות מאוד
מעניינות מה מטרת המשחק אוקיי?
לשם מה אנחנו עושים אם אתה משעד יצור ואני משעד ביצור והעץ משעד ביצור והדג משעד
ביצור, אז למען מי אנחנו עושים את כל זה?
את מי כל המשחק הזה בא לשרת אם אנחנו רק המשאדים?
(13:02):
זה בטח לא בא לשרת אותה עץ, ומסתבר שזה גם לא בא לשרת אותי.
זה לא בא לשרת אותך, תרשה לי שנייה להיכנס.
ובעיקר אתה מגלש עם כל ההתפתחות הטכנולוגית, שאמורה להיות גם טכנולוגיה בחינוך,
באושר, בכל מיני דברים לאו דווקא פיזיים אז זה לא עובד לטובת האדם ודווקא אולי יש פחות אושר בעולם,
(13:28):
בדיוק. ואז בעצם מה שקורה זה שאתה מבין שאם לפני זה, הרי מה זה אומר שאנחנו חיים בכוכב שהוא לא ססטניביל?
מה המשמעות? מה הוא אומר את זה שאנחנו בעצם משתמשים במשאבים בקצב יותר גדול מקצב
ההתחדשות הטבעית שלנו. זו היום מצב לא ססטניבילי.
(13:49):
אם אני קוראתי יותר עצימי מה שצומחים חדשים אז אני לא ססטניבילי, אני לא בר כעימה.
אם הייתי קוראת פחות עצים ממה שעוצמתים חדשים,
אז אני במערכת אקולוגית שהיא ברקה עם מה אנחנו עושים
את זה לקוחה אבל אנחנו גם עושים את זה לעצמי מה
זה אומר בן אדם שהוא באחות חיים לא ססטנבידית שאנחנו מחלים את המשאבים שלנו בכסף
(14:14):
יותר גדול מההתחדשות הטבעית שלו איך זה נראה בפועל ראה שיש אנשים שקמים בבוקר עייפים
כן מכירים לשיל כאלה? בטח.
בואו נראה. יש לי ימים כאלה.
אחר פה ביום הקודם, ישמת ביום הקודם, ואדם אתה קח את הכפות אנרגיה ממה שהלכת לישון איתך.
אז זה אומר שאתה לא בר קיימה.
(14:36):
ההתנהלות של אחד ובן אדם בעולם היא לא ברת קיימה. כן?
למה זה קורה? כי אם אתה משחק משחק אינסופי של צמיחה אינסופית, אפשר להשיג צמיקה
אינסופית באחת משתי דרכים.
או טכנולוגיות חדשות שמצליחות לייצר איזושהי צמיחה
אינסופית שהיא ברק קיימה כמו שאמרת להתארך אצלך מישהו שעכשיו רוצה להמציא את כל
(14:58):
העולם האנרגיה מחדש כי הוא עושה היטוך גרעיני ויכול להיות שאנחנו נצליח לעשות את זה,
והסבבה, אתה תשמח כמה שאתה רוצה בצריכת האנרגיה שלך זה עדיין ברק קיימה אנחנו עדיין
חיים בעולם שכמות השמש שנגיעה אליו בחצי שעה מספיקה פחות או יותר בשביל כל האנרגיה
שהכוכב הזה צורך בכל השנה,
אנחנו רק לא יודעים להשתמש בה נכון, אבל אם נצליח כמו לעשות טכנולוגיה כזאת,
(15:21):
אז יהיה לנו אנרגיה סולארית אינסופית או
זה אבל אנחנו לא יודעים לעשות את זה אז אתה יכול לצאת זה או
באמצעות טכנולוגיה או באמצעות שזה שמפעיל
יותר לחץ על אמצעי הייצור הקיימים בגלל שאנחנו לא עד כדי כל כך טובים בטכנולוגיה
כמו שנגמר לנו אנחנו בעיקר מביאים את עצמכם מאוד לחץ על אמצעי הייצור הקיימים אנחנו
(15:42):
קורטים אודקסים אנחנו גורמים לאנשים לעבוד יותר שעות אנחנו מכניסים אותם ללחץ המחלה
מספר אחת היום בעולם זה סטרס,
זה לחץ שאנחנו חיים בתקופה הכי שופלת שאני ונושאי אי פעם ידע אפשר להכין את כל האנשים בעולם,
אפשר לבנות לכל אנשים בעולם באיות פה אני רואה את החוסר קיימות בקיום שאתה אמרת
(16:06):
בדיוק זה הנקודה הזאת אנחנו.
בשיטה הקיימת מייצרים את השפע הכי גדול ואת החוויית החיים הכי לא ססטנבילית שיש לנו,
וזה מה שקרה בקורונה. אנשים אמרו, יש גבול לכמה אני מוכן שעוד ילחצו עליי?
זה בגלל שמישהו לרגע עצר את כל המשחד, ויכול להיות אני אסתכל על זה מהצד במשך איזה
(16:31):
חודשיים שלושה, כל כך הרבה אנשים באו ואמרו עד כאן.
אני רוצה להמשיך להיות יוצרן, אני רוצה להמשיך להיות יוצירתי, אני רוצה להביא ערך
לעולם, אבל חייבים שיטת הפעלה אחרת.
וזו הייתה נקודת מפנה בעיניי,
בהיסטוריה של הכלכלה האנושית, שאנחנו נבין אותה,
אולי בעוד חמש או עשר או עשרים שנה ששם הייתה
(16:53):
אתה באמת מרגיש שהשינוי הזה נשאר כי
אני זוכר שהוא היה וזה הרגיש לי שהוא די
התפייד בוא תגיד לי מה אתה חושב ובוא
נגיע גם לכלכלה החדשה כי אני רואה שהזמן פה טס ואנחנו
לא נספיק אני חושב שלגם השינוי קרה הוא תודעתי אז כאתה מסתכל על התמונה בחוץ זה
(17:14):
כמו שאם תסתכל על הנחשב על התמונה אז היא יראה לך שהקפיאליזם עוד לא קרס והדמוקרטיה
עוד לא קרסה אבל הקפיטליזם כבר קרס והדמוקרטיה כבר קרסה,
טוב, רק שנייה רק על שתי המשפטים האלה צריך לעשות פודקאסט אני לא יכול לשחרר אותך איתם,
נשתכל על זה בעוד 20 שנה אתה תראה שאלה כבר היו הניצנים התודעתיים זה כבר נשתל
(17:38):
בתקופה הזאת בעיניי אותו דבר עם הכלכלה.
הניצנים האלה, ואיך אתה רואה את זה? אתה רואה את זה בזה שאנשים כבר לא מוכנים לחזור לעבוד במשרדים.
אנחנו רואים שעבודה היברידית היא כבר מצב קיים, אתה לא תוכל לחזור לחמישה ימים במשרד, ברוב המשרדים,
ואתה רואה שהדור הזה כבר רוצה לעבוד אחרת, הוא כבר רואה את כל העולם הזה של הגשמה
(18:02):
לעומת זמן עבודה כנוסחה חדשה לגמרי.
כל דור הזד ועוד מהדור האלפא כבר יש לו תפיסה אחרת לגמרי לאיזון הזה בין חיים לבין עבודה וזה נשתל עכשיו,
זה קורה עכשיו רגע מתי החליטו שדור הדור הבא יקראו לו אלפא איפה אתה מעודכן את
(18:23):
הדברים האלה כל הזמן אז איזה שנים זה דור האלפא,
זוכרם לשם עכשיו בני 12 10-12 כאלות.
מיועדו הבאה שיכנס לתוך עולם העבודה אבל בוא נדבר על הכלכלה החדשה קצת כן,
כן, בוא ניגע בזה אז אתה אומר,
(18:44):
מה אנחנו עשינו אנחנו בעצם הסתכלנו על המבצע וסיברנו רגע,
אז לאן הולכים איך תראה חווית חיים
סטיינבילית לא רק שזה לא סטיינבילי מבחינה את זה שאנחנו כל הזמן בלחץ ואנחנו עייפים
ואנחנו לא רוצים לחיות ככה אנחנו גם לא מסופקים וגם מורסים את העולם על הדרך אבל
(19:06):
אנחנו בגלל זה אנחנו מורסים את העולם על הדרך,
אנחנו גם מייצרים הרבה מעבר למה שצריך אבל הסיבה שאנחנו מייצרים הרבה מעבר למשהו
צריך נובע רק משני דברים בעיניים, שוב, כל מה שאמר כרגע זה דעתי האישית, בסדר?
או דעתנו האישית של החבר'ה שאנחנו עובדים ביחד קרבה.
דבר אחד, מה שקורה זה שהמשחק הישן, כדי לאפשר את חוסר הססטניביליות שלו, אוקיי?
(19:32):
כדי שאני אסכים לקרות את העץ.
אני ראיתי לפני כמה שנים הרצאה בטד, של איזה אומן שמייצר תצוגות גרפיות למצבים,
כדי להסביר את החוץ הססטניביליות שיש לנו בעולם.
עושה עבודה מדהימה, לא צריך לגלגל איך קוראים לו. אבל ראיתי שם נתון מאוד מעניין.
(19:52):
הוא אומר, אתם יודעים כמה עצים אנחנו קורטים בשנה רק בשביל לקחת את הקופי טו גו
שלנו בקוס חד פעמית במקום לשרת רגע ולשתות אותו? בקוס חד סינאם?
שבעה מיליון עצים בשנה.
שבעה מיליון עצים בשנה זה רק בשביל הקופי טו גו שלנו.
אני עוד לא מדבר איתך כרגע על כמה אנחנו מבזבזים בשביל הקוסות שאנחנו שותים איתן
(20:14):
שנייה קרה וקפה בתוך המטוסים שמתיסים אותן ממקום למקום.
אבל רק על הקופי טו גו, רק משפיעים את העד וגבי שאנחנו חיים בתוך עולם שאין לנו
את הדקה והחצי או השתי דקות לעמוד רגע כמו בספרד כזה נדבישו, אפילו לשתוש את ההספורט
שלנו בענידה. אוקיי? אנחנו חייבים לקחת אותו לדרך.
אז בנושא הזה אני רואה את הקשל הגדול בכלכלה של היום זה ששום דבר מההשפעות החיצוניות
(20:39):
של אף מוצר בעצם לא מתומחר לא לנו וגם לא לחברה שמייצרת אותו או אף חברה לא משלמת בעצם על ה...
אף חברה של ביסלי היא לא משלמת על המוצר הזה ועל זה שאני.
הוא הולך לזרק לפח אחרי זה, ומה יעשו איתו. נכון? עכשיו, למה זה בכלל מתאפשר?
(20:59):
אני הלכתי לחפש את הפילוסופיה של למה זה בכלל מתאפשר. באמת.
הרי, מה שמרטין היידיגר אמר לפני 80 שנה, ועלינו זה נראה הכי טבעי בעולם,
נראה לנו אי אפשר בכלל לחשוב על החיים אחרת, אז זה ממש לא איך שהחיים נראו לנו
רוב שנותנו על הכוכב הזה כאומוספיה.
זאת אומרת, זה לא משהו חברות ינדים חושבות. תלך היום לחברות ינדים,
(21:21):
תראה איך הם מסתכלות על העולם הם רואים את עצמם כחלק מהטבע בכלל ילדי היער ההבנה
האקולוגית שלהם היא כל כך מתקדמת שאנחנו בכלל לא מסוגלים לחשוב שאפשר לצ'וב ככה
אנחנו במסע היפרדות בעצם אנחנו במסע היפרדות מהטבע והם במוסא של חיבור אליו כל הדמיין.
ובעצם כדי שנסכים לחיות במשחק של צמיחה אינסופית, לא ססטיינבילית מה שהמערכת עושה
(21:49):
היא כל הזמן עסוקה בלייצר נפרדות בין מה,
בינינו לבין הטבע כדי שלא יהיה אכפת לי מהעץ או שאני לא יבין מה זה עושה ליאר,
אני בטוח שכל בן אדם שראה את הסרט בנט קיטניקס של הפדרייה הפנטסטית כבר לא יהיה
מהר להוריד אף עץ כל כך מהר איזה סרט מעולה סרט מעולה, באמת בסיפור האישי שלי,
(22:15):
עברתי לבית פלשבא פרדיסחנה לפני שנתיים, רצינו לעשות ברכה קטנה בגינה.
בשביל לעשות ברכה קטנה בגינה היינו צריכים לעקור איזה עץ אחד, עץ אלה שיש לנו בגינה שקיבלנו אותו עם הבית.
וזה הדריכלי טכנוני זה זה זה ראיתי את הסרט הפדריה הפנטסטית אחרי זה אמרתי לאשתי
עוד רק אם ההשפגענו אני אעקור עכשיו עצם מהגינה שלי בשביל לשים שם בטון של ברך מה?
(22:42):
איך בכלל המחשבה הזאת עברה לי בראש כאילו ירדנו מכל התוכנית הזאת כאילו אין דבר
כזה קודם העץ ואחרי זה אני אסתדר מסביבו,
לא אני עורר את העץ בשביל שהמציאות תסתדר סביב הברכה אבל זה לא טריוויאלי לחשוב
ככה, רוב האנשים לא חושבים כן אנחנו בכל כזאת נשרדות מהטבע,
(23:04):
אנחנו בנפרדות אחד מהשני, ואז פיסה של תחרות בכלל נראית לי הגיונית.
אני מוכן לפגוע בעסק שלך, כדי שהעסק שלי יצליח, כי אני עד כדי כך לא אכפת למה יקרה לך.
אז יופי, היום אנחנו, אתה יודע, כולנו אחים וסבבה, ובואו נלך לקנות אצלי מנויים
ניקים, ונעזור להם לעצים את העסק, ויש איזה סנטימנט נורא חזק סביב העניין הזה,
(23:25):
אבל באותו שעה חודשים זה ייעלם.
אותו מנויים ניק הוא המתחנה של אוסם, ואוסם תוריד אותה תוך שנייה.
כי לא באמת אכפת לנו עד כדי לקחת אחד מהשני, אנחנו בנפרדות מעצמנו.
או בנפרדות מעצמנו עד כדי לקחת, אני לא מסוגל להקשוב לכל הפנימי שלי שהודד לי,
תשמע, אתה כבר איזה שלושה חודשים קם עייף בבוקר, ואולי אתה לא עושה את מה שאתה אמור לעשות בעולם. כן.
(23:47):
וזה נקרא חיים לא אקולוגיים, לא ססטיינביליים ברמה האנושית.
ואז אמרנו, אוקיי אז בוא נסתכל כל הדבר הזה נגיד אז עסק איך
בונים כלכלה שהיא כן סטיינבילית כי
כל הדבר הזה מוביל לעוד דבר לזה כשאני לא
מסופר ואני עייף ואני לא עושה את הדברים שאני אוהב אז הפיצוי היחיד שאני יכול לעשות
(24:08):
זה עוד צריפה אני מאוד מבסוט ממה שאני עושה אני לא באמת צריך עוד שלושה תיקים שבע
נעליים באוטו חדש אני כרגע כל כך מסופק.
מליהנות עם החברים שלי במה שאנחנו עושים ביום יום, שלא אכפת לי באיזה אוטו הגעתי לפגישה הזאת.
כן. אז אנחנו, זה עוד חטא על פה שמה שנקרא.
(24:34):
אנחנו עוד מפצים את עצמנו על כל החוסר חיבור הזה בצריכה הודשת.
אבל אם רק נעשה דבר, רק נעשה דברים שאנחנו אוהבים, ונהיים מסופקים מזה,
תראה כל העולם הזה מוריד את הצריכה אותו בצורה דרמטית, ואנחנו רק מזה נהיים סיסטנמיים.
כן, זה מרגיש לי גם דברים טיפה יותר גדולים מזה למשל כל הקטע של בזבוז מזון והעניין
(24:56):
ששליש מהאוכל נזרק או בכלל לפני שהגיע לאנשים ברור,
כי עוד פעם אנחנו חיים בחברה,
שסיפרה לנו סיפור לא נכון על שפע כן, אבל זה לא שמישהו החליט בחברה לדבר הזה והוא
מפיץ את המסר הזדוני זה כאילו לגמרי כן מי?
(25:17):
זה לא בן אדם אני חושב שזה פשוט תרבות כן, תרבות אישה להפיל על גורם אחד לדעתי
אבל אתה יכול להפיל על השיטה אם.
מוכרים לי ששפע זה הרבה,
אז אני אשים מלא אוכל על השולחן, העיקר שלא יכסר ואני אזרוק שני שממנו.
(25:39):
אם אלמדים אותי ששפע זה אקולוגיה, אז אני אקנה מאוד מדויק את האוכל.
יש לי דיכוחים שנים במשפחה שלי. שנים.
בוא נכין בארוחות רק כמה שצריך. לא מעבר.
זאת אומרת, עקבים של שפע. ספר את זה לכל המזרחים, לכל המזרחים במשפחה שלי ולכל
(26:01):
המזרחים האחרים שמאמיסים את השולחן בוואי על האיסטר.
מה, אני חושב שהעסק הכי גדול שלי במשפחה שלי היה לו בפסח האחרון כשהצלחתי לשתנה
אותם פעם ראשונה אחרי שלושים שנה בוא נאכל רק מנות ראשונות בוא נעשה רק,
במילא כולם אחראי הדנג והמלק מור נלאים, פוצפים אוקיי?
הצלחתי אחרי שלושים שנה לעשות את זה פעם ראשונה בפסח האחרון מה אתה חושב שאנשים היה חסר להם אוכל? לא.
(26:30):
הגענו מדויקים, רק שאנשים אם לא יש לנו מפוצצים על הספה, לא מסוגלים לנשום.
היה אפשר לדבר אחרי זה. ולא זרקנו שליש מהאוכל הפח.
כי זה שפע. שפע זה דיוק אקולוגי, זה לא הרבה.
אבל התרבות שלנו מלמדת אותנו ששפע זה הרבה.
איך אתה יכול להעביר את המסר הזה שאמרת עכשיו על שפע?
(26:51):
אז אני אגיד לך איפה אנחנו עושים את זה בכלכלה החדשה.
אז רגע נסיכנו ואמרנו רגע, מה צריך לקרות כדי שבאמת נוחד יוסף חיים יותר סטיינוביליים?
עזוב רגע את העצים ועזוב רגע את הים אנשים לא יקנו את זה כל כך מהם קודם כל בואו
נעשה להם well-being ואז הכל יירגע אז איך עושים את זה?
קודם כל אני רוצה לוודא שאנשים עושים את מה שהם באמת אוהבים לעשות אני חושב שכל
(27:19):
האנשים בעולם עושים רק את מה שהם באמת טובים בו וממש לוקים עליו סיפור יפה נכון?
כן אבל אני לא יודע כמה הוא בר קיימר בעצמו הוא בר קיימא, זה בר קיימא אם אתה מצליח לעשות את זה,
יעז אותה סט ג'נריק או אתה קמה בוקרים אנרגיה לא עייב בואו עכשיו גם נאפשר להם
(27:40):
לעשות את זה רק עם האנשים שכיף להן לעבוד איתם,
ובואו נאפשר להם גם להרוויח על זה בצורה חכמה הרבה יותר חכמה מדבר שבה אנחנו מרוויחים
היום כסף הרבה יותר סציינביל.
ולמסע הזה יצאנו בעצם אוקיי תגיד לי כמה זמן נשאר לנו ואז אני אני אסביר לך כמה
להעריף על... אז יש לנו אולן-אול, עוד רבע שעה, וזה גם, אני רוצה חמש דקות בסוף לשאלות. מעולת.
(28:07):
אז עשרה דקות. אז אני אפילו את זה ממש למגזריסט, אוקיי?
אחד הדברים הכי בעלתיים בכלכרה שאנחנו חיים בה היום, זה שאנחנו חיים ממה שנקרא כלכלת חוב.
לא חוב של אני חייבת כסף לבנקים, אלא מערכות יחסים של חוב.
אם אני עכשיו רוצה להקים סטארט-אפ, מה שאני צריך לעשות זה ללכת ולהביא משקיעה.
להביא משקיעה אני צריך לקחת ממנו כסף, ולתת לו חלק מהאחוזים בחברה שלי.
(28:32):
זאת אומרת נתתי לו תמורה לפני שקיבלתי ערך, נתתי לו נגיד 20% מהזה, יצרתי מולו כבר חוב.
למה, אני חייב לצועה על הכסף הוא עכשיו מחזיק עליו איזושהי רמה מסוימת של שליטה
נקרא לזה הוא עכשיו יכול להכניס איזה דירקטור.
(28:52):
לדירקטוריון שלי הוא יכול להגיד לי תשמע אל תעשה את זה כך אתה עושה את זה אחרת
אני לא יכול להגיד לו תשמע תודה על הכסף אני אשר נוסע לשלושה חודשים לטילן נהיה
בקשר יש לנו בריאה זאת רמת שליטה מסוימת עליי,
ויצרנו מערכת יחסים של חוב לפני שנוצרה יחידת ערך אחת בעולם לקחתי את הכסף שלו,
הלכתי ובאתי עובד, נכון? לעובד הבטחתי מסקורת.
(29:15):
הבטחתי לו מסקורת לפני שהוא יצר יחידת ערב אחת בעולם. אוקיי? אז יש לי פרחוב מולו.
אני חייב לו מסקורת בסוף החודש.
הוא כבר חייב לי מה? הוא חייב לי את הזמן. קניתי לי את הזמן שלו, נכון?
אפילו לא את הכישרון שלו, את הזמן שלו קניתי. עכשיו הוא חייב לי חודש מהחיים שלו, בסדר?
שאני בכל משהו יכול להגיד לו מה לעשות. בסדר?
(29:36):
ויצא לנו כבר מערכת יחסים של חלושה אנשים שהם בחייכות יחסים של חוג,
בלי שנוצרה תקדת עריף אחת בעולם הזה.
אך פיל לזה במיליארדים, אנחנו כל הזמן חייבים אחד או שני משהו.
אתה חייב לבוסים שלך? הם חייבים לבעלי המניות שלהם?
האם חייבים לזה? ובגלל זה אנחנו משאבי יצור, כי כל אחד מאיתנו חייב למישהו משהו,
כי אתה לא יכול להתנהל לכיוון בעולם.
(29:58):
רגע, בוא ננקיע את כל הדבר הזה. איך אני יוצא למערכת יחסים שאין פחות?
יש בה רק רצון נקי לעשות דברים ביחד.
והורגנו את הדבר הזה ואמרנו רגע, אם בן אדם קודם כל ייצור ערב ואז יקבל תגמול אז
אין בינינו מערכת יחסים של חוב זה סוג של פרילנסר להיות נכון,
(30:20):
סוג של אבל צריך יותר מתקדם למה?
כי בפרילנסר אתה באף אומרת תפעימי את השירות שלך אני אשלם לך בשביל זה זה ייפרדו דרכן. נכון?
אבל להיות פרילנסר זה לא ססטיינבול. למה? כי אם מחר אתה חולה שבועיים, מה יקרה?
(30:41):
אין לך אף מצע שבועיים. אם בא לך עכשיו לישוא על טיילנד בשלושה חודשים,
אתה לא תעבור שלושה חודשים. נכון?
כי אלף השום דבר שבנית שממשיך לעבוד עבורך, אתה כל הזמן מוכר את הזמן שלך בעד כסף.
זה הכי לא ססטיינבילי בעולם. אוקיי, אז מה האלטרנטיבה?
(31:03):
את הנתיב הזה להיות חלק ממשהו גדול, שכשאני מייצר בו את הערך, הערך הזה ממשיך לעבוד עבור.
תן לך דוגמה. מה שקורה היום זה שחלוקת השפע בעולם היא לא נכונה.
זה אנחנו כבר יודעים, נכון? כן, אצל ממש מעט יש ממש הרבה.
נכון, אצל איזה 30 אנשים יש בערך חצי ממה שיש אצל כל החצי התנאים של העולם שזה
(31:26):
משהו כמו 4 מיליארד אנשים.
נכון? אבל זה מאוד קשה לאנשים להתפוס. בכלל איך מתקנים את זה.
בוא נלך לסווייטר יותר פרטית, יותר ספציפית. אוקיי? בוא נגיד שאני מתכנת בגוגל. בסדר?
ואני כתבתי אלגוריתם. והאלגוריתם הזה מייצר לגוגול עשרה מיליות דולר בשנה. יכול לקרות? כן.
(31:47):
טוב. ועכשיו עזבתי את גוגל.
כמה גוגל תמשיך לשלם לי?
כלום, רק פיצועים על האזיבה בעצם. כלום, נכון. אבל האלגוריתם שלי גם ממשיך לייצר
עשרה מיליות דולר בשנה. מי לוקח את כל העשרה מיליון האלה?
גוגל יופי, זה חלוקה לא אורגנית של השפר.
(32:08):
הבנתי התמורה לא מתחלקת בצורה הגיונית בין אלה שיצרו את הערך.
גוגל יקבל 100% מהערך, מהתמורה. אני אקבל אפס, למרות ששנינו שותפים ליצירת הערך.
זה נכון. נכון? לא, כאילו לא מדויק את ה... יכול להיות שכן תקבל משהו אם יש לך
(32:33):
הסכם עם החברה שכתוב לפני.
אני לא יודע, אבל לרוב אולי זה... נכון, לכמה אנשים יש סכם כזה? אני לא יודע.
מעט מאוד אנשים. אתה יודע? שכבר מאוד מאוד מאוד דקה בעולם מהמחזיקה אולי איזשהו סוג של אופציות,
או מניות או משהו באיזושהי חברה שהיא באמת תייצר להם איזושהי הכנסה שלא תלויה בהמשך
(32:57):
הצורך שלהן לעבוד אלא על הערך שהן כבר יצרו בעולם מסכים איתי? כן.
ובגלל זה נוצרים פה הרי האושר הגדולים בעולם כי אין חלוקה שווה בין התמורה לבין יצרני הערי.
עכשיו בוא נסתכל רגע עשר שנים קדימה איך העולם אמירה. אוקיי.
(33:17):
ברור לנו שאנשים לא הולכים לעבוד חמישים שנה באותו מקום עבודה, זה כבר ברור לנו? כן.
ואז המעמנותיו אנשים יהיו להם חמש-שש קריירות במהלך החיים שלהם.
וזה היה נכון אולי לשנות האלפיים, בסדר?
היום אתה יודע שגם חמש-שש קריירות לא יהיה לך, כי היום תסתכל על זמן ממוצע שעובד עובד בחברה, כמה זמן זה?
(33:38):
אני לא יודע, שנה, שנתיים? שנתיים היום, אוקיי?
אז בוא נגיד שאת הבן אדם יש בערב שכמו 20-30 שנות יצרנות בסדר?
מגיל 20 עד גיל 60 אפילו זה 40 שנה אנחנו כל הזמן הולכים לנהיים יותר אם תוכלת
חיי יותר גבוהה ונהיים יותר בריאים היום אנשים מ-60-70 יכולים לעבוד בלי שהוא בעיה
(33:59):
אז אנחנו מדברים על איזה 50 שנות קריירה אז בכמה מקומות עבודה נעבוד?
עשרות די הרבה אנחנו לא נקרא לזה עבודה יותר אנחנו לא נעבוד ב ואנחנו נהיה מעורבים
בעשרות או מאות פרויקטים.
נכון. עכשיו בתוך עשרות או מאות פרויקטים אנחנו נייצר המון ערך.
(34:23):
אבל תחשוב שבכל מקום כזה שאתה הולך, זה מייצר קצת ערך, כמו אותו מתכנן בגוגל.
כן. יהיה לך מול ה... מול ה...
מול היצירה הזאת, אני כבר לא קורא לזה ארודה, אני זוכר קורא לזה את המקלת היצירה,
משותפת, נקרא, קוראים לזה יצירה.
מול היצירה הזאת יש לך איזשהו סוג של מה שנקרא חוזה חכם.
אה, זה סוג של NFT כזה, אתה לוקח פה את הקריפטו.
(34:45):
כן, זה בא מעולם... פשוט כזה. אוקיי ובא
הוא אומר תשמע אתה נקבל משהו מהעדר של
היצירה הזאת מייצרת בעולם כי אתה שותף ליצירה
הזאת זה היה מאמם אז בפרויקט
הזה לני איזה אלף דולר בחודש וזה יהיה לי 3,000 דולר בחודש ופה יהיה לי 500 דולר
(35:07):
בחודש ויכול להיות שאחרי זה פמש שנים שהיית מעורף כבר באיזו הסמה פרויקטים פתאום
את יקום בבוקר ואתה תתחיל את החודש שלך עם איזה 7,000 דולר הכנסה פסיבית לחשבון שלך איך זה מרגיש?
בגז זה חיים יותר סטיינובילים?
זה טעון בדיקה אני כבר לא יכול להגיד לך שאני יש מצל שתקום פחות עייף בבוקר?
(35:36):
כן כי אני לא אצטרך לקום מוקדם לעבודה אני אלי את
הבחירה כאילו מתי לקום ומה לעשות
קצת יהיה פחות לחוץ במהלך החודש בטח אז זה החיים יותר ססטנבילים יש מצב שבגלל שהדבר
הזה קורה וזה קרה בגלל שעשית את הדברים שאתה אוהב באזור הגאונות שלך אני לא אכנס
(35:57):
למה בדיוק באזור הגאונות שלך אבל זה קשור למערכות חוב האלה שנדיברנו עליהם מקודם,
כי אתה עושה את הדברים שאתה אוהב כי אתה קודם כל מייצר ואחרי זה מקבל תגמול,
אז אם צריך לעשות משהו לא בכסף, איזה דברים תסכים לעשות לא בכסף?
דברים שאני מאמין בהם, שאני רוצה לקדם כמו הפוטקאסט הזה בדיוק,
תדלו כלם שהם כבר מעצב רגעונות שלך.
(36:18):
נכון? אז אתה תהיה יותר מסופק? כן. אתה צריך ללחוץ פיצוי של עוד איזה נעל?
נראה לי, כן. אז כשאתה עושה את הדברים שאתה אוהב עם האנשים שאתה בחרת כי אין לך
יחסי חוב עם אף אחד זה דרך מתוך בחירה אתה מרעיין אותי היום כי רצית לרעיין אותי
היום לא כי אתה חייב לי משהו או אני חייב לך משהו נכון?
(36:38):
נכון, לגמרי. אם באתי להתראיין אצלך כי בא לי להתראיין אצלך לא כי יש בנוי יחסי
חוב לא כי אני אוכל אצלך ואני חייב שער או שבוע גם להתראה יאין אצלך בפודקאסט,
נכון זה מצחיק אבל
זה נראה לנו טבעי בינינו אבל זה לא נראה לנו טבעי שככה אנחנו
יכולים להרוויח כסף בחיים שלנו אבל זאת החדשה אבל איך אתה גורם לתאגידי ענק לוותר
(37:01):
על הכסף הזה אני לא גורם לתאגידי ענק לוותר על הכסף הזה תאגידי ענק הם ה-late adapters
של הדבר הזה לא ה-early adapters אז מי ה-early adopters היזמים.
הסטאטפיסטים מה אנחנו עושים עלינו היום יש סטודיו ליצירה משותפת אנחנו מפתחים טכנולוגיה,
(37:21):
אוקיי אנחנו בערך 15 אנשים שעושים את זה ביצירה משותפת כל אחד בא ועושה רק את אזור
הגאונות שלו רק את מה שהוא בא לו לעשות אנחנו מופיעים מוגד ביחד וכשיתה אפל אנחנו
מחלקים את הכסף בינינו וזאת המתודולוגיה והטכנולוגיה שאנחנו פיתחנו אותה,
לפי אחוזי ההשקעה של כל אחד בעניין כן, לפי כמה ערב כל אחד יצר,
(37:47):
אוקיי אנחנו חושבים כמה ערב כל
אחד יצר ואנחנו עושים פודקאסט שלנו שזה לא בנפרד יש לי
פודקאסט כזה זה נקרא קדר עולמי חדש מי רוצה שהיא הלכת ליבשים אנחנו מפרטים שם לגמרי
איך זה קורה אבל יש לנו שיטה לאיך הדבר הזה קורה אבל אז אני יודע שאם אני מעצב
גרפי ומה שאני צריך לעשות זה לעצב משהו וזה לקח לי חודש,
(38:10):
אבל מה שהמצבתי ממשיך ליצר הכנסה של אלפי דולרים בחודש, אני אקבל משהו מההכנסה הזאת.
כי מה שיצרתי בעולם ממשיך לייצר ערך, אני לא מוכר את העבודה של תזמן שלי,
אני מוכר את הערך שיצרתי בעולם.
ועל הממי יצרים כלכליה שהיא הרבה הרבה יותר ססטיינבילית. איך זה מתקשר גם לאקולוגיה של העולם,
(38:34):
ולסיסטיינוביליות של האורח החיים האנושי בעולם אז אמרתי קודם כל שאנחנו נבין שאנחנו
לא משאב ייצוא אלא אנחנו מטרת המשפק בסדר?
הוולד ביג שלנו הוא מטרת המשפק זה
(38:54):
נוצר באמצעות זה שאנחנו מחוברים לאנשים אחרים
ביצירה והאינסנטיב שלנו הוא גם הוולד ביג שלהם המריחת
בין זה לבין ה-well being של האורגניזם כולו
הוא הרבה יותר קצר מהמלפק שיש לנו היום בין הזמן העבודה שלי והניסיון למקסים את
(39:15):
הערך הספציפי שלי בעולם על חשבון העצים והדגים ואנשים האחרים תבין אותי?
בוא תחדר לי רק את הסעיפה.
כדי שהדבר הזה יוכן להתקיים כדי שיצירה משותפת מה הטבע? איך הטבע עובד?
הטבע הוא הדוגמה המופתיד הטבע עובד בסימביוזה, דברים
(39:36):
מגרדים אחד לשני תגב הטבע עובד
ביצירה משותפת כן הוא סטיינבני
והוא יצירה משותפת כן כשאנחנו
נלמד לעבוד ככה אחד עם השני המרחק שלנו
להבין את זה גם על המשאבי טבע
הוא מאוד קצר כשאני רוצה
(39:58):
את ה-well being שלך מאוד קל כבר
לרצות את ה-well being של העץ אוקיי הבנתי אני יכול להתחבר לזה המרחק הרבה הרבה
יותר קצר מעבר לזה שכשאני עושה מה שאני אוהב עם אנשים שכיף לי איתם אני לא צריך
מכונית יותר גדולה עכשיו תן לי להיות כן הבנתי, תן לי להיות devil's advocate.
(40:21):
ומה מה מה מה את חושב שהסיכוי שדבר כזה יקרה, איך אתה יכול להביא את זה לידי לפועל במימוש?
הסיכוי שהדבר הזה יקרה הוא 100% למה? כי הוא כבר אנחנו עובדים ככה אוקיי.
(40:41):
תראה באיזה סקל זה יקרה הרבה מהחשיבה שלנו היא חשיבה נורא אני מסכים,
העולם יעבוד ככה אני חושב שאם יש משהו שסרטי מרוול לימדו אותנו בשנים האחרונות
זה שאנחנו חיים במולטיברס יש מלא יקומים מקבילים חלק מהאנשים נהגדו ככה וחלק מהאנשים
(41:03):
נהגדו ככה וחלק מהאנשים נהגדו ככה.
בשביל חלק זה עתיד קרוב בשביל חלק זה עתיד רחוק בשביל חלק זה עתיד מדומיין ובשביל חלק זה אופן,
איפה גע על הסקאלה במי זה תלוי? כל אחד בעצמו בכמה הוא מספיק יזמי,
חדשני ואין לי אדאטור כדי לאמץ את הדבר הזה.
(41:26):
זה כבר קורה אפשר לשאלה מה כדאי אם זה יקרה לך או כדאי אם זה יקרה למי שמקשיב לנו כרגע.
זה כבר קורה בגלל אני מרמא אחוז, זה כבר קורה כמה טוב זה יהיה כמה עמוק זה יהיה,
כמה רחב זה יהיה זה כבר תלוי בהתפתחות האנושית שלנו בעיניי, ככל שיותר אנשים ייענצו
את זה ויבינו שזה דרך יותר נעימה להכניע אותך,
(41:47):
ואז אני אומר סבבה, אני עכשיו יצאתי לעולם ואני צריך לבחור האם אני רוצה ללכת לעבוד
באיזושהי חברה ושיהיה לי בוס שיגיד לי מה לעשות ואני צריך לבקש ממנו רשות לעשות את הילדים מהאגן.
וכשיפטרו אותי אני לא ארוויח מזה כלום או אני יכול לכם לעשות את מה שנגדלוק עליו
עם אנשים שקפני ויש לי חוזה חכם מול הדבר הזה ככל שיותר אנשים יעשו את זה אז הארגונים
(42:10):
הגדולים יצטרכו להתיישר מול הדבר הזה זה שעתה מתי הם יימצאו את זה.
כשהם יבינו שהכישרונות שלהם רוצים לעבוד ככה, שאתה נסך את הטלנטים בשביל זה,
והטלנטים ירצו לעבוד בשיטה הזאת, ואין מקרה לי ישר קו עם הדבר הזה.
כמה זמן לזה היא כך? לא יודע מה, חמש שנים, עשרה שנים, חמש עשרה שנים,
שלחלק אולי עשרים שנה, זה לא משנה, בשביל מי שרוצה זה כבר יכול להיות מציאות בעוד שנתיים או שלוש.
(42:35):
אז זה הקוטן מדליק בעניין הזה בעיניים. אוקיי תקשיב
זה פרק שמאוד פותח את הראש גם לא שוחחנו על זה לפני אני כן מכיר את התוכן שלך ולכן
קראתי אז ידעתי שזה יהיה בעולמות האלה אבל אני לא ידעתי לפרטי הפרטים של החוזה
החכם ממש מעניין בעיקר שאני גם מתחבר מאוד לכל העשייה של תחום הקריפטו והחוזים החכמים.
(42:59):
ובכלל כסף דיגיטלי הוא דבר שמדבר אליי, במיוחד בימי אינפלציה, שלא נראה לי שיהיה
להם סוף, כמו שכולם חושבים, כזה מהיר. וואו.
אבל אנחנו מגיעים לשאלות סוף, ואני מזמין את כל מי שרוצה לחקור עוד בנושא,
להקשיב לפודקאסט של רונן, תדר עולמי חדש,
(43:20):
זה באמת פתח לי את הראש, אני שמח על ההזדמנות, ועכשיו תן לי לשאול אותך,
מה הדבר שאתה הכי אוהב לספר על עצמך? על עצמי? כן.
וואלה, מה הדבר שאני הכי אוהב לספר לעצמי, אני חושב שסיפרתי את הדבר שאני הכי אוהב לספר לעצמי שזה.
כל הניסויות זה ביצירה משותפת זה הדבר שאני כרגע אחיד הלוק עליו כן,
(43:44):
והוא מה שנותן לי את האנרגיה לקום בבוקר ולעשות את מה שאני עושה,
אני חושב שיש פה באמת הזדמנות זה היה, אני מסתכל על כל מה שקורה כרגע בעולם מי
הקורונה ודרך זה לא נראה טוב טוב, זה לא נראה שוב.
השביעי באוקטובר ודרך כל מה שקורה ואני מנסה לראות איך כל דבר כזה הוא מתנה שאנחנו יכולים למנף אותה,
(44:05):
כדי לעשות את הקפיצה התודעתית שהאנושות נדרשת לעשות
ואני חושב שבכל דבר כזה יש לנו מתנות בכל אירוע כזה יש משהו שנאפשר לתודעה האנושית
להיפתח על עוד אפשרויות כן לא היינו יכולים להיפתח אליהם שלא דרך אסונות כאלה ואחרת אנחנו שמר את הקיים,
(44:29):
ומשהו בתוך הדבר הזה הוא.
גם מניע אותנו קדימה אז זה נראה לי הדבר הזה,
אתה יודע לנסות להסתכל על הדברים זה מה שאני אוהב לעשות להסתכל על הדברים לנסות
לראות איפה יש כאן מסורה תודעתית שמאפשר לנו רגע,
(44:50):
להצאת מחדש לפי סוף חיים שלנו ולהעיז לעשות דברים אחרים yes,
אני אוהב את המילה להעיז תגיד יש לך המלצות אולי אם זה בנושא הזה מישהו רוצה לפתוח
לו את הראש או בכל נושא אחר תמיד כיף לקבל המלצה על משהו שלא הכרת אז,
(45:11):
הדרך שבה אנחנו עושים את כל הניסוי הזה
קורית בתוך כפר דיגיטלי
שהקמנו זו חלק מהיוזמה שלנו
אנחנו מפתחים כפרים דיגיטליים ובהם כל הדבר
הזה קורה זה דרך חדשה של עבודה מבוזרת
מבוחקת ואנחנו עובדים בשכיפות רדיקלית אז אני מזמין אנשים שהדבר הזה מעניין אותם
(45:35):
פשוט לבוא ולהקשיב לנו להיכנס לתוך הכפר שלנו ולישבת בבנישות שלנו ולראות איך הדברים
האלה קוראים השכיפות רדיקלית זה אומר שכל מי שרוצה פשוט נכנס ורואה אתכם עובדים,
לגמרי. וואו. אתה יכול להשתגרס לכל פגישה, ולהקשוב לכל שיחה.
קצת מסוכן אם יש לך IP, שאתה רוצה להגן עליו, ולהרוויח עליו כסף,
(45:55):
בשביל להביא אותו לעובדים בסוף.
אין לנו שום, תראה, ההחלטה הראשונית שלנו, של הדי, השותפה שלי בשני,
לגבי מושא של יצירה משותפת, הייתנה היום הראשון, שכל IP שנפתח בדבר הזה,
מבחינת המתודולוגיה, הוא פתוח לעולם, הוא כל עוד פתוח, שכל אחד ייקח ויעשה את זה
כמה שיותר שכל אחד בעולם יעשה יצירה פשוט עצם מאמן,
(46:17):
המוצר שלנו מוצר טכנולוגי, אתה רוצה אחרי זה להשתמש בו, אתה מוזמן,
אתה לא רוצה תמציא אחר, אין שום בעיה אלינו שוב סודות שאנחנו מכביעים מאף אחד אחר
אנחנו לא מאמינים בעולם של IP של סודות אנחנו מאמינים שאם אתה רוצה לעשות דברים העולם לך תעשה אותם,
בסוף מי שמצליח להביאכ מהם לאנשים שיורסים אותם ושמוצאים לבנות קבוצות של אנשים
(46:38):
שקפ להם להבוא ביחד, ואין לנו שום דבר להסתיר מאף אחד אחר, כולם מוזמנים לבוא ולהקשיב לכל שיחה שלנו.
אחלה, אז אתה תשלח לי את הלינק הזה של אחד מהכפרים, אני אוסיף אותו בפרק ובכלל,
איפה אפשר למצוא אותך מי שרוצה, תן פה כמה זרוק אותנו למקומות שלך?
Ronandgaffney.com, תדר עולמי חדש בפודקאסט, יש לי פלייליסט בספוטיפיי של כל הפודקאסטים
(47:03):
שהי פעם התערכתי בהם עשרות שעות של תוכן, אנשים מוזמנים עם זה,
שפשוט רונן גאפני בספוטיפייל.
אז הנה יצטרף עוד אחד לפלייליסט. לגמרי.
טוב רונן, זהו אנחנו בדיוק בתקעה אחרונה אני צריך גם להמשיך לעוד עבודה וזה,
אני עדיין מוכר את הזמן שלי בלקסף.
(47:24):
זהו, סיימנו תודה רבה על הזמן, אני מעריך את זה תמיד כיף לשוחח איתך. תודה רבה.
Music.
Music.
(00:27):
שלום אלטרנטיבות אלטרנטיבים, הגעתם לפודקאסט הקיימות של ישראל, איזה כיף להיות פה.
כאן דניאל ברון כרגיל איתכם והיה יום עורך מיוחד, עורך עם תפיסה חדשנית ויצירתית לגבי המציאות.
הוא התארח בפודקאסט הראשון שהיה לי אשר ענה לשמה עושים ועכשיו אני מביא אותו שוב
(00:50):
לאלטרנטיבה כדי לקבל קצת טוויסט על החיים.
תודה רבה רונן גפני שהצטרפת אליי.
היי בני איר, תקדם לך פה. כן, כן, ממש כיף.
מתחילים ככה את שבוע, יום ראשון. סיפרתי חמית ערך פה בפרקים האחרונים.
(01:10):
הפרק האחרון שהלכתי לומר לך היה שימי רף, שהוא בעצם המדריך של המדריכים של הליקוט בישראל.
התחשג לי קצת לגעת באדמה ובצמחים, כי הרבה פרקים הם הוא לאחרונה יותר מדעיים,
יותר שפים, יותר הייטקיסטים,
ואיתו רציתי לקחת את זה לאדמה והעניין הזה, ואיתך אני רוצה לקחת את הפרק ליצירתיות וחדשנות.
(01:33):
כי זה מה שאתה מתעסק בבופן כללי. אולי תיתן איזה שתי דקות על עצמך למי שלא מכיר?
מעולה. אז אני עונג גפני, ואני...
קרא לזה פילוסוף עסקי, אני בעצם מתעסק עם לשאול כל מיני שאלות חדשות בעולמות של
יזמות ועסקים, כדי לפתוק האם הדרך שבה אנחנו משחקים את המשחק הזה היא נכונה,
(01:57):
מהיטיבה איתנו, אז אני אעשה את זה בשנים האחרונות באמצעות קודם כל משחק לורקשט פיתחתי, שמתאף ראש ביז,
ועל הבסיס שלו מעבירים סבנאות בארץ ובעולם, שמפתחים חשיבה יצירתית, יזמית, שיפופי פעולה,
איזשהו סוג של קונטרה לתודעת המונופול שגדלנו עליה, של משחק סכום אפס.
(02:19):
ובשנתיים האחרונות אני בעיקר חוקר את עולמות היצירה המשותפת,
כי ביחד עם משותפה סטודיו ליצירה משותפת, ואנחנו מפתחים מתודולוגיות וטכנולוגיות
לאיך אנשים יכולים לעבוד ביחד במבנים של חופש, בלי היררכיה.
ואיך אנשים יכולים בעצם ליצור סוג של כלכלה חדשה, שנראה לשאליה אנחנו נדבר בעיקר
(02:42):
היום, שהיא אקולוגית יותר בתפיסתה שלנו.
בואו נתחיל אולי עם מה לדעתך לא טוב בכלכלה הישנה ולמה זה משפיע לשינוי האקלים?
וואו, כל כך הרבה דברים בעייתיים בשיטה הכלי עמת, אבל בואו ניגע בכמה דברים קטנים.
(03:02):
אבל בואו נבין קודם כל, בואו נסתכל על זה רגע מאיזושהי טרוספקטיבה של משהו שקרה
לנו בשלוש שנים האחרונות ברגע הדליק איזה שהיא נורא למה הבעיה בתוך הכלכלה הזאת.
ואני מדבר על תופעה שקנתה במהלך הקורונה שנקרא את ההתפטרות הגדולה. הגרייט רזיגניישי.
אני לא יודע אם אתה מכיר או לא אבל בעצם במהלך הקורונה בארצות אמרית משהו כמו 40-50
(03:28):
מיליון אנשים התפטרו ממקומות העבודה שלהם,
ועוד כמה עשרות מיליונים ברחבי העולם וזו תופעה מאוד מאוד מעניינת כי מצד אחד אנחנו חווינו.
אחד המשברים הכי גדולים שאנחנו ניכרנו בחיינו, בטח הדור הזה.
זאת אומרת אתה חווה איזשהו חוסר יציבות מאוד מאוד גדול בתמונת המציאות שלך,
(03:54):
שההתנהגות הטבעית שאתה מצפה לראות מהאנשים במצבים של חוסר וודאות זה האחזות בקיים,
ואתה רואה שהתנועה שאנשים עושים היא להתפטר ממקומות העבודה שלהם, בעשרות מיליונים.
זאת אומרת משהו שהוא קצת counter intuitive לתפיסה שאתה מצפש אותי יש לנו חוסר בדעות.
(04:15):
בוא נאחז במקומות העבודה שלנו ולא נמאל כל כך לאבד אותם והיה תנועה מאוד מאוד חזקה
שאנשים מתפטרים במקומות העבודה שלנו מה שמעלה שאלה מאוד מעניינת למה זה קרה,
אז סיבה אחת זה אתה יודע יש ממשלות שהיא גם מנישבת ארץ ברית שזכה לתושבים שלה כל
כך הרבה כסף שחלקם באמת יכלו רגע,
(04:37):
להישאר טיפה אחורה ולהגיד בוא נראה מה אני רוצה לעשות אבל זה לא עומד בפני עצמו
תודה אנשים לא זורקים את הקריירה שהן בנו במשך שנים בגלל שזרקו עליהם כמה מענקים אז מה קדם קרה,
ומה שקרה פה בעיניו רגע עכשיו שנייה, זה תיאוריה שלך?
או שזה תיאוריה קיימת בעולם ואנשים מדברים עליה או שזה משהו אחר?
(04:59):
אז קודם כל ההתפטרות הגדולה קרתה זה לא כן, לא אבל עכשיו אתה מסביר לי כאילו את
הסיבות עכשיו אני מסביר לך איך אני רואה את הדבר אוקיי יש לנו סיפורת מכל מיני כיוונים אבל נגרי גם,
מסביר לך איך אני רואה את הדבר ולמה זה קשור בעיניי לאקולוגיה אוקיי.
עניינת, עניינת. כן. אז קרה משהו מאוד מאוד מעניין.
(05:24):
בעצם בקורונה קרו כמה דברים.
מצד אחד מישהו ככה הרים את האמברקס על כל העולם בבת אחת, על כל העולם המשוגעתי
שאנחנו חיים בו וכאילו נחזר את כל המשחק לנגן.
שזה בפני עצמו איזושהי איזשהו רגל של פרפקט סטורם.
זאת אומרת מה הסיכוי שנקרא משהו בעולם שככה נוכל להרים את האמברקס ולעצור את כל
(05:48):
המשחק ברמה הגלובלית שזה מתורך לעצמו ולא רק שנעצר נכנסנו הביתה,
סגרו אותנו בבתים ולא רק
סגרו אותנו בבתים הבחינו אותנו למוות והשילום הזה יצא על זה משהו מאוד מעניין וזה
(06:08):
אין בטוח שאתה וכל אחד מהמאזיניק שלנו לא יכול רגע להתחבר לזה ברמה האישית אחד
כשמפחידים אנשים למוות קורית תופעה מאוד מעניינת הם מתאורדים על החיים שלו,
כן כי אתה פתאום מתחיל לנהל מה שנקרא.
שיחות של בנחה לבין עצמך או בין החברים שלך או המשפחה שלך מה שנקרא שיחות חרטה
(06:32):
השיחות שבדרך כלל אנשים מנהלים רגעים לפני המרות בסוף החיים שלהם פתאום כל העולם ניהל את השיח הזה כן,
זה עכשיו קורה אצלנו בישראל אני מרגיש בגלל המלחמה גם בדיוק שאתה יודע נעשו מלא
מחקרים על הדברים האלה ואתה מגלה,
לתדמתנו שאחד הדברים שהאנשים לא מצטערים עליו בסיכות החלטה שלהם זה שהם לא בילו
(06:56):
עוד כמה שרוק במשרה זה לא קורה איפשהו,
שzial תמיד מספרים לך על הדברים שהם לא
עשו על הדברים שהם לא ממשו על החלומות שהם לא הגשים על החברים שהם לא בילו איתם
מספיק זמן על זה שהם לא עשו את התחביבים שלהם על זה שהם לא בילו מספיק עם הילדים
שלהם שכשאתה פוגע שתקוטון בגיל 40 או 50 או 30 כשאתה ניהול בבית ומדבר על מוות
(07:18):
בינך לבנס מחר עם החברים שלך אתה אומר רגע,
משהו לא מסתבר אולי אני משקיע יותר מדי זמן בעבודה.
ובסוף לזה היינו בבית, גורים כתודי האנשים ראו את הילדים שלהם באור יום,
ברורה יש נרסה ערה של הדבר הזה זה גם מעניין,
אתה יודע, יש אנשים שבמשך שנות פוגשים את הילדים שלהם רק שמגיעים בשמונה בערב הביתה
(07:41):
וזה רק הנרסה ההנשנה של הילדים שלהם וואללה דווקא חמודים אולי לפעמים לא בלו אותם
קצת יותר זמן אבל היא גם יכולה לקרוא מקרי הפוך אני בטוח שגם קרה,
קרה הרבה קראו מלא אבל קראו מלא תופעות שאנשים פתאום יצאו יותר לטבע לא יודע אם
זה קרה לך, אני בליטי בטבע בקורונה הרבה טובה שבליטי בטבע בכל ה-10 שנים האחרון, או פחות או יותר.
(08:03):
אצלנו בקיבוץ דן היה קורונה מדהימה. אנחנו חבורה של צעירים ופשוט היה כיף חיים באמת.
אז אנחנו היינו בבינימינה, אתה יודע יש לי מאחורי הבית שדות של דונמים על דונמים,
וביליתי כל היום בשדות בבינימינה.
זה מטורם. כן זה אדיר.
מלא אנשים יצאו לטבע, אבל מי שגר בעיר לא היה יכול, זה היה הבעיה של העירוניים,
(08:26):
הם ממש נתפקו בכיתה הזה אבל אז מה הם עשו?
התחילו לעבור מחוץ לעיר כן, ואז כל האזור שלנו התחיל להתמלא בהגזמה אני עכשיו גר
בפרט הסכנה התנועה שהייתה אותם בעקבות הקורונה היא מטורצת זה קרה בכל העולם אנשים
הולכים לנסות את הנפרד האדמה שלהם אנשים פתאום התעושפים עם התחבבים שלהם אנשים התחילו לנגן,
(08:49):
לשיר לצייר, לעשות פודקאסטים בדיוק, כל האינסטגרם מתמלה באנשים עושים את התחבבים
שלהם האנשים גילו שהחיים זה מעבר ללעבוד מצד החמאל והצטרם שמה הקליף מאוד מאוד מאוד מעניין.
ואיך הדבר הזה מתחבר לאקולוגיה אני מרצה מלא על הנושא של יסיר המשפט והמשחק הישן
(09:12):
וכל זה אז שאלת אותי מה לא בסדר במשחק הישן כן כל מה שלא בסדר במשחק הישן פסח בתוך
השלוש שנים האלה של הקורונה למה?
כי המשחק הישן יש לו כמה כללי משחק אחד, מטרך משחק היא צמיחה אינסופית כן להרוויח מה... כן, להרוויח.
פקת כהל סופי זה משחק שאי אפשר לנצח בו.
(09:34):
נכון? כי תמיד יש יותר, אתה מתגביר. ויש מספר אחד מסף אחרי המספר שהגעת לספור.
כן, זה אין סופי. אי אפשר לייצר שם תחושת הגשמה.
כי אתה תמיד מפסיד במשחק הזה, תמיד יהיה מישהו שיש לו יותר, תמיד אפשר לעשות עוד
אחוזי צמיחה, תמיד אפשר עוד.
זה משחק מאוד מאוד בעייתי. הוא גם משחק לא אקולוגי. נכון, זה מתקשר לכלכלת הדונט באמת שיש את הספר הזה.
(10:01):
בדיוק, זה משחק לא אקולוגי כי הטבע לא בנוי על צמיחה מסופית.
נכון, הוא בנוי להפך, להפך על איזון.
בדיוק, אז הבעיה היא שכל הזמן דוחסים אותנו להשיג יותר.
עכשיו אנחנו מבינים שלצמיחה הנוטורפת הזאת של המהפכה התעשייתית ב-250 שנה האחרונות
(10:23):
המחיר ששילמנו עליו עד היום הוא שיצרנו כוכב לא אקולוגי אנחנו.
קורטים הרבה יותר רציני מה שצומחים חדשים אנחנו רוצים הרבה יותר דגים העיה ממה שנולדים חדשים,
אנחנו עושים הכל אנחנו מכחידים המון חיות אנחנו פוצעים את האדמה ואנחנו יודעים
(10:45):
את זה ואנחנו עדיין קמים ביום ראשון והולכים לעבודה כן למה?
כי אין לנו בריבה אבל אז לי זה מזכיר את מרטין היידיגר שהוא פילוסוף שפעל בגרמניה
במצעני האקודמית הוא אחרי מלחמת העולם השנייה בא ואמר תראו,
(11:06):
עכשיו שמעו את העולם באיזשהו מצב שהוא צריך לבחור בין קפיטליזם לבין קומוניזם, נכון?
התחילה נצחמה הכרה אוקיי, כן וכל פילוסופת חיים קדשה וכל פילוסופת חיים הנסה להוכיח
שיהיה נכונה יותר היי דיקר זה תזה סינתזה תזה אנטיתזה וסינתזה הוא בא ואמר ישמעו,
(11:29):
זה שטויות, עובדים עליכם. אין לך דרך בין קפיטליזם לבין קומוניזם בפילוסופיית התחיים הבסיסית.
למה? כי בשתי פילוסופיות החיים האלה אנחנו רואים את העולם כאוסף של מה שאבנים זמינים לשימוש.
לגמרי. אנחנו לא רואים עץ. אני מתחבר.
או שורחן ואם צריך נקרות את העץ. כי אנחנו גם לא מבינים מה זה עושה ליער.
(11:54):
אם היינו מבינים מה זה עושה ליער אולי לא היינו ממערים כל כך לברוט את העץ.
אנחנו לא באמת רואים נער אנחנו רואים תודה איזשהו אמצעי להפליג דחנת כוח ואמצא
לך שאנחנו נסית אותו ממשלולו וגם את זה אנחנו עושים הוא אמר ארץ ישבור זה נורא נורא מסוכן, למה?
כי יגיע היום ואנחנו נתייחס אחד לשני ככאלה תעשה פאסט פורוד 80 שנה קדימה,
(12:17):
תיכנס לכל ארגון בעולם תבקש ללכת למחלקה שמטפלת באנשים לאיזה מחלקה יקחו אותך? HR, לא?
HR בעברית משאבי אנוש אנחנו משאב או,
אני לא מתבייש בזה זה כתוב על הלוח זה כתוב רק על השלט על הדלת אתה משאב יצור בתוך
(12:41):
משחק מסוים זאת אומרת אם אני ועץ משאבי יצור אז קודם כל זה מעלה כמה שאלות מאוד
מעניינות מה מטרת המשחק אוקיי?
לשם מה אנחנו עושים אם אתה משעד יצור ואני משעד ביצור והעץ משעד ביצור והדג משעד
ביצור, אז למען מי אנחנו עושים את כל זה?
את מי כל המשחק הזה בא לשרת אם אנחנו רק המשאדים?
(13:02):
זה בטח לא בא לשרת אותה עץ, ומסתבר שזה גם לא בא לשרת אותי.
זה לא בא לשרת אותך, תרשה לי שנייה להיכנס.
ובעיקר אתה מגלש עם כל ההתפתחות הטכנולוגית, שאמורה להיות גם טכנולוגיה בחינוך,
באושר, בכל מיני דברים לאו דווקא פיזיים אז זה לא עובד לטובת האדם ודווקא אולי יש פחות אושר בעולם,
(13:28):
בדיוק. ואז בעצם מה שקורה זה שאתה מבין שאם לפני זה, הרי מה זה אומר שאנחנו חיים בכוכב שהוא לא ססטניביל?
מה המשמעות? מה הוא אומר את זה שאנחנו בעצם משתמשים במשאבים בקצב יותר גדול מקצב
ההתחדשות הטבעית שלנו. זו היום מצב לא ססטניבילי.
(13:49):
אם אני קוראתי יותר עצימי מה שצומחים חדשים אז אני לא ססטניבילי, אני לא בר כעימה.
אם הייתי קוראת פחות עצים ממה שעוצמתים חדשים,
אז אני במערכת אקולוגית שהיא ברקה עם מה אנחנו עושים
את זה לקוחה אבל אנחנו גם עושים את זה לעצמי מה
זה אומר בן אדם שהוא באחות חיים לא ססטנבידית שאנחנו מחלים את המשאבים שלנו בכסף
(14:14):
יותר גדול מההתחדשות הטבעית שלו איך זה נראה בפועל ראה שיש אנשים שקמים בבוקר עייפים
כן מכירים לשיל כאלה? בטח.
בואו נראה. יש לי ימים כאלה.
אחר פה ביום הקודם, ישמת ביום הקודם, ואדם אתה קח את הכפות אנרגיה ממה שהלכת לישון איתך.
אז זה אומר שאתה לא בר קיימה.
(14:36):
ההתנהלות של אחד ובן אדם בעולם היא לא ברת קיימה. כן?
למה זה קורה? כי אם אתה משחק משחק אינסופי של צמיחה אינסופית, אפשר להשיג צמיקה
אינסופית באחת משתי דרכים.
או טכנולוגיות חדשות שמצליחות לייצר איזושהי צמיחה
אינסופית שהיא ברק קיימה כמו שאמרת להתארך אצלך מישהו שעכשיו רוצה להמציא את כל
(14:58):
העולם האנרגיה מחדש כי הוא עושה היטוך גרעיני ויכול להיות שאנחנו נצליח לעשות את זה,
והסבבה, אתה תשמח כמה שאתה רוצה בצריכת האנרגיה שלך זה עדיין ברק קיימה אנחנו עדיין
חיים בעולם שכמות השמש שנגיעה אליו בחצי שעה מספיקה פחות או יותר בשביל כל האנרגיה
שהכוכב הזה צורך בכל השנה,
אנחנו רק לא יודעים להשתמש בה נכון, אבל אם נצליח כמו לעשות טכנולוגיה כזאת,
(15:21):
אז יהיה לנו אנרגיה סולארית אינסופית או
זה אבל אנחנו לא יודעים לעשות את זה אז אתה יכול לצאת זה או
באמצעות טכנולוגיה או באמצעות שזה שמפעיל
יותר לחץ על אמצעי הייצור הקיימים בגלל שאנחנו לא עד כדי כל כך טובים בטכנולוגיה
כמו שנגמר לנו אנחנו בעיקר מביאים את עצמכם מאוד לחץ על אמצעי הייצור הקיימים אנחנו
(15:42):
קורטים אודקסים אנחנו גורמים לאנשים לעבוד יותר שעות אנחנו מכניסים אותם ללחץ המחלה
מספר אחת היום בעולם זה סטרס,
זה לחץ שאנחנו חיים בתקופה הכי שופלת שאני ונושאי אי פעם ידע אפשר להכין את כל האנשים בעולם,
אפשר לבנות לכל אנשים בעולם באיות פה אני רואה את החוסר קיימות בקיום שאתה אמרת
(16:06):
בדיוק זה הנקודה הזאת אנחנו.
בשיטה הקיימת מייצרים את השפע הכי גדול ואת החוויית החיים הכי לא ססטנבילית שיש לנו,
וזה מה שקרה בקורונה. אנשים אמרו, יש גבול לכמה אני מוכן שעוד ילחצו עליי?
זה בגלל שמישהו לרגע עצר את כל המשחד, ויכול להיות אני אסתכל על זה מהצד במשך איזה
(16:31):
חודשיים שלושה, כל כך הרבה אנשים באו ואמרו עד כאן.
אני רוצה להמשיך להיות יוצרן, אני רוצה להמשיך להיות יוצירתי, אני רוצה להביא ערך
לעולם, אבל חייבים שיטת הפעלה אחרת.
וזו הייתה נקודת מפנה בעיניי,
בהיסטוריה של הכלכלה האנושית, שאנחנו נבין אותה,
אולי בעוד חמש או עשר או עשרים שנה ששם הייתה
(16:53):
אתה באמת מרגיש שהשינוי הזה נשאר כי
אני זוכר שהוא היה וזה הרגיש לי שהוא די
התפייד בוא תגיד לי מה אתה חושב ובוא
נגיע גם לכלכלה החדשה כי אני רואה שהזמן פה טס ואנחנו
לא נספיק אני חושב שלגם השינוי קרה הוא תודעתי אז כאתה מסתכל על התמונה בחוץ זה
(17:14):
כמו שאם תסתכל על הנחשב על התמונה אז היא יראה לך שהקפיאליזם עוד לא קרס והדמוקרטיה
עוד לא קרסה אבל הקפיטליזם כבר קרס והדמוקרטיה כבר קרסה,
טוב, רק שנייה רק על שתי המשפטים האלה צריך לעשות פודקאסט אני לא יכול לשחרר אותך איתם,
נשתכל על זה בעוד 20 שנה אתה תראה שאלה כבר היו הניצנים התודעתיים זה כבר נשתל
(17:38):
בתקופה הזאת בעיניי אותו דבר עם הכלכלה.
הניצנים האלה, ואיך אתה רואה את זה? אתה רואה את זה בזה שאנשים כבר לא מוכנים לחזור לעבוד במשרדים.
אנחנו רואים שעבודה היברידית היא כבר מצב קיים, אתה לא תוכל לחזור לחמישה ימים במשרד, ברוב המשרדים,
ואתה רואה שהדור הזה כבר רוצה לעבוד אחרת, הוא כבר רואה את כל העולם הזה של הגשמה
(18:02):
לעומת זמן עבודה כנוסחה חדשה לגמרי.
כל דור הזד ועוד מהדור האלפא כבר יש לו תפיסה אחרת לגמרי לאיזון הזה בין חיים לבין עבודה וזה נשתל עכשיו,
זה קורה עכשיו רגע מתי החליטו שדור הדור הבא יקראו לו אלפא איפה אתה מעודכן את
(18:23):
הדברים האלה כל הזמן אז איזה שנים זה דור האלפא,
זוכרם לשם עכשיו בני 12 10-12 כאלות.
מיועדו הבאה שיכנס לתוך עולם העבודה אבל בוא נדבר על הכלכלה החדשה קצת כן,
כן, בוא ניגע בזה אז אתה אומר,
(18:44):
מה אנחנו עשינו אנחנו בעצם הסתכלנו על המבצע וסיברנו רגע,
אז לאן הולכים איך תראה חווית חיים
סטיינבילית לא רק שזה לא סטיינבילי מבחינה את זה שאנחנו כל הזמן בלחץ ואנחנו עייפים
ואנחנו לא רוצים לחיות ככה אנחנו גם לא מסופקים וגם מורסים את העולם על הדרך אבל
(19:06):
אנחנו בגלל זה אנחנו מורסים את העולם על הדרך,
אנחנו גם מייצרים הרבה מעבר למה שצריך אבל הסיבה שאנחנו מייצרים הרבה מעבר למשהו
צריך נובע רק משני דברים בעיניים, שוב, כל מה שאמר כרגע זה דעתי האישית, בסדר?
או דעתנו האישית של החבר'ה שאנחנו עובדים ביחד קרבה.
דבר אחד, מה שקורה זה שהמשחק הישן, כדי לאפשר את חוסר הססטניביליות שלו, אוקיי?
(19:32):
כדי שאני אסכים לקרות את העץ.
אני ראיתי לפני כמה שנים הרצאה בטד, של איזה אומן שמייצר תצוגות גרפיות למצבים,
כדי להסביר את החוץ הססטניביליות שיש לנו בעולם.
עושה עבודה מדהימה, לא צריך לגלגל איך קוראים לו. אבל ראיתי שם נתון מאוד מעניין.
(19:52):
הוא אומר, אתם יודעים כמה עצים אנחנו קורטים בשנה רק בשביל לקחת את הקופי טו גו
שלנו בקוס חד פעמית במקום לשרת רגע ולשתות אותו? בקוס חד סינאם?
שבעה מיליון עצים בשנה.
שבעה מיליון עצים בשנה זה רק בשביל הקופי טו גו שלנו.
אני עוד לא מדבר איתך כרגע על כמה אנחנו מבזבזים בשביל הקוסות שאנחנו שותים איתן
(20:14):
שנייה קרה וקפה בתוך המטוסים שמתיסים אותן ממקום למקום.
אבל רק על הקופי טו גו, רק משפיעים את העד וגבי שאנחנו חיים בתוך עולם שאין לנו
את הדקה והחצי או השתי דקות לעמוד רגע כמו בספרד כזה נדבישו, אפילו לשתוש את ההספורט
שלנו בענידה. אוקיי? אנחנו חייבים לקחת אותו לדרך.
אז בנושא הזה אני רואה את הקשל הגדול בכלכלה של היום זה ששום דבר מההשפעות החיצוניות
(20:39):
של אף מוצר בעצם לא מתומחר לא לנו וגם לא לחברה שמייצרת אותו או אף חברה לא משלמת בעצם על ה...
אף חברה של ביסלי היא לא משלמת על המוצר הזה ועל זה שאני.
הוא הולך לזרק לפח אחרי זה, ומה יעשו איתו. נכון? עכשיו, למה זה בכלל מתאפשר?
(20:59):
אני הלכתי לחפש את הפילוסופיה של למה זה בכלל מתאפשר. באמת.
הרי, מה שמרטין היידיגר אמר לפני 80 שנה, ועלינו זה נראה הכי טבעי בעולם,
נראה לנו אי אפשר בכלל לחשוב על החיים אחרת, אז זה ממש לא איך שהחיים נראו לנו
רוב שנותנו על הכוכב הזה כאומוספיה.
זאת אומרת, זה לא משהו חברות ינדים חושבות. תלך היום לחברות ינדים,
(21:21):
תראה איך הם מסתכלות על העולם הם רואים את עצמם כחלק מהטבע בכלל ילדי היער ההבנה
האקולוגית שלהם היא כל כך מתקדמת שאנחנו בכלל לא מסוגלים לחשוב שאפשר לצ'וב ככה
אנחנו במסע היפרדות בעצם אנחנו במסע היפרדות מהטבע והם במוסא של חיבור אליו כל הדמיין.
ובעצם כדי שנסכים לחיות במשחק של צמיחה אינסופית, לא ססטיינבילית מה שהמערכת עושה
(21:49):
היא כל הזמן עסוקה בלייצר נפרדות בין מה,
בינינו לבין הטבע כדי שלא יהיה אכפת לי מהעץ או שאני לא יבין מה זה עושה ליאר,
אני בטוח שכל בן אדם שראה את הסרט בנט קיטניקס של הפדרייה הפנטסטית כבר לא יהיה
מהר להוריד אף עץ כל כך מהר איזה סרט מעולה סרט מעולה, באמת בסיפור האישי שלי,
(22:15):
עברתי לבית פלשבא פרדיסחנה לפני שנתיים, רצינו לעשות ברכה קטנה בגינה.
בשביל לעשות ברכה קטנה בגינה היינו צריכים לעקור איזה עץ אחד, עץ אלה שיש לנו בגינה שקיבלנו אותו עם הבית.
וזה הדריכלי טכנוני זה זה זה ראיתי את הסרט הפדריה הפנטסטית אחרי זה אמרתי לאשתי
עוד רק אם ההשפגענו אני אעקור עכשיו עצם מהגינה שלי בשביל לשים שם בטון של ברך מה?
(22:42):
איך בכלל המחשבה הזאת עברה לי בראש כאילו ירדנו מכל התוכנית הזאת כאילו אין דבר
כזה קודם העץ ואחרי זה אני אסתדר מסביבו,
לא אני עורר את העץ בשביל שהמציאות תסתדר סביב הברכה אבל זה לא טריוויאלי לחשוב
ככה, רוב האנשים לא חושבים כן אנחנו בכל כזאת נשרדות מהטבע,
(23:04):
אנחנו בנפרדות אחד מהשני, ואז פיסה של תחרות בכלל נראית לי הגיונית.
אני מוכן לפגוע בעסק שלך, כדי שהעסק שלי יצליח, כי אני עד כדי כך לא אכפת למה יקרה לך.
אז יופי, היום אנחנו, אתה יודע, כולנו אחים וסבבה, ובואו נלך לקנות אצלי מנויים
ניקים, ונעזור להם לעצים את העסק, ויש איזה סנטימנט נורא חזק סביב העניין הזה,
(23:25):
אבל באותו שעה חודשים זה ייעלם.
אותו מנויים ניק הוא המתחנה של אוסם, ואוסם תוריד אותה תוך שנייה.
כי לא באמת אכפת לנו עד כדי לקחת אחד מהשני, אנחנו בנפרדות מעצמנו.
או בנפרדות מעצמנו עד כדי לקחת, אני לא מסוגל להקשוב לכל הפנימי שלי שהודד לי,
תשמע, אתה כבר איזה שלושה חודשים קם עייף בבוקר, ואולי אתה לא עושה את מה שאתה אמור לעשות בעולם. כן.
(23:47):
וזה נקרא חיים לא אקולוגיים, לא ססטיינביליים ברמה האנושית.
ואז אמרנו, אוקיי אז בוא נסתכל כל הדבר הזה נגיד אז עסק איך
בונים כלכלה שהיא כן סטיינבילית כי
כל הדבר הזה מוביל לעוד דבר לזה כשאני לא
מסופר ואני עייף ואני לא עושה את הדברים שאני אוהב אז הפיצוי היחיד שאני יכול לעשות
(24:08):
זה עוד צריפה אני מאוד מבסוט ממה שאני עושה אני לא באמת צריך עוד שלושה תיקים שבע
נעליים באוטו חדש אני כרגע כל כך מסופק.
מליהנות עם החברים שלי במה שאנחנו עושים ביום יום, שלא אכפת לי באיזה אוטו הגעתי לפגישה הזאת.
כן. אז אנחנו, זה עוד חטא על פה שמה שנקרא.
(24:34):
אנחנו עוד מפצים את עצמנו על כל החוסר חיבור הזה בצריכה הודשת.
אבל אם רק נעשה דבר, רק נעשה דברים שאנחנו אוהבים, ונהיים מסופקים מזה,
תראה כל העולם הזה מוריד את הצריכה אותו בצורה דרמטית, ואנחנו רק מזה נהיים סיסטנמיים.
כן, זה מרגיש לי גם דברים טיפה יותר גדולים מזה למשל כל הקטע של בזבוז מזון והעניין
(24:56):
ששליש מהאוכל נזרק או בכלל לפני שהגיע לאנשים ברור,
כי עוד פעם אנחנו חיים בחברה,
שסיפרה לנו סיפור לא נכון על שפע כן, אבל זה לא שמישהו החליט בחברה לדבר הזה והוא
מפיץ את המסר הזדוני זה כאילו לגמרי כן מי?
(25:17):
זה לא בן אדם אני חושב שזה פשוט תרבות כן, תרבות אישה להפיל על גורם אחד לדעתי
אבל אתה יכול להפיל על השיטה אם.
מוכרים לי ששפע זה הרבה,
אז אני אשים מלא אוכל על השולחן, העיקר שלא יכסר ואני אזרוק שני שממנו.
(25:39):
אם אלמדים אותי ששפע זה אקולוגיה, אז אני אקנה מאוד מדויק את האוכל.
יש לי דיכוחים שנים במשפחה שלי. שנים.
בוא נכין בארוחות רק כמה שצריך. לא מעבר.
זאת אומרת, עקבים של שפע. ספר את זה לכל המזרחים, לכל המזרחים במשפחה שלי ולכל
(26:01):
המזרחים האחרים שמאמיסים את השולחן בוואי על האיסטר.
מה, אני חושב שהעסק הכי גדול שלי במשפחה שלי היה לו בפסח האחרון כשהצלחתי לשתנה
אותם פעם ראשונה אחרי שלושים שנה בוא נאכל רק מנות ראשונות בוא נעשה רק,
במילא כולם אחראי הדנג והמלק מור נלאים, פוצפים אוקיי?
הצלחתי אחרי שלושים שנה לעשות את זה פעם ראשונה בפסח האחרון מה אתה חושב שאנשים היה חסר להם אוכל? לא.
(26:30):
הגענו מדויקים, רק שאנשים אם לא יש לנו מפוצצים על הספה, לא מסוגלים לנשום.
היה אפשר לדבר אחרי זה. ולא זרקנו שליש מהאוכל הפח.
כי זה שפע. שפע זה דיוק אקולוגי, זה לא הרבה.
אבל התרבות שלנו מלמדת אותנו ששפע זה הרבה.
איך אתה יכול להעביר את המסר הזה שאמרת עכשיו על שפע?
(26:51):
אז אני אגיד לך איפה אנחנו עושים את זה בכלכלה החדשה.
אז רגע נסיכנו ואמרנו רגע, מה צריך לקרות כדי שבאמת נוחד יוסף חיים יותר סטיינוביליים?
עזוב רגע את העצים ועזוב רגע את הים אנשים לא יקנו את זה כל כך מהם קודם כל בואו
נעשה להם well-being ואז הכל יירגע אז איך עושים את זה?
קודם כל אני רוצה לוודא שאנשים עושים את מה שהם באמת אוהבים לעשות אני חושב שכל
(27:19):
האנשים בעולם עושים רק את מה שהם באמת טובים בו וממש לוקים עליו סיפור יפה נכון?
כן אבל אני לא יודע כמה הוא בר קיימר בעצמו הוא בר קיימא, זה בר קיימא אם אתה מצליח לעשות את זה,
יעז אותה סט ג'נריק או אתה קמה בוקרים אנרגיה לא עייב בואו עכשיו גם נאפשר להם
(27:40):
לעשות את זה רק עם האנשים שכיף להן לעבוד איתם,
ובואו נאפשר להם גם להרוויח על זה בצורה חכמה הרבה יותר חכמה מדבר שבה אנחנו מרוויחים
היום כסף הרבה יותר סציינביל.
ולמסע הזה יצאנו בעצם אוקיי תגיד לי כמה זמן נשאר לנו ואז אני אני אסביר לך כמה
להעריף על... אז יש לנו אולן-אול, עוד רבע שעה, וזה גם, אני רוצה חמש דקות בסוף לשאלות. מעולת.
(28:07):
אז עשרה דקות. אז אני אפילו את זה ממש למגזריסט, אוקיי?
אחד הדברים הכי בעלתיים בכלכרה שאנחנו חיים בה היום, זה שאנחנו חיים ממה שנקרא כלכלת חוב.
לא חוב של אני חייבת כסף לבנקים, אלא מערכות יחסים של חוב.
אם אני עכשיו רוצה להקים סטארט-אפ, מה שאני צריך לעשות זה ללכת ולהביא משקיעה.
להביא משקיעה אני צריך לקחת ממנו כסף, ולתת לו חלק מהאחוזים בחברה שלי.
(28:32):
זאת אומרת נתתי לו תמורה לפני שקיבלתי ערך, נתתי לו נגיד 20% מהזה, יצרתי מולו כבר חוב.
למה, אני חייב לצועה על הכסף הוא עכשיו מחזיק עליו איזושהי רמה מסוימת של שליטה
נקרא לזה הוא עכשיו יכול להכניס איזה דירקטור.
(28:52):
לדירקטוריון שלי הוא יכול להגיד לי תשמע אל תעשה את זה כך אתה עושה את זה אחרת
אני לא יכול להגיד לו תשמע תודה על הכסף אני אשר נוסע לשלושה חודשים לטילן נהיה
בקשר יש לנו בריאה זאת רמת שליטה מסוימת עליי,
ויצרנו מערכת יחסים של חוב לפני שנוצרה יחידת ערך אחת בעולם לקחתי את הכסף שלו,
הלכתי ובאתי עובד, נכון? לעובד הבטחתי מסקורת.
(29:15):
הבטחתי לו מסקורת לפני שהוא יצר יחידת ערב אחת בעולם. אוקיי? אז יש לי פרחוב מולו.
אני חייב לו מסקורת בסוף החודש.
הוא כבר חייב לי מה? הוא חייב לי את הזמן. קניתי לי את הזמן שלו, נכון?
אפילו לא את הכישרון שלו, את הזמן שלו קניתי. עכשיו הוא חייב לי חודש מהחיים שלו, בסדר?
שאני בכל משהו יכול להגיד לו מה לעשות. בסדר?
(29:36):
ויצא לנו כבר מערכת יחסים של חלושה אנשים שהם בחייכות יחסים של חוג,
בלי שנוצרה תקדת עריף אחת בעולם הזה.
אך פיל לזה במיליארדים, אנחנו כל הזמן חייבים אחד או שני משהו.
אתה חייב לבוסים שלך? הם חייבים לבעלי המניות שלהם?
האם חייבים לזה? ובגלל זה אנחנו משאבי יצור, כי כל אחד מאיתנו חייב למישהו משהו,
כי אתה לא יכול להתנהל לכיוון בעולם.
(29:58):
רגע, בוא ננקיע את כל הדבר הזה. איך אני יוצא למערכת יחסים שאין פחות?
יש בה רק רצון נקי לעשות דברים ביחד.
והורגנו את הדבר הזה ואמרנו רגע, אם בן אדם קודם כל ייצור ערב ואז יקבל תגמול אז
אין בינינו מערכת יחסים של חוב זה סוג של פרילנסר להיות נכון,
(30:20):
סוג של אבל צריך יותר מתקדם למה?
כי בפרילנסר אתה באף אומרת תפעימי את השירות שלך אני אשלם לך בשביל זה זה ייפרדו דרכן. נכון?
אבל להיות פרילנסר זה לא ססטיינבול. למה? כי אם מחר אתה חולה שבועיים, מה יקרה?
(30:41):
אין לך אף מצע שבועיים. אם בא לך עכשיו לישוא על טיילנד בשלושה חודשים,
אתה לא תעבור שלושה חודשים. נכון?
כי אלף השום דבר שבנית שממשיך לעבוד עבורך, אתה כל הזמן מוכר את הזמן שלך בעד כסף.
זה הכי לא ססטיינבילי בעולם. אוקיי, אז מה האלטרנטיבה?
(31:03):
את הנתיב הזה להיות חלק ממשהו גדול, שכשאני מייצר בו את הערך, הערך הזה ממשיך לעבוד עבור.
תן לך דוגמה. מה שקורה היום זה שחלוקת השפע בעולם היא לא נכונה.
זה אנחנו כבר יודעים, נכון? כן, אצל ממש מעט יש ממש הרבה.
נכון, אצל איזה 30 אנשים יש בערך חצי ממה שיש אצל כל החצי התנאים של העולם שזה
(31:26):
משהו כמו 4 מיליארד אנשים.
נכון? אבל זה מאוד קשה לאנשים להתפוס. בכלל איך מתקנים את זה.
בוא נלך לסווייטר יותר פרטית, יותר ספציפית. אוקיי? בוא נגיד שאני מתכנת בגוגל. בסדר?
ואני כתבתי אלגוריתם. והאלגוריתם הזה מייצר לגוגול עשרה מיליות דולר בשנה. יכול לקרות? כן.
(31:47):
טוב. ועכשיו עזבתי את גוגל.
כמה גוגל תמשיך לשלם לי?
כלום, רק פיצועים על האזיבה בעצם. כלום, נכון. אבל האלגוריתם שלי גם ממשיך לייצר
עשרה מיליות דולר בשנה. מי לוקח את כל העשרה מיליון האלה?
גוגל יופי, זה חלוקה לא אורגנית של השפר.
(32:08):
הבנתי התמורה לא מתחלקת בצורה הגיונית בין אלה שיצרו את הערך.
גוגל יקבל 100% מהערך, מהתמורה. אני אקבל אפס, למרות ששנינו שותפים ליצירת הערך.
זה נכון. נכון? לא, כאילו לא מדויק את ה... יכול להיות שכן תקבל משהו אם יש לך
(32:33):
הסכם עם החברה שכתוב לפני.
אני לא יודע, אבל לרוב אולי זה... נכון, לכמה אנשים יש סכם כזה? אני לא יודע.
מעט מאוד אנשים. אתה יודע? שכבר מאוד מאוד מאוד דקה בעולם מהמחזיקה אולי איזשהו סוג של אופציות,
או מניות או משהו באיזושהי חברה שהיא באמת תייצר להם איזושהי הכנסה שלא תלויה בהמשך
(32:57):
הצורך שלהן לעבוד אלא על הערך שהן כבר יצרו בעולם מסכים איתי? כן.
ובגלל זה נוצרים פה הרי האושר הגדולים בעולם כי אין חלוקה שווה בין התמורה לבין יצרני הערי.
עכשיו בוא נסתכל רגע עשר שנים קדימה איך העולם אמירה. אוקיי.
(33:17):
ברור לנו שאנשים לא הולכים לעבוד חמישים שנה באותו מקום עבודה, זה כבר ברור לנו? כן.
ואז המעמנותיו אנשים יהיו להם חמש-שש קריירות במהלך החיים שלהם.
וזה היה נכון אולי לשנות האלפיים, בסדר?
היום אתה יודע שגם חמש-שש קריירות לא יהיה לך, כי היום תסתכל על זמן ממוצע שעובד עובד בחברה, כמה זמן זה?
(33:38):
אני לא יודע, שנה, שנתיים? שנתיים היום, אוקיי?
אז בוא נגיד שאת הבן אדם יש בערב שכמו 20-30 שנות יצרנות בסדר?
מגיל 20 עד גיל 60 אפילו זה 40 שנה אנחנו כל הזמן הולכים לנהיים יותר אם תוכלת
חיי יותר גבוהה ונהיים יותר בריאים היום אנשים מ-60-70 יכולים לעבוד בלי שהוא בעיה
(33:59):
אז אנחנו מדברים על איזה 50 שנות קריירה אז בכמה מקומות עבודה נעבוד?
עשרות די הרבה אנחנו לא נקרא לזה עבודה יותר אנחנו לא נעבוד ב ואנחנו נהיה מעורבים
בעשרות או מאות פרויקטים.
נכון. עכשיו בתוך עשרות או מאות פרויקטים אנחנו נייצר המון ערך.
(34:23):
אבל תחשוב שבכל מקום כזה שאתה הולך, זה מייצר קצת ערך, כמו אותו מתכנן בגוגל.
כן. יהיה לך מול ה... מול ה...
מול היצירה הזאת, אני כבר לא קורא לזה ארודה, אני זוכר קורא לזה את המקלת היצירה,
משותפת, נקרא, קוראים לזה יצירה.
מול היצירה הזאת יש לך איזשהו סוג של מה שנקרא חוזה חכם.
אה, זה סוג של NFT כזה, אתה לוקח פה את הקריפטו.
(34:45):
כן, זה בא מעולם... פשוט כזה. אוקיי ובא
הוא אומר תשמע אתה נקבל משהו מהעדר של
היצירה הזאת מייצרת בעולם כי אתה שותף ליצירה
הזאת זה היה מאמם אז בפרויקט
הזה לני איזה אלף דולר בחודש וזה יהיה לי 3,000 דולר בחודש ופה יהיה לי 500 דולר
(35:07):
בחודש ויכול להיות שאחרי זה פמש שנים שהיית מעורף כבר באיזו הסמה פרויקטים פתאום
את יקום בבוקר ואתה תתחיל את החודש שלך עם איזה 7,000 דולר הכנסה פסיבית לחשבון שלך איך זה מרגיש?
בגז זה חיים יותר סטיינובילים?
זה טעון בדיקה אני כבר לא יכול להגיד לך שאני יש מצל שתקום פחות עייף בבוקר?
(35:36):
כן כי אני לא אצטרך לקום מוקדם לעבודה אני אלי את
הבחירה כאילו מתי לקום ומה לעשות
קצת יהיה פחות לחוץ במהלך החודש בטח אז זה החיים יותר ססטנבילים יש מצב שבגלל שהדבר
הזה קורה וזה קרה בגלל שעשית את הדברים שאתה אוהב באזור הגאונות שלך אני לא אכנס
(35:57):
למה בדיוק באזור הגאונות שלך אבל זה קשור למערכות חוב האלה שנדיברנו עליהם מקודם,
כי אתה עושה את הדברים שאתה אוהב כי אתה קודם כל מייצר ואחרי זה מקבל תגמול,
אז אם צריך לעשות משהו לא בכסף, איזה דברים תסכים לעשות לא בכסף?
דברים שאני מאמין בהם, שאני רוצה לקדם כמו הפוטקאסט הזה בדיוק,
תדלו כלם שהם כבר מעצב רגעונות שלך.
(36:18):
נכון? אז אתה תהיה יותר מסופק? כן. אתה צריך ללחוץ פיצוי של עוד איזה נעל?
נראה לי, כן. אז כשאתה עושה את הדברים שאתה אוהב עם האנשים שאתה בחרת כי אין לך
יחסי חוב עם אף אחד זה דרך מתוך בחירה אתה מרעיין אותי היום כי רצית לרעיין אותי
היום לא כי אתה חייב לי משהו או אני חייב לך משהו נכון?
(36:38):
נכון, לגמרי. אם באתי להתראיין אצלך כי בא לי להתראיין אצלך לא כי יש בנוי יחסי
חוב לא כי אני אוכל אצלך ואני חייב שער או שבוע גם להתראה יאין אצלך בפודקאסט,
נכון זה מצחיק אבל
זה נראה לנו טבעי בינינו אבל זה לא נראה לנו טבעי שככה אנחנו
יכולים להרוויח כסף בחיים שלנו אבל זאת החדשה אבל איך אתה גורם לתאגידי ענק לוותר
(37:01):
על הכסף הזה אני לא גורם לתאגידי ענק לוותר על הכסף הזה תאגידי ענק הם ה-late adapters
של הדבר הזה לא ה-early adapters אז מי ה-early adopters היזמים.
הסטאטפיסטים מה אנחנו עושים עלינו היום יש סטודיו ליצירה משותפת אנחנו מפתחים טכנולוגיה,
(37:21):
אוקיי אנחנו בערך 15 אנשים שעושים את זה ביצירה משותפת כל אחד בא ועושה רק את אזור
הגאונות שלו רק את מה שהוא בא לו לעשות אנחנו מופיעים מוגד ביחד וכשיתה אפל אנחנו
מחלקים את הכסף בינינו וזאת המתודולוגיה והטכנולוגיה שאנחנו פיתחנו אותה,
לפי אחוזי ההשקעה של כל אחד בעניין כן, לפי כמה ערב כל אחד יצר,
(37:47):
אוקיי אנחנו חושבים כמה ערב כל
אחד יצר ואנחנו עושים פודקאסט שלנו שזה לא בנפרד יש לי
פודקאסט כזה זה נקרא קדר עולמי חדש מי רוצה שהיא הלכת ליבשים אנחנו מפרטים שם לגמרי
איך זה קורה אבל יש לנו שיטה לאיך הדבר הזה קורה אבל אז אני יודע שאם אני מעצב
גרפי ומה שאני צריך לעשות זה לעצב משהו וזה לקח לי חודש,
(38:10):
אבל מה שהמצבתי ממשיך ליצר הכנסה של אלפי דולרים בחודש, אני אקבל משהו מההכנסה הזאת.
כי מה שיצרתי בעולם ממשיך לייצר ערך, אני לא מוכר את העבודה של תזמן שלי,
אני מוכר את הערך שיצרתי בעולם.
ועל הממי יצרים כלכליה שהיא הרבה הרבה יותר ססטיינבילית. איך זה מתקשר גם לאקולוגיה של העולם,
(38:34):
ולסיסטיינוביליות של האורח החיים האנושי בעולם אז אמרתי קודם כל שאנחנו נבין שאנחנו
לא משאב ייצוא אלא אנחנו מטרת המשפק בסדר?
הוולד ביג שלנו הוא מטרת המשפק זה
(38:54):
נוצר באמצעות זה שאנחנו מחוברים לאנשים אחרים
ביצירה והאינסנטיב שלנו הוא גם הוולד ביג שלהם המריחת
בין זה לבין ה-well being של האורגניזם כולו
הוא הרבה יותר קצר מהמלפק שיש לנו היום בין הזמן העבודה שלי והניסיון למקסים את
(39:15):
הערך הספציפי שלי בעולם על חשבון העצים והדגים ואנשים האחרים תבין אותי?
בוא תחדר לי רק את הסעיפה.
כדי שהדבר הזה יוכן להתקיים כדי שיצירה משותפת מה הטבע? איך הטבע עובד?
הטבע הוא הדוגמה המופתיד הטבע עובד בסימביוזה, דברים
(39:36):
מגרדים אחד לשני תגב הטבע עובד
ביצירה משותפת כן הוא סטיינבני
והוא יצירה משותפת כן כשאנחנו
נלמד לעבוד ככה אחד עם השני המרחק שלנו
להבין את זה גם על המשאבי טבע
הוא מאוד קצר כשאני רוצה
(39:58):
את ה-well being שלך מאוד קל כבר
לרצות את ה-well being של העץ אוקיי הבנתי אני יכול להתחבר לזה המרחק הרבה הרבה
יותר קצר מעבר לזה שכשאני עושה מה שאני אוהב עם אנשים שכיף לי איתם אני לא צריך
מכונית יותר גדולה עכשיו תן לי להיות כן הבנתי, תן לי להיות devil's advocate.
(40:21):
ומה מה מה מה את חושב שהסיכוי שדבר כזה יקרה, איך אתה יכול להביא את זה לידי לפועל במימוש?
הסיכוי שהדבר הזה יקרה הוא 100% למה? כי הוא כבר אנחנו עובדים ככה אוקיי.
(40:41):
תראה באיזה סקל זה יקרה הרבה מהחשיבה שלנו היא חשיבה נורא אני מסכים,
העולם יעבוד ככה אני חושב שאם יש משהו שסרטי מרוול לימדו אותנו בשנים האחרונות
זה שאנחנו חיים במולטיברס יש מלא יקומים מקבילים חלק מהאנשים נהגדו ככה וחלק מהאנשים
(41:03):
נהגדו ככה וחלק מהאנשים נהגדו ככה.
בשביל חלק זה עתיד קרוב בשביל חלק זה עתיד רחוק בשביל חלק זה עתיד מדומיין ובשביל חלק זה אופן,
איפה גע על הסקאלה במי זה תלוי? כל אחד בעצמו בכמה הוא מספיק יזמי,
חדשני ואין לי אדאטור כדי לאמץ את הדבר הזה.
(41:26):
זה כבר קורה אפשר לשאלה מה כדאי אם זה יקרה לך או כדאי אם זה יקרה למי שמקשיב לנו כרגע.
זה כבר קורה בגלל אני מרמא אחוז, זה כבר קורה כמה טוב זה יהיה כמה עמוק זה יהיה,
כמה רחב זה יהיה זה כבר תלוי בהתפתחות האנושית שלנו בעיניי, ככל שיותר אנשים ייענצו
את זה ויבינו שזה דרך יותר נעימה להכניע אותך,
(41:47):
ואז אני אומר סבבה, אני עכשיו יצאתי לעולם ואני צריך לבחור האם אני רוצה ללכת לעבוד
באיזושהי חברה ושיהיה לי בוס שיגיד לי מה לעשות ואני צריך לבקש ממנו רשות לעשות את הילדים מהאגן.
וכשיפטרו אותי אני לא ארוויח מזה כלום או אני יכול לכם לעשות את מה שנגדלוק עליו
עם אנשים שקפני ויש לי חוזה חכם מול הדבר הזה ככל שיותר אנשים יעשו את זה אז הארגונים
(42:10):
הגדולים יצטרכו להתיישר מול הדבר הזה זה שעתה מתי הם יימצאו את זה.
כשהם יבינו שהכישרונות שלהם רוצים לעבוד ככה, שאתה נסך את הטלנטים בשביל זה,
והטלנטים ירצו לעבוד בשיטה הזאת, ואין מקרה לי ישר קו עם הדבר הזה.
כמה זמן לזה היא כך? לא יודע מה, חמש שנים, עשרה שנים, חמש עשרה שנים,
שלחלק אולי עשרים שנה, זה לא משנה, בשביל מי שרוצה זה כבר יכול להיות מציאות בעוד שנתיים או שלוש.
(42:35):
אז זה הקוטן מדליק בעניין הזה בעיניים. אוקיי תקשיב
זה פרק שמאוד פותח את הראש גם לא שוחחנו על זה לפני אני כן מכיר את התוכן שלך ולכן
קראתי אז ידעתי שזה יהיה בעולמות האלה אבל אני לא ידעתי לפרטי הפרטים של החוזה
החכם ממש מעניין בעיקר שאני גם מתחבר מאוד לכל העשייה של תחום הקריפטו והחוזים החכמים.
(42:59):
ובכלל כסף דיגיטלי הוא דבר שמדבר אליי, במיוחד בימי אינפלציה, שלא נראה לי שיהיה
להם סוף, כמו שכולם חושבים, כזה מהיר. וואו.
אבל אנחנו מגיעים לשאלות סוף, ואני מזמין את כל מי שרוצה לחקור עוד בנושא,
להקשיב לפודקאסט של רונן, תדר עולמי חדש,
(43:20):
זה באמת פתח לי את הראש, אני שמח על ההזדמנות, ועכשיו תן לי לשאול אותך,
מה הדבר שאתה הכי אוהב לספר על עצמך? על עצמי? כן.
וואלה, מה הדבר שאני הכי אוהב לספר לעצמי, אני חושב שסיפרתי את הדבר שאני הכי אוהב לספר לעצמי שזה.
כל הניסויות זה ביצירה משותפת זה הדבר שאני כרגע אחיד הלוק עליו כן,
(43:44):
והוא מה שנותן לי את האנרגיה לקום בבוקר ולעשות את מה שאני עושה,
אני חושב שיש פה באמת הזדמנות זה היה, אני מסתכל על כל מה שקורה כרגע בעולם מי
הקורונה ודרך זה לא נראה טוב טוב, זה לא נראה שוב.
השביעי באוקטובר ודרך כל מה שקורה ואני מנסה לראות איך כל דבר כזה הוא מתנה שאנחנו יכולים למנף אותה,
(44:05):
כדי לעשות את הקפיצה התודעתית שהאנושות נדרשת לעשות
ואני חושב שבכל דבר כזה יש לנו מתנות בכל אירוע כזה יש משהו שנאפשר לתודעה האנושית
להיפתח על עוד אפשרויות כן לא היינו יכולים להיפתח אליהם שלא דרך אסונות כאלה ואחרת אנחנו שמר את הקיים,
(44:29):
ומשהו בתוך הדבר הזה הוא.
גם מניע אותנו קדימה אז זה נראה לי הדבר הזה,
אתה יודע לנסות להסתכל על הדברים זה מה שאני אוהב לעשות להסתכל על הדברים לנסות
לראות איפה יש כאן מסורה תודעתית שמאפשר לנו רגע,
(44:50):
להצאת מחדש לפי סוף חיים שלנו ולהעיז לעשות דברים אחרים yes,
אני אוהב את המילה להעיז תגיד יש לך המלצות אולי אם זה בנושא הזה מישהו רוצה לפתוח
לו את הראש או בכל נושא אחר תמיד כיף לקבל המלצה על משהו שלא הכרת אז,
(45:11):
הדרך שבה אנחנו עושים את כל הניסוי הזה
קורית בתוך כפר דיגיטלי
שהקמנו זו חלק מהיוזמה שלנו
אנחנו מפתחים כפרים דיגיטליים ובהם כל הדבר
הזה קורה זה דרך חדשה של עבודה מבוזרת
מבוחקת ואנחנו עובדים בשכיפות רדיקלית אז אני מזמין אנשים שהדבר הזה מעניין אותם
(45:35):
פשוט לבוא ולהקשיב לנו להיכנס לתוך הכפר שלנו ולישבת בבנישות שלנו ולראות איך הדברים
האלה קוראים השכיפות רדיקלית זה אומר שכל מי שרוצה פשוט נכנס ורואה אתכם עובדים,
לגמרי. וואו. אתה יכול להשתגרס לכל פגישה, ולהקשוב לכל שיחה.
קצת מסוכן אם יש לך IP, שאתה רוצה להגן עליו, ולהרוויח עליו כסף,
(45:55):
בשביל להביא אותו לעובדים בסוף.
אין לנו שום, תראה, ההחלטה הראשונית שלנו, של הדי, השותפה שלי בשני,
לגבי מושא של יצירה משותפת, הייתנה היום הראשון, שכל IP שנפתח בדבר הזה,
מבחינת המתודולוגיה, הוא פתוח לעולם, הוא כל עוד פתוח, שכל אחד ייקח ויעשה את זה
כמה שיותר שכל אחד בעולם יעשה יצירה פשוט עצם מאמן,
(46:17):
המוצר שלנו מוצר טכנולוגי, אתה רוצה אחרי זה להשתמש בו, אתה מוזמן,
אתה לא רוצה תמציא אחר, אין שום בעיה אלינו שוב סודות שאנחנו מכביעים מאף אחד אחר
אנחנו לא מאמינים בעולם של IP של סודות אנחנו מאמינים שאם אתה רוצה לעשות דברים העולם לך תעשה אותם,
בסוף מי שמצליח להביאכ מהם לאנשים שיורסים אותם ושמוצאים לבנות קבוצות של אנשים
(46:38):
שקפ להם להבוא ביחד, ואין לנו שום דבר להסתיר מאף אחד אחר, כולם מוזמנים לבוא ולהקשיב לכל שיחה שלנו.
אחלה, אז אתה תשלח לי את הלינק הזה של אחד מהכפרים, אני אוסיף אותו בפרק ובכלל,
איפה אפשר למצוא אותך מי שרוצה, תן פה כמה זרוק אותנו למקומות שלך?
Ronandgaffney.com, תדר עולמי חדש בפודקאסט, יש לי פלייליסט בספוטיפיי של כל הפודקאסטים
(47:03):
שהי פעם התערכתי בהם עשרות שעות של תוכן, אנשים מוזמנים עם זה,
שפשוט רונן גאפני בספוטיפייל.
אז הנה יצטרף עוד אחד לפלייליסט. לגמרי.
טוב רונן, זהו אנחנו בדיוק בתקעה אחרונה אני צריך גם להמשיך לעוד עבודה וזה,
אני עדיין מוכר את הזמן שלי בלקסף.
(47:24):
זהו, סיימנו תודה רבה על הזמן, אני מעריך את זה תמיד כיף לשוחח איתך. תודה רבה.
Music.
Popular Podcasts
Dateline NBC
Current and classic episodes, featuring compelling true-crime mysteries, powerful documentaries and in-depth investigations.
Stuff You Should Know
If you've ever wanted to know about champagne, satanism, the Stonewall Uprising, chaos theory, LSD, El Nino, true crime and Rosa Parks, then look no further. Josh and Chuck have you covered.
The Nikki Glaser Podcast
Every week comedian and infamous roaster Nikki Glaser provides a fun, fast-paced, and brutally honest look into current pop-culture and her own personal life.