February 6, 2024 • 39 mins
שלום אלטרנטיוביות ואלטרנטיבים יקרים.
מזמין אתכם לתמוך בפודקאסט דרך בפטריון: https://bit.ly/494mTK4
אנחנו ממשיכים במסעינו אל הדרכים הטובות ביותר להפוך את אורח חיינו לאחד כזה שהוא בר קיימא, יכול להחזיק את עצמו מבלי להרוס את הנפלאות והפירות שהעולם מגיש לנו בצורתו האלגנטית.
פעם ראשונה בפודקאסט אני מבצע שיתוף פעולה עם חברה ישראלית מעוררת השראה העונה לשם ג׳נסל. מי שלא מכיר, קדימה לבדוק באינטרנט ומי שמכיר, כל הכבוד. הפעם תשמעו את שלי זרגרי וגיל שביט מג׳נסל מאחרים את דורית בנט מנכל״ית אילת אילות לאנרגיה מתחדשת.
אני מתחיל בשיתוף הפעולה הנועז הזה כיוון שגם אני וגם ג׳נסל עתידים להתארח בכנס אילת אילות שיתקיים מה 28-ה 29 בפבורואר במלון דן באילת ואם נשארו כרטיסים אני ממליץ לכם לרכוש.
https://he.eilatenergy.org/tickets/
אני נבחרתי ליו״ר המושב ״הקלות הבלתי נסבלת של טעינת הרכבים״ קריצה קריצה למילאן קונדרה, מי שעוד לא קרא את הספר אז קדימה אל הקלות של היקום. במושב, אשר יתקיים ביום השני של הכנס, נענה על השאלה כיצד ישראל תערך ליום שבו יהיו מיליון ושלוש מאות אלף רכבים חשמליים (קראתי באחת האנליזות באינטרנט) שכולם ירצו להטעין את רכביהם בשעות העומס של הרשת, אחר הצהריים כשכולם חוזרים מהעבודה, וגם הגריד, הרשת לא תקרוס ולא נחווה החשכות יזמות, הפזסקות חשמל. כיצד ניתן להשאיר את רשת החשמל חזקה ואיתנה אם האתגר הענקי על זה.
בשבועות הקרובים אני אארח חברות שיופיעו במושב שלי והפעם, שלי וגיל יארחו את דורית שתספר על המסע הבאמת יוצא דופן שלה להקמת החברה לתועלת הציבור שעשתה כל כך הרבה למען האנרגיות המתחדשות בערבה ובארץ ישראל. שמעתי את הפרק ומיד הבנתי שכדאי שהוא יופיע באלטרנטיבה.
אם אהבתם את הפרק, אנא, כתבו לי, ונמשיך בשיתוף פעולה המעניין הזה. אז, אלטרנטיבה 80 - ג׳נסל מארחים את דורית בנט, תהנו.
https://www.gencellenergy.com/
Mark as Played
Transcript
Episode Transcript
Available transcripts are automatically generated. Complete accuracy is not guaranteed.
(00:00):
שלום אלטרנטיבות ואלטרנטיבים יקרים אנחנו ממשיכים במסענו אל הדרכים הטובות ביותר
להפוך את החיים האלה את אורח חיינו לאחד כזה שהוא בר קיימה יכול להחזיק את עצמו
מבלי להרוס את כל הנפלאות והפרות שהעולם הזה מגיש לנו בצורה כל כך אלגנטית.
פעם ראשונה בפודקאסט אני מבצע שיתוף פעולה
(00:20):
עם חברה ישראלית מעוררת השראה העונה לשם ג'נסל
מי שלא מכיר קדימה תבדקו באינטרנט אני גם אשים לינק באינפו ומי שמכיר כל הכבוד
הפעם תשמעו את שלי זרגרי ואני מקווה שאמרתי את זה טוב שלי וגיל שביט מג'נסל מערכים
את דורית בנת מנכלית אלת אלות לאנרגיה מתחדשת אני מתחיל את השיתוף פעולה הנועז הזה,
(00:42):
כיוון שגם אני וגם ג'נסל עתידים להתארך בכנס אלת אלות, שהתקיים 128 עד ה-29 בפברואר, במלון דנב אלת.
ואם נשארו כרטיסים, מה שאני לא בטוח, אני ממליץ לכם לרחוש.
אני נבחרתי ליור המושב הקלות הבלתי נסבלת של טעינת הרכבים, קריצה קריצה למילן קונדרא.
(01:02):
המושב יארך ביום השני של הכנס ובמושב
נענה על השאלה כיצד ישראל תיארך ליום שבו יהיו
מיליון ושלוש מאות אלף רכבים חשמליים בסוגריים קראתי
את ההנחה הזאת באחת האנליזיות באינטרנט וכולם ירצו
להטין את המיליון הרכבים האלה בשעות העומס של
הרשת שזה אומר אחר הצהריים כשכולם חוזרים מהעבודה והאנרגיה מתחדשת יורדת כי כבר
(01:25):
אין שמש ואיך הגריד יצליח לעמוד בעומס הזה איך הרשת לא תקרוס ולא נחווה החשכות
ולא נחווה הפסקות חשמל וכיצד ניתן להשאיר את רשת החשמל חזקה והייתנה עם האתגר הענקי הזה,
בשבועות הקרובים אני אראה חברות שיופיעו במושב הזה,
והפעם שלי וגיליה ערכו את דוריץ' שתספר על המשא באמת יוצאת דופן שלה להקמת החברה
(01:50):
לטועלת הציבור שעשתה כל כך הרבה למען האנרגיות המתחדשות בערבה ובארץ ישראל,
החברה העילה תעלות לאנרגיה מתחדשת.
אז שמעתי את הפרק ומיד הבנתי שכדאי שהוא יופיע באלטרנטיבה. אם אהבתם,
אנה, כיתבו לי ונמשיך בשיתוף הפעולה המעניין הזה.
אז אלטרנטיבה מספר 80, ג'נסל מארחימת דורית בנט. טהנו!
(02:13):
Music.
(02:50):
אידורית, ברוכה הבאה. תודה רבה שבאת לבקר אצלנו בג'נסל, אנחנו חברים בתיקים.
כיף להיות פה. כיף לנו תמיד לשמוע מה קורה בערבה, באילת, באילת אלוד ובכל האזור
המפריח של המדבר וכל מה שהיה תורמת לזה.
(03:11):
אז מבחינתי טוי, אנחנו ממש עבר התאריך המקורי של הכנס. מתי היה התארך המקומי? הידושנתי, היה בדצמבר.
19 לדצמבר. כן. 23.
23. אנחנו עכשיו 17 בינואר 24 והכנס נתחל ל... 28-29 לפברו.
(03:33):
וואלה, זאת אומרת זה יכול להיות רק הפעם ברבע שנים זה 29 בפברו. נכון!
אני ממש חיכיתי לכנס, הרי פעם הקודמת היינו תחת הצל של הקוביד.
שזה גם עשה אילוצים והגבלות, אבל הרמת כנס מדהים.
באו מכל מקום והיה תוכן עשיר ולמדנו המון על התקדמות אנרגיה מתחדשת ואיך האזור
(04:02):
נהיה מרכז של חדשנות בעולם האנרגיה.
מה את מצפה קודם כל? מה יהיה שונה בכנס הפעם? אני חושבת שהתכנים יהיו שונים, אבל התפיסה היא לא שונה.
כי אני חושבת שכנס אלעט אל עוד בניגוד לכנסים אחרים של מחירות ומחירות ומחירות,
הכנס הזה הוא לקהילה המקצועית של אנרגיה, ואני לא צריכה ללמד איך עובד מעגל חשמלי או משהו כזה,
(04:32):
הכנס הזה צריך להיות עם הרבה חדשנות בעולמות היוזמות,
עולמות התוכן, החיבור בין משקיעים לטכנולוגיה, בין טכנולוגיה למקום,
בין רגולציה שתטעים לחדשנות.
בפילוסופיה אפשר לייצר את השינוי. עכשיו, לייצר שינוי, אי אפשר לייצר אותו בלי
(04:55):
ידע מעמיק, גם אם זה שבע דקות על הבמה.
זה לפתוח לך את החשק ללכת לפגוש את הבן אדם הזה כשהוא יורד מהבמה.
אז אני חושבת שהמהות של הכנס מיומו הראשון, בגלל שאנחנו אנשים שעובדים באנרגיה,
אני לא איזה חברת כנסים שמפיקה כנס. מאוה.
(05:15):
אז אנחנו יודעים מה הם עצמתיים, מה הם ההזדמנויות, מה הם החסמים.
העכשוויות. שלכון לרגע זה.
ולכן אנחנו יודעים בעולמות התוכן לבנות את התוכן כך שהוא מקפצה.
ורק קצת סבירה לשאול, מאיפה זה בא?
(05:37):
מתי התחלתם את כל הנושא? בכלל כמה מילים על הילד תלות על ארגון נשים שומעים את
השם, מכירים את השם, אבל קצת רקע, קצת היסטוריה איך זה קם?
קודם כל, גילוי נאות אני תיאור שלי מדעי כדור הארץ אשת סביבה אבא שלי היה מהנדס נפט.
אם הוא היה יודע שאני עוסק את היום באנרגיה אני לא יודעת איך הוא היה מגיב לא כי
(06:02):
אני לא הייתי אנליטית מתמטיקאית לא הייתי מהנדסת זה נשאב בצד האחר של אחי אני לא.
אני הייתי בלגניסטית ועכשיו את בלגניסטית באנרגיה כי את מפלגנת ואת לא מוכנה שזה
ימשיך להיות כמו שזה אבל אני מקימה אני לא רק אורסר אני בעיקר מראה אלטרנטיבה אז
(06:26):
מתוך אידיאולוגיה של שוויוניות של ביזור,
של שמירה על הסביבה יש כאלה שנוצרים ונלחמים עם משלטים בגרין פיס.
שזה מצוין והני אדם פרקטי
אז מסתבר לאורך השנים גם שמאוד יצירתי בחשיבה שלי וממצאת פתרונות לפעמים הילדים
שנבאים אליי ואומרים לי טוענים בפניי טיענות שופכים את ליבם ואני מנסה ישר לפתור את הבעיה לא אימא,
(06:54):
לא רוצים שתפריע לנו כלום תקשיבי אז
יש לי את הנטייה הזאת לפתור בעיות זו נטייה גברית סליחה יכול להיות כן אבל הארגון
שלהם זה הכנסים אני יודע מהמנכלית ועד האחרון העובדות, אבל כולנו...
(07:15):
בתור החוקרת של ה-gender energy nexus, אני בהחלט יכולה לצביע עליכם כדוגמה נהדרת
של איך העולם האנרגיה משתנה ונהיה הולכת לכיוון של הובלה אנשית, של שיתוף.
יש כאן אלף שיתוף, ביזור ואני חושבת גם אידיאולוגיה ואיפה שיש אידיאולוגיה אתה מוצא יותר נשים.
(07:39):
היום נפגשתי עם בחור, לא משנה איזה חברה ומה ולמה, אז הוא אומר,
אני עכשיו רואה כסף. מה את רואה? זאת אומרת, אני רואה דיולוגיה.
כלומר, יש... אבל אנחנו... אבל אתה בא להתייעץ איתי, סימן שיש לי מה להציע,
כאילו... אבל בכל זאת הקמתי ארגון שהוא לא למטרת רווח, אבל גם דורש צבעים, השקעות.
(07:59):
זאת אומרת, את כן ארגון כלכלי כדי להתקיים. אז איך הקמתי את זה?
מתי הקמתי את זה? הקמתי את זה ב2006, שאני ניהלתי יחידה לחוץ סביב הבעילת והערבה.
וזה המקור שלי אני אומרת, ובשנים האלה הוציאו את כלובי הדגים מהים בעילת.
(08:21):
זה יצר שבר מאוד מאוד גדול שסביבה הורסת כלכלה.
ואני חיפשתי לזה פתרון חזרנו לנושא
הזה ואני אדם של אנשים ואני מדברת ופגשתי אנשים ופגשתי גם את פרופסור פיימן בזמנו
משדה בוקר ופגשתי סטודנט שהיה לא בבריין מדות היה בסמר והיה סטודנט שלו לתואר שני,
(08:51):
והם חשפו בפניית עולמות האנרגיה המתחדשת,
ואני טוב. שגם ככה היה קרוב לידייך, במקרה.
כן, זה היה בסביבה שלי. כלומר, תראי,
אדם צריך לרצות לחפש, כי יש הרבה דברים שקורים סביבך ואתה לא רואה אותם.
אני תמיד מקשיבה, רואה, מסתכלת. זו מעניינת עסקנית.
(09:15):
והגעתי לאנשים האלה, הוא פתח לי את העיניים, הלכתי לשני ראשי הרשויות,
אז אודי גד במועצה, ומאיר יצחק על לוי בעילה. אתה אמרת לי תקריבו יש לי רעיון חדש
קוראים לזה טאפוטובולטאי ומה?
הסבכתי להם מה זה ובעד שידעתי היום אני יודעת הרבה יותר אז ידעתי הרבה הרבה פחות
(09:36):
עודי אמר לי אמרת לה יש כאן הזדמנות כלכלית לשם היא לך העולם זה מה שצריך זה היה ב-2006 וואו.
וכני איכשהו אני מודה שלא ידעתי חשבתי שזה יוסי אבומוביץ' לא, אחר כך.
בואי ספרי. ואז עוד הגעת, אמר לי משהו מאוד חכם, ראש המועצה.
(10:01):
הוא גם חבר של קיבוץ כתורה. חבר בקיבוץ כתורה, נכון.
אם את מביאה מישהו אחד עם כסף שמאמין בך, אני שמה צ'ינג.
מה לא הבאתי? ברור שהבאתי. הבאתי את מקביט קנדה, שכבר הבינו מה זה אנרגיה מתחדשת יותר בחול,
(10:23):
שאמרו אנחנו מחפשים מנועי צמיחה בערבה כי אם היו הפלוז אני יודע דרך כלל זוכות
היהודית נתנו לי 40 אלף דולר הלכתי ליהודי אמרתי תביא הוא הביא איזה יופי ומה עשיתם עם הכסף הזה?
עם הכסף הזה שמתי מודעה קטנה בעיתון הארץ אמרתי מחפש
את רכז לתחום אנרגיה מתחדשת בחבל לילות
(10:45):
חברה שלי טובה התקשרה לה
אמרה לי מי יודע מה זה אנרגיה מתחדשת דבר עברית שבעה אנשים הגיעו אחד מהם זה נוער
מילן and the rest is history ואז נוער מילן הגיע והדבר הראשון שהוא עשה כי הוא
צייד אמיתי הוא הגיע להאורה,
(11:07):
הטרמוסולר הראשון מביצמן, מגדל השמש שהם עשו פיילוט בסין והפיילוט לא צלח והוא
הביא אותם לקיבוץ אמר לא משנה שלימים הפיילוט לא הצליח.
וטרמוסולאר זה כבר היסטוריה אבל זה יצא את ההב� אבל תוך כמה חודשים פתאום קיבוץ
(11:28):
רואה שבאים עם ברזלים ומקימים בו והוא הרביע קצת כסף מזה,
זהו והגעת ואז הייתי דרך היחידה הסביבתית אבל אז הבנתי שפתאום אני נותנת רישיונות
לעצמי משני יזמים אז אמרתי רגע יחידה סביבתית לא יכולה לנהל אירוע יזמי כאילו זה לא סטטוטורי.
(11:50):
וקנדה מאוד מאוד התלהבוש הם נתנו כל כך מעט כסף ופתאום התחיל לקרוא ובשנה הזאת
גם יוסי אברמוביץ' הגיע לכתורה ועשינו קורס למנהיגות עסקית סביבתית.
והוא בא לקורס, נוסע איתי באוטו כל שבוע לילת.
אחרי שלושה ארבע מפגשים הוא אומר לי תחשיבי אני הולך להקים חברה ראשונה סולארית
(12:11):
בישראל. אמרתי good luck for you.
חבר לכדורפלן בקטורה וזה רשתי זה הסטורי. כן ממש הסטורי.
יש לו חלק מאוד משמעותי שהוא הביא את הכסף הראשון, את השותפים, הארצות הברית את הכל.
וכשעושים פאסט פוד היום בעצם אלת רוב חודשי השנה בשעות היום ניזונה 95% אחוז, נכון?
לא, בשעות היום אנחנו כבר מגיעים ל-100%. תראה, האזור צורך 150 מגוואט בסי.
(12:38):
100 ועת שעה. מכמה אתם מספקים? אנחנו יודעים לייצר היום 241 מגוואט.
אבל תקשיב. היתם צריכים עבודה הולכה.
ברוך, זה מה שחוסם אותנו. אז הגענו למקסימום הולכה זה 241 מגוואט.
עכשיו, אחרי מלחמות של שנים שלי בנושא הגירה, אז יש מכרזים להגירה של 300 מיגה וואט.
(13:02):
מתקנים זאת אומרת אתה יכול לעשות עוד 16 שעות
של 300 אבל מודל השוק נותן רק 4 שעות עכשיו שזה בסדר זה התחלה טובה אבל 300 כפול
4 אתם מבינים זה מייצר לי עוד אפשרות ל300 מיגה וואט כדי להמיס אותם על הרשת אז
יצאו הרבה מתקנים חדשים אז יש לנו 241 מיגה וואט שהם מוזורמים לרשת,
(13:25):
והיא ייכנסה הגירה אז יש לנו עכשיו בהסדרה 300 מגה הגירה, היו מכרזים לארבע שעות.
אני מגדילה את הייצור, כי הגירה זה לא יצור, גירה זה הגירה.
ואת בעצם במשעות הערב?
חלק, ארבע שעות בשעות הערב. אנחנו, זה לא רק שעות הערב, אנחנו,
זה יהיה תהיה הסדרה, אנחנו צריכים לראות אני מבין שמחוות חשמל בהתחלה זה לא היה פשוט.
(13:50):
בלי להיכנס חלילה לביקורתיות או שיפוטיות, תראי תהליך זה מעניין,
זה יכול לעודד אחרים גם תראה, התהליך קרה מהרבה חזיתות, אני לא הייתי לבד בתוך הסיפור הזה,
אני חושבת שמי שהניע אותנו לכל התהליך זה העולם כי בעולם הדברים קורים ופתאום ישוק
פוטובולטאי זול ומאפשר וטאטאטם טאטאטם והגירה מתחילה בעולם והיא לא התחילה אצלנו
(14:15):
אצלנו תמיד מפחדים להכניס פנים ממש או שכבר בעולם התחיל קודם.
אז בסדר, זה היה תהליך שאנחנו כנראה התחלנו בזמן הנכון שהעולם התחיל לרוץ קדימה.
היינו חוד החנית בישראל אבל היום יש הרבה מקומות שרצים קדימה.
חבר'ה מה שקרה העולם המערבי שיצורך הרבה חשמל יצא מהפרדיגמה של להפיל טורבינה אחת
(14:40):
גדולה שתחלק חשמל לצרכנים שעולה וכמו צריכת החשמל עולה בצורה כזאת.
תבינו שלחלק את החשמל ולשנה אותו מקום לקום זה עלויות מטורפות בתשתיות,
ואז צריך להתחיל לבזר את היצור.
אז נכנס כל הנושא של האקלים ושל הפלטות פחמן ושל ההתחממות גלובלית,
(15:01):
וזה נצה win-win situation, גם אנחנו רוצים להפחיד פלטול וגם רוצים לבזר את הייצור בקרבת סרכנים.
ואז כל הקונספציה של צריכה מרכזית מתחילה להתפוגד.
זאת אומרת, זה התחיל ליצור את
המייקרו גריד, את ה... כן, מייקרו גרידים עם Distributed Energy Resources.
המייקרו גריד, עוד לא הגענו לשם. אבל זה התחיל לייצר את החשיבה,
(15:23):
קודם כל, של יצרים מבוזרים.
אז מה שקרה עם חברת חשמל בישראל, זה היה ברפורמה ב-2018, אני לא זוכרת מתי זה היה. הרבה זמן לקח.
המון. כי תראה, הרפורמה זה לא היה עניין מקצועי, זה היה עניין של תאגיד ממשלתי
גדול עם עובדים פוליטיקה, אתה בא ואתה לוקח לו את אמצעי יצור.
(15:45):
אני זוכרת שהייתי אצל מנכ״ל חברת חשמל לפני שלוש שנים במשרד והוא אומר לי בכעס,
תסתכלי על המוניטור כבר אני מייצר רק 60% מחשבל במדינת ישראל יש לו מוניטור שמראית
כמה הוא ניסח צריכת החשבל.
הוא אומר וזה הולך להיות אפס זה הולך להיות להיות אפס, אני, אני,
(16:06):
הרפורמה הוציאה אותי כיצרן חשמל.
אם ראיתם, מכניסים אותי לאנרגיה מתחדשת וזה זה היה קורה מהיר יותר, ברור.
אז בעצם אתה עושה דמונופוליזציה של מערכות גדולות וזה לא רק מקצועי, זה פוליטי, זה קשה.
אבל יש המון נתונות מיקו-גרידים מכל הבחינות.
(16:29):
ברור, אבל זה תהליך תראו, קראתי פעם איזה כתבה בטיים, לא טיים, איך קוראים לה? סיינס.
שירתה תהליך שקורה לכניסה של שינוי בתפיסת יצור עניין.
אז בין הנפט לפחם, פחם לגז.
(16:55):
כל אחד מהם עברו תהליכים של 20-25 שנה.
וזה כשהמתודה היא דומה. טורבינה שעובדת.
עכשיו אתה רוצה לעבור עכשיו מתורבינה שעובדת אחת, לטורבנות רוח,
לממן, למיקרוטורבנות, לסולארי, להגירה, תפיסה אחרת לגמרי, כמה שנים זה ייקח?
(17:20):
כי בניגוד לתקופות האחרות לא היה את המדיה שיש היום.
אז היום המדיה מעיצה הכניסה של דברים, אבל השינוי הוא דרמטי, אז זה לא קורה ביום.
מה אתם עושים אבל אצלכם, סליחה שנייה, במקום שנקרא אלת אילות? זה מה, זה מכון מחקר?
לא, אז אנחנו בעצם, אז כתוצאה מהתהליך הזה שציפרת לך בהתחלה, הבנו שצריך להקים
(17:45):
גוף שהוא יהיה עצמאי, שירא תובת האזור, לא יהיה כלכלי, לא עסקי.
מטעות רווח. לא למטעות רווח, ואז הקמנו גוף שנקרא חלץ אילת אלות, שזה חברה לתועלת הציבור.
יש לנו כרגע 14 בעלים, אנחנו עושים שינוי אבל לא משנה.
וכל הבעלים זה קיבוצי הרזא והרבה והעסקים באילת ואלות, הרשויות המקומיות.
(18:08):
ובנינו אג'נדה לפיתוח אז אמרנו שלב ראשון צריך סולארי, נכון? אם אנחנו רוצים להיות
בריאי כיוון, אז אנחנו צריכים לא לדבר.
אז בעצם עשינו המון עבודת ציטוטוריקה ורגולציה מ-2008 זה בכלל לא מה שקורה היום.
את השדה הראשון הקמנו בקטורא, באמת יוסי אברמוביץ' וערבה פאוואר.
(18:33):
כשתקשיבו, בסטטוטוריקה זה היה אזורי חסון, ושמנו את הארגזים שהפאנלים הגיעו איתם מתחת לפאנלים.
כל הכבוד. זו היצירתיות.
והיום יש 16? יותר? יותר, יש הרבה יחידות קרקעיות, תעריפים שונים בכל מיני,
היינו בתוך העסק הזה. אז קודם כל הצערנו.
(18:53):
אחרי שהצערנו הבנו שזה חדשנות.
אז הקמנו את Capital Nature, את החממה הטכנולוגית, שהרסלה הרבה סטארט-אפים,
שעריינו שנתיים וחצי יהיו בערבה.
אחר כך לצרים לא הצלחנו להשאיר את כולם בערבה, אבל הם חוזרים לפיילוטים,
יש שתי חברות שכן נישמעו באזור.
אז נכנסו לעולמות של חדשנות. אתה צריך לדעת ולהבין חדשנות שאתה מתחיל לנהל חממה.
(19:18):
והקיבוצים נכנסו שותפים, וכן לא הצלחה זה לא משנה, אבל זה כבר ענייה גלגלים אחרים.
אחד הדברים שסיפרת לי בזמנו, נושם בכנס לפני שנתיים או שלוש כאן נעשה פרטי יזוגי כי הקורונה גם לחתה.
שעדיין לא מנוצלת רוב האופציה הפוטנציאל של הערבה מבחינת שמש נגיד את אלת כבר חכיסיתי
(19:42):
ב-100% אבל להעביר עכשיו לברכה זה ארץ על העודפים אתה איש חשמל יותר ממני אני מדברת על הספק שנתי שעתי בסדר?
אז היום הספק השנתי השעתי בעילת הוא 730 אלף בגוות שעה.
אנחנו ב-2050 עם גידול של 2.8 עשינו אחוז, לא 3.2 זה בכל זאת לא תל אביב אתה מגיע למיליון.
(20:07):
זה גיגה ותשע. גיגה ותשע. אנחנו מייצרים היום 240 מגוות שע.
יש לאיפה לגדול. יש לאיפה לגדול. עכשיו, הפער הזה, עכשיו אתה מוסיף עוד 300 לארבע
שעות, אבל לא משנה, אתה מוסיף, זה גם את הממלא, את השעות בבוקר, שעוד אחרי הצוריים.
אז אתה תגיע ל-500? יש לך עוד 500.
(20:29):
עכשיו, יש לי גרף מאוד יפה שאני מראה שבחמש מאות הלותרים מה עושים?
האם אני שולחת אותם במרכז הארץ וצריכה להמיס עוד קווים.
זאת אומרת צריך לבנות עוד קווים? או, רגע, עם כל הכבוד למודל השוק,
אולי עדיף לתת עוד ארבע שעות הגירה או חמישה עוד גירה בתאריף מסויים שיהיה זול יותר מלהקים קווים?
(20:52):
כי האזור צורך גיגה. או לבוא לסוג חדש של טנסמישן שבאמצעות מולקולות.
בדיוק. ממן למשל.
הרי אנחנו חברים סביב המולקולה לפני שנתיים בכנס, את הקמת, איך זה נקרא אז?
שולחן עגול לנושא של מימן.
(21:12):
והיו ויכוחים סוערים סביב איך נצליח לעבוד עם המולקולה הזאת ומה זה יתרום בכלל למדינת ישראל ולהרבה.
ובסופו של דבר היום אנחנו ממש גאים להיות חלק מהארנה המימן הרבה יותר רחב שיהיה בכנס הבא.
אז איך באמת את רואה את הפוטנציאל של מימן אם כבר דיברנו על האתגר של הולכה,
(21:36):
ומה לעשות עם עודפי הייצור המדהימים שיש בדרום?
הפוטנציאל של ישראל בינינו, במימן הוא 2, בהתייחס לממן ירוק ולא מימן אפור.
בסדר, תרשו לי שהאידיאולוגיה שלי גם מרשה לי לדבר על מה שאני רוצה.
לא, אנחנו אנשי ויז'ן כאן. כן, יש מימן אפור, זה כחול, אפור, ורוד,
צהוב, כתום, לא נכנסת לכל המימנים האלה. בסדר, הג'דה שלי היא מימן ירוק. כרגע.
(22:02):
אז במימן הירוק אני רואה ככה. בינינו, אם נסתכל לאחד לשני בעיניים,
עדיף שהחשמל ישיר ייכנס לרשת, כמה שיותר לרשת, כי יש הרבה אובדנים בגלגול הזה של המימן.
אבל אנחנו יודעים שעלויות הרשת הקמה היום זה סכומים אדירים.
והפגיעה הסבטית שלהם היא גדולה מאוד.
(22:24):
אז אנחנו אומרים, רגע, אולי יש חלופות שהיום הן יקרות יותר, אבל הן פחות יקרות
מאותן תשתיות רשת שהמדינה צריכה להשקיע בהם.
שזה בדיוק השינוי פרדיגמה זה שינוי פרדיגמה, ואני עדיין לא כולם,
איפה שאני אומרת את זה, אנשים פותחים עיניים.
לגמרי. כי אנשים משאירים את המימן לחשמל, לדלק, לזה, זה פי שלוש מגז, זה פי זה מזה.
(22:53):
אבל הוא הסתכם על ה-total cost of ownership, אתה גם צריך לבנות... אתה רואה שסתם דוגמה,
מה היום ישבתי עם חברה שיודעת שהחליט על תשתיות גז וכאלה אז היא אומרת לי צנרת
חלוקה במימן 600 אלף שקל לקילומטר לגז מי סלאש מימן.
קילומטר של קו הולכה זה ארבע מיליון שקל.
(23:16):
ואם הוא מותמן, זה ארבע עשרה מיליון שקל. וזה לא יותמן?
חלק כן, חלק לא. הנה בביץ פרמונית, מנו שבעה קילומטרים ועשו לנו את זה...
זה מאוד מורכב. מאוד מורכב, מאוד תראה רם.
אז אולי באזורים שהרשת יודעים לייצר הרבה אנרגיה, והרשת לא יודעת לקלוט את זה,
(23:38):
אז אולי על טווי צינורות של מימן וגז, שזה גם הגז של מדינת ישראל.
הרי נדגא הזו אומרים לי תביא לי עכשיו מימן 10%, 20%, 30%, 40%,
100%. אפילו 100%. אני יודע להרבה, ואני יודע שצריך לעשות טיפול כזה, טיפול אחר. אני יודע...
ואז אני לא ממהרת לעשות עם זה טורבילות לחשמל חזרה.
(24:01):
זה לא מעניין אותי כי זה אובדן של אומדן של אומדן. אבל זו הזדמנות לראות למיקוגיד.
אבל זו הזדמנות לתת לרכיבים היקרים
יותר של המיקוגיד להתכנות לתחבורה
נקייה בואו תחבורה היא צריכה אנחנו
תראו אי אפשר להתעלם מהתקופה הזאת הנפט נתן את הכוח לאנשים שאנחנו מולם היום אז
(24:22):
זה נכון שהם ידעו זה כסף שגבר לא ילקח מהם בגלל שמתגלגל למקומות אחרים והשקעות
אחרות וכסף עושה כסף אבל הנפט זה לא דבר נכון.
זה באמת מאוד חשוב אז אני חושבת שמה שעברנו מכנס שעבר לכנס הזה,
שעברו שנתיים בערך, שנתיים וקצת.
גם הקפדתי שכנס הילדה לא תמיד יהיה מינימום שנתיים, כי חדשנות לא משתנה כל שנה.
(24:48):
חשיבה גם חדשנית. ידע, יש לו זמן להתבשל.
ששם הכרנו את הנושא וכאן אנחנו כבר יכולים להתחיל לחשוב על מודלים איך ליישם אותו למרות החסמים שלו,
שהם כלכליים כרגע או של של הרבה שטח, או כמה חשמל אנחנו מיידים לרשת, כמה חשמל מיידים למימן.
(25:10):
וגם השכנים שלנו התפתחו למרות שאנחנו במלחמה איתם.
כן, כשיבוא הזמן. שהם עדיין רוצים, אולי צינורות דרכינו יעברו לאירופה,
או צינור אחד, נתיב אחד, יבאו לאירופה, ואז יש לנו מיומנויות של מימן לדעת לקבל את זה?
חלק מהמימן נשאר פה, חלק מהמימן ילך למדינה. זה מדברים על העמק המימן שאנחנו דיברנו
(25:32):
לפני שנתיים בדיוק, שמן נאום מערב הסעודית 150 קילומטר מלאד. ערב הסעודית מאוד
רוצים קשר איתם. מאוד רוצים.
רואים את זה גם עכשיו. נכון היה ממש תפניהו היום.
המאמן פה יכול להיות שני דברים, א' לתת להם אופק שהיא מיום אחד יגמר הצורך בנאף,
הם כבר מוכנים בשלב הבא ואנחנו יכולים לעזור להם לווגר את זה.
(25:56):
זה הם, וזה מרוקו, וזה עוד הרבה, כל צפון אפריקה.
אז אני לא אומרת שזה קורה מחר, אבל אנחנו, אני כשהתחלתי באנרגיה מתחדשת,
זה היה ב-2006, תראו איפה אנחנו היום, עברו 17 שנים?
קרה משהו, אבל צריך 17 שנים.
אז אתה צריך לראות, אתה צריך לסמן את המטרה, ואז אתה מתחיל לכוון את החץ, בסוף הוא מגיע למטרה.
(26:21):
לוקח זמן. אבל צריך להיות כל הזמן על זה. אבל צריך להיות על זה, וצריך גם...
לשכלל את המטרה, כי אתה לומד יותר ויותר ויותר, ואז חלק מהדברים נופלים,
אבל חלק מהדברים, אתה מקבל כלים חדשים כדי לממש אותם.
אז זה מה שנראה במהלך, אז הכנס הזה כבר, שם היה שולחן עגול על אימק מי? אחד.
(26:45):
עכשיו יש לנו שלושה אירועים סביב באימן, הרבה מחוי שלצערי ביטלו עכשיו בגלל... הם ישאו את זה בזום לדעתך?
לא, אני לא עושה את זה בזום, זה לא טוב, זה לא אינטראקציה טובה.
אבל בסדר זה רק התחלנו את המימן אנחנו לא וכבר יש שחקנים ישראלים להזמין פתאום
נדגה אז הוציאו כל קורא באתר שלהם חברות ממשלתיות פאנל של חברות ממשלתיות שלומדות
(27:09):
איך להכניס את המימן אליהן לתוך המערכת.
יש אקדמיה שמתחזקת של המון ידע אני עכשיו הייתי שופטתי ב...
בכל כל תחרות של קקל, של טכנולוגיות הגירה וכל מיני.
וואו כמה מימן היה שם באקדמיה, יש מחקרים של מימן.
הרגשתי כבר לא נעים, כי זה היה באמת להיכנס לרמת המולקולה, ולהבין חימיה, אלקטרוכימיה עמוק.
(27:34):
אז התחלנו להתייעץ עם פרופסורים לאלקטרוכימיה. זאת אומרת, יש המון ידע שמתחיל לצוץ בתוך האקדמיה.
פתאום יש חברות סטארט-אפ בישראליות 12.
מה מארק ג'ינצל? משפיעות טוב לטובה מיתן לא,
אז עכשיו יש קיוביסול ויש אדשטופרו ויש ככה והידרוליט ואדרואיץ הדרואי,
(27:57):
היידרואיץ ועוד ועוד והפירוליט הזה שם עם הטורקיז עם הטורקיז ועם השפחים נכון נכון
פתאום זה עולם שמעניין עכשיו לא כולם יצליחו אבל אבל לא משנה,
הבינו לאן השוק הולך, ופתאום אירופה שמה את המימן על המפה שלה.
(28:22):
אירופה כבר די הרבה זמן, אבל זה לא היה חסיד. עכשיו זה סכומים!
עכשיו זה הופך להיות פרנגלית. 400 מיליון יורו שנה הבאה לתמיכה בפרויקטים של מימן באירופה? מה זה?
אני שמעתי שאירופה עכשיו גם נותן להתאינסמטיב ליצרניות המימן שהם יוכלו למכור במחיר LNG.
שהם ייתנו את הדלתה בין המימן ל-LNG שמממנים דרך בנק המימן דרך בנק המימן נכון,
(28:49):
אבל אז תקשיב ישראל, אז תמיד ישראל היא פה על יוצא של פעילות כלכלית הרבה יותר
גדולה במקום אחר זה אנחנו מהסולאר.
להגירה, זה עכשיו כבר לא מימן והם קשורים אחד לשני כי בעצם המאמן הוא התווך שיכול
להזיז את הסולאר ממקום למקום כמו שאמרת,
הרבה יותר בזמן משהו חד משמעית חד משמעית רק צריך פשוט לדעת אני למדתי שהיכולת
(29:14):
להצליח או לנצח זה לדעת לעשות את השינוי וגם לטוב יש התנגדות כזה מזיז את הגמינה זה.
יש התנגדות לכל מה ששונה ולא בסיסטם, אני הבנתי את זה וצריכה לתקוף את זה בסבלנות ובחוכמה.
(29:34):
אבל נורא חשוב החממה והבמה שאת נותנת לחברות ישראליות אז בכנס אנחנו אני בתור חברה
ישראלית שלרוב אנחנו הפעילות מידים החוצה כי בכל זאת נושאים של טכנולוגיה צריכים
אבשלה ו-Economy of Scale.
(29:54):
וישראל זה יותר הסנדבוקס בשביל...
אבל בגלל שלך יש את היכולת באמת לעשות אינטגרציה של כל הגורמים,
זה מאפשר להגיע לרמה של שיתוף פעולה גבוה יותר.
ולכן דיברתם על עמק הממן שהיה הרעיון, ודיברנו באוויר, והנה כבר ביות ותא,
יש עמק ממן לידיך עם העזרה שלך והכיוון שלך.
(30:17):
אז אני מניחה שגם מתוך הכנס הזה, מי שיגיע יראה את הדרך שנשלב יחד את הטכנולוגיות
והכוחות להגיע לדברים שבאמת יש פרגמטים.
נכון, דרך אגב, הכנס הקודם מיד אחרי הכנס, דוראל חשמו יאללה בואו נקים עמק מימן
ופנו למחלבה ופנו אליהם ופתאום הוא יאללה בואו נקים מחלקת מימן זה באמת אני חושבת
(30:42):
מיד די כמה חודשים עם אחרי הכנס.
וזה באמת חשוב שיוצרים את זה משני הכיוונים, מצד אחד לייצר, ויש כבר את העודפים
האלה שאפשר לנצל אותם כבר, של
השמש, מצד שני להתחיל לייצר מודעות לשיהו אוף טייקרס, מה שנקרא צרכני מימן.
לא להתחיל רק להעבב את המימן לחשמל. בסופו של דבר היינו חלק מהתוכנית...
אני לא רוצה שהמימן יגיע לחשמל, גם אתמול בבוקר מימן שהיה בקואנטום.
(31:07):
אז אם שמת לב, היו נציגים של הפיתוח מחברת חשמל.
הם אמרו כמה יקר צריך מס פחמן של 300 דולר לטון כדי להפך את המימן לכלכלים.
אתה מכניס אותו לטורבינות של חברת חשמל.
ואז שאלתי לטומי, אז למה לא מיקרוגנרציה?
כן, כן, כן, כל הכבצו. ואז בא אליי בסוף הבחור מחברת חשמל אומר לי,
(31:31):
אבל חברת חשמל לא רוצה לווזר.
אבל הביטחון של הרציפות התפקודית של מנת ישראל,
מביא את השוק כולל הממשלה למשל בתי חולים להבין שאם רשת החשמל היא עדיין הצוואר
הבקבוק שאימה חלילה מפסיק לתפקד אז שום דבר לא עובד.
(31:53):
אז אפילו ברמת ההישרדות או הסרידות של רציפות תפקודית במקומות קריטיים כמו בתי
חולים צבא משטרה אוף קולה.
אי אפשר אבל מה שקיבלנו עכשיו אפשר להישאר רק על חוט לא,
אחד משמעית אז הרעיון של הביזור הוא קודם כל קיומי ושנית הוא גם מאוד יעיל וסביבתי סביבתי,
(32:17):
חברתי כלכלי, ביטחוני וחיוני היום כבר חיוני ראינו מה שקרה שביוונו שהפרת החשמלה
עוד חזרו לפחם הימים האלה בגלל המלחמה זה לא ייתכן אני מעריכה מאוד.
את חברת נוגה, חברה סופר רצינית,
(32:37):
וצמי טורג'מן עצמו אבל
שיושב בוובינר על חירום בעת
חירום של משק ישראל בעת חירום באנרגיקום בקהילת
האנרגיה הוא נותן הרצאה שלמה שבעצם
הפכם הציל את מדינת ישראל בשעה הזאת
ובתוכניות עתיד עד שלא
הזכרנו לו הוא לא הזכיר את נושא הגיריו הביזוריות
(33:00):
זה עדיין לא במאינסט כי
זה פרדיגמה זה אומר שהפרדיגמה לא
השתנתה עדיין אנחנו הולכים לעשות
אני משתתפת בפאנל אחר בנושא של
מימן זאת אומרת גם כן מי
שבא מעולם החשמל רואה דברים בצורה אחת ולא רואים את החלופות והיתרונות של החלופות
(33:23):
השונים אז חשוב נורא לכן להביא ביחד מוחות פתוחים שיסתכלו על כל האופציות ומה הערך של השילוב?
אני חושבת שגם אחת הבעיות זה שאין להם מערכות ניהול של ניהול מבוזר, וזה הקושי.
אבל לאט לאט צריך להכניס את זה.
אנחנו עוד כל המערכות שלנו שעובדות על תהי דלק, ואת רואית פה בחדר שמח אוהך.
(33:46):
הכל מנוהל מרחוק ברמה שאנחנו יודעים כל ועד שעה לאיפה הוא הולך.
זאת אומרת, כולל עבודה עם חברות חשמל בחו",
שישהו לנו בבחינת הסייבר-קונטורל
והסייבר סייפטי שאנחנו יכולים להיכנס זה לא מובן מאליו זה מאוד רגוליטד שם ואז
(34:07):
ברגע שאתה יוצר תזמורת שהמחות לכאורה מבוזרות מבחינת הקיום הפיזי לאכן זה מחובר
אבל למעלה בבקרה זה מערכת אחת,
זה בעצם מערכת מרכזית מבוזרת, וזה כידיד לחברת חשמל,
לעשות את הפילינג לחברת חשמל עכשיו עם הרכב החשמלי, אין לה סיכוי לשים מתאינים
(34:29):
של 250 ו-480 קילוואט בשום מקום.
זה רשתות חדשות, זה ייקח 20 שנה, אבל הרכבי החשמלים כבר פה, וברגע שהתעשייה,
אני מאוד מאמין בתעשייה הפרטית ואנחנו חלק מזה, זה מה שיוביל.
התעשייה הפרטית צריכה לעבוד בצורה, מסודרת ותחת רגולציה, אבל לא להיעצר.
(34:52):
ואם מעוצרים לבוא ולשכנע ולשים מה שנקרא עובדות בשטח, ובסוף זה ישנה את הפרדיגמה. רק על ידי...
זה חשוב מאוד הכנסים לעורר, ליצור את ההתעניינות, אבל לשים יחידות בשטח.
ומה שבוילד קואל זה, זה אידיאולוגיה. כי אחרת כל שנה יותר חם, כל שנה יותר אירועים
(35:16):
אפלימיים. ולא עומדים בידי ה-CO2, אף אחד לא עובד בזה.
אז זה המצחיק זה לא מצחיק זו מין מצב שהצורך ביחידות שלנו עבור גיבוי במצבים של
הפסקות חשמל אנחנו אסור להגיד להרוויח מהפסקות,
(35:39):
להרוויח ממצב האקליםיה, ההפך אנחנו רוצים אבל שיהיה יותר מודעות ויותר יהיה ביזור.
ככל שיהיה יותר ביזור אנשים הושבים כסף ילכו לצד שמרוויח וישקיעו בצד שמרוויח כי
באמת אנחנו צריכים גם את הגיבוי ואנחנו צריכים למנוע את הפסקות האלה וככל שהיו
פחות שימוש של מערכות פוסיליים שגורמים לבעיה במקורה אז אנחנו נגיע יש פה שני דברים, א' אנחנו,
(36:06):
לשמחתנו אני מקווה שאמשיך ככה לא זוכרים הפסקות כאלה ארוכות שממש גומות, הן נזקים.
אבל אתה יודע שהסטטיסטיקה אומרת שעכשיו הפצקות רק הולכות לבגדלות,
ואיכות החשמל המסופקת הכול לכת בצדה. בכל העולם.
בכל העולם. בארץ, בדרום אפריקה זה לא צ'ניה. בגלל ההיעדר ביזוריות.
עכשיו ברגע שאתה מפוזר, אתה יכול להחליט, כמו שיש לך היום למשל בטלפון,
(36:27):
אם נחשב הראוטרה בהיא תפסיק לעבוד אוטומטית, אתה מקבל את זה מהרשת הסלולט.
יש לך גיבוי שהוא אוטומטי, אתה אפילו לא יודע שאתה עובד מרשת לרשת. זה לא קיים בחשמל.
ברגע שכל בית אם יש לו תאים סולאריים או לא יגובה בעזרת איזושהי סוללה שיכולה גם
למכוח את זר הליש ולייצב את הרשת, אז בעצם הפסקות חשמל לא קיימות. אנשים לא ידעו מה זה.
(36:47):
קוראים לזה היררכיה של מיקוגרידים. נכון.
מי רמת הבית עניין שכונה אזור, עיר.
אני עם מרכזי, מה שמדברים על מרכזים ראוניים של אנרגיה, אני מאוד בעד ולקראת סיום רק מילה אחת.
את מזמינה אולי דרך המדיה הזאת אנשים לכנס.
בטח, בטח. מה הם הולכים בגדול לקבל? לפתוח את הראש,
(37:11):
לשמוע דברים, אני מחפשת בכל ההרצאות וכל זה תמיד יהיו שם אנשים שחושבים אחרת,
אז אני חושבת שזה השולחן הגול הכי מוצלח בארץ, לחשוב,
ללמוד להכיר לפתח
לייצר הזדמנויות אני מוכרת ידע
(37:35):
יש הרבה כנסים שמוכרים את הסחורה אני מוכרת
את הביחד של החשיבה המשותפת של הפתיחת ראש ששם הרגולטורינגו נבקשים עם התעשייה
ובאים כדי ללמוד והם כדי לנסות לעזור אחד לשני חשיבה שמביאה לעשייה חשיבה לעשייה אז זה כנס אל התנות,
(37:57):
28-29 לפברואר 28-29
בפברואר כשב-27 לפברואר שזה
יום הבחירות לשלטון המקומי יש סיור אז מי שירצה יבוא הסיור בעיקר מיועד לגורמי
חול וכי בכל זאת למרות הכל ואף על פי יש לנו אוכים מחול לא בכמויות שרצינו אבל אבל יש אתר,
(38:24):
כנס אלת אלות. בקליק אחד אתה נרשם.
שיהיה בהצלחה ותודה רבה שהגעת מכל.
Music.
שלום אלטרנטיבות ואלטרנטיבים יקרים אנחנו ממשיכים במסענו אל הדרכים הטובות ביותר
להפוך את החיים האלה את אורח חיינו לאחד כזה שהוא בר קיימה יכול להחזיק את עצמו
מבלי להרוס את כל הנפלאות והפרות שהעולם הזה מגיש לנו בצורה כל כך אלגנטית.
פעם ראשונה בפודקאסט אני מבצע שיתוף פעולה
(00:20):
עם חברה ישראלית מעוררת השראה העונה לשם ג'נסל
מי שלא מכיר קדימה תבדקו באינטרנט אני גם אשים לינק באינפו ומי שמכיר כל הכבוד
הפעם תשמעו את שלי זרגרי ואני מקווה שאמרתי את זה טוב שלי וגיל שביט מג'נסל מערכים
את דורית בנת מנכלית אלת אלות לאנרגיה מתחדשת אני מתחיל את השיתוף פעולה הנועז הזה,
(00:42):
כיוון שגם אני וגם ג'נסל עתידים להתארך בכנס אלת אלות, שהתקיים 128 עד ה-29 בפברואר, במלון דנב אלת.
ואם נשארו כרטיסים, מה שאני לא בטוח, אני ממליץ לכם לרחוש.
אני נבחרתי ליור המושב הקלות הבלתי נסבלת של טעינת הרכבים, קריצה קריצה למילן קונדרא.
(01:02):
המושב יארך ביום השני של הכנס ובמושב
נענה על השאלה כיצד ישראל תיארך ליום שבו יהיו
מיליון ושלוש מאות אלף רכבים חשמליים בסוגריים קראתי
את ההנחה הזאת באחת האנליזיות באינטרנט וכולם ירצו
להטין את המיליון הרכבים האלה בשעות העומס של
הרשת שזה אומר אחר הצהריים כשכולם חוזרים מהעבודה והאנרגיה מתחדשת יורדת כי כבר
(01:25):
אין שמש ואיך הגריד יצליח לעמוד בעומס הזה איך הרשת לא תקרוס ולא נחווה החשכות
ולא נחווה הפסקות חשמל וכיצד ניתן להשאיר את רשת החשמל חזקה והייתנה עם האתגר הענקי הזה,
בשבועות הקרובים אני אראה חברות שיופיעו במושב הזה,
והפעם שלי וגיליה ערכו את דוריץ' שתספר על המשא באמת יוצאת דופן שלה להקמת החברה
(01:50):
לטועלת הציבור שעשתה כל כך הרבה למען האנרגיות המתחדשות בערבה ובארץ ישראל,
החברה העילה תעלות לאנרגיה מתחדשת.
אז שמעתי את הפרק ומיד הבנתי שכדאי שהוא יופיע באלטרנטיבה. אם אהבתם,
אנה, כיתבו לי ונמשיך בשיתוף הפעולה המעניין הזה.
אז אלטרנטיבה מספר 80, ג'נסל מארחימת דורית בנט. טהנו!
(02:13):
Music.
(02:50):
אידורית, ברוכה הבאה. תודה רבה שבאת לבקר אצלנו בג'נסל, אנחנו חברים בתיקים.
כיף להיות פה. כיף לנו תמיד לשמוע מה קורה בערבה, באילת, באילת אלוד ובכל האזור
המפריח של המדבר וכל מה שהיה תורמת לזה.
(03:11):
אז מבחינתי טוי, אנחנו ממש עבר התאריך המקורי של הכנס. מתי היה התארך המקומי? הידושנתי, היה בדצמבר.
19 לדצמבר. כן. 23.
23. אנחנו עכשיו 17 בינואר 24 והכנס נתחל ל... 28-29 לפברו.
(03:33):
וואלה, זאת אומרת זה יכול להיות רק הפעם ברבע שנים זה 29 בפברו. נכון!
אני ממש חיכיתי לכנס, הרי פעם הקודמת היינו תחת הצל של הקוביד.
שזה גם עשה אילוצים והגבלות, אבל הרמת כנס מדהים.
באו מכל מקום והיה תוכן עשיר ולמדנו המון על התקדמות אנרגיה מתחדשת ואיך האזור
(04:02):
נהיה מרכז של חדשנות בעולם האנרגיה.
מה את מצפה קודם כל? מה יהיה שונה בכנס הפעם? אני חושבת שהתכנים יהיו שונים, אבל התפיסה היא לא שונה.
כי אני חושבת שכנס אלעט אל עוד בניגוד לכנסים אחרים של מחירות ומחירות ומחירות,
הכנס הזה הוא לקהילה המקצועית של אנרגיה, ואני לא צריכה ללמד איך עובד מעגל חשמלי או משהו כזה,
(04:32):
הכנס הזה צריך להיות עם הרבה חדשנות בעולמות היוזמות,
עולמות התוכן, החיבור בין משקיעים לטכנולוגיה, בין טכנולוגיה למקום,
בין רגולציה שתטעים לחדשנות.
בפילוסופיה אפשר לייצר את השינוי. עכשיו, לייצר שינוי, אי אפשר לייצר אותו בלי
(04:55):
ידע מעמיק, גם אם זה שבע דקות על הבמה.
זה לפתוח לך את החשק ללכת לפגוש את הבן אדם הזה כשהוא יורד מהבמה.
אז אני חושבת שהמהות של הכנס מיומו הראשון, בגלל שאנחנו אנשים שעובדים באנרגיה,
אני לא איזה חברת כנסים שמפיקה כנס. מאוה.
(05:15):
אז אנחנו יודעים מה הם עצמתיים, מה הם ההזדמנויות, מה הם החסמים.
העכשוויות. שלכון לרגע זה.
ולכן אנחנו יודעים בעולמות התוכן לבנות את התוכן כך שהוא מקפצה.
ורק קצת סבירה לשאול, מאיפה זה בא?
(05:37):
מתי התחלתם את כל הנושא? בכלל כמה מילים על הילד תלות על ארגון נשים שומעים את
השם, מכירים את השם, אבל קצת רקע, קצת היסטוריה איך זה קם?
קודם כל, גילוי נאות אני תיאור שלי מדעי כדור הארץ אשת סביבה אבא שלי היה מהנדס נפט.
אם הוא היה יודע שאני עוסק את היום באנרגיה אני לא יודעת איך הוא היה מגיב לא כי
(06:02):
אני לא הייתי אנליטית מתמטיקאית לא הייתי מהנדסת זה נשאב בצד האחר של אחי אני לא.
אני הייתי בלגניסטית ועכשיו את בלגניסטית באנרגיה כי את מפלגנת ואת לא מוכנה שזה
ימשיך להיות כמו שזה אבל אני מקימה אני לא רק אורסר אני בעיקר מראה אלטרנטיבה אז
(06:26):
מתוך אידיאולוגיה של שוויוניות של ביזור,
של שמירה על הסביבה יש כאלה שנוצרים ונלחמים עם משלטים בגרין פיס.
שזה מצוין והני אדם פרקטי
אז מסתבר לאורך השנים גם שמאוד יצירתי בחשיבה שלי וממצאת פתרונות לפעמים הילדים
שנבאים אליי ואומרים לי טוענים בפניי טיענות שופכים את ליבם ואני מנסה ישר לפתור את הבעיה לא אימא,
(06:54):
לא רוצים שתפריע לנו כלום תקשיבי אז
יש לי את הנטייה הזאת לפתור בעיות זו נטייה גברית סליחה יכול להיות כן אבל הארגון
שלהם זה הכנסים אני יודע מהמנכלית ועד האחרון העובדות, אבל כולנו...
(07:15):
בתור החוקרת של ה-gender energy nexus, אני בהחלט יכולה לצביע עליכם כדוגמה נהדרת
של איך העולם האנרגיה משתנה ונהיה הולכת לכיוון של הובלה אנשית, של שיתוף.
יש כאן אלף שיתוף, ביזור ואני חושבת גם אידיאולוגיה ואיפה שיש אידיאולוגיה אתה מוצא יותר נשים.
(07:39):
היום נפגשתי עם בחור, לא משנה איזה חברה ומה ולמה, אז הוא אומר,
אני עכשיו רואה כסף. מה את רואה? זאת אומרת, אני רואה דיולוגיה.
כלומר, יש... אבל אנחנו... אבל אתה בא להתייעץ איתי, סימן שיש לי מה להציע,
כאילו... אבל בכל זאת הקמתי ארגון שהוא לא למטרת רווח, אבל גם דורש צבעים, השקעות.
(07:59):
זאת אומרת, את כן ארגון כלכלי כדי להתקיים. אז איך הקמתי את זה?
מתי הקמתי את זה? הקמתי את זה ב2006, שאני ניהלתי יחידה לחוץ סביב הבעילת והערבה.
וזה המקור שלי אני אומרת, ובשנים האלה הוציאו את כלובי הדגים מהים בעילת.
(08:21):
זה יצר שבר מאוד מאוד גדול שסביבה הורסת כלכלה.
ואני חיפשתי לזה פתרון חזרנו לנושא
הזה ואני אדם של אנשים ואני מדברת ופגשתי אנשים ופגשתי גם את פרופסור פיימן בזמנו
משדה בוקר ופגשתי סטודנט שהיה לא בבריין מדות היה בסמר והיה סטודנט שלו לתואר שני,
(08:51):
והם חשפו בפניית עולמות האנרגיה המתחדשת,
ואני טוב. שגם ככה היה קרוב לידייך, במקרה.
כן, זה היה בסביבה שלי. כלומר, תראי,
אדם צריך לרצות לחפש, כי יש הרבה דברים שקורים סביבך ואתה לא רואה אותם.
אני תמיד מקשיבה, רואה, מסתכלת. זו מעניינת עסקנית.
(09:15):
והגעתי לאנשים האלה, הוא פתח לי את העיניים, הלכתי לשני ראשי הרשויות,
אז אודי גד במועצה, ומאיר יצחק על לוי בעילה. אתה אמרת לי תקריבו יש לי רעיון חדש
קוראים לזה טאפוטובולטאי ומה?
הסבכתי להם מה זה ובעד שידעתי היום אני יודעת הרבה יותר אז ידעתי הרבה הרבה פחות
(09:36):
עודי אמר לי אמרת לה יש כאן הזדמנות כלכלית לשם היא לך העולם זה מה שצריך זה היה ב-2006 וואו.
וכני איכשהו אני מודה שלא ידעתי חשבתי שזה יוסי אבומוביץ' לא, אחר כך.
בואי ספרי. ואז עוד הגעת, אמר לי משהו מאוד חכם, ראש המועצה.
(10:01):
הוא גם חבר של קיבוץ כתורה. חבר בקיבוץ כתורה, נכון.
אם את מביאה מישהו אחד עם כסף שמאמין בך, אני שמה צ'ינג.
מה לא הבאתי? ברור שהבאתי. הבאתי את מקביט קנדה, שכבר הבינו מה זה אנרגיה מתחדשת יותר בחול,
(10:23):
שאמרו אנחנו מחפשים מנועי צמיחה בערבה כי אם היו הפלוז אני יודע דרך כלל זוכות
היהודית נתנו לי 40 אלף דולר הלכתי ליהודי אמרתי תביא הוא הביא איזה יופי ומה עשיתם עם הכסף הזה?
עם הכסף הזה שמתי מודעה קטנה בעיתון הארץ אמרתי מחפש
את רכז לתחום אנרגיה מתחדשת בחבל לילות
(10:45):
חברה שלי טובה התקשרה לה
אמרה לי מי יודע מה זה אנרגיה מתחדשת דבר עברית שבעה אנשים הגיעו אחד מהם זה נוער
מילן and the rest is history ואז נוער מילן הגיע והדבר הראשון שהוא עשה כי הוא
צייד אמיתי הוא הגיע להאורה,
(11:07):
הטרמוסולר הראשון מביצמן, מגדל השמש שהם עשו פיילוט בסין והפיילוט לא צלח והוא
הביא אותם לקיבוץ אמר לא משנה שלימים הפיילוט לא הצליח.
וטרמוסולאר זה כבר היסטוריה אבל זה יצא את ההב� אבל תוך כמה חודשים פתאום קיבוץ
(11:28):
רואה שבאים עם ברזלים ומקימים בו והוא הרביע קצת כסף מזה,
זהו והגעת ואז הייתי דרך היחידה הסביבתית אבל אז הבנתי שפתאום אני נותנת רישיונות
לעצמי משני יזמים אז אמרתי רגע יחידה סביבתית לא יכולה לנהל אירוע יזמי כאילו זה לא סטטוטורי.
(11:50):
וקנדה מאוד מאוד התלהבוש הם נתנו כל כך מעט כסף ופתאום התחיל לקרוא ובשנה הזאת
גם יוסי אברמוביץ' הגיע לכתורה ועשינו קורס למנהיגות עסקית סביבתית.
והוא בא לקורס, נוסע איתי באוטו כל שבוע לילת.
אחרי שלושה ארבע מפגשים הוא אומר לי תחשיבי אני הולך להקים חברה ראשונה סולארית
(12:11):
בישראל. אמרתי good luck for you.
חבר לכדורפלן בקטורה וזה רשתי זה הסטורי. כן ממש הסטורי.
יש לו חלק מאוד משמעותי שהוא הביא את הכסף הראשון, את השותפים, הארצות הברית את הכל.
וכשעושים פאסט פוד היום בעצם אלת רוב חודשי השנה בשעות היום ניזונה 95% אחוז, נכון?
לא, בשעות היום אנחנו כבר מגיעים ל-100%. תראה, האזור צורך 150 מגוואט בסי.
(12:38):
100 ועת שעה. מכמה אתם מספקים? אנחנו יודעים לייצר היום 241 מגוואט.
אבל תקשיב. היתם צריכים עבודה הולכה.
ברוך, זה מה שחוסם אותנו. אז הגענו למקסימום הולכה זה 241 מגוואט.
עכשיו, אחרי מלחמות של שנים שלי בנושא הגירה, אז יש מכרזים להגירה של 300 מיגה וואט.
(13:02):
מתקנים זאת אומרת אתה יכול לעשות עוד 16 שעות
של 300 אבל מודל השוק נותן רק 4 שעות עכשיו שזה בסדר זה התחלה טובה אבל 300 כפול
4 אתם מבינים זה מייצר לי עוד אפשרות ל300 מיגה וואט כדי להמיס אותם על הרשת אז
יצאו הרבה מתקנים חדשים אז יש לנו 241 מיגה וואט שהם מוזורמים לרשת,
(13:25):
והיא ייכנסה הגירה אז יש לנו עכשיו בהסדרה 300 מגה הגירה, היו מכרזים לארבע שעות.
אני מגדילה את הייצור, כי הגירה זה לא יצור, גירה זה הגירה.
ואת בעצם במשעות הערב?
חלק, ארבע שעות בשעות הערב. אנחנו, זה לא רק שעות הערב, אנחנו,
זה יהיה תהיה הסדרה, אנחנו צריכים לראות אני מבין שמחוות חשמל בהתחלה זה לא היה פשוט.
(13:50):
בלי להיכנס חלילה לביקורתיות או שיפוטיות, תראי תהליך זה מעניין,
זה יכול לעודד אחרים גם תראה, התהליך קרה מהרבה חזיתות, אני לא הייתי לבד בתוך הסיפור הזה,
אני חושבת שמי שהניע אותנו לכל התהליך זה העולם כי בעולם הדברים קורים ופתאום ישוק
פוטובולטאי זול ומאפשר וטאטאטם טאטאטם והגירה מתחילה בעולם והיא לא התחילה אצלנו
(14:15):
אצלנו תמיד מפחדים להכניס פנים ממש או שכבר בעולם התחיל קודם.
אז בסדר, זה היה תהליך שאנחנו כנראה התחלנו בזמן הנכון שהעולם התחיל לרוץ קדימה.
היינו חוד החנית בישראל אבל היום יש הרבה מקומות שרצים קדימה.
חבר'ה מה שקרה העולם המערבי שיצורך הרבה חשמל יצא מהפרדיגמה של להפיל טורבינה אחת
(14:40):
גדולה שתחלק חשמל לצרכנים שעולה וכמו צריכת החשמל עולה בצורה כזאת.
תבינו שלחלק את החשמל ולשנה אותו מקום לקום זה עלויות מטורפות בתשתיות,
ואז צריך להתחיל לבזר את היצור.
אז נכנס כל הנושא של האקלים ושל הפלטות פחמן ושל ההתחממות גלובלית,
(15:01):
וזה נצה win-win situation, גם אנחנו רוצים להפחיד פלטול וגם רוצים לבזר את הייצור בקרבת סרכנים.
ואז כל הקונספציה של צריכה מרכזית מתחילה להתפוגד.
זאת אומרת, זה התחיל ליצור את
המייקרו גריד, את ה... כן, מייקרו גרידים עם Distributed Energy Resources.
המייקרו גריד, עוד לא הגענו לשם. אבל זה התחיל לייצר את החשיבה,
(15:23):
קודם כל, של יצרים מבוזרים.
אז מה שקרה עם חברת חשמל בישראל, זה היה ברפורמה ב-2018, אני לא זוכרת מתי זה היה. הרבה זמן לקח.
המון. כי תראה, הרפורמה זה לא היה עניין מקצועי, זה היה עניין של תאגיד ממשלתי
גדול עם עובדים פוליטיקה, אתה בא ואתה לוקח לו את אמצעי יצור.
(15:45):
אני זוכרת שהייתי אצל מנכ״ל חברת חשמל לפני שלוש שנים במשרד והוא אומר לי בכעס,
תסתכלי על המוניטור כבר אני מייצר רק 60% מחשבל במדינת ישראל יש לו מוניטור שמראית
כמה הוא ניסח צריכת החשבל.
הוא אומר וזה הולך להיות אפס זה הולך להיות להיות אפס, אני, אני,
(16:06):
הרפורמה הוציאה אותי כיצרן חשמל.
אם ראיתם, מכניסים אותי לאנרגיה מתחדשת וזה זה היה קורה מהיר יותר, ברור.
אז בעצם אתה עושה דמונופוליזציה של מערכות גדולות וזה לא רק מקצועי, זה פוליטי, זה קשה.
אבל יש המון נתונות מיקו-גרידים מכל הבחינות.
(16:29):
ברור, אבל זה תהליך תראו, קראתי פעם איזה כתבה בטיים, לא טיים, איך קוראים לה? סיינס.
שירתה תהליך שקורה לכניסה של שינוי בתפיסת יצור עניין.
אז בין הנפט לפחם, פחם לגז.
(16:55):
כל אחד מהם עברו תהליכים של 20-25 שנה.
וזה כשהמתודה היא דומה. טורבינה שעובדת.
עכשיו אתה רוצה לעבור עכשיו מתורבינה שעובדת אחת, לטורבנות רוח,
לממן, למיקרוטורבנות, לסולארי, להגירה, תפיסה אחרת לגמרי, כמה שנים זה ייקח?
(17:20):
כי בניגוד לתקופות האחרות לא היה את המדיה שיש היום.
אז היום המדיה מעיצה הכניסה של דברים, אבל השינוי הוא דרמטי, אז זה לא קורה ביום.
מה אתם עושים אבל אצלכם, סליחה שנייה, במקום שנקרא אלת אילות? זה מה, זה מכון מחקר?
לא, אז אנחנו בעצם, אז כתוצאה מהתהליך הזה שציפרת לך בהתחלה, הבנו שצריך להקים
(17:45):
גוף שהוא יהיה עצמאי, שירא תובת האזור, לא יהיה כלכלי, לא עסקי.
מטעות רווח. לא למטעות רווח, ואז הקמנו גוף שנקרא חלץ אילת אלות, שזה חברה לתועלת הציבור.
יש לנו כרגע 14 בעלים, אנחנו עושים שינוי אבל לא משנה.
וכל הבעלים זה קיבוצי הרזא והרבה והעסקים באילת ואלות, הרשויות המקומיות.
(18:08):
ובנינו אג'נדה לפיתוח אז אמרנו שלב ראשון צריך סולארי, נכון? אם אנחנו רוצים להיות
בריאי כיוון, אז אנחנו צריכים לא לדבר.
אז בעצם עשינו המון עבודת ציטוטוריקה ורגולציה מ-2008 זה בכלל לא מה שקורה היום.
את השדה הראשון הקמנו בקטורא, באמת יוסי אברמוביץ' וערבה פאוואר.
(18:33):
כשתקשיבו, בסטטוטוריקה זה היה אזורי חסון, ושמנו את הארגזים שהפאנלים הגיעו איתם מתחת לפאנלים.
כל הכבוד. זו היצירתיות.
והיום יש 16? יותר? יותר, יש הרבה יחידות קרקעיות, תעריפים שונים בכל מיני,
היינו בתוך העסק הזה. אז קודם כל הצערנו.
(18:53):
אחרי שהצערנו הבנו שזה חדשנות.
אז הקמנו את Capital Nature, את החממה הטכנולוגית, שהרסלה הרבה סטארט-אפים,
שעריינו שנתיים וחצי יהיו בערבה.
אחר כך לצרים לא הצלחנו להשאיר את כולם בערבה, אבל הם חוזרים לפיילוטים,
יש שתי חברות שכן נישמעו באזור.
אז נכנסו לעולמות של חדשנות. אתה צריך לדעת ולהבין חדשנות שאתה מתחיל לנהל חממה.
(19:18):
והקיבוצים נכנסו שותפים, וכן לא הצלחה זה לא משנה, אבל זה כבר ענייה גלגלים אחרים.
אחד הדברים שסיפרת לי בזמנו, נושם בכנס לפני שנתיים או שלוש כאן נעשה פרטי יזוגי כי הקורונה גם לחתה.
שעדיין לא מנוצלת רוב האופציה הפוטנציאל של הערבה מבחינת שמש נגיד את אלת כבר חכיסיתי
(19:42):
ב-100% אבל להעביר עכשיו לברכה זה ארץ על העודפים אתה איש חשמל יותר ממני אני מדברת על הספק שנתי שעתי בסדר?
אז היום הספק השנתי השעתי בעילת הוא 730 אלף בגוות שעה.
אנחנו ב-2050 עם גידול של 2.8 עשינו אחוז, לא 3.2 זה בכל זאת לא תל אביב אתה מגיע למיליון.
(20:07):
זה גיגה ותשע. גיגה ותשע. אנחנו מייצרים היום 240 מגוות שע.
יש לאיפה לגדול. יש לאיפה לגדול. עכשיו, הפער הזה, עכשיו אתה מוסיף עוד 300 לארבע
שעות, אבל לא משנה, אתה מוסיף, זה גם את הממלא, את השעות בבוקר, שעוד אחרי הצוריים.
אז אתה תגיע ל-500? יש לך עוד 500.
(20:29):
עכשיו, יש לי גרף מאוד יפה שאני מראה שבחמש מאות הלותרים מה עושים?
האם אני שולחת אותם במרכז הארץ וצריכה להמיס עוד קווים.
זאת אומרת צריך לבנות עוד קווים? או, רגע, עם כל הכבוד למודל השוק,
אולי עדיף לתת עוד ארבע שעות הגירה או חמישה עוד גירה בתאריף מסויים שיהיה זול יותר מלהקים קווים?
(20:52):
כי האזור צורך גיגה. או לבוא לסוג חדש של טנסמישן שבאמצעות מולקולות.
בדיוק. ממן למשל.
הרי אנחנו חברים סביב המולקולה לפני שנתיים בכנס, את הקמת, איך זה נקרא אז?
שולחן עגול לנושא של מימן.
(21:12):
והיו ויכוחים סוערים סביב איך נצליח לעבוד עם המולקולה הזאת ומה זה יתרום בכלל למדינת ישראל ולהרבה.
ובסופו של דבר היום אנחנו ממש גאים להיות חלק מהארנה המימן הרבה יותר רחב שיהיה בכנס הבא.
אז איך באמת את רואה את הפוטנציאל של מימן אם כבר דיברנו על האתגר של הולכה,
(21:36):
ומה לעשות עם עודפי הייצור המדהימים שיש בדרום?
הפוטנציאל של ישראל בינינו, במימן הוא 2, בהתייחס לממן ירוק ולא מימן אפור.
בסדר, תרשו לי שהאידיאולוגיה שלי גם מרשה לי לדבר על מה שאני רוצה.
לא, אנחנו אנשי ויז'ן כאן. כן, יש מימן אפור, זה כחול, אפור, ורוד,
צהוב, כתום, לא נכנסת לכל המימנים האלה. בסדר, הג'דה שלי היא מימן ירוק. כרגע.
(22:02):
אז במימן הירוק אני רואה ככה. בינינו, אם נסתכל לאחד לשני בעיניים,
עדיף שהחשמל ישיר ייכנס לרשת, כמה שיותר לרשת, כי יש הרבה אובדנים בגלגול הזה של המימן.
אבל אנחנו יודעים שעלויות הרשת הקמה היום זה סכומים אדירים.
והפגיעה הסבטית שלהם היא גדולה מאוד.
(22:24):
אז אנחנו אומרים, רגע, אולי יש חלופות שהיום הן יקרות יותר, אבל הן פחות יקרות
מאותן תשתיות רשת שהמדינה צריכה להשקיע בהם.
שזה בדיוק השינוי פרדיגמה זה שינוי פרדיגמה, ואני עדיין לא כולם,
איפה שאני אומרת את זה, אנשים פותחים עיניים.
לגמרי. כי אנשים משאירים את המימן לחשמל, לדלק, לזה, זה פי שלוש מגז, זה פי זה מזה.
(22:53):
אבל הוא הסתכם על ה-total cost of ownership, אתה גם צריך לבנות... אתה רואה שסתם דוגמה,
מה היום ישבתי עם חברה שיודעת שהחליט על תשתיות גז וכאלה אז היא אומרת לי צנרת
חלוקה במימן 600 אלף שקל לקילומטר לגז מי סלאש מימן.
קילומטר של קו הולכה זה ארבע מיליון שקל.
(23:16):
ואם הוא מותמן, זה ארבע עשרה מיליון שקל. וזה לא יותמן?
חלק כן, חלק לא. הנה בביץ פרמונית, מנו שבעה קילומטרים ועשו לנו את זה...
זה מאוד מורכב. מאוד מורכב, מאוד תראה רם.
אז אולי באזורים שהרשת יודעים לייצר הרבה אנרגיה, והרשת לא יודעת לקלוט את זה,
(23:38):
אז אולי על טווי צינורות של מימן וגז, שזה גם הגז של מדינת ישראל.
הרי נדגא הזו אומרים לי תביא לי עכשיו מימן 10%, 20%, 30%, 40%,
100%. אפילו 100%. אני יודע להרבה, ואני יודע שצריך לעשות טיפול כזה, טיפול אחר. אני יודע...
ואז אני לא ממהרת לעשות עם זה טורבילות לחשמל חזרה.
(24:01):
זה לא מעניין אותי כי זה אובדן של אומדן של אומדן. אבל זו הזדמנות לראות למיקוגיד.
אבל זו הזדמנות לתת לרכיבים היקרים
יותר של המיקוגיד להתכנות לתחבורה
נקייה בואו תחבורה היא צריכה אנחנו
תראו אי אפשר להתעלם מהתקופה הזאת הנפט נתן את הכוח לאנשים שאנחנו מולם היום אז
(24:22):
זה נכון שהם ידעו זה כסף שגבר לא ילקח מהם בגלל שמתגלגל למקומות אחרים והשקעות
אחרות וכסף עושה כסף אבל הנפט זה לא דבר נכון.
זה באמת מאוד חשוב אז אני חושבת שמה שעברנו מכנס שעבר לכנס הזה,
שעברו שנתיים בערך, שנתיים וקצת.
גם הקפדתי שכנס הילדה לא תמיד יהיה מינימום שנתיים, כי חדשנות לא משתנה כל שנה.
(24:48):
חשיבה גם חדשנית. ידע, יש לו זמן להתבשל.
ששם הכרנו את הנושא וכאן אנחנו כבר יכולים להתחיל לחשוב על מודלים איך ליישם אותו למרות החסמים שלו,
שהם כלכליים כרגע או של של הרבה שטח, או כמה חשמל אנחנו מיידים לרשת, כמה חשמל מיידים למימן.
(25:10):
וגם השכנים שלנו התפתחו למרות שאנחנו במלחמה איתם.
כן, כשיבוא הזמן. שהם עדיין רוצים, אולי צינורות דרכינו יעברו לאירופה,
או צינור אחד, נתיב אחד, יבאו לאירופה, ואז יש לנו מיומנויות של מימן לדעת לקבל את זה?
חלק מהמימן נשאר פה, חלק מהמימן ילך למדינה. זה מדברים על העמק המימן שאנחנו דיברנו
(25:32):
לפני שנתיים בדיוק, שמן נאום מערב הסעודית 150 קילומטר מלאד. ערב הסעודית מאוד
רוצים קשר איתם. מאוד רוצים.
רואים את זה גם עכשיו. נכון היה ממש תפניהו היום.
המאמן פה יכול להיות שני דברים, א' לתת להם אופק שהיא מיום אחד יגמר הצורך בנאף,
הם כבר מוכנים בשלב הבא ואנחנו יכולים לעזור להם לווגר את זה.
(25:56):
זה הם, וזה מרוקו, וזה עוד הרבה, כל צפון אפריקה.
אז אני לא אומרת שזה קורה מחר, אבל אנחנו, אני כשהתחלתי באנרגיה מתחדשת,
זה היה ב-2006, תראו איפה אנחנו היום, עברו 17 שנים?
קרה משהו, אבל צריך 17 שנים.
אז אתה צריך לראות, אתה צריך לסמן את המטרה, ואז אתה מתחיל לכוון את החץ, בסוף הוא מגיע למטרה.
(26:21):
לוקח זמן. אבל צריך להיות כל הזמן על זה. אבל צריך להיות על זה, וצריך גם...
לשכלל את המטרה, כי אתה לומד יותר ויותר ויותר, ואז חלק מהדברים נופלים,
אבל חלק מהדברים, אתה מקבל כלים חדשים כדי לממש אותם.
אז זה מה שנראה במהלך, אז הכנס הזה כבר, שם היה שולחן עגול על אימק מי? אחד.
(26:45):
עכשיו יש לנו שלושה אירועים סביב באימן, הרבה מחוי שלצערי ביטלו עכשיו בגלל... הם ישאו את זה בזום לדעתך?
לא, אני לא עושה את זה בזום, זה לא טוב, זה לא אינטראקציה טובה.
אבל בסדר זה רק התחלנו את המימן אנחנו לא וכבר יש שחקנים ישראלים להזמין פתאום
נדגה אז הוציאו כל קורא באתר שלהם חברות ממשלתיות פאנל של חברות ממשלתיות שלומדות
(27:09):
איך להכניס את המימן אליהן לתוך המערכת.
יש אקדמיה שמתחזקת של המון ידע אני עכשיו הייתי שופטתי ב...
בכל כל תחרות של קקל, של טכנולוגיות הגירה וכל מיני.
וואו כמה מימן היה שם באקדמיה, יש מחקרים של מימן.
הרגשתי כבר לא נעים, כי זה היה באמת להיכנס לרמת המולקולה, ולהבין חימיה, אלקטרוכימיה עמוק.
(27:34):
אז התחלנו להתייעץ עם פרופסורים לאלקטרוכימיה. זאת אומרת, יש המון ידע שמתחיל לצוץ בתוך האקדמיה.
פתאום יש חברות סטארט-אפ בישראליות 12.
מה מארק ג'ינצל? משפיעות טוב לטובה מיתן לא,
אז עכשיו יש קיוביסול ויש אדשטופרו ויש ככה והידרוליט ואדרואיץ הדרואי,
(27:57):
היידרואיץ ועוד ועוד והפירוליט הזה שם עם הטורקיז עם הטורקיז ועם השפחים נכון נכון
פתאום זה עולם שמעניין עכשיו לא כולם יצליחו אבל אבל לא משנה,
הבינו לאן השוק הולך, ופתאום אירופה שמה את המימן על המפה שלה.
(28:22):
אירופה כבר די הרבה זמן, אבל זה לא היה חסיד. עכשיו זה סכומים!
עכשיו זה הופך להיות פרנגלית. 400 מיליון יורו שנה הבאה לתמיכה בפרויקטים של מימן באירופה? מה זה?
אני שמעתי שאירופה עכשיו גם נותן להתאינסמטיב ליצרניות המימן שהם יוכלו למכור במחיר LNG.
שהם ייתנו את הדלתה בין המימן ל-LNG שמממנים דרך בנק המימן דרך בנק המימן נכון,
(28:49):
אבל אז תקשיב ישראל, אז תמיד ישראל היא פה על יוצא של פעילות כלכלית הרבה יותר
גדולה במקום אחר זה אנחנו מהסולאר.
להגירה, זה עכשיו כבר לא מימן והם קשורים אחד לשני כי בעצם המאמן הוא התווך שיכול
להזיז את הסולאר ממקום למקום כמו שאמרת,
הרבה יותר בזמן משהו חד משמעית חד משמעית רק צריך פשוט לדעת אני למדתי שהיכולת
(29:14):
להצליח או לנצח זה לדעת לעשות את השינוי וגם לטוב יש התנגדות כזה מזיז את הגמינה זה.
יש התנגדות לכל מה ששונה ולא בסיסטם, אני הבנתי את זה וצריכה לתקוף את זה בסבלנות ובחוכמה.
(29:34):
אבל נורא חשוב החממה והבמה שאת נותנת לחברות ישראליות אז בכנס אנחנו אני בתור חברה
ישראלית שלרוב אנחנו הפעילות מידים החוצה כי בכל זאת נושאים של טכנולוגיה צריכים
אבשלה ו-Economy of Scale.
(29:54):
וישראל זה יותר הסנדבוקס בשביל...
אבל בגלל שלך יש את היכולת באמת לעשות אינטגרציה של כל הגורמים,
זה מאפשר להגיע לרמה של שיתוף פעולה גבוה יותר.
ולכן דיברתם על עמק הממן שהיה הרעיון, ודיברנו באוויר, והנה כבר ביות ותא,
יש עמק ממן לידיך עם העזרה שלך והכיוון שלך.
(30:17):
אז אני מניחה שגם מתוך הכנס הזה, מי שיגיע יראה את הדרך שנשלב יחד את הטכנולוגיות
והכוחות להגיע לדברים שבאמת יש פרגמטים.
נכון, דרך אגב, הכנס הקודם מיד אחרי הכנס, דוראל חשמו יאללה בואו נקים עמק מימן
ופנו למחלבה ופנו אליהם ופתאום הוא יאללה בואו נקים מחלקת מימן זה באמת אני חושבת
(30:42):
מיד די כמה חודשים עם אחרי הכנס.
וזה באמת חשוב שיוצרים את זה משני הכיוונים, מצד אחד לייצר, ויש כבר את העודפים
האלה שאפשר לנצל אותם כבר, של
השמש, מצד שני להתחיל לייצר מודעות לשיהו אוף טייקרס, מה שנקרא צרכני מימן.
לא להתחיל רק להעבב את המימן לחשמל. בסופו של דבר היינו חלק מהתוכנית...
אני לא רוצה שהמימן יגיע לחשמל, גם אתמול בבוקר מימן שהיה בקואנטום.
(31:07):
אז אם שמת לב, היו נציגים של הפיתוח מחברת חשמל.
הם אמרו כמה יקר צריך מס פחמן של 300 דולר לטון כדי להפך את המימן לכלכלים.
אתה מכניס אותו לטורבינות של חברת חשמל.
ואז שאלתי לטומי, אז למה לא מיקרוגנרציה?
כן, כן, כן, כל הכבצו. ואז בא אליי בסוף הבחור מחברת חשמל אומר לי,
(31:31):
אבל חברת חשמל לא רוצה לווזר.
אבל הביטחון של הרציפות התפקודית של מנת ישראל,
מביא את השוק כולל הממשלה למשל בתי חולים להבין שאם רשת החשמל היא עדיין הצוואר
הבקבוק שאימה חלילה מפסיק לתפקד אז שום דבר לא עובד.
(31:53):
אז אפילו ברמת ההישרדות או הסרידות של רציפות תפקודית במקומות קריטיים כמו בתי
חולים צבא משטרה אוף קולה.
אי אפשר אבל מה שקיבלנו עכשיו אפשר להישאר רק על חוט לא,
אחד משמעית אז הרעיון של הביזור הוא קודם כל קיומי ושנית הוא גם מאוד יעיל וסביבתי סביבתי,
(32:17):
חברתי כלכלי, ביטחוני וחיוני היום כבר חיוני ראינו מה שקרה שביוונו שהפרת החשמלה
עוד חזרו לפחם הימים האלה בגלל המלחמה זה לא ייתכן אני מעריכה מאוד.
את חברת נוגה, חברה סופר רצינית,
(32:37):
וצמי טורג'מן עצמו אבל
שיושב בוובינר על חירום בעת
חירום של משק ישראל בעת חירום באנרגיקום בקהילת
האנרגיה הוא נותן הרצאה שלמה שבעצם
הפכם הציל את מדינת ישראל בשעה הזאת
ובתוכניות עתיד עד שלא
הזכרנו לו הוא לא הזכיר את נושא הגיריו הביזוריות
(33:00):
זה עדיין לא במאינסט כי
זה פרדיגמה זה אומר שהפרדיגמה לא
השתנתה עדיין אנחנו הולכים לעשות
אני משתתפת בפאנל אחר בנושא של
מימן זאת אומרת גם כן מי
שבא מעולם החשמל רואה דברים בצורה אחת ולא רואים את החלופות והיתרונות של החלופות
(33:23):
השונים אז חשוב נורא לכן להביא ביחד מוחות פתוחים שיסתכלו על כל האופציות ומה הערך של השילוב?
אני חושבת שגם אחת הבעיות זה שאין להם מערכות ניהול של ניהול מבוזר, וזה הקושי.
אבל לאט לאט צריך להכניס את זה.
אנחנו עוד כל המערכות שלנו שעובדות על תהי דלק, ואת רואית פה בחדר שמח אוהך.
(33:46):
הכל מנוהל מרחוק ברמה שאנחנו יודעים כל ועד שעה לאיפה הוא הולך.
זאת אומרת, כולל עבודה עם חברות חשמל בחו",
שישהו לנו בבחינת הסייבר-קונטורל
והסייבר סייפטי שאנחנו יכולים להיכנס זה לא מובן מאליו זה מאוד רגוליטד שם ואז
(34:07):
ברגע שאתה יוצר תזמורת שהמחות לכאורה מבוזרות מבחינת הקיום הפיזי לאכן זה מחובר
אבל למעלה בבקרה זה מערכת אחת,
זה בעצם מערכת מרכזית מבוזרת, וזה כידיד לחברת חשמל,
לעשות את הפילינג לחברת חשמל עכשיו עם הרכב החשמלי, אין לה סיכוי לשים מתאינים
(34:29):
של 250 ו-480 קילוואט בשום מקום.
זה רשתות חדשות, זה ייקח 20 שנה, אבל הרכבי החשמלים כבר פה, וברגע שהתעשייה,
אני מאוד מאמין בתעשייה הפרטית ואנחנו חלק מזה, זה מה שיוביל.
התעשייה הפרטית צריכה לעבוד בצורה, מסודרת ותחת רגולציה, אבל לא להיעצר.
(34:52):
ואם מעוצרים לבוא ולשכנע ולשים מה שנקרא עובדות בשטח, ובסוף זה ישנה את הפרדיגמה. רק על ידי...
זה חשוב מאוד הכנסים לעורר, ליצור את ההתעניינות, אבל לשים יחידות בשטח.
ומה שבוילד קואל זה, זה אידיאולוגיה. כי אחרת כל שנה יותר חם, כל שנה יותר אירועים
(35:16):
אפלימיים. ולא עומדים בידי ה-CO2, אף אחד לא עובד בזה.
אז זה המצחיק זה לא מצחיק זו מין מצב שהצורך ביחידות שלנו עבור גיבוי במצבים של
הפסקות חשמל אנחנו אסור להגיד להרוויח מהפסקות,
(35:39):
להרוויח ממצב האקליםיה, ההפך אנחנו רוצים אבל שיהיה יותר מודעות ויותר יהיה ביזור.
ככל שיהיה יותר ביזור אנשים הושבים כסף ילכו לצד שמרוויח וישקיעו בצד שמרוויח כי
באמת אנחנו צריכים גם את הגיבוי ואנחנו צריכים למנוע את הפסקות האלה וככל שהיו
פחות שימוש של מערכות פוסיליים שגורמים לבעיה במקורה אז אנחנו נגיע יש פה שני דברים, א' אנחנו,
(36:06):
לשמחתנו אני מקווה שאמשיך ככה לא זוכרים הפסקות כאלה ארוכות שממש גומות, הן נזקים.
אבל אתה יודע שהסטטיסטיקה אומרת שעכשיו הפצקות רק הולכות לבגדלות,
ואיכות החשמל המסופקת הכול לכת בצדה. בכל העולם.
בכל העולם. בארץ, בדרום אפריקה זה לא צ'ניה. בגלל ההיעדר ביזוריות.
עכשיו ברגע שאתה מפוזר, אתה יכול להחליט, כמו שיש לך היום למשל בטלפון,
(36:27):
אם נחשב הראוטרה בהיא תפסיק לעבוד אוטומטית, אתה מקבל את זה מהרשת הסלולט.
יש לך גיבוי שהוא אוטומטי, אתה אפילו לא יודע שאתה עובד מרשת לרשת. זה לא קיים בחשמל.
ברגע שכל בית אם יש לו תאים סולאריים או לא יגובה בעזרת איזושהי סוללה שיכולה גם
למכוח את זר הליש ולייצב את הרשת, אז בעצם הפסקות חשמל לא קיימות. אנשים לא ידעו מה זה.
(36:47):
קוראים לזה היררכיה של מיקוגרידים. נכון.
מי רמת הבית עניין שכונה אזור, עיר.
אני עם מרכזי, מה שמדברים על מרכזים ראוניים של אנרגיה, אני מאוד בעד ולקראת סיום רק מילה אחת.
את מזמינה אולי דרך המדיה הזאת אנשים לכנס.
בטח, בטח. מה הם הולכים בגדול לקבל? לפתוח את הראש,
(37:11):
לשמוע דברים, אני מחפשת בכל ההרצאות וכל זה תמיד יהיו שם אנשים שחושבים אחרת,
אז אני חושבת שזה השולחן הגול הכי מוצלח בארץ, לחשוב,
ללמוד להכיר לפתח
לייצר הזדמנויות אני מוכרת ידע
(37:35):
יש הרבה כנסים שמוכרים את הסחורה אני מוכרת
את הביחד של החשיבה המשותפת של הפתיחת ראש ששם הרגולטורינגו נבקשים עם התעשייה
ובאים כדי ללמוד והם כדי לנסות לעזור אחד לשני חשיבה שמביאה לעשייה חשיבה לעשייה אז זה כנס אל התנות,
(37:57):
28-29 לפברואר 28-29
בפברואר כשב-27 לפברואר שזה
יום הבחירות לשלטון המקומי יש סיור אז מי שירצה יבוא הסיור בעיקר מיועד לגורמי
חול וכי בכל זאת למרות הכל ואף על פי יש לנו אוכים מחול לא בכמויות שרצינו אבל אבל יש אתר,
(38:24):
כנס אלת אלות. בקליק אחד אתה נרשם.
שיהיה בהצלחה ותודה רבה שהגעת מכל.
Music.
Popular Podcasts
Dateline NBC
Current and classic episodes, featuring compelling true-crime mysteries, powerful documentaries and in-depth investigations.
Stuff You Should Know
If you've ever wanted to know about champagne, satanism, the Stonewall Uprising, chaos theory, LSD, El Nino, true crime and Rosa Parks, then look no further. Josh and Chuck have you covered.
The Nikki Glaser Podcast
Every week comedian and infamous roaster Nikki Glaser provides a fun, fast-paced, and brutally honest look into current pop-culture and her own personal life.