February 23, 2024 • 38 mins
הי אלטרנטיביות ואלטרנטיבים -
מזמין אתכם לפטריון: https://bit.ly/494mTK4
Elizach Dembinski - CEO, YSB Group, Tech Divison
https://www.linkedin.com/in/elizach-dembinski/
קבלו שיחה עם אליצח תמבינסקי, מנכ"ל החטיבה הטכנולוגית בקבוצת האחים יעקבי. אליצח מדבר על ההתמקדות המרתקת של הקבוצה בתחומים של התנועה והתחבורה, בעזרת חדשונת במחזור ותוך שאיפה לשמור על תחושת משימה וערך.
דיברנו על עתיד התחבורה החשמלית בישראל, על הבעיה המתמדת וגוברת של פקקי התנועה, ועל השפעתם היומיומית על חיינו ומה יקרה כשרכבים חשמליים יחליפו את מכוניות הבנזין.
בפרק זה, המקדים את המושב שאני מארח בכנס אילת אילות לאנרגיה מתחדשת, אליצח מסביר על המערכת החדשת שקבוצת יעקובי מפתחת אשר משתמשת בתשתיות קיימות כדי ליצר יותר מטעני רכבים בישראל. אנחנו מעמיקים גם במהפכות הנדרשות בתחום האנרגיה בתחבורה, ואיך הן ישפיעו על המדיניות התחבורתית בישראל.
למדתי הרבה דברים במהלך פרק זה, ואני מקווה שתמצאו אותו משמעותי כפי שהיה עבורי. המשימה שלי היא לספק לכם את המידע הכי מעודכן, הכי חשוב והכי חדשני כדי לעזור לנו, לישראל ולעולם ליצר תרבות, כלכלה וחיים ברי קיימא.
נתראה בכנס אילת אילות: https://he.eilatenergy.org/
אלטרנטיבה לינקים:
פטרון - https://www.patreon.com/user?u=95997525
פייסבוק - https://www.facebook.com/UptoUs.TLV
לקבוצה - https://www.facebook.com/groups/522418525225810
אינסטוש - https://www.instagram.com/uptous.tlv/
אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv
Mark as Played
Transcript
Episode Transcript
Available transcripts are automatically generated. Complete accuracy is not guaranteed.
(00:00):
Music.
(00:26):
שלום אלטרנטיביות ואלטרנטיבים ברוכים הבאים לפרק חדש שלנו פרק מספר שמונים וכמה אני באמת שלא עוקב.
אני באינפלציה של פודקסטים וזה סימן טוב כי דברים טובים קורים בישראל למרות המצב
הקשוח שאנחנו נמצאים פה ועל אף המלחמה הזאת שלא נגמרת אנחנו ממשיכים ההייטק,
(00:50):
התעשייה ממשיכה העולם העסקי ממשיך לעבוד קשה בשביל להחזיק את המדינה הזאת מעל המים
ובנימה אופטימית זו אני שמח לארך את אליצח תמבינסקי שהוא מנכל החטיבה הטכנולוגית בקבוצת YSB,
כפיים שלום אל יצח נוסיף,
אפקטים אחרי אני לא אשמע כל כך מטופש בהקלטה אז מה נשמע קודם כל איך אתה בימים האלה אנחנו.
(01:19):
חזקים שתיים ממשיכים לבנות את הארץ ושלוש מתפללים על טוב לגמרי עכשיו תגיד למי
שלא מכיר מה זה בדיוק קבוצת YSB מה זה כולל בתוכה מי אתם, מה אתם ולמה אתם?
אז נתחיל בלמה אנחנו, מהסוף. אז למה אנחנו,
זה בגלל ש-YSB באמת קבוצה ציבורית, משחררת בתל אביב, עוסקת בגדול בשלושה דברים
(01:45):
עיקריים, חטיבת הסביבה, מטפלת בעולם מחזור ומיון סולט,
יש להם את המפעל הכי גדול במזרח התיפון, בתחום של מיון ומחזור השפע, מקימים בימים אלה...
רגע, איזה מפעל זה? איפה הוא? באתרות. המפעל שנמצא באתרות, אוסף למעשה את כל ההשפעה
(02:07):
ומפריד אותם ממטרופולין ירושלים.
בימים אלה אנחנו מקימים באתר דיה את מתקן ה-Waste Coenergy הגדול בישראל,
שלמעשה ייקח תבסולת האורגנית ולמעשה ייצב חשמל מזה.
קצת נתקע בגלל המלחמה, אבל סופר סופר מעניין והסטרטגי.
אני אפתח פה סוגריים, בדיוק הקלטתי פרק שעומד לצאת לפני שהפרק שלנו יצא עם ברוך
(02:32):
ובר, שהוא היה מהמשרד להגנת הסביבה.
הוא צועק וזועק למען מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת.
כמובן שהוא גם מדבר יותר על הפסולת הביתית ופחות על האורגנית כי זה עוד כן קורה
בישראל אבל רק שתדע זה פרק אומנץ.
אז הרף אני אקשיב וזה בעיקר מה שעושה היום חטיבת הסביבה. החטיבה השנייה היא בעצם חטיבת המר נכון,
(03:00):
לוקחת פרויקטי בינוי, מקרואטי בינוי, לא פרויקטים פרטיים,
ולמעשה מבצעת בהם תכנון וביצוע של מערכות, שזאת אומרת גילוי יש וקיבוי יש,
כל העולם של מפוכים, כל העולם הזה של באמת מערכות כבדות.
והחטיבה השלישית היא בעצם החטיבה הטכנולוגית, אני אגיד בצניות שהיא החטיבה המעניינת גם.
(03:24):
זה מאוד אובייקטיבי. בעצם
מתעסקת בכמה עולמות שהעיקריים ביניהם זה
שאנחנו חברה מובילה בארץ בתחומי התנועה
והתחבורה שני תחומים קצת שונים מתעסקים בכל
העולמות של רמזורים וחניות ומערכות ביטחון שזה מצלמות ומערכות מתח נמוך שזה קריזה
(03:48):
וכל העולמות האלה ביחד הם למעשה ההתעסקות של החטיבה הטכנולוגית מתחלקים לחברים
וחברות יקרים שעושים תכנון,
חברות וחברים שעושים פיתוח,
וכמובן בסופו של דבר עושים ביצוע.
מתקינים ברזלים, מכניסים את התוכנה, ועושים הרבה מאוד פרויקטים.
מתעסקים המון המון במה שאמרתי בהתחלה, מתעסקים בדניית הארץ, בסוף לתת לאנשים משמעות
(04:15):
להגיע לעבודה, זה חבר'ה אנחנו בעונים את מדינת ישראל.
קיידן? קשה מאוד בשוק של היום, באמת זה עוד אפילו נחזור לפני השמיעי לאוקטובר. כן.
קשה מאוד לתת לאנשים נקרא על איזה אופק תעסוקתי מבלי שהם יבינו את המשמעות שלהם.
שלמה? שזה למה? הלמה זה בסוף המשמעות.
(04:38):
כן, יש את התחושה שעכשיו הדורות האחרונים קצת יותר מעניין אותן הערך מלבד לכסף.
כאילו הכסף כבודו במקומו מונח וכולנו צריכים את המשכורת הטובה בשביל לחיות,
אבל האימפקט הנוסף הזה זה גם לפי מחקרים לדעתי עם אמריקאים שהדור הזו והדורות החדשים
הרבה יותר מתעניינים באימפקט של העבודה מאשר מהכסף בלבד.
(05:03):
אז אנחנו בדיוק עובדים על זה מאוד מאוד קשה, על תחושת השליחות,
על הארש, בסוף אנחנו לא גוף ממשלתי ולא חברה לממשלתית, אבל מנסים מאוד מאוד לטוע
בעשייה הזאת של למה אנחנו עושים,
זה לא רק בשביל להשיא כסף לבעלי המניות, שזה חשוב וזה בסוף תפקיד שלי כמנכ״ל הוא
לחשוב על זה ככה כי אנחנו חברה שאמורה להשאיר רווחים.
(05:26):
כן. אבל לתת מה שנקרא לעובדים סופו של יום את תחושת הערך בתחושת השליחות,
ואנחנו משקיעים בזה המון המון המון מחשבה.
מדהים טוב לשמוע. עכשיו תגיד לי אמרת למה אז בוא נשמע על מי ואיך?
אז מי ואיך? מי זה YSB, מה יש מתחתם רק שנמקם את זה ב-Ecosystem.
(05:51):
אז האמת שאנחנו באמת נוגעים בכל ה-Ecosystem,
אחרי עוד פעם מה שהשקרתי קודם, יש לנו Ecosystem שלום שמתעסק בעולם של Waste to Energy,
זה Ecosystem בפני עצמו, ואד ל-Ecosystem שאנחנו למעשה מקיימים בעולמות התחבורה
וההתחדשות, אנחנו גם מקיימים פורומים עם כלל החברות, במשק הישראלי,
(06:13):
בנוגע למבז לך התשנות בכלל, נומד לך תשנות בתחבורה.
ואיך בתחום, אם מדברים על איך והלמה, איך תחום שלא מאוד השתנה ב-100 שנים האחרונו?
זאת אומרת, תחום התחבורה כדוגמא, לא מאוד השתנה.
אז זה נכון שיום הרכב הוא חשמלי, תכף ניגע בזה קצת, ולפני 70 שנים זה היה רכב שהוא
(06:35):
היה, או 80 שנים דרך אגב, זה היה רכב גם חשמלי.
כן, זה אפסורד.
נכון, זה אפסורד, אבל ב-70 השנים היו שעברו מה קרה?
נהיה יותר, יש המון זה בדיוק, נהיה יותר פקקים זאת אומרת, יש יותר פקקים מאוד מאוד
מתעסקים בשאלה של מה יהיה נכון מחר.
(06:55):
הרחב האוטונומי יהיה מחר ולא ירמזור והכל יתנהל מעצמו באיזשהו ארטילאיק כזה שאני
יכול לדמיין אותו כשאני רוצה את העיניים,
או שהמשיך לנסוע כמו שאנחנו עושים את זה היום במשך שנים האם זה יהיה סרוויס או
מה אתה חושב כי מה המחשבות שלך מה המגמות שאתה רואה,
(07:16):
אז לפני שהגעתי למורה ה-SB הייתי חמש שנים
בחברה מושלתית הייתי משנה למנכ״ן נטיבי העילון זו חברה שעוסקת היא עוסקת בכל מה
שעסקה בכל מה שהיה מאוד מאוד כשזה באמת השאלות האלה של מה יהיה בלינת ישראל בעולם
התחבורה בעוד כמה שנים אז אני חושב שאנחנו נצטרך גם אם לא נרצה להשתמש הרבה יותר או בתחבורה ציבורית,
(07:39):
זה לא משנה אם זה יהיה בצורת אוטובוסים, רקל מטרו, אז אני חושב שהעולם הולך לשם
וגם לשם אנחנו מחבנו לטכנולוגיות או חד שונות גם זה מעבר לעולם,
זה בעיקר ישראל והמגבלות של ישראל יותר ויותר אנשים, פחות ופחות מקום,
מספיק מקום למכוניות, כולם מרגישים ולא יהיה.
(07:59):
כי בילודה שיש לנו במדינת ישראל ושתמשיך להיות בדיוק על השטח המוגבל שיש לנו בו
כבר קיים אז אי אפשר להכין יותר נתיבה ילון,
כדוגמה או אי אפשר להכין הרבה את כביש אחד,
והשאלה הזאת שהיא שאלה תמיד הייתה קראתי לפעם פופוליסטית של מה הבעיה?
(08:20):
אז בוא נבנות עוד נתיב וזה לא יעזור בסוף הנתיב
יש בית או בסוף הנתיב יש ניסה לעיר זה לא יעזור ולכן בסוף בסוף כנראה שזה יהיו
העולמות התחבורה הציבורית ואנחנו חושבים חד-שאנות והאקו סיסטם שאנחנו נמצאים בו
וחלקו אנחנו אפילו מובילים הוא איך לאפשר טכנולוגיות לתחבורה הציבורית,
(08:42):
וזה העולמות שאנחנו חייבים אותם, ומאוד נהנים קצת לחלום, ועוד פחות אבל גם לממש.
אני יכול להגיד את זה, ואני אומר את זה היום בקובה של חברה פרטית.
שההחלטות שמתקבלות במדינת ישראל, מגיע לאקו-סיסטם התחבורה, שאתה יודע עוד פעם,
זאת אומרת לרכב החשמלי, ועד המטרו,
הם בסופו של יום החלטות, הוא לא, הן נראות כמו שאתה יושב עם משומע עליהן,
(09:06):
אתה אומר מי הדביל שהחליט כך כל כך?
בסוף בכל תא כזו וזה קורה לי הרבה לפעמים,
דווקא בתחום שאני לא באמן, אני אומר מי הדביל שהחליט את זה אבל בסוף כשאת כאילו
נמצא בחדר ואתה מבין למה החליטו את זה אז אתה מבין שלא באמת היית ברירה אחרת החליטת
את ההחלטה אתה צריך להגיד את זה כי אתה נמצא במקומות מסוימים אבל אני יכול להגיד לך שבריאות עיני.
(09:31):
הקטנה הלא כל כך משמעותית יש החלטות מתופשות מאוד מספיק שיסימו מחירי אגרקול כל
שהם על חנייה, על תנועה בערים,
על שימוש בנתיבים, וכבר התנועה תצטמצם, זה יש דברים פשוטים, שהם בגלל עניינים פוליטיים לא עושים אותם.
אתה אולי לא יכול להגיד כי אתה איש המערכת היית, חברה ממשלתית והכל,
(09:53):
אבל אני יכול להגיד לך, יש הרבה מאוד דברים משוגעים גם בעולם התחבורה,
ובכל דבר שהממשלה נוגעת בו, כי יש שיקולים פוליטיים שנכנסים בתובת ההדרכים,
וזה נראה לי בלתי הנה מערכת, אני לא חושב שיש איך לפתוח את זה.
אבל אתה יודע, יצא לי לשמחתי להיות חלק מהצוות שבחן את הנושא של אגרות גודש דיברת
(10:15):
על מיסוי אז במקרה הזה קפץ לי.
אני מבטיח שזה לא רוך אבל זה כאילו נגיע למה שאמרת כן כן מעולה,
ובסוף כשאתה עושה אגרות גודש כאלה אז אתה אומר זה רק הגיוני כי הפקקים בכניסה לתל
אביב למרכז הארץ הם מאוד מאוד גדולים אז בוא נוריד משתמשים על ידי זה שנטיל להם מיסוי.
(10:35):
אבל לא שאני אומר אני רגע אשאל אותך כמה שאלות, שהן ממש לא פוליטיות, הן שאלות האזרח הקטן.
וכך, אני אשאל לך רק שתי שאלות, שפשוט קשה לורא להתמודד אתם. אחד, מי נדפק בסוף?
מי שנדפק בסוף, זה נכון שיכול להיות שתושב חולון, שרוצה להגיע לתל אביב, יצטרך לשלם.
וזה בעיה מסוג א', אבל בסוף מי שאכיר ביד אפק, זה אותו תושב שגר בבאר 7, וצריך להגיע לתל אביב.
(11:00):
יש לו גם נסיעה ארוכה, הוא גם ניסה בפקקים עד לכניסה לתל אביב,
גם אם יש שגרות גודל שהאנשים יצטרכו להשאיר את הרחובות. זה לא של תחבורה ציבורית
היא מקיימת והיא כל כך טובה.
לא, כמובן שזה צריך לבוא במקביל לתחבורה ציבורית הולמת, אם לא אמרתי את זה אז כן.
אז זהו, אז כרגע אין כזאת. קשה לקיים כזאת בישראל. מה אתה עושה עם טכניים מכונות כביסה?
(11:26):
שבא לתת שירות במרכז תל אביב, הוא ישלם מגנט גודש? בוודאי ויגרגל את זה ללקוח כמובן.
אז החיים שלך היו הרבה יותר עיקריים, אבל אתה סך הכל תושב שגר בתל אביב ורוצה להזמין
טכנאים מכונת כביסה שלא בהכנח גר בתל אביב.
כן, אם אתה גר בתל אביב ואתה משלם יותר ואתה מודע לזה, זו לא הנושא של השיחה שלנו.
(11:48):
נכון, אבל אני לא עשיתי כלום, אני רק גר בתל אביב. נכון, אתה בוחר לשלם את הכסף
בשביל לגור בתל אביב, ולא עכשיו אני ליד הרד,
עברתי יום בהרד מי יודע כמה דירה עולה שם והיא לא סתם עולה מעט כי מה שאתה מקבל
איתה הוא פחות מבחינת הרבה אנשים, בשביל אנשים אחרים זה שווה הערך.
כל אחד עושה את ההחלטות שלו.
(12:09):
יש המון המון שיקולים שהם שיקולים רוחביים שהם לאו דווקא פוליטיים,
זאת אומרת שאני מספר להגיד, יש לך המון המון שיקולים אני מסכים איתך,
אני גם לא יודע את כולם, אבל אנחנו יכולים להסכים שיש גם שיקולים פוליטיים.
שלצורך העניין, נינה, אתה מדבר איתי על פסולת. למה עד עכשיו?
למה? אין מתקן להשאבת פסולת בישראל, פסולת ביתית אני מדבר. למה אין?
(12:32):
למדלי הקרום הזה לא באחריות שלי, אז אני פחות מתעשה כיתרו, אבל אני אומר אותם,
בעולמות התחבורה, החלטות, הן בעיקר לא פופוליסטיות. זאת אומרת זה לא...
אוקיי. כן, זה בדרך כלל מובע משיקולים מקצועיים שכן אנחנו מסכים שבסוף מעורבת בזה
גם איזושהי אג'נדה אבל אותו אחד שהחליט את זה הוא גם נבחר בשם האג'נדה גם את זה צריך לזכור.
(12:57):
אחרי הכל בתור אזרח אתה צודק זה הכל נראה
לך מטופש אבל אתה פשוט רואה את מבחן התוצאה ומבחן
התוצאה משהו במערכת התחבורה קושל
בישראל כבר שנים הרעיון שלי לעמוד שעה בפקק שעתיים בפקק אם אתה גר במרכז אני למזלי
לא גר במרכז כבר כמה שנים אבל לפי דעתי זה סימן שמשהו לא עובד טוב אז אני שמח שיש
(13:21):
את התוכניות למטרו ושיש כל מיני מחשבות על העתיד, זה נראה ראוי,
נראה לי ראוי. ומה יקרה עכשיו שיש רחב חשמלין? מדבר על הרחב החשמלין.
אז רגע, אוקיי, בואו נמסגר את השיחה עד לכאן, כי אני דווקא אוהב שיחות שהן הולכות למקום אחר ממה שתכננו.
למה נפגשנו? נפגשנו כי אני מערך אותך בפאנל של קלות הבלתי נסבלת של התנהגת לרכבים,
(13:44):
שזה מושב שאני מערך בכנס העילת העילות, ואתה אחת מהחברות שהבאתי לפאנל כדי לשמוע
על פתרון באמת יוצא דופן באיקוסיסטם שאתם מציעים,
אתה מיד תספר לנו קצת על הפתרון ולא יותר מדי כי מי שירצה לשמוע את הג'וסי סטאפ
הוא יצטרך לבוא לכנס בעלת.
אבל אל תדאגו אני גם אעדכן למי שלא יבוא לכנס.
(14:04):
אבל מעבר לזה בוא נחזור למה שאמרת על הרכבים החשמליים.
אוקיי מה הטיעון שלך בנושא הרכבים החשמליים? מה התחלת לומר?
אז אם ניבא רות זאת על גודש תנועה אחד הדברים שלכאורה מונים את הגודש הם בעצם מה שדיברנו קודם הוא מס,
(14:25):
הוא בעצם כמה יקר זה לסתור הבי רכב
עכשיו ברכב החשמלי עלות הנסיעה נכון להיום היא מאוד מאוד ממוחס זאת אומרת בדיוק
ארוך למה שרוצים לייצר מעודדים אוכל תקנה לחגתי סאבו כי עלות הקילומטר שלך היא
מאוד מאוד זולה בניגוד לפנזין סולר או אפילו או אפילו רכב היברידי,
(14:47):
ואז בואו נסתכל, בואו ניקח רגע בפורקאסט קדימה, בהנחה שלא יהיה שינויים,
כי אם יש שינוי מסוים אז כל הקלפים מתערבבים תמיד.
אבל הם כבר הודיעו שהולך להיות סוג של מס בלא על התנת רכבים, אני שמעתי.
עדיין א', יהיה מס טעינה, כאילו מס על כל קילומטרה, ויש לנו רון סוגיות,
(15:07):
הודיעו גם שיהיה גרות גודלש ומתלו אותם בסוף, אז לפחות נכון לעכשיו.
ולכן, בהנחה שהמצן הוא כמו עכשיו, אז זה מאוד זול לנסוע, גם דרך אגב אם יטילו את
המסה זה עדיין יהיה זול יחסית לנסוע ולכן יהיו עוד רכבים ולכן יהיה עוד גודש אנחנו למעשה,
עוסקים ביום יום שלנו ב-CIS אנחנו קוראים לזה שזה בעצם charging as a service רגע,
(15:36):
אנחנו מגיעים לפתרון שלכם עכשיו?
אנחנו דיברנו עוד לפני הפתרון, מה הבעיה יש מלא רכבים חשמלי מעולה,
מעולה, תגדיר לנו, תגדיר לנו.
אבל בשביל שיהיה עוד יותר, יש מלא נכבים חשמליים כדי שיהיה עוד יותר,
בסוף מה המגבר של הרכב החשמלי?
התווך שלו, כי זה צמצם טווח, זה לא בחנה דלק, נכנסת מלאת הדלק אחרי דקה וחצי ואתה
(15:59):
בחוץ, אתה בעצם צריך שאין חזינות של עבדות תעינה, אז יש תעינה מילה רק שהיא רואה יקרה,
היא גם לוקחת זמן והיא גם לא רואה יקרה, זאת אומרת זה שתי הדברים ביחד,
והזמינות שלהם נגבלה, יש את הטעינה הביתית, שלא כל אחד יכול לעשות.
יש מגדלי מגורים, לא תכננו את ישראל לפני שנתיים, תכננו בשילים השנים האחרונות
(16:20):
ולא תמיד אפשר להטעין רחב בבית.
יש קצת טעינה ציבורית, שהאלף היא לא זולה, והשתיים מאוד מאוד מצומצמת.
ואז במעשה מה שאנחנו באנו ובאים לתת
פתרון זה באמת לעולמות האלה של
איך אני מייצר זמינות וטעינת רכבים
מבלי עכשיו לעשות פרויקציות תשתית מורכבים מדי
(16:43):
כי פרויקציות תשתית יש מלא כן וגם לא בכל מקום אפשר לעשות פרויקט תשתית ובטח לא
רק לטובת טעינת רכבים אז אתה אומר איך אני משתמש במה שקיים בשביל להקל על הסיטואציה
של הרבה רכבים חשמליים רוצים לטעון את הרכב ואין להם איפה.
מסתכלים החוצה רוצים את הראש מחוץ לחלון ורואים רחוב, כל רחוב רגיל סטנדרטי שיש
(17:10):
בו איזשהו מפרצה חנייה יכול להיות בכל מקום בארץ אבל יש גם המון מקורות חשמל,
המקורות החשמל הכי נפרוציים ברכב זה עמודי התאורה למשל מה הבעיה ומה הפתרון?
הבעיה של העמודי תאורה זה תשתית שיעדו אותה לעמודי תאורה לא יעדו אותה לטעינת רכבים
וגם יש שעות מסוימות שהיא אמורה לתת אספק לעמודי התאורה זאת אומרת אמורה לתת אנרגיה למאור בסוף נכון,
(17:36):
וכשסתכלנו על זה, רגע תסביר למי שכמוני שהוא לא מהנדס בעצם, מה הבעיה בזה לטובת התנת הרחבים?
כאילו מה הפער פה? זה פער הנדסי? זה פער טכנולוגי? זה פער כלכלי?
אם מסתכלים על להבין תשתית חדשה, אז יש שני פערים. הפער הראשון הוא פער העלות.
(17:56):
כדי להקים את התשתית החדשה צריך להבין ריצוף, לעשות כביש, להתחבר בסוף לאן שהוא,
לאיזשהו מקור אנרגיה גדול. זה עבודות תשתית מאוד מאוד יקרות מורכבות,
ולא מחזיבות עצמם בסופו של דבר.
לחברה פרטית הן לא מחזיבות עצמם, ולמדינה יש הרבה דברים לעשות לפני זה עם הכסף לגמרי.
אז זה כאילו הפער הראשון.
הפער השני הוא שגם אם עשית דבר כזה, הוא נקודתי עשית את זה בכניסה לשפונה אבל אני
(18:22):
לא רוצה בכניסה לשפונה, אני רוצה ליד הבייק שלי כי אם לא תביא לי ליד הבייק אני
אשאר עם הרכב בנזין שלי שהוא מזהם והוא גם יקר.
אלה הפערים שבאנו לפתור עכשיו כשמסתכלים על עמודי תורה יש פער ח'
הרי איש אורה לא נמצאנו פה כלום אפשר לקנות מתן ב-1500 שקלים באיזה ולשים על עמו
תורה אבל זה לא כזה פשוט למה למה כי בהגדרה עמודי התורה עובדים בלילה מה לעשות
(18:46):
אז מה בעיון בן חשמל את לא יודעים וכשהם עובדים בלילה אז הם צריכים.
לחשוב על זה כמו צינור מים, יש צינור מים כשהתורה עוברת הוא חצי מלא אז אתה יכול
להשתמש רק בחלצי השני, אם תקבע כל הזיקפות שלך המפסה כמו בבית. זה לא עליך כלום.
מה שאנחנו עושים זה ככה, אנחנו לוקחים פה, קודם כל משנים את החיבורים של המועדה
(19:12):
התאורה כך שיהיה חשמל כל הזמן אבל ההעבורה תדלוק רק באיזשהו בקר חכם נראה לזה.
שיעבור זרם אבל הוא לא יפיל את המנורות איכשהו.
נכון, יהיו מתח אבל המנורה עצמה תהיה קבויה ולכן אם שמתי עמדה לעמוד הזה אז בגלל
שאני אקבל את הרכב שלי אני אקבל אנרגיה, זאת אומרת אני אקבל חשמל שאני אוכל להטין
איתו את הרכב, עכשיו דיברנו על כל שעות היום.
(19:36):
גם הדבר הזה צריך להיות מנוהל, כי הרי יש לנו צינור בקוטר מסוים,
אי אפשר לעשות, אם יש לי צינור בקוטר מסוים אני לא יכול להעביר בו שני דליים מיה.
אני יכול משהו מסוים, והדבר הזה הוא בעצם מערכת מנהלת.
אני לוקח קו תאורה כזה, מתקין עליו מוח מצד אחד, מצד שני מתקין על 2,
3, 4 עודי תאורה מתנים כאלה, ואז אני יודע לנהל בין ארבעת המתנים מי יקבל כמה אנרגיה נקרא לזה.
(20:02):
ושנייה שאלה קטנה זה ממש מעניין התוכנה.
והברזלים הכל זה פיתוחים שלכם או דברים שאתם
מביאים מבחוץ איך זה עובד אצלכם אז הברזלים הם ברזלים סטנדרטיים
כל מתן שהוא כל מתן שיש לשים אותו
על העמוד המואף הבקר והתוכנה שהיושבת בו היא שלנו זה למעשה נקרא לזה החוכמה זה
(20:26):
בעצם בקר שיודע לנהל עמדות טעינה מצד אחד מצד שני יודע להרגיש ניקל לזה כמה הרשת
צריך ומצד שלישי יודע מתי האור הולך או יידלק כי גם זה פקטור,
כי מה יש לי צינור שלם, ועכשיו אני יודע שהגיעה השעה חמש או יש כבר חושך ועוד רגע
התאורה תידלק אז אני כבר לא יכול להשתמש בכל הצינור שהיה עלינו,
(20:48):
או רק בחצי ממנו ואז אני צריך פעם אחת להוריד את הטנאפ רכבים לחצי,
ופעם שנייה גם להגיד איזה מבין ארבעת הרכבים מי יקבל כמה אלא אתה החליט את זה איך אתה יכול להחליט את זה?
או, אז יש כל מיני שיקולים אחד אני אפשר לחלק את ה-100% שיש לי ב-4 כן,
נחלק שווה בשווה נכון, אני יכול אבל לחלק גם לך יותר ולא פחות כי אתה מוכן שלם יותר.
(21:13):
הוא יכול לשמוע וזה יכול להיות גם עוד משהו כשנך יש רק 10% סול אליו ולי יש 30
אז אתה צריך יותר ממני ואז אני אתן לך יותר כי לך יש רק 10%, כשתגיע ל-40 ואני
אגיע ל-40 אז נחלק איך אתה קם חצי-חצי?
אז איך אתם עושים, לפי הזה מודל?
אז זה מאוד תלוי מה הלקוח מבקש. יש לקוחות שמה שמעניין אותה, המנג'ר יקרא, money oriented.
(21:37):
זאת אומרת, המוצא ועד לעשות כסף, לא אכפת להם. מה שתשלם אני אתן לך.
כן. ואחר כך היה לנו לוקח סופר מעניין, שניגש שנעשה מחירה בום ביט,
אם יש שניים, כאילו כמה אתה מוכן שלם, וכמה אני.
כן, כן. זה אותו שאנחנו מכירים, כן, זה, תודה לי מעניינים האמת קראנו לזה בעיר
של 888 כי זה היה כזה אימורין כל הזמן מי ייתן יותר ומי תוחר תורת המשחקים קצת גם נכנסת שם כן,
(22:01):
זה נחמד ויש שתי רשומים לא אכפת אני רוצה לשנות חברים שהתחלק שניים ואם יש שלושה
שהתחלק לשלושה ואם יש ארבעה שהתחלק לארבעה כל אחד בשיקול שלו,
צריך לזכור שיש פה גם עוד מערכת מורכבת, מערכת הבילינג, התשלום,
צריך בסוף שלם פרסות סליקה, לא סופר מוקב עושים את זה.
איזושהי אפליקציה כזאת או משהו. כן, אפליקציה עם תשתומים, ואז צריך להחזיר לרשות
(22:24):
המקומית החשמל בסוכו של התושבים של אותה עיר, צריך להחזיר לרשות את עלות החשמל.
אז מה המודלים שלכם בעצם? מי משלם לכם כסף על זה בסופו של דבר?
גם פה יש שני מודלים, אחד חבר ראשות, ולקנות, תביא לי בבקשה עשרה מתנים בשני מוחות,
זה עולה עשרה שקלים כך עשרה שקלים, אתה משיך לתת לי שירות מודל אחד.
מודל שני שהוא המודל שיותר מעניין אותנו, זה המודל שאני קורא לו החלוקה במחירת
(22:49):
החשמל זאת אומרת מכל קילו ועד שעה שמכרנו הרשות קודם כל מקבל את התעלות החשמל ואחרי כך מתחלקים 20-30,
מועטמת אז זה סוג אחד של פתרון היתרון הגדול בו זה יכולת למעשה לנצל את התשתית הקיימת,
אני בעצם לא נהדר, אני חייב להגיד לך כמעט שום דבר,
אני יודע לקחת כמעט כל רחוב ולהפוך אותו מה שנקרא בין לילה למחוב שיש בו עמדות
(23:14):
טעינה אז אנחנו עוצרים את הקטע הזה כי מעבר לזה אני כבר רוצה שאנשים יבואו לשמוע
בפאנל כי זה נורא מעניין אבל הבנתם את הרעיון ועכשיו בואו נמשיך,
קצת, תקשיב לא נשאר לנו הרבה זמן, רצינו לעשות את זה פרק הזה קצת קצר,
אבל אמרת לי שאתה חושב על מגמות ואתה חושב על סוללות של רכבים מסוימות ואתה חושב
(23:34):
על סוגי התנה אז בוא נעזוב קצת את הטכנולוגיה שלכם כי אני רוצה שאנחנו ניגע בזה
עוד בכנס ונעבור קצת לנושא אחר אם תרצה.
האם הגירה המרכזית ומקומית אמרת לי שמעניין אתכם, אמרת לי שיש לכם עניין בסוללות.
אז לספר חנושה שראיתי שהוא לא שלנו, הוא דווקא סופר מעניין בעולם המחקמות,
(23:55):
זה בעצם פיתוח ומוצר, שראיתי שמתחיל להתפתח בעולם והוא נורא מעניין.
תחשוב על הכלל הסופר מרטט, כך העניון, עזבנו, דימנו קודם על הרחוב,
בוא נדבר עכשיו על חניונים.
אוקיי. כך חניון גדול, חניון של אלפיים מקומות חניה, היה
כמה עמדות תהינה אתה יכול לעשות במקום כזה אם הוא חדש אז תוכל לעשות הרבה אם הוא
(24:15):
היה שם תוכל לעשות מעט אבל דיברנו כבר שיש הרבה רכבים חשמליים וכולם הגיעו לקניון
וכולם רוצים להתאים ואז מה עושים בעצם ואז ראינו טכנולוגיה נורא מעניינת שבעצם בפשוט חברה ישראלית,
כן אני מכיר לטח סופר מעניין היא בעצם מגלה סופר עם הצבאי איך קוראים להם ספר למאזינים אני לא חושב ש...
(24:39):
המוצר שלהם נקרא תומאס, והם נקראים באטרי, ויש שם את היזם תומר, שהוא עשר של בחור.
רגע, צפה רועד, זה ממש מעניין, אני שמח שהזכרת את זה.
אז אני רוצה לפגל גם כי באמת המוצר שלו היה סופר סופר חדשני ומקסימי,
ולא מבין גילוי נורא, אין לי אליו שום כאשר חוץ מזה ראיתי אותו,
(25:01):
והם באמת שני חבר'ה יאזמים מקסימיים מהממין, אז רגע בוא,
קצת באמת ניתן להם את ההסבר עד הסוף,
אז באמת כמו שאמרת אז יש איזה מין עגלת סופר משהו שנראה כזה כמו קצת כמו מלגזע
והוא שטוח כזה והוא מגיע מתחת לאוטו נכנס ואז בעצם מתאים לך את הרכב הם בשאיפה
(25:25):
שזה בסופו של דבר יהיה גם מתנה ויירלס היום לדעתי זה עדיין מחובר עם מתאים.
קבל כזה, נכון? כן, זה עם קבל טעינה. הפרוטותייט שלהם זה עם קבל טעינה.
הוא יודע, בעצם כשאתה נכנס לחניון, אתה אומר לארבטרי, אתה אומר לתומס,
אתה אומר לו תבוא אליי, אני רגע במספר זו וזן, אני מחנה בקנאה כזו וכזו,
(25:46):
מגיע איך המלגזה האוטונומית נקרא לזה, נכנס לך מתחת לרכב, אתה למעשה משבר את הקאבל הרכב שך,
וכשתחזור, אז הרכב יש להיה 80% טעינה.
עמד. סופר מגניב, אם הוא יודע לעשות, לטעון ארבעה רחבים, בין טעינה שלו,
מה שנקרא בין להתאים את העגלה ללהתאים את העגלה.
(26:07):
אה וואלה זה לא עוד עשית. הוא עושה טעינה מהירה, זאת אומרת בחצי שעה אתה מקבל את ה-80 אחוז,
ולמעשה זה טכנולוגיה שמשלמת שני דברים, אחד היא פוסחת לגמרי אותו למטשתי,
כי לא צריך תשתים, במקום לשים 100 דות טעינה, שיש 4 אטומים לשימו 5.
ושתיים היא הגירה המקומית, כי בעצם על
(26:28):
מרגזה אחת או על תום מס אחד אתה יודע להטין
ארבע רכבים זה בלמעשה הגירה מקומית נכון
שזה בסוף כאילו מצברים מישהו שדיבר
לי את הזאת אומר לי זה מצברי כן בסדר זה מצברים אבל זה מצבר שיודע לטעון רפר בתינה
מהירה ויודע להטין את עצמו בתינה מהירה בקיצור סופר מגניב טעינה הגירה נקרא לזה
(26:49):
הגירה מקומית אם טעינה מהירה מגיע אליך כשירות למה לא אז לחובבי אלת אלות גם הם יהיו בכנס,
אני לא יודע אם מותר לי להגיד באיזה קטע של הכנס, אבל הם גם יהיו והם ממש מגניבים.
אחלה של חברה ותודה שהזכרת אותם.
אז באמת זה נראה לי סגוי טוב לשיחה על הגירה המקומית מול הגירה המרכזית. מה רצית להגיד לי על זה?
(27:16):
שבסופו של דבר, אוטו, בגלל האלמנטים תשתתיים,
כנראה שמי שיצליח לפצע את העולם של טעינה מהגירה מקומית יהיה לו מה שנקרא פור על כל המתחרים שלו,
אנחנו עשינו תסביר מה זה אומר בעצם בטעינה אם לוקחים נא הגירה מרכזית במסך יש מחולה
(27:39):
שיש בה מה למלא סונלוג או כל טכנולוגיה אחרת שיודעת להכיל 2 מגבאט ואז למעשה היא
מתחברת לצרקן היא הופכת להיות חברת החשמל של הפרחנים.
היא למעשה אגרה את האנרגיה בתוכה, ועכשיו היא חברת החשמל.
זה יכול להיות משיקולי עלות, כי בשפל, למשל מילאתי לעצמי את המחולה בשעות שפל,
(28:04):
ועכשיו אני בשעות פיסגה במקום לצורך את זה מהרי, שצורך את זה מהמחולה,
אז כאילו אני משתמש בחשמל שאני קניתי בזול.
זה המודל גם של הגירה שהובה, מי שמכיר, כשהמחיר זול אז מעלים את האנרגיה למעלה
במעלי המאגר, ואז כשהיא יקרה מורידים אותה ובעצם מוכרים את האנרגיה חזרה יוצרים את הארביטראז' הזה.
(28:24):
יופי, עשינו כסף, אגרנו אנרגיה. בדיוק, אבל אם מתעסקים בהגירה מקומית,
ואני מחבר את זה למה שדיברנו קודם על הפתרון של עמודי תאורה למשל,
אז בעצם זה לא משנה אם הדליקו את האור בלילה או לא, יש לי 3-4 מצברים שיודעים לתת
לי אנרגיה להטין איתם רחבים כל הלילה.
ואז למעשה קניתי חשמל גם בזהול, אני גם יודע למכור אותו ביותר זהול,
(28:48):
וגם אני מעשה לא תלוי כמו בתשתיות חיצוניות, אני תלוי רק בעצמי.
אבל באיזה פלטפורמה זה יכול להגיע
כאילו הגירה מקומית כשכזאת אתה מדבר על
מצברים זה פשוט מצברים זה פשוט מצברים
דרך אגב מה הטומס הזה רק יותר מערכי קומי הוא לא נייר כן דרך אגב יש היום כמה מודלים
(29:11):
בעולם שמדברים למעשה וזה כבר קצת מורכב אבל הוא מדבר על דו-קיפוניות ברכב וטענתי
את הרכב שלי עכשיו בסוללה של 70 קילובאט,
למעשה יש לי תחנת כוח בבית של 70 קילובאט.
עכשיו אם טענתי בשעת שפל אני יודע להשתמש בו בשעת פסגה לצורך העניין ואז למעשה
אני משתמש בחשמל אני הופך להיות הגירה המקומית שאני הופך להזין את הבית שלי.
(29:35):
אני חושב שאליצח אני אזמין גם לפאנל אולי חברה שמתעסקת ב-V2G Vehicle to Grid לדעתי
בארץ היחידים זה SolarEdge, אתה מכיר עוד חברה?
יש עוד חברה אני לא זוכר אפילו את שמה אני יכול להגיד לך שדווקא ביותי בחברה הממשלתית
אז כן הסתכלנו כמעט את פניון הנתיבים המהירים אז בישראל מוסיפים,
(30:04):
עכשיו אתה מחזיר אותי קצת אחורה מעולה, מעולה הפודקאסט אוהב לחזור אחורה אבל אני
גם הכי שמח על נתיבי האלון אז זה כאילו נתיבי.
נתיבי הילון בעצם מקימה נתיב מהיר, שהוא למעשה נתיב מרישו לציון ועד כביש 57,
יוסיף הנתיב לאורך היום. שזה רגע, אתה מקם אותי, 57 אני אין לי מושג. 57 זה בואחה נתניה.
(30:27):
או כי רישו נתניה, מה זה מקביל לכביש 6 או מקביל לכביש החוף? מה עולה עכשיו?
זה על נתיבי הילון הוסיפו. על הילון על כביש החוף כזה.
נכון, הוסיפו נתיב שהיהוד שלו זה באמת לתחבורה ציבורית ולקרפולים ואם נשאר מקום
על הנתיב הזה אז בעצם התכנון של המדינה הוא שיהיה עליו גם יש הרבה אגרא אם כי באמת בנו אותו אתה יודע,
(30:50):
וזה כמו שדיברנו קודם מה שנראה מפה ונראה משם וזה בסוף המטרה שלו היא להודד שימוש
בתחבורה הציבורי שזה בנות הנתיב הזה.
וכדי להודד את זה עד הסוף, אז בעצם נבחר זכיין שמקים שתי חניונים אחד בראשון לציון,
הוא מקים שם חניון של 3,500 מקומות חניה, שזה המון.
ואחד בשפעיים שמקים 7,000 מקומות חניה. זאת אומרת אותו זכיין מקים שתי חניונים.
(31:14):
ואחד הדברים שדיברנו עליהם זה כמה הלידות תהינה אתה צריך ב-7,000 מקומות חניה.
עכשיו היום אנחנו ב-24, שחשבנו על זה לדעתי היה 21 או 21 היה, לארבע לפני המהפכה
של הרסו. אוקיי, ומה חשבתם מעניין?
ואחר כך חשבנו לא אורח, חשבנו שאם אני זוכר נכון אז במכירה אז פרסמנו אותו עם 5
אחוז וכל פעם שהוא ממלא 80 אחוז אז הוא מגדיל ב-5 אחוז או איזה משהו כזה.
(31:39):
כאילו ידענו שיהיה פה מהפכת תחבורה חשמלית יותר מזה בזמן הו מי שהיה עשה המנכ״ל
לנתיבים מהירים קראו לו רוזי ליוין היה ממנכ״ל לחברת השטיות אנרגיה היה החלוץ הראשון
שהעביר משרד התחבורה ומשרד האוצר ההחלטה כממשלה שכל כל האוטובוסים בפרויקט יהיו חשמליים.
והשנה דורמה על 2020 או 2021, זה מטורף.
(32:02):
ואחד הדברים שחשבנו עליהם, זה האם נוכל לקנות מבעלי הרכבים את החשמל לטובת החניון?
זאת אומרת... אה כן, V2G כאילו, כן. בדיוק, ודיברנו על ה-V2G הזה,
לא תזכור, אנחנו חוזרים ארבע שנים אחורה, כן?
עכשיו זה עוד לא קיים, אז עוד אז זה כאילו... לא, האמת שזה קצת קיים בארצות הברית, לא?
(32:23):
יש איזה... אז יש כאלה, אתה יודע, כל מיני פעלותונים אני קורא לזה,
אפילו לא ממש פעלותים, אבל זה היה כאילו, אז היה נשמע לנו סיינס פיקשן,
ואז זה קורה. עכשיו זה כאילו סופר מגניב.
אבל כן, אני מאמין שהעולם יילך לשם.
ואחר כך גם בגלל בסוף משבר האקלים, ובגלל שהמזג אוויר נהיה קיצוני,
(32:44):
ויש הפסקות חשמל יהיה יותר ויש מהגריד.
אז כאילו אתה יכול... אני שמעתי שמועות אל יצח, תגיד לי מה אתה יודע על זה,
שהולך להיות בישראל הפסקות חשמל בעתיד הלא רחוק?
יזומות כאילו, בגלל מחזור ברשת, מחזור ב... אז יש היום באמת, הזכרת קודם את הגירה
(33:06):
השובה, אז הגירה שהוא בא מעבר לזה שהיא מה שנקרא עושה את פר-ארביטרה, היא בעיקר תחנה פיקריץ.
זאת אומרת זה תחנה שאם יש הרבה ליכוש לחשמל, אז אתה בעצם מפעיל אותה ואז אתה מקבל
המון אנרגיה, נקרא לזה בוסט של אנרגיה לתוך הגריד.
אני חושב שמדינת ישראל נערכה לזה או ארוכה לזה עד כמה? אני לא יודע,
(33:26):
לא נמצא במשק האנרגיה כל כך, אבל נראה לי שדי נערכו לזה במהלך השנים.
אוקיי, תקשיב, שיחה מרתקת, אבל אמרנו שנעשה את זה קצר.
אנחנו נעמוד במה שאמרו למרות שעברנו כבר תחצי שעה כרגיל ב-podcast אבל.
אני, כמה שאלות שלא הכנתי אותך אליהם
אבל זה שאלות שאני תמיד מסיים איתן אז אני
(33:47):
רוצה שאתה תספר לי על הדבר שאתה הכי
אוהב לספר על עצמך ועל החברה פשוט אז הרבה שאני הכי אוהב לספר על החברה אני אתחיל
בחברה כי אני ממש יכול לעשות משתדל לפחות לא האמת שלא אני בדרך כלל גם שואל רק
על אנשים ועכשיו התחלתי לשאול גם על החברה,
(34:10):
אז אני חושב, כשאני צריך לשאול על משהו נורא מיוחד בחברה הזו, זה שבסוף יש לנו
כל מיני טכנולוגיות אבל זה לא הפורט שלנו, אנחנו בסוף אינטגרטורים. עכשיו למה זה חשוב?
כי בסוף התחושה שאנחנו נותנים לעובדים פה, וזה הדבר הכי חשוב בחברה,
היא תחושת המשפחתיות והשליחות.
ואני חושב שכל חברה שרוצה לשרוד לאומך שנים בעולמות שהן לא הכי סופר סקסיים,
(34:34):
כי אני לא הכי סופר מעניין.
חברות גוגל ואמזון ומבה הרבה יותר מעניינות ממני,
אבל בסוף התחושה הזאת של המשפחתיות בתקופת הארכיות, בתחושת השליחות היא הפורטה של קבוצת YSB.
אז זה על החברה באמת.
נייס, שמח לשמוע.
(34:57):
במה שאני יכול להגיד ולספר על עצמי, תמיד משפחה זה הדבר הכי חשוב, ואין בזה בכלל ספק.
רחילי שהיא בת זוגתי או אשתי יש קבר.
וכשהתחילה המלחמה והחיים הם
נורא הם בקטע טוב אבל הם בסוף שגרה ואז פתאום התחלה מלחמה ויש את השנות הילדים
(35:22):
הקסימיני שיהיו בריאים ואתה מבין כמה זה קשה לאנשי צבא שנעצר להם באמת עוול במשך
הרבה מאוד שנים אני יודע שאגב חלק מהאנשים שעשו את העבל הזה,
אתה מבין עד כמה הם לא אנשים רגילים שקמים לעבודה.
שהם באמת מיוחדים. היכולת שלהם להיות ערים ולהיות ערניים ולהיות מסורים וערכיים היא משהו ש...
(35:50):
אתה לא תראה אותו בשום מקום עבודה, ולא משנה כמה הוא יהיה חשוך.
ואני חושב שאם משהו שלמדתי על עצמי, זה לשמור קצת על העצם של הלשון,
כשאני מבקר ארגונים גדולים אחרים.
רמז רמז למה שאומרים את זה. אז למדתי את זה על עצמי, ואני סופר,
אם לפני המלחמה ראיתי לו ושמדים בהם, צדעתי לו כי אני מצדיע,
(36:14):
אז היום אני כבר יזוז לצד השני, כי לא נעים לי כאילו לעבור לידו,
אפילו מעט כבוד אז זה מה שאני חושב לעצמי כל הכבוד לכל,
העוסקים במלאכה במיוחד בתקופה הזאת, באמת איזה תקופה זאת? איזה תקופה?
עכשיו אני לא משכון, עבר קורונה עובר מלחמה ארוכה מה לא, מה לא.
(36:39):
ישראל בישראל מ-2020 זה משהו וואי באמת, מהפכה משפטית קורונה המלחמה זה באמת כאילו,
עד שהחייזרים יבואו ושנייה,
לא יודע אולי את זה יקרה בדור שלנו מה לא יקרה כבר אני לא יכול לדמיין משהו שלא
(37:01):
יקרה כבר טוב בוא נסיים בהמלצות משהו שאתה רוצה להמליץ לחבר'ה זה יכול להיות קשור ל-YSB לא קשור,
מחשבים סדרות טלוויזיה ספרים,
כתבות, אנשים לעקוב אחריהם אז א'
אני אתן שתי המלצות א', אני חושב שמי שהתעסק בעולמות החדשנור כן זה כאילו מסט באמת תודה,
(37:27):
חיפשתי האמת אוטוביוגרפיות והדבר
השני דווקא בימי המלחמה תראו את שכחו אותי בבית אחד זה נורא מצחיק, באמת,
מעולה שכחו אותי בבית אחד אדיר טוב, אליצח היה ממש כיף, למדתי הרבה אני שמח שאני אפגש,
בכנס ב-29 בפברואר הכנס מתחיל ב-28 הפאנל שלנו ב-29 תודה רבה על הזמן זה לא מובן מאליו,
(37:57):
it's up to us and it's a wrap.
Music.
Music.
(00:26):
שלום אלטרנטיביות ואלטרנטיבים ברוכים הבאים לפרק חדש שלנו פרק מספר שמונים וכמה אני באמת שלא עוקב.
אני באינפלציה של פודקסטים וזה סימן טוב כי דברים טובים קורים בישראל למרות המצב
הקשוח שאנחנו נמצאים פה ועל אף המלחמה הזאת שלא נגמרת אנחנו ממשיכים ההייטק,
(00:50):
התעשייה ממשיכה העולם העסקי ממשיך לעבוד קשה בשביל להחזיק את המדינה הזאת מעל המים
ובנימה אופטימית זו אני שמח לארך את אליצח תמבינסקי שהוא מנכל החטיבה הטכנולוגית בקבוצת YSB,
כפיים שלום אל יצח נוסיף,
אפקטים אחרי אני לא אשמע כל כך מטופש בהקלטה אז מה נשמע קודם כל איך אתה בימים האלה אנחנו.
(01:19):
חזקים שתיים ממשיכים לבנות את הארץ ושלוש מתפללים על טוב לגמרי עכשיו תגיד למי
שלא מכיר מה זה בדיוק קבוצת YSB מה זה כולל בתוכה מי אתם, מה אתם ולמה אתם?
אז נתחיל בלמה אנחנו, מהסוף. אז למה אנחנו,
זה בגלל ש-YSB באמת קבוצה ציבורית, משחררת בתל אביב, עוסקת בגדול בשלושה דברים
(01:45):
עיקריים, חטיבת הסביבה, מטפלת בעולם מחזור ומיון סולט,
יש להם את המפעל הכי גדול במזרח התיפון, בתחום של מיון ומחזור השפע, מקימים בימים אלה...
רגע, איזה מפעל זה? איפה הוא? באתרות. המפעל שנמצא באתרות, אוסף למעשה את כל ההשפעה
(02:07):
ומפריד אותם ממטרופולין ירושלים.
בימים אלה אנחנו מקימים באתר דיה את מתקן ה-Waste Coenergy הגדול בישראל,
שלמעשה ייקח תבסולת האורגנית ולמעשה ייצב חשמל מזה.
קצת נתקע בגלל המלחמה, אבל סופר סופר מעניין והסטרטגי.
אני אפתח פה סוגריים, בדיוק הקלטתי פרק שעומד לצאת לפני שהפרק שלנו יצא עם ברוך
(02:32):
ובר, שהוא היה מהמשרד להגנת הסביבה.
הוא צועק וזועק למען מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת.
כמובן שהוא גם מדבר יותר על הפסולת הביתית ופחות על האורגנית כי זה עוד כן קורה
בישראל אבל רק שתדע זה פרק אומנץ.
אז הרף אני אקשיב וזה בעיקר מה שעושה היום חטיבת הסביבה. החטיבה השנייה היא בעצם חטיבת המר נכון,
(03:00):
לוקחת פרויקטי בינוי, מקרואטי בינוי, לא פרויקטים פרטיים,
ולמעשה מבצעת בהם תכנון וביצוע של מערכות, שזאת אומרת גילוי יש וקיבוי יש,
כל העולם של מפוכים, כל העולם הזה של באמת מערכות כבדות.
והחטיבה השלישית היא בעצם החטיבה הטכנולוגית, אני אגיד בצניות שהיא החטיבה המעניינת גם.
(03:24):
זה מאוד אובייקטיבי. בעצם
מתעסקת בכמה עולמות שהעיקריים ביניהם זה
שאנחנו חברה מובילה בארץ בתחומי התנועה
והתחבורה שני תחומים קצת שונים מתעסקים בכל
העולמות של רמזורים וחניות ומערכות ביטחון שזה מצלמות ומערכות מתח נמוך שזה קריזה
(03:48):
וכל העולמות האלה ביחד הם למעשה ההתעסקות של החטיבה הטכנולוגית מתחלקים לחברים
וחברות יקרים שעושים תכנון,
חברות וחברים שעושים פיתוח,
וכמובן בסופו של דבר עושים ביצוע.
מתקינים ברזלים, מכניסים את התוכנה, ועושים הרבה מאוד פרויקטים.
מתעסקים המון המון במה שאמרתי בהתחלה, מתעסקים בדניית הארץ, בסוף לתת לאנשים משמעות
(04:15):
להגיע לעבודה, זה חבר'ה אנחנו בעונים את מדינת ישראל.
קיידן? קשה מאוד בשוק של היום, באמת זה עוד אפילו נחזור לפני השמיעי לאוקטובר. כן.
קשה מאוד לתת לאנשים נקרא על איזה אופק תעסוקתי מבלי שהם יבינו את המשמעות שלהם.
שלמה? שזה למה? הלמה זה בסוף המשמעות.
(04:38):
כן, יש את התחושה שעכשיו הדורות האחרונים קצת יותר מעניין אותן הערך מלבד לכסף.
כאילו הכסף כבודו במקומו מונח וכולנו צריכים את המשכורת הטובה בשביל לחיות,
אבל האימפקט הנוסף הזה זה גם לפי מחקרים לדעתי עם אמריקאים שהדור הזו והדורות החדשים
הרבה יותר מתעניינים באימפקט של העבודה מאשר מהכסף בלבד.
(05:03):
אז אנחנו בדיוק עובדים על זה מאוד מאוד קשה, על תחושת השליחות,
על הארש, בסוף אנחנו לא גוף ממשלתי ולא חברה לממשלתית, אבל מנסים מאוד מאוד לטוע
בעשייה הזאת של למה אנחנו עושים,
זה לא רק בשביל להשיא כסף לבעלי המניות, שזה חשוב וזה בסוף תפקיד שלי כמנכ״ל הוא
לחשוב על זה ככה כי אנחנו חברה שאמורה להשאיר רווחים.
(05:26):
כן. אבל לתת מה שנקרא לעובדים סופו של יום את תחושת הערך בתחושת השליחות,
ואנחנו משקיעים בזה המון המון המון מחשבה.
מדהים טוב לשמוע. עכשיו תגיד לי אמרת למה אז בוא נשמע על מי ואיך?
אז מי ואיך? מי זה YSB, מה יש מתחתם רק שנמקם את זה ב-Ecosystem.
(05:51):
אז האמת שאנחנו באמת נוגעים בכל ה-Ecosystem,
אחרי עוד פעם מה שהשקרתי קודם, יש לנו Ecosystem שלום שמתעסק בעולם של Waste to Energy,
זה Ecosystem בפני עצמו, ואד ל-Ecosystem שאנחנו למעשה מקיימים בעולמות התחבורה
וההתחדשות, אנחנו גם מקיימים פורומים עם כלל החברות, במשק הישראלי,
(06:13):
בנוגע למבז לך התשנות בכלל, נומד לך תשנות בתחבורה.
ואיך בתחום, אם מדברים על איך והלמה, איך תחום שלא מאוד השתנה ב-100 שנים האחרונו?
זאת אומרת, תחום התחבורה כדוגמא, לא מאוד השתנה.
אז זה נכון שיום הרכב הוא חשמלי, תכף ניגע בזה קצת, ולפני 70 שנים זה היה רכב שהוא
(06:35):
היה, או 80 שנים דרך אגב, זה היה רכב גם חשמלי.
כן, זה אפסורד.
נכון, זה אפסורד, אבל ב-70 השנים היו שעברו מה קרה?
נהיה יותר, יש המון זה בדיוק, נהיה יותר פקקים זאת אומרת, יש יותר פקקים מאוד מאוד
מתעסקים בשאלה של מה יהיה נכון מחר.
(06:55):
הרחב האוטונומי יהיה מחר ולא ירמזור והכל יתנהל מעצמו באיזשהו ארטילאיק כזה שאני
יכול לדמיין אותו כשאני רוצה את העיניים,
או שהמשיך לנסוע כמו שאנחנו עושים את זה היום במשך שנים האם זה יהיה סרוויס או
מה אתה חושב כי מה המחשבות שלך מה המגמות שאתה רואה,
(07:16):
אז לפני שהגעתי למורה ה-SB הייתי חמש שנים
בחברה מושלתית הייתי משנה למנכ״ן נטיבי העילון זו חברה שעוסקת היא עוסקת בכל מה
שעסקה בכל מה שהיה מאוד מאוד כשזה באמת השאלות האלה של מה יהיה בלינת ישראל בעולם
התחבורה בעוד כמה שנים אז אני חושב שאנחנו נצטרך גם אם לא נרצה להשתמש הרבה יותר או בתחבורה ציבורית,
(07:39):
זה לא משנה אם זה יהיה בצורת אוטובוסים, רקל מטרו, אז אני חושב שהעולם הולך לשם
וגם לשם אנחנו מחבנו לטכנולוגיות או חד שונות גם זה מעבר לעולם,
זה בעיקר ישראל והמגבלות של ישראל יותר ויותר אנשים, פחות ופחות מקום,
מספיק מקום למכוניות, כולם מרגישים ולא יהיה.
(07:59):
כי בילודה שיש לנו במדינת ישראל ושתמשיך להיות בדיוק על השטח המוגבל שיש לנו בו
כבר קיים אז אי אפשר להכין יותר נתיבה ילון,
כדוגמה או אי אפשר להכין הרבה את כביש אחד,
והשאלה הזאת שהיא שאלה תמיד הייתה קראתי לפעם פופוליסטית של מה הבעיה?
(08:20):
אז בוא נבנות עוד נתיב וזה לא יעזור בסוף הנתיב
יש בית או בסוף הנתיב יש ניסה לעיר זה לא יעזור ולכן בסוף בסוף כנראה שזה יהיו
העולמות התחבורה הציבורית ואנחנו חושבים חד-שאנות והאקו סיסטם שאנחנו נמצאים בו
וחלקו אנחנו אפילו מובילים הוא איך לאפשר טכנולוגיות לתחבורה הציבורית,
(08:42):
וזה העולמות שאנחנו חייבים אותם, ומאוד נהנים קצת לחלום, ועוד פחות אבל גם לממש.
אני יכול להגיד את זה, ואני אומר את זה היום בקובה של חברה פרטית.
שההחלטות שמתקבלות במדינת ישראל, מגיע לאקו-סיסטם התחבורה, שאתה יודע עוד פעם,
זאת אומרת לרכב החשמלי, ועד המטרו,
הם בסופו של יום החלטות, הוא לא, הן נראות כמו שאתה יושב עם משומע עליהן,
(09:06):
אתה אומר מי הדביל שהחליט כך כל כך?
בסוף בכל תא כזו וזה קורה לי הרבה לפעמים,
דווקא בתחום שאני לא באמן, אני אומר מי הדביל שהחליט את זה אבל בסוף כשאת כאילו
נמצא בחדר ואתה מבין למה החליטו את זה אז אתה מבין שלא באמת היית ברירה אחרת החליטת
את ההחלטה אתה צריך להגיד את זה כי אתה נמצא במקומות מסוימים אבל אני יכול להגיד לך שבריאות עיני.
(09:31):
הקטנה הלא כל כך משמעותית יש החלטות מתופשות מאוד מספיק שיסימו מחירי אגרקול כל
שהם על חנייה, על תנועה בערים,
על שימוש בנתיבים, וכבר התנועה תצטמצם, זה יש דברים פשוטים, שהם בגלל עניינים פוליטיים לא עושים אותם.
אתה אולי לא יכול להגיד כי אתה איש המערכת היית, חברה ממשלתית והכל,
(09:53):
אבל אני יכול להגיד לך, יש הרבה מאוד דברים משוגעים גם בעולם התחבורה,
ובכל דבר שהממשלה נוגעת בו, כי יש שיקולים פוליטיים שנכנסים בתובת ההדרכים,
וזה נראה לי בלתי הנה מערכת, אני לא חושב שיש איך לפתוח את זה.
אבל אתה יודע, יצא לי לשמחתי להיות חלק מהצוות שבחן את הנושא של אגרות גודש דיברת
(10:15):
על מיסוי אז במקרה הזה קפץ לי.
אני מבטיח שזה לא רוך אבל זה כאילו נגיע למה שאמרת כן כן מעולה,
ובסוף כשאתה עושה אגרות גודש כאלה אז אתה אומר זה רק הגיוני כי הפקקים בכניסה לתל
אביב למרכז הארץ הם מאוד מאוד גדולים אז בוא נוריד משתמשים על ידי זה שנטיל להם מיסוי.
(10:35):
אבל לא שאני אומר אני רגע אשאל אותך כמה שאלות, שהן ממש לא פוליטיות, הן שאלות האזרח הקטן.
וכך, אני אשאל לך רק שתי שאלות, שפשוט קשה לורא להתמודד אתם. אחד, מי נדפק בסוף?
מי שנדפק בסוף, זה נכון שיכול להיות שתושב חולון, שרוצה להגיע לתל אביב, יצטרך לשלם.
וזה בעיה מסוג א', אבל בסוף מי שאכיר ביד אפק, זה אותו תושב שגר בבאר 7, וצריך להגיע לתל אביב.
(11:00):
יש לו גם נסיעה ארוכה, הוא גם ניסה בפקקים עד לכניסה לתל אביב,
גם אם יש שגרות גודל שהאנשים יצטרכו להשאיר את הרחובות. זה לא של תחבורה ציבורית
היא מקיימת והיא כל כך טובה.
לא, כמובן שזה צריך לבוא במקביל לתחבורה ציבורית הולמת, אם לא אמרתי את זה אז כן.
אז זהו, אז כרגע אין כזאת. קשה לקיים כזאת בישראל. מה אתה עושה עם טכניים מכונות כביסה?
(11:26):
שבא לתת שירות במרכז תל אביב, הוא ישלם מגנט גודש? בוודאי ויגרגל את זה ללקוח כמובן.
אז החיים שלך היו הרבה יותר עיקריים, אבל אתה סך הכל תושב שגר בתל אביב ורוצה להזמין
טכנאים מכונת כביסה שלא בהכנח גר בתל אביב.
כן, אם אתה גר בתל אביב ואתה משלם יותר ואתה מודע לזה, זו לא הנושא של השיחה שלנו.
(11:48):
נכון, אבל אני לא עשיתי כלום, אני רק גר בתל אביב. נכון, אתה בוחר לשלם את הכסף
בשביל לגור בתל אביב, ולא עכשיו אני ליד הרד,
עברתי יום בהרד מי יודע כמה דירה עולה שם והיא לא סתם עולה מעט כי מה שאתה מקבל
איתה הוא פחות מבחינת הרבה אנשים, בשביל אנשים אחרים זה שווה הערך.
כל אחד עושה את ההחלטות שלו.
(12:09):
יש המון המון שיקולים שהם שיקולים רוחביים שהם לאו דווקא פוליטיים,
זאת אומרת שאני מספר להגיד, יש לך המון המון שיקולים אני מסכים איתך,
אני גם לא יודע את כולם, אבל אנחנו יכולים להסכים שיש גם שיקולים פוליטיים.
שלצורך העניין, נינה, אתה מדבר איתי על פסולת. למה עד עכשיו?
למה? אין מתקן להשאבת פסולת בישראל, פסולת ביתית אני מדבר. למה אין?
(12:32):
למדלי הקרום הזה לא באחריות שלי, אז אני פחות מתעשה כיתרו, אבל אני אומר אותם,
בעולמות התחבורה, החלטות, הן בעיקר לא פופוליסטיות. זאת אומרת זה לא...
אוקיי. כן, זה בדרך כלל מובע משיקולים מקצועיים שכן אנחנו מסכים שבסוף מעורבת בזה
גם איזושהי אג'נדה אבל אותו אחד שהחליט את זה הוא גם נבחר בשם האג'נדה גם את זה צריך לזכור.
(12:57):
אחרי הכל בתור אזרח אתה צודק זה הכל נראה
לך מטופש אבל אתה פשוט רואה את מבחן התוצאה ומבחן
התוצאה משהו במערכת התחבורה קושל
בישראל כבר שנים הרעיון שלי לעמוד שעה בפקק שעתיים בפקק אם אתה גר במרכז אני למזלי
לא גר במרכז כבר כמה שנים אבל לפי דעתי זה סימן שמשהו לא עובד טוב אז אני שמח שיש
(13:21):
את התוכניות למטרו ושיש כל מיני מחשבות על העתיד, זה נראה ראוי,
נראה לי ראוי. ומה יקרה עכשיו שיש רחב חשמלין? מדבר על הרחב החשמלין.
אז רגע, אוקיי, בואו נמסגר את השיחה עד לכאן, כי אני דווקא אוהב שיחות שהן הולכות למקום אחר ממה שתכננו.
למה נפגשנו? נפגשנו כי אני מערך אותך בפאנל של קלות הבלתי נסבלת של התנהגת לרכבים,
(13:44):
שזה מושב שאני מערך בכנס העילת העילות, ואתה אחת מהחברות שהבאתי לפאנל כדי לשמוע
על פתרון באמת יוצא דופן באיקוסיסטם שאתם מציעים,
אתה מיד תספר לנו קצת על הפתרון ולא יותר מדי כי מי שירצה לשמוע את הג'וסי סטאפ
הוא יצטרך לבוא לכנס בעלת.
אבל אל תדאגו אני גם אעדכן למי שלא יבוא לכנס.
(14:04):
אבל מעבר לזה בוא נחזור למה שאמרת על הרכבים החשמליים.
אוקיי מה הטיעון שלך בנושא הרכבים החשמליים? מה התחלת לומר?
אז אם ניבא רות זאת על גודש תנועה אחד הדברים שלכאורה מונים את הגודש הם בעצם מה שדיברנו קודם הוא מס,
(14:25):
הוא בעצם כמה יקר זה לסתור הבי רכב
עכשיו ברכב החשמלי עלות הנסיעה נכון להיום היא מאוד מאוד ממוחס זאת אומרת בדיוק
ארוך למה שרוצים לייצר מעודדים אוכל תקנה לחגתי סאבו כי עלות הקילומטר שלך היא
מאוד מאוד זולה בניגוד לפנזין סולר או אפילו או אפילו רכב היברידי,
(14:47):
ואז בואו נסתכל, בואו ניקח רגע בפורקאסט קדימה, בהנחה שלא יהיה שינויים,
כי אם יש שינוי מסוים אז כל הקלפים מתערבבים תמיד.
אבל הם כבר הודיעו שהולך להיות סוג של מס בלא על התנת רכבים, אני שמעתי.
עדיין א', יהיה מס טעינה, כאילו מס על כל קילומטרה, ויש לנו רון סוגיות,
(15:07):
הודיעו גם שיהיה גרות גודלש ומתלו אותם בסוף, אז לפחות נכון לעכשיו.
ולכן, בהנחה שהמצן הוא כמו עכשיו, אז זה מאוד זול לנסוע, גם דרך אגב אם יטילו את
המסה זה עדיין יהיה זול יחסית לנסוע ולכן יהיו עוד רכבים ולכן יהיה עוד גודש אנחנו למעשה,
עוסקים ביום יום שלנו ב-CIS אנחנו קוראים לזה שזה בעצם charging as a service רגע,
(15:36):
אנחנו מגיעים לפתרון שלכם עכשיו?
אנחנו דיברנו עוד לפני הפתרון, מה הבעיה יש מלא רכבים חשמלי מעולה,
מעולה, תגדיר לנו, תגדיר לנו.
אבל בשביל שיהיה עוד יותר, יש מלא נכבים חשמליים כדי שיהיה עוד יותר,
בסוף מה המגבר של הרכב החשמלי?
התווך שלו, כי זה צמצם טווח, זה לא בחנה דלק, נכנסת מלאת הדלק אחרי דקה וחצי ואתה
(15:59):
בחוץ, אתה בעצם צריך שאין חזינות של עבדות תעינה, אז יש תעינה מילה רק שהיא רואה יקרה,
היא גם לוקחת זמן והיא גם לא רואה יקרה, זאת אומרת זה שתי הדברים ביחד,
והזמינות שלהם נגבלה, יש את הטעינה הביתית, שלא כל אחד יכול לעשות.
יש מגדלי מגורים, לא תכננו את ישראל לפני שנתיים, תכננו בשילים השנים האחרונות
(16:20):
ולא תמיד אפשר להטעין רחב בבית.
יש קצת טעינה ציבורית, שהאלף היא לא זולה, והשתיים מאוד מאוד מצומצמת.
ואז במעשה מה שאנחנו באנו ובאים לתת
פתרון זה באמת לעולמות האלה של
איך אני מייצר זמינות וטעינת רכבים
מבלי עכשיו לעשות פרויקציות תשתית מורכבים מדי
(16:43):
כי פרויקציות תשתית יש מלא כן וגם לא בכל מקום אפשר לעשות פרויקט תשתית ובטח לא
רק לטובת טעינת רכבים אז אתה אומר איך אני משתמש במה שקיים בשביל להקל על הסיטואציה
של הרבה רכבים חשמליים רוצים לטעון את הרכב ואין להם איפה.
מסתכלים החוצה רוצים את הראש מחוץ לחלון ורואים רחוב, כל רחוב רגיל סטנדרטי שיש
(17:10):
בו איזשהו מפרצה חנייה יכול להיות בכל מקום בארץ אבל יש גם המון מקורות חשמל,
המקורות החשמל הכי נפרוציים ברכב זה עמודי התאורה למשל מה הבעיה ומה הפתרון?
הבעיה של העמודי תאורה זה תשתית שיעדו אותה לעמודי תאורה לא יעדו אותה לטעינת רכבים
וגם יש שעות מסוימות שהיא אמורה לתת אספק לעמודי התאורה זאת אומרת אמורה לתת אנרגיה למאור בסוף נכון,
(17:36):
וכשסתכלנו על זה, רגע תסביר למי שכמוני שהוא לא מהנדס בעצם, מה הבעיה בזה לטובת התנת הרחבים?
כאילו מה הפער פה? זה פער הנדסי? זה פער טכנולוגי? זה פער כלכלי?
אם מסתכלים על להבין תשתית חדשה, אז יש שני פערים. הפער הראשון הוא פער העלות.
(17:56):
כדי להקים את התשתית החדשה צריך להבין ריצוף, לעשות כביש, להתחבר בסוף לאן שהוא,
לאיזשהו מקור אנרגיה גדול. זה עבודות תשתית מאוד מאוד יקרות מורכבות,
ולא מחזיבות עצמם בסופו של דבר.
לחברה פרטית הן לא מחזיבות עצמם, ולמדינה יש הרבה דברים לעשות לפני זה עם הכסף לגמרי.
אז זה כאילו הפער הראשון.
הפער השני הוא שגם אם עשית דבר כזה, הוא נקודתי עשית את זה בכניסה לשפונה אבל אני
(18:22):
לא רוצה בכניסה לשפונה, אני רוצה ליד הבייק שלי כי אם לא תביא לי ליד הבייק אני
אשאר עם הרכב בנזין שלי שהוא מזהם והוא גם יקר.
אלה הפערים שבאנו לפתור עכשיו כשמסתכלים על עמודי תורה יש פער ח'
הרי איש אורה לא נמצאנו פה כלום אפשר לקנות מתן ב-1500 שקלים באיזה ולשים על עמו
תורה אבל זה לא כזה פשוט למה למה כי בהגדרה עמודי התורה עובדים בלילה מה לעשות
(18:46):
אז מה בעיון בן חשמל את לא יודעים וכשהם עובדים בלילה אז הם צריכים.
לחשוב על זה כמו צינור מים, יש צינור מים כשהתורה עוברת הוא חצי מלא אז אתה יכול
להשתמש רק בחלצי השני, אם תקבע כל הזיקפות שלך המפסה כמו בבית. זה לא עליך כלום.
מה שאנחנו עושים זה ככה, אנחנו לוקחים פה, קודם כל משנים את החיבורים של המועדה
(19:12):
התאורה כך שיהיה חשמל כל הזמן אבל ההעבורה תדלוק רק באיזשהו בקר חכם נראה לזה.
שיעבור זרם אבל הוא לא יפיל את המנורות איכשהו.
נכון, יהיו מתח אבל המנורה עצמה תהיה קבויה ולכן אם שמתי עמדה לעמוד הזה אז בגלל
שאני אקבל את הרכב שלי אני אקבל אנרגיה, זאת אומרת אני אקבל חשמל שאני אוכל להטין
איתו את הרכב, עכשיו דיברנו על כל שעות היום.
(19:36):
גם הדבר הזה צריך להיות מנוהל, כי הרי יש לנו צינור בקוטר מסוים,
אי אפשר לעשות, אם יש לי צינור בקוטר מסוים אני לא יכול להעביר בו שני דליים מיה.
אני יכול משהו מסוים, והדבר הזה הוא בעצם מערכת מנהלת.
אני לוקח קו תאורה כזה, מתקין עליו מוח מצד אחד, מצד שני מתקין על 2,
3, 4 עודי תאורה מתנים כאלה, ואז אני יודע לנהל בין ארבעת המתנים מי יקבל כמה אנרגיה נקרא לזה.
(20:02):
ושנייה שאלה קטנה זה ממש מעניין התוכנה.
והברזלים הכל זה פיתוחים שלכם או דברים שאתם
מביאים מבחוץ איך זה עובד אצלכם אז הברזלים הם ברזלים סטנדרטיים
כל מתן שהוא כל מתן שיש לשים אותו
על העמוד המואף הבקר והתוכנה שהיושבת בו היא שלנו זה למעשה נקרא לזה החוכמה זה
(20:26):
בעצם בקר שיודע לנהל עמדות טעינה מצד אחד מצד שני יודע להרגיש ניקל לזה כמה הרשת
צריך ומצד שלישי יודע מתי האור הולך או יידלק כי גם זה פקטור,
כי מה יש לי צינור שלם, ועכשיו אני יודע שהגיעה השעה חמש או יש כבר חושך ועוד רגע
התאורה תידלק אז אני כבר לא יכול להשתמש בכל הצינור שהיה עלינו,
(20:48):
או רק בחצי ממנו ואז אני צריך פעם אחת להוריד את הטנאפ רכבים לחצי,
ופעם שנייה גם להגיד איזה מבין ארבעת הרכבים מי יקבל כמה אלא אתה החליט את זה איך אתה יכול להחליט את זה?
או, אז יש כל מיני שיקולים אחד אני אפשר לחלק את ה-100% שיש לי ב-4 כן,
נחלק שווה בשווה נכון, אני יכול אבל לחלק גם לך יותר ולא פחות כי אתה מוכן שלם יותר.
(21:13):
הוא יכול לשמוע וזה יכול להיות גם עוד משהו כשנך יש רק 10% סול אליו ולי יש 30
אז אתה צריך יותר ממני ואז אני אתן לך יותר כי לך יש רק 10%, כשתגיע ל-40 ואני
אגיע ל-40 אז נחלק איך אתה קם חצי-חצי?
אז איך אתם עושים, לפי הזה מודל?
אז זה מאוד תלוי מה הלקוח מבקש. יש לקוחות שמה שמעניין אותה, המנג'ר יקרא, money oriented.
(21:37):
זאת אומרת, המוצא ועד לעשות כסף, לא אכפת להם. מה שתשלם אני אתן לך.
כן. ואחר כך היה לנו לוקח סופר מעניין, שניגש שנעשה מחירה בום ביט,
אם יש שניים, כאילו כמה אתה מוכן שלם, וכמה אני.
כן, כן. זה אותו שאנחנו מכירים, כן, זה, תודה לי מעניינים האמת קראנו לזה בעיר
של 888 כי זה היה כזה אימורין כל הזמן מי ייתן יותר ומי תוחר תורת המשחקים קצת גם נכנסת שם כן,
(22:01):
זה נחמד ויש שתי רשומים לא אכפת אני רוצה לשנות חברים שהתחלק שניים ואם יש שלושה
שהתחלק לשלושה ואם יש ארבעה שהתחלק לארבעה כל אחד בשיקול שלו,
צריך לזכור שיש פה גם עוד מערכת מורכבת, מערכת הבילינג, התשלום,
צריך בסוף שלם פרסות סליקה, לא סופר מוקב עושים את זה.
איזושהי אפליקציה כזאת או משהו. כן, אפליקציה עם תשתומים, ואז צריך להחזיר לרשות
(22:24):
המקומית החשמל בסוכו של התושבים של אותה עיר, צריך להחזיר לרשות את עלות החשמל.
אז מה המודלים שלכם בעצם? מי משלם לכם כסף על זה בסופו של דבר?
גם פה יש שני מודלים, אחד חבר ראשות, ולקנות, תביא לי בבקשה עשרה מתנים בשני מוחות,
זה עולה עשרה שקלים כך עשרה שקלים, אתה משיך לתת לי שירות מודל אחד.
מודל שני שהוא המודל שיותר מעניין אותנו, זה המודל שאני קורא לו החלוקה במחירת
(22:49):
החשמל זאת אומרת מכל קילו ועד שעה שמכרנו הרשות קודם כל מקבל את התעלות החשמל ואחרי כך מתחלקים 20-30,
מועטמת אז זה סוג אחד של פתרון היתרון הגדול בו זה יכולת למעשה לנצל את התשתית הקיימת,
אני בעצם לא נהדר, אני חייב להגיד לך כמעט שום דבר,
אני יודע לקחת כמעט כל רחוב ולהפוך אותו מה שנקרא בין לילה למחוב שיש בו עמדות
(23:14):
טעינה אז אנחנו עוצרים את הקטע הזה כי מעבר לזה אני כבר רוצה שאנשים יבואו לשמוע
בפאנל כי זה נורא מעניין אבל הבנתם את הרעיון ועכשיו בואו נמשיך,
קצת, תקשיב לא נשאר לנו הרבה זמן, רצינו לעשות את זה פרק הזה קצת קצר,
אבל אמרת לי שאתה חושב על מגמות ואתה חושב על סוללות של רכבים מסוימות ואתה חושב
(23:34):
על סוגי התנה אז בוא נעזוב קצת את הטכנולוגיה שלכם כי אני רוצה שאנחנו ניגע בזה
עוד בכנס ונעבור קצת לנושא אחר אם תרצה.
האם הגירה המרכזית ומקומית אמרת לי שמעניין אתכם, אמרת לי שיש לכם עניין בסוללות.
אז לספר חנושה שראיתי שהוא לא שלנו, הוא דווקא סופר מעניין בעולם המחקמות,
(23:55):
זה בעצם פיתוח ומוצר, שראיתי שמתחיל להתפתח בעולם והוא נורא מעניין.
תחשוב על הכלל הסופר מרטט, כך העניון, עזבנו, דימנו קודם על הרחוב,
בוא נדבר עכשיו על חניונים.
אוקיי. כך חניון גדול, חניון של אלפיים מקומות חניה, היה
כמה עמדות תהינה אתה יכול לעשות במקום כזה אם הוא חדש אז תוכל לעשות הרבה אם הוא
(24:15):
היה שם תוכל לעשות מעט אבל דיברנו כבר שיש הרבה רכבים חשמליים וכולם הגיעו לקניון
וכולם רוצים להתאים ואז מה עושים בעצם ואז ראינו טכנולוגיה נורא מעניינת שבעצם בפשוט חברה ישראלית,
כן אני מכיר לטח סופר מעניין היא בעצם מגלה סופר עם הצבאי איך קוראים להם ספר למאזינים אני לא חושב ש...
(24:39):
המוצר שלהם נקרא תומאס, והם נקראים באטרי, ויש שם את היזם תומר, שהוא עשר של בחור.
רגע, צפה רועד, זה ממש מעניין, אני שמח שהזכרת את זה.
אז אני רוצה לפגל גם כי באמת המוצר שלו היה סופר סופר חדשני ומקסימי,
ולא מבין גילוי נורא, אין לי אליו שום כאשר חוץ מזה ראיתי אותו,
(25:01):
והם באמת שני חבר'ה יאזמים מקסימיים מהממין, אז רגע בוא,
קצת באמת ניתן להם את ההסבר עד הסוף,
אז באמת כמו שאמרת אז יש איזה מין עגלת סופר משהו שנראה כזה כמו קצת כמו מלגזע
והוא שטוח כזה והוא מגיע מתחת לאוטו נכנס ואז בעצם מתאים לך את הרכב הם בשאיפה
(25:25):
שזה בסופו של דבר יהיה גם מתנה ויירלס היום לדעתי זה עדיין מחובר עם מתאים.
קבל כזה, נכון? כן, זה עם קבל טעינה. הפרוטותייט שלהם זה עם קבל טעינה.
הוא יודע, בעצם כשאתה נכנס לחניון, אתה אומר לארבטרי, אתה אומר לתומס,
אתה אומר לו תבוא אליי, אני רגע במספר זו וזן, אני מחנה בקנאה כזו וכזו,
(25:46):
מגיע איך המלגזה האוטונומית נקרא לזה, נכנס לך מתחת לרכב, אתה למעשה משבר את הקאבל הרכב שך,
וכשתחזור, אז הרכב יש להיה 80% טעינה.
עמד. סופר מגניב, אם הוא יודע לעשות, לטעון ארבעה רחבים, בין טעינה שלו,
מה שנקרא בין להתאים את העגלה ללהתאים את העגלה.
(26:07):
אה וואלה זה לא עוד עשית. הוא עושה טעינה מהירה, זאת אומרת בחצי שעה אתה מקבל את ה-80 אחוז,
ולמעשה זה טכנולוגיה שמשלמת שני דברים, אחד היא פוסחת לגמרי אותו למטשתי,
כי לא צריך תשתים, במקום לשים 100 דות טעינה, שיש 4 אטומים לשימו 5.
ושתיים היא הגירה המקומית, כי בעצם על
(26:28):
מרגזה אחת או על תום מס אחד אתה יודע להטין
ארבע רכבים זה בלמעשה הגירה מקומית נכון
שזה בסוף כאילו מצברים מישהו שדיבר
לי את הזאת אומר לי זה מצברי כן בסדר זה מצברים אבל זה מצבר שיודע לטעון רפר בתינה
מהירה ויודע להטין את עצמו בתינה מהירה בקיצור סופר מגניב טעינה הגירה נקרא לזה
(26:49):
הגירה מקומית אם טעינה מהירה מגיע אליך כשירות למה לא אז לחובבי אלת אלות גם הם יהיו בכנס,
אני לא יודע אם מותר לי להגיד באיזה קטע של הכנס, אבל הם גם יהיו והם ממש מגניבים.
אחלה של חברה ותודה שהזכרת אותם.
אז באמת זה נראה לי סגוי טוב לשיחה על הגירה המקומית מול הגירה המרכזית. מה רצית להגיד לי על זה?
(27:16):
שבסופו של דבר, אוטו, בגלל האלמנטים תשתתיים,
כנראה שמי שיצליח לפצע את העולם של טעינה מהגירה מקומית יהיה לו מה שנקרא פור על כל המתחרים שלו,
אנחנו עשינו תסביר מה זה אומר בעצם בטעינה אם לוקחים נא הגירה מרכזית במסך יש מחולה
(27:39):
שיש בה מה למלא סונלוג או כל טכנולוגיה אחרת שיודעת להכיל 2 מגבאט ואז למעשה היא
מתחברת לצרקן היא הופכת להיות חברת החשמל של הפרחנים.
היא למעשה אגרה את האנרגיה בתוכה, ועכשיו היא חברת החשמל.
זה יכול להיות משיקולי עלות, כי בשפל, למשל מילאתי לעצמי את המחולה בשעות שפל,
(28:04):
ועכשיו אני בשעות פיסגה במקום לצורך את זה מהרי, שצורך את זה מהמחולה,
אז כאילו אני משתמש בחשמל שאני קניתי בזול.
זה המודל גם של הגירה שהובה, מי שמכיר, כשהמחיר זול אז מעלים את האנרגיה למעלה
במעלי המאגר, ואז כשהיא יקרה מורידים אותה ובעצם מוכרים את האנרגיה חזרה יוצרים את הארביטראז' הזה.
(28:24):
יופי, עשינו כסף, אגרנו אנרגיה. בדיוק, אבל אם מתעסקים בהגירה מקומית,
ואני מחבר את זה למה שדיברנו קודם על הפתרון של עמודי תאורה למשל,
אז בעצם זה לא משנה אם הדליקו את האור בלילה או לא, יש לי 3-4 מצברים שיודעים לתת
לי אנרגיה להטין איתם רחבים כל הלילה.
ואז למעשה קניתי חשמל גם בזהול, אני גם יודע למכור אותו ביותר זהול,
(28:48):
וגם אני מעשה לא תלוי כמו בתשתיות חיצוניות, אני תלוי רק בעצמי.
אבל באיזה פלטפורמה זה יכול להגיע
כאילו הגירה מקומית כשכזאת אתה מדבר על
מצברים זה פשוט מצברים זה פשוט מצברים
דרך אגב מה הטומס הזה רק יותר מערכי קומי הוא לא נייר כן דרך אגב יש היום כמה מודלים
(29:11):
בעולם שמדברים למעשה וזה כבר קצת מורכב אבל הוא מדבר על דו-קיפוניות ברכב וטענתי
את הרכב שלי עכשיו בסוללה של 70 קילובאט,
למעשה יש לי תחנת כוח בבית של 70 קילובאט.
עכשיו אם טענתי בשעת שפל אני יודע להשתמש בו בשעת פסגה לצורך העניין ואז למעשה
אני משתמש בחשמל אני הופך להיות הגירה המקומית שאני הופך להזין את הבית שלי.
(29:35):
אני חושב שאליצח אני אזמין גם לפאנל אולי חברה שמתעסקת ב-V2G Vehicle to Grid לדעתי
בארץ היחידים זה SolarEdge, אתה מכיר עוד חברה?
יש עוד חברה אני לא זוכר אפילו את שמה אני יכול להגיד לך שדווקא ביותי בחברה הממשלתית
אז כן הסתכלנו כמעט את פניון הנתיבים המהירים אז בישראל מוסיפים,
(30:04):
עכשיו אתה מחזיר אותי קצת אחורה מעולה, מעולה הפודקאסט אוהב לחזור אחורה אבל אני
גם הכי שמח על נתיבי האלון אז זה כאילו נתיבי.
נתיבי הילון בעצם מקימה נתיב מהיר, שהוא למעשה נתיב מרישו לציון ועד כביש 57,
יוסיף הנתיב לאורך היום. שזה רגע, אתה מקם אותי, 57 אני אין לי מושג. 57 זה בואחה נתניה.
(30:27):
או כי רישו נתניה, מה זה מקביל לכביש 6 או מקביל לכביש החוף? מה עולה עכשיו?
זה על נתיבי הילון הוסיפו. על הילון על כביש החוף כזה.
נכון, הוסיפו נתיב שהיהוד שלו זה באמת לתחבורה ציבורית ולקרפולים ואם נשאר מקום
על הנתיב הזה אז בעצם התכנון של המדינה הוא שיהיה עליו גם יש הרבה אגרא אם כי באמת בנו אותו אתה יודע,
(30:50):
וזה כמו שדיברנו קודם מה שנראה מפה ונראה משם וזה בסוף המטרה שלו היא להודד שימוש
בתחבורה הציבורי שזה בנות הנתיב הזה.
וכדי להודד את זה עד הסוף, אז בעצם נבחר זכיין שמקים שתי חניונים אחד בראשון לציון,
הוא מקים שם חניון של 3,500 מקומות חניה, שזה המון.
ואחד בשפעיים שמקים 7,000 מקומות חניה. זאת אומרת אותו זכיין מקים שתי חניונים.
(31:14):
ואחד הדברים שדיברנו עליהם זה כמה הלידות תהינה אתה צריך ב-7,000 מקומות חניה.
עכשיו היום אנחנו ב-24, שחשבנו על זה לדעתי היה 21 או 21 היה, לארבע לפני המהפכה
של הרסו. אוקיי, ומה חשבתם מעניין?
ואחר כך חשבנו לא אורח, חשבנו שאם אני זוכר נכון אז במכירה אז פרסמנו אותו עם 5
אחוז וכל פעם שהוא ממלא 80 אחוז אז הוא מגדיל ב-5 אחוז או איזה משהו כזה.
(31:39):
כאילו ידענו שיהיה פה מהפכת תחבורה חשמלית יותר מזה בזמן הו מי שהיה עשה המנכ״ל
לנתיבים מהירים קראו לו רוזי ליוין היה ממנכ״ל לחברת השטיות אנרגיה היה החלוץ הראשון
שהעביר משרד התחבורה ומשרד האוצר ההחלטה כממשלה שכל כל האוטובוסים בפרויקט יהיו חשמליים.
והשנה דורמה על 2020 או 2021, זה מטורף.
(32:02):
ואחד הדברים שחשבנו עליהם, זה האם נוכל לקנות מבעלי הרכבים את החשמל לטובת החניון?
זאת אומרת... אה כן, V2G כאילו, כן. בדיוק, ודיברנו על ה-V2G הזה,
לא תזכור, אנחנו חוזרים ארבע שנים אחורה, כן?
עכשיו זה עוד לא קיים, אז עוד אז זה כאילו... לא, האמת שזה קצת קיים בארצות הברית, לא?
(32:23):
יש איזה... אז יש כאלה, אתה יודע, כל מיני פעלותונים אני קורא לזה,
אפילו לא ממש פעלותים, אבל זה היה כאילו, אז היה נשמע לנו סיינס פיקשן,
ואז זה קורה. עכשיו זה כאילו סופר מגניב.
אבל כן, אני מאמין שהעולם יילך לשם.
ואחר כך גם בגלל בסוף משבר האקלים, ובגלל שהמזג אוויר נהיה קיצוני,
(32:44):
ויש הפסקות חשמל יהיה יותר ויש מהגריד.
אז כאילו אתה יכול... אני שמעתי שמועות אל יצח, תגיד לי מה אתה יודע על זה,
שהולך להיות בישראל הפסקות חשמל בעתיד הלא רחוק?
יזומות כאילו, בגלל מחזור ברשת, מחזור ב... אז יש היום באמת, הזכרת קודם את הגירה
(33:06):
השובה, אז הגירה שהוא בא מעבר לזה שהיא מה שנקרא עושה את פר-ארביטרה, היא בעיקר תחנה פיקריץ.
זאת אומרת זה תחנה שאם יש הרבה ליכוש לחשמל, אז אתה בעצם מפעיל אותה ואז אתה מקבל
המון אנרגיה, נקרא לזה בוסט של אנרגיה לתוך הגריד.
אני חושב שמדינת ישראל נערכה לזה או ארוכה לזה עד כמה? אני לא יודע,
(33:26):
לא נמצא במשק האנרגיה כל כך, אבל נראה לי שדי נערכו לזה במהלך השנים.
אוקיי, תקשיב, שיחה מרתקת, אבל אמרנו שנעשה את זה קצר.
אנחנו נעמוד במה שאמרו למרות שעברנו כבר תחצי שעה כרגיל ב-podcast אבל.
אני, כמה שאלות שלא הכנתי אותך אליהם
אבל זה שאלות שאני תמיד מסיים איתן אז אני
(33:47):
רוצה שאתה תספר לי על הדבר שאתה הכי
אוהב לספר על עצמך ועל החברה פשוט אז הרבה שאני הכי אוהב לספר על החברה אני אתחיל
בחברה כי אני ממש יכול לעשות משתדל לפחות לא האמת שלא אני בדרך כלל גם שואל רק
על אנשים ועכשיו התחלתי לשאול גם על החברה,
(34:10):
אז אני חושב, כשאני צריך לשאול על משהו נורא מיוחד בחברה הזו, זה שבסוף יש לנו
כל מיני טכנולוגיות אבל זה לא הפורט שלנו, אנחנו בסוף אינטגרטורים. עכשיו למה זה חשוב?
כי בסוף התחושה שאנחנו נותנים לעובדים פה, וזה הדבר הכי חשוב בחברה,
היא תחושת המשפחתיות והשליחות.
ואני חושב שכל חברה שרוצה לשרוד לאומך שנים בעולמות שהן לא הכי סופר סקסיים,
(34:34):
כי אני לא הכי סופר מעניין.
חברות גוגל ואמזון ומבה הרבה יותר מעניינות ממני,
אבל בסוף התחושה הזאת של המשפחתיות בתקופת הארכיות, בתחושת השליחות היא הפורטה של קבוצת YSB.
אז זה על החברה באמת.
נייס, שמח לשמוע.
(34:57):
במה שאני יכול להגיד ולספר על עצמי, תמיד משפחה זה הדבר הכי חשוב, ואין בזה בכלל ספק.
רחילי שהיא בת זוגתי או אשתי יש קבר.
וכשהתחילה המלחמה והחיים הם
נורא הם בקטע טוב אבל הם בסוף שגרה ואז פתאום התחלה מלחמה ויש את השנות הילדים
(35:22):
הקסימיני שיהיו בריאים ואתה מבין כמה זה קשה לאנשי צבא שנעצר להם באמת עוול במשך
הרבה מאוד שנים אני יודע שאגב חלק מהאנשים שעשו את העבל הזה,
אתה מבין עד כמה הם לא אנשים רגילים שקמים לעבודה.
שהם באמת מיוחדים. היכולת שלהם להיות ערים ולהיות ערניים ולהיות מסורים וערכיים היא משהו ש...
(35:50):
אתה לא תראה אותו בשום מקום עבודה, ולא משנה כמה הוא יהיה חשוך.
ואני חושב שאם משהו שלמדתי על עצמי, זה לשמור קצת על העצם של הלשון,
כשאני מבקר ארגונים גדולים אחרים.
רמז רמז למה שאומרים את זה. אז למדתי את זה על עצמי, ואני סופר,
אם לפני המלחמה ראיתי לו ושמדים בהם, צדעתי לו כי אני מצדיע,
(36:14):
אז היום אני כבר יזוז לצד השני, כי לא נעים לי כאילו לעבור לידו,
אפילו מעט כבוד אז זה מה שאני חושב לעצמי כל הכבוד לכל,
העוסקים במלאכה במיוחד בתקופה הזאת, באמת איזה תקופה זאת? איזה תקופה?
עכשיו אני לא משכון, עבר קורונה עובר מלחמה ארוכה מה לא, מה לא.
(36:39):
ישראל בישראל מ-2020 זה משהו וואי באמת, מהפכה משפטית קורונה המלחמה זה באמת כאילו,
עד שהחייזרים יבואו ושנייה,
לא יודע אולי את זה יקרה בדור שלנו מה לא יקרה כבר אני לא יכול לדמיין משהו שלא
(37:01):
יקרה כבר טוב בוא נסיים בהמלצות משהו שאתה רוצה להמליץ לחבר'ה זה יכול להיות קשור ל-YSB לא קשור,
מחשבים סדרות טלוויזיה ספרים,
כתבות, אנשים לעקוב אחריהם אז א'
אני אתן שתי המלצות א', אני חושב שמי שהתעסק בעולמות החדשנור כן זה כאילו מסט באמת תודה,
(37:27):
חיפשתי האמת אוטוביוגרפיות והדבר
השני דווקא בימי המלחמה תראו את שכחו אותי בבית אחד זה נורא מצחיק, באמת,
מעולה שכחו אותי בבית אחד אדיר טוב, אליצח היה ממש כיף, למדתי הרבה אני שמח שאני אפגש,
בכנס ב-29 בפברואר הכנס מתחיל ב-28 הפאנל שלנו ב-29 תודה רבה על הזמן זה לא מובן מאליו,
(37:57):
it's up to us and it's a wrap.
Music.
Popular Podcasts
Dateline NBC
Current and classic episodes, featuring compelling true-crime mysteries, powerful documentaries and in-depth investigations.
Stuff You Should Know
If you've ever wanted to know about champagne, satanism, the Stonewall Uprising, chaos theory, LSD, El Nino, true crime and Rosa Parks, then look no further. Josh and Chuck have you covered.
The Nikki Glaser Podcast
Every week comedian and infamous roaster Nikki Glaser provides a fun, fast-paced, and brutally honest look into current pop-culture and her own personal life.