April 2, 2024 • 43 mins
הפרק דיברתי עם פרופ' יוסי יובל, מבית ספר לזיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב ובית הספר סגול למדעי המוח. פרופ' יובל מציג פרספקטיבה מרתקת על מחקרו בה הוא בוחן גורמים קריטיים להבנה של הסביבה שבה אנו חיים.
דיברנו על המחקר במעבדה של יוסי, שיטות מחקר מגוונות וניתוח מידע בטכנולוגיות חדשות, עטלף עירוני מול עטלף כפרי, הקלטת עטלפים וכולי
בסוף הפרק, נגענו בבעיית טורבינות הרוח שפוגעות בבעלי כנף ובעטלפים מה הפתרון לכך? האם אפשר להפעילן בזמנים מסוימים, או שיש איזשהו דרך אחרת?
מוזמנים לשתף את הפרק עם מישהי שיכולה להנות ממנו.
צילום של עומר ינון
אלטרנטיבה לינקים:
פייסבוק - https://www.facebook.com/UptoUs.TLV
לקבוצה - https://www.facebook.com/groups/522418525225810
אינסטוש - https://www.instagram.com/uptous.tlv/
אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv
Mark as Played
Transcript
Episode Transcript
Available transcripts are automatically generated. Complete accuracy is not guaranteed.
(00:00):
Music.
(00:26):
שלום אלטרנטיבות ואלטרנטיבים ואלטרנטיביות ואלטרנטיבימים.
מספר פרק אינני זוכר, קרוב ל-90.
הכבוד שלי להערך את פרופסור יוסי עובל,
מבית ספר לזיאולוגיה באוניברסיטת תל
אביב ובעת הספר סגו למדעי המוח גם כן
באוניברסיטת תל אביב והפרופסור שאני
(00:49):
עשיתי אצלו פרויקט בסיומתו הראשון שלי
כפיים תודה ענדן
(01:23):
אז נראה לי אני עדיין אומר את זה,
וכמעט בתחילת כל פודקאסט שהזמנים מורכבים.
ושום דבר לא מובן מאליו מאז השביעי באוקטובר.
ולמרות זאת אחד מהדברים החשובים שאנחנו יכולים לעשות, זה פשוט להמשיך לעשות דברים
בעלי ערך לאנושות, לחברה, לעצמנו, למדע.
(01:46):
וזה מה שאנחנו עושים פה בפודקאסט.
מה איתך? איך המצב תופס אותך? וואה, אתה עושה דבר על המצב? כמה דקה שתיים כן.
המצב תראה, המצב הולך והיא הורדת, היא התחיל בגרוע מאוד, והמשיך בעוד יותר גרוע
נכון, אנחנו חזק ולאט לאט מגברים,
(02:06):
עכשיו אנחנו במסטטוס קווק הזה עם המצב אני חושב, פה באקדמיה אני יכול לומר שיש
הרבה מאוד כן, כל הזמן כן הבן,
אני גם מתפקד כאילו בית ספר מדעי המוח, אז יש לנו המון המון נמננים של סטודנטים,
במיגויים, עכשיו כבר המבחנים בדיוק התחילה ממש בעוד כמה ימים אז נאמרו אנחנו מתעסקים
בנושאים האלה איך חוזרים, איך חוזרים לגבוצות שונות איך חוזרים ללבדוע באחרים.
(02:30):
מורכב, שנה שנרצה לשכוח אותה נגיד ככה וואו, ממש,
שנה וספציפית השבוע האחרון אני גם הייתי רוצה לשכוח העניינים של מפונים באמת אין
לי כוח לתת להם אפילו זמן שידור אז בוא נתחיל בפרדקאסט ורצינו קצת לספר ורציתי
לקשור בעצם את המחקר שלך לאקלים,
(02:52):
ואיך המחקרים שלך באקדמיה, בעיקר בעולם התלפים אבל לא רק, יכולים לעזור לנו ללמוד משהו על האקלים,
על הסביבה, על קיימות, על מה שקורה בפן הזהולוגי לחיות ולבני אדם בעקבות המצב.
ואיפה היית רוצה להתחיל?
(03:12):
כן, אז אנחנו באמת, תראה, המחקר היומיומי שלנו הרגיל, ברלן בטר מה שנקרא שלמה גדלה
עוסק בהתנהגות בעלי חיים,
אבל כולם היום בין אם כי זה המחקר השניים ובין אם זה כי זה חשוב ובין אם כי פשוט
יש אפילו דרישה, עוסקים גם בקונסרבאשן מה שנקרא במידה כזו החלט.
(03:35):
רגע, מימי יש דרישה כזאת יוסי? יש היום המון תדע פונים אליך רשויות יש להם הרבה
באופן אירוני אם פעם לא היה כסף למחקר אקולוגי אז היום המון גופים מימון רוצים לעומד מחקר אקולוגי,
כולם מבינים כמה זה קריטי יש התעוררות מוחלטת בנושא רק אתמול פורסם דוכן וכן המדינה
שבאמת הספקתי להיעין בו אבל שעוסק בעלי הממשלה הישראלית בנושאים של אכלים. אז ללא ספק.
(04:02):
המשך הכישלון הגדול.
לנושאים אחרים, כן. אז בוא נראה מזג האוויר, הקלים המחקרי גם השתנה בגדול, אוקיי?
אז לגמרי באים אליך ושואלים אותך, ואתה רוצה לספר תשובות טובות.
אז המחקר שלנו שביום יום עוסק הרבה בהתנעבוד של התליפים, הוא גם אנחנו מתמחים באקוסטיקה,
(04:25):
וכשאתה מתמחה באקוסטיקה, אז יש לך כמה יתרונות למשל, אחד הדברים שאתה יכול לעשות,
זה לעשות סקרים אקוסטיים, אוקיי?
אז זו אחת השאלות הכי חשובות, כשאנחנו באים, יש הרבה פנים למשבר האקלים,
ואחד מהפנים החשובות, זה הנושא של משבר מגוון מינים.
פגיעה במינים שהולכים ונתחדים, והמחיה שלהם מתסמצמיים ופעולה.
(04:48):
יוסי, אני שמעתי מספר של 4% של החיות שהן לא בני אדם או בני אדם רילייטד,
זה 4%, מבחינת יונקים. הוא עם ארבע אחוז מה בסכנה?
לא, ארבע אחוז נשאר מגוון מינים שהוא לא בני אדם או רילייטד אליהם מבחינת יונקים.
ישמע לי, אה, יונקים ספציפית, לא, ישמע לי נמוך אבל אנחנו כן מדברים במולחים,
(05:10):
האמת שראיתי לו בזמן מספר אני לא זוכר אותו,
אבל אנחנו כן מדברים במולחים של מעסיק סטימפ'ן, כן, יש לנו קופות של הכחדות מסיביות
כאלה, נכון, למשל המפורסמת שבהם שבאה נכחדו על המודילוסאורים,
65 מיליון שנה, אז אנחנו כן מדברים על מונחים שאנחנו נמצאים בתוך עוד מס אקסטינג'ן
כזה שהוא כל כול לא נכון, דברים על האנתרופו כן,
(05:32):
קופה שני אדם בעצם משנים את הכדור.
אז אחת השאלות... רגע איך קראית לזה? זה מונח? כן אנתרופוסין, אנתרופו כן,
זה קופה גיאולוגית שהיא של האנתרופו, כן של האדם.
וואלה לא מכיר את המונח, אוקיי. כן. אז אימפליקט,
אחד הדברים שהכי היית רוצה לדעת זה אוקיי אני פה נמצא באיזושהי סביבה אני מסגל
(05:54):
פה אחורה על התלון של האוניברסיטרה של המשרב.
והייתי רוצה לדעת איזה חרא בך מסתובבות פה נכון ויותר מזה הייתי רוצה לדעת אם עכשיו
פרסתי קו מתח או אם יצרתי הפרת רעש או עם כל הופרה שעשיתי.
או פעולה שעשיתי או לאפן האם שטלתי שיחים חדשים אתה רוצה לדעת איך זה משפיע על
מגוון המינים על המינים שפועלים פה בעצם.
(06:17):
ועד כמה שזה נשמע טריוויאלי זה
לא כל כך קל לדעת איזה מינים פועלים במכון הם הרבה
פעמים מסתרים הם מגיעים בשעות שאפשרה נמצאים גם ככה הם
משתדלים לא להיראות אז יש שיטות
מקובלות ישנות שבהן למשל פשוט תצפיות אנושיות בני אדם שהולכים עושים מה שנקרא קטרנזקט
(06:37):
מסתכלים וסופרים רשמין שזה טובות כן אני לא מזלזל יש היום הרבה אנשים משמשים במצלמות
ובשני כמה טיימנה טראפס כאלה שמניח ואז לא נמצא.
בעל פעמים עובר וזה מקפיץ אותו זה מתאים לבד לכם גדולים יותר זה סביב את זה בדרך
כלל במקומו בנקודות עניין זה לא קשה לפזר המון המון כאלה זה נורא נקודתי.
(06:59):
זה גם שוב באמת זו באמת טכנולוגיה חדשה שפורצת ומאפשרת יש כל מיני שימוש בכלים רמוט סנסינג,
אתה יכול להעיף רחפן אתה יכול לצלם מלוויין דברים מסוימים ואנחנו שמחים באקוסטיקה
ולשאם אנחנו יותר ויותר נכנסים לנישא הזאת של ליטור אקוסטי כאשר בעל החיים משמיע
(07:20):
קולות בין אם זה קולות התקשורת שלו זה ציפור שמצייצת או גם זה יכול להיות בעל חיים שמשמיע קולות,
כי יש בעלי חיים שהם משגעים כנפיים שלהם, הם משמיעי קולות אפילו חרקים אגב, אם הם עוברים מספיק.
או התנועה שלהם משמיעה קולות אז כל דבר שמשמיע קול בעצם אנחנו יכולים להקליט ובאמצעות
(07:41):
כלים של AI לנסות לסווג ולזרות.
תורונות של זה הם כמובן אתה פשוט מניח את המכשיר ואולף הביתה הוא לא מפריע והוא לא מתערב,
הוא יכול להקליט המון המון זמן אתה יכול לפעמים לומר מה עושה בעל החיים לפי הקול
הספציפי, אתה יכול להגיד אם זה קולות חיזור או קובלות אחרים,
(08:01):
אתה יכול לחסר טווח של עשרות אפילו מאות מטרים לפעמים, תלוי כמובן במה התדרים ומה העוצמת וכולי.
אתה יכול להאריך הפרעה, אתה יכול להאריך האם יש נאדם באזור, אתה יכול להאריך האם
יש רעש באזור, אז אתה יכול להאריך את כל הדברים האלה אל היתרונות.
יש גם חזרונות שאנחנו מקליטים קולות, אמרתי לא כל בעלי חיים משמיעים קול,
(08:22):
אני מקליט קול אני לא יודע אם זה אותה ציפור פעם שנייה או ציפור חדשה,
עדיין אנחנו נמצאים במקומות שאנחנו יכולים להעריך את הדברים האלה, אז יש גם חסונות.
וזה באמת, אבל שוב לא מדובר על זה שתהיה שיטת ניתור אחת שהיא תכסה את הכל,
זה ברור שזה חייב להיות פיוזיאל משהו בכלל של הרבה שיטות,
(08:43):
והניתורה אקוסטי הוא אחת מהן, זו שיטה שאגב גם מתחת לים, גם בעומק הים ולא רק באוויר,
זה יכול וצריך להיות בשימוש, ואנחנו עושים גם את זה לאחרונה,
בשיתוף עם מדענים אחרים כמו יוני במייקר פה מאוניברסיטת תל אביב ואנחנו מנסים לפתח
את השיטה הזאת שכבר נפוצה בעולם גם לא מספיק אבל בישראל הוא פחות,
(09:08):
שהבעיה העיקרית היא בעיקר אוטומטיזקציה של הדבר הזה נכון היינו רוצים להניח את
זה ולזהות אוטומטית את המינים ולא לשבת אין סוף שעות ונסות לנטף עדנית.
אז אתה אומר פעם גם אם היית מקליט את זה היית צריך אולי להצליב את זה עם איזה בן
אדם שיושב שם ומסתכל ואומר...
עדיין שם, אז כשאני רוצה לעשות מחקר על מין ספציפי, אז אני באמת יכול לקחת דאטבייס
(09:35):
או להושיב אדם קצת ולייצר איזשהו סט אימון מה שנקרא ואז לאמן מסונה,
לא תמיד גם עובד ב-100% אבל זה הולך למשתפר, אבל אם אני רוצה באמת לנתח את הכל, אז עדיין אני,
זה דורש גם אדם בלופ מה שנקרא, יש כל מיני ניסיונות מעניינים, שגם אנחנו קצת משחקים
(09:55):
איתם עכשיו, שלשתמש באינדקס.
זאת אומרת במקום ללכת ולזהות פרט-פרט, זה ציפור זו, זה זה זה זה.
כאב אולי נסתכל נגיד על מגוון התהדרים, או על כל מיני מדדים אחרים,
שאולי נותנים לי איזשהו מדד,
שאני לא יודע להגיד בדיוק, אני לא יודע להגיד זה אומר שיש פה חמישה יונקים,
שישה מיני זוכלים וכולי, אבל אני יודע להגיד המערפת פה היא בריאה,
(10:19):
היא מגוונת, או יש שינוי או משהו כזה. ופרמיני אינדקסים מוסטיביים.
ומטרת המחקרים האלה או השיטות האלה שאתה מפתח זה בעצם לעזור לעיריות או ארגונים
למיניהם להבין מה נמצא בסביבה שלהם?
תכף כמה דוגמאות, פנו אלינו, נכון היה כל קורא של משל משרד המדע שרצה לעשות דברים שקשורים לטבע עירוני,
(10:44):
יש הרבה דיבורים על זה שנייצר אירות ירוקות בעיר וככה לרווחת בהלך חיים וגם לרווחת האדם,
יש מסקדמים שמראים שזה בגלל שדני אדם שהם יש בקרבם שירת ציפורים הם רגועים יותר
ה-well being שלהם גבוה יותר.
כן, פה גם הייתי מסתדר בלי המחקר בשביל להגיד שזה עדיף שיהיה קצת ירוק בעיר.
(11:07):
כן, נכון, אבל אתה כן צריך את המסחר כדי להגיד שכשבנית פארק זה אוהיל או לא אוהיל.
ושם אנחנו נכנסים, ויש היום דיבור על כך שמשרד האנרגיה רוצים להכניס דבר שנקרא תאים פוטו-ולטיים,
רוצים להכניס אנרגיה סולארית לכל מיני אזורים, חקלאים, לא חקלאים.
(11:29):
וגם בשביל זה, אנחנו רוצים לעשות סקרים, אתה יודע, אתה הולך להכניס כזה...
וכל הפרויקטים שלהם, של האגרובולטאי, שיש איזה 100 פילוטים אם אני לא טועה.
בדיוק. אז הם רוצים לראות שהפאנלים לא בעצם מזיקים למגרן חיות אחרות?
בדיוק, בדיוק כך. אז גם שמה... הכנתם לחקור את זה תגיד?
(11:50):
אז האמת היא שכן, עשינו פיילוט גדול מאוד ברמת הגולן.
ולא נעים לומר, אבל כפי שקוחי לפעמים בישראל,
היינו אמורים להיות עכשיו כבר אחרי הקטינת הפאנלים, כדי לבדוק את הלפני לאחרי וזה
פשוט מתעכב ומתעכב אז אני לא יודע בדיוק מה זה אבל נהגדה שאנחנו מחכים כבר יותר משנה.
(12:18):
אוקיי, לא אנחנו באנרגיקום מלווים גם את משרד האנרגיה וגם האמת שיש עכשיו כן נסע
גרובולטאי של מגאל בצפון בשני הדה רביעי באפריל והם מדברים בדיוק על כל הפרויקטים האלה ועל זה.
זה רעיון מדהים, בו הנושא אנרגיה סולארית בתוך החקלאות שטחים חקלאיים גם כך הם
(12:38):
המון והם לא כל כך טובים לסביבה בדרך כלל.
אני מקווה את המחירת כאילו זה שהם לא תומכים במגוון מינים ויש פה הזדמנות יודע
ומדינה עוד פננה ולכתי דקה עכשיו וכמויות מטורפות של פאנלים סולאריים בכל מיני
מקומות וגם הפרעה אסתטית וגם גוזל שטח אז לכאורה יש פה ווין ווין אבל צריך לבדוק את זה.
גם אני חושב על המקומות בדרום ומקומות ששם הקרינה חזקה מדי והשמש חזקה מדי ואז
(13:04):
אולי הצל אפילו יכול להועיל לגידולים, שזה בכלל יכול להיות win-win מטורף.
לא חשוב לי את זה, אני יודע שיש שאלה כזאת של איך סמים את זה ככה שזה לא פוגע בחקלאות,
אני חושב לא כל כך על הדרום אבל האמת שזה נקודה רומנית מה שאתה משתמע.
אנחנו, רוב ישראל זה מדבר הגדול הזה, הוא רק גדל מיום ליום.
(13:26):
אני יכול לתת כל דוגמא אחת יש את הנושא של טרוטינות רוח שגם מתגלות כבר לא מתגלות
אנחנו כבר יודעים שהן קוטייל מאוד רציני של בעלי כנף כולל התלפים.
רגע איך אתה יודע את זה תספר.
כי יש באמת גם בעולם הסביבתי אבל גם בעולם העסקי יש בעצם הרבה טוענים שכן,
(13:48):
הרבה טוענים שלא, הארגונים הסביבתיים לא אוהבים את זה.
אני לא חושב שמישהו טעין שלא, יש ויכוחים על המספרים קצת, מה אתה יודע?
מה זה? איזה מספרים אתה מכיר? אני מכיר, תן לי להיזכר בקלאר העץ,
ונגיד זה ממוצעין, יש טורבנות שהיות הרבה, יש טורבנות שהיות עוד מעט, אבל בגרמניה,
(14:11):
אם אני זוכר נכון אנחנו מדברים נגיד על הערכות קטנות נמוקות של ממוצע ששם עשו הרבה
מחקר אגב לכן אני לוקח את גרמניה ויש לי עמיתים שמה,
אבל נגיד שאנחנו מדברים על 1000 לשבוע אוקיי אז אנחנו מדברים בממוצע אז אנחנו מדברים על 50 בשנה אוקיי?
(14:31):
ויש לך שם כרגע. לטורבינה אחת? כן, זה לא הרבה, יש לך שם 40 אלף טורבנות,
אז אנחנו רואים כבר על 2 מיליונות אלפים בשנה, שזה לא הרחק, הוא מאוד...
המון. המון. זאת אומרת, בציפורים גם, בלי הציפורים.
אני מכיר את הספר של התכניות הכל, אבל ספרים של ציפורים לא כל כך שונים,
(14:53):
זה כמובן לא מתפלא גסיד, פעם מה שאמרתי, הוא לא, יש תרופות מדידה,
שיש הרבה יותר וזה וכולי, ויש טורבנות שהיו עוד הרבה יותר, אבל מה שאמרתי עכשיו
זה אני חושב הלואה של ממוצע, אפילו אם תגיד את יודע,
אפילו אם זה יהיה פי עשרה פחות, כלומר כל פורמינה רוגת אחד כל בוא נגיד אחד בכל
דשא פעילו אז אנחנו מדבר על חצי מיליון התלפים בשנה בגרמנים, רק בגרמנים בסדר?
(15:18):
אז שזה ארץ השירה בתורבין, יש מדינות יותר גדולות עם יותר תורבין.
אז אנחנו לא היה מיליונים סביב העולם והבעיה אין פתרון טוב, הפתרון כרגע העיקרי הוא א'
לסלקט רובינות שהן מאוד מאוד פוגעות או לא להקים אותם בכלל אם אתה יודע,
לפעמים קשה כי לפעמים אתה לא יודע מראש מה קורה.
(15:40):
ובית כמובן לעצור פעילות של טורבינות בזמנים רגישיים,
ואז באמת מתחיל הוויכוח הגדול בין היזמים לבין ארגונים גוני סביבה,
מתי לעצור באיזה מהירות רוח, בדרך כלל עוצרים לפי מהירות הרוח,
מהירות רוח גבוהה אין בדרך המאופפים,
אז אפשר לתת לטורבינה להתנהל, אבל בהירות נמוכה יש מאופפים, וגם ככה הטורבינה פחות אפקטיבי.
(16:00):
אבל אתה יכול להסביר שנייה את המנגנון שגורם להם?
אף אחד לא יודע בוודאות, יש שם כמה שאלות מאוד מודגזיות, כמו האם האטלפים,
שוב אני מתמקד יותר באטלפים, האם הם נמשכים לטורבינות אולי?
יש כל מיני טענות כאלה, כי אנחנו רואים שעושים לפעמים ניתור. רק אני אגיד שגם פה
ניתור אקוסטי הוא אחד הדרכים הרחידות לדעת מה קורה.
פעם תסע מקרופונים ורואה, הופה יש לי פנילות של אטלפים, הנה כאן התקופה,
(16:24):
לפני, אחרי, כל מיני כאלה.
זה כדי לדעת נוכחות, זה לא אומר לי כמובן ממת, כדי לדעת אם היא מת אז משתמשים בשיטה
העיקרית האמינה זה לעשות צריכות עם כלבים שממש עברו אימון לחפש את הגופות כי זה גופות קטנטנות.
אגב אני אגיד עכשיו ואני קודם נתתי הרחות זהירות, אני אגיד שכל הרכות שלנו שהן
מוססות על חיפוש הן תמיד הרכות חסר כי יכול להיות את הלב שחטף מכה ואף בין השיחים
(16:49):
רורק או התאופף עוד קצת נכון?
ואין לנו מושג בכלל דברים האלה או שאכלו אותו לפני שהכלב מצא אותו נכון?
אז כנראה השלכות הן יותר לגבול של מיליונים.
ומה רציתי לומר, מה המדינה זה א'
אנחנו לא יודעים אם הם נמשכים, אוקיי יש טענות כאלה והדבר הכי גדלי זה פשוט הגיעה הישירה,
(17:13):
אוקיי זאת אומרת התרובינות האלו בצוות שלהם מסתובבים מאוד מהר את הלף שעובר שם
בסגרה אין לו סיכוי לחוש את זה, וגם ציפור זה פשוט אף מהר מדי הצוות שלה להבות
זה מאוד טמירות של מאות כמש כי זה פשוט מאוד מאוד גדול.
השאלה היא אז אין סיכוי לחוש את זה בכלל כן זה פשוט זז מהר מדי תחשוב על רקטיל
לא יודע רכבת שמתקלת לך ב500 כמה שאתה לפני רגע לא ראית אותה בכלל.
(17:36):
אז זה זה, יש עוד כל מיני דיונים האם יש גם משפעות של ברו כן של לחץ אולי או כל
מיני דברים כאלה אפשר שיש יותר מחלוקת לגבי מה אם כן זה גורם או לא גורם לתמוטה.
יש גם עוד כל מיני נשנוחות משניות רעש שהדבר הזה מייצר וכל מיני דברים כאלה.
(17:57):
אז אתה מתנגד בגדול. לא, אני חושב שחייבים אנרגיות רוח,
לא יש שאלות שיהיה לנו רוח, אז כאילו מה נשאר, אבל אני חושב שצריך,
תראה, צריך להיזהל, יזמים הם יזמים, על זה הם בחילתם ישיקו לפעלה כל וזה הכל, רווח, כן?
ואנחנו צריכים פשוט לא להתפטות. מה יקרה עם טורבינות בתוך הים?
(18:19):
האם יש שם, עד אלפים יש פחות ציפורים, אבל מה לגבי הציפורים?
תראה, דרך פשוב, שוב יש לי הרבה פעמים פונים אליי רק עכשיו הייתי בכנס ביפן ושואלים
אותי כי מה שקורה לפחות באירופה שאני מכיר הם שמים אותם המון המון בים הבלטי נכון
והרפיאנס הצפוני מה שנקרא גם.
גם, והם שמים אותן לדעתי לא מאוד רחוק ויש שמה כן נדידה של התלפים והם רואים בגירות גם שם.
(18:46):
בסדר אני לא מבין מה זה ובדיוק ותמיד הם שואלים אותי אני מתעסק בניבוד אז הרבה
פעמים שואלים אותי האם יכול להיות שהתלפים משתמשים בהם בניבוד יכול להיות אני לא
חושב את זה כי פתאום יש לך תיאורה שם אני יודע אם בדרך כלל רגיעים נובט באמצעים
אחרים ופתאום יש עמוד מאיר והם יודעים שהעמוד הזה מוביל אותם לכיוון הנכון.
אז גם זה לא יפתור את הבעיה תראה, שוב אם מפסיקים את פעילות הטרובנות במהירות רוח
(19:10):
נמוכה נגיד ב-6 מטר לשנייה ומטה זה מפחית 90% פלוס מהפגיעות אז עם כל הויכוח על המהירות האלה כששוב,
גם הנציאלות שם היא נמוכה, מכבוד האנרגיה הנוצרת שם היא נמוכה,
אז אני אומר אם הרשויות עדו להבהיר ליזמים שבמהירות האלה טורבינות לא פועלות.
(19:34):
פתרנו את הבעיה בלי לפגוע כמעט בהלפיים ובלי לפגוע כמעט באנרגיה כנראה מעניין,
ומה אם עולים מעל גוואים מסוימים או יורדים, כאילו לרדת אין לאן לרדת?
זהו אנחנו שמים GPS עם על תליפים והם עושים עד אלף מטר אז כאילו אין לה רואה.
וגם ציפורים נודדות כלומר אני לא רואה שתשים טורבינות מעל גובה,
(19:58):
אולי קצת אתה תפריט אבל אבל את יודעת צריך לעוד מאוד מאוד גבוהה בשביל זה.
וואלה. כן היינו מעורבים קצת יש כן כל מיני רעיונות היינו מעורבים בפרק של עטיס
רחפן שעושה הרבה רעש ומפחיד את התלפיים יכול להיות שאפשר לעשות כל מיני דברים מצירתיים כאלה כדי.
קדימה קצת להפריט את הנזק אבל שוב אני אומר זה צריך לבוא בסוף.
(20:20):
תצטרך לא תמיד כי אם הוא צריך יהיה לעצור את החמדנות.
ולהגיע לפשרות שפושבים גם על הטבע. זה השיעור של האנושות מה שאתה אמרת עכשיו.
בדיוק, נכון, בדיוק כך לעצור את החמדנות כן? בדיוק,
שיהיה לנו בהצלחה. אני לא יודע אם זה באמת ככה.
(20:42):
איזה פרומיל שהם מרוויחים, ובלי לדעת אם זה נכון, סבבה, אז שהמדינה תספסן.
אני לא יודע אם זה נכון, אני לא מאמין להם, אבל אם זה נכון, אז שהמדינות עושים ליד חשוב.
יותר חשוב, לא פחות חשוב מכיפת ברזל, נגיד ככה.
כן גנדר, אתה יודע יכולים, מקחישי כלים למיניהם, יכולים להגיד,
האדם לא קשור להתחממות, האדם לא זה, אבל הוא כן בטוח קשור לזה שנעלמים מלא חיות זה כאילו.
(21:09):
נכון אני יכול להתראות בשמת האדם נקודה ואת זה אי אפשר לקחת.
נכון אם הולכים לשם אגב אז באמת נגיד קולגה שלי קריסטיאן פויקט שהוא חוקר גרמני
והוא באמת מאוד מאוד הוא לקח את זה כי, הוא בכלל מתעסק בדברים,
הוא חוקר התלפים, אבל הוא בכלל מתעסק בפיזיולוגיה וזה עד שהוא שמע את המספרים.
אוקיי? הוא סיפר לי לפני עשור או משהו, הוא שמע את הנספרים, והוא כאילו אומר,
(21:31):
ליסטון נשמתה, הוא לא האמין שאלה מספרים ואז הולך ובדאג רציאל ואמר וואלה אלה נספרים
ודגם וזה, מראה שעשה מזה מסע... מה של מספר חיות שנהרגות?
כן, התלפים. אגב, הוא גם, הוא גם... עוד דבר
שהוא עושה זה הוא לוקח את הגופות ומסתכל על הבטן שלהם ומוצא את מגוון החרקים המטורף
שהאטלפים האלה אוכלים שאתה יודע אם אתה חושב על כמה זה איך זה טוב לאדם וזה אז
(21:55):
כמובן שיש את הפן הזה יש לי סטארט-אפי שבילך יוסי אתה תצא לים המלח, לדרום ים המלח,
ותרבש שם האטלפים תמצא את האטלף הזה שעודד לשרוד 50 מעלות חום.
ותביא מדביר טבעי לזבובים ולייטושים שם אתה לא מבין מה קורה שם אי אפשר להיות.
(22:17):
בחוץ תקשיב זה נעף יש שם מה אגב מה אין לי מה שאתה אומר יש שם התלפים.
יש שם התלף שיכול לשרוד טמפרטורות גבוהות בכלל כן תראי התלפים הפופו פיזיאולוגיות נורא מעניינת הם.
יש את הליפים מתבררים תראה בלילה בדרך כלל לא חמישים מעלות אבל יכול להגיע מעל
40 וזבובים זה עניין של יום יותר אז שמה דווקא מלכות למוזיר בך, אבל יש כן התלפים, לא יש,
(22:42):
התלפים יודעים טיפרטורת הגוף שלהם עולה בכמה מעלות,
בכל פעם שהם פורסים כנפיים.
חום גבוה לא טוב להם בסדר? שאני לא אובן נו נכון.
יש להם בעיה שלא הוא בחום, כנפיים בקיאות שעוצרות חום או קולטות חום,
אבל אם דווקא הגוף שלהם ידיע להתמודד עם חום ברמה היומית מאוד טוב.
(23:04):
טוב יש את הלפים במדבר מאוד מעניינים יש.
באמת מה קורה שם בזרח נראה שנקרא טלפון בודן היימר של זה את הלף של שניים וחצי גרם אוקיי זה יונת.
עד הקטנים בעולם צפון באמת זה יותר קטן מאת אלף חלקים שיש ליד האוניברסיטה שאני
חכה לזה זה יותר קטן מזה שאתה אחר כך.
(23:26):
ככה הוא משתר את העבודה איתו את הלפון נגון שלנו עם עורך גדול שלו פי 3 יותר גדול
אז הוא שוב זה כלום זה קטן מאוד.
כל של אצבע. כן, ממש אצבע. בוא ניגע קצת בספר ובפודקאסט שהתחלת. שוכחתי, נכון.
בואי להתחיל מהפודקאסט בשתי מילים, אפשר לפתור בספוטיפיי תפסתה מרובה, זה פודקאסט מדע פופולרי,
(23:52):
מונגש לכנילות, שאני התחלתי להגיש ביחד עם חבר שלי שהוא היסטוריון,
אמיר דוקטור עמין פייכר, אנחנו לוקחים ממש נושא, אתה יודע, כל נושא, עכשיו אני חוזר,
היום הקלטנו פרק על מסכות לכבוד פורים, אבל זה אומר שאנחנו מראיינים חוקרת מסכות קבוקי יפניות,
(24:12):
ומישהי פרופסור שמתמחה בזיהוי פרצופים, ומישהו שעוסק בחכיינות בטבע,
והליכאים שמתחפשים כאן, אנחנו תוקפים את הנושא מהמון המון כיוונים,
משתדלים לעשות את זה בצורה שנגישה.
לפני יש לנו פרקים חתרניים יותר, עשינו, אתם יכולים לחפש את הפרק על.
הבלדה של יואל משה סלומון מסכנו בהיסטוריה של פתח תקווה ומה שם מונפץ ומה שם האמיתי,
(24:37):
זהו אז רגע, תן רמז, מה מונפץ מתוך הסיפור הזה?
שמעת? לא, אז תראה, קראנו את זה קריאה חתרנית מה שנקרא, חיפשנו שם,
לא, תראה יש שם הרבה מאוד ויכוחים, הוויכוח המאוד גדול הוא האם משה סלמון כאילו
בלדה שכלתה ברום טרלה ומשה סלומון כאילו הוא הגיבור אז אם תשאל את הגיבורים האחרים,
(24:58):
את המשפחות שלהם, נכון יש שם עוד כמה, זרח בבנת, אפשר להתקדם בשיר, שטמפל, דנוטמן.
אז אם תשאל את המשפחות שלהם, אגידו אושך שלא קפה.
והסיבה שמאושי סלומון הוא כל כך נזכר זה כי הוא עצמו, אתה נוכן במשפחתו,
כתב את הספר שעליו התבססה אחר כך הרבה, בסיסו הרבה מהסיפורים.
(25:18):
אז אנחנו גם בודקים את הדבר הזה יותר לעומק, אפילו מעלים לשידור צאצאים של שתי
המשפחות שמתעמתים זה עם זה בשידור מצוין הם רבים על הקרדיט,
בלבדיחות אבל זה כזה אנושי אחד
מהם שהוא הנכת של השטמפרים או אולי נכת דהנין אפילו אומר עוד עכשיו עד השנים האחרונות
(25:45):
אמא שלו ברגע שהשיר היה מתנגן ברדיו הייתה מחוותה עד כדי כך זה שם בלב,
כאילו שלקחו להם את ההיסטוריה.
זה מה שקורה, בוא נחשוב על ההיסטוריה בכלל, כל ההיסטוריה מסופרת מהצעת של המנצח,
כמה מההיסטוריה הזאת היא לא אמיתית? רובה כנראה, כי רובה נכתבה על ידי המנצח.
(26:08):
כן, אבל זו לא אמיתית, אין היסטוריה, אתה יודע אני עושה את הכולים ופעם אותן...
הסיפור פחות, בוא נגיד קרוב לאמת אובייקטיבית, ויותר קרוב לאיזה אמת ספרותית.
אבל אפרופו אנחנו שם אחד מהמבנים שלנו מדבר על היתושים כי אם אתה זוכר יש שם הסיפור
של המלאריה בשיר כן שהם כולם מתים ממנו,
(26:28):
בדיוק בדיוק היא שם אורחת ככה סמויה אז אמרנו במקום לדבר על המלאגיה בוא נדבר על
המפיצים שלה ויש לנו רעיון שלם שמה על כמה יטושים הם נפלאים וכמה הם מעניינים וכל
מיני דברים כאלה שנשים כאן נסים להסתכל על זה בזווית קצת.
וואו אני אשים אותך להתווכח עם אשתי על זה היא לא מסכימה על הנושא הזה.
(26:52):
תיכן להתווכח עם יטוש אני אתן לה להתווכח עם יטוש. יש הרבה אנשים שהיו אומרים שיתוש
זה חיה מיותרת מה אתה אומר על זה?
תשמע, זה הפרופוס החתנו ממקודם אז,
יש מערכת אקולוגית בלי יתוש אין את הלב אז אין מי שאובע לנו את העשים ופור ופור
הכל ארוך זה בזה חוץ מיתושים חוץ מיתושים.
(27:19):
הייתה יתושים האמת שהם מזון
עסום להרבה בעלי חיים אני ראיתי שמכינים
מהם אמבורגרים באפריקה גם הם יתושים יש
להם מכת יתושים באחת מהעונות בטח
בקיץ ואז הם כאילו ברמה ש זה
כמו ים המלך אתה יוצא מהבית כאילו עשרות אלפי
(27:40):
ואז הם מסתובבים עם איזושהי מסננת ואוספים
אותן ומכינים מהם האמבורגרים מסתבר שבאמבורגר הזה יש פי 4 יותר פוטאין מאמבורגר
בכר סטנדרטי כן זה שחרקים תדע שירים בחלבונים ורוצים משתמש מהמאכל זה ברור אני
מכיר אפילו בטיילנד ניסו לשדל אותי לכל פעם ספלים,
(28:02):
יטושים עוד לא שמעתי כי זה באמת אתה יודע רק מספרית כאילו אני חושב שצריך לנות
שם מיליוני יטושים בכל קציצה כזאת המון המון המון זה באמת כמעט לא אתם רוצים בלייצר
את האמבוגר אתה בעצמך ולקוטט אבל שנשמע לגמור יותר מהמבוגר, אבל זה מעניין.
(28:22):
זהו לגבי הספר אז באמת נצאה לאחרונה ספר שנקרא תלפים עשה בעקבות יונת מופף שכתבתי בהוצאת כנרת זמורה.
אמור להיות מתרגם לאנגלית בחודשים הקרובים ועוסק בתלפים בעיקר בהתנהגות של התלפים
(28:43):
מבוסס על רעיונות עם יותר מ 20 חוקרים אז אני מספר גם סיפורים אישיים שלי וגם של
המעבדה שלי אבל הרבה יותר,
לא פחות או לפחות רעיונות עם המון המון חוקרים והסיפורים שלהם וכל משקוחת הספר
אני יכול להעיד ואומר שוואו חוקרי התלפים הם פסיכיים או מעניינים או איך אתה לא
רוצה לקבול לזה כי באמת אנשים של כל חיי מקדישו לאלף תלפים כל אחד מזווית קצת אחרת הפרופו אותו חוקר.
(29:09):
זוכלים במערות נכון נכון למשל יש לנו לא מעט סיפורים כאלה אז באמת אותו קריסטיאן
שהזכרתי מקודם למשל הוא והסיפור של התוקבינות באמת מופיע בספר כמובן עם הרבה יותר פירוט ממה שנתתי כאן.
כולל ההיסטוריה שלו, יכול להתגלגל לשם, החל מטלמיד, אותו תלמיד תואר ראשון שעושה
פרויקט ביוון עם התלפים ועד.
(29:31):
לפח שהיום הוא ראש ועדת התלפים או זוכר שאלה אם הארגון יורובט ארגון הגג האירופי
של השמירה על התלפים קוראים לו יורובט?
זה טוב זה טוב, זה היורוליג של התלפים האמת שזה, כמה פעמים ציעו לי ולא הגעתי אף פעם אבל זה נשמע.
(29:54):
זה כמו באום, רק שבמקום לדבר על ההחלטה, אחד לא יודע, 8.05 מדברים על האט אליפים, וואי, 1.701 זה החלטה.
סנסציונית שאני חייב שהיא תקרה כי אם לא אני לא חוזר הביתה בחיים.
נכון אני אומר שזה נוגעת פאישית מאוד. וואי וואי כן.
מאוד מאוד אני תמיד צחקתי שיש לנו אתלפים כשסמנו להם ג'יפיאס והם רוצים את הגבול
(30:16):
לבנות לו לחוזרים אתה יודע כי הם מבחינים לצוד, האם זה נחשוב הפרה של ההחלטה הזאת
אבל זה המקופות פחות מתוחות.
אז בואו ניגע קצת באתלפים אפילו אם זה טיפה פחות קשור לנושא הפודקאסט ואני אשמח
לשמוע את חזית המחקר, את הדברים האחרונים.
אז במקום החזית בוא נספר לך קצת על תלפים בעיר כי הפודקאסט שלך עוסק בסביבה ואנחנו
(30:42):
יודעים שבעלי חיים בעיר זה דבר מאוד מעניין באופן כללי ו...
והתעדם ספציפי אבל אנחנו בשנים האחרונות זו חזית לא חזה איתנו אנחנו עושים הרבה
בהשפעה של העיר על התלפים, אחד הדברים שאנחנו מוצאים זה שהתלפים עירוניים אז למשל
יש לנו את התלף הפירות שהוא חיה את מודל נהדר כי הוא חי גם בעיר וגם בכפר,
(31:02):
וזה, למאזינים זה התלף החמוד ברוטשילד בין רצאי בונגלאך עם הפיקוסים.
פיקוסים או שקמים אתה חושב שזה סוג של פיקוס, כי עכשיו בדיוק מתחילים הפירות שלו,
אז בדיוק, אז התלפים האלה הם גדולים, הם מעניינים, הם מחיים הרבה,
(31:22):
הם חברתיים, הם מנבטים, ולכן אנחנו מאוד מתענגנים בהם,
והם חיים גם בעיר וגם בכפר במידה כמעט שווה בישראל, ואז אנחנו יכולים לשאול שאלות כמו האם הם מתנהגים שונה,
ואנחנו רוצים שהתלפים שחיים בעיר הרבה יותר סקרנים נקרא לזה במרכאו,
אני אעשה אותם רגע בני אדם, הם מגבנים, הם בודקים הרבה יותר אתרים של מזון,
הם מחליפים אתרי מזון באופן, כל זה לאגב אנחנו עושים במצוא לזה שאף פעם אין עליהם
(31:46):
GPSים כן? מסתכלים על התנועה שלהם.
אבל מי ממדל את זה אחרי זה? צריך להיות AI מטורף למדל את התנועה הזאת לא? זה כאילו כמה דאט הזה...
לא, זה הרבה להטע וה-AI מאפשר לנו לשאול שאלות יותר רחמות למשל האם אני יכול לנבא
(32:07):
לאט אלף ירוף מחר לפי מה שהוא עשה אתמול נגיד,
זאת שאלה כאלה שה-AI יכול לעזור לנו איתן אבל אתה יודע לשאול שאלה כמו כמה עצים
הוא מבקר ואיזה עצים זה הרבה מה שנקרא סיגנל פרוססינג קלאסי היא לא צריכה שזה איי-איי,
מספיק למפות, זה הרבה עמדה פיזית של הלכת ולמפות את המיקומים של העציים,
(32:30):
ואז לעבוד על הדאטה, ולנסות לזהות מתי אנחנו רואים שהטלף נעצר,
ומתי הוא אף למשל.
עוד דבר שאנחנו רואים עכשיו למשל, זה שהטלפים בעיר זה ממש דאטה חדש,
כשאנחנו עובדים עליו, כנראה הם מבליטים מוקדם יותר, תגורים שלהם,
אז ההיריון של הטלפים הוא ארוך, ארבעה חודשים.
יש הטלפים האלה, ואנחנו יודעים שבדרך כלל בעלי חיים מבליטים נכון לפי ההצעה של
(32:55):
המזון לקראת האביב, ומה שקורה בעיר, כאן יותר בעיר נכון יש אפקטים שמקרא איחום עירוני,
יש לך הרבה יותר פירות בעיר כי בעליף, אני רוצה להגיד בעלי חיים כי בני אדם שהם
בעלי חיים מוטיעים עצים, אז יש לך פתאום עצים שהם באומנות קצת אחריות וכאלה,
וכנראה שכל זה מאפשר בתלפים להקדים עד כשבועיים ככה אנחנו רואים את תקופת המלטה שלהם.
(33:16):
אז אתה אומר אותו התלף אם הוא נמצא בעיר ואם הוא נמצא באזור ספר.
אז יהיה לו התנהגות אחרת של המלטה והתנהגות אחרת של סקרנות גם.
נכון, עכשיו יש המון המון שאלות מעניינות כמו האם יש איזה גנטים,
האם מה שדוחף את ההתנהגות הזאת זה שאני בגן עם פליקציות שונה אליכם ולאחרים אני הולך לעיר,
(33:37):
אולי להפך אני נקלע לעיר ואז משתנים כל מיני דברים, דברים שבאמת שיורד מרד תפוחות
בכל מה שעושה בכלל בקולש קשור בלי חיים בעיר עשינו גם לאחרונה יש בה גדולה מאוד
של הרבה מיני התלפים הסתכלנו איך.
איך המזג האוויר משפיע על הפעילות שלהם אנחנו רואים שהטלפים וזה כוס זה פופס ניתון
(33:57):
אקוסטי אנחנו בעצם סוגרים הרגל לסחרה אז אנחנו מסממים מקליטים בכל הארץ באזורים.
עירוניים ולא עירוניים, והם מסתכלים מתי התליפים בעינים, ואיך זה קשור לרוח,
אפוד פה גם כמו שדיברנו על רוח מקודם, איך זה קשור לטמפרטורה, ואנחנו רוצים שבעוד
שהתליפים באזורים לא עירוניים, מאוד תלויים במזיג האוויר, הם יבואו רק ברוח נמוכה,
רק בטמפרטורה דברה, אז בעיר אתה כמעט ולא רואה כבר את הקשרים האלה.
(34:22):
העיר בעצם סוג של מגן מהבחינה הזאת, ומאפשרת להתליפים לא להיות תלויים במזיג האוויר.
ואז הם נהפכים להיות קצת תלותיים בבני אדם בעצם. בצורה עקיפה.
נכון.
אוקיי, אז אני אספר לך על מפקר אחר שהיא תפעה דומה יותר טובה.
(34:42):
עשינו ניתור אקוסטי כזה בתקופת ממש עכשיו, פרסמנו את זה בעיתונות הפופולארית,
עשינו ניתור אקוסטי בתקופת הסגר, והסתכלנו על מיני ציפורים לפוצות בעיר, עורבים,
צריך לומר אגב שרוח מיניה מהלכיים פשוט לא היו בעיר, אבל אלה שכן,
אז הסתכלנו על עורבים, על דראות ועל פשושים, מינים מאוד לפוצים.
(35:05):
ומצאנו שבתקופת הסגר, כשבני אדם נעלמים מהמרחב הציבורי, אנחנו מדברים על הסגר הראשון
שהיה מאוד מוקפד, אז העובים והדרעות,
שוב, אנחנו רק לפחות רואים את ההקלטות שלהן, אנחנו לא יודעים להגיד באמת מה קורה,
אבל אנחנו רואים שיש פחות עובעים ופחות דרעות באזורים כמו פארקים,
אזורים שבהם הם היו קודם לכן.
אז זאת היא דוגמה טובה, ככה אנחנו מפרשים את זה, נכון?
(35:26):
בדיוק כמו שאמרת, שזה ציפורים שהם מה שנקרא עובקוות אדם, אוקיי?
המאוד תלויות בבעלי חיים שבני אדם,
וכשבני האדם לא נמצאים אז הם צריכים כנראה למצוא מקום אחר אני לא לגמרי בתוך מה
קורה אבל זאת ההשערה מעניין כי אני חושב שהטלפים זה אולי אחת החיות,
(35:51):
שעשו לה את היחסי ציבור הכי רעים בעצם, אולי במהלך כל האנושות לא?
לגמרי, אז זה אני לא יודע אם הכי רעים אם אתה יודע, פה היתוש אבל זה לא אבל כי
היתוש הוא פוגע בך והוא מציק לך והוא גם עושה כואב והוא גם יכול להדביק אותך במחלות את לפ!
מה הוא כבר יכול לעשות חוץ מלהפוך לדרקולה כמובן.
(36:14):
אז הספר שלי הוא שוב ננסה פרסומת הוא בדיוק מתמודד עם הדבר הזה אני חושב שכל אחד
שקורא אותו יוצא משם עם דעה אחרת כן,
זהו הוא שווה לספר אבל אולי למה אתה החלטת דווקא לעסוק בתלפים?
כן, בשמחה אני למדתי תואר ראשון, אני ידעתי שזה בא לחיים זה היה לי ברור כבר עוד
(36:35):
שנים קודם ובפרט ידעתי גם שאני רוצה להתעסק בהתנהגות כי,
קראתי הרבה ספרים כאלה בתור ילד יודע כל מיני ג'ראל דארלינג כאלה שיוצאים לטבע
ומסתכלים על חיות וזה וזה מאוד משך אותי.
ולמדתי בתואר ראשון ביולוגיה פיזיקה ואז קראתי על תלפים שמשתמשים בסונאר,
שלא דיברנו על זה הפעם, דיברנו על זה בפודקאסט הקודם,
(37:00):
ובאמת תלפים משתמשים בסונאר הוא חוש מאוד ייחודי שמבסס על גלי קול.
פיזיקה ממש לכל דבר וממרתי הנה יש פה פשוט שילוב מדהים בין התנהגות לפיזיקה,
יש נתחומים שמאוד מעניינים אותי וככה אתה יודע משם הכל התגלגלות במדרונות החיים והאקדמיה נגיד כאן.
(37:21):
ולקחת לעצמך מישן בעצם לשפר את היחסי ציבור שלהם על הדרך?
אנחנו עושים בדיוק, אנחנו עושים זה על הדרך, זה לא המטרה, אני מכיוון שאני כל כך
בתוכם, לפעמים נדהם מזה, אף אחד לא חושב ככה, זה קצת כמו גזענות,
זה כבר לא קיים הדברים האלה.
ואז אני כל פעם נדהם שזה אפי. אנשים פה שווים קצת חוששים, הם פוחדים קצת מהחיה הזאת.
(37:45):
ואיך כן צריך להתעסק עם...
עכשיו שאלה של המלצות קצת. האם אפשר, אני לא יודע מה המדיניות עכשיו,
אפשר להגיע להסתובב בגן הזהולוגי, או בגן הבוטני בתל אביב?
ואיך זה עובד אז יש שני דברים הגן הבזולוגי סגור לצערי כרגע לציבור אבל יש את המוזיאון
(38:06):
לטבע מוזיאון שלטנדה טבע שהוא באמת מדהים ויש בו המון הדרכות והוא באמת מאוד מאוד
אפשר לבוא פשוט לטייל שם גם בלי הדרכה כאילו איך זה עובד.
כן, אולי יש כניסה ומוזיאון אבל כן בטח ללא דרכה הוא מאוד מאוד יפה,
והגן הבוטני כרגע הוא עבר שיפוץ מאוד מסיבי,
כרגע הוא רק בהדרכה צריך
(38:30):
להכנס לאתר ולחפש אני חושב שהתוכנית שלהם
בהמשך היא כן נפתח אותו קבוע כרגע הוא לפי
הדרכות ואני מאוד ממליץ אז זהו בתקופתי
היינו פשוט יכולים להיכנס גם לזאולוגי וגם לבוטני זה היה ממש יפה קצת אחרת אנחנו
אתה יודע משתדלים מאוד לאפשר לסטודנטים זה כל הזאת חלק מהקמפוס אבל אני חושב שאני
(38:52):
חשבתי על אנשים כן לא אבל אני זוכר שגם כשאני הייתי סטודנט שזה כבר ממזמן.
עכשיו אני אמת שוב סטודנט אבל בפתוחה ובמשהו אחר אז, אבל כשאני הייתי באלביב זה
היה אפשרי כולם יכלו להיכנס לעשות
שם הסיבוב היה שם, כאילו את האספולט הזה שעושים בו סיבוב מסביב לשלולית.
אז אם לצערי כרגע כל מיני שיקולים זה לא פתוח ככה למבקרים אבל אגב...
(39:18):
אז אני לא אתן את ההמלצה הזאת אל תבואו לגן אוזיאולוגי.
אפשר לבוא למזון תפס על הגג ולראות לעשות עם הלא תצפית יפה לפיה אל או הגן אוזיאולוגי.
אוקיי, אז זו הייתה המלצה שלי וזהו לקראת הסוף אתה רוצה לתת אולי המלצות?
חוץ מזה שהבאנו את הספר שלך, המלצה לקריאה ואת הפודקאסט שלך, המלצה לשמיעה עכשיו
(39:38):
אפשר המלצה שהיא שאני אמליץ על עוד משהו, מה?
לקרוא להעקוב אחרי בן אדם לראות, לשמוע לשחר,
לטייל אתה צריך להכין אותי מראש לכל הדברים האלה,
לטייל תפעל קטן בשביל הגלבוה כמה ימים,
מאוד מועד יפה התקופה הזאת היא בכלל מטורפת וזו משמעה
(39:59):
עמק שם הפרח חשוב להגיד שהמלחמה
הזאת היא כאילו היא לקחה לנו את התקופה הכי
יפה בצפון אי פעם גם אגב גם אחותי במפונים והיא מאדירים אז הם פינות עצמן הייתי
יותר בזמן לזה כי היא תקועה עכשיו בזכור יותר לא בהמלך צריך לחשוב על משהו אני
(40:23):
עושה את זה משהו ברוח התוכנית ולא סתם,
אתה יודע קראתי אפסון כמה אוקיי, אני באמצע קריאה של.
מגילן, הספר של שטפאן צוואריגל מגילן, שתורמם לתגידה האחרונה לעברית,
אז הוא קצת קשור לתקופה הזאת שאנחנו מדברים עליה ולפודקאסט הזה,
והוא באמת מאוד מאוד מומלץ. מה, מה קורה שם?
בספר. הוא מגלה הוא מגלה את אמריקה הצפונית, לא?
(40:47):
לא, לא, הוא מקיף, או הראשון שמקיף מדרום, כאילו, מדרום אמריקה הוא מחפש את המעבר,
היה בשביל שחוצה את אמריקה כדי להגיע לעודו מהצד השני, נכון?
אזרף, ועוד לא הגעתי, הוא לא הגיע בקטע של... והוא לא מוצא את המעבר הזה,
והוא מקיף את הכל וקורא שם הדרמה.
מקיף לדרום, ויש לו מרידות, ונתקיים שם בחורי, סיפור באמת מטוחה,
(41:08):
וגם שטפן סווייק כותב מאוד יפה. וואלה, אוהי אחלה המלצה.
אוקיי ויוסי אנחנו זהו הגענו לסוף שלנו אני צריך שתספר על הדבר שאתה הכי אוהב לספר על עצמך ופה נסיים.
חושבים סיפרתי כבר לא? איך התחלנו איך אני זה אני... מה אתה הכי אוהב לומר על עצמך במעלית?
(41:31):
אני לא מדבר במועלית את יודעת?
בפודקאסט שמו זניות אז בקוקטל בקוקטל.
אני לא באמת דבר לא יודע אני מאוד נהנה להגיד את הפודקאסט אני יודע מה אני משחק
כדוריגל כל שבת זה אולי וזה לא יעזור כלום הנה זה אולי הדבר לא יעזור כלום,
(41:54):
כל מאמר אתה פרסם כל זה לשים גול כמו שצריך זה עונג אחר.
טוב יפה, אני שמח שאנחנו מסיימים עם זה בסופו של דבר צריך להכניס את הכדור לשער
בדיוק אוקיי יוסי זהו הבאנו את זה ממש מעניין אני רץ לקנות הספר איפה אני יכול לקנות אותו,
(42:17):
בעיקרון יותר בצומת ספרים זדימצקי אבל בכל פעמים בעיקרון ואני רוצה להזמין אותו
אז אני כותב אתה לפים יוסי יש את פאר עברית,
בוגז טוב תודה רבה היה ממש כיף מאזינות ומאזינים אנחנו נתראה בפרק הבא אם אהבתם
את הפרק הזה שלחו את זה לפחות לבן אדם אחד שיהיה לו כיף להזין על התלפים It's up to us and it's a wrap.
(42:43):
Music.
Music.
(00:26):
שלום אלטרנטיבות ואלטרנטיבים ואלטרנטיביות ואלטרנטיבימים.
מספר פרק אינני זוכר, קרוב ל-90.
הכבוד שלי להערך את פרופסור יוסי עובל,
מבית ספר לזיאולוגיה באוניברסיטת תל
אביב ובעת הספר סגו למדעי המוח גם כן
באוניברסיטת תל אביב והפרופסור שאני
(00:49):
עשיתי אצלו פרויקט בסיומתו הראשון שלי
כפיים תודה ענדן
(01:23):
אז נראה לי אני עדיין אומר את זה,
וכמעט בתחילת כל פודקאסט שהזמנים מורכבים.
ושום דבר לא מובן מאליו מאז השביעי באוקטובר.
ולמרות זאת אחד מהדברים החשובים שאנחנו יכולים לעשות, זה פשוט להמשיך לעשות דברים
בעלי ערך לאנושות, לחברה, לעצמנו, למדע.
(01:46):
וזה מה שאנחנו עושים פה בפודקאסט.
מה איתך? איך המצב תופס אותך? וואה, אתה עושה דבר על המצב? כמה דקה שתיים כן.
המצב תראה, המצב הולך והיא הורדת, היא התחיל בגרוע מאוד, והמשיך בעוד יותר גרוע
נכון, אנחנו חזק ולאט לאט מגברים,
(02:06):
עכשיו אנחנו במסטטוס קווק הזה עם המצב אני חושב, פה באקדמיה אני יכול לומר שיש
הרבה מאוד כן, כל הזמן כן הבן,
אני גם מתפקד כאילו בית ספר מדעי המוח, אז יש לנו המון המון נמננים של סטודנטים,
במיגויים, עכשיו כבר המבחנים בדיוק התחילה ממש בעוד כמה ימים אז נאמרו אנחנו מתעסקים
בנושאים האלה איך חוזרים, איך חוזרים לגבוצות שונות איך חוזרים ללבדוע באחרים.
(02:30):
מורכב, שנה שנרצה לשכוח אותה נגיד ככה וואו, ממש,
שנה וספציפית השבוע האחרון אני גם הייתי רוצה לשכוח העניינים של מפונים באמת אין
לי כוח לתת להם אפילו זמן שידור אז בוא נתחיל בפרדקאסט ורצינו קצת לספר ורציתי
לקשור בעצם את המחקר שלך לאקלים,
(02:52):
ואיך המחקרים שלך באקדמיה, בעיקר בעולם התלפים אבל לא רק, יכולים לעזור לנו ללמוד משהו על האקלים,
על הסביבה, על קיימות, על מה שקורה בפן הזהולוגי לחיות ולבני אדם בעקבות המצב.
ואיפה היית רוצה להתחיל?
(03:12):
כן, אז אנחנו באמת, תראה, המחקר היומיומי שלנו הרגיל, ברלן בטר מה שנקרא שלמה גדלה
עוסק בהתנהגות בעלי חיים,
אבל כולם היום בין אם כי זה המחקר השניים ובין אם זה כי זה חשוב ובין אם כי פשוט
יש אפילו דרישה, עוסקים גם בקונסרבאשן מה שנקרא במידה כזו החלט.
(03:35):
רגע, מימי יש דרישה כזאת יוסי? יש היום המון תדע פונים אליך רשויות יש להם הרבה
באופן אירוני אם פעם לא היה כסף למחקר אקולוגי אז היום המון גופים מימון רוצים לעומד מחקר אקולוגי,
כולם מבינים כמה זה קריטי יש התעוררות מוחלטת בנושא רק אתמול פורסם דוכן וכן המדינה
שבאמת הספקתי להיעין בו אבל שעוסק בעלי הממשלה הישראלית בנושאים של אכלים. אז ללא ספק.
(04:02):
המשך הכישלון הגדול.
לנושאים אחרים, כן. אז בוא נראה מזג האוויר, הקלים המחקרי גם השתנה בגדול, אוקיי?
אז לגמרי באים אליך ושואלים אותך, ואתה רוצה לספר תשובות טובות.
אז המחקר שלנו שביום יום עוסק הרבה בהתנעבוד של התליפים, הוא גם אנחנו מתמחים באקוסטיקה,
(04:25):
וכשאתה מתמחה באקוסטיקה, אז יש לך כמה יתרונות למשל, אחד הדברים שאתה יכול לעשות,
זה לעשות סקרים אקוסטיים, אוקיי?
אז זו אחת השאלות הכי חשובות, כשאנחנו באים, יש הרבה פנים למשבר האקלים,
ואחד מהפנים החשובות, זה הנושא של משבר מגוון מינים.
פגיעה במינים שהולכים ונתחדים, והמחיה שלהם מתסמצמיים ופעולה.
(04:48):
יוסי, אני שמעתי מספר של 4% של החיות שהן לא בני אדם או בני אדם רילייטד,
זה 4%, מבחינת יונקים. הוא עם ארבע אחוז מה בסכנה?
לא, ארבע אחוז נשאר מגוון מינים שהוא לא בני אדם או רילייטד אליהם מבחינת יונקים.
ישמע לי, אה, יונקים ספציפית, לא, ישמע לי נמוך אבל אנחנו כן מדברים במולחים,
(05:10):
האמת שראיתי לו בזמן מספר אני לא זוכר אותו,
אבל אנחנו כן מדברים במולחים של מעסיק סטימפ'ן, כן, יש לנו קופות של הכחדות מסיביות
כאלה, נכון, למשל המפורסמת שבהם שבאה נכחדו על המודילוסאורים,
65 מיליון שנה, אז אנחנו כן מדברים על מונחים שאנחנו נמצאים בתוך עוד מס אקסטינג'ן
כזה שהוא כל כול לא נכון, דברים על האנתרופו כן,
(05:32):
קופה שני אדם בעצם משנים את הכדור.
אז אחת השאלות... רגע איך קראית לזה? זה מונח? כן אנתרופוסין, אנתרופו כן,
זה קופה גיאולוגית שהיא של האנתרופו, כן של האדם.
וואלה לא מכיר את המונח, אוקיי. כן. אז אימפליקט,
אחד הדברים שהכי היית רוצה לדעת זה אוקיי אני פה נמצא באיזושהי סביבה אני מסגל
(05:54):
פה אחורה על התלון של האוניברסיטרה של המשרב.
והייתי רוצה לדעת איזה חרא בך מסתובבות פה נכון ויותר מזה הייתי רוצה לדעת אם עכשיו
פרסתי קו מתח או אם יצרתי הפרת רעש או עם כל הופרה שעשיתי.
או פעולה שעשיתי או לאפן האם שטלתי שיחים חדשים אתה רוצה לדעת איך זה משפיע על
מגוון המינים על המינים שפועלים פה בעצם.
(06:17):
ועד כמה שזה נשמע טריוויאלי זה
לא כל כך קל לדעת איזה מינים פועלים במכון הם הרבה
פעמים מסתרים הם מגיעים בשעות שאפשרה נמצאים גם ככה הם
משתדלים לא להיראות אז יש שיטות
מקובלות ישנות שבהן למשל פשוט תצפיות אנושיות בני אדם שהולכים עושים מה שנקרא קטרנזקט
(06:37):
מסתכלים וסופרים רשמין שזה טובות כן אני לא מזלזל יש היום הרבה אנשים משמשים במצלמות
ובשני כמה טיימנה טראפס כאלה שמניח ואז לא נמצא.
בעל פעמים עובר וזה מקפיץ אותו זה מתאים לבד לכם גדולים יותר זה סביב את זה בדרך
כלל במקומו בנקודות עניין זה לא קשה לפזר המון המון כאלה זה נורא נקודתי.
(06:59):
זה גם שוב באמת זו באמת טכנולוגיה חדשה שפורצת ומאפשרת יש כל מיני שימוש בכלים רמוט סנסינג,
אתה יכול להעיף רחפן אתה יכול לצלם מלוויין דברים מסוימים ואנחנו שמחים באקוסטיקה
ולשאם אנחנו יותר ויותר נכנסים לנישא הזאת של ליטור אקוסטי כאשר בעל החיים משמיע
(07:20):
קולות בין אם זה קולות התקשורת שלו זה ציפור שמצייצת או גם זה יכול להיות בעל חיים שמשמיע קולות,
כי יש בעלי חיים שהם משגעים כנפיים שלהם, הם משמיעי קולות אפילו חרקים אגב, אם הם עוברים מספיק.
או התנועה שלהם משמיעה קולות אז כל דבר שמשמיע קול בעצם אנחנו יכולים להקליט ובאמצעות
(07:41):
כלים של AI לנסות לסווג ולזרות.
תורונות של זה הם כמובן אתה פשוט מניח את המכשיר ואולף הביתה הוא לא מפריע והוא לא מתערב,
הוא יכול להקליט המון המון זמן אתה יכול לפעמים לומר מה עושה בעל החיים לפי הקול
הספציפי, אתה יכול להגיד אם זה קולות חיזור או קובלות אחרים,
(08:01):
אתה יכול לחסר טווח של עשרות אפילו מאות מטרים לפעמים, תלוי כמובן במה התדרים ומה העוצמת וכולי.
אתה יכול להאריך הפרעה, אתה יכול להאריך האם יש נאדם באזור, אתה יכול להאריך האם
יש רעש באזור, אז אתה יכול להאריך את כל הדברים האלה אל היתרונות.
יש גם חזרונות שאנחנו מקליטים קולות, אמרתי לא כל בעלי חיים משמיעים קול,
(08:22):
אני מקליט קול אני לא יודע אם זה אותה ציפור פעם שנייה או ציפור חדשה,
עדיין אנחנו נמצאים במקומות שאנחנו יכולים להעריך את הדברים האלה, אז יש גם חסונות.
וזה באמת, אבל שוב לא מדובר על זה שתהיה שיטת ניתור אחת שהיא תכסה את הכל,
זה ברור שזה חייב להיות פיוזיאל משהו בכלל של הרבה שיטות,
(08:43):
והניתורה אקוסטי הוא אחת מהן, זו שיטה שאגב גם מתחת לים, גם בעומק הים ולא רק באוויר,
זה יכול וצריך להיות בשימוש, ואנחנו עושים גם את זה לאחרונה,
בשיתוף עם מדענים אחרים כמו יוני במייקר פה מאוניברסיטת תל אביב ואנחנו מנסים לפתח
את השיטה הזאת שכבר נפוצה בעולם גם לא מספיק אבל בישראל הוא פחות,
(09:08):
שהבעיה העיקרית היא בעיקר אוטומטיזקציה של הדבר הזה נכון היינו רוצים להניח את
זה ולזהות אוטומטית את המינים ולא לשבת אין סוף שעות ונסות לנטף עדנית.
אז אתה אומר פעם גם אם היית מקליט את זה היית צריך אולי להצליב את זה עם איזה בן
אדם שיושב שם ומסתכל ואומר...
עדיין שם, אז כשאני רוצה לעשות מחקר על מין ספציפי, אז אני באמת יכול לקחת דאטבייס
(09:35):
או להושיב אדם קצת ולייצר איזשהו סט אימון מה שנקרא ואז לאמן מסונה,
לא תמיד גם עובד ב-100% אבל זה הולך למשתפר, אבל אם אני רוצה באמת לנתח את הכל, אז עדיין אני,
זה דורש גם אדם בלופ מה שנקרא, יש כל מיני ניסיונות מעניינים, שגם אנחנו קצת משחקים
(09:55):
איתם עכשיו, שלשתמש באינדקס.
זאת אומרת במקום ללכת ולזהות פרט-פרט, זה ציפור זו, זה זה זה זה.
כאב אולי נסתכל נגיד על מגוון התהדרים, או על כל מיני מדדים אחרים,
שאולי נותנים לי איזשהו מדד,
שאני לא יודע להגיד בדיוק, אני לא יודע להגיד זה אומר שיש פה חמישה יונקים,
שישה מיני זוכלים וכולי, אבל אני יודע להגיד המערפת פה היא בריאה,
(10:19):
היא מגוונת, או יש שינוי או משהו כזה. ופרמיני אינדקסים מוסטיביים.
ומטרת המחקרים האלה או השיטות האלה שאתה מפתח זה בעצם לעזור לעיריות או ארגונים
למיניהם להבין מה נמצא בסביבה שלהם?
תכף כמה דוגמאות, פנו אלינו, נכון היה כל קורא של משל משרד המדע שרצה לעשות דברים שקשורים לטבע עירוני,
(10:44):
יש הרבה דיבורים על זה שנייצר אירות ירוקות בעיר וככה לרווחת בהלך חיים וגם לרווחת האדם,
יש מסקדמים שמראים שזה בגלל שדני אדם שהם יש בקרבם שירת ציפורים הם רגועים יותר
ה-well being שלהם גבוה יותר.
כן, פה גם הייתי מסתדר בלי המחקר בשביל להגיד שזה עדיף שיהיה קצת ירוק בעיר.
(11:07):
כן, נכון, אבל אתה כן צריך את המסחר כדי להגיד שכשבנית פארק זה אוהיל או לא אוהיל.
ושם אנחנו נכנסים, ויש היום דיבור על כך שמשרד האנרגיה רוצים להכניס דבר שנקרא תאים פוטו-ולטיים,
רוצים להכניס אנרגיה סולארית לכל מיני אזורים, חקלאים, לא חקלאים.
(11:29):
וגם בשביל זה, אנחנו רוצים לעשות סקרים, אתה יודע, אתה הולך להכניס כזה...
וכל הפרויקטים שלהם, של האגרובולטאי, שיש איזה 100 פילוטים אם אני לא טועה.
בדיוק. אז הם רוצים לראות שהפאנלים לא בעצם מזיקים למגרן חיות אחרות?
בדיוק, בדיוק כך. אז גם שמה... הכנתם לחקור את זה תגיד?
(11:50):
אז האמת היא שכן, עשינו פיילוט גדול מאוד ברמת הגולן.
ולא נעים לומר, אבל כפי שקוחי לפעמים בישראל,
היינו אמורים להיות עכשיו כבר אחרי הקטינת הפאנלים, כדי לבדוק את הלפני לאחרי וזה
פשוט מתעכב ומתעכב אז אני לא יודע בדיוק מה זה אבל נהגדה שאנחנו מחכים כבר יותר משנה.
(12:18):
אוקיי, לא אנחנו באנרגיקום מלווים גם את משרד האנרגיה וגם האמת שיש עכשיו כן נסע
גרובולטאי של מגאל בצפון בשני הדה רביעי באפריל והם מדברים בדיוק על כל הפרויקטים האלה ועל זה.
זה רעיון מדהים, בו הנושא אנרגיה סולארית בתוך החקלאות שטחים חקלאיים גם כך הם
(12:38):
המון והם לא כל כך טובים לסביבה בדרך כלל.
אני מקווה את המחירת כאילו זה שהם לא תומכים במגוון מינים ויש פה הזדמנות יודע
ומדינה עוד פננה ולכתי דקה עכשיו וכמויות מטורפות של פאנלים סולאריים בכל מיני
מקומות וגם הפרעה אסתטית וגם גוזל שטח אז לכאורה יש פה ווין ווין אבל צריך לבדוק את זה.
גם אני חושב על המקומות בדרום ומקומות ששם הקרינה חזקה מדי והשמש חזקה מדי ואז
(13:04):
אולי הצל אפילו יכול להועיל לגידולים, שזה בכלל יכול להיות win-win מטורף.
לא חשוב לי את זה, אני יודע שיש שאלה כזאת של איך סמים את זה ככה שזה לא פוגע בחקלאות,
אני חושב לא כל כך על הדרום אבל האמת שזה נקודה רומנית מה שאתה משתמע.
אנחנו, רוב ישראל זה מדבר הגדול הזה, הוא רק גדל מיום ליום.
(13:26):
אני יכול לתת כל דוגמא אחת יש את הנושא של טרוטינות רוח שגם מתגלות כבר לא מתגלות
אנחנו כבר יודעים שהן קוטייל מאוד רציני של בעלי כנף כולל התלפים.
רגע איך אתה יודע את זה תספר.
כי יש באמת גם בעולם הסביבתי אבל גם בעולם העסקי יש בעצם הרבה טוענים שכן,
(13:48):
הרבה טוענים שלא, הארגונים הסביבתיים לא אוהבים את זה.
אני לא חושב שמישהו טעין שלא, יש ויכוחים על המספרים קצת, מה אתה יודע?
מה זה? איזה מספרים אתה מכיר? אני מכיר, תן לי להיזכר בקלאר העץ,
ונגיד זה ממוצעין, יש טורבנות שהיות הרבה, יש טורבנות שהיות עוד מעט, אבל בגרמניה,
(14:11):
אם אני זוכר נכון אנחנו מדברים נגיד על הערכות קטנות נמוקות של ממוצע ששם עשו הרבה
מחקר אגב לכן אני לוקח את גרמניה ויש לי עמיתים שמה,
אבל נגיד שאנחנו מדברים על 1000 לשבוע אוקיי אז אנחנו מדברים בממוצע אז אנחנו מדברים על 50 בשנה אוקיי?
(14:31):
ויש לך שם כרגע. לטורבינה אחת? כן, זה לא הרבה, יש לך שם 40 אלף טורבנות,
אז אנחנו רואים כבר על 2 מיליונות אלפים בשנה, שזה לא הרחק, הוא מאוד...
המון. המון. זאת אומרת, בציפורים גם, בלי הציפורים.
אני מכיר את הספר של התכניות הכל, אבל ספרים של ציפורים לא כל כך שונים,
(14:53):
זה כמובן לא מתפלא גסיד, פעם מה שאמרתי, הוא לא, יש תרופות מדידה,
שיש הרבה יותר וזה וכולי, ויש טורבנות שהיו עוד הרבה יותר, אבל מה שאמרתי עכשיו
זה אני חושב הלואה של ממוצע, אפילו אם תגיד את יודע,
אפילו אם זה יהיה פי עשרה פחות, כלומר כל פורמינה רוגת אחד כל בוא נגיד אחד בכל
דשא פעילו אז אנחנו מדבר על חצי מיליון התלפים בשנה בגרמנים, רק בגרמנים בסדר?
(15:18):
אז שזה ארץ השירה בתורבין, יש מדינות יותר גדולות עם יותר תורבין.
אז אנחנו לא היה מיליונים סביב העולם והבעיה אין פתרון טוב, הפתרון כרגע העיקרי הוא א'
לסלקט רובינות שהן מאוד מאוד פוגעות או לא להקים אותם בכלל אם אתה יודע,
לפעמים קשה כי לפעמים אתה לא יודע מראש מה קורה.
(15:40):
ובית כמובן לעצור פעילות של טורבינות בזמנים רגישיים,
ואז באמת מתחיל הוויכוח הגדול בין היזמים לבין ארגונים גוני סביבה,
מתי לעצור באיזה מהירות רוח, בדרך כלל עוצרים לפי מהירות הרוח,
מהירות רוח גבוהה אין בדרך המאופפים,
אז אפשר לתת לטורבינה להתנהל, אבל בהירות נמוכה יש מאופפים, וגם ככה הטורבינה פחות אפקטיבי.
(16:00):
אבל אתה יכול להסביר שנייה את המנגנון שגורם להם?
אף אחד לא יודע בוודאות, יש שם כמה שאלות מאוד מודגזיות, כמו האם האטלפים,
שוב אני מתמקד יותר באטלפים, האם הם נמשכים לטורבינות אולי?
יש כל מיני טענות כאלה, כי אנחנו רואים שעושים לפעמים ניתור. רק אני אגיד שגם פה
ניתור אקוסטי הוא אחד הדרכים הרחידות לדעת מה קורה.
פעם תסע מקרופונים ורואה, הופה יש לי פנילות של אטלפים, הנה כאן התקופה,
(16:24):
לפני, אחרי, כל מיני כאלה.
זה כדי לדעת נוכחות, זה לא אומר לי כמובן ממת, כדי לדעת אם היא מת אז משתמשים בשיטה
העיקרית האמינה זה לעשות צריכות עם כלבים שממש עברו אימון לחפש את הגופות כי זה גופות קטנטנות.
אגב אני אגיד עכשיו ואני קודם נתתי הרחות זהירות, אני אגיד שכל הרכות שלנו שהן
מוססות על חיפוש הן תמיד הרכות חסר כי יכול להיות את הלב שחטף מכה ואף בין השיחים
(16:49):
רורק או התאופף עוד קצת נכון?
ואין לנו מושג בכלל דברים האלה או שאכלו אותו לפני שהכלב מצא אותו נכון?
אז כנראה השלכות הן יותר לגבול של מיליונים.
ומה רציתי לומר, מה המדינה זה א'
אנחנו לא יודעים אם הם נמשכים, אוקיי יש טענות כאלה והדבר הכי גדלי זה פשוט הגיעה הישירה,
(17:13):
אוקיי זאת אומרת התרובינות האלו בצוות שלהם מסתובבים מאוד מהר את הלף שעובר שם
בסגרה אין לו סיכוי לחוש את זה, וגם ציפור זה פשוט אף מהר מדי הצוות שלה להבות
זה מאוד טמירות של מאות כמש כי זה פשוט מאוד מאוד גדול.
השאלה היא אז אין סיכוי לחוש את זה בכלל כן זה פשוט זז מהר מדי תחשוב על רקטיל
לא יודע רכבת שמתקלת לך ב500 כמה שאתה לפני רגע לא ראית אותה בכלל.
(17:36):
אז זה זה, יש עוד כל מיני דיונים האם יש גם משפעות של ברו כן של לחץ אולי או כל
מיני דברים כאלה אפשר שיש יותר מחלוקת לגבי מה אם כן זה גורם או לא גורם לתמוטה.
יש גם עוד כל מיני נשנוחות משניות רעש שהדבר הזה מייצר וכל מיני דברים כאלה.
(17:57):
אז אתה מתנגד בגדול. לא, אני חושב שחייבים אנרגיות רוח,
לא יש שאלות שיהיה לנו רוח, אז כאילו מה נשאר, אבל אני חושב שצריך,
תראה, צריך להיזהל, יזמים הם יזמים, על זה הם בחילתם ישיקו לפעלה כל וזה הכל, רווח, כן?
ואנחנו צריכים פשוט לא להתפטות. מה יקרה עם טורבינות בתוך הים?
(18:19):
האם יש שם, עד אלפים יש פחות ציפורים, אבל מה לגבי הציפורים?
תראה, דרך פשוב, שוב יש לי הרבה פעמים פונים אליי רק עכשיו הייתי בכנס ביפן ושואלים
אותי כי מה שקורה לפחות באירופה שאני מכיר הם שמים אותם המון המון בים הבלטי נכון
והרפיאנס הצפוני מה שנקרא גם.
גם, והם שמים אותן לדעתי לא מאוד רחוק ויש שמה כן נדידה של התלפים והם רואים בגירות גם שם.
(18:46):
בסדר אני לא מבין מה זה ובדיוק ותמיד הם שואלים אותי אני מתעסק בניבוד אז הרבה
פעמים שואלים אותי האם יכול להיות שהתלפים משתמשים בהם בניבוד יכול להיות אני לא
חושב את זה כי פתאום יש לך תיאורה שם אני יודע אם בדרך כלל רגיעים נובט באמצעים
אחרים ופתאום יש עמוד מאיר והם יודעים שהעמוד הזה מוביל אותם לכיוון הנכון.
אז גם זה לא יפתור את הבעיה תראה, שוב אם מפסיקים את פעילות הטרובנות במהירות רוח
(19:10):
נמוכה נגיד ב-6 מטר לשנייה ומטה זה מפחית 90% פלוס מהפגיעות אז עם כל הויכוח על המהירות האלה כששוב,
גם הנציאלות שם היא נמוכה, מכבוד האנרגיה הנוצרת שם היא נמוכה,
אז אני אומר אם הרשויות עדו להבהיר ליזמים שבמהירות האלה טורבינות לא פועלות.
(19:34):
פתרנו את הבעיה בלי לפגוע כמעט בהלפיים ובלי לפגוע כמעט באנרגיה כנראה מעניין,
ומה אם עולים מעל גוואים מסוימים או יורדים, כאילו לרדת אין לאן לרדת?
זהו אנחנו שמים GPS עם על תליפים והם עושים עד אלף מטר אז כאילו אין לה רואה.
וגם ציפורים נודדות כלומר אני לא רואה שתשים טורבינות מעל גובה,
(19:58):
אולי קצת אתה תפריט אבל אבל את יודעת צריך לעוד מאוד מאוד גבוהה בשביל זה.
וואלה. כן היינו מעורבים קצת יש כן כל מיני רעיונות היינו מעורבים בפרק של עטיס
רחפן שעושה הרבה רעש ומפחיד את התלפיים יכול להיות שאפשר לעשות כל מיני דברים מצירתיים כאלה כדי.
קדימה קצת להפריט את הנזק אבל שוב אני אומר זה צריך לבוא בסוף.
(20:20):
תצטרך לא תמיד כי אם הוא צריך יהיה לעצור את החמדנות.
ולהגיע לפשרות שפושבים גם על הטבע. זה השיעור של האנושות מה שאתה אמרת עכשיו.
בדיוק, נכון, בדיוק כך לעצור את החמדנות כן? בדיוק,
שיהיה לנו בהצלחה. אני לא יודע אם זה באמת ככה.
(20:42):
איזה פרומיל שהם מרוויחים, ובלי לדעת אם זה נכון, סבבה, אז שהמדינה תספסן.
אני לא יודע אם זה נכון, אני לא מאמין להם, אבל אם זה נכון, אז שהמדינות עושים ליד חשוב.
יותר חשוב, לא פחות חשוב מכיפת ברזל, נגיד ככה.
כן גנדר, אתה יודע יכולים, מקחישי כלים למיניהם, יכולים להגיד,
האדם לא קשור להתחממות, האדם לא זה, אבל הוא כן בטוח קשור לזה שנעלמים מלא חיות זה כאילו.
(21:09):
נכון אני יכול להתראות בשמת האדם נקודה ואת זה אי אפשר לקחת.
נכון אם הולכים לשם אגב אז באמת נגיד קולגה שלי קריסטיאן פויקט שהוא חוקר גרמני
והוא באמת מאוד מאוד הוא לקח את זה כי, הוא בכלל מתעסק בדברים,
הוא חוקר התלפים, אבל הוא בכלל מתעסק בפיזיולוגיה וזה עד שהוא שמע את המספרים.
אוקיי? הוא סיפר לי לפני עשור או משהו, הוא שמע את הנספרים, והוא כאילו אומר,
(21:31):
ליסטון נשמתה, הוא לא האמין שאלה מספרים ואז הולך ובדאג רציאל ואמר וואלה אלה נספרים
ודגם וזה, מראה שעשה מזה מסע... מה של מספר חיות שנהרגות?
כן, התלפים. אגב, הוא גם, הוא גם... עוד דבר
שהוא עושה זה הוא לוקח את הגופות ומסתכל על הבטן שלהם ומוצא את מגוון החרקים המטורף
שהאטלפים האלה אוכלים שאתה יודע אם אתה חושב על כמה זה איך זה טוב לאדם וזה אז
(21:55):
כמובן שיש את הפן הזה יש לי סטארט-אפי שבילך יוסי אתה תצא לים המלח, לדרום ים המלח,
ותרבש שם האטלפים תמצא את האטלף הזה שעודד לשרוד 50 מעלות חום.
ותביא מדביר טבעי לזבובים ולייטושים שם אתה לא מבין מה קורה שם אי אפשר להיות.
(22:17):
בחוץ תקשיב זה נעף יש שם מה אגב מה אין לי מה שאתה אומר יש שם התלפים.
יש שם התלף שיכול לשרוד טמפרטורות גבוהות בכלל כן תראי התלפים הפופו פיזיאולוגיות נורא מעניינת הם.
יש את הליפים מתבררים תראה בלילה בדרך כלל לא חמישים מעלות אבל יכול להגיע מעל
40 וזבובים זה עניין של יום יותר אז שמה דווקא מלכות למוזיר בך, אבל יש כן התלפים, לא יש,
(22:42):
התלפים יודעים טיפרטורת הגוף שלהם עולה בכמה מעלות,
בכל פעם שהם פורסים כנפיים.
חום גבוה לא טוב להם בסדר? שאני לא אובן נו נכון.
יש להם בעיה שלא הוא בחום, כנפיים בקיאות שעוצרות חום או קולטות חום,
אבל אם דווקא הגוף שלהם ידיע להתמודד עם חום ברמה היומית מאוד טוב.
(23:04):
טוב יש את הלפים במדבר מאוד מעניינים יש.
באמת מה קורה שם בזרח נראה שנקרא טלפון בודן היימר של זה את הלף של שניים וחצי גרם אוקיי זה יונת.
עד הקטנים בעולם צפון באמת זה יותר קטן מאת אלף חלקים שיש ליד האוניברסיטה שאני
חכה לזה זה יותר קטן מזה שאתה אחר כך.
(23:26):
ככה הוא משתר את העבודה איתו את הלפון נגון שלנו עם עורך גדול שלו פי 3 יותר גדול
אז הוא שוב זה כלום זה קטן מאוד.
כל של אצבע. כן, ממש אצבע. בוא ניגע קצת בספר ובפודקאסט שהתחלת. שוכחתי, נכון.
בואי להתחיל מהפודקאסט בשתי מילים, אפשר לפתור בספוטיפיי תפסתה מרובה, זה פודקאסט מדע פופולרי,
(23:52):
מונגש לכנילות, שאני התחלתי להגיש ביחד עם חבר שלי שהוא היסטוריון,
אמיר דוקטור עמין פייכר, אנחנו לוקחים ממש נושא, אתה יודע, כל נושא, עכשיו אני חוזר,
היום הקלטנו פרק על מסכות לכבוד פורים, אבל זה אומר שאנחנו מראיינים חוקרת מסכות קבוקי יפניות,
(24:12):
ומישהי פרופסור שמתמחה בזיהוי פרצופים, ומישהו שעוסק בחכיינות בטבע,
והליכאים שמתחפשים כאן, אנחנו תוקפים את הנושא מהמון המון כיוונים,
משתדלים לעשות את זה בצורה שנגישה.
לפני יש לנו פרקים חתרניים יותר, עשינו, אתם יכולים לחפש את הפרק על.
הבלדה של יואל משה סלומון מסכנו בהיסטוריה של פתח תקווה ומה שם מונפץ ומה שם האמיתי,
(24:37):
זהו אז רגע, תן רמז, מה מונפץ מתוך הסיפור הזה?
שמעת? לא, אז תראה, קראנו את זה קריאה חתרנית מה שנקרא, חיפשנו שם,
לא, תראה יש שם הרבה מאוד ויכוחים, הוויכוח המאוד גדול הוא האם משה סלמון כאילו
בלדה שכלתה ברום טרלה ומשה סלומון כאילו הוא הגיבור אז אם תשאל את הגיבורים האחרים,
(24:58):
את המשפחות שלהם, נכון יש שם עוד כמה, זרח בבנת, אפשר להתקדם בשיר, שטמפל, דנוטמן.
אז אם תשאל את המשפחות שלהם, אגידו אושך שלא קפה.
והסיבה שמאושי סלומון הוא כל כך נזכר זה כי הוא עצמו, אתה נוכן במשפחתו,
כתב את הספר שעליו התבססה אחר כך הרבה, בסיסו הרבה מהסיפורים.
(25:18):
אז אנחנו גם בודקים את הדבר הזה יותר לעומק, אפילו מעלים לשידור צאצאים של שתי
המשפחות שמתעמתים זה עם זה בשידור מצוין הם רבים על הקרדיט,
בלבדיחות אבל זה כזה אנושי אחד
מהם שהוא הנכת של השטמפרים או אולי נכת דהנין אפילו אומר עוד עכשיו עד השנים האחרונות
(25:45):
אמא שלו ברגע שהשיר היה מתנגן ברדיו הייתה מחוותה עד כדי כך זה שם בלב,
כאילו שלקחו להם את ההיסטוריה.
זה מה שקורה, בוא נחשוב על ההיסטוריה בכלל, כל ההיסטוריה מסופרת מהצעת של המנצח,
כמה מההיסטוריה הזאת היא לא אמיתית? רובה כנראה, כי רובה נכתבה על ידי המנצח.
(26:08):
כן, אבל זו לא אמיתית, אין היסטוריה, אתה יודע אני עושה את הכולים ופעם אותן...
הסיפור פחות, בוא נגיד קרוב לאמת אובייקטיבית, ויותר קרוב לאיזה אמת ספרותית.
אבל אפרופו אנחנו שם אחד מהמבנים שלנו מדבר על היתושים כי אם אתה זוכר יש שם הסיפור
של המלאריה בשיר כן שהם כולם מתים ממנו,
(26:28):
בדיוק בדיוק היא שם אורחת ככה סמויה אז אמרנו במקום לדבר על המלאגיה בוא נדבר על
המפיצים שלה ויש לנו רעיון שלם שמה על כמה יטושים הם נפלאים וכמה הם מעניינים וכל
מיני דברים כאלה שנשים כאן נסים להסתכל על זה בזווית קצת.
וואו אני אשים אותך להתווכח עם אשתי על זה היא לא מסכימה על הנושא הזה.
(26:52):
תיכן להתווכח עם יטוש אני אתן לה להתווכח עם יטוש. יש הרבה אנשים שהיו אומרים שיתוש
זה חיה מיותרת מה אתה אומר על זה?
תשמע, זה הפרופוס החתנו ממקודם אז,
יש מערכת אקולוגית בלי יתוש אין את הלב אז אין מי שאובע לנו את העשים ופור ופור
הכל ארוך זה בזה חוץ מיתושים חוץ מיתושים.
(27:19):
הייתה יתושים האמת שהם מזון
עסום להרבה בעלי חיים אני ראיתי שמכינים
מהם אמבורגרים באפריקה גם הם יתושים יש
להם מכת יתושים באחת מהעונות בטח
בקיץ ואז הם כאילו ברמה ש זה
כמו ים המלך אתה יוצא מהבית כאילו עשרות אלפי
(27:40):
ואז הם מסתובבים עם איזושהי מסננת ואוספים
אותן ומכינים מהם האמבורגרים מסתבר שבאמבורגר הזה יש פי 4 יותר פוטאין מאמבורגר
בכר סטנדרטי כן זה שחרקים תדע שירים בחלבונים ורוצים משתמש מהמאכל זה ברור אני
מכיר אפילו בטיילנד ניסו לשדל אותי לכל פעם ספלים,
(28:02):
יטושים עוד לא שמעתי כי זה באמת אתה יודע רק מספרית כאילו אני חושב שצריך לנות
שם מיליוני יטושים בכל קציצה כזאת המון המון המון זה באמת כמעט לא אתם רוצים בלייצר
את האמבוגר אתה בעצמך ולקוטט אבל שנשמע לגמור יותר מהמבוגר, אבל זה מעניין.
(28:22):
זהו לגבי הספר אז באמת נצאה לאחרונה ספר שנקרא תלפים עשה בעקבות יונת מופף שכתבתי בהוצאת כנרת זמורה.
אמור להיות מתרגם לאנגלית בחודשים הקרובים ועוסק בתלפים בעיקר בהתנהגות של התלפים
(28:43):
מבוסס על רעיונות עם יותר מ 20 חוקרים אז אני מספר גם סיפורים אישיים שלי וגם של
המעבדה שלי אבל הרבה יותר,
לא פחות או לפחות רעיונות עם המון המון חוקרים והסיפורים שלהם וכל משקוחת הספר
אני יכול להעיד ואומר שוואו חוקרי התלפים הם פסיכיים או מעניינים או איך אתה לא
רוצה לקבול לזה כי באמת אנשים של כל חיי מקדישו לאלף תלפים כל אחד מזווית קצת אחרת הפרופו אותו חוקר.
(29:09):
זוכלים במערות נכון נכון למשל יש לנו לא מעט סיפורים כאלה אז באמת אותו קריסטיאן
שהזכרתי מקודם למשל הוא והסיפור של התוקבינות באמת מופיע בספר כמובן עם הרבה יותר פירוט ממה שנתתי כאן.
כולל ההיסטוריה שלו, יכול להתגלגל לשם, החל מטלמיד, אותו תלמיד תואר ראשון שעושה
פרויקט ביוון עם התלפים ועד.
(29:31):
לפח שהיום הוא ראש ועדת התלפים או זוכר שאלה אם הארגון יורובט ארגון הגג האירופי
של השמירה על התלפים קוראים לו יורובט?
זה טוב זה טוב, זה היורוליג של התלפים האמת שזה, כמה פעמים ציעו לי ולא הגעתי אף פעם אבל זה נשמע.
(29:54):
זה כמו באום, רק שבמקום לדבר על ההחלטה, אחד לא יודע, 8.05 מדברים על האט אליפים, וואי, 1.701 זה החלטה.
סנסציונית שאני חייב שהיא תקרה כי אם לא אני לא חוזר הביתה בחיים.
נכון אני אומר שזה נוגעת פאישית מאוד. וואי וואי כן.
מאוד מאוד אני תמיד צחקתי שיש לנו אתלפים כשסמנו להם ג'יפיאס והם רוצים את הגבול
(30:16):
לבנות לו לחוזרים אתה יודע כי הם מבחינים לצוד, האם זה נחשוב הפרה של ההחלטה הזאת
אבל זה המקופות פחות מתוחות.
אז בואו ניגע קצת באתלפים אפילו אם זה טיפה פחות קשור לנושא הפודקאסט ואני אשמח
לשמוע את חזית המחקר, את הדברים האחרונים.
אז במקום החזית בוא נספר לך קצת על תלפים בעיר כי הפודקאסט שלך עוסק בסביבה ואנחנו
(30:42):
יודעים שבעלי חיים בעיר זה דבר מאוד מעניין באופן כללי ו...
והתעדם ספציפי אבל אנחנו בשנים האחרונות זו חזית לא חזה איתנו אנחנו עושים הרבה
בהשפעה של העיר על התלפים, אחד הדברים שאנחנו מוצאים זה שהתלפים עירוניים אז למשל
יש לנו את התלף הפירות שהוא חיה את מודל נהדר כי הוא חי גם בעיר וגם בכפר,
(31:02):
וזה, למאזינים זה התלף החמוד ברוטשילד בין רצאי בונגלאך עם הפיקוסים.
פיקוסים או שקמים אתה חושב שזה סוג של פיקוס, כי עכשיו בדיוק מתחילים הפירות שלו,
אז בדיוק, אז התלפים האלה הם גדולים, הם מעניינים, הם מחיים הרבה,
(31:22):
הם חברתיים, הם מנבטים, ולכן אנחנו מאוד מתענגנים בהם,
והם חיים גם בעיר וגם בכפר במידה כמעט שווה בישראל, ואז אנחנו יכולים לשאול שאלות כמו האם הם מתנהגים שונה,
ואנחנו רוצים שהתלפים שחיים בעיר הרבה יותר סקרנים נקרא לזה במרכאו,
אני אעשה אותם רגע בני אדם, הם מגבנים, הם בודקים הרבה יותר אתרים של מזון,
הם מחליפים אתרי מזון באופן, כל זה לאגב אנחנו עושים במצוא לזה שאף פעם אין עליהם
(31:46):
GPSים כן? מסתכלים על התנועה שלהם.
אבל מי ממדל את זה אחרי זה? צריך להיות AI מטורף למדל את התנועה הזאת לא? זה כאילו כמה דאט הזה...
לא, זה הרבה להטע וה-AI מאפשר לנו לשאול שאלות יותר רחמות למשל האם אני יכול לנבא
(32:07):
לאט אלף ירוף מחר לפי מה שהוא עשה אתמול נגיד,
זאת שאלה כאלה שה-AI יכול לעזור לנו איתן אבל אתה יודע לשאול שאלה כמו כמה עצים
הוא מבקר ואיזה עצים זה הרבה מה שנקרא סיגנל פרוססינג קלאסי היא לא צריכה שזה איי-איי,
מספיק למפות, זה הרבה עמדה פיזית של הלכת ולמפות את המיקומים של העציים,
(32:30):
ואז לעבוד על הדאטה, ולנסות לזהות מתי אנחנו רואים שהטלף נעצר,
ומתי הוא אף למשל.
עוד דבר שאנחנו רואים עכשיו למשל, זה שהטלפים בעיר זה ממש דאטה חדש,
כשאנחנו עובדים עליו, כנראה הם מבליטים מוקדם יותר, תגורים שלהם,
אז ההיריון של הטלפים הוא ארוך, ארבעה חודשים.
יש הטלפים האלה, ואנחנו יודעים שבדרך כלל בעלי חיים מבליטים נכון לפי ההצעה של
(32:55):
המזון לקראת האביב, ומה שקורה בעיר, כאן יותר בעיר נכון יש אפקטים שמקרא איחום עירוני,
יש לך הרבה יותר פירות בעיר כי בעליף, אני רוצה להגיד בעלי חיים כי בני אדם שהם
בעלי חיים מוטיעים עצים, אז יש לך פתאום עצים שהם באומנות קצת אחריות וכאלה,
וכנראה שכל זה מאפשר בתלפים להקדים עד כשבועיים ככה אנחנו רואים את תקופת המלטה שלהם.
(33:16):
אז אתה אומר אותו התלף אם הוא נמצא בעיר ואם הוא נמצא באזור ספר.
אז יהיה לו התנהגות אחרת של המלטה והתנהגות אחרת של סקרנות גם.
נכון, עכשיו יש המון המון שאלות מעניינות כמו האם יש איזה גנטים,
האם מה שדוחף את ההתנהגות הזאת זה שאני בגן עם פליקציות שונה אליכם ולאחרים אני הולך לעיר,
(33:37):
אולי להפך אני נקלע לעיר ואז משתנים כל מיני דברים, דברים שבאמת שיורד מרד תפוחות
בכל מה שעושה בכלל בקולש קשור בלי חיים בעיר עשינו גם לאחרונה יש בה גדולה מאוד
של הרבה מיני התלפים הסתכלנו איך.
איך המזג האוויר משפיע על הפעילות שלהם אנחנו רואים שהטלפים וזה כוס זה פופס ניתון
(33:57):
אקוסטי אנחנו בעצם סוגרים הרגל לסחרה אז אנחנו מסממים מקליטים בכל הארץ באזורים.
עירוניים ולא עירוניים, והם מסתכלים מתי התליפים בעינים, ואיך זה קשור לרוח,
אפוד פה גם כמו שדיברנו על רוח מקודם, איך זה קשור לטמפרטורה, ואנחנו רוצים שבעוד
שהתליפים באזורים לא עירוניים, מאוד תלויים במזיג האוויר, הם יבואו רק ברוח נמוכה,
רק בטמפרטורה דברה, אז בעיר אתה כמעט ולא רואה כבר את הקשרים האלה.
(34:22):
העיר בעצם סוג של מגן מהבחינה הזאת, ומאפשרת להתליפים לא להיות תלויים במזיג האוויר.
ואז הם נהפכים להיות קצת תלותיים בבני אדם בעצם. בצורה עקיפה.
נכון.
אוקיי, אז אני אספר לך על מפקר אחר שהיא תפעה דומה יותר טובה.
(34:42):
עשינו ניתור אקוסטי כזה בתקופת ממש עכשיו, פרסמנו את זה בעיתונות הפופולארית,
עשינו ניתור אקוסטי בתקופת הסגר, והסתכלנו על מיני ציפורים לפוצות בעיר, עורבים,
צריך לומר אגב שרוח מיניה מהלכיים פשוט לא היו בעיר, אבל אלה שכן,
אז הסתכלנו על עורבים, על דראות ועל פשושים, מינים מאוד לפוצים.
(35:05):
ומצאנו שבתקופת הסגר, כשבני אדם נעלמים מהמרחב הציבורי, אנחנו מדברים על הסגר הראשון
שהיה מאוד מוקפד, אז העובים והדרעות,
שוב, אנחנו רק לפחות רואים את ההקלטות שלהן, אנחנו לא יודעים להגיד באמת מה קורה,
אבל אנחנו רואים שיש פחות עובעים ופחות דרעות באזורים כמו פארקים,
אזורים שבהם הם היו קודם לכן.
אז זאת היא דוגמה טובה, ככה אנחנו מפרשים את זה, נכון?
(35:26):
בדיוק כמו שאמרת, שזה ציפורים שהם מה שנקרא עובקוות אדם, אוקיי?
המאוד תלויות בבעלי חיים שבני אדם,
וכשבני האדם לא נמצאים אז הם צריכים כנראה למצוא מקום אחר אני לא לגמרי בתוך מה
קורה אבל זאת ההשערה מעניין כי אני חושב שהטלפים זה אולי אחת החיות,
(35:51):
שעשו לה את היחסי ציבור הכי רעים בעצם, אולי במהלך כל האנושות לא?
לגמרי, אז זה אני לא יודע אם הכי רעים אם אתה יודע, פה היתוש אבל זה לא אבל כי
היתוש הוא פוגע בך והוא מציק לך והוא גם עושה כואב והוא גם יכול להדביק אותך במחלות את לפ!
מה הוא כבר יכול לעשות חוץ מלהפוך לדרקולה כמובן.
(36:14):
אז הספר שלי הוא שוב ננסה פרסומת הוא בדיוק מתמודד עם הדבר הזה אני חושב שכל אחד
שקורא אותו יוצא משם עם דעה אחרת כן,
זהו הוא שווה לספר אבל אולי למה אתה החלטת דווקא לעסוק בתלפים?
כן, בשמחה אני למדתי תואר ראשון, אני ידעתי שזה בא לחיים זה היה לי ברור כבר עוד
(36:35):
שנים קודם ובפרט ידעתי גם שאני רוצה להתעסק בהתנהגות כי,
קראתי הרבה ספרים כאלה בתור ילד יודע כל מיני ג'ראל דארלינג כאלה שיוצאים לטבע
ומסתכלים על חיות וזה וזה מאוד משך אותי.
ולמדתי בתואר ראשון ביולוגיה פיזיקה ואז קראתי על תלפים שמשתמשים בסונאר,
שלא דיברנו על זה הפעם, דיברנו על זה בפודקאסט הקודם,
(37:00):
ובאמת תלפים משתמשים בסונאר הוא חוש מאוד ייחודי שמבסס על גלי קול.
פיזיקה ממש לכל דבר וממרתי הנה יש פה פשוט שילוב מדהים בין התנהגות לפיזיקה,
יש נתחומים שמאוד מעניינים אותי וככה אתה יודע משם הכל התגלגלות במדרונות החיים והאקדמיה נגיד כאן.
(37:21):
ולקחת לעצמך מישן בעצם לשפר את היחסי ציבור שלהם על הדרך?
אנחנו עושים בדיוק, אנחנו עושים זה על הדרך, זה לא המטרה, אני מכיוון שאני כל כך
בתוכם, לפעמים נדהם מזה, אף אחד לא חושב ככה, זה קצת כמו גזענות,
זה כבר לא קיים הדברים האלה.
ואז אני כל פעם נדהם שזה אפי. אנשים פה שווים קצת חוששים, הם פוחדים קצת מהחיה הזאת.
(37:45):
ואיך כן צריך להתעסק עם...
עכשיו שאלה של המלצות קצת. האם אפשר, אני לא יודע מה המדיניות עכשיו,
אפשר להגיע להסתובב בגן הזהולוגי, או בגן הבוטני בתל אביב?
ואיך זה עובד אז יש שני דברים הגן הבזולוגי סגור לצערי כרגע לציבור אבל יש את המוזיאון
(38:06):
לטבע מוזיאון שלטנדה טבע שהוא באמת מדהים ויש בו המון הדרכות והוא באמת מאוד מאוד
אפשר לבוא פשוט לטייל שם גם בלי הדרכה כאילו איך זה עובד.
כן, אולי יש כניסה ומוזיאון אבל כן בטח ללא דרכה הוא מאוד מאוד יפה,
והגן הבוטני כרגע הוא עבר שיפוץ מאוד מסיבי,
כרגע הוא רק בהדרכה צריך
(38:30):
להכנס לאתר ולחפש אני חושב שהתוכנית שלהם
בהמשך היא כן נפתח אותו קבוע כרגע הוא לפי
הדרכות ואני מאוד ממליץ אז זהו בתקופתי
היינו פשוט יכולים להיכנס גם לזאולוגי וגם לבוטני זה היה ממש יפה קצת אחרת אנחנו
אתה יודע משתדלים מאוד לאפשר לסטודנטים זה כל הזאת חלק מהקמפוס אבל אני חושב שאני
(38:52):
חשבתי על אנשים כן לא אבל אני זוכר שגם כשאני הייתי סטודנט שזה כבר ממזמן.
עכשיו אני אמת שוב סטודנט אבל בפתוחה ובמשהו אחר אז, אבל כשאני הייתי באלביב זה
היה אפשרי כולם יכלו להיכנס לעשות
שם הסיבוב היה שם, כאילו את האספולט הזה שעושים בו סיבוב מסביב לשלולית.
אז אם לצערי כרגע כל מיני שיקולים זה לא פתוח ככה למבקרים אבל אגב...
(39:18):
אז אני לא אתן את ההמלצה הזאת אל תבואו לגן אוזיאולוגי.
אפשר לבוא למזון תפס על הגג ולראות לעשות עם הלא תצפית יפה לפיה אל או הגן אוזיאולוגי.
אוקיי, אז זו הייתה המלצה שלי וזהו לקראת הסוף אתה רוצה לתת אולי המלצות?
חוץ מזה שהבאנו את הספר שלך, המלצה לקריאה ואת הפודקאסט שלך, המלצה לשמיעה עכשיו
(39:38):
אפשר המלצה שהיא שאני אמליץ על עוד משהו, מה?
לקרוא להעקוב אחרי בן אדם לראות, לשמוע לשחר,
לטייל אתה צריך להכין אותי מראש לכל הדברים האלה,
לטייל תפעל קטן בשביל הגלבוה כמה ימים,
מאוד מועד יפה התקופה הזאת היא בכלל מטורפת וזו משמעה
(39:59):
עמק שם הפרח חשוב להגיד שהמלחמה
הזאת היא כאילו היא לקחה לנו את התקופה הכי
יפה בצפון אי פעם גם אגב גם אחותי במפונים והיא מאדירים אז הם פינות עצמן הייתי
יותר בזמן לזה כי היא תקועה עכשיו בזכור יותר לא בהמלך צריך לחשוב על משהו אני
(40:23):
עושה את זה משהו ברוח התוכנית ולא סתם,
אתה יודע קראתי אפסון כמה אוקיי, אני באמצע קריאה של.
מגילן, הספר של שטפאן צוואריגל מגילן, שתורמם לתגידה האחרונה לעברית,
אז הוא קצת קשור לתקופה הזאת שאנחנו מדברים עליה ולפודקאסט הזה,
והוא באמת מאוד מאוד מומלץ. מה, מה קורה שם?
בספר. הוא מגלה הוא מגלה את אמריקה הצפונית, לא?
(40:47):
לא, לא, הוא מקיף, או הראשון שמקיף מדרום, כאילו, מדרום אמריקה הוא מחפש את המעבר,
היה בשביל שחוצה את אמריקה כדי להגיע לעודו מהצד השני, נכון?
אזרף, ועוד לא הגעתי, הוא לא הגיע בקטע של... והוא לא מוצא את המעבר הזה,
והוא מקיף את הכל וקורא שם הדרמה.
מקיף לדרום, ויש לו מרידות, ונתקיים שם בחורי, סיפור באמת מטוחה,
(41:08):
וגם שטפן סווייק כותב מאוד יפה. וואלה, אוהי אחלה המלצה.
אוקיי ויוסי אנחנו זהו הגענו לסוף שלנו אני צריך שתספר על הדבר שאתה הכי אוהב לספר על עצמך ופה נסיים.
חושבים סיפרתי כבר לא? איך התחלנו איך אני זה אני... מה אתה הכי אוהב לומר על עצמך במעלית?
(41:31):
אני לא מדבר במועלית את יודעת?
בפודקאסט שמו זניות אז בקוקטל בקוקטל.
אני לא באמת דבר לא יודע אני מאוד נהנה להגיד את הפודקאסט אני יודע מה אני משחק
כדוריגל כל שבת זה אולי וזה לא יעזור כלום הנה זה אולי הדבר לא יעזור כלום,
(41:54):
כל מאמר אתה פרסם כל זה לשים גול כמו שצריך זה עונג אחר.
טוב יפה, אני שמח שאנחנו מסיימים עם זה בסופו של דבר צריך להכניס את הכדור לשער
בדיוק אוקיי יוסי זהו הבאנו את זה ממש מעניין אני רץ לקנות הספר איפה אני יכול לקנות אותו,
(42:17):
בעיקרון יותר בצומת ספרים זדימצקי אבל בכל פעמים בעיקרון ואני רוצה להזמין אותו
אז אני כותב אתה לפים יוסי יש את פאר עברית,
בוגז טוב תודה רבה היה ממש כיף מאזינות ומאזינים אנחנו נתראה בפרק הבא אם אהבתם
את הפרק הזה שלחו את זה לפחות לבן אדם אחד שיהיה לו כיף להזין על התלפים It's up to us and it's a wrap.
(42:43):
Music.
Popular Podcasts
Dateline NBC
Current and classic episodes, featuring compelling true-crime mysteries, powerful documentaries and in-depth investigations.
Stuff You Should Know
If you've ever wanted to know about champagne, satanism, the Stonewall Uprising, chaos theory, LSD, El Nino, true crime and Rosa Parks, then look no further. Josh and Chuck have you covered.
The Nikki Glaser Podcast
Every week comedian and infamous roaster Nikki Glaser provides a fun, fast-paced, and brutally honest look into current pop-culture and her own personal life.