☀️90 - לוס אוריה מיטלמן // מפסטיבל קאן לפסיכולוגיה חיובית

לוס אוריה מיטלמן,

סטוריטלרית סביבתית, מרצה, מנחה, חוקרת ויוצרת תוכן, מנהלת קהילה באגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, מכשירה יחידים וקהילות לעשייה סביבתית חיובית בשיתוף ארגוני סביבה וחברה ורשויות מקומיות, ומורה למיינדפולנס.

מחקר ישראלי: חשיפה לסביבה ירוקה מפחיתה את הסיכוי לחלות בסרטן: 

https://www.ynet.co.il/health/article/skosk696p

בנוסף, לוס מדברת על קורס הפעילים הסביבתיים שהיא מנחה בתל אביב, וכיצד ההחלטות של תושבי השכונות שמשתתפים בו, מחויבים להביא שיפורים מקומיים בקיימות.

דיברנו על הסיפור של לוס, איך היא הגיע להיות פעילה סביבתית ומדריכת מיינפולנס אחרי שהופיע בפסטיבל קאן.

דיברנו על החוויה העירונית וזה שהיא יכולה להיות טיפה מורידה. דיברנו על סידרת הרשת החדשה של האגודה לאקולוגיה ומדעי הסביבה. הסידרה מדברת על החיבור בין הסביבה לבריאות. נושאים כמו זיהום אור, היגיינת שינה - כל הפעולות שאנו רוצים לעשות לפני השינה. יציאה למקלחת יער, לצאת להתאוור ביער או טבע למען הבריאות. החיבור בין ריכוז, ויצירתיות בעקבות יציאה לטבע.

סדרת הרשת ״זה סביבה״ בהנחיית לוס - https://www.youtube.com/playlist?list=PLFgFSsmX0QmLpgwh47wOhpkP0atKVaQV_

דיברנו על תחום המחקר פסיכולוגיה חיובית וקיימות חיובית שעוזרת לנו להיות פעילי סביבה טובים יותר. אנחנו לא יכולים לנתק את עצמנו ממה שקורה סביבנו. כדי שנרגיש טוב גם הסביבה שלנו צריכה להיות טובה. לוס ממחפשת את הממשק בין מה שעושה לי טוב, מה שאני טוב בו, ומה שהעולם צריך - המודל נקרא אקו אימפקט.

ספר מומלץ - המין האנושי: היסטוריה של תקווה - https://bit.ly/4apjvtN

 

בסוף הפרק לוס לוקחת אותנו לדמיון מודרך ברחבי הטבע.

אנחנו מזמינים אתכם להאזין לפרק כדי למצוא השראה להפוך לשגריר.ה של שינוי סביבתי וחברתי

אלטרנטיבה לינקים: 

פייסבוק - https://www.facebook.com/UptoUs.TLV 

לקבוצה - https://www.facebook.com/groups/522418525225810 

אינסטוש - https://www.instagram.com/uptous.tlv/ 

אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv 

.

Episode Transcript

(00:00):
Music.

(00:27):
ברוכות הבאות אלטרנטיביות ואלטרנטיבים, איזה כיף כאן בפודקאסט,
ואתם לא תאמינו מי יושבת כאן איתי ומספרת לי על זה שחשיפה לסביבה ירוקה מבחיתה את הסיכוי לחלות בסרטן.
לוס ספרי לי על זה הכל ואז אני אציג אותך.
מחקר שנעשה בצפת גילה שחשיפה לסביבה ירוקה מורידה את הסיכוי לתכלואה בסרטן ב-12

(00:51):
אחוז, זה נבדק על מספר סוגים של סרטן במשך מספר שנים,
שתי החוקרות שריקזו את המחקר הזה בעצם הם שתיהן בוגרות של תוכנית ממשק,
שאני זכיתי להיות אחת ממנהלות הקהילה שלה.
תוכנית מדהימה שככה לוקחת דוקטורים עם מגוון של תחומים ומכניסה אותם כיועצים לשנה
אחת למשרדי ממשלה, והדוקטורט הזה של אינס הוא באמת תגליט משמה חת.

(01:15):
תקשיבי בעיניי זה סנסציה אני
גר בקיבוץ דן ואני רוצה לחשוב שזה גורם לי להיות יותר בריא אבל המחקר הזה רק מוכיח
לי את זה לגמרי וזה עוד נערך כאן בישראל ועוד על ידי ממשק בעצם שתי הבוגרות של
ממשק ועוד שתי הבוגרות של ממשק סנסציה,

(01:37):
הידד כל הכבוד לנו יש משהו קטן שישראל טובה בו וזו אגודה אגודה לאקולוגיה ולמדעי הסביבה,
בכל השאר אנחנו די חוטאים ובצרות, וגברתיי ורבותיי, איתי כאן לוס אוריאמיטלמן.
שהצלחתי להגיד.
סטורית אלרית סביבתית מרצה, מנחה, חוקרת ויוצרת תוכן, מנהלת קהילה באגודה הישראלית

(02:03):
לאקולוגיה ולמדעי הסביבה,
שזה פרק שלישים האגודה כבר כאן באלטרנטיבה, והיא מכשירה יחידים וקהילות לעשייה
סביבתית, חיובית בשיתוף ארגוני סביבה וחברה ורשויות מקומיות.
והכי חשוב מורה למיינדפולנס. תודה רבה איזה כיף להיות פה.
אז לוס התחלנו בחדשות מרישות לאחרונה אני אוהב להתחיל את הפודקאסט עם איזה סיפור מעניין.

(02:28):
נראה לי זה מין המחקרים האלה שאומרים
לנו את הדבר הזה, שיש לנו תחושה פנימית שהוא נכון גם לפני שחקרו את זה.
לגמרי. אז באמת זה לא מחקר יחיד, יש לנו כבר רעיות הולכות ומצטברות,
יש לנו ברמה של מאות או אלפי מחקרים,
שבעצם מסבירים את הנקודה הזאת מכל מיני פרספקטיבות, שבעצם אומרים לנו,

(02:48):
היי, הדבר הזה שאתם מרגישים שהטבע עושה לכם טוב בגוף ובנפש, זה נכון,
המדע תומך בזה, אתה יכול להיות רגועים,
ובעצם זאת הנקודת מוצא שממנה אני הגעתי לתחום הסביבה בכלל מה?
ספרי לנו קצת איך הגעת לזה באמת אז אני לא הייתי לא מתחום של הנדסה ולא מתחום של
אקולוגיה, הייתי בכלל קולנוענית, שחקנית עורכת תוכן.

(03:12):
ויום אחד התעוררתי למציאות שבה אנחנו במשבר אקלים באותה תקופה רוב העולם לא ידע על זה. מתי זה קרה?
זה היה ב-2018, קצת לפני שהתחילו הפגנות הנוער של גרטה או משהו כזה בסביבה הזאת.
הייתה פה את הפגנת הנוער הישראלית, אחת הראשונות מאות אוטובוסי,
כאילו מאות בני נוער ככה עלו לכנסת ופתאום זה נהיה עניין פה בישראל.

(03:35):
זה עד לאותה נקודה אנשים פה לא כל כך ידעו בציבור הרחב שיש משבר.
והיו שהסביבה מדרדרת אבל לא ברמה של משבר ומצב חירום ואני בעצמי הייתי בסוג של משבר.
מה החזית בתא? כי גם לי היה את זה, לכן אני שואל. כן.
אני זוכר את ימים של חרדות, כן כן, זה ההבנה הזאת שיש איזשהו משהו גדול כרגע שקורה

(03:57):
בעולם ואנחנו ממשיכים את העסקים שלנו כרגיל.
ואנחנו צריכים את מיטב המוחות והידיים וכל היצירתיות וכל השיתוף פעולה שנוכל להשיג
בשביל להתמודד עם הדבר הזה.
אני מסכים גם 31 במרץ היום, מה אני לא יודע מתי הפרק ישוחרר ננסה שבהקדם ובחוץ קיץ על מלא.

(04:20):
כמה 30 ומשהו מעלות היום יכול להיות חם אז בוא נבדוק באייפון הטוב שלי שהוא יודע
תמיד הוא יודע דברים שאני לא יודע הוא יודע כמה חם, כמה קר כמה אכלתי,
מה התפיקות לב שלי כל מיני דברים והוא בעצם האקסטנשן שלי ואני לא מספיק יודע על

(04:40):
עצמי כלום אם אין לי אותו זו בושה וחרפה טוב אז זה אומר שזה הגיע ל-30 מעלות היום איימא, אאוץ' כן.
חם. 31 במרץ. מטורף. זה עוד לא יכלנו. כן. היו לנו גם ימים בדצמבר שלאחנים טישרט, אתה זוכר? כן.
אז את משבר האקלים אנחנו מרגשים על פסרינו, אבל אנחנו בעצם מדברים פה על משהו שהוא

(05:02):
הרבה יותר גדול ממשבר האקלים.
זה משפר סביבתי שקשור גם למגוון של מינים וגם למים וגם לאנרגיה.
אני מבטיחה אגב שזה הדבר המדכא האחרון שאנו הולכת להגיד, כי כל השיחה שלנו הולכת להתמקד.
מה זה בעצם קיימות חיובית יפה אז דיברנו לוס ואני על מה נדבר בפרק הזה כי הוצאתם

(05:24):
באגודה הוצאתם סדרת רשת חדשה.
ואולי לפני שנגיע לפסיכולוגיה החיובית, או בעצם כפתיח לפסיכולוגיה חיובית.
ספרי קצת למה עשיתם את הסדרה הזאת ומה יש בסדרה הזאת. אפשר לראות אותה ביוטיוב,
ממש כמה דקות כל פרק, כיף, כליל, סבבה.
אז אני מזמין את כולם לצפות. אז לסדרה קוראים זה סביבה, זו אחת מהסדרות של האגודה

(05:46):
הישראלית לאקולוגיה שאנחנו עושים כל פעם עם שותף אחר, הוא שותפה אחרת.
הסדרה הזאת בעצם עוסקת בקשר שבין בריאות וסביבה. עכשיו, אנחנו באנו ליצור את הסדרה הזאת.
לי היה מלכתחילה איזושהי הוכשה שאנחנו עוסקים פה בבריאות. אנחנו רק נדבר על זיהומים
ומה שמסוכן ומיקרופלסטיק, וזאת לא הדרך שאני מאמינה שצריך לדבר על נושא סביבה.

(06:08):
צריך לדבר בשפה שנותנת גם פתרונות, וגם בעצם נותנת לצופה או למאזין סוג של agency,
של תחושה של יש לי את היכולת לפעול כדי להשפיע לטובה על המצב שלי. לי.
וזה מאוד מתחבר לאג'נדה של אחריות אישית על כל מה שקשור לבריאות.

(06:28):
אז יש לנו בעצם הרבה מאוד דברים שאין לנו השפעה עליהם בעולם הזה אבל איך שאני מאמינה
והגישה שאני ממש מפתחת גם בסדרה הזאת וגם בקורסים שאני מלמדת עכשיו עם ריאת תל אביב למשל,
זה איך אנחנו מעגדילים בהדרגה את מעגלי ההשפעה שלנו.
אנחנו מבינים על מה יש לנו שליטה ועל מה אין ואנחנו מגלים יותר ויותר שליטה על

(06:51):
דברים נוספים בחיים שלנו.
אוקיי, פתיחה סוגריים קטנה, מה זה הקורסים האלה עם עיריית תל אביב?
קורס פעילי שכונות מקיימות מעיריית תל אביב. זה קורה?
זה קורה, היחידה לאיכות הסביבה של עיריית תל אביב עושה עבודה מדהימה,
באמת אנשים יקרים וחכמים מאוד.
אנחנו עושים קורס מרחבי. מרגישים, מטיעה.

(07:13):
כן, בכל מרחב צפון מערב, שבקיף הרבה מאוד שכונות, ויש לנו כ-30 תושבים שהולכים
בעצם להוביל מיזמים של קיימות מקומית.
אני והשותף שלי דן כהן מלזרוע שינוי, מובילים את הקורס הזה ביחד,
ויוצאים משם מיזמים מדהימים.
זה מתוך תפיסה של אותו agency, של אותו תושב בשכונה.

(07:33):
הוא יודע בדיוק מה הבעיות ואיך אפשר לתת עליהם מענה ברגע שהוא מקבל את הכלים ואת
ההשכלה וגם שיתוף פעולה של הרשות.
ורגע, אם אני עכשיו בעיר ואני רוצה לעשות הקורס הזה, מה זה עובד?
אז הקורס הזה ספציפית הוא לאנשים ממרחב צפון מערב.
היו בעבר קורסים בשכונות נוספות, זו פעם ראשונה שעושים קורס מרחבי.

(07:56):
אני חושבת שיש אולי מקום לפנות ליחידה הסביבתית ולבקש קורס באזורים נוספים.
הם באמת עושים עבודה מדהימה. קורה בעוד מקומות בארץ, את יודעת?
תראה כל הנושא הזה של קהילה וקיימות מאוד מתפתח עכשיו אז אני יכולה להגיד לך שהולך
להיות לנו קורס נוסף עם מועצה אזורית חבל מודיעין שהוא בדגש על נחל,

(08:22):
כן שזה עוד תחום שככה לא היה קיים
כל כך בנוף שלנו זאת אומרת נחלים זה מן משהו כזה שיש בצפון אולי איפה שאתה אגר
מלא נחלים אבל בעצם יש לנו פה די הרבה נחלים במרכז הארץ שבמשך שנים או שהשתמשו בהם כתלות או שטינופת,

(08:43):
ועכשיו בעצם יש מגמה של להחזיר את הנחלים גם להיות בתי גידול וגם להיות נקודות.
של השרתות אז זה מה שאתה עושי במדין איתן?
כן, זה מה שקורה שם איזה מחלה יש שם אנחנו באמת לא מכירים את הגיאוגרפיה לא מכיר כלום.
כן, אז ספציפית שם זה נחל שנקרא נטוף זה נחל שיטפוני, הוא לא קיים עד שאין איזשהו פרץ של מים שמגיע.

(09:08):
אה, זה כמו הנחלים בדרום הנחלי... כן, זה נחל שיטפוני נקרא אוקיי, נכון.
אבל יש לך אחד כזה ברמת גן זאת אומרת, יש לך בכל ארץ נחלים?
אנחנו לא מכירים אותם או ברמת גן אז התנחל ברמת גן נקרא נחל כופר ונראה כמו תעלת
בטון, אתה לא יכול לדעת שבעצם יש שם נחל עד שהרשות לא,

(09:29):
כזה עבודה של כמה רשויות וגם של התושבים לבוא להגיד איי תחזירו את הנחל להיות משהו יפעם.
כן. וזה משהו שקורה בעולם היום חוספים חזרת הנכליים וככה העיר מרוויחה אתר טבע
עירוני מדהים כן בתחילת הפודקאסט הייתי מדבר מלא על חשיפת מדרכות וכל מיני מספיק
עם כל האספלק והבטון בכל העיר מסביב זה מטריד נכון.

(09:54):
תנו קצת ירוק קצת אדמה פה ושם כאילו אני מבין את הרצון שיהיה אספלט כדי שלא יהיה
בוץ או מין סיבות שכאלה שגם עדיין
גם אם אני מתאמץ קשה לי להבין אותם אבל קצת אולי חלק מהמדרכה יכול להיות.
ברגע שאני מסתובב בעיר, אז כל ה... אני עושה תנועות עם הידיים ואף אחד לא יכול לראות.

(10:17):
אבל כל הויזיון שלי, כל התמונה שאני רואה היא כולה אפורה והסויה מבטון עד לקטע
של השמיים למעלה. וזה מטריד.
זה גם סוגר על הראש וכמו שראיתנו בתחילת הפרק זה גם כנראה מזיק לי לבריאות באיזושהי צורה.
זה ממש נכון. בעצם החוויה הזאת שאנחנו כל היום מוקפים בקירות לבנים, ברצפה אפורה,

(10:40):
יש לנו טמפרטורה שהיא מבוסטת של מזגן או שהוא מקפיא אותנו והאוויר הוא לא תרי כל
החוויה הזאת שיש לנו שאנחנו ננצעים אינדורס וגם כשאנחנו רוכבים בחוץ היא חוויה מאוד מאוד,
בוא נגיד שזה קל להגיד בלי מחקר מדי זה קצת מוריד בוא נגיד כל היום אתה באפור הזה.

(11:03):
ובסדרה שלנו אנחנו באמת מדברות על גם ההיבטים של הבריאות של הדבר הזה.
אז יופי, סגרנו את הסוגרים והמשך חזרנו באופן טבעי לסדרה ואפילו לא עשיתי כלום
בשביל שזה יקרה. נהדר. כסף.
אז רגע, ספרי מה בעצם האלטרנטיבה לכל התחושות האלה שסוגרות עלינו ובעצם כאילו הסיבה

(11:26):
בגלל לה עשית את הסדרה הזאת?
אז תראה, בסדרה אנחנו מדברות על המתח הזה שבין הקידמה
הטכנולוגית שמצד אחד מביאה לנו הרבה מאוד
בוא נגיד הסביבה שלנו מאוד מוגנת ושמורה
באופן יחסי אנחנו קצת עדיין בפוסט או
בתוך כדי מלחמה אז קצת קשה לדבר על זה אבל בוא נגיד שחיות פרע לא התרפו אותנו ויש

(11:49):
לנו את השמירה הזאת שנותן בית בנוי זה לגמרי מובן אבל מצד שני זה חושף אותנו גם
להרבה מאוד סוגים של זיהומים שאנחנו בכלל לא חושבים עליהם, למשל, זיהום אור.
מה? ספרי לי עבר. אז האמת שזה הפרק האהוב עליי.
כן? כן, זה הפרק שבעצם מדבר על הקשר בין סיבוב גדול הארץ, נכון יש לנו את היום,

(12:11):
את הלילה, יש לנו 24 שעות, ויש לנו תאורה מלאכותית שבעצם היא כל כך אינטנסיבית
שקודם כל רימו אותה מהחלל.
נכון. ודבר שני, היא משבשת לנו את השלון הביולוגי.
היום יש הפרעות, איך אתה ישן בלילה?
אני אשן סבבה, קצת קם, אבל בתחום הזה אני בסדר, אבל...

(12:32):
אני מכיר אנשים שלא ישנים. כן? שלוקח להם מלא זמן להירדם, המלטונין בראש כנראה
פוזר על כל ה... נכון, נכון.
אז קודם כל יש את זה לאנשים, בין השאר בגלל שכל התאורה המלאכותית שאנחנו משתמשים
בה שהיא לבנה, שהאור שלה לבן, וזה בעצם אור כחול, שמשדר למוח שלנו שעכשיו יום. יום.
אז אם אתה משאיר את התאורה הזאת בערב, אז המוח שלך לא מבין שעכשיו זה שעות יום.

(12:57):
עכשיו מה שיפה זה שזה משהו שמקיף את כל היצורים החיים והצומחים בכדור הארץ.
גם על מוגים בתיילת, שיש שם תאורה מלאכותית, משבש להם את מנגנוני הרביעה.
בקוטל המערבי, וזה מחקר די מפורסם, יש לך את סיסי החומות, זה ציפור שחיה שם בחומות.

(13:17):
אז הם בעצם פעילים 24 שעות ביממה.
הם לא הולכים לישון, כי הם חיים בתוך התיאורה המטורפת שיש בקוטל.
הם היו אמורים לישון? כן. אם לא היה טהור שמה? כן.
אז מה, זה מתים תוך יומיים? מה קורה איתם?
זה גורם להם, כן זה משבש להם את כל המנגנונים זה רע מאוד אני אחרי לילה אחד,

(13:40):
כושל כושל במעשי אז יש לזה אלטרנטיבה קוראים לזה היגיינת שינה אוקיי.
מושג חדש כל מיני מושגים חדשים שתזרקי אנחנו נמפה אותם,
ונכתוב מילון בסוף זה נכון, יש
לנו הרבה מושגים בסדרה איגיינת שינה על זה עוד לא דיברנו בפודקאסט כי זה קשור לבריאות

(14:04):
אבל בעצם אנחנו רואים שזה קשור לסביבה בעצם איגיינת שינה זה כל הפעולות שאנחנו
רוצים לעשות לפני שאנחנו הוכלים לישון כדי להכניס את הגוף שלנו למצב שינה לאפשר
לו להיכנס למצב הזה כשהיינו צעדים לקטים וחיינו בטבע לא היה צריך את זה,
השמש הייתה שוקעת אז עוב צעדים לקטים לפני 50 שנה השמש הייתה שוקעת,
נגמר היום, הולכים לישון. יש נרות, קצת נרות, מדורה, משהו כזה.

(14:28):
כן, אבל נכנסים כזה להשקטה. כן.
אז מה שקורה היום זה שאנחנו קודם כל בטלפון, שגם כן מאיר עלינו אור כחול ומשבש לנו את המנגן עונה שנה.
וכולם בנטפליקס בו היא לא נשכח. נכון.
זהו, אז איך תשענת? אתה צופה בסדרה, אתה כולך בבינג' מת לראות מה קורה בפרק הבא, הכל אנדרנלי שלך גבוה.
איך תשענך? אז מי שיש אפשרות שנה...

(14:52):
הרג אותנו. הרג אותנו, וואו וואו וואו. כן.
אז אוקיי, את רוצה לתת או שאת רוצה לשלוח אנשים לראות את הסדרה?
כל הטיפים על הגיינת שנה מופיעים בפרק.
אוקיי, אז למדנו מושג שבוראים לו הגיינת שנה וזה יופיע בפרק מי שירצה.
בגדול תעשו חושך, תעשו שקט וזה משהו
שאמרתי ככה בסוף בפרק שזה לא רק עניין אישי

(15:14):
זה גם עניין מקומי זאת אומרת שאם יש תיאורה מלאכותית ברחוב
שהיא מוגזמת אז לא רק אתם סובלים מזה יכול להיות שאתה לפעמים סובלים מזה יכול להיות
שיש שכן מבוגר שלא מבין מה הבעיה אבל שהוא לא מצליח לירדים כי יש לו אור בתוך החלון
אז יש פה מקום גם להרים טלפון ל-106 כך התאחריות על הדברים האלה מעניין,

(15:35):
מה אתה רוצה להגיד לי שאם יש איזו תאורה.
שהעירי החליטה לשים בעיר והיא לא מסתדרת לי מאיזה שהיא סיבה אז כאילו קשה לי לחשוב
על זה שהעירייה תגיד, אה זה מפריע לך אוקיי אנחנו נבוטל את האור הזה.
תראה. נבוטל את הפנס. כן. שאלה זה לא שהמודעות לזה כל כך קיימת אבל כן אנחנו נגיד

(15:58):
באגודה כתבנו מסמך המלצות לעיריות.
איך גם לחסוך באנרגיה וגם להימנע מזיום הור. זאת אומרת הדברים האלו הולכים ביחד.
יש לנו איזושהי אמונה בתחום הסביבה שכשאנחנו עושים פעולות שתומכות בסביבה זה בא
על חשבוננו שזה בא עם איזושהי היא הקרבה.
וזה כביכול האתוס שלנו, התפיסה הפופולארית של מה שאנחנו עושים.

(16:20):
אבל אתה ואני ובטח עוד אנשים אנחנו מבינים שבעצם זה לא ממש ככה.
זה כן הולך win-win זה הולך יד ביד אז זה הפרספקטיבה זה המשקפיים שאני מרכיבה כשאני
מסתכלת על העולם ועל תחום הסביבה אני אהב על זה.
ומה עוד קורה בסדרה חוץ חוץ מההיגיינתור יש הרי פרק על היגיינתור ויש על בריאות.

(16:47):
הפרק הראשון בעצם מדבר בכלל על מה הקשר בין בריאות וסביבה ושם את היסודות לשיחה
שלנו שמדברת על המתח הזה שמצד אחד יש לזה יתרונות ואני לא נכנס כרגע לרפואה בכלל
לטכנולוגיה שנותנת לנו מאפשרת לנו היגיינה, ריכות חיים וכולי.
מצד שני חושבת אותנו להרבה מאוד זיהומים אז נתנו דוגמה אחת שזה זיהום אור ויש עוד

(17:10):
דוגמה אחת שזה משהו שאנחנו לא חושמים עליו כשאנחנו מדברים על זיהום אוויר מה עולה לך בראש?
זיהום אוויר המכוניות הרבות בכפישים.
נכון, מכוניות תעשייה, אוקיי ומה אם אני אגיד לך שיש לך זיהום אוויר תוך מבנה גם
נכון ראיתי את זה אז אני אגיד לך אוקיי ראיתי את זה בסדרה שלכם.

(17:33):
והסדרה הפרק הזה ספציפי בעצם מכוון לא רק לאנשים שמחליטים באיזה חומר ניקוי כדאי
להם להשתמש בבית גם להנהלה של
בניין שעכשיו צריכה להבין שחלק מהתחזוקה כדי שיהיו תנאי עבודה עולמים זה גם,
אתה יודע לנקות את הפילטר של המסגן להוריד את כל הנכון המבשמים האלה זה הורג אותי

(17:58):
הדבר הזה אז זה גם לא בריא תעשו טי משהו ותעבררו את הבית איתו זה לא נעים זה לא נעים,
זה לא בריא כולם להפסיק להשתמש במתאר אוויר האוטומטי הזה זה גועל נפש,
בבקשה בבקשה אישית ממני אוקיי והרופא רשמה לא אני.

(18:37):
קראתי שממש רופאים ביפן, אני לא זוכר אם זה היה ביפן או סין, שהם נותנים כחלק מהמרשמים
לחולים, באמת לצאת ליער ולבהוט בעצים, או קוראים לזה... כן.
פורסט גייזינג, משהו כזה. כן, זה ביפן, קוראים לזה מקלחת יער. אה, זה?

(18:57):
כן. זה נהיה קצת טרנד גם פה, ובצדק, כי זה באמת באמת בריא, ואתה יודע, אני...
זה החלום שלי. לי, אני חושבת שהרבה אנשים כאילו רוצים פשוט לעשות את זה,
אתה יודע, פשוט שלהבין כמה הבריאות שלנו בעצם קשורה לטבע וכאילו החלום שלי, אתה יודע,

(19:18):
שרופאים בישראל ירשמו את הדבר הזה נכון?
ושכן שמי שעובד בעבודה במשרד יהיה לו את הפריבילגיה לצאת במקום לאשן סיגריה שזה
איכשהו לגיטימי למרות שאתה מראיר את עצמך אבל לצאת לנשום אוויר זה לא.
כאילו, לך תגיד למישהו שאתה יוצר רגע להפסקת אוויר על וייל.

(19:40):
צריך להנחיח את זה ממש. אז זהו זו היה הסיבה שהשינו את הסצנה הזאת ובאמת יש לך
מחקרים שמראים כאילו שאתה עושה הליכה של 10 דקות בטבע ואתה חוזר מרוכז יותר גם
מצירתי יותר קראתי איפשהו נכון.
כן אז הסיבה שהשינו את הסדרה הזאת והסיבה שנכנסתי בכלל לתחום הסביבה זה שהבנתי

(20:02):
מעצמי מתוך הדיקאון שלי באותה תקופה היה לי איזה סטארט-אפ והוא קרס.
באמת? אמרתי, כאילו מה אני עושה עכשיו?
אני רציתי לעשות משהו שיעשה עולם. אפשר לפתוח סוגליים קטנים על הסטארט-אפ?
האמת שבדיוק פירשמו על זה תחקיר. על מה? על הסטארט-אפ הזה?
על מי שהיה אמור להשקיע בסטארט-אפ שלי ובסוף לא השקיע.

(20:23):
אה, ראיתי את התחקיר הזה, אני דבר נעד מדברת, כן. שהוא רמי גדול.
הוא רמי גדול והוא קצת קוקו. כן. אבל אתה יודע, הוא כאילו דיבר איתנו עם כל הלב
שלו שהוא רוצה לעשות עולם טוב יותר.
וכנראה הוא אוהב שאנשים צעירים כזה מדברים איתו בהתלהבות על החזון שלהם ולהרגיש כזה בענייני.

(20:44):
נכנס לתחום הסביבה, סביבה וקליימת אקס וכל מיני כאילו השקיעה.
והוא לא באמת השקיע באף סטארט-אפ? באף סטארט-אפ. באמת?
וואו. טוב, לא זה, אנחנו לא פה נשקיר אף אחד, אבל מי שרוצה יכול לבדוק את זה באינטרנט.
אז, אבל על הסטארט-אפ זה עדיין מעניין. מה היה הסטארט-אפ? פני ושני מילים,

(21:06):
משפט. באמת סוגריים כמומש קטנים.
אז זאת הייתה... אנחנו פה בסוגריים, בתוך סוגריים, אחלה.
אז זאת הייתה אפליקציה שנועדה למשחק את הניהול של משאבים משותפים, כמו המרחב הציבורי שלנו.
בעצם סוג של מפה אינטראקטיבית שעוזרת לקהילות להתנהל במרחב הציבורי המשותף שלהם. וכן.

(21:31):
זה אותו ויז'ן, כאילו זה הויז'ן הזה של שיש לך את נחלת הכלל, את הדבר הזה ששייך לכולם ולא אף אחד.
אנחנו ננהל אותו ביחד. ואנחנו... אוקיי. היה שם גם עניין של כזה מטבע דיגיטלי,
וכל מיני דברים שחשבנו שאפשר לעשות.
היילייק. למרות שכל פעילה הסביבה ממש שונים את ביטקוין, אני מת על ביטקוין,

(21:53):
אני מת על קריפטו, אני מת על זה. כן.
וכן, אני מת על המטבע הדיגיטלי, מה לי מה להגיד? וזה העתיד. אני לא יודעת,
אני חשבתי שזאת פשוט דרך טובה למדוד בעצם את הערך החיובי של פעולות סביבתיות משהו שלא קורה היום.
שוב, אני חוזרת לעניין של ה... יש את הסטארט-אפ שדיברנו איתו גם בפודקאסט לירה שפירה?

(22:15):
לא זה שאתה מצלם את עצמך זורק זבל ואז אתה מקבל על זה... קלינקוין קלינקוין! כן!
מה איתם? וואי, איזה חמודים הם היו, אני רוצה לקוש אותם איפה הם?
רצינו לעשות איתם שטאפ אבל אני אני יכול לחבר אותך מיתה יש לך את לירה שפירא זה עדיין קיים?
זה לא רק קיים, זה גם בעצם סמיכה באמת?

(22:37):
כן, הם מקבלים עכשיו סמיכה של עריה אפרופו עריה תל אביב וואי זה פרק מעולה לעשות.
נחבר אותך אחלה אבל העניין הוא שנקבל ערך חיובי על מה שאנחנו עושים חוץ מהיש אפקט
שנקרא warm glow זה לא קשור לזיומור זה קשור... עוד מושג שאני לומד היום, כן.

(22:58):
זה קשור לפסיכולוגיה חיובית. זה קשור לתחושה הנעימה הזאת שיש לנו כשאנחנו עושים
משהו שאנחנו מפרשים אותו באופן מוסרי.
זאת אומרת שאתה הולך ואתה מפריד את הפסולת, אתה מרגיש כזה, אני בן אדם טוב.
איזה בן אדם טוב אני. אז לאפקט הזה קוראים warm glow, ואנחנו מעודדים אותו.

(23:19):
שאתה כאילו מרים לעצמך על זה שאתה טוב כאילו. שאתה טוב כן, זה סוג של תודה,
זה המקום שבו אלטרואיזם הוא קצת אגואיסטי, אבל זה דבר טוב כן?
זה דבר שהוא יוצר לנו ערך עצמי על בסיס פעולות שתועמות את הערכים שלנו.
כן. ואני מתחילה פה פה כבר קצת לגעת בכל התחום של פסיכולוגיה חיובית.
אז בואי נפרוס את זה, בואי נפרוס את זה.

(23:41):
אבל לפני זה אני רוצה להתחבר רגע לדיקאון הזה.
שהסטארט-אפ שלי נופל, ואני רוצה לעשות משהו עם ערך בעולם, אני באתי מתחום של אומנות,
הייתי אשת מדיה, הייתי עורכת, והרגשתי כאילו בעולם הזה של האומנות, שחסר לי האימפקט.
שאני הולכת לעשות סרט אומנותי ויצירתי, והיה לי סרט בפסטיבל כאן,

(24:03):
והכל היה מגניב ושטיח אדום וקיבלתי כסף לסוע והכל נהדר אבל בסוף אתה כאילו חלק
מאיזה מנגנון שקודם כל מייצר בעיקר כסף,
ודבר שני גם אם אני אצליח אז וואלה אני אעשה איזושו סרט פרינג'
וירוט או 5000 אנשים כאילו אוקיי יש פה עולם שכולו משברים אז הייתה לי קרייה מאוד

(24:27):
חזקה למקום הזה ומתוך הקושי האישי הבנתי שהדבר שהכי נותן לי הכי ממלא אותי, זה בעצם הטבע.
זה בעצם הקשר שלי עם הטבע, ואפילו בעיר, שאתה הולך ואתה רואה עץ בתוך גומת בטון... אני שונא את זה.
אז נכון זה כאב לב מצד אחד. ממש. מצד שני, כמה מדהים זה שהוא מצליח להיות ענק, למרות שהתנאים שלו קשים.

(24:53):
זה משהו שבאותו רגע, שהלכתי ככה ברחובות תל אביב, ועם הראש בה, רצפה.
אמרתי, וואו, כאילו אם העץ מצליח בתנאי חיים די קשים האלה להגיע לכזה גובה,
אז וואלה, אנחנו יכולים לצמוח מקשיים.
והיה לי שם איזה רגע של תובנה שהסתכלתי במדרכה. באמת? בתוך המדרכה? בין שתי אבני מדרך.

(25:15):
וראיתי, מה ראיתי? שצומח שמש... צומח משהו קטן יוצא משם. נכון?
כן. איך הוא צומח שם? זה הטבע שלו.
לא שתלו, בדיוק, זה הטבע שלו. הטבע שלו זה לצמוח ולהתחדש. ובא לי באותו רגע מין
ויז'ן כזה שאמרתי, וואו, אם בני אדם יפסיקו לגזום ולרסס ולנהל את הצמחייה,
תוך כמה שנים הכול פה ירוק. הכול.

(25:39):
ובאותם רגעים זה נתן לי מין כזה, אתה יודע, זה מילא אותי בחיות.
ובאותה תקופה לא הבנתי, לא ידעתי שיש עולם תוכן שקשור לזה, שיש מחקרים,
שיש, שבעצם זה מוכח מדעית שהטבע תורם לבריאות שלנו פיסיקה ונפשית.
אבל כאילו העשב הזה במדרכה, נחרט לי בתודעה. זה בא בדברים הקטנים.

(26:01):
נכון? וזה הכל בא גם בתוך פרספקטיבה של איך אני מתבונן ובמה אני מתבונן.
ואמרתי לך שאני מורה למאינדפולנס. נכון.
אז זה מצומח משם, זה מגיע משם מהיכולת שלי בעצם להסתכל, להתבונן.
ולשים לב, לשים לב גם למה שקשה, אבל לא להישבר.
וגם למה שהיא יפה וטוב ומחזק אותי. וזה המקום של הפסיכולוגיה החיובית.

(26:27):
אז לפני שנתחיל עם זה, לא לא באמת כל הכבוד אבל השיחה הזאת היא ממש העלתה לי את
זה שגם אני הלכתי ברחוב לפני כמה ימים וראיתי שיש דבר חדש בתל אביב מה הם עשו?
אז לא מספיק שהעץ נותנים לו את הריבוע הקטן הזה של החול, הם גם שמו עליו איזה סוג של מסננת ממתכת.

(26:48):
תראית את זה? לא.
אז העץ במקום שיהיה מסביבו האדמה עכשיו, אז יש עליו מין מתכת עם חורים כל מיני
כנראה לגשם, וזה בעצם אין אדמה חשופה לגמרי, יש את הרשת הזאת.
ואני ממש מעניינתי מה הסיבה לזה, מה הם חושבים לעצמם?

(27:08):
כי אני בטוח שיש סיבה, ישיבה טובה שהם עשו את זה.
אולי הם ירצו לספר לנו, אבל אני רוצה לספר על משהו אחר שעושים בגומות שטילה.
זורעים בהם פרחי בר, ואם מישהו ילך מרכבת אוניברסיטה למעלה לאוניברסיטה אז הוא
יראה בתוך הגומות של העצים פרחים מטורפים,

(27:31):
קלניות וכוכבנים ואתה רואה כאילו, אתה רואה מתחת לעץ פשוט שדה בגודל של חצי עם
נטר על חצי נטר שמיח ראי לזה זה גם עיריית תל אביב,
וזה משהו שמגדיל לך את המגוון הביולוגי, ויוצר פרחים צופנים שאפשר להעביק אותם על ידי דבורים,
אז ביהודה הלויים לא חשבו על זה עדיין, והם דווקא חשבו לנתק את זה עוד יותר מהסביבה, ולשים שם מסננת.

(27:54):
אני לא יודעת, אולי יש להם... אני אראה לך אחרי הזה, צילמתי את זה מרוב שהייתי מופתע, מה אתם עושים?
אני חייב להבין את הסיבה, והעליתי את זה גם בפייסבוק, ולא זכרה להרבה תעודה.
זה לא יתריד את כולם, כל שזה יתריד אותך. אני מוכן לברר. תודה.
ועכשיו לפסיכולוגיה חיובית, איך אני רואה את המסננת הזאת? ובעצם הוציאים מזה משהו טוב.

(28:17):
בואו נסתכל רגע על זה שאתה הסתכלת על מסננת ואמרת מה קורה פה וזה לא בסדר,
ואני אומרת לך יואו תראה איזה דוגמה טובה אחרת יש לי לתת לך.
סדם בתוך חצי מטר על חצי מטר.
אז מה זה בעצם פסיכולוגיה חיובית?
ואני אגיד רגע לפני שאני צוללת את החיבור בין קיימות ופסיכולוגיה חיובית לא אני
עשיתי, עשתה אותו המנחה שלי פרופ' דורית קרט מהחוג למדיניות ציבורית, מנחה שלי בטזה.

(28:42):
איפה זה באיזה מוסד? באוניברסיטת תל אביב אני עשיתי תואר שני בלימודי סביבה אני
מסיים את הפטזה בימים אלה ודוריתי המנחה שלי,
ובעצם זאת השאלה שאנחנו מתעסקות בה, איך
אנחנו נושאים עולם טוב יותר וגם טוב יותר לעצמנו אחד לא בעל חשבון השני אז פסיכולוגיה
חיובית בבסיס שלה זה לא כזה הכלי שעה של תחשוב טוב יהיה טוב והיא לא מתעלמת מזה

(29:07):
שיש בעולם קשיים ומשברים היא פשוט קודם כל מתעסקת באיך אנחנו כבני אדם נחיה חיים טובים,
מאושרים, בריאים, איך תהיה לנו רווחה נפשית.
לא רק אם יש לנו חרדה ודיכאון.
זאת אומרת הפסיכולוגיה, הפסיכופתולוגיה בגדול מתייחסת למשברים,

(29:27):
דיכאונות, חרדות. איך פותרים בעיות?
פסיכולוגיה חיובית כאילו מתייחסת לא למינוס אלא למה שמעל האפס, לפלוס.
אז השאלה היא בעצם שונה בהתעסקות. נכון, הרבה שאלות הן שונות.
ומתוך בעצם יש לנו היום גל של מחקרים.

(29:49):
ועשייה שקשורה לפסיכולוגיה חיובית שלא מתעסקת רק באושר האינדיבידואלי מתוך איזושהי
הבנה שכבר יש לנו אותה שהיא,
אנחנו לא באמת קיים עושר אינדיבידואלי, אנחנו קשורים אחד לשני,
אנחנו רשת, אנחנו צריכים שהסביבה שלנו תהיה בטוב, אנחנו לא יכולים לנתק את עצמנו ממה שקורה סביבנו.

(30:09):
ואנחנו לא יכולים לחיות תחת איזשהו אידאל של הישגים בלבד וכזה הצלחות אישיות.
זה פשוט לא מספיק ממלא אותנו.
אנחנו מחפשים גם ערכים, מה שחשוב לנו,
אנחנו מחפשים גם דברים שבעצם ייתנו לנו תקווה ומה המתודות של השיטות האלה,

(30:30):
של השיטה הזאת או שזה שיטות זה שיטה זה משהו שאת בונה זה תחום מחקר,
פסיכולוגיה חיובית וקיימות חיובית ואני בעצם במחקר שלי פיתחתי כמה מודלים יישומיים
שחלק מהם אני מיישמת בקורס למשל
בקורס עם עיריית תל אביב ובקורס אימודיעין אנחנו מיישמים את המודלים האלה,
במטרה בעצם לחפש את הוון הזה, אני עושה כזה שני גולים חופיפים את הממשק בין מה

(30:55):
שעושה לי טוב לבין מה שאני טוב בו,
לבין מה שהעולם צריך.
כן, כן. אז זה אמרת לי בשיחה טלפון בעצם. זה קנה אותי בשיחה טלפון בעצם.
תגידי את זה שוב. אז הממשק בין מה שעושה לי טוב, מה שאני טוב בו ומה שהעולם צריך.
בדיוק. אז קראנו למודל הזה ECO-IMPACT.

(31:16):
ECO-IMPACT מעצים.
ואנחנו כשאנחנו עובדים עם התושבים, אנחנו עושים למשל סקר חוזקות ובודקים במה אנחנו
טובים, איזה יכולות יש לנו כבר עכשיו, שאנחנו הולכים להביא לתוך המיזם שאנחנו רוצים להוביל.
מתוך הבנה שכאשר אנחנו מסתמכים על מה שאנחנו טובים בו, אז אנחנו מרגישים הרבה יותר

(31:37):
טוב, אנחנו מתמלאים, אנחנו יכולים להשתפר בהקומה הרבה יותר חדרה.
נוכלנו להתמיד בזה בעצם. בדיוק, כאילו מאשר לנסות עכשיו להשתפר בדברים שאנחנו גורמים
בהם, כמו שאני כאילו כזה מנסה בכוח כזה להסתדר עם טבלות אקסל,
אז אני עושה את זה, אבל ברגע שאני עובדת על מצגת וואו, וואו, איזה מדהים היא יוצאת.
כאילו, אתה יודע, צריך להכיר את עצמנו ולהכיר את הפרטנרים שלנו.

(32:01):
אבל איך אתה, בסדר אני יכול להבין שזה קל יחסית לדעת גם לא כזה,
לא תמיד במה אתה טוב ובמה מה אתה אוהב לעשות אמנות.
אבל איך מחליטים מה האימפקט של מה העולם צריך? כאילו לזה יש הרבה מאוד גישות.
כאילו בשכונה אחת יכולים להגיד שאנחנו פה צריכים עכשיו שהתאפלו בריחות שיש מהפחי

(32:24):
זבל ובשכונה אחרת יש פה יותר מכוניות ויש לנו זיהום אוויר ובשכונה אחרת יש רעש אז כאילו...
בגלל זה קיימות קיימות זה דבר שהעיסום שלו יכול להיות מאוד מאוד מקומי זאת אומרת
אנחנו לא באמת יכולים להעתיק פתרונות לעשות להם copy paste כי בכל מקום זה נראה
אחרת בגלל זה היכולת להצים את התושבים,

(32:47):
לתת להם את הכוחות כן לעשות את זה בשיתוף פעולה עם העירייה או עם רשויות אחרות
זה חלק מעניין בתוכנית הזאת חלק ממנייה שהם יציאו מיזם ואתם מחברים את המיזם הזה
לעירייה כדי שהיא תיאשר אותו. העירייה מחוברת לזה מלכתחילה.
ואז יש יותר סיכוי שזה בעצם יצא לפועל בלי כל מיני דבעות רגולטוריות כאלה ואחרות?

(33:08):
לגמרי, זאת אומרת לקורס משותפות הרקזות של הקיימות
של אותן שכונות והן מלוות את הפרויקטים האלה מהתחלה מתוך הבנה שהן יודעות להגיד
בדיוק מי הרכז תחום בעירייה שאפשר לחבר אותם אליו כדי שזה באמת ילך ביחד ולא ילך
אחד נגד השני יש לנו איזה מין תפיסה כזאת שאקטיביזם זה תמיד נגד.

(33:29):
אז איך שאני אתעופס את הדברים, זה אקטיביזם חיובי.
זה אקטיביזם שבא ביחד עם הרשות ומצליח למצוא את הפתרונות ואת הלקונות ואת איפה
שהרשות לא מצליחה לראות את הדברים.
הללויה! הללויה. זה טוב. אני רוצה לדבר על עוד נושא מהעולם של פסיכולוגיה חיובית

(33:50):
וקיימות. אני רוצה שתדברי על עוד נושא.
כן. את בעצם מורה למיינדפולנס אז כל הדברים האלה בעצם באים אצלך בכלל מכיוון של
מיינדפולנס היה לי פרק פה בפודקאסט גם עם חבר טוב איתי ניגר והוא מטפל בהקומי מכירת השיטה הזאת? בטח.

(34:10):
אז הוא, עשינו את זה אחרי המלחמה וגם עם גיא וזה היה כזה אוקיי בוא שנייה נתמודד
עם כל מה שקורה פה ונעזר בכלים של מיינפולנס והקומי ואני אשמח שאת תוסיפי עוד רובד בנושא הזה.
זה קשור לא? או שזה לא קשור בכלל? זה קשור לגמרי. עשיתי קישור לא טוב או טוב?

(34:30):
לא עשית אחלה קישור. אוקיי. רציתי לדבר על נושא ש... רציתי לדבר על תקווה.
כן, מה רצית להגיד על תקווה? אני אגיע למייסמוס. זה קשה בימים כאלה,
אין תקווה עכשיו. היא נאבדה.
היא נאבדה לי, הלכה לטיול עם הכבוד העצמי של ביבי.
נראה לי ששם קצת חסרה בושה גם, אבל בואו נדבר על תקווה. אוקיי. בואו נדבר על תקווה.

(34:55):
אז תקווה בעצם במחקר של הפסיכולוגיה החיובית היא לא משהו רוחני או רגשי,
שאנחנו שואבים אותו מזה שאנחנו סומכים על זה שאיזשהו אל יעזור לנו, או זה לא סוג כזה של תקווה.
אנחנו מדברים על תקווה שהיא תקווה קוגניטיבית, תקווה שבנויה ומוגדרת כיכולת של בן אדם לראות.

(35:26):
שבדרך לפתרון של אתגר או בעיה כלשהי יש מספר פתרונות.
זאת אומרת, למה זה תקווה? כי זה אומר שאם זה ילך בדרך הזאת, זה ילך בדרך אחרת,
אבל בסוף זה יסתדר. נכון, בדיוק זה.
שכאילו אין מצב זה כאילו לשרוף את הספינות מאחוריך כמו הגנרל הזה שהוא שרף את הספינות

(35:47):
אין מצב שלא פוטרים את הבעיה הזאת.
אני פחות התחברתי לדימוי הזה בוא ננסה עכשיו אם יש דימוי יותר.
אה בוא נחשוב רגע כן בוא נחשוב רגע על צמח שהוא עכשיו מתחיל לצמוח לכיוון האור.
אתה תשים לו חסם תצל עליו מכיוון מסוים הוא יגדל מסביב תצל גם את הכיוון הזה זה
הוא יעשה עוד פיתול, הוא ימצא תמיד את הדרך שלו אל האור. כן.

(36:09):
ובגלל זה להתחבר לטבע הזה, יש בזה משהו שכל כך מחבר אותנו גם לעניין הזה של תקווה.
אבל זה ברמה המטאפורית, ברמה הקוגניטיבית הפרקטית.
כן. בעצם המחשבה שיש פתרונות, מספר פתרונות לבעיה, שנצליח למצוא את הפתרונות האלה. כן.
ומרכיב ממש חשוב זה שאנחנו לא לבד. זאת אומרת... כן. שיש לנו שותפים, שאנחנו...

(36:35):
שאנחנו נמצא את הדרך ביחד לפתור את הנכון. מי זה השותפים האלה?
לא, באמת אני שואל מישהו שעכשיו יחסית לבד בבית והוא גר בשכונה,
שאין הרבה אנשים שהם בקיימות ובפסיכולוגיה חיובית, אלא הם דאונרים.
אוקיי. אז על מי את מדברת? קהילה שהיא קהילה אינטרנטית יותר?
קודם כל יש קבוצות וקהילות מדהימות בתחום של קיימות, אפשר להתחבר אליהן.

(36:58):
עכשיו מה שיפה בקיימות זה שבאמת יש, זה כמו גאן עם הרבה מאוד שערים.
אז אני חושבת שהמקום של החיבור האישי של כל אחד לאיזה שוג שער,
אם זה קשור לטבע, לטבע עירוני, לגינה קהילתית, זה שער.
אבל יש אנשים שהשער שלהם לכניסה לעולם הקוימות זה בכלל בזבוז מזון.

(37:19):
שזה הפרק השני שלנו בסדרה.
We go back to the start. אבל למה בכלל כל כול בזבוז מזון לא צריך להיות סביבתן
בשביל שיהיה לך כואב בלב שאתה רואה שנגיד התארון זורקים כל יום בתור יהודי חייב לכאוב לך הלב על זה בדיוק,
הכאב הוא בלתי נסבל אתה חושב על אמא שלך במטבח תורחת

(37:43):
וכאילו כואב הלב ואז אנשים
בעצם מגלים שיש מיזמים של שיתוף מזון ולמה זאת בעיה סביבתית כל כך גדולה כאילו
לא רק בעיה חברתית לא רק בעיה כלכלית זה בעיה סביבתית כי אתה גם משקיע המון המשאבים
כדי לייצר את המזון ואחר כך אתה זורק אותו לפח ואתה מבזבז עוד משאבים אתה פולט גזי חממה.

(38:07):
מזהם אתם אין בזה שום דבר טוב אתה מבזבז בעצם פעמיים וגם שינוי את זה אליך וחשוב
בשנים את זה בתור זבל בדיוק,
שזה הפרדוקס הזה כן אז כאילו יש מלא דברים שאפשר לעשות עם אוכל על חוץ מלזרוק אותו לפח.
אפשר לאכול הכל, ולא להשאיר כלום. זה בעיקר? זה אני והבטן שלי מוכרות בזה.

(38:32):
לצמבז. שמעת פעם את הפועל? לא את הפועל, אבל צימבוז שמעתי.
אוקיי, אז צימבוז זה צמצומבסבוז מזון, ולצמבז זה בעצם הפועל שהם ציוס סביב זה, אני ככה מצמבזת הרבה.
והעניין בואי ניתן פה כמה טיפים לצימבוז. יש?
בטח, בטח. תני לי בראש טוב, אז בגדול, הטיפ הכי חשוב זה להסתכל,

(38:55):
אני חוזרת למאינדפולנס, להסתכל בסקרנות.
לא ישר לשפוט את הדברים, כי מיינדפולנס זה התבוננות לא שיפוטית.
זאת אומרת, זה יכול להתחיל מהחנות ירקות.
זאת אומרת, למה דווקא לבחור את הירק או הפרי שיש לו את הצורה הכי-כי יפה? זה לא כזה...
לא תמיד הוא אפילו הכי טעים. אוקיי? נאפשר לדעת. פחות לשפוט.

(39:18):
תאריכי תפוגה, זה דבר שהוא, חברות עושות אותו כסוג של קסטח.
בסופו של דבר, הדבר הכי חשוב באוכל, זה איזה ריח יש לו.
נכון? לא, אבל גם זה גם למדתי לא ממזמן אני מימים ימי מה לא מקשיב לתאריך הזה תאריך
שהוא המלצה, אבל יש באמת שני סוגים של תאריכים על האוכל לשיווק עד את אמרת בסרטון הזה,

(39:42):
ממך אני יודע את זה לא, זה לא ממני אז יש לשיווק עד או שיש לא מומלץ לאכול אחרי
זה כאילו יש בגדר המלצה ויש בגדר זה לא טוב אחרי זה אני לא זוכר את המילים המדויקות
אבל חייבים לבדוק שאם כותבים לך מומלץ עד ה-19 לחודש,
אז הם רק ממליצים ואתה תפתח תריח.

(40:04):
ויכול להיות סביר להניח שזה יהיה בסדר גם אחרי ה-19.
זה יכול גם... רוב הפעמים שאני פתחתי משהו שהוא כאילו יכול פקטו כיף, הוא ידע אין בסדר.
לגמרי. זה באמת בגדר המלצה. אבל בוא ניקח רגע דברים שבישלנו, ובישלנו אותם אתמול
שלשום, אכלנו אותם יומיים.
כן. פחות בא לנו עליהם כבר.

(40:27):
אשתי שונאת את זה, לא אוהבת אוכל של יום אחרי. אז צריך להבין, כאילו,
איך אנחנו בעצם לוקחים את החומר גלם הזה ומחדשים אותו.
מה? אוקיי. עושים ממנו פשטידה, עושים ממנו קציצות. שקשוקה.
שקשוקה! שקשוקה זה אוכל צימבוז מושלם.
הכול סמים שם. המתכון הכי טוב שיש לי לצימבוז זה פודינג לחם. ברד פודינג.

(40:50):
אוקיי. האנתרופטית לא תרשה לי היום לאכול את זה. נכון. תני לי את זה,
כי אף פעם לא הכנסתי. זה basically לחם שהוא כבר לא טרי, אם הוא יבש שזה טוב. אוקיי.
ואתה בעצם משרה אותו, אם זה טבעוני אז אפשר עם חמאת שקדים מעולה בחלב.
בלאב סויה כל מיני כאלה. כן אתה משרה אותו באיזה משרה כזה מפנק,

(41:13):
אם אתה לא טבעוני אז אפשר עם ביצים או חלב או שמנת, ולהוסיף תבלינים, ובעצם אתה עופה את זה.
וזניע מפנק. זה כזה מתעונף מאוד, זה הכינוך הכי... אבל זה כל כך טעים.
זה כל כך טעים וזה כאילו, זה הצימבו, זה אולטימטיבי והרמת היצירתיות שאתה יכול,
כאילו יש לך קצת צימוקים נשארו, סוף של אגוזים, קצת קינמון, וואו.

(41:36):
ויש גם גרסה מלוכה. אז אני זניה כזה בואי, בכלל במלוכה אני מדמיין שהכל אפשר להכניס לשם ירחות, זה.
כן, פטריוט, תרת, כאילו כן.
הייתי תרת טורקית. זה גדול. אוי, זה הטרד הכי טעים שיש. רק מוכסה. וואו.
וגם הוא לא מר. הוא לא חריף, הוא לא חמוץ זה עליה אולטימטיבי.

(41:59):
זה פרסומת סמויה לטרד טורקי כן, אני כזה. מה זה הירוק הזה בעל הערכן? מה זה כל כך גדול?
מה זה טרד טורקי? טוב, טובי, טובי. כן אז תקשיבי אנחנו הגענו לזמן שלנו באמת? אנחנו ב45 דקות פרק.
אז רגע אני יודע שאל לך הרבה דברים להגיד אז לפני שהכנתי אותך בשלוש שאלות.

(42:24):
מאזינות ומאזינים יקרים, לוס עשתה שיעורי בית והיא כאילו ידעה איזה שאלות,
אני מסיים איתם את הפרק וסוף סוף מאזין שהגיע מוכן אז אנחנו נשמע מיד את זה אבל
לפני זה אולי עוד משהו שרצית להגיד בנושא של המיינפולנס ובנושא של הפסיכולוגיה החיובית זה הזמן.
כן, אז יש משהו נורא חשוב בתוך העולם הזה של החיוביות שאני רוצה להסביר.

(42:47):
בעצם זה מאוד כזה, אתה יודע אנחנו רוצים להיות קוליים וזה כזה באופנה להיות בדיכאון ונכון?
בסק, אופנה לא משהו. כל הדוגמנים תמיד עם פרצוף מדוכא. אין כאילו דוגמנית שמחייכת.
גם לפוליטיקאים אסור לחייך.
למי מותר לחייך? רק לילדים קטנים.

(43:08):
אז למה זה כל כך חשוב שאנחנו נרגיש טוב? זה מה שאני רוצה להגיד.
למה? מכיוון שכאשר אנחנו מרגישים בחרדה או בדיכאון, אז בעצם היכולת שלנו לפעול היא מצטמצמת.
אנחנו רואים פחות אפשרויות. אנחנו מפרשים בצורה שליטת מה שקורא מסביב,
אנחנו מפרשים בצורה עוינת אנשים בסביבה שלנו.

(43:31):
היכולת שלנו להיות יצירתיים, לפתור בעיות, לשתף פעולה, היא צונחת,
היא מתרסקת, ואנחנו יודעים את זה גם על חברות אנושיות, כשהחברה היא נמצאת ב...
כמו שאנחנו עכשיו, כן? חברה במלחמה, חברה בתחושת ישרדות.
יש איזה מין התכנסות כזאת, היכולת לפתור בעיות היא צונחת. אבל כשאנחנו מרגישים טוב...

(43:53):
אז אנחנו בעצם, יש לנו באופן מובהק יותר יכולת לראות אפשרויות.
אנחנו יותר יצירתיים, אנחנו יותר רואים פוטנציאל לשיתוף פעולה בדברים שונים.
ולדבר הזה יש שם, קוראים לזה תיאוריית ההבניה והרחבה.
תודה רבה על המושג השלישי של היום הזה.
של ברברה פרידיקסון. או, אוקיי.
ובעצם היא אומרת לנו בעצם, תקשיבו להרגיש טוב זה לא רק טוב ונעים,

(44:17):
זה גם חשוב לכם אם אתם רוצים להתמודד עם הבעיות של העולם.
לשם אני לקחתי את התיאוריה הזאת ממקום של אוקיי נכון כאילו יש מצווה גדולה להיות בשמחה,
אז זה נכון אז הדבר הזה מדבר על העניין הזה שאתה יכול בעצם לעשות יותר ברגע שאתה
מרגיש טוב אם אתה מדוכא אתה לא כל כך תפקודי,
אתה לא פונקציונלי אז תרגישו טוב כשאתם מנסים לעשות דברים למען העולם זה מה שאני

(44:43):
רוצה להגיד לכם זה גם אומרים על יזמים שכאילו בשביל להיות יזם אתה חייב להיות אופטימיסט
חסר תקנה אחרת אתה לא תאמין בחיים שהסטאפ טורף הזה שהקמת שבכלל זה אפשרי עכשיו
להמציא את הדרך הבאה לייצר אנרגיה מתחדשת כאילו.
לגמרי, אז זאת אני, אני אופטימיסטית חסרת תקנה ואני עושה מזה קריירה ואני מקווה
לעשות מזה עוד סדרות רשת ומלא כסף גם מספיק כסף.

(45:08):
יופי לוס, אלטרנטיבה תומכת בפעילות, במאבק כי אני מנסה כאילו, באתי אגיד במאבק
ואז אמרתי לא, היא תרצה פה משהו חיובי זה ככה זה בפעילות בפעילות, בעשייה.
כן, יפה. בפלואו, יפה.
אוקיי, מעולה. עוד משהו שרצית להגיד בנושא של הפסיכולוגיה החיובית?
מיינד פולנס מזמין אותנו קיר ולראות את מה שיש בתוכנו ואת מה שיש סביבנו ולטפח

(45:31):
איזושהי יכולת בעצם להיות עם זה אם אתה זוכר קצת את השיחה עם איתי נייגר אז זה
העניין של להיות בנוכחות עם משהו ולא ישר להיות מופעל ולרצות לברוח לנטפליקס, לטלפון,
לשוקולד, לקפה אלא פשוט להיות עם עצמנו, והיכולת הזאת היא וואו,
היא חוסן, היא חוסן אמיתי. את יכולת להשתעמם כזה?

(45:52):
זה אפילו לא להשתעמם כי אתה בעצם מפעיל סוג של סקרנות פנימה.
אז בתור מורה למיינדפולנס שמאוד מאוד אוהבת את הטבע ועשת תואר שני בלבודי סביבה,
בעצם פיתחתי איזושהי טכניקה להתבוננות בטבע.
אני לא חושבת שהמצאתי אותה, אבל...
אמרת שתעשיגם איזו הדרכה, אז אנחנו עדיין שם, זה יקרה או ש...? אנחנו יכולים לגמרי...

(46:14):
אבל השאלה, לא, בואי נעשה את השאלות ואז את זה, ואז מי שרוצה יישאר להדרכה ומי שלא, לא יש...
אה, יאללה, בסדר גמור. אז רגע, תסיים איתו נקודה הזאת.
אז הנקודה היא שבעצם יכולת שלנו להתבונן ולהיות עם משהו ולהיות איתו בנוכחות, אפילו,
יש מחקרים שאפילו דקה ביום, כל עוד אתה עושה את זה בעקביות, היא בעצם יכולה להשפיע

(46:35):
עליך לטובה, וזה כאילו, זה יכול להשפיע לטובה על דברים כמו מערכת חיסון, לחץ דם, דיכאון, חרדה.
חיובית לעצמנו. אז אני מזמינה את מי שרוצה, לחוות את התרגול הקצר שלנו, ולהמשיך אותו גם אחר כך.
מעולה. אז לפני התרגול, את השלוש שאלות, יאללה. ואז נמשיך לתרגול.
היט מי? אחד מה החטא הסביבתי שלך?

(46:57):
איפה את, איפה... אוי, אוקיי, אז החטא הזה, אני מקשה עליו אשמה גדולה,
אבל מי שיראה את הסדרה גם, יראה שבעצם למעשה, אינני טבעונית.
היי, גם אני לא. לא. אני מפחיתנית אבל. גם אני.
אוקיי, אז הפחתנות, מפחיתנות זה כן, אז זה שאני אוכלת מדי פעם בעלי חיים,
שאתה יודעת לא לקנות הביתה וכזה... יפה.

(47:20):
כן, אבל כל פעמים שאני מרגישה אשמה על העניין הזה, אז הבן זוג שלו אומר לי אוקיי,
לא נורא, בינתיים אלך ילדים כאילו, זה בסדר.
וואלה, אז אנחנו כאילו משחקים עם זה עכשיו להוריד את הבקר לגמרי, כל מיני כאלה זה מסע.
זה מסע. גם אני, גם אשתי היינו טבעונים ולאט לאט חזרנו. את יודעת כל מיני צרכים

(47:41):
גופנים כאלה ואחרים או תזונות שלא בדיוק הצלחנו להגיע עד הסוף לתזונה הראויה הטבעונית.
אז צריך כל אחד והמסע הארוך שלו זה לא נגמר. הייתי פירוטנית פעם כי אוכלתי רק פירוט וירקות. רק מנגו כן?
לא כי תמיד הסתובבתי בעוד ותמיד כן יש אחת שהיא אוכלת רק מנגו אולי זאת טעיתת.

(48:02):
הייתי ככה אבל בארץ. באמת היה לי כאילו סדנת מנגו שעשיתי באמת.
וואי כי מנגו זה נאמפר 1 אפשר לדבר על זה או מנגו או אבטיח אני אף מה לא יודע להכריע
כאילו אבל זה היה קשה להיות פירוטנית,
איך אפשר אני לא מבין כי מישהו אוהב מלח אני אוהב את הצד המלוח של האוכל אז אוכלים

(48:27):
הרבה סלט אבל אתה חייב את הפירות כי זה הפחמימות שלך כן אז זהו היום אני,
מפחיתנית אבל מאוד נמרצת בוא נגיד אבל זה כדי שאני לא ארגיש השמה מדי מעולה.
אוקיי, דבר שני, מה את הכי אוהבת לספר על עצמך?
וואו, האמת שאני ממש אוהבת לספר איך הגעתי לתחום הסביבה, כי אני חושבת שזה אחלה מסע, כאילו שבסוף,

(48:51):
זה לא בסוף, אני עוד באמצע, כן, אבל כאילו שהייתי כזה בתחומים אחרים לגמרי,
והגעתי לתוך הלב הירוק הפועם של כל העשייה הסביבתית, ואני שותפה למעלה פרויקטים מדהימים, ופה בעגודה,
וכן, ושהייתי בפסטיבל כאן, זה גם מגניב.
זה ממש מגניב, אבל רגע, יש לך איזושהי המלצה למי שרוצה להיכנס לתחום הזה והוא עדיין

(49:15):
לא שם וכאילו איך אפשר להתחיל להתערבב?
אני חושבת שתחפשו בפנים את הדלת של מה שהכי מציק לכם, זה יכול להיות בעל חיים,
זה יכול להיות נושא של זיהומור שאמרתי מקודם, יש אנשים שדווקא אנרגיה מציקה עליהם
או שבכלל מתחברים לבריאות כי כל אחד חשוב לו הבריאות שלו והמון המון נושאים של סביבה,

(49:37):
למשל פתאום בונים לך מכון תיאור שפחים ליד הבית.
פתאום זה קרוב, כאילו פתאום יש לזה השפעות. אז זה מפעיל, זה מוציא אנשים לפעולה.
אז להסתכל מסביב ולראות...
מה הכי מעניין אותך? מה הכי מעניין אותך באופן אישי. וגינה קהילתית אני ממליצה לכולם.
וואי גינה קהילתית זה כיף. טוב, זה מעולה, זה מעולה.

(50:00):
אז אוקיי היינו בחטא סביבתי, היינו במה את אוהבת, כי אוהבת לספר על עצמך,
ונסיים בהמלצות, ואז יש לנו פה כמה דקות של הדרכה מעט לוס.
אני כבר מחכה. אז המלצות, וניגש לכיף.
אז המלצות, קראתי ספר שממש היה כזה ride up my alley, זה נקרא ההיסטוריה האנושית סיפור של תקווה.

(50:24):
אם כבר חיובי. בדיוק, אמרתי כאילו מה זה, אני לא כתבתי את הספר.
מי זה? מי כתב אותו? וואי, זה אולנדי אחד, תכף אני אמצא אותו.
אבל זה הספר שככה ממש... עשית סטוריה אנושית? סיפור של תקווה.
כן, שממש עזר לי כזה לראות איך אנחנו, איך התפיסה שלנו את עצמנו היא מעובדת.

(50:49):
אנחנו חושבים שאנחנו רעים, כאילו שאנחנו מתנהגים כמו עדר, והרבה פעמים זה לא נכון,
זה פשוט הסיפור שהמדיה מספרת לנו, כי זה מה שמוכר עיתונים.
זה בדיוק השיחה שהיה איטלי אתמול עם מורי דירקטור שאמרנו,
התחלנו לפתח נושא הזה שבעצם, אנחנו כרגע בתקופת השפע הכי גדולה של האנושות.

(51:11):
הכי גדולה שהיא אי פעם ידע.
אפילו שיש הרבה מלחמות וכאלה דברים, אבל עדיין הכי בטוח, כמו שאמרת קודם.
ומצד שני, כביכול הכי הרבה חוסר עושר וכאב.
והרבה מאוד בגלל התקשורת. יש פה איזה קשל מובנה.
נכון. כי אנחנו לא רק במשבר סביבה, אנחנו משבר חברה ומשבר עצמי התפיסה שלנו את עצמנו כאינדיבידואל,

(51:39):
ואיך שאנחנו רואים את עצמנו, משתקפים דרך התקשורת זה נורא והיום,
מרוצה להיות כזה ייצור אויאן ואכזרי כל המלחמות של עכשיו, משהו לא טוב כאילו משהו כן,
לספר קוראים אמין האנושי היסטוריה של תקווה, ומי שכתב אותו זה רוטחר ברכמן זה ההולנדים האלה עם החלק שלהם,

(52:02):
עשה לי המון טוב הספר הזה יאללה, מעולה תשלחי לי כבר בלינק וזהו,
זה הזמן עכשיו להיכנס לתרגול שהכנת לנו ותגידי לי מה לעשות אני מושקע על מלא אוקיי,
אז אנחנו נעשה באמת תרגול של כמה דקות של חיבור לטבע שסביבנו ולטבע שבתוכנו גם

(52:27):
אם אנחנו עכשיו בתוך חדר את מדברת כן.
כל מה שצריך זה חלון, שירועים דרכו את השמיים. אוקיי.
אפשר גם הציץ, אני מאוד ממליצה באופן כללי על הציצים. ועכשיו איפה אני אעשה את
זה? אני אסתכל על... אנחנו בחדר ללא חלון.
אני אסתכל על הדבר הזה ואני אדמיין שזה חלון.
יש לך פה גיליונות של כתב העת אקולוגיה וסביבה.

(52:49):
כן, הנה זה יופי של דבר. זה כן ענק.
אוקיי, מי שאין לו כוח מוזמן לרדת. אנחנו נשאר
לעשות הכיף האמיתי ביי ביי אז אנחנו
ניקח ככה רגע בשביל לשים לב לעצמנו מה שלומנו מה קורה לנו בפנים מה קורה לנו בגוף

(53:13):
אנחנו כל היום רצנו והיינו במשימות או שאנחנו עכשיו בדרך לאנשהו,
אז יש לנו ככה הזמנה לקחת רגע ולשאול את עצמנו מה שלומך, מה שלומך איך אם העיניים נעצמות זה בסדר, זה אחלה.
אלה מכן נוהגים ואז תפסיקו. אם נוהגים אז תמשיכו להתבונן מסביב,

(53:35):
ככה אפשר לשים לב אם יש איזשהו חלק בגוף שיש בו במיוחד מתח,
לשים אליו לב וקצת להרפות.
ונאפשר לעיניים שלנו להיפתח, ולמבט שלנו לנדוד.

(53:56):
אם אנחנו רואים חלון, הכי טוב אם אנחנו בחוץ, במרפסת או בפארק, או אם יש מולינו הציץ.
אז פשוט נתבונן עליו. ניתן למבט שלנו לנדוד ולהסתכרן.
וננסה לשים לב, למשהו שאנחנו רואים שאנחנו יכולים לראות בו יופי איזשהו סוג של

(54:21):
יופי פרספקטיבה של יופי היא בעצם נמצאת בעיני המתבונן אם אנחנו בחוץ,
בפארק במיוחד אנחנו יכולים לחפש איזשהו
עלה שמנצנץ או זווית מסוימת
בעץ או ענן בצורה
מסוימת ופשוט להתמקד על

(54:43):
המסגרת הקטנה הזאת שהתודעה שלנו
שמה סביב משהו יפה שהוא מהטבע שהוא
לא נוצר בידי אדם ונתבונן עליו
ונרגיש את החיות שלו
את ההשתנות שלו את
היכולת שלו לצמוח ולנוע הדבר

(55:04):
הזה הוא טבע ממש כמו
שאנחנו טבע אפשר ממש להרגיש
אותו אפשר לנשום אותו פנימה אפשר להניח לאיזושהי התפעלות או קראת תודה כלפי הדבר
הקטן והיפה הזה זה שלקחנו את הרגע להשתהות ולהשתאות איתו.

(55:29):
להוקיר לו תודה, ולהוקיר תודה לעצמנו שלקחנו את הרגע הזה, ולעולם שיש בו כאלה דברים יפים.
ונזכור שהיכולת לראות את היופי שסביבנו היא באמת נמצאת אצלנו.
זה ממש כמו שריר שאנחנו יכולים לאמן אותו, לשכלל אותו ולראות עוד יופי ועוד נתיבים

(55:55):
להשגת המטרות שלנו ועוד מסוגלות שיש בנו,
לממש את מה שחשוב לנו אפשר להרפות לאט לאט מהדבר שאנחנו מסתכלים עליו לחזור אל
הגוף שלנו לכאן ועכשיו אפשר להמשיך לראות דברים יפים לא חייבים לסיים את התרגול הזה באמת תודה,

(56:18):
תודה ששתתפתם תודה רבה it's up to us and it's a wrap.
Music.