All Episodes

April 19, 2024 46 mins

בפרק זה אנו מעמיקים בדיון על אנרגיה מתחדשת בישראל, שחקנים מרכזיים, אתגרים נוכחיים, והאפשרויות לפתח את הסקטור בישראל. האורח שלנו, איתן פרנס, מנכ"ל ומייסד האיגוד לאנרגיה ירוקה, מסביר את האתגרים שעומדים בדרך לקחת את ישראל לעשור הבא.

על מה דיברנו? 

רגולטורים בישראל בתחום האנרגיה.

רשות החשמל, חברת החשמל, נצמדת לאמות המידה של רשות החשמל. אמות המידה - ספר החוקים של משק החשמל בישראל.

 

זאת שנת הפעילות ה 15 של האיגוד, האיגוד מורכב מ 200 חברות אנרגיה ירוקה - כולם משלמים דמי חבר. האיגוד מתעסק בעיקר בסולארי ואנרגיה מתחדשת - רכב חשמלי - פסולת לאנרגיה, ניהול ואגירת אנרגיה.

 

מה המטרה?

עידוד יצור חשמל ממקורות מתחדשים בישראל, יעלות אנרגטית ותקנות חקיקה והסדרה של משק האנרגיה המתחדשת ובהסברה למען הגשמת המטרה. להביא לישראל Best practices - בוא נתחיל מאיפה שאחרים הצליחו ונמשיך משם.

 

בנוסף שוחחנו על צבי תבור - האורים ותומים והמקים של תחום המתחדשות בישראל. 

תחום אנרגיה תרמו סולארית בעולם הוקמה בישראל. בזכות צבי תבור שרשם פטנט על הטרמו סולארי, וגם על דוד השמש.

הפטנט - החומר השחור שבפאנל השחור של הדוד, בולע חום ויוצר אנרגיה בעצם.

 

קרדיט צלם -  שאולי לנדנר

אלטרנטיבה לינקים: 

פייסבוק - https://www.facebook.com/UptoUs.TLV 

לקבוצה - https://www.facebook.com/groups/522418525225810 

אינסטוש - https://www.instagram.com/uptous.tlv/ 

אלטרנטיבה - https://linktr.ee/Uptous.tlv 

 

 

 

Mark as Played
Transcript

Episode Transcript

Available transcripts are automatically generated. Complete accuracy is not guaranteed.
(00:00):
Music.

(00:28):
אלטרנטיביות ואלטרנטיבים, הנה פרק חדש והפעם אני שמח מאוד לארח את איתן פרנס,
מנכל ומייסד עיגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל וחבר יקר של קהילת אנרג'יקום שבה אני מנהל הפיתוח.
איתן תודה שבאת. היי דניאל תודה שהזמנת אותי שמח להיות כאן היום ומצפה שנוכל לעניין

(00:53):
את מי שמקשיב לנו בטח שנעניין,
יש נושא עכשיו יותר רלוונטי מאנרגיה סתם, כמובן שיש מלחמת עזה הנוראית אבל מעבר
לזה מה יותר רלוונטי לחיים אנרגיה כרגע?
האמת שאני חוזר היום בבוקר הייתה ישיבה ראשונה של.

(01:14):
מנהלת תקומה היציגה בפני הכנסת את התוכניות שלה אנחנו נמצאים חצי שנה אחרי.
האירוע הנוראי שקרה לעם ישראל ואחד הדברים שלי היה חשובים להגיד שם,
שכל התוכניות הכלכליות היפות וכולי, בסוף כולם הצטרכו אנרגיה, כולם הצטרכו חשמל,
ולכן עדיף שהנושא של האנרגיה הערוקה יהיה חלק מהדברים הראשונים שיקודמו במסגרת

(01:41):
פרויקטי תקומה, כי זה היה הבסיס, זה היה התשתית.
זאת אומרת, מה אני מנסה להגיד? אם מדברים היום על מפעלים חדשים.
ואפשר להתפרע ולדבר באמת על אזור ממש חדש בדרום הארץ סביב תקומה,
שיהיה אזור סגסג של קריאה תעשייתית, הייטקית, חדשנות.
בסוף כולם שם יצטרכו חשמל ואם אנחנו נתחיל היום אז גם נוכל לספק אותו ברגע שהמפעלים

(02:06):
יקומו וכל העסקים יפרחו וכולי וצריך להתחיל היום.
אז המסר היה למנהלת קומה באמת לקדם את הנושא של האנרגיה הסולארית.
שמחתי השברו של הוועדה, אלון שוסטר קיבל את זה ובאמת הקריד את זה כי אחד מהדברים
הערות הוועדה למנהלת קומה. אבל כן.

(02:52):
הדלק ומשק החשמל ואנחנו מנסים לעשות שינוי דרמטי בעולם החשמל,
עכשיו, כשאתה שואל את השאלה האחרונה, יש דיונים בכנסת ומה קורה בסוף,
צריך קודם כל באמת להבין מי הם הגופים שמחליטים במשק החשמל.
מי המגופים, מי הרגולטורים של משק החשמל? אוקיי, בוא תעשה לנו שיעור בסיסי כזה,
באמת זה יהיה טוב להבין את זה אחת ולתמיד.

(03:14):
יפה, יש שיחשבו אולי בטעות, למשל שמשרד האנרגיה הוא זה שמחליט מה יהיה ומה לא יהיה במשק החשמל.
והרבה מאוד שרי אנרגיה לדורותיהם התאכזבו מהעובדה שהן לא הצליחו לעשות הרבה או
לקדם, כי הן נחסמו בגוף שנקרא רשות החשמל.
רשות החשמל היא הרגולטור של משק החשמל, היא זו שקובעת בסוף בקוצו של יוד,

(03:40):
זאת אומרת היא תקבע האם אפשר להקים מתקן סולרי,
כמה היה הרווח שלך על מתקן סולרי, אפילו איך תחבר אותו באיזו תצורה חשמלית.
אז רשות החשמל היא גם נותנת את הרישיונות, היא נותנת את הרישיונות לחברת חשמל לפעול.
לחברת נוגה, לחברת ניהול המגרחת לפעול, ליצורנים של הגז לפעול,

(04:01):
ליצורנים הסולאריים לפעול.
היא למעשה מהסדרת את הרישיונות במשק החשמל, זה אחד התפקידים שלה.
אקב היה לי דיון על זה, סליחה שאני עוצר אותך, היה לי דיון על רשות החשמל, למה בכלל צריך את זה?
בואו, למה לא לפתח את כל הדבר הזה לשוק החופשי ושיעבוד לבד, בואו תציאו לי את המחיר
הכי נמוך לקילובט ותקחו תבנו שדה סולארית תיקחו תבנו משהו.

(04:24):
למה צריך רגולטור שיחליט על כמה קילוואט עולה בישראל?
המחשבה שאפשר בלי רגולטור היא קודם
כל קצת מחשבה רומנטית כי בסוף אין מה
לעשות מישהו צריך לבחון את התוכניות
של משקע חושמיים תכף יותח מספר דוגמאות וצריך
לקבל החלטות לדוגמה אם חברת החשמל רוצה

(04:46):
לפתח את משק החשמל את רשת החשמל היא מגישה תוכניות פיתוח לשאר האנרגיה מי שבוחן
אותם את המשמעויות הכלכליות שלהם בסוף זה רשות החשמל אז רשות החשמל היא גם זו שנתנה
את הראשון לחברת החשמל היא קובעת הכללים אתה יכול לשאול למה הכללים הם כאלה.
שמכניסים יותר בירוקרטיות או יותר רגולציות ולא כאלה שמשחררים יותר,

(05:11):
ומכניסים יותר כללים של שוק חופשי זו
שאלה לגיטימית אני חושב שהרשות דווקא כן כל
הזמן מרימה את דגל השוק הפרטי היא
לא רוצה להיות מעורבת לפחות אחרי שבראש הרשות הקודם סף אל עת הוא הוביל את המהפכה
שאמרת מינימום רגולציה מינימום התערבות של הרגולטור בפועל זה הרבה יותר קשה אבל

(05:35):
בפועל זה הרבה יותר קשה שתראה, קודם כל צריך להבין,
באמת שרשות החשמל, נכון זה רגע לבייסיק מה שנקרא, רשות החשמל היא הרגולטור במשק החשמל.
ברצותה נושא מסוים יקודה, וברצותה לא. עכשיו הגוף הזה הוא בנוי בצורה כזו.
כדי שלא תהיה עליו השפעה פוליטית.
אפשר לבקר את זה, ואפשר לא. באותו אופן, דרך אגב, שרשות מקרקעי ישראל בנויה.

(05:59):
אלה צריך להבין רגע את ההיסטוריה. הרשויות האלה קמו על ידי הממשלות.
בצורה כזו כדי שלא יהיו עליהם השפועות פוליטיות.
אבל איך זה בנוי ככה? מה המבנה? אני מבין שיש ועדה בתוך רשות החשמל.
אני אסביר, יש מלאה של רשות החשמל, המלאה היא מלאת חמישה.
חמישה זה אומר בראש מלאת הרשות עומד מנהל הרשות או מנהלת רשות החשמל,

(06:24):
יש נציג מקצועי לאגף תקציבים של משרד האוצר יש נציג מקצועי למשרד האנרגיה ויש שני
נציגי ציבור אחד לשר האנרגיה ואחד לשר האוצר עכשיו הדבר הזה למעשה יוצר סוג שליטה,
מוטט שליטה שהיא קודם כל כידותית על ידי אגף תקציבים בהרבה מובנים אגף תקציבים

(06:50):
מי שלא מכיר צוות אנרגיה והגף תקציבים הוא צוות של שלושה אנשים יש סגן ראש הגף תקציבים או סגנית,
תמיד היה סגן בזמן שאני פועל בשוק הזה
יש סגן ראש הגף תקציבים מייעד תחבורת
אשתיות ואנרגיה יש מתחתיו רקז אנרגיה רקז האנרגיה הוא זה שיושב במליאת רשות החשמל

(07:15):
ומתחתיהם יש רפרנט עכשיו ההגף הזה באופן מסורתי זה כללים שלא קבועים בשום מקום
אבל בוא נאמר שראש אגף תקציבים לא יתערב.
לפקידים האלה בשיקול הדעת שלהם במשק האנרגיה, הוא לא יכול להגיד להם מה לעשות כן,
ככה אגף תקציבים עובר, אגף תקציבים
בורו, לא צריך הרבה סיסמאות וכלישאות אגף תקציבי מנהל לתינת ישראל באמת?

(07:39):
כן, צד התקציבי, בלי כסף, בלי לחמן תורה בלי אגף תקציבים ובלי תקציבים אני רוצה
להגיד שהם לא מוטים פוליטית זה נראה לי קצת לא הגיוני, לא?
דווקא ההפך. דווקא מבנה המשטר בישראל אפשר לגב תקציבים להיות גוף מקצועי שהוא מנוטרל פוליטית,

(08:00):
ולכן הביצועים המדהימים של ישראל והם היו מדהימים עד המלחמה ועד הרפורמה.
ישראל הייתה איש של צמיחה במזרח התיכון חסר תקדים.
זה בהרבה מובן אם אפשר לזכוף את זה לטובת הניהול השומרני של תקציב המדינה.
לא לידי השרים על ידי אגב תקציבים אגב תקציבים הוא בפירוש מבצר אולי המבצר האחרון

(08:24):
שיותר מפרץ שמחזיק את כלכלת מדינת ישראל עכשיו אפשר להגיד הרבה דברים לשבחם בתחום
של האנרגיה הירוקה נדבר מתוך האינטרס הצער שלנו,
של העוסקים בתחום האנרגיה הירוקה אנחנו נמצאים איתם בהתנגשות תמידית מאז שמצאו
את הגז הטבעי למעשה ישראל מצאה דלק זול,

(08:46):
ושאתה נותן לכלכלן דלק זול, אתה מסביר לו למה להשתמש בדלק יקר,
מה שנקרא ב-2009 זה קרה לי, אני הקמתי את הארגון ב-2009.
בערך ב-2010, אם שמצאו את הגליות הגז, לקח כמה שנים אמנם עד שהבינו מה זה בכלל,
אבל מיד התחילה לנשוב הרוח הרעה,

(09:09):
שאומרת לישראל יש דלק זול, אין לנו דרך לייצא אותו החוצה, ולכן עדיף שנשתמש בו,
האנרגיות המתחדשות אפשר לחכות להם גם הולכות ונהיות זולות יותר ולכן אין שום צורך
למהר לתוך עולם יקר של אנרגיה ארוכה יש לנו גז טבעי אז בהרבה מובנים זה האג'נדה
שמוביל למשרד האוצר הוא מנחיל אותה דרך מלאית רשות החשמל ומלאית רשות החשמל,

(09:35):
אותו גוף שמקודם הסברתי לך את
הרכב שלו המליאה את רשות החשמל היא מליאה שהיסטורית אין בהחלטות ניעוט ורוב,
ההחלטות האלה בדרך כלל הן פי אחד, זאת אומרת הדברים עוברים במליאה.
לפחות יש מקום אחד בישראל שמה שעובר בו פי אחד כן?
נכון אבל זה פי אחד כמו שהאוצר רוצה, זה בדיוק הבעיה,

(09:56):
זאת אומרת אפילו המינוי של מנהל הרשות הוא בהתייעצות עם שר האוצר או בהסכמת שר
האוצר, אבל בסופו של דבר לא מתמנה לתפקיד של יושב ראש השוט החשמל,
אדם חלילה שלא יעשה אחרי זה מה שמצופה ממנו.
ומצופה ממנו זה רוח המפקד של אגף תקציבים במשרד האוצר.

(10:20):
אז בהרבה מובנים לשאלתך יש לנו רגולטור במשק החשמל שקרא רשות החשמל,
בהרבה מובנים שולט בו אגף תקציבים של משרד האוצר,
ובהרבה מובנים שרי האנרגיה ושרות האנרגיה
ששרת האנרגיה אחת הייתה שרי האנרגיה שאנחנו
הכרנו גם שמאוד רצו להשפיע על החלטות ולקבל החלטות מניות השוק שלנו קדימה הם נבלמו

(10:46):
ברשות החשמל אז בהרבה מובנים רשות החשמל די מזכירה את רשות מקרקע ישראל אלה גופים
עצמאיים יש יגידו עם אג'נדות.
איפשר לצח אותם גם בהרבה מובנים אין להם השפעה פוליטית, ואני אומר את זה,
אולי צריך להגיד זה לטובה.
בכל השנים שאנחנו עובדים מול רשות החשמל, היכולת להשפרות פוליטיות שראינו היא הייתה מאוד מצומצמת.

(11:12):
היו כמה נקודות מסוימות שראינו את זה יותר, אבל סך הכל זה גוף שהוא מנוטרה לשפרות
פוליטיות, הוא גוף מקצועי.
אז מי עוד השחקנים הראשיים בתחום האנרגיה מבחינת ריגולציה בישראל, מלבד לרשות החשמל?
אז בהרבה מובנים רשות החשמל זה הגוף, חוץ ממנו יש את חברת חשמל שהיא קובעת כללים,

(11:32):
אבל חברת חשמל חייבת להיצמד לעמות המידה של רשות החשמל.
זאת אומרת היא לא גוף שיכול לקבוע בעצמו איך יתנהל השוק, היא חייבת את רשות החשמל
שתאפשר לה, וזה תקבע עמות מידה, רשות החשמל קובעת עמות מידה, זה הכלי.
מה זה בדיוק רגע? מה זה בדיוק עמות מידה? עמות מידה זה ספר החוקים, זה תקנות,

(11:54):
כמו מעמד של תקנות וזה ספר החוקים של משק החשמל בישראל אפשר להיכנס לרשום בגוגל
עמות המידה, ספר עמות המידה רשות החשמל,
אתה מגיע לטקסט שהוא כמעט בלתי קרי שיש פה פרקים פרקיים ואחד הפרקים למשל זה מה
אתה מקבל כשאתה מחבר גג סולארי מהו גג סולארי מה הסדרה הרלוונטית לגגות סולארי מה הסדרה לרוח,

(12:18):
מה הסדרה לבירגז ולכל התחומים שאנחנו עוסקים בהם כולל אוקיי אז בוא נראה את שנייה
על האיגוד עצמו לאיגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל.
תסביר מה התפקיד שלכם מתי הוקמתם בואו נלך לבסיס אז בהרבה מובנים,

(12:39):
הארגון היום הוא הארגון המיצג של תעשיית האנרגיה ירוקה עם קרוב למטיים חברות אנרגיה
ירוקה כולם משלמים מחבר אנחנו לא מקבלים תרומות או תמיכות מהממשלה, חוגוף שעובד מול הממשלה.
הארגון יש בו מספר ענפים מסולרי ועד תחבורה חשמלית, כמובן כל תחומי האנרגיה המתחדשת,

(13:02):
שאנרגיית רוח, פסולט לאנרגיה אנרגיה סולארית כמובן או בואו אנחנו ניכנס לפסולט
לאנרגיה או שזה עשיתי על זה כבר מספיק תקשיב זה לא קוראים יש תחומים שהמדינה החריבא
אותם ממש אפשר לחכות רק שיקרה משהו טוב אחד מהם זה דוגמה טובה, זה תחום מבסוט לאנרגיה.
אבל נחזור רגע לאיגוד באמת, אז אנחנו מכסים את כל תחומי האנרגיה המתחדשת,

(13:27):
את הנושא של ניהול והגירת אנרגיה, ואת נושא התחבורה החשמלית.
יש לנו גם ענף של טכנולוגיות ישראלית, חדשנות וטכנולוגית, ששם יש חברות, יש חברות טכנולוגיה,
אבל לא בראשית דרך, כאלה שכבר צריכות אולי איזו היתר בנייה, ההנתקלות מה שנקרא
ביישום בצרות שיש להם פה במציא,

(13:52):
פעילות הישראלית ואנחנו לעזור להשלם, אי אפשר ליישם אותה.
אז יש לנו כמה ענפי פעילות, כמו שהבנת הרבה מאוד שנים אנחנו בשנת פעילות החמש העשר
שלנו, וזו עמותה, עמותה זה אומר ארגון מארגון כמו התאחדות תעשיינים,
כמו ארגון לשקועות המסחר, או כמו ארגונים אחרים שפועלים בתחום הזה.
והאמת היא שבכל, אם תסתכל בעשורים האחרונים כמה ארגונים כלכליים חדשים קמו,

(14:16):
אתה תתפלא שכמעט ולא כמה הוא ארגוניים, אין הרבה תחומים שמשתנים ותחום האנרגיה
מתחדשת אנרגיה ירוקה זה תחום חדש צומח, החל משנות התחילת שנות האלפיים,
במקומות כמו גרמניות מה האג'נדה שלך? מה המשימה שלך בעיגוד?
אז קודם כל תראה, קודם כל יש לי עבודה בעיגוד. העבודה בעיגוד שלי זה לנהל את הארגון,

(14:37):
אבל לפני שה... מה האג'נדה של הארגון? האג'נדה של...
לירגון לכל עמותה יש מטרה אז
המטרה שלנו הרשומה גם בראש המעמותות מה
שנקרא זה עידוד יצור חשמל ממקורות מתחדשים בישראל ויעילות
אנרגטית בתקנות חקיקה ובהסברה

(14:58):
וזה המשפט שמלווה אותנו הוא כולל
את כל הפעילויות שאנחנו עושים תגיד שוב אייטן תגיד
שוב אני רשמת עידוד ייצור חשמל
ממקורות מתחדשים בישראל ויעילות אנרגטית
בתקנות חקיקה והסדרה ובהסברה זאת אומרת אנחנו למעשה פועלים כארגון מייצג מול הרשויות

(15:23):
השלטוניות ובנוסף לזה אנחנו פועלים בהסברה כמו מה שאני עושה איתך עכשיו.
כאשר מה שאנחנו מקדמים זה באמת בסוף אותם כללים תקנות חקיקה חוקיקה ראשית חקיקה
משנית ושכונלת גם את ההחלטות של רשות החשמל.
חשוב לציין שארגון כמונו יש לו מגבלות משפטיות, כי יש בו מתחרים ולכן אנחנו מוגבלים

(15:47):
לפעילויות מול רשיות שלטוניות.
אז לא תמצא אותנו עושים כל מיני דברים מוזרים כמו רכש מרוכז עבור כל החברים,
או כולם יוצאים... פעילויות עסקיות כאלה ואחרת.
נכון, וכל הדברים האלה מחבוץ לקום, אנחנו באמת מנסים לקדם בישראל להביא את ישראל
למקום טוב יותר, לקחת את משק האנרגיה של ישראל שהוא מיושן גם בימים אלה,

(16:09):
אני יכול להגיד לך שהוא מיושן, אגם שאנחנו נמצאים. אני יכול להסכים איתך.
לקחת אותו ממקום מיושן ולהביא לישראל לפחות, אתה יודע הרצון תמיד היה שבציונת יצא
תורה, זו האמת האג'נדה המקורית שאני בזכותיי הקמתי את הארגון הזה.
היה שנוכל לחדש לעולם חידושים להיות טובים יותר מאחרים וללמד את העולם, וזה עדיין מדריך אותי.

(16:32):
אבל אתה יודע בוא נתחיל מזה קודם כל שמצליח להביא לישראל מה שקל להגיד באנגלית
וקשה בעברית best practices.
Best practices באנגלית זה מונח שאומר
בוא נעשה דברים בצורה טובה ויש הרבה מאוד ידע של דברים טובים שהצליחו בעולם בוא
נתחיל מאיפה שאחרים הצליחו וגם בוא נעשה דברים טובים וחדשים בישראל פה שיישנו לעולם

(16:57):
אור לגויים, מה עם אור לגויים איתן?
אנחנו אמורים להיות אור לגויים, בינתיים אנחנו חושך לגויים לא,
אני לא מסכים איתך, אני חושב שבסך הכל באזור שלנו אנחנו צ'מפיונים,
מה שנקרא אלופים אני מוכן לדבר איתך על זה כי אני בדרך כלל זה שיש לו ביקורת על
המדינה ועל איך שהיא מתקדמת וכולי אבל בסך הכל צריך להגיד יש לנו הישגים.

(17:19):
במציאות המורכבת מאוד שלנו ישראל הצליחה להיכנס לדירוג עשרת המדינות המובילות בתחום
האנרגיה הסולארית זה קרה לפני שנה בדירוק של ה-IA,
של סוכנות האנרגיה הבינלאומית אבל אנחנו טובים רק בסולארי אוקיי?
לקח לנו הרבה שנים להחדיר את האנרגיה הסולארית ואז הגענו לאחוזי חדיריים שכ-12 אחוז זה הרבה.

(17:44):
עכשיו מכאן קדימה... רגע מה זה זה הרבה? תן ביחס למדינות אחרות שנבין את הסדר גודל.
לא אתה די נמצא בחדירה של אנרגיה סולארית אתה די נמצא בעשרייה הפותחת בעולם צד
מדינות מהונדורס צ'ילה, גרמניה ואחרות בחדירה שהאנרגיות מתחדשות התעדי נמצא במקום
האחרון במקומות האחרונים בעולם. למה זה?

(18:06):
כי יש לנו רק סולרי ואין לנו איידרו אין לנו רו רק,
יש רוח, אבל בוא נאמר ככה, לא בקרות. את הרוח יש לה פוטנציאל שאפשר עוד לחתיל את
הקיים לפחות, אם לא לשלש אותו, אבל עוד פעם זה,
כרגע בואו נתייחס לישראל באמת מדינה שהיא בעיקר סולרי וגז.

(18:29):
ואין הרבה מדינות שהן אי-אנרגטית שלא מקובעות לאף אחד מהשכנות שלהם או בכלל,
אנחנו אי-אנרגטי ענק שיש לו בסולרי וגז ואין לו עדיין הגירה,
ולכן בהרבה מובנים הגענו לתקרת זכוכית שבה אי אפשר להחדיר יותר אנרגיה סולארית
למערכת החשמל בלי שיהיה יישום משמעותי מאוד של הגירה,

(18:50):
זה הסיפור אז אתה אומר,
אתה רוצה שיהיה יותר הגירה, זה מה שאתה אומר אני אומר כאילו האלקטרונים שהאנרגיה
הסולארית מייצרת בשעות השמש בימים מסוימים ובמקומות מסוימים הגיעו לרוויה כזו שמעכשיו
אם תכניס עוד אלקטרונים אתה תצטרך לקתום אותם או לקתום חשמל אחר,

(19:13):
מה שאומר שאם לא יהיה לך מקרר שהוגר אלקטרונים או במילים יפות סוללה אז אתה פשוט
ידרוק אלקטרונים לזבל ולכן אנחנו כבר שם.
זאת אומרת הגענו למקום שבו אם לא תשתלב אגירה משמעותית בכל מקטעי הרשת,
החל מהבית הפרטי ועד לבתקני רשת ההולכה,

(19:36):
ישראל תיעצר, לא תוכל להתקדם בחדירה של האנרגיות המתחדשות.
כן, ותספר בדקה שתיים איך אתה הגעת לתחום ומה הרקע שלך, למה החלטת לפתוח את האיגוד הזה? מה עבר לך בראש?
אז אני בירושלים, אני ירושלמי, משפחה ותיקה בירושלים, 17 דורות, משפחת פרנס.

(20:01):
בשלב מסוים שהייתי עורך דין, בא הרבה לעשות פעילות ציבורית למען ירושלים,
והקמתי תנועה ציבורית ביחד עם
שותף שנקרא התנועה להעצמת ירושלים שאליה הזמן
הוא מה שהודאי אז בירושלים הרבה מאוד קידים שהם היו בפנסיה והיו בעברה מבחירים

(20:21):
במשרדי הממשלה עוד גאו בירושלים היום כבר זה כמעט לא היינו עושים חשיבה משותפת
מדובר על מאות אנשים לשלב מסומם אפילו הגענו קרוב לאלף איש בתנועה הציבורית הזאת.
התנועה הזאת היא פעלת אחת המועצה הציונית אם המועצה הציונית לישראל יושב וישבה
בחצר המוסדות הלאומיים, עדיין יושבת תחת הסוכנות היהודית והסתדרות הציונית.

(20:46):
ושם למעשה בעולמות של הסוכנות היהודית היינו עושים התכנסויות ומדברים על כל מיני דברים חשובים.
אחד הדברים החשובים היו איך ירושלים יכולה להיות עיר כמו ערים אחרות בעולם,
עיר בירה של מדינה מפוארת שהיא מתקדמת.
עכשיו מתקדמת, השנה הייתה 2007 שבדקנו בעולם מה העיר יכולה לעשות כדי להיות מתקדמת.

(21:11):
אז כבר ב-2007 בגרמניה ובמקומות אחרים היו ערים שהציבו לעצמה מיידים להפוך לעיר ירוקה.
ואז לקחנו את הדבר הזה. כבר ב-2007 באמת איתן? וואו זה מזמין.
בטח. אני ב-2007 שלחתי מכתב לכנסת ישראל להתקין גג סולארי.
וגם לבנק ישראל שעשה בדיוק שיפוץ לעשות שיפוצים ירוקים ולמשכן הנשיא שעד היום אין

(21:36):
בו גג סולרי לשים גג סולרי על בית הנשיא.
עשינו את הדברים האלה לפני כולם כי בסך הכל שאלנו את עצמנו שאלה ירושלים היא עיר כזו חשובה,
2000 שנה התגעגענו לירושלים בגולב ואז קיבלנו את ירושלים והדאז דמוגרפית וגם סוציו-אקונומית
היא נמצאת במגמות שליליות ומאז זה רק יידרדר איתן,

(22:00):
יפה שנשארת. יפה, אז אני כל הכל ירושלמי, אבל חלק מהתוכניות שלי הצליקו,
למשל הגג הסולרי על הכנסת קיים, אפילו יש החלטה של החשבת הכללית דאז,
שכל מבנה ממשלתי חדש יקם יהיה על הגג סולרי, כמובן דברים קטנים שעשינו במשך השניים,
בשלב מסוים החלטתי להקים ארגון שהיא פעל ברמה הארצית, לא היה ירושלמית לשאלתך,

(22:25):
וכך ב-2009 היסדתי עמותה, אספתי
פה בערך 12-13 חברות שידעו מה זה אנרגיה סולארית זו הייתה הקהילה שפעלה פה חלקם
היו מאוד ותיקים בתחום אנשים שהיו בתחום הזה שנים לפניי כמו עמיאל עזרי והיו את האנשים מלוז,

(22:45):
מסולל הייתה כאן קהילה אבל אני אספר לך סקופ תן לי את זה הסימון נפל לי שפגשתי
צבי טבור צבי תבור הוא אבי אנרגיית השמש של ישראל. מי זה?
דוקטור הרי צבי תבור זיכרונו לברכה, הוא האדם שעליו דוד בן גוריון הטיל את משימת ניצול אנרגיית השמש,

(23:10):
בממשלה הראשונה שקמה תחת מועצה מדעית שראש הממשלה הקים,
אם אתה לא יודע זה חשוב גם שמי שמקשיב לנו ידע שהממשלה הראשונה,
הנושא של המדע וההשכלה הגבוהה כמובן, היה בלב מדינה חדשה צעירה שקמה.
דוד בן גוריון ניתקה של תקציבים ובמשרד ראש הממשלה הוקמה מעבדה לפיזיקה.

(23:31):
היית מאמין ראש הממשלה לא פיתחו אנרגיה אטומית, עסקו בשלושת תחומים.
מיצול אנרגיאת השמש, התפלת מים ואנרגיות רוח.
וואלה, באמת שלא דעתי את זה. כן אז אפשר למצוא את זה בקלות, זה נושא מעניין בשביל
עצמו, אז בשלושת התחומים האלה שניים הצלחנו בגדול, אבל איך זה קרה?

(23:54):
איפשהו בסביבות 2008 מצאתי את עצמי יושב בסלון של צבית אבור,
עם אשתו הנחמדה ושוטה ת' ביחד עם עוד חבר שהוא היה מדען ממשרד המדע,
והוא מספר לי איך בן גוריון, דוד בן גוריון ביקש מנו לבוא לארץ ושכנע אותו לעשות עלייה, ואז הוא הגיע.

(24:14):
הפטנטים של צבית אבור זה המשטח השחרור שבזכותו קמו את תחנות כוח הראשונות בקליפורן,
בדבריות מואבי על ידי חברת לוז הירושלמית.
מה הכוונה רגע? תסביר, תסביר את זה.
אני אסביר. התעשייה הטרמוסולארית, מי שלא מכיר, יש לה קשר עצום לישראל.

(24:34):
זאת אומרת, המתקנים הסולאריים הראשונים בעולם שיצרו חשמל בהפקה מסחרית,
קמו על ידי חברה ירושלמית בשם לוז באמת?
כן מי שהקים אותם באמת זה אנשים כמו ארנולד גולדמן וזה מה שנהיה השלים, לימים נהיה השלים?
נכון אני גם אסביר לך כי בהשלים יש שתי טכנולוגיות אבל גם ישראל קויזר שצריך להזכיר

(24:56):
את השם שלו יש כאן גווארדיה של ירושלמים שעסקו באנרגיה סולארית בשנות ה-80 וה-90.
ולפניהם יש צביט עבור שהוא באמת זה שבזכותיו
בזכות הפטנט שלו בכלל יש תעשייה טרמוסולארית אני אסביר מה זה הפטנט וגם דודי שמש
המשטח השחור שאתה רואה אותו על דודי השמש גם נמצא על צינורות הטיובות הסולאריות

(25:23):
שיש בתחנות הכוח של השקטות.
החומר השחור הזה נקרא תבור סארפיס משטח תבור המשטח הזה הוא בולע חום ופולט פחות
להעלן אנרגיה מתחדשת זאת אומרת יש כאן דלתה מסוימת שהוא עושה וככה נוצרה התעשייה
הסולרית העולמית הראשונה של הטרמו סולר.

(25:44):
אז הוא בעצם מחמם אבל שנייה קטנה הוא מחמם בעצם מים בצינור זה הקשתות האלה.
הקשתות דרך אגב מחממות שמן אה,
מחממות שמן שמגיע השמן מתחמם ויש מהחליף חום שמיודעים בסוף של דבר יש טורבנם שהם
מייצר את החשמל הדודי שמש עושים עבודה יותר פשוטה בזה שהם עושים סירקולציה של מים חמים ושוב,

(26:06):
המשטח השחור הוא הטריק זאת אומרת, סתם דוד שמש לא עוסף לך את העבודה אותו משטח סלקטיבי,
משטח שווחור שהוא תבורסר והצבית הבור קיבל פרסים מקאנצלר גרמניה שלוש מדליות זהב
על ההמצאה הזו, שבפריצה מיוחדת,
כן אני אספר לך סיפור מהסלון של צבית עבור,
פרצו לו בהזמנה הפורצים הביתה לגנוב את השלושת המדליות זהב.

(26:30):
באמת? גם גנוו לו את המדליות של הקאנצלר, כן.
אבל הוא מותג, האיש הזה הוא הביא אנרגיה את השמש של ישראל, הוא קיבל את איתור הנשיא.
ואני ביקשתי בזמנו, גם אני ביקשתי בזמנו מהנשיא שמעון פרס, אז כן הייתי מעורב באות
האיתור הנשיא שהוא קיבל, ואני גם ביקשתי משר האנרגיה אפוד בני ליעזר זפון מברכה לתת לו אוטו קרא.

(26:55):
למעשה מהם שפגשתי צבי תבור ופגשתי אותו בסלון שלו הוא קיבל שלוש אותות,
הייתי שלושה אותות הייתי מעורב בכל שלושת האותות כי מאוד התרשמתי ממה שהוא סיפר לי,
ומה שהוא סיפר לי בסוף זה איך אדם אחד יכול לעשות שינוי עצום בעולם האנרגיה.
עכשיו אני לא מדען וכל הולות שלי מוגבלות, מה שנקרא מדען מתלמד,

(27:16):
אבל מה שהחלטתי שיצאתי מהבית שלו זה להקים ארגון שלפחות יפעלס דרך בתחומים שאני טוב בהם.
הייתי אורך סדין, התמחיתי בתכנון בנייה, הבנתי איך קימים עסקים בישראל,
הבנתי מה העסק צריך כדי לקום. ומצד שני ראיתי את המצב האומלל, שהתחום הזה היה שרוי
בו בשנת 2009 כשקמתי את הארגון.
אי אפשר היה לקבל יותר בנייה, כל הסוגיות היו פורצות לגמרי, לא הייתה רגולציה,

(27:41):
הרגולציה של רשות החשמל הייתה חצי הפעויה.
ומצד שני היו כאן חברות שהחילו לפעול, ובאו אליי מיד עם שאלות מה עושים ככה ואיך
עושים ככה ואיך עושים ככה,
מצאתי את עצמי מה שנקרא במשך שנה מתעסק בלי שכר, לא עבדתי,
לא קיבלתי מסכורת הייתי עושה את זה כמעט 70% מהזמן שלי היה מוקדש לפעילות הזו ו-30%

(28:05):
מהזמן המשכתי להיות אורך דין אבל אחרי שנה הקמתי ארגון,
אספתי כמקביט מהחברים ומאז אני מנכל בשכר באיגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל זו
העבודה שלי וזה מה שאני עושה מה שנקרא מבוקר רצאת משמה מה הגודל שלכם? כמה עובדים אתם היום?
היום אנחנו שני עובדים, בעיקרון הארגון הוא בנוי לשלוש משרות, זה ארגון מתה.

(28:29):
אנחנו מעסיקים את היועצים הטובים בישראל, וכארגון מתה, אנחנו נמצאים בירושלים,
נמצאים בצמתי קבלת ההחלטות, ממפים כל הזמן את ההחלטות שקשורות לאנרגיה המחדשת,
וגם כאלה שלא קשורות, שצריך שיהיו קשורות, ומשפיעים על קבלת ההחלטות.
בהרבה מובנים, ארגון אדווקסי בעברית שדלנות או שטדלנות או לובינג היא מילה,

(28:56):
כן אבל הלובי הוא עבודה קלאסית של אנשים שמייצגים מספר לקוחות למשל לוביסטים יכולים
לייצג את החברה להגנת הטבע ומחר הם יצגו גם את חברה אחרת שבכלל יש לה אינטרסים לא דומים.
אנחנו כארגון אנחנו, קודם כל ארגון אנחנו מייצגים את הנושא הציבורי,

(29:17):
את האינטרס הציבורי הזה, של באמת לקדם את התחום בישראל.
לנו יש לוביסטים, אנחנו מעסיקים לוביסטים. אה, הבנתי. אבל אנחנו בעצמנו,
אנחנו לא לוביסטים, אנחנו יגו מייצג... עכשיו בוא, לפודקאסט קוראים אלטרנטיבה.
במטרה של הפודקאסט להציג אלטרנטיבות למצב הקיים.
עכשיו, אני הייתי שמח לשמוע ממך, קודם כל, תוכל לבחור לי איזה שני חסמים גדולים,

(29:43):
שתי בעיות גדולות שכרגע לא פתורות בישראל ומה אלטרנטיבה כדי.
לפתור אותם, איך אתה מציע לפתור את הבעיות האלה? אז אני אשמח שתיקח אותנו לשם.
תראי, אז בהרבה מובנים, מתוך הסתכלות על כל מה שאנחנו עושים.
ואני מדבר על כל הנפיה האנרגיה התחדשת, וגם על הענף של התחבורה החשמלית,

(30:05):
למעשה כל נושא השעון קל להגיד אנרגיה דעלת פחמן או מאופסת פחמן.
כן, וגם אוכלתי להגיד לחשמל הכול, אז בטח גם תיקח את זה לשם.
תראי, אני אריגיל לך, כי קודם כל אי אפשר לחשמל הכול, זו האמת.
צריך להבין את... אפשר לחשמל תרוב אבל זה גם שאיפה לא רעה כל כך.
זה שאיפה אבל מאוד מאוד קשה עד בלתי אפשרי למשל את התעשייה אי אפשר לחשמל.

(30:31):
יש תהליכים בתעשייה, אתה יכול לשים קשת חשמלית במפעלים מסוימים אתה לא יכול להחליף...
תהליכים עטירי חום אתה מתכוון.
שמה ייכנס המימן והמימן הזה יוצר מהעודפי אנרגיה סולארית וכולי.
ולשם העולם הולך אבל בוא נחזור רגע באמת לאלטרנטיבה אז אנחנו נמצאים בנקודת זמן
מסוימת במשק האנרגיה שאף פעם לא מאוחר להגיד שאפשר לשנות איך משנים הדרך לשנות

(30:58):
היא בראש ובראשונה ללמוד מאחרים,
זה האמת זה משהו שאנחנו לא עושים יש פה בתוך מערכת מערך הקבלת ההחלטות במשק האנרגיה
שירות רבה של בעלי תפקידים שהם פשוט לא רוצים לשנות את את הקונספציה.
אתה יכול לתת דוגמה לזה איתן?
מה הכוונה יעירות? אני מיד אסביר לך, גם אמרתי את המילה קונספציה,

(31:23):
שהיא לא כל כך, יש לה היום קונוטציות פליליות, אבל ברגע שאתה במשך עשרות שנים,
עובד לפי ארכיטקטורה מסוימת של רשת חשמל, וחושב שזו הדרך הנכונה לייצר ביטחון אנרגטי,
שזה מה שמעניין אותנו בסוף, מה זה ביטחון אנרגטי?
אחד מהדברים שאתה רוצה שיהיו במשק החשמל, קודם כל שזה יהיה חשמל שהחשמל הזה יהיה אמין,

(31:47):
זאת אומרת שהוא יהיה זמין, שהוא יהיה אמין והאמינות משק החשמל זה הביטחון אם תמצאי
עצמך בלי חשמל לא עשית כלום עכשיו אם יש כאן תפיסות שמיושנות של עשרות שנים אחורה
שמשקי חשמל התנהלו בתקופה שבה היו מתקני ייצוא מעטים רשתות חשמל.

(32:07):
ומיליוני צרכנים לצורך העניין העולם הזה השתנה אבל האנשים זה אותם אנשים נמצאים
אותם אנשים ואז הם מנסים להכרוז בכוח בעקרונות שבזכותם הם הצליחו בעולם הישן,
הם לא מרפאים ולא משתנים ולא מכניסים פרקטיקות חדשות שמחויבות המציאות.

(32:32):
ומה אנחנו רואים פה? אנחנו רואים עולם שלם של חשמל שמשתנה לנגד עינינו,
צרכני חשמל הפכו להיות יצוענים,
מה שנקרא באנגלית prosumer, חשמל התחיל לזרום בצורה דו-כיוונית,
מה שקרה פעם להנף התקשורת.
היום אנחנו מדברים על הגירה.
הדבר הזה גם מביא לסיכונים חדשים על מערכת החשמלים.

(32:54):
אתה לא יודע להתמודד עם הסיכונים החדשים האלה, אתה גם פוגע באמינות במערכת החשמל.
זאת אומרת, בהינתן עובדה שאתה לא יודע איך לנהל רשת חשמל בוזרת כזאת של אנרגיות
מתחדשות, אתה יכול למצוא את עצמך קורס בגלל האנרגיות המתחדשות.
אז מה האלטרנטיבה איתן? דוגמה הכי מעשית זה למשל שירותי מערכת,

(33:20):
של אנסילרי סרביסס, והשירות החשוב בהם זה איזון התדר.
הפרעות על תדר החשמל זה ה-Nightmare, זה הסיעוט של כל מנהל מערכת חשמל,
לכן כשאתה משתובב בגרמניה באנגליה בכל מקום שבו יושבות חברות שמנהלות חשמל ועוסקות בחשמל,
מעל הראש של כולם יש שעון עם הרץ כמה פעמים התדר של החשמל קמה,
כמה פעמים המינוס והפלוס מתחנפים, 49.99,

(33:43):
התדר באירופה ובישראל גם הוא 50 הרץ.
עכשיו אם יש לך הפרשים בין צריכה וייצור ואפראות אחרות, יכול להיגרם למעשה נפילה
של התדר, אתה חייב להגיב מידית,
זה יכול לקרות למשל אם אין לך פתאום רוח, או אם אין לך פתאום סולאריה,
או פתאום יש לך קפיצה בסולאריה או קפיצה ברוח,

(34:03):
הדברים האנרגיה המתחדשת מחייבת, הערכות מחדש של כל נושא השירות המערכתי שנקרא ייצוב תדר.
עכשיו היית מצפה שמישהו בישראל יוכל לענות לך היום על השאלה, מתי בישראל יהיו שירותי ייצוב תדר?
זו שאלה קשה. עכשיו האם הם לא מוציאים מכרזים להגירה כדי לייצב את התדר הזה? זה מה שאני שמעתי.

(34:31):
עדיין לא. אני אגיד לך, זה כבר מתנהל שנים. זאת אומרת, במשך שנים אנחנו מדברים על זה.
המכרז של ייצוב התדר שרשות החשמל רצתה להוציא היה ב-2018.
עברו שנים מהכל קורה של רשות החשמל, שבו היה כתוב שתקום סוללה בדרון בערבה.

(34:52):
שתייצב את תדר החשמל. זאת אומרת, אנחנו מכירים את הצורף.
אז מה עושים בינתיים אם מקרים כאלה קוראים?
מדליקים תחנה, מחביבים חטאת תחנה? יש להם בכל זאת שיטות הישנות עדיין יכולות לספק תחליף מסוים,
זאת אומרת, יש שיטה קיימת, ככה תמיד נמצאות מה שנקרא עטודה סובבת ועברית חשמל דואגת

(35:17):
שיהיה לה אמצעים לייצב את התדר, אבל בקמות מסוימת של אנרגיות מתחדשות זה כבר לא יעזור.
ואז הם יהיו חייבים לעשות מה שגרמניה עושה.
בגרמניה אנחנו היינו בסיעור ב-2019 שאנחנו יזמנו ולמעשה יצאו אליו פקידים ממשלה
מכל הרשויות הרלוונטיות.
ב-2019 מה שראינו בגרמניה היה שוק, 12 שווקים שבהם שחקנים יכלו למכור שירותי ייצוב תדר.

(35:47):
החל מתחנת כוח פשחמית ששמה בחצר סוללות וישיחה מול הרשת,
וחלה ב-virtual power planting במאגדים חברות שמעגדות הרבה מאוד שכונים קטנים והרבה
מאוד סוללות שהן בעצמם יושבות ומשחקות מול הרשת, והן מוכרות את השירות הזה, וכל הדבר הזה כלכלי.
אז אם זה כלכלי, ואם זה מחויב, היית מצפה שבאסראל זה יקרה.

(36:11):
עכשיו מה חסר לנו? הנה האלטרנטיבה.
אלטרנטיבה היא רוחבית. אנחנו חייבים ליבא ידע מהעולם.
ואנחנו כארגון לא נשכוט, ואני לא אנויך, מה שנקרא אני לא אקח יותר משבוע חופש,
אם אנחנו לא נראה פה בישראל, סוף כל סוף, שראשות החשמל,
קו נטוי משרד האנרגיה קו נטוי נוגה מתייעצים עם יועצים בכירים מהעולם מי שיש להם

(36:39):
רפרנס זאת אומרת הם עשו עבודות או עובדים עבור רשות חשמל אחרות,
חברות חשמל אחרות נוגות אחרות בעולם ומכינות להם תוכנית פעולה אבל איתן אתה לא
יודע שישראלים יודעים הכי טוב אז היוהרה הזאת אני חושב שדווקא השביל באוקטובר זה
צלצול פעמון עצום עכשיו אנחנו עסוקים בשיקום הראשוני והחטופים,

(37:04):
בזמן שאנחנו מקליטים את השידור הזה החטופים שלנו עדיין
לא שוכרו וניכה לזה שישובו בנים ובנות
לגבולם אני בטוח שבסוף זה
יקרה זה יהיה עצוב ומשמח בהכרד כי כל כך הרבה קורבנות אבל הפעמון המצלצל הזה יצלצל
גם באוזניים שנקבלי החלטות במשק החשמל כי הקונספציה במשק החשמל היא לא שונה ממה

(37:29):
שקרה עם הגדר בשבילי אוקטובר,
והיוערה שאנחנו יודעים דברים יותר טוב מאחרים, גם כאן צריך לשים עוד זה על השולחן,
צריך להפוך את השולחן הזה.
רגע היית נתת לי, נתת אלטרנטיבה אחת, בוא תיתן לנו עוד אלטרנטיבה,
אנחנו מגיעים לסוף ואני רוצה שתחניס עוד אלטרנטיבה.

(37:51):
נגמר לנו הזמן לאט לאט אז ננסה לבחור אלטרנטיבה מהירה יש לנו מנעת של אלטרנטיבות
כאן אני אביא אותך בסוף לעוד פרק בפודקאסט,
אז תכין מבחינתי תכין רשימה עכשיו אחד הדברים אולי נקפוץ לדבר שהוא מאוד רלוונטי
לימים האלה הרבה שואלים אותנו למה מדינת ישראל לא מעודדת צבא של סוללות ובתים פרטיים שבהם יש אנרגיה סולרת,

(38:17):
במקום שאנשים יקנו גנרטורים פה?
אני חייב לסתכל כשאתמול אחד החברים הקרובים שלי הזמין אותי, ראה לי על הרצפה גנרטור
שהוא קנה, תוציאות גרמניה, נוצץ וחדש אפס קילומטר. איזה אלמה?
בנזין? גנרטור. כן, גנרטור בנזין?
כן, דיזל גנרטור כזה וכולי שהוא קנה והרבה מאוד קונים גנרטורים ואז שואלים איך

(38:42):
יכול להיות שדווקא קונים במדינה שיש בה 330 ימים של שמש.
פרו שגנרטור רועש וגם ייגמר לו הדלק, ואז כולם הולכת לחפש לו דלק,
תיסע במכונית שלך לא יהיה דלק למכונית, לנסוע להחפש דליק.
וכל זאת יש לך אנרגיה סולארית על הגג. אז למה לא לתת לאלה שיש להם כבר גג סולארי?
למה לא להגיד להם, לכו תשים עומדי הצוללות ממיר איברידי, שזה החלק שאתה חייב לשים,

(39:06):
כדי לייצר לעצמך אי-אנרגטי. נכון.
אז לנו קל להסביר לרשות החשמל, אותה רשות שבסוף קבלת החלטות פנינו לרשות החשמל
ואמרנו להם גם לעוצר ואמרנו להם בואו אתם רוצים שזה יקרה אתם חייבים לתת לאנשים איזשהו מענק עידוד,
קודם כל מה עושים תסביר למה לא עושים את זה
פשוט עניין נורא יקר כרגע זה עניין לא נורא יקר מישהו יש לו גג סולרי בדרך כלל יש לו גם בית פרטי.

(39:34):
ומישהו יש לו בבית פרטי בדרך כלל יש לו 20-30-40 אלף שקל בשביל להפוך את המערכת
שלו למערכתי בריטית בואו נשים דברים על השולחן אז רגע,
שנייה, למי שלא יודע המערכת היברידית זה אומר שהפאנלים הסולרים
האלה גם במידה ועכשיו הם מתנתקים מהרשת הם יוכלו להפנות את האנרגיה הזאת לתוך הבית
או להפנות אותה לתוך הסוללה ואז מהסוללה לבית מה שעכשיו ברוב המקרים לא קורה זכון

(40:01):
את השאלה הזאת שמפנים אלינו הרבה יש לנו את התשובה פנינו לרשות החשמל.
בואו ניתן מענק מענק המרצה, תמרוץ.
למה? כי אנשים קודם כל מה עושה המענה? קודם כל הוא מייצר מודעות.
ברגע שאתה מפרסם שיש מענק זה אומר שהמדינה מכירה בכלל שיש דבר כזה מערכתי ברידית עם סוללות.

(40:22):
כי הרבה אנשים לא בטוחים בכלל שיש מוצר כזה. רגע מה זה המוצר הזה?
מתוח? לא בטוח? אתה איזה חברה רוצה להרוויח? אתה נמצא ישר בניגוד עניינים שמציעים
לך משהו לקנות. אתה שואל את עצמך רגע מי האנשים האלה?
מה הם מוכרים אז פה קודם כל זו חותמת
של המדינה שהמוצר הזה קיים ואת זה יצאנו
לרשות החשמל לעשות וחלק מתמרוץ כי ברגע

(40:43):
שאתה מטמרץ משהו אז קודם כל אתה אומר זה דבר טוב עכשיו איזה תמרוץ תשאל את עצמו
מיכל מה אנחנו מדברים אז יש לנו אנחנו לא מחפשים סובסידיות אנחנו לא רוצים שרשות
החשמל תיעקר לאנשים שאין להם גג סולרי את החשמל ותיתן לנו כסף לשים סוללות את זה
אנחנו מבינים שאנחנו נמצאים בתקופה קשה,
תקציבית ולא ביקשנו את הדבר.

(41:05):
מה שביקשנו מראשות החשמל וגם מהעוצר, זה לקחת נתון שהם מכירים.
יש נתון כלכלי במשק האנרגיה שנקרא עלות היא הספקת חשמלה משק.
בפעם אחרונה שדגמו אותו, זה היה ב-2021 אני לא טועה, זה היה 110 שך לכילובט.
זאת אומרת בזמן שאין חשמל, מה שווה למשק?

(41:25):
כילוואט שלא מסופק. זאת אומרת, עלות האלטרנטיבית של הקילובט הלא מסופק היא 110
שח, היום זה קרוב ל-150 שח נניח, עם הצמדות וכו', והמשך גם התפתח.
מה ביקשנו? אמרנו אם בן אדם מחזיק מבית צוללה של 20 קילובט, אז יש לו 20 קילובט לשעת חירום.

(41:46):
אם יש לו אותם, אז הוא לא צריך אותם במשק החשמל, הוא מפנה אותם לאחרים.
תנו לנו את העלות ההספקה לכל קילו וט דהיינו, 150 שח כפול 20,
הנה 3000 שח לא ביקשנו על ההמשכיות אפילו לא התחלנו בדיאלוג אבל אפשר גם להגיד
שמערכת כאות שממלא את עצמה כל בוקר היא שווה יותר למושק מה ביקשנו?

(42:10):
ביקשנו מהם להתחיל מסע ומתן מסוים לדבר איתם על מה נתת לצרכן ששם את אותו ציוד של סולליו ממיר היברידי,
אבל יש לנו הצדקה, לא באנו וביקשנו סובסידיה, באנו ואמרנו תנו לנו מה הדבר הזה
למעשה? הוא תשלום זמינות.
תשלום זמינות, ושים לב מדינה נותנת תשלומי זמינות ליצרני החשמל בגז פרטי, עצומים.

(42:37):
ביקשנו שיתנו את התשלומי הזמינות אל האנשים הפרטיים, שיסימו את הציוד ההיברידי,
ונהנינו בתשובות לא מספקות, איפה זה עומד עכשיו איתן?
בשום מקום הדבר הזה נמצא השוק הזה מתפתח מעצמו המדינה לא.
עשה הרבה בשביל לידי את הציבור, כמו שאמרתי לך. דרך אגב אני גם פניקתי לרשות המסים

(42:59):
וביקשתי לקדם את הדבר הזה באמצעות פתאום עם העם, מדחו אותי מיד.
זאת אומרת אלה לא פניות רשמיות זה שיחות אחרי השביעי לאוקטובר שהיו לי עם ראשי
המערכת גם בעולם המיסוי וגם ברשות החשמל וגם משרד האוצר אמרו לי אל תבנה על שום
דבר שתקבל מהמדינה פה כדי לקדם את זה.
עכשיו התפיסה הזאת אלטרנטיבה חייבת להשתמש רצית אלטרנטיבה?

(43:24):
מיד רשות החשמל חייבת להודיע לכולם מה התועלת, בתועלת למשק, בזה שהם שמים סוללה וממיר ברידי.
ואתה יודע מה? שיתנו חצי מהתועלת הזו.
זה חוסן אנרגטי ברור לכל. זה חוסן אנרגטי.
ברור לכל כן, אבל במקרה הזה גם אפשר לחשב אותו על האגורה, מה התועלת שלו למשק,

(43:46):
יש דוח של עלות יספקה, על בסיסו אפשר להקים ממש עולם של תמריצים,
והייתי מצפה שרשות החשמל תרים את הכפפה. והנה לך האלטרנטיבה.
מדהים. טוב איתן הגענו לסוף, שהיה כבר ארבע, ואני מסיים איתך עם שתי שאלות שאני שואל את כולם.
לא הכנתי אותך, אני מקווה שאתה תסתדר. אחד, מה אתה אוהב לספר על עצמך?

(44:07):
מה אתה הכי אוהב לספר על עצמך?
מה אני הכי אוהב לספר על עצמי? כן. זה אותו סיפור על ההשראה שבגלליי הקמתי את הארגון,
שפגשתי בסלון את דוקטור צבי תבור,
גם דאגתי שהוא יקבל את כל האותות שאכלתי וגם אני חושב שהמסר הוא שכל הקווארד יפה
לעשות שינוי ואני משתדל לעשות את זה בחיים הפרטים.

(44:30):
מצוין, אתה רוצה להוציא המלצה פה על איזה ספר לקרוא או מישהו לעקוב אחריו או משהו פעילות, סדרה, ספר, סרט?
אתה באמת לא הכנת אותי להמלכות, אבל.
לא זה יכול להיות מהתחום שלנו, אם זה סדרה או איזה.

(44:51):
אני חושב שאני נשאר בעולם,
במציאות של 2024, מתוך רצון לעשייה ואני קורא לכולם בכל הזדמנות,
שיש על לי במה, אני מבקש מאנשים, כל אחד שיחשוב מה הוא יכול לשנות את ישראל,
כדי שתהיה מקום טוב, אפשר לעשות ריסטארט, אפשר להיות טובים וחכמים,

(45:12):
מי שרוצה להתמקד בעולם האנרגיה בצד הביטחון האנרגטי אני מפנה אותו לעבודה שאני הזמתי לפני הרבה שנים,
כמעט עשור המכון למחקרי ביטחון לאומי
פירסם מזכר מספר 152 שעוסק
בביטחון מערכת החשמל רוב הדברים שכתובים בו הם נכונים גם היום כולל להמלצה לשים

(45:33):
סוללות בבתים בשנת 2016 אז המזכר הזה נמצא ברשת ביטחון מערכת החשמל מי שישם בגוגל
יכול להעמיק ולהיכנס לנושא ולמצוא את הפינה שהוא יכול לתרום בה.
טוב מצוין איתן אני מרגיש שלא נגענו בקצה הקרחון אבל אנחנו נעשה השלמות כשאולי
קצת תקופה תעבור שנראה אם יהיה חדשות מהאיגוד או דברים שצריך לדבר עליהם,

(45:59):
ואני מודה לך מאוד עשית לנו פה סדר והצגת אלטרנטיבות טובות ואני מקווה שיהיו לישראל
לימים טובים יותר תודה רבה ושיהיה לכולם אני מקווה שהייתה הזנה המענה תודה רבה
איתן פרנס it's up to us and it's a wrap.
Music.
Advertise With Us

Popular Podcasts

Dateline NBC
Stuff You Should Know

Stuff You Should Know

If you've ever wanted to know about champagne, satanism, the Stonewall Uprising, chaos theory, LSD, El Nino, true crime and Rosa Parks, then look no further. Josh and Chuck have you covered.

The Nikki Glaser Podcast

The Nikki Glaser Podcast

Every week comedian and infamous roaster Nikki Glaser provides a fun, fast-paced, and brutally honest look into current pop-culture and her own personal life.

Music, radio and podcasts, all free. Listen online or download the iHeart App.

Connect

© 2024 iHeartMedia, Inc.